עונתה – חלק ג

זהו המשך לסיפור עונתה – חלק ב ומומלץ לקרוא אותו תחילה

הסיפור דמיוני. כל קשר בין הארועים/אנשים בסיפור לבין הארועים/אנשים  אמתיים הרי הוא מקרי בלבד!

רפאל

את הלילה ההוא אני לא אשכח לעולם, כבר הרבה זמן עברו הרהורי הכפירה בראשי, מה שעשיתי עם תלמידי לא התאים למה שלמדתי, עשיתי את זה כי כולם עשו ככה ואני, החוזר בתשובה, לא רציתי להיות שונה.

בעצם זה לא כל כך נכון, עם יד על הלב עשיתי את זה גם כי נהניתי מזה, אהבתי לראות אותם מתכופפים ככה לכבודי, פותחים בפני את הדרך אל ישבניהם ומזמינים אותי, רק מלראות אותם ככה הייתי מקבל זקפה, אהבתי את ההרגשה הזאת של הישבן שלהם סביב הזין הזקור שלי הטוחן בתוכם, השפשוף הנעים בפי הטבעת המתוח שלהם, עשו לי את זה ועכשיו אני עושה, מסורת, ומסורת לימדו אותי כאן בישיבה צריך לשמור.

באותו לילה חזרתי מהישיבה ונכנסתי בשקט למיטה, שוכב על הגב מסתכל בתקרה וחושב, אשתי במיטה השניה כבר ישנה עמוק, ככה לפחות חשבתי, כבר הרבה לילות שלא ביקרתי אצלה, התביישתי להעיר אותה אחרי שקיבלתי את פורקני בישיבה ולא בטוח שהייתי מצליח גם איתה, כבר חודשים שלא קיימתי בה את מצוות פרו ורבו אבל לא נראה לי שהיא חסרה את זה, נראתה לי תמיד סובלת כל כך בכל פעם שהייתי שוכב עליה וטובל את המברשת שלי בשפופרת היבשה שלה.

כשרבקה-לאה אשתי קמה ממשכבה קפאתי במקומי ועצמתי עיניים, מנסה לסדר את נשימתי שתחשוב שאני ישן. לרגע חשבתי שהיא הולכת לשרותים, לקטנים או גדולים, אבל במקום זה שמעתי אותה הולכת לעבר המיטה שלי.

הצצתי בזהירות, לא ממש פותח את העין, ולהפתעתי היא פשטה את כותנת הלילה שלה ונשארה עירומה, עומדת ליד המיטה שלי, שולחת יד לשמיכה ועוצרת, מהססת.

פעם ראשונה ששמתי לב איזה גוף יפה יש לה, איזה אשה יפה יש לי, מביט בשדיים העסיסיים והזקופים, בבטן השטוחה ובמותניים הצרות שתמיד מוסתרות בשמלות שלא החמיאו לה, בפלחי ישבנה המוצקים, לא רואים עליה שעברה שתי לידות, בעצם שלוש, מסתכל וחוזר אחור בזמן, מנסה לדמיין אותה שוכבת עם ביקיני קטנטן בחוף גואה ומרגיש איך הזין שלי מתחיל להתעורר.

כשהיא נכנסה אל מתחת לשמיכה שלי, גופה העירום מקרין חום כזה אל עבר גופי העטוף בפיג'מה, הפסקתי לרגע לנשום, לא זז, עושה עצמי ישן כאילו לא מרגיש, היא שכבה על הגב כמוני, נצמדת ושוכבת ככה, לא זזה גם היא.

"בועלי, אתה ישן?" היא לחשה לי ואני לא עניתי. "אני יודעת שאתה לא ישן" המשיכה ושוב לא עניתי.

רעד עבר בגופי כשהיא דחפה את ידה באיטיות אל תוך מכנסיי הפיג'מה הרחבים שלי, יורדת לאט עד שעטפה את הכלי המתעורר בכף ידה והתחילה לשפשף בעדינות.

"מה את עושה?" נבהלתי אבל לא ברחתי, מצד אחד הדתי שבי צעק שזה אסור ומצד שני הגבר שבי לא רצה שתפסיק, "אשה, מה את עושה, זה אסור!" המשכתי אבל אפילו את עצמי לא שכנעתי בכוונה.

"זה נעים?" שאלה, מתעלמת ממני.
"כן" לחשתי חזרה.
"להפסיק?"
"לא" לא עמדתי בפיתוי והתמכרתי לתענוג.
שכבנו ככה, אחד ליד השני, שוכבים על הגב והיא משפשפת לי בעדינות את הזיין שהלך ותפח, הזדקר למלוא אורכו.
"תתפשט!"

קרעתי מעלי במהירות את הפיג'מה, הורדתי את החולצה ומשכתי את המכנסיים ושוב שכבתי לידה על הגב, עירום, כמו שהיא, שוכבים ומסתכלים על התקרה במבוכה.

"אתה אוהב אותי?" הפתיעה אותי.
"את אשתי" עניתי.
"שאלתי אם אתה אוהב אותי?" ופתאום היא היתה תוקפנית בקולה.

