צלילה חלק א – צלילה ראשונה

הסיפור דימיוני וכך גם השמות, כל קשר בין הסיפור/שמות ובין מקרים/שמות אמתיים הרי הוא מקרי בלבד.

פרולוג
ישבתי במטוס לאילת והטרטור המונוטוני של המנועים החזיר אותי במחשבתי כמה ימים אחורה, אל מסע הכומתה המתיש מתל-נוף לגבעת התחמושת, אל טקס הסיום בגבעת התחמושת שבו המ"מ העניק לי את הכומתה האדומה שלו, עושה לי בכך הרבה כבוד. כמה אמא הייתה גאה בי ככה עם הכומתה האדומה על הראש וכנפי הצניחה הכסופות על החזה, כמה היא שמחה כשסיפרתי לה שאני מגיע לרגילה, שבוע שלם, היו לה מייד תכניות אבל אני הרסתי לה אותם, "אני יורד לאילת, לצלול" הודעתי לה חגיגית ולא עזרו כל ההפצרות שלה, "כבר ביום שישי, קבעתי שם עם ענת".

אמא אוהבת אותי, היא יודעת שאני חולם על הצלילות האלה עוד מהיום שהתחלתי טירונות, אומנם היא ניסתה לשכנע אותי לרדת רק ביום ראשון ושנהיה בבית בשבת אבל בסוף, כשהסברתי לה שענת כבר שם ושהיא חייבת לחזור ביום ראשון לצבא, היא הסתפקה בארוחת ערב חגיגית במסעדת 'יפו-תל-אביב' וביום שישי, מוקדם בבוקר, היא הקפיצה אותי לשדה דב לתפוס טיסה מוקדמת.
בהמשך הטיסה נרדמתי. ככה זה בצנחנים, לומדים לנצל כל שניה פנויה לשינה וטרטור המנועים לא הפריע, להפך, הרדים, וגם כשהודיעו ברמקול ליישר את המושב ולהדק חגורה לקראת נחיתה לא התעוררתי עד שהדיילת באה והעירה אותי.

צלילה ראשונה
לקחתי מונית ישר למועדון הצלילה, ענת כבר חיכתה לי שם. ענת היא לא החברה שלי, בעצם כרגע אין לי חברה, עם ענת למדתי ביחד בתיכון, היא במגמת אומנות ואני מגמה ראלית כך שלא היה לנו הרבה במשותף אבל התידדנו כשנפגשנו במקרה בקורס הצלילה הראשון, קורס צלילה כוכב אחד, ואחר כך ירדנו ביחד לקורס כוכב שני, היינו צוללים יחד אבל כלום לא קרה מעבר לזה, היא הייתה מגיעה עם החבר שלה, אני עם החברה שלי ומעבר לצלילות המשותפות שלי ושלה, הם לא צללו, וארוחה אחת או שתים משותפות של ארבעתנו כל אחד היה חי לו בנפרד.

ענת עמדה מולי ובקושי זיהיתי אותה, הפעם האחרונה שראיתי אותה הייתה כשצללנו לפני הגיוס, אולי לא זיהיתי בגלל בגד הים שלבשה? תמיד היא הייתה עם בגד ים מלא ועכשיו היא עמדה עם ביקיני קצרצר, אולי בגלל שהיא השילה כמה קילוגרמים עודפים ולכן הרשתה לעצמה ללבוש את הביקיני הזה? אולי בגלל השינוי בתספורת? קודם שיער ארוך ועכשיו תספורת קצרה שכל כך הלמה אותה, ואולי בגלל החזה השופע שפתאום התגלה? זה שתמיד היא הייתה מחביאה אותו.
"היי, יכנס לך זבוב" היא ציחקקה למראה הפה הפעור שלי, "למה, מה קרה?".
"השתנת משהו, לא?" גמגמתי, "חשבתי שבצבא בנות משמינות" מלמלתי, עדיין במין בילבול, "והשיער, מתאים לך" התעשתי, "והבגד ים, פצצה".
"יאללה, צריך רענון?"
"לא, צללתי באיזו שבת באשקלון" הרגעתי אותה, דאגתי לא לעבור את ה-6 חודשים בלי צלילה כדי שלא אצטרך צלילת רענון.
"אז בוא ניקח ציוד ונצא לצלול, אין זמן!" היא האיצה בי.

צללנו. על המים הקרירים, הנוף המדהים, הדגים הצבעוניים שחולפים לצידך ובמיוחד על השקט הזה חלמתי כל הטירונות. עשינו הפסקה ויצאנו לאכול צהרים בארומה ממול. ניצלנו את הארוחה בשביל להתעדכן, בכל אופן לא נפגשנו יותר מחצי שנה, מאשרים חברות בפייסבוק, מפתיע שלא עשינו את זה עד עכשיו, "תגיד" היא אמרה אחרי שהתברר שהפעם שנינו פה לבד, "איפה תכננת לישון בלילה?"
"בבית החייל"
ענת שתקה. גמרנו לאכול והלכנו להזמין קפה, אף פעם אני לא מזמין את הקפה ביחד כדי שלא יתקרר, "בית החייל זה לחלשים" היא חייכה לעברי בזמן שלגמנו מהקפוצ'ינו, "אני ישנה בשק שינה כאן קרוב על החוף, בוא תצטרף"
לרגע נדהמתי. "אהה" גמגמתי, "לא הבאתי שק שינה" יצא לי תרוץ.
"אין בעיה" היא הביטה בי במבט רציני כזה, "שלי זוגי, מספיק רחב לשניים, תצטרף אלי"
שתקתי. לא שאני הומו חלילה, פשוט הייתי מופתע. "או-קיי, אז סיכמנו" היא שברה את השתיקה שלי, "עכשיו בוא, יוצאים לעוד צלילה"

בערב עברנו את הכביש למסעדת הדגים. עד שתגיע המנה שהזמנו קיבלנו כמות מכובדת של מזטים מסוגים שונים. אכלנו, סיכמנו את הצלילות שעשינו ותכננו את הצלילות למחר. עם המנה העיקרית שתינו יין לבן, קר בדיוק כמו שצריך, ועברנו שוב לרכל על אלה שלא התגייסו ולספר על חוויות מהצבא.

היה כבר חשוך כשחזרנו לחוף. בדרך קנינו כמה בירות והתיישבנו על שק השינה שהיא פרסה. הבטנו במים ושתינו, מרחוק נצנצו האורות של עקבה וספינת חיל הים חלפה ממול, מסיירת.
לא היינו לבד, מסביב היו עוד כמה זוגות, שומרים על מרחק, נותנים פרטיות. מישהו ניגן בגיטרה ושר, מתחרה עם המוזיקה שהגיעה מהמלונות שליד. גמרנו בקבוק בירה ראשון, "חבל, היא תתחמם, בירה חמה לא טעימה" תרצתי ופתחתי לנו עוד בקבוק, שותים ושותקים, כאילו מחכים שהשני יעשה את הצעד הבא.
מטוס שהנמיך לנחיתה עבר ברעש גדול מעלינו, נותן סימן למנגן בגיטרה שהגיע הזמן להפסיק. שקי שינה נפתחו ואנשים נעלמו בתוכם, הבטתי מסביב, אנחנו לא נהיה הזוג היחידי על החוף שישן יחד באותו שק שינה הלילה. "תראי שם, מימין" לחשתי לענת, "שני גברים נכנסים לאותו שק שינה"
"אז מה?" היא ציחקקה, "ושם, ליד השלט הגדול, שתי נשים"
"סדום ועמורה" לחשתי.
"הומופוב" היא לחשה חזרה, "לא השתנת, אל תגיד לי שלא עשיתָ את זה אף פעם עם גבר"
"לא!" עניתי במין בְעָתָה כזאת, "למה את עשית?"
"עם גבר, הרבה" היא צחקה.
"עם אשה!" תיקנתי.
"גם" היא המשיכה לצחוק בזמן שחלצה את הסנדלים שנעלה, "לא הרבה, בעצם פעם אחת, אהה" היא עצרה רגע, חושבת, אולי אם לספר לי יותר, "אהה, היה טוב, שונה ומחרמן, כנראה שאני אחטא בזה שוב אבל אני מעדיפה גברים ואם כבר גברים רצוי קרבי, עדיפות לצנחנים" היא חייכה לעברי והתחילה לפתוח את כפתורי החולצה שלה, "תן לי רגע להתארגן לפני שאתה מתפשט ומצטרף אלי"
ענת הורידה גם את המכנסיים שלבשה לפני שנכנסה לשק השינה. ראיתי אותה מתנועעת בפנים והיא שלפה את החזיה שלה מהשק שינה, נופפה בה מולי והניחה אותה בצד. "נו תתחיל להתפשט" היא האיצה בי כשהיא שוב מתפתלת בשק השינה.
עד שהורדתי את החולצה והמכנסיים גם התחתונים שלה הונחו אחר כבוד ליד החזיה, הייתי המום, ענת חיכתה לי בשק השינה עירומה! עמדתי בתחתוני הבוקסר בלבד וניסיתי להסתיר את הזקפה שהתרוממה לה בין רגליי, "נו, בוא, אל תפחד אני לא אוכל אותך" היא צחקה בקול ואני נכנסתי, מרגיש את גופה החם נושק לגופי, "רגע" התפתלתי גם אני והורדתי את התחתונים, נשאר עירום כמוה.

ענת הסתובבה לעברי. "וואו" היא שלחה יד לעבר הזקפה ונגעה בה, "אני רואה שאתה מוכן בשבילי" היא לחשה ובלי לחכות עלתה ונשכבה עלי, לוחצת את שדיה אל החזה שלי ומרגישה איך הלב שלי דופק במהירות, "אל תפחד, אנחנו לא היחידים שנעשה את זה על החוף, גם לא הערב" היא הסבירה, מנסה להרגיע ושוב שלחה יד ואחזה בזקפה המתוחה, הרימה את אגנה והובילה אותו בלי היסוס אל החריץ הרטוב והחם שחיכה לי בין רגליה, "אני הולכת לזיין אותך" היא לחשה לי באוזן והשתפדה על הזין שלי, "וואו, כן, זה טוב" היא לחשה בתאווה כשכל הזין היה נעוץ בתוכה, "כן" היא שוב גנחה, כן ארוך ומלא הנאה, "אמרתי לך כבר שזה טוב?" היא לחשה בתשוקה והתחילה לדהור.

