צלילה חלק ב – צלילה שניה

זהו המשך לסיפור צלילה חלק א – צלילה ראשונה ומומלץ לקרוא אותו תחילה.

הסיפור דימיוני וכך גם השמות, כל קשר בין הסיפור/שמות ובין מקרים/שמות אמתיים הרי הוא מקרי בלבד.

באותו לילה ישנתי איתה. היא העירה אותי עם ארוחת בוקר למיטה. מיץ תפוזים סחוט, חביתה מקושקשת עם עשבי תיבול, סלט ירקות קצוץ, לחמניות טריות, קרואסונים חמאה, ריבת תאנים וקפה חזק וארומטי, בדיוק מה שהייתי צריך לקראת הצלילה.
סקס לא היה לנו בבוקר, התרחצנו ונסענו למועדון הצלילה. אילן, מנהל המועדון, קיבל את פנינו, יותר נכון את פניה, יודע בדיוק באיזה צד מרוחה החמאה.
קצת מוזר היה לראות את אנט עטופה בחליפת הצלילה אבל אין ספק שזה הפך אותה ליותר סקסית ומגרה והבליט את הגזרה החטובה שלה, הרבה עיניים הסתובבו לעברה כשעברנו. אילן עזר לנו והכל הלך הרבה יותר מהר. אילן בדק שוב שאני מכיר את המסלול ל'יתוש', בדק את מחשב הצלילה שלה, את ווסת הלחץ ואת הצימוד למשדר האוויר האלחוטי המתחבר עליו, הזכיר לנו שלא לחרוג מה-120 אטמוספרות לפני שנתחיל לחזור והמליץ על עומק צלילה מזערי של 3 מטר כדי להמנע מפגיעת גלשנים שמסתובבים באזור החוף.

ירדנו לאט במדרון אל ספינת המשמר הטבועה, הראות הייתה טובה ומצאתי את ה'יתוש' ללא בעיות. משהגענו לירכתיים עצרנו להרגיע את הנשימה ולבדוק את מצב האוויר כמו שאילן הסביר. הקפנו אותה, עצרנו להשקיף לתוך גשר הפיקוד וצללנו להציץ מתחתיה, נכנסנו לתוכה, לחללים הלא סגורים כמובן, והתחלנו לחזור, לאט, יש לנו זמן או יותר נכון יש לנו מספיק לחץ אוויר בבלונים ועצרנו ליד שני סלעים להנות ממראה האלמוגים.

צהרים אכלנו ב'ארומה' ממול, רצינו להספיק לעוד צלילה ולא היה טעם לסוע לעיר. אנט הזמינה כריך צפתית-חצילים וסלט ישראלי ואני כריך סביח וסלט ירושלמי, לשתות הזמנו שנינו מיץ גזר. בזמן האוכל היא סיפרה לי קצת יותר על בעלה הצרפתי, נצר למשפחת אצולה שהצליחה להנצל מגורל הגליוטינה בזמן המהפכה הצרפתית ופרופסור ידוע לרפואה העובד ומלמד בבית החולים "פיטייה-סלפטרייר" בפריז, "ו…" היא גחנה לעברי ולחשה, מביטה מסביב שאף אחד לא מקשיב, "בערב, כשהוא יציץ בנו דרך הסקייפ, אני אגיד שאני לא רוצה ואתה תפליק לי, חזק, אפילו יותר מאתמול" היא חייכה למראה מבטי המופתע, המתינה רגע שמישהו יעבור לפני שהסבירה, "בין שנינו אני הדומיננטית והוא הפודל, אני זאת שלובשת את המכנסיים, אני השולטת וזאת שמענישה אותו כשהוא ילד רע" היא ציחקקה, "ולכן הוא אוהב לראות שעושים לי את זה, ששולטים בי ומענישים אותי, זה מגרה אותו בטרוף"
"ואת?"
"מה אני?"
"את אוהבת כשמפליקים לך?"
"כן, מאד" היא חייכה במין אושר כזה, "ביחוד כשבעלי רואה, זה מדליק אותי"

רציתי לשאול עוד, לשאול למה הוא לא מפליק לה, אבל התביישתי. לשלם כמובן היא לא נתנה לי, בסוף היא הסכימה שאני אזמין אותה לאספרסו. "שותים את זה בלי סוכר!" היא נזפה בי כשראתה שאני מתכוון לשים, שתיתי בלי, מר אבל מרגישים הרבה יותר טוב את הארומה למרות שמדובר בקפה לא ממש משובח.

חזרנו לצלילה נוספת, צלילה קצת יותר קלה, צללנו לגן הצלופחים. התקרבנו בזהירות ובשקט שלא להפחיד אותם והתבוננו בצלופחים העומדים זקופים עד שצולל לא זהיר שהגיע הבריח אותם והם נעלמו בקרקעית. המשכנו בצלילה, יורדים במדרון וצופים בשפעת הדגים הצבעוניים השוחים סביבנו, משקיפים מרחוק על דגי הנצרן המרהיבים, הם שמרו על ההטלות ואנחנו שמרנו מהם מרחק שלא ירגישו מאוימים ויתקפו אותנו.

בדרך למלון אנט סיפרה לי שהלילה הוא הלילה אחרון שלה באילת ומחר היא חוזרת לצרפת, החלטתי שגם אני אחזור מחר הביתה וצלצלתי לשנות את מועד הטיסה שלי.
הודעתי לאמא שלי והיא שמחה מאד, יתן לנו יותר זמן להיות ביחד עד שאחזור לצבא. אמא קצת הופתעה שביקשתי ממנה לאסוף אותי בנתב"ג ולא בשדה-דב אבל לא שאלה למה.

אנט אמרה שהיא רוצה לקנות כמה דברים וביקשה שאני אבוא איתה. יש הרבה מלכודות תיירים לאורך הטיילת, באחת מהן היא קנתה חולצת טריקו לבעלה עם ציור של מפרץ אילת ואחת נוספת כזאת בשבילי יחד עם מכנסי ברמודה, שיהיה לי מה ללבוש לארוחת ערב כי לא הולכים פעמיים עם אותם מכנסיים.
ליד חנות לבני נשים היא עצרה ורצתה להכנס, אמרתי שאני אחכה לה בחוץ אבל היא התעקשה שאכנס איתה ואעזור לה לבחור. נכנסנו ולהפתעתי לא הייתי הגבר היחיד בחנות רק שהם נראו לי הבעלים ואני רק הבן-זוג לצלילה או יותר נכון הזיון שהיא תפסה לאותו לילה.
אם לא הובכתי מספיק היא הראתה לי חזיה זנותית שתומכת אבל לא ממש מסתירה וחוטיני תואם עם משולש בגודל של בול ושאלה את דעתי. הסמקתי. "זה לערב" היא חייכה, "בעצם גם אתה צריך" גררה אותי לעבר תחתוני הגברים ובחרה עבורי מין חוטיני גברי, זנותי לא פחות משלה.

להתגלח היא השאירה אותי לבד אבל ברגע שנכנסתי למקלחת היא הצטרפה אלי, לקחה את הסבון והתחילה לסבן אותי או אם להיות יותר מדוייק למזמז!
לא הייתי צריך הרבה כדי שהתותח שלי ירים את הקנה ויודיע שהוא מוכן לירי. "בוא" אנט חייכה מין חיוך מנצח כזה והסתובבה, פישקה את הרגליים, התכופפה מעט קדימה ונשענה על הקיר. לא הייתי צריך הסברים נוספים, נצמדתי אליה מאחור והיא שלחה יד בין רגליה וכיוונה אותי למקום הנכון, הובילה אותי אל פתח קן תשוקותיה וגנחה בהנאה שנכנסתי לבקר בתוכו.
עמדנו מתחת למים הזורמים וזיינתי אותה, דפקתי אותה בתנועות אגן חזקות והידים שלי שיחקו לה בשדיה, חפנתי ולשתי אותם, מוללתי בעדינות את הפטמות הנוקשות, "זה טוב לזיין אותך" לחשתי לה באוזן.
"כן" היא גנחה בתשוקה, "זה טוב מה שאתה עושה לי"
המשכנו ככה, זיון רטוב, המים החמים שזרמו עלינו החליקו וליטפו את גופנו, מחממים ומוסיפים לגירוי. אנט גמרה ראשונה, באיזה מקום הייתה לי הקלה כי פחדתי לגמור לפניה ולהשאיר אותה ותאוותה בידה, אני גמרתי מעט אחריה, נהנה מהרגע.

אנט לבשה את הלבנים החדשים שקנתה, מציגה לי אותם לפני שלבשה מעליהם את השמלה. היה לה מראה זנותי להפליא, מחרמן. גם אני לבשתי את התחתונים שקנתה לי, זנותי לא פחות אבל לא הכי נוח, ביחוד לא החוט הזה שנכנס לחריץ התחת.

ארוחת ערב אכלנו ב'יקימונו'. שטר של 20 יורו שאנט העבירה בחשאי לידה של המלצרית הושיב אותנו בשולחן קצת מבודד והפך אותנו ללקוחות המועדפים שלה.
פתחנו בסאקי חם, מחמם את הגרון ואת האווירה. המשכנו למרק, היא מיסו ואני ייאסי, אני לא אוהב טופו. היא הזמינה סושי, דים סאם וגיוזו וחלקנו ביננו, אכלנו וסיימנו גם בקבוקון סאקי שני. עד המנה העיקרית היא לימדה אותי שני משפטים קצרים בצרפתית, 'אני לא רוצָה' ו-'אני לא מסכימה', "כשבועלי יציץ אני אענה לך בצרפתית" היא הסבירה "אני רוצה שהוא יבין מה שאני אומרת בלי לתרגם" היא ציחקקה.
אחרי בקבוקון הסאקי השלישי שחָלקנו הרגשתי מתחת לשולחן את הרגל היחפה שלה חודרת בין רגליי ומתחילה לעסות לי את הזיין הכלוא במכנסיי. לא הגבתי, נתתי לה ואפילו פישקתי מעט את רגליי שלא תתאמץ, מעל פני השולחן הכל נראה שלו ורגוע, אפילו דיברנו על הצלילה של היום, ומתחת הכל סער, אנט מזמזה אותי ואני התחרמנתי.
למנה עיקרית היא העדיפה טונה צרובה ואני בחרתי ברצועות פילה ואורז שום. "קפוצ'ינו נשתה במלון, פה זה כשר" היא הודיעה אחרי שסיימנו והזמינה חשבון.