שתקתי, לא הצלחתי לענות, מה אני יכול להגיד לה, לא התחתנו בגלל אהבה, לא הכרתי אותה עד החופה, התחתנו כי הרב אמר, התחתנתי אתה כי זה היה לי נוח, כי היא הבת של הרב וחשבתי שככה יקבלו אותי יותר, ישכחו שאני חוזר בתשובה! עשינו ילדים כי ככה כתוב, בלי רגש, לדפוק בה מצווה קראתי לאותם מפגשים קצרצרים, לא כמו לילות האהבה הארוכים עם מיכל בקיבוץ, אותה אהבתי באמת, אפילו לא כמו השבועיים של שכרון החושים עם מריה, הפרח השבדי שקטפתי בחוף גואה לפני שחזרה לארוס שלה בצפון הקר.

"התלמידים שלך אוהבים אותך" קבעה בקול נחרץ, "גם אתה אוהב את התלמידים שלך?" שאלה אם כי לא הבנתי את הקשר.
"כן" הפעם הצלחתי לענות.
"אני רוצה שתאהב אותי כמוהם!" הפתיעה אותי, מסתובבת על הבטן, דוחפת כרית גדולה תחת אגנה ומפשקת רגלים.
"מה?? אשה, מה את עושה??"

"אני יודעת איך אתה אוהב אותם!" לחשה כשהיא שולחת ידים אל עבר פלחי ישבנה "הצצתי וראיתי!" המשיכה והיה מין תחינה בקולה, "אם זה מה שאתה אוהב בעלי אני רוצה שתאהב גם אותי ככה" פישקה את פלחי ישבנה, "הנה אני מוכנה בשבילך, בוא בעלי, בוא… בבקשה"

הייתי המום, ידעתי שזה לא סוד אבל משום מה לא חשבתי שהיא יודעת, "זה אסור רבקה-לאה, זה אסור מהתורה" אמרתי בקול אבל הרגשתי שאני רוצה, היתה לי זקפה.

היא התחילה לבכות ויש לי חולשה לנשים בוכות, "אתה לא אוהב אותי" מלמלה תוך בכי, "אתה לא רוצה אותי, אני מגעילה אותך, אני…" נתקעה באמצע והטמינה את ראשה בכרית.

ליטפתי אותה, פעם ראשונה שהרגשתי את המגע הזה, "זה יכאב לך" לחשתי לה "איתך אפשר אחרת"

"לא אני רוצה שתאהב אותי כמו שאתה אוהב אותם, אני רוצה להרגיש אותך כמו שאתה נותן להם להרגיש אותך, אני" פישקה בכוח את פלחי ישבנה "בוא, תן לי להרגיש את מה שהם מרגישים"

"אבל…" ניסיתי לשכנע אותה.

"בוא!" הפעם היא היתה תקיפה ואצלי, אצלי יצר הרע ניצח, ידעתי שאני לא צריך לעשות את זה אבל לא שלטתי בעצמי, עליתי עליה וכיוונתי בידי את הזין המתוח אל הפתח שנפתח בפניי "זה יכאב לך" ניסיתי פעם אחרונה.

"בוא!"

נעצתי, תקעתי את כל הזיין למעמקי ישבנה, להפתעתי היא התכוננה, מרחה הרבה שמן בפי הטבעת שלה אבל עדיין כאב לה, הרגשתי את כל גופה נמתח וראיתי אותה נושכת בכוח את הכרית שמתחת לראשה.

שכבתי עליה, מוחץ את גופה תחת גופי, מרגיש איך לאט לאט היא נרגעת ומתחיל לפמפם "כואב לך?" ליטפתי ברוך את שערה.
"לידה כואבת יותר!" סיננה בין שיניה "תמשיך!"
"למה את עושה את זה?" התחלתי לפמפם בתנועות קצרות ואיטיות.
"כי אתה בעלי ואני רוצה שתאהב אותי" היא לחשה "תאהב אותי כמו שאני אוהבת אותך, שתרצה אותי כמו שאני רוצה אותך, ש…" השתתקה, בוכה.

הגברתי את הקצב, אגני מכה בישבנה, גונח בהנאה ושומע גם אותה גונחת.
"כואב לך" דאגתי.
"לא בעלי, תמשיך"

הרגשתי איך היא משפשפת את ערוותה בכרית שמתחתיה וידעתי מה היא עושה, תנועות שפשוף קטנות כאלה אחרי כל תקיעה שלי, מסווה אותם כאילו מפחדת שארגיש, "כואב?" לחשתי שוב "אני מכאיב לך"

"לא" והפעם היה זה לא ארוך של הנאה "זה נעים כשאתה אוהב אותי"

זה עשה לי משהו, הצורך שלה שאני אוהב אותה, ההקרבה בשביל שאני אהיה באמת איתה, פעם ראשונה מאז החתונה שהיה חשוב לי שהיא תגמור, שלא רק אני אגיע לסיפוקי אלא שגם היא תקבל את עונתה "את לא צריכה להתבייש, את יכולה לשפשף" מחצתי את גופה תחת גופי בהנאה ונזכרתי בערגה בלילות הלוהטים שביליתי עם מיכל או איזו מתנדבת בלונדינית כשהייתי מגיע לקיבוץ לחופשה מהצבא, "את לא צריכה להחביא, אני רוצה שתגמרי" לחשתי לה ונישקתי אותה על העורף, נשיקה תאוותנית כזאת, כמו פעם, כמו לפני שחזרתי בתשובה.