שכבתי על הגב ונתתי לענת לזין אותי, פעם ראשונה שבחורה מזיינת אותי. זה לא שבחורה לא רכבה עלי קודם, כבר שכבתי ככה על הגב ונתתי לבחורה לעשות את העבודה, אבל תמיד זאת הייתה היוזמה שלי, אני זה שביקשתי, והפעם זה הכל יוזמה שלה.
ענת דהרה במהירות במעלה האורגזמה, שמעתי את זה בגניחות המוחרשות שלה, לוחשת לי באוזן ומתאמצת שלא ישמעו, הרגשתי בפטמות הנוקשות של שדיה המתחככים בגופי ובשרירי נרתיקה המתכווצים בחוזקה סביב גבריותי הגאה שבתוכה, "כן, זה טוב" היא לחשה בקול מגורה, "כן, הנה, הנה! זה בא לי, הנה!!" כל גופה נמתח, לרגע היא קפאה במקומה ואז נפלה עלי מתנשפת, "וואו, שווה, הרגשת?"
"מה הרגשתי?"
"שגמרתי, הדיוט"
"הרגשתי"
"ורוצה גם?" היא ציחקקה.
"מה?" נפלט לי בלי מחשבה, "כן, רוצה" תיקנתי והתחלתי לעשות תנועות באגן.
"אז בוא נסתובב" היא נשפה באוזני.
ניסינו להסתובב בלי להוציא אבל מה שכל כך פשוט במיטה הפך מסובך בתוך שק השינה. בסוף התפשרנו ויצאתי ממנה, היא נשכבה על הגב ואני עליתי עליה, נשכבתי בין רגליה המפושקות וכאילו מעצמו הזיין החליק חזרה לתוכה, אל הכוס החם והמשומן היטב באותו נוזל תאוותה.
שכבתי עליה ומעכתי אותה תחתיי, "אני מזיין אותך" לחשתי כשאני מפמפם בה בתנועות ארוכות וחזקות.
"כן, תמשיך, זה טוב" היא לחשה חזרה כשהיא עוצמת עיניים וראיתי את ההנאה על פניה, "תמשיך, כן, ככה, חזק".
"איך את?" התחלתי לשאול והיא הבינה מייד, "שלא תעז לברוח" היא עטפה אותי ברגליה, נצמדת חזק ומעודדת אותי להמשיך, "כן, בוא, תן לי, אל תפחד אני לוקחת גלולות".

הרגשתי שזה תכף מתפרץ לי והגברתי את הקצב, "אני טוחן אותך!" לחשתי במין תאווה בלתי נשלטת.
"כן, תמשיך, תטחן אותי" היא לחשה באותו קול מגורה, "כן, הנה, בוא, אני באה! בוא!!" היא חיבקה חזק ברגליה וידיה, נצמדת.
עוד פמפום אחד או שנים ובאתי, באתי בגדול!, "אני גומר!" לחשתי, נותן לה הזדמנות אחרונה.
"בוא" היא לחשה בתגובה.
"קחי!!" נעצתי את עצמי חזק לתוכה ויריתי צרור ראשון.
"כן!" היא לחשה במין יצריות חייתית ונעצה חזק את ציפורניה בגבי.
"קחי!" נעצתי שוב ויריתי צרור שני.
"אימאל'ה, כן" שמעתי אותה מתנשפת, "אני בשמיים"
"קחי!" נעצתי שוב, חזק, והרגשתי את שרירי נרתיקה מתהדקים סביב הזין שלי, כאילו חולבים, "קחי!" נתתי לה את כל מה שנשאר לי.

שכבתי לצידה, עדיין מתנשפים מהזיון, שנינו על הגב מביטים באלפי הכוכבים שמעלנו ומחייכים. "אתה זיון טוב" ענת ציחקקה.
"תודה, גם את" ציחקקתי חזרה.
"צריך לישון, מחר שוב צוללים" היא סובבה לי את הגב.
"אפשר לחבק אותך?" הסתובבתי ונצמדתי אליה כפיות. במקום תשובה היא שלחה יד לאחור, תפסה בכף ידי והניחה אותה על השד שלה.
רגע ארוך שכבתי ככה, בלי לזוז, עד שתפסתי אומץ נצמדתי יותר והתחלתי לעסות בעדינות את הציצי שלה. "תגידי" לחשתי לה, "את חושבת שעכשיו אנחנו חברים?"
ענת צחקה, בקול, "ידידים" היא תיקנה אותי, "אנחנו ידידים. בעצם עכשיו היינו יזיזים, זה טוב להיות יזיזה שלך" וגם בלי לראות הרגשתי שהיא מחייכת.

שתקתי אבל לא עזבתי אותה, המשכתי לעסות לה ת'ציצי.
"גם לזה מגיע קצת פינוק" היא ציחקקה והובילה לי את כף היד לשד השני, "אני מקווה שאתה לא נעלב?"
"לא" מהרתי לענות, האגו הגברי לא הרשה לי אחרת.
"טוב, כי אתה דווקא נחמד, אין לי שום דבר נגד אבל עכשיו שנינו לא צריכים שום מחויבות" היא הסבירה.
היה משהו בדבריה, "צודקת" מילמלתי, "ידידים" אבל עדיין, בתוכי, קצת נפגעתי למרות שמהחיכוך בישבנה הגבר-גבר שלי זקף שוב את ראשו בגאון.
"וואו" היא הסתובבה אלי שולחת יד ועוטפת את הזקפה שהתנוססה בין רגליי, "אבל קוויקי" היא ציחקקה ונשכבה על הגב, מחייכת ופותחת רגליים.
"קוויקי" חייכתי ועליתי עליה, נתתי לה לכוון אותי ונעצתי את עצמי בתנועת אגן חזקה, מיותרת, היא הייתה רטובה והחלקתי לתוכה בקלות. דפקתי אותה בתנועות חזקות ומהירות, כאילו מישהו רודף אחרי.
"היי, לאט, תרגע" היא לחשה לי.
"חשבתי שרצית קוויקי" ציחקקתי ועברתי לתנועות ארוכות ואיטיות.
"אז מה?" היא גנחה, נהנית, "אם אני אגיד לך לקפוץ מהגג תקפוץ?" והיה ברור שהיא לא מחכה לתשובה אז שתקתי, "תנשק אותי" היא הגישה לי את שפתיה.
התנשקנו, קודם נשיקה מרפרפת, בוחנת, ואז נשיקה צרפתית ארוכה ורטובה, הלשון שלי חדרה לפיה והיא התמסרה, עוצרים כדי לקחת אוויר ושוב מתנשקים, הפעם אני מתמסר והלשון שלה עושה בי כשפים וכאילו על פי תזמון מדוייק הגענו ביחד לשיא, גמרנו.

שכבתי עליה, מועך אותה ומחכה שהזין יתן לי סימן ויחליק מתוכה. "מספיק קוויקי?" חייכתי והבטתי בה.
"הכי טוב" היא חייכה חזרה, "עכשיו בוא נלבש משהו ונלך לישון, אני רוצה לצלול מוקדם בבוקר"
לבשנו את בגדי הים. "תסתובב" היא לחשה לי כששוב שכבנו על הגב ובהינו בשמיים. הסתובבתי והיא חיבקה אותי, נצמדת.
"בחלומות הכי כחולים לא תארתי שזה מה שיקרה" לחשתי לה.
"גם אני לא תכננתי את זה כשקבענו, אתה מצטער?"
"לא, ברור שלא"
"רק שתדע שכזה טוב עוד לא היה לי" היא לחשה.
"יותר טוב מיניב?" יניב היה החבר שלה בתיכון.
"יותר טוב, הרבה יותר טוב" היא מילמלה בקול מנומנם, "לילה טוב".
"לילה טוב" לחשתי חזרה, מרגיש איך קורי השינה עוטפים אותי במהירות ורגע אחרי כבר נרדמתי.

ישנתי טוב באותו לילה. השמש שזרחה לא העירה אותי, גם לא החום שהתגבר וגם לא רעש המטוסים הנוחתים וממריאים, רק הנענוע החזק של ענת בכתף יחד עם "קום, פדלאה, צריך ללכת לצלול".
צללנו מוקדם, המים עדיין לא הספיקו להתחמם. ענת התעקשה שנצלול מוקדם כי היא טסה הערב חזרה לצפון, חייבת ביום ראשון בבוקר להספיק להסעה, והיא חייבת לשמור טווח בטיחות בין הצלילה לטיסה. הייתה צלילה טובה, צללנו ל"סטי"ל" אותה "ספינת שרבורג" ישנה של חיל הים שסיימה את שרותה והוטבעה כדי לשמש אטרקציה לצוללים, זאת לא הפעם הראשונה שאני צולל לשם אבל בכל פעם אני מצליח לגלות משהו חדש.