ישבנו במרפסת טרקלין האח"מים, מול נוף המפרץ שטוף האורות, ושתינו קפה הפוך עם עוגת קרם-שניט עתירת קלוריות. אנט הציצה בשעון, "בוא, נשחק קצת, נתחמם עד ש…" ונראה לי שהיא מהססת לרגע.
"את באמת רוצה שנעשה את זה?" שאלתי, "את יודעת, שניתן לו להציץ לנו" הוספתי בלחישה.
"בטח!" היא התעשתה, "זה מאד מגרה אותי" נפלט לה במין התלהבות כזאת בצרפתית, "אופס, סליחה" היא תפסה את עצמה, חייכה במבוכה ותירגמה לי "מחרמן אותי כשמציצים לי, אני בטוחה שגם אתה תאהב את זה".

שוב היא הציצה בשעון. "אולי נרד לחדר?" היא שאלה "אני צריכה להכין את הסקייפ".
לא הבנתי למה בדיוק היא מתכוונת, אצלי באיפון הסקייפ פתוח קבוע, אבל הסכמתי, מה יש לי להפסיד?

בחדר הבנתי. קודם היא חיברה את המחשב הנייד שלה למסך הטלוויזיה הגדול שבחדר השינה, אחר כך היא שלפה מהתיק שתי מצלמות והציבה אותן, אחת על מסך הטלוויזיה, משקיפה על המיטה הגדולה, והשניה על השידה שלידה, את החוטים הארוכים משתי המצלמות היא חיברה לקופסה קטנה שהוציאה מהתיק ואת הקופסה חיברה למחשב, עוד כיוון אחד והתמונות מהמצלמות הופיעו על מסך הטלוויזיה הגדול וכשחשבתי שבזה נגמרו לה השפנים בכובע היא הוציאה ג'ויסטיק, כמו של הפלייסטיישן שלי, חיברה גם אותו לקופסה בחוט ארוך ושלטה במצלמות, מזיזה אותן ומכוונת, עושה זום וממקדת את התמונה. "רק שתדע, אנחנו נוכל לשלוט במצלמות שבצרפת וגם בועלי יוכל לשלוט במצלמות שלנו!"

אנט שוב הציצה בשעון. "אופס, שכחתי, בפריז עכשיו שעה פחות, יש לנו זמן אז אולי נשחק קצת" היא הצביעה על חפיסת הקלפים שעל השידה שלידה, "זה יכניס אותנו לאווירה" היא ציחקקה.
היה לי ברור שהיא לא שכחה את הפרש השעה ושהקלפים, שאתמול השארנו בסלון, לא חיכו במקרה על השידה שלה אבל לא אמרתי כלום, זרמתי איתה, "כן, נכנס לאווירה" חייכתי, "אבל בסלון" התניתי, הדבר האחרון שרציתי זה שבעלה יתחבר ויראה אותנו כשאני לא מוכן.

עברנו לסלון, אנט מזגה לעצמה קוניאק מבקבוקון שהוציאה מהמיני-בר, אני העדפתי בירה. שיחקנו גבוהה-נמוך עם מזמוזים כמו בערב הקודם.
כבר בתור הראשון איבדנו שנינו את הנעליים שלנו, אין הרבה מה למזמז כשמורידים נעליים ובכל אופן כשהיא נגעה בי הרגשתי איך הוא נמתח.
כמה חלוקות ניחשנו נכון עד שבסוף נכשלתי, קמתי ואנט הורידה לי את החולצה, לאט, מנצלת את ההזדמנות ללטף ולגעת.
בתור הבא גם היא נכשלה בניחוש, קלף ראשון היה נסיך תלתן, הסתברות לנצחון של 2:10, יחסית קל אבל תורת ההסתברות הוכיחה שוב שאין 100%, אנט הודיעה נמוך ויצא מלכה מעויין. לא נשארתי חייב, מיזמזתי אותה כשפשטתי לה את השמלה ועם החזיה שהיא לבשה, זאת החדשה שרק תומכת ולא מסתירה, לא הייתה לי בעיה למזמז לה גם את הפטמות.

לראות אותה ככה, יושבת מולי בחוטיני שבקושי מסתיר ובחזיה הזנותיות שלה, היה יותר מגרה מלראות אותה סתם עירומה! רציתי שזה לא יגמר, שהיא לא תפסיד ותוריד אותם, אבל כמו שאמא תמיד אומרת לי, אם תרצה מספיק חזק זה יקרה וזה לא קורה אז הפעם זה דווקא כן קרה, אנט לא הפסידה ואני – כן! וככה מצאתי את עצמי יושב עירום כביום הוולדי ומבקש תור נוסף בתקווה להציל מעט מכבודי האבוד.
אנט הסכימה בתנאי שאם אני אפסיד אני ארד לה. הסכמתי ושיחקנו החזק-מנצח. היא חילקה ופתחה לי נסיך-לב-אדום, כבר חשבתי שהמזל חזר להאיר לי פנים וחייכתי אבל אז היא פתחה לעצמה מלך מעויין!

אנט אפילו לא קמה מהכורסה, היא רק חייכה חיוך ניצחון, פישקה את הרגליים, הזיזה מעט את החוטיני עם האצבע ופתחה בפני את הדרך אל היכל תשוקותיה, "בוא" היא הזמינה אותי, מחייכת מאוזן לאוזן, "בוא מפסיד קטן שלי, בוא תשלם את חובך".
ירדתי על ברכי בין רגליה וכבר רציתי להתחיל ללקק לה כשהיא עצרה אותי, הרימה לי את הסנטר עם האצבע, הביטה לי עמוק בעיניים חייכה ושאלה "אתה יודע מה אתה?".
"כן" עניתי, מתחמק, ידעתי בדיוק מה היא רוצה לשמוע. ברגע הראשון רציתי להגיד 'לא' אבל לקבל עונשים זה לא הפטיש שלי, בטח לא שיפליקו לי על הישבן.
"מה אתה?" אנט לא ויתרה לי.
"לוזר (Loser)" עניתי.
"אואי (Oui), לוזר" היא צחקה, "ואני?"
"המנצחת"
"ומה המפסיד עושה למנצחת?"
"מוצץ לה"
"אבל קודם תעריץ אותו קצת" היא ציחקקה והצביע על הכוס שלה עם יד אחת ובשניה פישקה מעט את שפתותיו הכהות, "תסתכל בו ותשפשף לך" היא דרשה ממני ואני עשיתי כדבריה, שפשפתי לעצמי באיטיות, מעמיד אותו עוד יותר, "עכשיו תספר לי כמה הוא יפה" חייכה אלי כשהיא מביטה בזקפה המזדקרת בגאון בין רגליי.
סיפרתי לה, סיפרתי גם כמה אני רוצה לנשק אותו והתחננתי שתרשה לי, כי ככה היא רצתה, "אני מרשה לך" היא חייכה לבסוף ואני הצמדתי את שפתיי לשפתי הכוס הרכות שלה והתחלתי לרדת לה, לפנק אותה עם הלשון.

אנט הייתה מיוחמת, הרגשתי את זה בטעם שמילא את פי כשלשוני חדרה ומצאה את הדגדגן הנפוח שלה, משחקת בו וסוחטת ממנה גניחות הנאה קולניות, אנט הייתה כל כך מגורה שלא הייתי צריך הרבה כדי לתת לה את הגמירה הראשונה, לא פיצוץ אטומי אבל מספיק כדי להעביר רעד בגופה ולהציף את הווגינה שלה באותו עסיס תשוקה שלה.
המשכתי לפנק אותה, רציתי להעניק לה את המפץ הגדול אבל אז התחיל הסקייפ לצלצל במחשב הנייד שבחדר השינה והיא מיהרה לענות, לא לפני שהיא הורתה לי ללבוש חזרה את התחתונים שלי ולהצטרף אליה בחדר השינה.
לבשתי את התחתונים שהיו זרוקים בראש ערימת הבגדים שלי. התחתונים שאנט קנתה לי היו בעצם מין שקית בד קטנטנה שבקושי רב כיסתה את הזיין והביצים שלי, וגם זה כשלא עמד לי, ושרוכים דקים, ממש חוטים, שדאגו שזה לא ייפול. ברגע הראשון לא הבנתי למה בכלל היא רוצה שאני אלבש אותם, הרי ממילא הם תכף ירדו, אבל אז הבנתי שכנראה גם אותה, כמוני, מחרמן יותר לראות אותי ככה, עם התחתונים הזנותיים האלה, מאשר סתם עירום.
לפני שחזרתי רחצתי את הפנים שלי מכל המיץ-כוס שלה שהיה מרוח עליהם. לקחתי שני בקבוקי בירה מהמיני-בר והלכתי לחדר השינה. עמדתי בדלת, עדיין מוסתר מהמצלמות, והבטתי בה. אנט ישבה על המיטה כשהיא משחקת בג'ויסטיק השולט במצלמות, לבושה באותם תחתונים וחזיה מגרים שלא ממש הסתירו ונשענה על גב המיטה. "בוא" היא חייכה לעברי וסימנה לי לשבת לידה.
התיישבתי והסמקתי, קצת הביך אותי המעמד הזה, אפילו יותר מקצת. על מסך הטלוויזיה הגדול שמולנו ראיתי את בעלה והפילגש שלו, יושבים כמונו על מיטה עגולה וגדולה שמראות תלויות על הקירות מסביב ועל התקרה, "זה בחדר השינה שלנו" אנט לחשה לי, כאילו קראה את מחשבותיי והציגה אותי בפניהם.

בשעת ארוחת הערב הצעתי לאנט שנדבר אנגלית. באנגלית אני טוב, שנתיים התגוררתי כילד בארצות הברית במסגרת העבודה של אבא שלי, וחשבתי שאין מי שלא מדבר אנגלית, בטח לא פרופסור מכובד כמו בעלה, אבל אנט רק צחקה מההצעה שלי, "אף פטריוט צרפתי שמכבד את עצמו לא ידבר אנגלית בחדר המיטות ובועלי מחשיב את עצמו אחד שכזה" היא פסלה את ההצעה וככה מצאנו את עצמנו כשהם מדברים צרפתית, אני עברית והיא, המתורגמנית, מתווכת ביננו.
אחרי שהציגה אותי אנט הציגה את פייר בעלה שמבוגר ממנה בעשר שנים לפחות, על הפנים רואים אומנם קמטים אבל רעמת השיער הלבן מפצה על זה. הגוף, לגילו, מרשים, כנראה שגם הוא, כמוה, מקפיד על הרבה חדר כושר כי הוא לא נראה שמן, להפך, שרירי ועם בטן חלקה.
"וזאת אן-מרי, הזונה שלו" היא הציגה את הפילגש שלו ואפילו שהיא הכינה אותי מראש שהיא תעליב אותה עדיין, לשמוע אותה קוראת לה זונה, לא נתפס בעיניי.

"להעליב את הפילגש זה מסורת" אנט הסבירה לי בזמן ששתינו קפה בטרקלין האח"מים, "ומסורת לא שוברים" היא הוסיפה אז בחיוך שובב. "מסורת?" לא הבנתי.
"כן" היא חייכה לעברי, "אתה יודע, כמו בחצר המלך כל אציל המכבד את עצמו מחזיק לעצמו פילגש ובועלי, נצר למשפחת אצילים ותיקה, שומר על המסורת"
"ואת? את מסכימה?"
אנט צחקה, "כן, אני זורמת איתו, משחקת את המשחק שלו, היו לי תנאים והוא הסכים, למשל שגם לי מותר" היא חיכה וקרצה לי, "ושאני בעצמי אבחר לו את הפילגש! בחרתי באלמנה בעלת גלריה ידועה בשדרות שאנז-אליזה, גם יפה וגם אש במיטה! תאמין לי, בדקתי אותה, בעצם אני עדיין בודקת אותה מפעם לפעם והכי חשוב, היא חברה טובה שלי!"
"חברה טובה שלך?!?" קטעתי אותה, "את עובדת עלי?".
"לא, לא עובדת וכן, חברה טובה. זה לא שהיא צריכה אותו כלכלית, גם מבחינתה זה משחק, בעצם בחברה שאנחנו מסתובבות בה להיות הפילגש שלו עושה לה כבוד. הכל התחיל כשפעם עשינו סקס בשלישיה, אורגיה כזאת, היא אהבה את מה שהוא עשה לה וביקשה שנעשה את זה שוב אז הצעתי לה להיות הפילגש שלו, אבל אפילו שאנחנו חברות טובות הבהרתי לה מראש שעל מסורת הפילגש אני לא מוותרת! היה ברור לה שאני אשתו, המדאם (Madame), והיא חייבת לעשות לי כבוד והיא הפילגש, המיטרס (maîtresse), שאני אמורה לזלזל בה ואפילו להשפיל אותה והיא הסכימה!"
ההסבר שלה נראה לי קצת מופרך, הזוי, אבל מה אני יודע? הצרפתים גם אוכלים רגלי צפרדעים אז שום דבר אצלם כבר לא מפתיע אותי ובעצם מה אכפת לי למה ומה הם עושים? בשורה התחתונה אני הולך לזיין ולא סתם לזיין, סוף סוף אני הולך להכנס בדלת האחורית שלה!.

אן-מרי מבוגרת מאנט אבל רזה ומטופחת כאילו יצאה מאחד המגזינים לאופנה שאמא שלי קוראת בדבקות. לקחתי מאנט את הג'ויסטיק ששלט עכשיו במצלמות שאצלם וסקרתי אותה, שיער שחור וחלק, פנים נאות מאופרות למשעי, חזה לא גדול, לא בטוח שהיא צריכה את חזית התחרה הוורודה שלבשה כדי לתמוך, פטמות גדולות וכהות בלטו מבעד לבד העדין והדק, בטן חלקה, מותניים צרים, תחתוני תחרה בצבע וורוד תואם הסתירו את ערוותה ומהם כאילו צמחו רגליים ארוכות המסתיימות בציפורניים צבועות בוורוד התואם לצבע התחתונים והחזיה שלה.

ידעתי שאן-מרי סוקרת גם אותי כשראיתי שהמצלמה שמולי זזה ובריבוע הקטן שבפינת המסך ראיתי גם את מה שהיא מצלמת. המצלמה עצרה ואנט ציחקקה, בתמונה הקטנה ראיתי שאן-מרי מיקדה אותה במפשעה שלי. עמד לי, זקפה מכובדת שהשקית הקטנה של המיני-תחתונים שאנט קנתה לי כבר לא הצליחה להכיל והביצים בצבצו מתוכם. כתגובה מיקדתי את המצלמה שלהם במפשעה שלה שמילאה את מסך הטלוויזיה.
אנט ציחקקה ראשונה, אן-מרי אחריה. אן-מרי אמרה לה משהו מהיר בצרפתית ושתיהן צחקו. "מה?" שאלתי, היה ברור לי שהם מדברות עלי.
"היא אומרת" אנט ציחקקה, "שאם תראה לה היא תראה לך"
בשניה הראשונה הייתי המום, אחר כך הבנתי שבעצם עכשיו מתחיל האקשן ומה שעמד כבר קודם התרומם עוד יותר. "אני רוצה לראות את הפרצוף שלה" לחשתי ומסרתי לאנט את הג'ויסטיק, "אין בעיה" חייכתי למצלמה שלפני, הרמתי את ישבני ומשכתי מעלי את התחתונים שממילא כבר בקושי הסתירו.

"וואו" שמעתי את אן-מרי ופייר ביחד למראה זקפתי שהתגלתה, לא פלא, היה לי במה להתגאות. על המסך שמולי ראיתי את עיניה של אן-מרי נפערות לרווחה כשהיא חייכה ואמרה בקול מתרשם "גרנד, טרה גרנד (Grand, très grand)" ואת זה לא הייתי צריך שאנט תתרגם לי, אחר כך היא הוסיפה עוד משהו באותה התלהבות שלה ושתיהן פרצו בצחוק, "היא אומרת" אנט תירגמה, "שהוא גדול, מאד גדול ו…שהיא מקנא בי שזכיתי לטעום ממנו למרות שהיא הייתה מפחדת לחטוף כזה גדול בכניסת המשרתים שלה"
לקחתי את הג'ויסטיק ומיקדתי את המצלמה שבחדר השינה שלהם בפריז בחזה של אן-מרי. "תגידי לה שעכשיו תורה להוריד, שתתחיל בחזיה"
אנט תירגמה. "אואי מאדאם (Oui madame)" אן-מרי ציחקקה ואת זה אנט לא טרחה לתרגם. אן-מרי הפילה לצדדים את כתפיות החזיה שלה, שלחה ידים לאחור ופתחה את החזיה שהחליקה ונפלה למיטה, מגלה את שדיה, קטנים אבל לא כמו שחשבתי, קצת נפולים, טוב היא לא בת 18, אבל עדיין מגרים ומעוררי תאבון, ביחוד הפטמות הגדולות.
"תגידי לה לצבוט לעצמה בפטמות" אמרתי לאנט. לרגע היא הביטה בי, שותקת, אולי קצת מופתעת, "נו, תגידי" זרזתי אותה.
אנט תרגמה ולהפתעתי אן-מרי לא התווכחה, להפך, נראה לי שהיא קצת התלהבה. "אואי מאדאם" היא חייכה לעברנו והתחילה לשחק לעצמה בפטמות, ממוללת וצובטת, מושכת.

בעלה של אנט אמר משהו בצרפתית, "הוא אומר שזה מגרה" היא תירגמה לי.
"שיעשה ביד" לחשתי לאנט, בצחוק, אבל להפתעתי היא תירגמה לו את זה. פייר חייך ובלי להסס הוריד את התחתונים שלו. מיקדתי את המצלמה בין רגליו ובחנתי מה יש לו להציע, גודל ממוצע למרות שהיה ברור שעומד לו, "שלך יותר גדול" אנט לחשה לי, מניחה עליו יד ומלטפת אותו בזמן שבעלה התחיל לשפשף לעצמו.
"תגידי לה שעכשיו תוריד את התחתונים" מיקדתי את המצלמה בין רגליה של אן-מרי. אנט תירגמה. "אואי מאדאם" אנט שוב ציחקקה, הסמיקה לרגע ומשכה מעליה את התחתונים הוורודים.
בניגוד לאנט, שערוותה נקיה משיער, לאן-מרי הייתה מברשת שיער ערווה מטופחת ומסופרת בקפידה, משולש הפוך שהצביע אל החריץ הוורוד שבין רגליה המפושקות, מורה את הדרך אל היכל תענוגותיה.

אן-מרי העבירה אצבע על שפתי הכוס החשוף שלה, ליטפה בתנועה חושנית, אולי גם חדרה קצת, והבעת הנאה מילאה את פניה. אחר כך היא לחשה משהו לבעלה של אנט וזה חייך ופנה אלינו.
לרגע הם התווכחו, מחייכים, בצרפתית זה נשמע מאד סקסי. "הוא אומר" אנט תירגמה לי, "שמי שנשאר אחרון עם בגדים צריך לקבל עונש"
"מה?" לא הבנתי.
"זה מין משחק כזה שלנו ואני היחידה שעדיין עם בגדים אז אתה מוכן להשתתף?"
"ומה אני צריך לעשות?"
"יהודי נשאר יהודי, תמיד עונים על שאלה בשאלה" היא ציחקקה, "אתה צריך להעניש אותי"
"איך?"
"לא יודעת, בועלי יגיד לנו, אם אתה מסכים כמובן".