החזרנו ציוד, היום לא נצלול יותר, ופתאום הבנתי שאין לי עם מי לצלול מחר. "עם מי אני אצלול מחר?" שאלתי את ענת.
"תבדוק עם אילן", אילן הוא מנהל המועדון, "כל מי שמחפש בן-זוג לצלילה פונה אליו, זה מה שאני עשיתי לפני שהגעת"

לרגע הוא עשה "לא" עם הראש כששאלתי אותו אם יש מישהו שמחפש בן זוג למחר, ואז עצר ושאל "מכיר את המסלול ל'יתוש'"?
"כן" עניתי, "מכיר טוב".
"אז דווקא יש מישהי" אילן חייך לעברי, "מישהי מחפשת בן-זוג עם שני כוכבים לצלול ל'יתוש', מוכנה אפילו לשלם על הצלילה שלו, אבל…" הוא נעצר באמצע, מהסס.
"אבל מה?"
"קצת זקנה"
"כמה קצת?" הסתקרנתי.
"45, 46"
חייכתי, "אמא שלי בת 46 וחסר לך שהיא הייתה שומעת שאתה קורא לה זקנה"
"לא" הוא התנצל, "התכוונתי זקנה יחסית אליך, אם אתה רוצה אני אבדוק איתה" הוא שלף במהירות את הפלאפון שלו.
"יודעת לצלול?" שאלתי, זה מה שהיה חשוב לי באותו הרגע.
"יודעת" הוא אמר בבטחון, "זאת שצללת איתה שלשום" הוא פנה לענת.
"אנט? הצרפתיה?" ראיתי חיוך על פניה של ענת.
"כן, הצרפתיה" הוא אישר.
"יודעת" ענת חייכה והיה לה מין ברק כזה בעיניים, "צוללת ליגה" עשתה תנועת לייק עם הבוהן, "ואם תעשה עליה רושם אולי גם תזמין אותך לארוחה" ראיתי אותה קורצת לאילן ושניהם חייכו.

הסכמתי, מה אכפת לי הגיל, ואם גם ענת מאשרת אז בטוח שאין מה להפסיד. אילן חייג והתחיל לדבר איתה בצרפתית. "חייל?" הוא שאל אותי.
"צנחנים" אמרתי בגאווה.
אילן חייך ושוב דיבר איתה, לרגע עצר ונראה מהסס, "היא שואלת אם אתה רוצה לאכול איתה ארוחת ערב, שתכירו לפני הצלילה" הפתיע והביט בענת.
"זה בסדר, אני טסה עוד מעט, תלך" ענת התפרצה עוד לפני שהספקתי לענות, "תגיד לה שהוא מסכים" היא ענתה במקומי אבל אילן הביט בי, מחכה לאישור ממני.
הסכמתי, למה לא? גם ארוחת ערב וגם תשלם על הצלילה, עם משכורת של חייל, אפילו שאני מקבל שכר לוחם ואמא עוזרת לי, אי אפשר לוותר על הצעה כזאת. אילן עוד שאל איך קוראים לי, הסביר לי איפה ומתי לפגוש אותה והלכתי עם ענת להעביר את הזמן עד הטיסה שלה והפגישה שלי בטיול לאורך הטיילת, באכילת גלידה ב"פאולינה" ובקניות שהיא עשתה במול-הים, מנצלת את הפטור ממע"מ.

ליוויתי את ענת לשדה התעופה. היה לה עוד זמן עד הטיסה אבל היא העדיפה לחכות בשדה ולקרוא את "יער נורבגי", ספרו של הארוקי מורקמי שהמלצתי לה והיא קנתה.
היה די מביך להכנס למסעדת "שיקגו גריל בר" המהודרת שבמלון "הילטון מלכת שבא", באתי במכנסיים קצרים וחולצת טריקו, לא הבאתי בגדים למסעדה כזאת. להפתעתי המארחת ידעה בדיוק על מה אני מדבר כשאמרתי לה שאני מוזמן על ידי גברת אנט, "היא מתנצלת, היא תכף יורדת, נשים, אתה יודע?" היא חייכה, "בוא אני אושיב אותך לשולחן" היא הובילה אותי אל שולחן פינתי וקצת מרוחק, "תרצה לשתות משהו?".

הזמנתי 'מוחיטו', הייתי צריך משהו שישתיק לי את הפרפרים בבטן. הספקתי לסיים אותו כשראיתי את המארחת מובילה אשה לעבר השולחן שלי. זקנה היא לא, בטוח, גם גיל 45 לא הייתי נותן לה, לא נעים להגיד אבל ליד אנט אמא שלי אכן נראית זקנה. השמלה הקצרה הצמודה שלבשה הבליטה גוף של דוגמנית, ולא חלילה כזאת של מידות גדולות :), רגליים ארוכות וחטובות, שריריות בדיוק במידה, שיער שחור וחלק, לא ארוך מדי ולא קצר, מסופר בדיוק במידה שתבליט את הפנים המחיכות שלה, ושדיים, וואו אני מקווה שלא הבטתי בהם וריירתי, שדיים גדולים וזקופים, שגם טירון עם נשים כמוני יכול היה להבחין שהיא הולכת בלי חזיה, מקפצים בכל צעד שלה על נעלי העקב הגבוה.
כנראה שכן עמדתי בפה פעור ובהיתי בה. "אתה מוטי?" היא שאלה בעברית עם מבטא צרפתי חזק וחייכה לעברי.
"אהה, כן, סליחה, נעים מאד" התעשתי והושטתי יד, רואה את החיוך על פניה של המארחת.
"נעים מאד, אנט" היא חייכה, מתעלמת מהיד המושטת ובמקום גוחנת ומנשקת אותי על הלחיים ואני? אני המבט שלי היה נעוץ בחריץ המגרה שבין שדיה, מקבל את האישור הסופי שהיא הולכת בלי חזיה. "שתיתַ?" היא שאלה כשהיא מתיישבת בכסא שמולי.
"אהה, כן" עניתי, מגמגם, והצבעתי על הכוס הריקה שעל השולחן, מתיישב במהירות למראה המבט המחוייך שהיא שלחה בזקפה שהתרוממה לה במכנסיי ומובך עוד יותר מהמבט המשועשע שהמארחת שלחה לעברי כשהגישה לה ולי את התפריט לפני שהלכה.

התבוננתי בתפריט, משום מה לא היו מחירים בתפריט שהגישו לי. "אני מקווה שאתה לא צמחוני" אנט חייכה אלי, אולי למראה המבט המהסס על פני, "שכחתי לשאול" התנצלה.
"לא" עניתי, עדיין קצת מובך, "מתאים לי דווקא סטייק טוב".
"תרשה לי להזמין לנו, לא תצטער" היא אמר בקול החלטי כשהיא מסמנת למלצרית להגיע.
לגבי המנה הראשונה היא התיעצה איתי, נותנת לי לבחור. בחרתי בקבבוני טלה שהיא המליצה בחום. למנה עיקרית היא הזמינה לנו ארוחת קצבים זוגית וכמובן יין, קברנה-סוביניון שהמלצרית המליצה.
היה מין שקט כזה עד שפתחו את הבקבוק לידנו על פי כל כללי הטקס, נתנו לה לטעום ורק אחרי שאישרה מזגו לי ולה. השקנו כוסות והתחלנו לדבר, בעיקר היא שואלת ואני עונה, הרבה על הצבא אבל לא סודות. אחרי שראיתי את טבעת הנשואין על האצבע שלה לא העזתי לשאול אותה פרטים עליה עד שהיא יזמה וסיפרה לי על השנתיים שהיא בילתה כמתנדבת בקיבוץ וששם למדה עברית, על החיים בצרפת, על העבודה שלה, מנהלת בכירה בבית תוכנה גדול בצרפת, ובעיקר על האהבה שלה לצלילה ואיפה היא צללה עד היום, מקומות שאני יכול רק לחלום לצלול בהם, בטח עכשיו כשאני בצבא.
המנה העיקרית הגיעה, משטח ברזל לוהט ועליו מסודרים נתחי בשר משובחים, כולל אנטריקוט, סינטה ופילה, המלצרית מילאה לנו מחדש את כוסות היין שהתרוקנו, שוב השקנו כוסות, "בון-אפטי" היא ציחקקה ומיהרה לתרגם למרות שלא היה צורך, "בתאבון, תאכל לפני שיתקרר או יהפוך לוול-דאן" היא חייכה לעברי, "ובשר וול-דאן זה סוליה!".
היה בשר טוב, מהנימוס התחלתי בנקניקיות הצ'וריסוס אבל אנט האיצה בי לקחת דווקא מהפילה והאנטריקוט. "פה זה כשר" היא הסבירה לי כשהגענו לקינוח, "אכפת לך שנלך לשתות בלובי?"
לא התנגדתי, בעל המאה הוא בעל הדעה.

אנט חייבה את החדר שלה על החשבון והשאירה טיפ מכובד במזומן. במקום ללובי עלינו לטרקלין היוקרה בקומה 12 ולפי החיוך שקיבלו אותה שם היה לי ברור שזה לא הפעם הראשונה שהם רואים אותה ושגם שם היא השאירה כבר טיפ נדיב. שתינו קפוצ'ינו משובח עם עוגת קצפת במרפסת המשקיפה אל נוף המפרץ כשברקע התנגן לו דיסק של לאונרד כהן.
"איפה אתה ישן הלילה?" היא שאלה כאילו בדרך אגב לאחר רגע של שתיקה.
"על החוף, בשק שינה" עניתי, ענת השאירה לי את שק השינה שלה.
אנט הביטה בי, מין מבט חוקר כזה, קצת מהוסס. "אם אתה רוצה אפשר לעלות עלי לחדר" היא הציעה פתאום, "נשתה עוד קצת יין, אני לא רוצה להשאר לבד".
הייתי המום, בשוק, "אהה" היססתי לרגע למרות שדי היה ברור לי למה היא מכוונת ולכזאת הצעה לא אומרים לא, בטח שלא על ידי חסר כל מחויבות כמוני, "אהה, למה לא" ניסיתי להשמע רגוע למרות שהלב שלי דפק מהתרגשות כמו אחרי בוחן מסלול מאומץ, "את יודעת, יין ישמח לבב אנוש" ציחקקתי, מין מסלול נסיגה כזה אם באמת לא הערכתי נכון את הכוונות שלה.