הסכמתי, מה יש לי להפסיד, "אבל בתנאי" הודעתי לה, "קודם הוא מזיין ורק אחר כך אני!"
"זיון זה לא עונש, זיון זה פרס" היא ציחקקה ופנתה לבעלה בצרפתית, אומרת לו משהו ושלושתם צוחקים, כנראה סיפרה על התנאי שלי והתשובה שלה, לרגע הם שוב התווכחו, הוא מנסה להשמע תקיף והיא מתפנקת, לשניה אנט נשמעה לי מאיימת ואז אן-מרי עשתה את עצמה רועדת וענתה לה בקול מצחקק. "הוא אמר שהייתי ילדה רעה ומגיע לי שתשכיב אותי על הברכיים שלך ותפליק לי" היא חייכה לעברי, קמה והתחילה להתפשט.
"ומה היא אמרה?" סיקרן אותי.
"אני אמרתי לה שהיא תשלם על זה ביוקר כשאחזור לפריז והיא ענתה שהיא 'נורא מפחדת'" ואנט עשתה את תנועת המרכאות הכפולות כשאמרה נורא מפחדת, "ושהיא כבר מחכה שאחזור".

נשענתי על גב המיטה ומתחתי את רגליי, אנט שכבה לרוחב המיטה על ירכי, ישבנה החשוף מונח לפני, מוכנה לקבל את העונש. "כמה?" שאלתי והיא תירגמה את השאלה.
"שבע" היא תירגמה את התשובה של בעלה.
"זיבן איז אַ ליגן" נפלט לי אוטומטית, זה מה שסבתא שלי הייתה תמיד אומרת ביידיש כשהתשובה הייתה שבע, "שבע הוא שקר" תירגמתי לאנט, "מוכנה?".
המצלמות בחדר זזו, בריבועים הקטנים שבפינות המסך התחתונות ראיתי שהמצלמה שעל הטלוויזיה מכוונת לישבנה וזאת שעל השידה מכוונת לפניה. ליטפתי לה את הישבן בזמן שהיא זזה וסידרה את עצמה יותר בנוח, "אל תרחם" היא לחשה לי והסבירה שבעלה הוא שקובע אם זה היה מספיק חזק או צריך לחזור על זה, "ואל תדאג, אן-מרי תשלם על זה פי שלוש כשאני אגיע לפריז".

הפלקתי לה, נכון לא ממש חזק כי הרי זה משחק. "הוא אומר" אנט תירגמה את מה שבעלה אמר, "שזה חלש מדי וזה לא נחשב!" ואחרי שניה לחשה לי, "זה לא אתה, תמיד הוא עושה את זה, תראה איך אן-מרי מחייכת, היא יודעת שהיא תשלם את המחיר"
הפלקתי שוב, חזק יותר, טביעת כף ידי שורטטה באדום על פלח ישבנה הלבן, הפעם בעלה הכריז אחד בצרפתית, ליטפתי לרגע את ישבנה וסטרתי על הלחי השניה של הישבן, אנט גנחה "איי" מתפנק כזה ובעלה ספר "שתים".
בעלה התחרמן, על המסך הגדול שמולי ראיתי איך הוא שולח יד אל בין רגליה של הפילגש שלו, דוחף לה אצבע לכוס ומתחיל לפמפם והיא בתמורה שפשפה לו, עשתה לו ביד בעדינות, שפשוף כזה שמעמיד עוד יותר אבל לא מספיק כדי לגמור.

הישבן של אנט נצבע באדום לוהט אחרי שש מכות ובמכה השביעית דאגתי שהיא תשמע חזקה ומצלצלת למרות שהיא לא הייתה ממש חזקה. "אאוץ'" אנט התבכיינה אאוץ' מתפנק כזה ושיפשפה את אחוריה הכואבים לפני שחזרה והתיישבה לידי.

בעלה של אנט שאל משהו בצרפתית, "הוא שואל איך אתה רוצה שהוא ידפוק אותה?"" אנט תירגמה.
"בתחת"
"כן, ברור, אבל איך?"
"שירכב עליה" חייכתי, "את יודעת" חייכתי אליה, "כמו שרכבתי עליך אתמול".
אנט הסבירה לו. "הוא שואל אם אתה מרשה שהוא ישים לה שם ג'ל" היא תירגמה את השאלה שלו.
"מה את אומרת?" חייכתי אליה.
"שלא, לא מגיע לה לזונה הקטנה שלו אחרי שהיא הזכירה לו"
"אז לא!"
אנט תירגמה בשמחה וראיתי את עיניה של אן-מרי נפתחות באימה, "סיל וו פלה מסיה (S'il vous plaît monsieur)" היא הצמידה ידים בתנועה מתחננת כזאת ולא הייתי צריך שאנט תתרגם לי את ה"בבקשה אדוני" שלה.
ריחמתי עליה אבל לא בא לי לשבור את המילה של אנט אז מצאתי פשרה, "ג'ל לא, אבל תגידי לה שמצידי היא יכולה למצוץ לו קודם"

אן-מרי נעמדה על ארבע בין רגליו של פייר והתחילה למצוץ לו, לא לפני שהודתה לי כמובן, זאת לא הייתה מציצה אמִתית, יותר ניסיון לשמן היטב את הזיין שלו, אבל עדיין לראות אותה ככה, עומדת עירומה על ארבע כששדיה הקטנים תלויים תחתיה ומתנדנדים קלות, וכל הזיין שלו תקוע עמוק בפה שלה חירמן ברמות.
בחדר השינה שלהם היו יותר מ-2 מצלמות ואנט זיפזפה בינם, בוחרת להציג על המסך הגדול את התמונה היותר טובה, היותר מחרמנת, מתמקדת לרגע והפה עם הזיין התקוע בו נמרח על כל המסך.

מיציתי, הגיע רגע לדבר האמיתי. "מספיק, עכשיו תגידי לו שידפוק אותה!"
אנט תירגמה, מחלקת הוראות כדי שנראה טוב יותר איך הוא מזיין אותה, מעמידה את אן-מרי, או ה-סאלוף (salope), שרמוטה, כמו שהיא קראה לה, וזאת מצייתת ועונה "אואי מאדאם (Oui madame)" במין הכנעה שלא מובנת לי.

אנט שלטה במצלמות והיא הייתה טובה בזה, עיניי היו ממוקדות בתמונה שעל המסך הגדול שממול. פייר נעמד על ברכיו ואן-מרי נעמדה על ארבע לפניו, פיסקה את רגליה, הלכה מאט לאחור והגישה לו את ישבנה, מנדנדת אותו קלות במין תנועה מזמינה כזאת.
אנט דילגה למצלמה אחרת, צילום מלמעלה, מתמקדת באזור הפעילות שלהם באחוריה של אן-מרי וחלציו של פייר, עמד לו והוא הוביל אותו בידו אל החור המכווץ, קודם לחיצה קטנה, שהוא לא יברח, אחר כך אחז בשתי ידיו במותניה והתחיל ללחוץ, לחדור לישבנה, מלמעלה זה נראה כל כך ברור אבל אנט העבירה את התמונה לריבוע הקטן בפינת המסך העליונה ובמקום זה פניה של אן-מרי כיסו את המסך.
כאב לה, ראו את זה בעיוות שעל פניה, גניחה קלה נפלטה מפיה אבל היא ניסתה לחייך, להסתיר. לרגע פייר עצר, כשכל הזיין שלו נקבר בתוך ישבנה, נתן לה להתרגל עד שהיא נרגעה קצת והחיוך על פניה התרחב ואז הוא התחיל לפמפם, לאט, מתחשב בה.

אן-מרי התחילה לגנוח, גניחות ההנאה שלה התחזקו ככל שפייר הגביר את הקצב. פייר הצטרף, גונח, פולט מילים לא ברורות בצרפתית. ההבעה על פני שניהם והגניחות שהשמיעו סיפרו עד כמה הם נהנים.
"תראה איך השרמוטה נהנית שבועלי דופק אותה בתחת" אנט לחשה לי, מביטה מהופנטת במסך שממול.
"עוד מעט גם את הולכת לחטוף בתחת" ציחקקתי ואחזתי בשרביט שלי, מציג לה אותו, "אפילו יותר גדול".
"שתוק" היא התפנקה, "זה לא אותו דבר, אותי תצטרך להכריח, אותה לא הכריחו! מעניין איך הוא ירצה שתדפוק אותי?"

אן-מרי הושיטה יד בין רגליה ושיחקה בעצמה, אנט עברה למצלמה אחרת וראינו איך היא דוחפת לעצמה אצבע לכוס ומאוננת בהנאה. הגניחות התגברו, היה ברור שהם מגיעים אל השיא, יתן לה או לא יתן לה את עונתה לפני שיגמור?
לא נתן! פייר גמר לפניה! מול פניו המאושרות של פייר ראיתי את הבעת האכזבה על פניה של אן-מרי כשהוא גמר והחליק מתוכה, ממשיכה לשחק בעצמה במרץ. אנט אמרה לה משהו, את התשובה הבנתי, "אואי מאדאם" והיא נשכבה על הגב, פתחה רגליים אל מול המצלמה שהתרכזה בה והתחילה לאונן במרץ, "אמרתי לה שאתה רוצה לראות איך היא גומרת" אנט לחשה לי, מצחקקת, "מחרמן, אהה?"
"תגידי לבעלך שאני רוצה לראות איך הוא עוזר לה" חייכתי אליה. לרגע אנט שתקה ואז חייכה חזרה, "שובב" היא לחשה לי ואמרה משהו לבעלה בצרפתית וזה נשכב ליד אן-מרי והתחיל לזיין אותה עם היד, קודם אצבע, אחר כך שתיים ובסוף עם כל האגרוף!
בזמן שפייר זיין אותה עם היד אן-מרי שיחקה לעצמה בפטמות. גניחות ההנאה שלה שוב מילאו את חלל החדר, הבעת האכזבה על פניה הפכה לחיוך של אושר, "כן, כן" היא גנחה בקול מתאווה, בצרפתית כמובן, מוסיפה עוד כמה משפטים שלא הבנתי אבל מאיך שהיא אמרה אותם לא הייתי צריך תרגום, "אואי (Oui)" אן-מרי נמתחה בתאווה, מרימה באוויר את אגנה, "מארד (Merde)" היא צעקה בקול וגמרה בסערה, גמרה ונפלה על המיטה מתנשפת.

עשינו הפסקה קצרה, לתת לפייר ואן-מרי להתאושש. פייר מזג להם קוניאק לכוסות בלון גדולות מזכוכית ואנחנו הסתפקנו בבקבוקונים קטנים שאנט הביאה מהמיני-בר. ברכנו "לחיים", הם בצרפתית ואני בעברית, ושתינו. המשקה הענברי החליק בגרוני צורב ושולח גלי חום נעימים בכל גופי.
פייר ואן-מרי התיישבו על המיטה, נשענו על גב המיטה והביטו במסך הגדול שמולם, הביטו בנו. פייר אמר משהו בצרפתית ושניהם חייכו. אנט לגמה לגימה ארוכה מהבקבוקון שבידה והביטה בי, "עכשיו תורנו, בועלי אמר שהם לא יכולים לחכות, שנתחיל" היא לחשה ומצא חן בעיניי שגם עכשיו, כשאני הולך להיות זה שדופק אותה, היא המשיכה לקרוא לו בועלי, "אתה מוכן?"
"אני מוכן" חייכתי והצבעתי על העמוד מתח גבוהה שהתנוסס בגאון בין רגליי, "אם את מוכנה בשבילו"
אנט סיימה את הקוניאק שלה בלגימה, כאילו שואבת ממנו אומץ, "אני מוכנה" היא הודיעה, מסמיקה משהו, "אני שואלת אותו איך הוא רוצה, בסדר?"
"רוצה מה?" חייכתי, מתחכם איתה.
"מניאק" ובאיך שהיא אמרה את זה בצרפתית זה לא נשמע לי כמו קללה, "רוצה שתרקוד איתי את הטנגו האחרון בפריז" היא ציחקקה.
"מה? איזה טנגו??" לא הבנתי.
"לא מכיר?" ועכשיו היא נשמעה מופתעת, "הסרט עם מרלון ברנדו שהוא מורח חמאה ועושה במריה שניידר מין אנלי, אם לא ראית אתה חייב לראות, יש את זה בטח ביו-טיוב"
"מין אנלי" ציחקקתי, "שם יפה לדופק אותה בתחת" עצרתי לשניה, "טוב תשאלי את בעלך איך הוא רוצה שאני אעשה בך מין אנלי"

הם דיברו צרפתית, היא שואלת, הוא עונה, היא שוב שואלת והוא שוב עונה, לרגע הם התווכחו ואז היא פנתה אלי, "הוא רוצה שתכריח אותי, שתקשור אותי למיטה ו…" היא המשיכה ותארה לי בדיוק מה שהוא רוצה שאני אעשה לאשתו ואולי יותר נכון להגיד איך שאני אעשה את אשתו.
"ואת רוצה?" חקרתי.
"בטח" היא אמרה בהתלהבות, "אני אוהבת משחקים כאלה" היא ציחקקה, "אני אוהבת גבר חזק מכריח אותי, נותן לי פליק פלאק בתוכע'ס אם אני לא מסכים" היא חייכה וקמה, מושיטה לי יד ומושכת אותי מהמיטה.

אנט הכינה את הבמה למופע שלנו, אני עמדתי בצד והסתכלתי בה, מתלהבת כמו ילדה. קודם היא הביאה גרבי ניילון מהמזודה שלה ומסרה לי, "בשביל אתה לקשור אותי" היא המשיכה בעברית המשובשת במבטא הצרפתי הכבד וידעתי שהיא מתרגשת, אחר כך העבירה את המצלמה מהשידה לגב המיטה והצמידה אותה למעלה ובאמצע, "זה בשביל הם יוכלו לראות טוב" היא הסבירה תוך שהיא מניחה שתי כריות גדולות במרכז המיטה ואז נשכבה על הבטן כשאגנה מונח על הכריות שהבליטו את ישבנה, שוכבת הפוך, כשהרגליים לגב המיטה והראש לכיוון הטלוויזיה.

לקחתי גרב ניילון ראשונה וקשרתי לה את היד לפינת המיטה, לקחתי עוד גרב וקשרתי גם את השניה, אנט לא התנגדה. בעלה אמר משהו וכשלקחתי את הגרב השלישית וניסיתי לקשור את הרגל היא התנגדה, מצחקקת, הפלקתי לה חזק על גב כף הרגל האחוזה בידי, "אאוץ'" היא יללה בקול מתפנק והתמסרה, נתנה לי למתוח ולקשור את הרגל לפינת המיטה. גם ברגל השניה היא ניסתה להתחמק אבל תפסתי לה את הרגל והפלקתי לה שוב ושוב היא יללה "אאוץ'" מתפנק ונתנה לי למתוח ולקשור את הרגל לפינת המיטה הרביעית.
רציתי לעלות על המיטה ולהתייצב בין רגליה אבל ראיתי שהמצלמה שעל גב המיטה מתרכזת בפרטיים המוצגים לראווה של אנט ועצרתי, נתתי להם רגע להנות מהנוף הקסום, ממראה גינת השעשועים שאני הולך לשחק בה, אבל אז בעלה העיר לה משהו שהיא לא תרגמה לי, אן-מרי צחקה ולפי איך שאנט הסמיקה הבנתי שהוא אמר לה משהו גס אז עליתי ונעמדתי על ברכי בין רגליה והסתרתי להם.

אנט שכבה לפני על הבטן, "לבושה" רק בבושם שלה, בטבעת הנשואים ובשרשרת מגן-דוד שתלויה על צווארה. ידיה מתוחות וקשורות לצדדים, רגליה מפושקות רחב ללא יכולת לסגור אותם, ישבנה החשוף מוגבה ומזמין כל כך וידעתי שהיא נתונה לחסדיי.
במסך הגדול שמולי ראיתי את פייר ואן-מרי מתבוננים בנו ומשחקים בעצמם. החלקתי אצבע על שפתי הכוס שלה וראיתי רעד עובר בגופה, אנט הייתה מחורמנת, העברתי שוב, חודר קצת יותר ומרגיש עד כמה היא רטובה, "אני בודק לך שמן" צחקתי, אנט תרגמה להם וגם הם צחקו.
"בועלי אהב את זה" אנט תירגמה לי את מה שפייר אמר, אני אוהב איך שהיא קוראת לבעלה בועלי, זה מחרמן, ביחוד כשהיא אומרת את זה במבטא הצרפתי שלה, "בועלי אמר שגם הוא לא מרשה למרוח לי ג'ל אבל בגלל שהוא אוהב אותי הוא מרשה לשמן את התותח שלך במנוש שלי"

לא חיכיתי, רציתי כבר להגיע לאקשן האמיתי, ובתנועה אחת חדה ומהירה דחפתי את כל הזיין שלי לתוך הכוס הרטוב שלה והתחלתי לפמפם, לפמפם לאט, לא בשביל לגמור, בשביל לשמן אותו!
"אל תשכח שאנחנו צריכים לעשות את זה בהיפוך שולחן" אנט לחשה לי.
"אני לא שוכח" לחשתי חזרה ושלפתי אותו, בשתי ידי פישקתי את פלחי ישבנה והנחתי את ראש הזיין המתוח על פי הטבעת המכווץ שלה.
"לא!" היא נדנדה את ישבנה וברחה מהזיין, "אל תשכח שאתה צריך להכריח אותי" לחשה והזכירה לי.
פישקתי שוב את ישבנה. "תבקשי שאני אזיין אותך בתחת!"
אנט תירגמה לבעלה את בקשתי. "בועלי אמר אשה נשואה לא מבקש" היא תירגמה את התשובה, מצחקקת, חוזרת למשחק הזה של אתמול, לדיבור המזכיר את 'משחקי הכס'.
אנט לא צפתה את התגובה שלי, את הקטע הזה במשחק לא תכננו מראש. בשתי ידיי הפלקתי לה על ישבנה, מכה חזקה ומצלצלת שסחטה ממנה "איי!!" חזק של כאב ובעיקר הפתעה.
"תבקשי!"
"לא רוצה!"
שוב הפלקתי לה רק שהפעם היא כבר חיכתה לזה, נושכת שפתיים ומחייכת. על המסך שמולי ראיתי את פייר אוחז בראשה של אן-מרי ומוריד אותה למצוץ לו. שוב בדקתי לה שמן, דחפתי לה אצבע עמוק לווגינה, אין ספק שהיא הייתה עוד יותר רטובה, "את מתה לחטוף אותו כבר" לחשתי בקול מפתה ודחפתי לה לפה את האצבע המכוסה במיציה, נתתי לה לטעום מעצמה, "תבקשי שאני אכניס לך אותו!" פישקתי את פלחי ישבנה והנחתי את ראש הזיין על פי הטבעת שלה
"לא רוצה!" היא הודיעה בקול, בצרפתית כמובן, שהוא יבין, מנדנדת את ישבנה ומנסה לברוח.
עוד פליק, שוב בשתי הידים יחד, התחת שלה היה חם ואדום, "תראי איך החברה הטובה שלך מוצצת לבעלך" לחשתי לה במין ארסיות כזאת, "עכשיו תבקשי!"
"לא!"
אני לא יודע מה שכנע אותה יותר, הפליקים שלי או לראות את אן-מרי מוצצת לבעלה אבל אחרי עוד פליק אחד היא נכנעה, קודם "איי!" חזק ומתפנק כזה ואחריו הכריזה בקול נכנע ומתמסר, "אשה נשואה רוצה שתכניס לה!"
נשכבתי עליה בשכיבת סמיכה, כמו בתרגילי המד"ס, וכיוונתי את הזיין ליעד הנכסף שבין פלחי ישבנה. ידעתי שהם שם בצרפת רואים מקרוב את המראה הזה. פייר אמר משהו לאן-מרי והיא הפסיקה למצוץ לו והביטה בנו כשעל פניה נמרח חיוך זנותי כזה. פייר שפשף לעצמו במרץ, מביט מהופנט בתמונה שעל המסך שמולו, מביט בראש הזיין הנוקשה שלי, עדיין מצופה במיציה, הנלחץ לפי הטבעת של אשתו, מביט, משפשף ומתחרמן עוד יותר!