החדר שלה לא היה סתם חדר אלא סוויטה מפוארת, עם מרפסת המשקיפה למפרץ וג'קוזי. אנט הפעילה נגן CD והשמיעה את אידית פיאף, "מכיר?" היא חייכה.
"מכיר" חייכתי חזרה וזימזמתי את המשך השיר, גם אמא שלי אוהבת את הזמרת הצרפתיה הזאת ואפילו קניתי לה פעם ליום ההולדת דיסק עם מיטב השירים שלה במקום התקליטים שכבר מזמן נשחקו.
אנט שלחה בי מבט מעריך אבל אז דפקו בדלת. הגיע מלצר משרות החדרים והביא בקבוק שמפניה וסלסלת פירות שהיא הזמינה. ישבנו בסלון ואנט מזגה שמפניה לכוסות, "לחיים, לחיי הצלילות שבדרך" היא חייכה והיה משהו זימתי בחיוך שלה.

שתינו שמפניה. אוכל טוב, יין טוב ועכשיו השמפניה עשו אותי עליז, לא שיכור אבל בָשל לצעד הבא שלה. "רוצה לשחק קלפים?" היא שאלה והצביעה על חפיסת קלפים שהייתה מונחת על השולחן.
"קלפים?" ציחקקתי, "פוקר?" ורק בנס לא נפלט לי מה שבאמת חשבתי, סטריפ-פוקר.
"לא, לחשוב יש לי מספיק בעבודה" היא ציחקקה חזרה, "נשחק גבוה-נמוך" היא לקחה את החפיסה והתחילה לטרוף את הקלפים.
"גבוה-נמוך? לא מכיר"
היא הסבירה לי, משחק מזל פשוט שלא דורש ידע, אולי קצת הסתברות, היא פותחת לי קלף ראשון ואני צריך לנחש האם הקלף השני שתפתח לי יהיה גבוה או נמוך מהקלף הפתוח, באם נחשתי נכון – ניצחתי, אם לא – הפסדתי.
"או-קיי, פשוט, על מה?" קיבלתי פתאום אומץ, אולי בזכות כוס השמפניה השניה שגמרתי.
אנט חייכה, "אהה, מכיר סטריפ-פוקר?" ולרגע היה נדמה שהיא מסמיקה.
הרגשתי את פרפורי ההתרגשות בבטן והלב שלי החסיר פעימה.
"מכיר" עניתי, מנסה להשמע הכי רגוע שאפשר אבל במכנסיי הזדקף עוד יותר מה שכבר קודם עמד לו זקור ומתוח.
"אותו הדבר, אם לא ניחשתי נכון אני מורידה בגד אחד" היא חייכה והיה לי ברור שלא סתם היא מדברת על עצמה, כנראה שהיא לא הייתה בטוחה שנתפסתי בקרס וזרקה לי עוד פתיון.
נזכרתי באיזה סיפור כחול שקראתי. "אצלנו, כשמשחקים סטריפ-פוקר" התחלתי ועשיתי את עצמי מהסס לרגע, "מורידים לך את הבגד, את לא מורידה לבד ו…".
"מצוין, דווקא מתאים לי" אנט קטעה אותי וחייכה, חיוך של דייג שהעלה בחכתו דג שמן, "עם איך אתם בישראל אומרים? מזמוזים?" היא ציחקקה.
"עם מזמוזים", הסמקתי.
"או-לה-לה" היא טרפה שוב את הקלפים שבידה והניחה לפני על השולחן, "קודם אתה מחלק לי ותזכור, אס זה אס זה אחד ולא מנצח מלך!"

פתחתי לה קלף ראשון, יצא 5 לב אדום. "גבוה" היא הודיעה בקול. פתחתי קלף שני, 3 תלתן. "או-לה-לה" היא ציחקקה, ובמבטא הצרפתי שלה האו-לה-לה נשמע כל כך סקסי, "רוצה להוריד לי נעלים" היא הסתובבה אל צד הכורסה שישבה והושיטה קדימה את הרגלים.
קמתי וכרעתי על ברכי, הושטתי יד, כאילו במקרה ליטפתי בריפרוף את השוק שלה לפני שהורדתי את נעל העקב הראשונה, אנט ציחקקה, ציחקוק של פיתוי מתגרה. את השוק השניה כבר ליטפתי ממש וראיתי אותה עוצמת לרגע עינים במין הנאה כזאת לפני שהורדתי לה גם את הנעל השניה.

טרפתי שוב את חפיסת הקלפים והנחתי לפניה, "תורך לחלק" חייכתי לעברה.
אנט חייכה ופתחה קלף ראשון, תשע תלתן. הסתברות ידעתי, לא סתם סיימתי חמש יחידות במגמה ראלית, ההסתברות בשבע היא 50-50 ולכן קבעתי לעצמי כלל למשחק, כל מה שנמוך מ-שבע אני אומר גבוה וכל מה שגבוה מ-שבע אני אומר נמוך ואם יוצא שבע אני אומר את ההפוך ממה שאמרתי בפעם האחרונה. "נמוך" הכרזתי.
אנט משכה את הרגע, הרימה את הקלף שבראש החבילה, הציצה בו, חייכה והניחה לפני, מלך פיק שחור!
הסתובבתי כמו שהיא ישבה קודם והושטתי רגליים קדימה, מה לעשות? זה רק הסתברות, לא הבטחה להצלחה. אנט קמה וירדה על ברכיה לפני, מחייכת, והמבט שלי נמשך אל החריץ המפתה שבין שדיה שנגלה לי עכשיו עוד יותר. אנט ליטפה לי את הרגל, הייתי במכנסיים קצרים וזאת לא הייתה בעיה, מלטפת ומורידה לי את הסנדלים שנעלתי ומניחה אותם ליד נעלי העקב שלה.

בתור הבא, כשחילקתי לה, אנט ניחשה. גם אני ניחשתי בתורי, טוב קשה לפספס כשיוצא לך 2 יהלום. אני לא יודע מאיפה זה בא לי אבל פתאום החלטתי להיות ג'נטלמן, "זה לא הוגן, לי נשארו שלושה פריטים ואת בלי חזיה ונשארו לך רק שניים.
אנט צחקה, "מי אמר לך שאני בלי חזיה?"
הסמקתי, איך לא? "אהה" גמגמתי נבוך, "רואים" הסמקתי עוד יותר.
"זה בסדר" היא גחנה לעברי וליטפה לי את הלחי, מזכירה לי לרגע את אמא שלי רק שלאמא שלי אף פעם לא הצצתי לתוך המחשוף כמו שהצצתי עכשיו לאנט, "במקום החזיה אתה תוריד לי את השרשרת" היא ציחקקה, והרימה את המגן דוד מזהב שהיה מונח בין שדיה, "עכשיו חלק לי" היא הניחה את חפיסת הקלפים שטרפה מולי.

יצא לה שבע תלתן, הכי קשה, "נמוך" היא הכריזה בקול. משכתי קלף והפכתי אותו על השולחן, מלכה לב אדום חייכה לעברנו. "או-לה-לה, בוא מון-שרי (Mon chéri)", אנט ציחקקה וקמה, "בוא תוריד לי שמלה".
זה שלא גמרתי באותו רגע היה נס. סוף סוף אני הולך לראות את הציצים שלה. היא הפנתה לי את הגב ופתחתי את הרוכסן, מודה בלב לאחת האקסיות שלי שלימדה אותי איך עושים את זה בסטייל, עמדתי מאחוריה והחלקתי את ידיי אל מתחת לבד השמלה שנפתחה, לרגע הרגשתי רעד העובר בגופה, "להפסיק?" שאלתי בבהלה.
"נו (Non)" היא ענתה במהירות בצרפתית, "לא, תמשיך בבקשה" היא חזרה לעברית, "פשוט" היא עצרה ולא המשיכה כשעליתי עם ידי לכתפיה והתחלתי להחליק את הבד לאורך ידיה, דוחף לצדדים והשמלה מחליקה לה למטה ואני מלווה, מלטף, ממזמז, יורד וחופן את שדיה הגדולים והיא לא מתנגדת, להפך, מתמסרת, "אואי (oui)" היא לחשה כשאצבעותיי שיחקו בפטמות הגדולות והנוקשות שלה.
השמלה נפלה לרצפה ואני התכופפתי והרמתי אותה, מחפש איפה להניח אותה, "לא" היא ציחקקה ולקחה אותה מידי, "כל מה שיורד, פה" היא זרקה אותה יחד עם הנעליים שהורדנו.

בתור הבא גם אני לא נחשתי. קמתי ונעמדתי מולה והרמתי ידים, שיהיה לה קל להוריד את חולצת הטריקו שלבשתי. להפתעתי היא נעמדה מאחורי ונצמדה, בדיוק כמוני היא החליקה את ידיה אל מתחת לחולצת הטריקו שלי והתחילה להרים אותה, מושכת ומלטפת אותי, ככל שהחולצה התרוממה הרגשתי יותר ויותר את עורה, את שדיה הרכים הנמחצים אל גבי, את הפטמות הנוקשות הדוקרות בו. אנט לא מיהרה, היא ניצלה את זכותה עד הסוף, ממזמזת ואפילו שלא ראיתי את פניה ידעתי שהיא מחייכת.

גם החולצה שלי הצטרפה לערימת הבגדים שירדו והמשכנו. אנט ניחשה נכון, אני לא. שוב נעמדתי ואנט ניגשה ונעמדה מולי, מחייכת, קודם היא פתחה לי את החגורה, אחר כך את הכפתור והרוכסן, "ציצים יפים?" היא ציחקקה כשהבינה במה המבט שלי ממוקד.
"יפים" הסמקתי והשפלתי עינים.
"לא, למה, מביט" היא ירדה על ברכיה מולי והתחילה למשוך לי את המכנסיים למטה, "אני אוהבת מוטי מביט לי ככה בציצי, זה עושה לי…וואו" היא התנשפה בהפתעה כשהמכנסיים נפלו והאוהל בתחתוני הבוקסר הצמודים שלי התגלה בשיא תפארתו, עמד לי, הייתה לי זקפה גדולה ונוקשה שעד עכשיו המכנסיים הצליחו להסתיר אבל עכשיו הם היו זרוקים על הרצפה ושום דבר לא יכול היה לעצור אותה מלהזדקף.