"תתחנני שאדפוק אותך" לחשתי לה כשאני מגביר מעט את הלחץ אבל עדיין לא חודר.
"מניאק" היא לחשה חזרה, "תכניס לי, תכניס לי אותו" היא הכריזה בקול, "אשה נשואה רוצה שתכניס לה לתחת!"
ירדתי קצת, לוחץ ובמין אינסטינקט לא רצוני פי הטבעת שלה התכווץ עוד יותר, לחצתי יותר חזק, נעצתי את עצמי בתנועת אגן חזקה והמצור נפרץ! הייתי בתוכה, כל העטרה נבלעה בישבנה.
לרגע עצרתי, מחכה לראות איך היא תגיב לפולש שחדר ואולי מתחשב ונותן לה להתרגל אליו. הבטתי במסך הגדול, פייר ואן-מרי היו שקועים בלהביט בנו כשהם משפשפים לעצמם. בריבוע הקטן שבפינת המסך ראיתי מה הם רואים, על כל המסך שלהם נמרחה התמונה של הזיין שלי שחודר לאחוריה, תמונת תקריב חדה שצילמה המצלמה שבגב המיטה, עוד דחיפה קטנה שלי וחצי מהזיין ננעץ בתוכה. אן-מרי הביטה מהופנטת בעיניים פעורות לרווחה ופה פתוח, "או-לה-לה" היא מלמלה בקול והוסיפה עוד משהו שלא הבנתי אבל מהטון היה ברור שהיא מתפעלת, עוד דחיפה חזקה ושכבתי עליה בכל כובד משקלי, הזיין שלי נקבר עמוק באחוריה ואני מעכתי אותה אל המזרון, שכבתי ולא זזתי, פישקתי רגליים, לתת להם לראות, ונתתי לאנט את הזמן להתרגל לתותח הגדול שמתח את ישבנה.

פייר גמר! נכון שאן-מרי מצצה לו, נכון שהוא אונן במרץ אבל לראות איך אני פורץ את דרכי לישבנה של אשתו ואת הבעת ההנאה המרוחה על פניה חירמן אותו ברמות שהוא לא יכול היה לעמוד בהן והוא השפריץ, גמר על רגליו והסדין.
התחלתי לפמפם באנט, לאט. "בעלך גמר" לחשתי לאנט באוזן.
"גם אני" היא לחשה חזרה, "ברגע שנכנסת לי בַ…, אתה יודע" היא הסמיקה.
"לא כאב?" חקרתי, נכון שזה לא בדיוק הזמן הנכון אבל סיקרן אותי, כל האקסיות שלי לא רצו לעשות את זה כי הם שמעו שזה כואב.
"כאב, קצת, כשנכנסת, קצת יותר מקצת, הוא נורא גדול" היא ציחקקה, "אבל זה הכאב שאני הכי אוהבת" היא השלימה מייד, "אתה יודע, כזה שעושה לי לגמור!".
"ועכשיו" הגברתי את הקצב, "כואב?".
"לא" והיא משכה את הלא הזה במין הנאה, "כבר לא, תמשיך"

זהו, הגשמתי עוד חלום, דפקתי מישהי בתחת ונהניתי מזה. שכבתי עליה, ישבני עולה ויורד והזיין שלי משתפשף בפי הטבעת החובק אותו, מתוח וצמוד סביבו.
"אני דופק אותך בתחת" לחשתי באוזנה.
"כן" היא גנחה חזרה, "תמשיך, תגיד לי גסויות, אני אוהבת שלוחשים לי גסויות"
לרגע השתתקתי, אף פעם לא ביקשו ממני כאלה דברים, "את מזוכיסטית!" לחשתי לה.
"כן, אני מזוכיסטית, אוהבת שעושים לי כזה כואב בתוכע'ס" היא ציחקקה, "רוצה יותר גסויות!"
"את המזרון שלי" נזכרתי באיזה סיפור ארוטי שקראתי פעם ולחשתי לה.
"כן" היא גנחה במין תאווה כזאת, "אני המזרון שלך" היא חזרה בקול, פעמיים! פעם בעברית ומייד בצרפתית.
"את מזרון עם חור" תפסתי יותר אומץ.
"כן, אני המזרון עם חור שלך" והפעם היא מייד ענתה בצרפתית.
"מזרון עם חור שאני דופק בתחת"
"כן" אנט גנחה במין תשוקה כזאת והיה לי ברור שהיא בדרך לגמור, "אני מזרון עם חור שאתה דופק"
"דופק בתחת" התנשפתי והגברתי את הקצב.
"כן, כן!" אנט גנחה בקול, נושכת שפתיים שלא לצעוק מהנאה, הדבר האחרון שאנחנו צריכים עכשיו זה שמישהו יקרא לבטחון ויתפסו אותנו ככה, "כן, דופק אותי בתחת, אני אוהבת שאתה דופק אותי בתחת" היא הודיעה לי בעברית ומייד חזרה על זה בצרפתית בשביל בעלה.

השפשוף הזה של הזיין בפי הטבעת הכל כך צמוד אליו שלח גלי חום בכל גופי. "ישרוף לך" לחשתי אבל לא הפסקתי לפמפם בהנאה את ישבנה.
"כן" היא לחשה בתשוקה, "כן ישרוף לי"
"לא תוכלי לשבת"
"נכון, יהיה קשה לי ואני עוד צריכה לטוס מחר לפריז" היא ציחקקה, "אבל זה שווה, תמשיך, אל תפסיק! כן, אואי, אואי" והיא עברה לצרפתית אבל לא הייתי צריך תרגום, היה ברור לי ששוב היא גומרת.

גם אני התקרבתי לרגע האמת, הרגשתי שזה בא לי, השפשוף האינטנסיבי הזה בפי הטבעת המכווץ שלה לא דומה לשום שפשוף כוס שבעולם, אפילו לא לזה של דינה התימנית שהיה לה את הכוס הכי צר שביקרתי בו, אחזתי בשערות ראשה ומשכתי. הרמתי אותו אל מול המצלמה, "תספרי לבעלך כמה את נהנית!"
את זה אנט תירגמה אבל היא לא חיכתה לתשובה ממנו, "לא" חזרה לאותה עברית משובשת שלה, "אשה נשואה לא אומרת!"
ביד אחת המשכתי להחזיק בראשה ואת השניה שלחתי אל מתחת לגופה ותפסתי את הפטמה הנוקשה שלה באצבעותיי, לחצתי, לא ממש חזק אבל מספיק כדי לאותת על כוונותיי, "תספרי!"
"לא!"
לחצתי חזק, צבטתי ומשכתי, הרגשתי שזה כואב לה אבל לא היה לי זמן, ידעתי שכל רגע אני מגיע לשיא והיה חשוב לי להכריח אותה להגיד לפני שאני גומר, אחרי הכל זה מה שהם ביקשו, לא? שאני אכריח אותה, "תגידי!!"
"איי!" היא גנחה בכאב, "אואי, כן, אוהב, אשה נשואה אוהב מה אתה עושה לה, אשה נשואה נהנית, מאד נהנית, הכי נהנית, הנה, אשה נשואה גומר!!"

אנט שוב גמרה, נדמה לי שגם אן-מרי אבל לא טרחתי לבדוק, לכל אחד יש את הפֵטיש שלו וכנראה זה הפֵטיש שלהם, שיכריחו אותה, גם אני הגעתי לשיא, עוד כמה שפשופים כאלה והר הגעש שבתוכי התפרץ, נעצתי את עצמי הכי עמוק שיכולתי וגמרתי, מלאתי את ישבנה בשפעת זרמתי החמה.

רגע ארוך שכבתי עליה, מתנשף בכבדות, מסדר את נשימתי. כשהתאוששתי מעט התגלגלתי ופתחתי במהירות את גרבי הנילון שקשרו אותה. על המסך הגדול לא יכולתי שלא להבחין שלפייר עומד שוב, כנראה שחירמנו אותו:)
"עומד לבעלך" לחשתי לאנט שעדיין שכבה מתנשפת.
"בשביל זה יש פילגש" היא ענתה לי, צוחקת, והתיישבה, מדברת איתם בצרפתית ושלושתם צחקו.

לפני שניתקנו את הקשר היא תיאמה איתו לגבי הטיסה שלה מחר ואיך הוא יאסוף אותה. אני הלכתי לחכות לה בג'קוזי, "זה טוב לתוכע'ס" אנט ציחקקה במבוכה למראה המבט המחוייך על פניי כשהיה קשה לה להתישב, "תאמין לי, זה שווה, אני לא מצטערת" ובתוך המים היא שלחה רגל אל בין רגליי ושיחקה לי עם האוצר, מעמידה לי אותו מחדש.

"אני רוצה עוד אחד" אנט התערסלה בזרועותיי כשחזרנו למיטה, "הכי רגיל, ונילה, בתנוחה המסיונרית" היא נשכבה על הגב ופתחה רגלים. הפעם עשינו את זה הכי מהוגן בעולם, אם אפשר לקרוא מהוגן לזיון עם אשה נשואה, שכבתי עליה, בתוכה, ועשינו אהבה, התנשקנו וזיינתי אותה, זיון איטי, כיפי כזה, משתעשעים ומושכים את הרגע, "עכשיו חזק" היא לחשה לי בקול מתאווה, עטפה אותי ברגליה הארוכות ונצמדה חזק.
מעכתי אותה תחתיי ודפקתי אותה, חזק, כמו שהיא ביקשה, והאורגזמה שלה לא אחרה להגיע, גמירה חזקה ומטלטלת, "הנה, עכשיו!" היא הודיעה בקול, "וואו, גמרתי" ציחקקה ואני האטתי את הקצב, מתפנן לה בכוס.
שלוש אורגזמות נתתי לה לפני שגם אני גמרתי, שלוש אורגזמות שכל אחת חזקה מהשניה. "וואו" היא התנשפה כשהתגלגלתי מעליה ונשכבתי לצידה, "יש לך כושר" היא ציחקקה, "שיפשפתַ לי ת'מנוש, אני לא אוכל להזדיין שבוע" היא נישקה אותי על השפתיים, "עכשיו לישון!" היא סובבה לי את הגב ואני נצמדתי אליה כפיות, חפנתי את הציצי שלה ורגע אחרי כבר ישנתי, שינה עמוקה, מתוקה.