עכשיו כבר לא ניסינו אפילו להסתיר את המבטים שלנו, היא בבטן השטוחה והשרירית שלי ובאוהל שהתרומם בתחתוני הבוקסר שלי ואני בחזה הגדול והזקוף שלה ובעטרות הגדולות והכהות שסביב הפיטמה הגדולה. ארבע פעמים ברציפות צדקנו בניחוש שלנו, כאילו אלילת המזל רוצה שנמשיך להציץ אחד בשני, הייתי מתוח, באם אני מפסיד אני מאבד גם את תחתוני ונשאר עירום אבל אז היא נכשלה.
שוב נעמדתי מאחוריה, כאילו כדי לפתוח את הסוגר שבגב צווארה אבל במקום שלחתי ידים ו"חיפשתי" את המגן-דוד שעליו, מחפש וממזמז והיא נשענת עלי ומתמסרת, מחככת את ישבנה המוצק בזקפה שבתוך התחתונים שלי, מזמזתי אותה עד שהרגשתי שאם אני לא מפסיק אני גומר וזה לא היה בתוכנית שלי עכשיו אז הורדתי לה וחזרתי למקום.
הגיע הסיבוב הקובע, שנינו רק עם תחתונים, אני בבוקסר שלי והיא בתחתוני טנגה לבנים שכתם רטיבות מגלה ברבים את סודה, אנט הייתה מגורה לא פחות ממני.

אנט פתחה לי קלף, תשע לב אדום, הכרזתי "נמוך" ועצרתי את נשימתי, יצא ארבע פיק ושוב צדקתי, עכשיו הכדור במגרש שלה. פתחתי לה קלף, שש יהלום, והיא הכריזה "גבוה" באותו מבטא צרפתי כבד שלה. פתחתי קלף שני, שלוש תלתן, היא הפסידה!
ראיתי חיוך על פניה כשהיא קמה ונעמדה מולי בפישוק קטנטן, כזה שמאפשר להוריד לה את התחתונים בקלות. "או-לה-לה, אנט הפסידה" היא ציחקקה וראו שהיא לא מצטערת, "בוא מוריד לי".
ירדתי על ברכי מולה, דחפתי את האגודלים בין הרצועות שבצידי הטנגה וגופה והתחלתי להוריד אותם למטה, לאט, מושך את הרגע לפני שהכוס שלה יחשף בפני במלוא הדרו ו…וואו, הערווה שלה הייתה חלקה, מרוטה ללא שערות או זיפים, שפתי הכוס שלה היו נפוחים וכהים, החריץ שבין השפתיים בלט וורוד ונוצץ, רטוב, מספר את מה שכבר ידעתי, שהיא מיוחמת.

"בוא נחגוג את הנצחון שלך" אנט מזגה לנו שמפניה לכוסות, "לחייך" היא חייכה לעברי, חיוך מפתה כזה, והשקנו כוסות. אנט גמרה את הכוס שלה בלגימה אחת, "רוצה להמשיך?" היא כאילו שאבה אומץ מהשמפניה ששתתה.
"להמשיך?" ניסיתי להשמע תמים, "אין לך יותר מה להוריד" הוספתי למרות שידעתי למה היא מכוונת אבל רציתי שזה יבוא ממנה.
"אם תנצח אתן לך לזיין אותי, איך שתרצה" ושוב היה נדמה לי שהיא מסמיקה קצת.

אף גבר אמיתי לא יגיד "לא" להצעה כזאת ואני בהחלט מחשיב את עצמי גבר אמיתי. "מסכים, אם את מפסידה אני מזיין אותך איך שאני רוצה ו…".
"ואם אתה מפסיד" היא טרפה במהירות את הקלפים, "הלכו התחתונים ואני רואה האוצר שלך" היא חייכה ומהמבט הממוקד באוהל שבתחתוניי היה ברור לאיזה אוצר היא מכוונת.

אנט פתחה לי קלף ראשון, עשר תלתן. דבקתי בטקטיקה שלי והכרזתי "נמוך", ההסתברות שלי לנצחון היא תשע לארבע. לרגע היא עצרה, בונה את המתח, מילאה לעצמה שמפניה בכוס הריקה, שתתה ופתחה קלף שני, מחייכת מאוזן לאוזן, נסיך לב אדום!
לרגע הייתי מאוכזב אבל ניסיתי שאנט לא תראה את זה. אני חושב שאפילו הזקפה שלי התרופפה קצת אבל עדיין האוהל בתחתוניי עמד גאה ובולט. קמתי ונעמדתי מולה בפישוק קטנטן, כמוה, כזה שיאפשר לה להוריד לי את התחתונים בקלות, "בואי, הפסדתי" ציחקקתי, הזמנתי אותה והנחתי את כפות ידי על העורף, כאילו מודיע לה 'אני לרשותך'.
אנט נעמדה מולי קרוב, כל כך קרוב עד שהרגשתי את הפטמות שלה מתחככות בחזה שלי, היא שלחה ידים והחליקה אותם על ישבני, חדרה אל מתחת לבד התחתונים המתוח וחפנה את פלחי ישבני המוצקים, ספק מעסה ספק בודקת, "או-לה-לה" היא ציחקקה בשמחה וירדה על ברכיה, מושכת ומתחילה להוריד לי את התחתונים למטה רק שהזקפה שלי נתפסה ברצועת הגומי הרחבה ועצרה בעדה.

לא רצועת גומי תעצור בעדה, בטח שלא כשהיא מתה כבר לראות את האוצר שלי. אנט ציחקקה, תפסה בשיניה את רצועת הגומי, משכה, שיחררה והמשיכה להוריד. "וואו" עיניה התרחבו כשהיא גילתה מה מוחבא שם, "בדיוק כמו אני אוהב" היא מילמלה לעצמה ובמשיכה הורידה את התחתונים אל מתחת לביצים שלי.
עכשיו, כשאין מה שיעצור בעדו, הזין שלי הזדקר ונמתח לפנים, עמד לי, תורן גדול ומרשים, עומד בגאון כמו התורן במגרש המסדרים המרכזי בבסיס האימונים שלנו, אנט הביטה בו מקרוב, מחייכת, "או-לה-לה" היא ציחקקה והפתיעה אותי עם נשיקה עדינה על העטרה המתוחה שבראש הזין שלי, "אוצר המלך שלמה" היא לחשה והורידה לי את התחתונים עד לרצפה.
"עכשיו אנחנו שווים" היא חייכה אלי כשהיא מצרפת גם את התחתונים שלי לערימת הבגדים שירדו והתיישבה חזרה בכורסה ואני אחריה.

היה מין רגע של שתיקה, כאילו שנינו מחכים שהשני יציע איך ממשיכים או אולי בכלל זה הסוף. הסוף זה לא הבנתי מייד כשהיא חייכה, פישקה את רגליה וחשפה בפני את אוצר מלכת שבא שלה. ידעתי בדיוק מה אני רוצה לעשות לה והיא כאילו קראה את מחשבותיי, "רוצה עוד משחק?"
"כן" חייכתי לעברה, מנסה בכל הכוח שלא להשמע מתלהב מדי.
"משחק אחר" היא טרפה את הקלפים באותה מומחיות שלה, "פשוט ומהיר יותר, החזק מנצח" היא חייכה לעברי ואולי ראתה את הפליאה על פניי כי מייד הסבירה, "כל אחד מקבל קלף, מי שהקלף גבוה יותר הוא המנצח והוא שיקבע איך נעשה את זה" ותנועת היד הגסה שעשתה הסבירה בדיוק לאיזה נעשה את זה היא מתכוונת.
"הכל? כל מה שרוצים?"
"הכל, אפילו" והיא עצרה לשניה, מהססת, "אפילו בהפיכת שולחן" והפעם היה ברור שהיא מסמיקה.
"הפיכת שולחן?" שאלתי בתמיהה.
"נו, אתה יודע, זה מגמרא" היא חייכה במבוכה, "בכניסת המשרתים, שם מאחורה" היא הצביעה על ישבנה, "בתוכע'ס" השלימה אם עדיין לא ברור לי מספיק.
"בתחת?" כמעט התעלפתי, בתחת אף אחת מהאקסיות שלי לא הסכימה לתת לי, תמיד הם טענו שזה כואב מדי ומגעיל.
"אואי, כן" היא חייכה "אבל לא בפעם הראשונה, בסוף, בפינלה".

"יש!" צעקתי בליבי וכלפי חוץ ניסיתי להראות כלא מתלהב, "או-קיי, מסכים" ומי במקומי לא היה מסכים? גם אני הולך לזיין, ולא חשוב מי ינצח, גם זה הולך להיות יותר מפעם אחת וגם אני אולי בסוף אגשים לעצמי חלום, לבקר בדלת האחורית שלה ולסמן עוד וי (V) על כיבוש יעד נכסף.

אנט הניחה את חפיסת הקלפים לפני, "תחתוך". חתכתי והגשתי לה. אנט הניחה קלף הפוך לפני וקלף נוסף לפניה. "ליידי'ס פירסט" חייכתי לעברה.
אנט הפכה את הקלף שלה, תשע פיק. על פי תורת ההסתברות הסיכוי שלי לנצח קטן מהסיכוי להפסיד אבל כמו שכבר ראיתי היום זה רק סיכוי, ההחלטה הסופית היא בידי הקלפים. עצמתי עיניים והפכתי את הקלף, לא הייתי צריך לפקוח עיניים כי לפי ה-"אואי! (oui!)" השמח שלה היה ברור לי שהיא המנצחת.

נכון, אני הולך לזיין אותה, אבל עדיין קצת התבאסתי שהפסדתי, אני רציתי לקבוע את התנוחה. "ראית 'משחקי הכס'?" אנט חייכה לעברי.
"כן" עניתי, לא מבין את הקשר.
"ראית איך מנצח רוכב על נשים של מפסידים?" היא חייכה חיוך מנצח ולדעתי בכוונה היא שיבשה קצת את העברית כי במבטא הצרפתי שלה זה נשמע ממש סקסי.
"כן"
"אז בוא" היא קמה והושיטה לי יד, "הולכים לחדר השינה שם אני רוכב על אתה"
"רוכבת ואומרים עליך, לא על אתה" תיקנתי אותה.
אנט צחקה. "לא חשוב" היא אחזה בגבריותי המתוחה ומשכה אותי אחריה, "העיקר שהבנת, אני ניצחתי ואני הולכת לזיין אותך!"

נר ריחני דלק בחדר השינה והפיץ ריח נעים. ב'משחקי הכס' הגברים הם שרוכבים על הנשים, דופקים אותם בדוגי חזק וגברי וזה בדיוק מה שאני הייתי עושה לה אם אני הייתי המנצח, ואולי זה עוד יקרה, אבל עכשיו אלה רגעי התהילה שלה, היא ניצחה, היא הולכת לרכב עלי ואני אעשה כל מה שהיא רוצה.
אנט הדריכה אותי מה היא רוצה שאעשה. שכבתי על הגב במרכז המיטה הענקית והבטתי בה מתכוננת, מתחת לישבני הייתה מונחת כרית ואגני מוגבה, מבליט עוד יותר את הזקפה שהתנוססה בגאון, כפות ידי משולבות מאחורי ראשי כי היא דרשה שלא אתערב עד שתבקש ממני, שלא אפריע לה.
"אני הולכת לזיין אותך" היא לחשה במין תאווה כזאת ועלתה ונעמדה על המיטה כשאני שוכב בין רגליה, "אוהב מה רואה?" היא ציחקקה כשראתה את המבט שנעצתי בערוותה החשופה בפני ופישקה בעדינות את שפתי הכוס הכהות, נותנת לי לראות את הוורוד המבהיק שבינם, "רוצָה נשיקה" היא התפנקה וירדה על ברכיה, מצמידה את שפתי הכוס שלה אל שפתי.
נישקתי אותה, קודם נשיקה מהוססת ואחרי נשיקה תאוותנית, מוצצת כזאת, כזאת שסחטה מאנט גניחת הנאה ראשונה, "כן, תמשיך" היא לחשה ואני צייתי, מפנק אותה עם הלשון, דוחף לתוכה עמוק את הלשון ומצלצל בפעמון תענוגותיה.
אנט הייתה מגורה בטירוף והלשון שלי עשתה בדיוק את מה שהיה חסר לה כדי לשלוח אותה לגמירה ראשונה, "הו, מארד (Merde), מארד! הנה" היא התנשפה והיה ברור שהיא בדרך לשיא, "כן, ככה, עוד, תמשיך!" היא נלחצה חזק לפניי, מנסה שאכנס עוד יותר עמוק, "כן, שם, ככה! כן, ככה!!" היא שיפשפה את ערוותה הרטובה בפניי, "כן, זה בא, הנה!!!" היא התנשפה בכבדות ולא הייתי צריך להיות גאון גדול כדי לדעת שהיא גומרת.

גמרה פעם אחת וזה לא הספיק לה, מה שטוב אצל נשים זה שהן לא צריכות להעמיד מחדש לקראת הסיבוב הבא, "עכשיו הדבר האמיתי" היא ציחקקה ונעמדה מעלי על ברכיה, אחזה בזקפתי המתוחה בידה והובילה אותה אל פתח גן-השעשועים שלה.
"כן" היא התיישבה עלי, כן מלא יצריות ותאווה, "כן, הוא גדול" היא שפשפה את ערוותה בערוותי וקברה את כל הזין שלי עמוק בתוכה, "כן, מארד, זה מה שרציתי" היא התחילה לדהור עלי, קודם לאט, דהירות קטנות, אחר כך יותר מהר, עולה גבוה יותר על גבריותי הנוקשה שבתוכה ויורדת, יורדת מהר וחזק, שרירי הכוס שלה התכווצו סביב הזין הנע בתוכה כבוכנה משומנת וישבנה הכה על אגני וירכיי, "כן, אואי, ככה, זה מה אנט אוהב, כן!" שמעתי את ההתרגשות בקולה.

אנט עצמה עיניים, ידיה מונחות על כתפיי והיא דהרה עלי, "אני מזיינת אותך" היא לחשה וחיוך גדול של אושר מרוח על פניה, "עכשיו שחק לי בציצים!"
שיחקתי לה, הרבה זמן חיכיתי לרגע הזה, נכון שכבר מזמזתי לה את השדיים כשהפשטתי אותה אבל עכשיו זה היה המשחק האמיתי, עיסיתי אותם בהנאה בשתי ידיי והיא גנחה בתשוקה, "כן, ככה, מוטי כן, תמשיך" היא עודדה אותי, מגבירה עוד יותר את קצב דהירתה, "כן, מארד, כמה זה טוב!" היא נאנקה בהנאה כשעברתי לשחק לה בפטמות, ממולל אותן בין אצבעותי, צובט בעדינות ששולחת בה זרמים מענגים המגיעים עד שרירי נרתיקה ואלה מתכווצים בהתאמה סביב הזין שלי.

"בואי" לחשתי לה כשהרגשתי שאני מתקרב אל השיא שלי.
"רגע" היא לחשה במין חושניות כזאת, "הנה" התנשפה פתאום והיה ברור שגם היא מתקרבת לגמירה השניה שלה.
עשיתי כל טריק שאני יודע כדי לדחות את הקץ, אפילו חשבתי על פנינה, המורה הזקנה והשמנה לתנ"ך, וזה הצליח לי. "אואי, עכשיו" אנט גנחה לעברי, דוהרת בשיא הקצב אל עבר האורגזמה שלה, "אואי, מוטי עכשיו! עכשיו! כן!!" היא צרחה כשהרמתי עוד יותר את אגני, אותו ואותה המשופדת עליו, "כן, תן לי, בפנים!" היא צווחה כשהיה נדמה לה לרגע שאני בורח, "כן!!" והפעם זה היה כן ארוך ומלא הנאה כשיריתי בתוכה את הצרור הראשון שלי, "כן!!" היא שוב צרחה באותו להט בלתי נשלט כשהרמתי אותה מחדש ויריתי את הצרור השני, "אואי, כמה חיכיתי לזה" היא התנשפה ונפלה עלי כשרוקנתי בתוכה את כל מה שנשאר במחסנית שלי, שוכבת לי על הבטן, שדיה נמחצים לגופי והיא מתנשפת בכבדות, ממלמלת מילים לא ברורות לי בצרפתית אבל לפי המבטא והטון היה ברור לי שזה משהו טוב.

נתתי לה לשכב ככה עלי ולא זזתי. הרגשתי את שרירי נרתיקה מתהדקים, כאילו מנסים למנוע מהזין שרפס לצאת מתוכה. "מוטי" היא פנתה אלי בקול מתפנק כשהזין החליק וברח מתוכה, "אני יכולה עוד אחד? קוויקי"
בשניה הראשונה לא הבנתי, "מה?" שאלתי מופתע, "הוא, הוא, הוא מדלדל" אני חושב שהסמקתי.
"תסתובב" היא התגלגלה מעלי, "תשכב על הבטן" המשיכה באותו קול ביישני- מתפנק, "עכשיו אני עליך" היא נשכבה על הגב שלי והרגשתי את שדיה הרכים נמחצים אל גבי וערוותה הרטובה מתחככת בישבני המוצק, "תעצום עיניים!" היא לחשה וברגע שעצמתי היא התחילה להשתפשף, לאונן לי על התחת, מתנשפת וגונחת בקול, בהנאה, והיא לא הייתה צריכה הרבה כדי להגיע לאורגזמה שלישית, כמו שהבטיחה זה היה קוויקי, "כן" היא התנשפה באוזני, "כן, הנה" השפשוף בישבני הלך והתגבר עד לשיא, לרגע שכול גופה נמתח ורפס.

רגע ארוך היא שכבה עלי כך, מתנשפת בכבדות. "תודה" היא לחשה לי באוזן כשנרגעה קצת והתגלגלה על הגב לצידי. הסתובבתי ושכבתי גם אני על הגב, בוהה בתקרה, כמוה.
"וואו, מזמן לא גמרתי ככה" היא לחשה, עדיין מתנשפת קלות, "יש לך עוד כוח?".
"כוח יש, אין בעיה" ציחקקתי, "רק שהוא" לא המשכתי, רק הצבעתי על הזין שכאילו ישן לו בין רגליי.
"בוא, נכנס לג'קוזי, זה יעזור להעיר אותו מחדש" היא חייכה וקמה, זורקת לעברי חלוק רחצה ועטפה את עצמה בשני, "אני מזמינה לנו קפה, רוצה משהו מיוחד?"

ישבנו בג'קוזי, עירומים, היא נשענת על הקיר ואני עליה, יושב בין רגליה ומוחץ את שדיה לגבי והיא מחבקת אותי עם יד אחת והשניה משחקת לי בזין, משפשפת אותו, מחזירה עטרה ליושנה.
הקפה השחור החזק ששתיתי, המים החמים המבעבעים ומרגיעים ובעיקר המשחק שלה בביצים שלי והשפשוף העדין הזה של הזין העירו את הישֵן והוא הזדקף מחדש. אני לא יודע למה ואיך אבל פתאום מצאתי את עצמי משחק בטבעת נשואים שעל האצבע שלה. "זה מפריע לך?" היא שאלה, "רוצה אני מוריד?".
"לא" עזבתי את הטבעת, "סתם, במקרה"
"אני נשואה, אתה יודע"
"כן ראיתי"
"הוא יודע!" היא הפתיעה אותי.
"מי? מה?" גמגמתי.
"בועלי, זאת אומרת בעלי, ככה אני קוראת לו, זה מאהבה" היא הסבירה וציחקקה, "הוא יודע שאני נפגשת אתך ושאנחנו נעשה את זה"
הייתי המום, לרגע נעתקו לי המילים מהפה, "ו… " גמגמתי כשקצת התעשתי, "הוא מרשה לך?".
"מרשה לי?" היא צחקה, "מרשה, ככה זה אצלנו, הכל בהסכמה ואל תדאג, גם הוא לא ישן לבד במיטה הלילה" היא ציחקקה, "הוא עם הפילגש שלו".
"פילגש?"
"כן" היא ענתה כאילו אין טבעי מזה, "אשה מכובדת, גם היא נשואה, אני מכירה אותה, אפילו במיטה, גם לבד וגם בשלישיה" ואולי היא הרגישה שאני מובך מזה כי היא שינתה נושא, "אני מרגישה שהוא מוכן, רוצה עוד משחק?"