אסור להאמין לנשים. לא שאני מתלונן אבל בבוקר אנט העירה אותי עם מציצה. "יום שמתחיל במציצה לא יכול להיות כולו רע" היא ציחקקה, "זה מספר שקראתי" הסבירה. עמד לי מחדש, תורן זקור ומפואר, "אני יכולה לרכב עליך" היא שאלה בקול מתפנק.
"בכבוד" חייכתי אליה ונשכבתי על הגב, מתמסר לה.
אנט עלתה והשתפדה לי במהירות על התורן והתחילה לדהור. שכבתי, כפות ידי תחת ראשי, ונתתי לה לעבוד, מביט בה, בשדיים הקופצים שלה ובעיקר בהבעת ההנאה המרוחה על פניה.
נתתי לה את עונתה ובגדול, היא גמרה וגמרה, לא ספרתי כמה אבל אין לי ספק שהיה לנו שיא משותף. "כן" היא חייכה כששלחתי ידים והתחלתי לשחק לה בציצים, למזמז אותם, למולל את הפטמות הכהות ונוקשות בעדינות בין אצבעותיי ולשלוח אותה לעוד אביונה מפנקת.
ברגע שהרגשתי שזה בא לי התגלגלתי עליה, בלי לצאת, כמה פימפומים חזקים וגם אני גמרתי.

ארוחת בוקר אכלנו בטרקלין האח"מים, פינקו אותנו שם. לקראת הסוף אנט הוציאה כרטיס ביקור, ביקשה מהמלצרית עט ורשמה מאחור מספר פלאפון נוסף. "תבוא לפריז, אתה לא צריך מלון, אני מזמינה אותך אלי" היא מסרה את הכרטיס עם חיוך גדול על השפתיים, "תצלצל למספר הזה" היא הצביעה על המספר הנוסף שרשמה, "זה ישיר אלי, בלי מזכירה, לא צריך לדעת צרפתית" היא ציחקקה.

במטוס ישבנו ביחד אבל כלום לא קרה. אמא באה לאסוף אותי מטרמינל 1 בנתב"ג, ראיתי אותה מרחוק ונופפתי לה. נפרדתי מאנט והתנשקנו, נשיקה על השפתיים, היא המשיכה לטרמינל 3, לטיסת ההמשך שלה, ואני הלכתי לאמא.
"מי זאת?" אמא שאלה בסקרנות אמהית ומהקול שלה היה לי ברור שהיא לא כל כך אהבה את הנשיקה שלנו.
"אחת, צרפתיה, יהודיה!" הדגשתי, כאילו זה נותן תוקף חוקי לנשיקה, "צללנו ביחד"
"זקנה" אמא קבעה ברשעות.
"בגילך" עניתי, מחייך, מחזיר לה באותה מטבע.
אמא הביטה בי במבט כועס, "רק צללתם?" היא שאלה ושמעתי את הכוונה בקולה.
"אי-מא!!" הזדעקתי.
"מה? אי אפשר לשאול?" היא שאלה, מנסה שישמע תמים.
"לא!" עניתי, תקיף, "אי אפשר!" אבל אין לי ספק שאמא הבינה.

* תל אביב *

ענת צלצלה ביום שישי, הודיעה שהיא יצאה שבת ושאלה אם אני רוצה להפגש לאיזה בירה או שתים. הסכמתי, אחרי הכל אנחנו הרי ידידים.

נפגשנו בפאב. שעה, טקילה אחת ושני פיינטים של בירה אחרי כבר היינו בדרך לבית שלה, הסתבר שההורים שלה יצאו לנופש חברה במלון 'מצפה הימים'.

בסלון ישב זוג ולפי החנות הפתוחה שלו ומצב הבגדים שלה היה ברור שהפרענו להם באמצע מזמוז מתקדם. הכרתי את שניהם, דרור, אחיה שלמד שלושה מחזורים מעלי ותמר האתיופית, ככה קראו לה בתיכון כדי להבדיל מתמר השניה שלמדה איתה באותה כיתה, גם היא מהמחזור של דרור.

"אז אתה זה שמנענע את אחותי" אחיה ציחקק אחרי השלום, שלום של נימוסים.
הייתי המום ושתקתי, ענת לא. "אדיוט!" היא סיננה לעברו, "כן אחי, זה מי שהולך לנענע אותי הערב" השאירה אותי עוד יותר המום, "ורק שתדע לך אח-שלי" והייתה מין התרסה כזאת באיך שהיא אמרה אח שלי, "אני גם הולכת למצוץ לו! מפריע לך?"
אחיה שתק, מחייך מין חיוך דבילי-נבוך כזה, כנראה שגם הוא לא ציפה לכזאת תגובה ממנה. "בוא!" ענת אחזה בידי והסתובבנו ללכת.
"החדר של ההורים כבר תפוס!" אחיה הודיע בקול מגחך, "תצטרכי להסתפק במיטה הצרה שלך" הוא צחק.
ענת עצרה והסתובבה חזרה. "תקשיב לי מניאק" היא אמרה לו בקול הכי רגוע ושלו ששמעתי אי פעם אבל עם מבט של רצח בעינים, "אם תשמע: אהה, אהה, אימא'לה!" היא חיקתה גניחות של אשה בשיא האורגזמה שלה, "אל תבוא! הוא לא רוצח אותי, הוא נותן לי את עונתי מה שאתה לא מסוגל לתת לה!" היא הצביעה בראשה על תמר שלמרות עורה הכהה היה ברור שהיא מסמיקה, "אני לא מבינה מה את מוצאת בשמוק הזה" היא סיננה בארס לעבר תמר ההמומה, "בוא!" הסתובבה ומשכה אותי אחריה.

ענת נעלה את הדלת, "איזה כיף לך שאתה בן יחיד" היא חייכה לעברי והתחילה להתפשט, פתחה את רוכסן השמלה ונתנה לה לצנוח לרצפה.
"תגידי" שאלתי תוך שאני פותח באיטיות את כפתורי החולצה שלי, "באמת התכוונת לזה?"
"לֵמה?"
"שתמצצי לי"
ענת הורידה גם את החזיה שלה והניחה אותה על החולצה שפשטתי. היא עמדה מולי בחוטיני שמשולש הבד הלבן בקושי הסתיר את שפתי הכוס שלה, החזה השופע שלה עלה וירד בקצב נשימתה והפטמות הכהות שלה עמדו זקופות ונוקשות. "תכף תראה" היא חייכה לעברי כשהיא יורדת לפניי על הברכים ושלחה ידים לרוכסן המכנסיים שלי, פתחה את החנות, הכניסה יד לתחתונים ושלפה את הזיין שלי, "וואו" היא ציחקקה למראה גבריותי הזקופה וליקקה אותה לכל האורך כאילו הייתה מין סוכריה מתוקה, "גדול הקטן שלך" היא חייכה לעברי, "התגעגעתי" נישקה את העטרה המתוחה, "כשענת אומרת, ענת מקיימת" היא ציחקקה והכניסה אותו עמוק לפיה.
ענת יודעת למצוץ, אין ספק. מצצו לי כבר לא פעם והיה לי למה להשוות. עמדתי בפישוק, לא ליפול חלילה, נשענתי על הקיר, עצמתי עיניים ונהניתי מהפינוק שהיא העניקה לי.
יש לה גרון עמוק לענת והיא הכילה את כל הזיין הגדול שלי בתוכו בלי להשתנק. היא מצצה לי בקול, במין מצמוץ שפתיים כזה, הראש שלה נע קדימה ואחורה במהירות והשיניים שלה שפשפו בעדינות את העור המתוח, תופפו ברכות על הזקפה הנוקשה ושלחו זרמי הנאה בכל גופי שהדליקו אותי עוד יותר.
הנחתי את ידיי על ראשה והאטתי אותה מעט, התאמתי את הקצב והגירוי עוד גבר, "כן" גנחתי בלחש, "תמשיכי!".
"מניאק" היא גרגרה בלי להוציא את הזיין מפיה ועצרה את תנועות ראשה, אחזתי בו בידיי והאגן שלי החל לנוע קדימה ואחורה. זיינתי אותה, בפה, והרגשתי שהיא מחייכת ושרירי גרונה מחבקים את גבריותי הנעה בתוכו.
הרגשתי שזה מגיע לי, שאני הולך לגמור, "אני בא!" הזהרתי אותה בפעם הראשונה אבל היא המשיכה למצוץ לי באותה תאווה, "אני גומר!" הזהרתי אותה שוב ועזבתי את ראשה, נותן לה את האפשרות לברוח, אבל ענת לא הפסיקה, להפך, מצצה עוד יותר בהתלהבות, "אני" התחלתי להזהיר וזהו, לא יכולתי להתאפק יותר ועוד לפני שסיימתי השפרצתי, גמרתי בהנאה עמוק עמוק בגרונה.