רוצה, בטח רוצה, וכדאי מאד שהפעם אני אהיה המנצח. "רוצה" הודעתי, "אפילו יותר מאחד"
"שובב" אנט ציחקקה כשיצאנו מהג'קוזי והתעטפנו בחלוקי הרחצה המפנקים, "עושים עוד כמה אתה רוצה" המשיכה באותו מבטא צרפתי כבד ולדעתי בכוונה היא משבשת את העברית כדי לגרות אותי, "רק זוכר מחר צריכים צולל".

התיישבנו בסלון ואנט טרפה את הקלפים במהירות. החלוק שלה נפתח מעט וציצי אחד הציץ לו בכל תנועה שלה, כאילו מנסה להסיח את דעתי. חציתי את החבילה ונתתי לה לחלק, מחייך למראה הציץ המציץ. אנט הפכה את הקלף שלה, שלוש לב אדום, צריך להיות באמת עם מזל נאחס כדי להפסיד במשחק הזה. עצמתי עיניים, הפכתי את הקלף שלי והנחתי על השולחן. היה שקט. פתחתי עיניים ו…"יש!" חייכתי חיוך ניצחון גדול, על השולחן נח מלך תלתן, הרגתי יתוש בתותח.

"בואי" קמתי והושטתי לה יד. עזרתי לה לקום וברגע שהיא עמדה מולי דחפתי במהירות יד בין רגליה, העמסתי אותה על כתפיי בסחיבת פצוע קלסית והתחלתי ללכת לכיוון חדר השינה.
"מארד" היא צווחה בהפתעה אבל מייד פרצה בצחוק, "מה אתה עושה?"
"ראית 'משחקי הכס'?" שאלתי את מה שקודם היא שאלה אותי אבל אני לא חיכיתי לתשובה, "ראית איך מנצח רוכב על נשים של מפסידים?" המשכתי בדיוק במילים שלה, מנסה לחקות את המבטא הצרפתי ואפילו חוזר על אותם שיבושים שלה, "אז זה מה מוטי הולך לעשות לך".
"על ארבע?" היא שאלה ושמעתי את התשוקה בקולה.
"על ארבע, כמו כלבה"
"חזק?"
"חזק ובכוח" הבטחתי.
"ואם אני לא אסכים תפליק לי?" ושוב היצריות נשמעה בקולה.
לרגע חששתי, אולי הגזמתי, "רוצה?"
"כן" וזה היה כן שטוף זימה של מי שרוצה מאד.
"אז אני אפליק לך"

העמדתי אותה ליד המיטה ומשכתי מעליה את חלוק הרחצה. "על המיטה ביץ'" פקדתי ודחפתי אותה, אנט נפלה על הבטן אבל ראיתי אותה מחייכת, "אשה של מפסיד, תעמדי על ארבע!" ציוויתי, אוחז במותניה ומנסה להרים אותה.
אנט התנגדה, לא זזה, "אשה של מפסיד לא רוצה" היא זרקה לעברי.
"על ארבע, ביץ'" חזרתי שוב, הפעם יותר תקיף, והפלקתי לה קלות על אחוריה.
"לא!" היא חייכה, מתגרה. הפלקתי שוב, חזק יותר, "לא! אשה של מפסיד לא מסכימה" היא שוב חזרה ושמעתי את החיוך בקולה. הפלקתי חזק, צליל המכה הדהד בחדר וטביעת כף ידי הוטבעה על פלח ישבנה הימני באדום, לא חיכיתי והנחתתי עוד מכה על פלח ישבנה השני, משרטט את טביעת כף ידי גם עליו.
לקח לי עוד כמה מכות מצלצלות כאלה עד שהיא נכנעה. "די, בבקשה, אשה של מפסיד עושה מה מנצח אומר לה, אשה של מפסיד לעמוד!" היא הודיע בקול כנוע והתרוממה, נעמדה במהירות על ארבע במרכז המיטה ופישקה רגליים, הפנתה אלי את אחוריה והתחילה לנענע אותו, מציגה לראווה את מרכולתה המפוארת.
שלחתי יד אל בין רגליה והעברתי אותה לאורך הכוס שלה, רעד עבר בגופה אבל היא לא זזה. העברתי שוב, הפעם לחצתי עם האצבע וחדרתי אל בין שפתיה, מרגיש עד כמה היא רטובה. דחפתי לה אצבע והתחלתי לזיין אותה, פמפמתי אותה ככה, עם האמה, ואנט גרגרה בהנאה. "את אוהבת את זה ביץ'" לחשתי לה.
אנט שתקה.
שלפתי את האצבע והפלקתי לה חזק, מכה על כל פלח ישבן. "אוהבת?"
"כן" היא גנחה בתשוקה, "אוהבת".
דחפתי שוב את האצבע ושוב זיינתי אותה. מולנו הייתה מראה גדולה ויכולתי לראות את שדיה הגדולים התלויים תחתיה ומתנדנדים קלות ובעיקר את הבעות פניה, ראו שאנט אהבה את מה שאני עושה לה אבל הגיע הזמן לדבר האמיתי.

שלפתי את האצבע והיא גנחה באכזבה. עליתי על המיטה, נעמדתי מאחוריה, כופפתי ברכים וכיוונתי עם היד את זקפתי הנוקשה כפלדה אל בין שפתי הכוס הרטוב שלה, שפשפתי את העטרה המתוחה בשפתים הנפוחות מתאווה וגיריתי אותם עוד יותר, "את יודעת מה את?"
אנט כנראה קלטה אותי, "אשה של מפסיד" היא גרגרה בהנאה.
חייכתי, בדיוק מה שרציתי לשמוע ממנה, "ומה עושים לאשה של מפסיד?".
"מנצח רוכב עליה" אנט צעקה במהירות, כנראה שגם לה כבר בער שם בין הרגליים ולא בא לה על משחקים מקדימים, "מנצח רוכב עליה" ענתה שוב ודרך המראה שמולנו ראיתי את החיוך הנמרח על פניה.
"נכון" אחזתי חזק במותניה, "רוכבים עליה" דחפתי את עצמי לתוכה, נעצתי בה את כל הזין באבחת אגן פראית וחזקה.

זיינתי אותה בפראות, בתנועות ארוכות שלפתי את הזין שלי כמעט עד הסוף ומייד חזרתי ונעצתי אותו בחוזקה, מרעיד את גופה ורואה במראה שממול איך שדיה הגדולים מתנדנדים לכל עבר בכל נעיצה כזאת.
פמפמתי אותה בגסות. זה לא היה סקס של סיפור אהבה מתקתק, זה היה סקס חייתי של תשוקה למין, זיון לצורך סיפוק היצרים, היצרים של שנינו.
"את נהנית?" שאלתי, אנט שתקה. "תביטי במראה!" פקדתי עליה, אנט הורידה את הראש והביטה במזרון. אחזתי בשערות ראשה ומשכתי לה את הראש עד שעיניה היו מול המראה, "אני מזיין אותך" לחשתי כשאני דופק אותה בלהט, "את הסוסה שלי ואני דוהר עליך!"
"כן" נפלט לה, כן חלש כזה. "כן, מנצח דוהר על אשה של מפסיד" מיהרה להסביר, כאילו חששה שיתפרש כאילו זה טוב לה.
מהבעות פניה ומשפת הגוף שלה היה ברור שהיא נהנית אבל פתאום היה חשוב לי לשמוע את זה. "את נהנית?" שאלתי שוב, חוזר ונועץ את עצמי לתוכה בחוזקה.
"לאשה של מפסיד אסור להגיד" היא לחשה אבל החיוך וקולה שידרו 'תכריח אותי'.
הכרחתי. גחנתי מעליה, חפנתי את שדיה ותפסתי בפיטמות הנוקשות. היה מספיק להרגיש אותן כדי לדעת שהיא נהנית אבל עכשיו כבר רציתי גם לשמוע אותה אומרת את זה. "את נהנית?" שאלתי וצבטתי לה בפיטמות, לא חזק, פעם מישהי אמרה לי שזה נורא כואב, אבל מספיק כדי לתת לה סיבה לענות.
אנט שתקה, מביטה קדימה במראה ומחייכת, כאילו אומרת 'לא כואב' ומתגרה בי. "את נהנית?" לחצתי שוב, חזק יותר, וראיתי על פניה שזה כואב לה אבל היא המשיכה לשתוק.
צבטתי שוב, הפעם גם סובבתי ומשכתי, כאב לה, ראיתי, לרגע היא התאפקה, נשכה שפתיים, אבל אני לא עזבתי, להפך, משכתי יותר. "כן!" היא צעקה פתאום, נשברה או החליטה שקיבלה את מה שרצתה, "כן, אשה של מפסיד אוהב איך מנצח דוהר עליה" היא הבהירה והרגשתי איך שרירי נרתיקה מתכווצים חזק סביב הזיין הכותש בתוכה ואם זה לא הספיק היא המשיכה, "מנצח עושה אשה של מפסיד גומרת!", מאשרת לי את מה שהרגשתי.

אחזתי במרפקי ידיה ומשכתי, ידיה התכופפו וראשה ירד. אנט הבינה את מה שאני רוצה, הניחה את מצחה על המזרון והרימה את ישבנה גבוה יותר. התמונה שלה ככה, מתכופפת קדימה ואני צמוד מאחוריה, גירתה אותי עוד יותר, אחזתי במותניה וטחנתי אותה בלהט, אין מילה יותר טובה מטחנתי כדי לתאר את איך שזיינתי אותה. מרגע שנשברה והודתה שהיא אוהבת את מה שאני עושה לה אנט לא הפסיקה לגנוח בקול, הברות לא ברורות אך מלאות תאווה, מילים בצרפתית שלא הבנתי אבל הן שידרו הנאה, ואני? אני הייתי בשמים, משחק תפקידים שכולו זיון ולא סתם זיון, זיון עם אשה בוגרת ומנוסה, כזאת שמוכנה ללכת עד הסוף, משגל שלקח אותי למקומות שלא חלמתי שאגיע להם.

הספקתי לתת לה עוד אורגזמה אחת לפני שגם אני גמרתי. "אשה של מפסיד גומרת שוב!" היא הכריזה פתאום, בדיוק בזמן הנכון כדי שאני אצטרף אליה, "הנה, הנה, הנה" נהמתי כשאני מפמפם בה במהירות ומרגיש שזה בא לי, "הנה! קחי!!" צווחתי ותקעתי את עצמי הכי עמוק שאפשר, "קחי!!" צעקתי שוב ושיגרתי את מטעני לתוכה, פעם ועוד פעם ואחרי השלישי נפלתי עליה ומעכתי אותה תחתיי, מתנשף בכבדות.

אנט נתנה לי לשכב ככה קצת לפני שגלגלה אותי מעליה. שכבתי על הגב והיא נשכבה על הצד לצידי, מניחה את ראשה בחיקי, נצמדת, מחבקת אותי בידה ומועכת את שדיה הרכים אל צלעותיי. "וואו" היא לחשה לי אחרי שנרגענו קצת, "תודה, אהבתי".
"כן" מילמלתי, "גם אני".
"אף פעם לא רכבו עלי ככה, אהבתי" היא חיבקה אותי גם עם הרגל וחיככה באיטיות את ערוותה בירכי, "אני אוהבת גברים חזקים, אני אוהבת שגבר חזק שולט בי, מכריח אותי!"
שתקתי, לא יודע מה בדיוק אומרים, אבל אז באה ההפתעה, "אני מתה כבר לספר לבועלי, אני בטוחה שגם הוא יאהב את זה"
כמעט התפלצתי, זה שהיחסים בינם מוזרים ידעתי אבל לא ידעתי עד כמה הם חריגים, "תספרי לבעלך מה עשינו? למה??" לא יכולתי שלא לשאול.
"ככה אנחנו, מספרים הכול, זה התנאי שלנו" היא עלתה ונשכבה עלי, הביטה בי רגע ארוך בעיניים והיה ברור שהיא מתלבטת ואז נישקה אותי על השפתיים, נשיקה קלה כזאת, "בעצם אני לא מתאפקת, אני יכולה עכשיו?"

אני לא יודע מה אתם הייתם אומרים אבל אני אמרתי לה "כן". אחרי כל מה שהיא נתנה לי ואם זה מה שעושה לה את זה – שתספר, "אבל אחר כך אני אהיה חייב לזיין אותך שוב!" אמרתי בצחוק.
חשבתי שהיא תבין שזאת בדיחה אבל אנט הייתה רצינית, "עשינו עסק" היא התרוממה מעט ונישקה אותי שוב על השפתיים, שוב נשיקה קלה אבל לי זה הספיק והרגשתי התעוררות מחודשת בין הרגליים. היא התגלגלה מעלי, נעמדה ורצתה ללבוש את החלוק אבל עצרתי אותה, "לא! בלי חלוק!"
אנט הביטה בי לרגע מופתעת ואז חייכה, "שובב" היא ציחקקה ועזבה את החלוק שנפל לשטיח, לקחה את הפלאפון שלה וחזרה למיטה, התיישבה ונשענה על גב המיטה וצילצלה לבעלה.

"הוא לא מדבר עברית, אני מצטערת, אל תעלב" היא הספיקה להגיד לי בקול מתפנק לפני שהוא ענה. הם דיברו צרפתית, ובאותו הרגע הצטערתי שבחרתי בערבית ולא בצרפתית כשפה נוספת, פרט למילה פה ושם לא הבנתי מה הם אומרים.
אנט דיברה בהתלהבות ופתאום בה לי להתעלל בה קצת, נעמדתי מולה על הברכיים, אחזתי בקרסוליה ופישקתי את רגליה, חשפתי בפניי את הפרטיים שלה. ברגע הראשון אנט ניסתה להתנגד ולסגור רגליים אבל הייתי חזק ממנה, אחר כך היא נכנעה ופישקה בעצמה את הרגלים, "אוהב?" היא כיסתה לרגע את המיקרופון שבפלאפון וחייכה אלי. "אוהב" חייכתי חזרה ומיקדתי את מבטי בנוף הקסום שבין רגליה, "מאד אוהב" התקרבתי מעט אל בין רגליה, נעמדתי על ברכי והתחלתי לשפשף לעצמי, להכין את עצמי לרגע שתסיים את השיחה.

לפי הציחקוקים וההתרגשות שלה הבנתי שהיא מספרת לו מה עשיתי לה ואולי גם מה אני עושה לה עכשיו ולהפתעתי זה דווקא חירמן אותי. את המילים שלהם אומנם לא הבנתי אבל על פי האינטונציה שהתחלפה, הטון שהשתנה בדיבור שלה, היה ברור לי שהם דנים על משהו.
כן ולא בצרפתית אני מכיר וכמה לא-ים רצופים שלה משכו את תשומת ליבי. לרגע הם השתתקו, אנט הביטה בי, מבט מתלבטת כזה, "או-קיי" היא אמרה בסוף לבעלה במין קול נכנע כזה, הוסיפה עוד משהו בצרפתית ופנתה אלי, "בועלי התלהב ממה שעשית לי, אתה יודע, רכבת עליי, והוא שואל אם הוא יוכל לראות" היא הסמיקה, "לא עכשיו, מחר, דרך הסקייפ (Skype)".
הייתי בשוק, רגע ארוך שתקתי ולא ידעתי מה לענות, "את צוחקת אלי?" גמגמתי בסוף.
"לא" היא ענתה בפרצוף רציני, "אנט לא צוחקת, אנט אומר אמת" והיא הרימה יד ועשתה את שבועת הצופים.
"אהה" משכתי זמן, "ממש לראות אותי רוכב עליך?"
"ממש ממש" היא חייכה.
"ו…את מסכימה?" ניסיתי להרוויח עוד זמן למחשבה.
"כן" היא ענתה במין תמיהה כזאת, כאילו מה בכלל הבעיה, "זה לא פעם ראשונה שאנחנו עושים את זה, גם אני כבר ראיתי אותו"
עשיתי הערכת מצב מהירה, הדבר הטוב בהצעה שלה זה שיש לי זיון מובטח גם למחר, בטח גם תהייה ארוחת ערב טובה לפני זה, המפחיד הוא החשש שלי שמול מצלמה לא יעמוד לי, בחיים לא הצטלמתי עירום, בטח לא בזמן שאני מזיין.
הפיתוי לעוד לילה כזה היה גדול מהפחד והחלטתי להסכים אבל שניה לפני שאמרתי לה כן נעצרתי, אני חושב שההערה שלה שגם היא ראתה אותו היא שעצרה אותי ונתנה לי רעיון, "תגידי לו שיש לי תנאי, קודם אני רוצה לראות אותו עם הפילגש ואז הוא יראה אותנו"

אנט הביטה בי וחייכה, "שובב" היא ציחקקה וחזרה לדבר עם בעלה בצרפתית. שוב היה מין משא ומתן קטן בינם, "בועלי אומר שגם לו יש תנאי, אני בטוחה שתאהב אותו" היא ציחקקה, "הוא רוצה לראות איך אתה רוכב עלי בהפיכת שולחן!"
הפיכת שולחן אני כבר יודע מה זה, אנט הסבירה לי קודם, והיא צדקה, אני באמת רציתי לעשות את זה והנה היא מגישה לי את ישבנה על מגש של כסף, "רק אם הוא קודם יבוא לפילגש שלו בהפיכת שולחן" ניסיתי, נכון שראיתי כבר איך עושים בסרטים הכחולים אבל אין ספק שלראות אותו עושה את זה יכין אותי קצת יותר.
ראיתי את החיוך של אנט והיא שוב דיברה איתי, "הוא מסכים" היא לחשה לי והמשיכה לדבר איתו עוד קצת, משהו שנשמע כמו שהיא מתאמת איתו את הפרטים, וסגרה.

אנט הניחה את הפלאפון ונשכבה על הגב, "בוא" היא חייכה אלי, הרימה רגליים ופישקה אותם, "חירמנת אותי" הושיטה לי ידים בתנועה מזמינה. לא הייתי צריך הזמנה נוספת, בשלב זה גם אני הייתי מגורה ברמות והייתה לי זקפה מכובדת, קפצתי עליה, אנט ציחקקה ואחזה בגבריותי הנוקשה והובילה אותה הישר אל הבית החם שחיכה לי בין רגליה.
דפקתי אותה בלהט, ישבני עולה ויורד במהירות וגבריותי נעה בתוכה כבוכנה משומנת, אנט גנחה בקול, מספרת לי כמה טוב אני עושה לה. לא הייתי צריך להתאמץ הרבה לפני שהיא גמרה בפעם הראשונה, השניה הייתה אפילו יותר מהירה, אחרי השלישית היא התחננה שאני אגמור אבל התברר שהגמירות שלי הם לא על פי הזמנה. "אני לא יכולה יותר, בוא תזיין לי ת'ציצים" היא התנשפה בכבדות. הסכמתי, האמת שפחדתי שאם נמשיך יקרה לה משהו רע, התיישבתי לה על הבטן והיא עטפה את הזין שלי עם שדיה הגדולים, לוחצת ואני מזיין, משתפשף בין שדיה הרכים ומרגיש שזה בא לי, רגע לפני שלפתי אותו ושפשפתי במהירות עד שהר הגעש שלי התפרץ והשפריץ את הלבה הרותחת שלו על גופה ופניה.

המשך קריאה – חלק ב