לא נשארתי חייב לענת והשבתי לה בדיוק באותה מטבע. דחפתי אותה על המיטה, השכבתי אותה על הגב, משכתי מעליה את החוטיני שממילא לא כיסה הרבה, נשכבתי בין רגליה המפושקות, הצמדתי בעדינות את שפתיי לשפתי הכוס שלה וירדתי לה.
"אתה לא מוכרח" ענת מילמלה אבל שפת הגוף שלה אמרה אחרת וירכיה התהדקו סביב ראשי.
"תשתקי" לחשתי חזרה והעברתי את קצה לשוני לאורך החריץ שבין שפתי הכוס הרכות שלה, טועם את טעמה המתוק, "תתמסרי לי" המשכתי ולחשתי, הפעם נשקתי לה יותר בחוזקה ולשוני חדרה אל בין שפתי הכוס שנפתחו בפניה והחלה לחפש את הדגדגן שלה.
לא הייתי צריך הרבה להתאמץ כדי למצוא אותו, הוא היה גדול ונפוח, מגלה, את מה שכבר ידעתי, שענת מגורה בטרוף. הקשתי עם לשוני על ענבל פעמון תענוגותיה והיא רטטה מתשוקה, אחזתי אותו בין שפתי ומצצתי אותו והיא נאנחה בתאווה, נשכתי אותו קלות, בעדינות לא להכאיב לה, ו"כן, שם, תמשיך!" ארוך וחושני נפלט מפיה, ממש צעקה, כזאת שאחיה לא יוכל שלא לשמוע.
ענת הידקה את ירכיה סביב ראשי וכל גופה נמתח, "אני גומרת" היא גירגרה כמו חתולה מיוחמת ואחזה בראשי, מצמידה אותו חזק לערוותה כאילו פחדה שאברח לה לפני שתגמור. לא ברחתי, גם לא אחרי שהיא גמרה, המשכתי באותו הלהט, רציתי לתת לה עוד אחת לפחות.
עמד לי שוב, תמיד אני מתגרה מלרדת למישהי וגם הפעם זה עבד. הפעם השניה של ענת הגיעה יותר מהר ממה שחשבתי, שוב אותו הגוף שנמתח, שוב האגן שהתרומם ונלחץ אל פניי, שוב הירכיים שמחצו את אוזניי ושוב הגרגור המיוחם שלה, בלי מילים, רק הברות לא ברורות שאומרות הכל!

ברגע שהיא גמרה עליתי עליה, עמד לי תותח-על, ארוך ועבה, אבל היא קיבלה אותי בקלות, הכוס שלה היה מוצף בעסיס תשוקתה וחדרתי לתוכו בקלות.
רגע שכבתי בתוכה בלי לזוז, נהנה מהמגע. ענת חיבקה אותי ברגליה, לוחצת, והתחלתי לפמפם בה, לאט, בתנועות ארוכות שסחטו משנינו קולות של הנאה. "תנשק אותי" היא לחשה לי באוזן. נישקתי, נשיקה צרפתית לוהטת, נתתי ללשון שלה לחדור ולטעום מהטעם שלה הממלא את פי.
"את זיון טוב" לחשתי.
"מניאק!"
"להפסיק?"
"חסר לך!"
שכבתי עליה ומחצתי אותה תחתיי, פמפמתי בכוח, ישבני עלה וירד במהירות והזיין שלי החליק בתוכה, משתפשף בין שפתי הכוס שלה ושולח זרמי חום בגופי, גלים של הנאה טהורה.

הכי טוב זה לגמור ביחד וזה בדיוק מה שקרה לנו. גניחות ה-"בוא" שלה ונהמות ה-"בואי" שלי השתלבו זה בזה כקונצרט מתואם, החדר התמלא בצלילים, בקולות שלנו, בטפיחות האגן על ערוותה ובהמיית העלי שלי הכותש במכתש שלה. גניחות ההנאה של ענת הלכו והתגברו, ניסיתי להשתיק אותה בנשיקה תאוותנית אבל זה לא בדיוק הצליח לי, השיא של שנינו התפרץ ביחד, בבת אחת שנינו שתקנו, שנינו נמתחנו, הפסקתי לזוז בתוכה ואז הכל התפוצץ והר הגעש שלנו התפרץ!

"וואו" לחשתי, מחייך מאוזן לאוזן אחרי שנרגעתי קצת, התגלגלתי מעליה ונשכבתי על הגב, השתדלתי שלא להחליק מהמיטה הצרה.
"בוא" היא נשכבה על הצד ונצמדה אל הקיר, מפנה לי מקום. נשכבתי בנוח והיא נצמדה אלי, התערסלה בחיקי ומחצה את שדיה אל צלעותיי. "אפשר?" היא חייכה וסידרה את ירכי בין רגליה והתחילה להשתפשף בו, "אני רוצה עוד" היא לחשה ושלחה את ידה אל בין רגלי, עטפה את הזיין הרטוב והמדולדל באגרופה והתחילה לשפשף לי.
"את נימפומנית, אמרו לך?" לחשתי.
"מניאק!" היא ציחקקה ושפשפה עוד יותר, "זה רע?"
"לא"
"להפסיק?" שאלה בקול מתגרה.
"חסר לך!"

שכבנו ככה בשקט והיא לא הפסיקה לשפשף לי אותו. היה לה מין ריטואל קבוע כזה, משפשפת, אוחזת בראשו ומרימה, עוזבת והוא צונח ושוב היא משפשפת.
לאט לאט הוא התעורר והתחיל להתקשות, כבר לא נופל כשהיא עוזבת אותו אבל עדיין לא ממש עומד. "להמשיך?" היא עצרה וחייכה לעברי.
"כן"
"אז תנשק אותי"
נישקתי והיא המשיכה, משפשפת ושוב בודקת, עוצרת לרגע, אני מייד מנשק אותה והיא ממשיכה. "סחטנית!" לחשתי לה באוזן.
"לא טוב?" היא חייכה לעברי, מתריסה.
"מצויין, תמשיכי" התפנקתי ושוב נישקתי אותה.

מעבר לקיר התחילו נקישות קלות. "זאת המיטה של ההורים שלי" ענת ציחקקה והמשיכה לעשות לי ביד במרץ, "כנראה שאחי לא לגמרי טמבל"
"שיהנו, מי אני שאפריע להם"
"הוא הולך להתחתן איתה".
"מי?"
"אח שלי, עם תמר האתיופית"
"מזל-טוב" התאפקתי שלא לצחוק.
"זה לא מצחיק" ענת גערה בי, "אמא שלי חותכת ורידים, מה יגידו החברות הפולניות שלה? שהבן שלה התחתן עם א-שווארצע-חיה" היא חיקתה את אמא שלה במבטא פולני כבד, "תדע לך, הפולניות הן הכי אנטישמיות!"
"צודקת" לחשתי חזרה ולא יכולתי שלא לחשוב מה האמא הפולניה שלי תגיד אם אביא לה איזו אתיופית או תימניה.

בסוף עמד לי כמו טיל המוכן לשיגור חללית לחלל. "תעצום עיניים, בבקשה" ענת לחשה לי ושפשפה באיטיות את גבריותי הגאה,
"למה?"
"תעצום!"
עצמתי.
"אני יכולה לשאול אותך משהו?"
"תשאלי".
"משהו אישי"
"תשאלי" ובראשי חלפה מחשבה שהיא רוצה להציע לי חברות.
"היא זיינה אותך?".
לשאלה כזאת לא הייתי מוכן, "מי?" שאלתי ופתחתי עיניים.
"תעצום!"
"מי?!?" עצמתי ושוב שאלתי, הפעם תקיף יותר.
"אנט, הצרפתיה".
לרגע היססתי ואז הסתובבתי ועליתי עליה, הזיין שלי כאילו קיבל חיים משלו והחליק לתוכה בלי שבכלל התכוונתי, "למה את שואלת?"
"תעצום עיניים!!" היא הסמיקה, מכסה את עיניי בידה.
עצמתי ושוב שאלתי.
"קודם תענה לי אתה!" היא עטפה את ישבני ברגליה הארוכות ונצמדה עוד יותר, מבטיחה שלא אוכל לברוח ממנה.
אני בטוח שהיא הרגישה איך הלב שלי דופק בחוזקה, "כן!" עניתי את האמת.
"גם אותי!"
"מה?!?" לא האמנתי למה ששמעתי.
"גם אותי היא זיינה, שכבתי איתה בלילה לפני שהגעת, בעצם היא זאת שלימדה אותי לאונן ככה על התחת" ענת ציחקקה.
"את, את, את" גמגמתי ולא הצלחתי לשאול.
"לסבית?" היא עזרה לי, מחייכת, "לא! אולי דו-מינית, אנט הייתה הראשונה שלי, 'אין חכם כבעל נסיון' היא שכנעה אותי לנסות ואני לא מצטערת" היא ציחקקה, "עכשיו זיין אותי, חזק, בבקשה!"

זיינתי אותה, מה זיינתי? טחנתי אותה! אני חושב שניסיתי להוכיח לה שאני עדיף על אנט. ענת גנחה בקול, צועקת, כאילו עושה הכל שאח שלה ישמע ואכן הוא שמע, מהקיר שליד התגברו הדפיקות, "כן" שמענו גם את תמר מצטרפת וצועקת בקול, כאילו עונה לה, "כן, תן לי" ועוד כמה מילים לא ברורות, אולי באמהרית ואולי סתם הברות ללא פשר, אבל הטון לא השאיר ספק למה היא מתכוונת, "כן, תן לי! עוד, הנה, זה בא!!!" ואחרי רגע הכל נרגע.

צחקתי. "שתוק!" ענת אחזה בראשי ונישקה אותי בחוזקה, "מה יש? גם לה מגיע לקבל את עונתה" הוסיפה בפרצוף רציני וראו שהיא מתאמצת לא לצחוק כמוני.
"נכון, מגיע" ניסיתי גם אני להראות רציני אבל לא עם הרבה הצלחה.
"מניאק!" היא חייכה לעברי, "קדימה, שלוש ארבע לעבודה" היא לחצה עם העקבים שלה על ישבני החשוף, מעודדת אותי לדפוק אותה, "אנט הזמינה אותי לבקר אותה בפריז" היא לחשה לי.
"גם אותי!" חייכתי, חוגג לה בכוס, "אפילו לישון אצלה!"
"גם אותי" ענת גנחה בתשוקה, "גם אותי" ו… "הנה זה בא!" היא נמתחה כולה, "כן!" היא צעקה בקול, כן ארוך ומתגלגל כזה, "הנה, כן! כן!!" והיא גמרה עם חיוך גדול על פניה.

המשך קריאה – חלק ג