אחר כך, כששכבנו על הגב מתנשפים, ידי אוחזת בחוזקה בכף ידה היא אמרה לי את המשפט שלא אשכח לעולם "אני שלך בועלי, מתי שאתה רוצה, איך שאתה אוהב, אני אלך עד סוף העולם בשבילך!"

רכנתי עליה ונישקתי אותה על השפתיים, מרגיש את גופה החם ואת השד הרך הנלחצת לגופי, ברגע הראשון היא נבהלה ואחר כך נענתה, נותנת ללשוני להכנס לפיה בנשיקה צרפתית לוהטת.

"כאב לך" שאלתי כשנפרדו שפתינו, שוכב על הצד ומלטף את גופה.
"קצת, בהתחלה, אבל אחר כך זה היה טוב" חייכה בבושה "גמרתי" הוסיפה בבישנות והסמיקה "אני אשכב ככה בשבילך מתי שאתה רוצה".
שעה ארוכה היא שכבה מכורבלת בזרועותיי ואני ליטפתי אותה, שוכבים ושותקים, שקועים כל אחד במחשבותיו, מדי פעם מתנשקים.
הרבה זמן אחרי שהיא חזרה למיטתה עדיין לא נרדמתי, שכבתי והסתכלתי עליה במיטה המרוחקת ורציתי אותה לידי, שומע את נשימתה הרגועה וחושב.

למחרת הודעתי שאני לא מרגיש טוב וחזרתי מוקדם מהישיבה, הגעתי מספיק מוקדם כדי לאכול אתם ארוחת ערב ולעזור לאשתי לרחוץ את הבנות ולהשכיב אותן לישון, לשבת לידן ולספר להן סיפור.

פתאום מצאתי את עצמי שר בשיא הטבעיות לרות, הבת של אשתי מבעלה הראשון, "אדון שוקו הולך לבקר חבר שלו, אדון שוקו אחר…" ולא הרגשתי מוזר עד שראיתי את המבט של אשתי, מבט תמהה, ותפסתי שבעצם אף פעם לא שרתי לה, לא התייחסתי אליה.

היתה מין מבוכה כזאת כשהבנות נרדמו, כאילו אנחנו לא יודעים מה לעשות, טלוויזיה לא היתה לנו, תועבה, ללכת לישיבה לא רציתי, פעם ראשונה שלא רציתי לשמוע את השעור השבועי של רב הישיבה, אפילו כשהייתי חולה לא ויתרתי ועכשיו ישבנו במטבח ושתינו תה עם לימון, שותקים, לא עושים כלום, אפילו לא מדברים, אבל לא רציתי ללכת.

רבקה-לאה

שכבתי במיטה וחיכיתי, השארתי את רפאל יושב במטבח וחושב, שותה את התה שהכנתי לו ואוכל מהעוגיות שאפיתי.  

הוא התנהג מוזר היום, לא כמו תמיד, פתאום הוא חזר מוקדם ושיחק עם הבנות, עזר לי לרחוץ אותן והשכיב אותן לישון, אפילו שר לרות שיר יפה שאף פעם לא שמעתי.

הייתי מוכנה עבורו, התרחצתי ושימנתי היטב את הפתח האהוב עליו, נכנסתי למיטה, עירומה! ונשכבתי על הבטן, התכסיתי בשמיכה, מושכת אותה עד לראשי והנחתי כרית תחת אגני, מגביהה את ישבני, עדיין כאב לי שם, בפי הטבעת, מזכרת מהביקור שלו אתמול בלילה, 'בהפיכת שולחן' אמא קוראת לזה, שהבעל מבקר לאשתו בישבן, אבל אם זה מה שהוא אוהב זה מה שאתן לו.

שמעתי אותו נכנס לחדר והצצתי לעברו בהחבא, ראיתי אותו עומד ומביט לעברי והתפללתי בלב שיבוא לבעול אותי אבל עשיתי עצמי ישנה, שחס וחלילה לא יחשוב שאני מין מופקרת כזאת, מספיק מה שעשיתי אתמול.

בעלי התפשט לאט, עמד עירום ושלח לעברי מבטים, ראיתי את הזין שלו וקפאתי, עמד לו! איבר גדול ומתוח הזדקר בין רגליו אבל אז הוא התחיל ללבוש את מכנסי הפיג'מה שלו, לבש ושוב עצר וחשב "רבקה-לאה" לחש לעברי, כאילו חושש להעיר אותי "אני יכול לבוא?"

רעד עבר בגופי, לא עניתי, שתקתי ורק זזתי הצידה, מפנה לו מקום לידי והוא פשט חזרה את מכנסי הפיג'מה שלבש, הרים את השמיכה ונכנס במהירות אל מתחתיה, מצמיד את גופו הקר אל גופי החם.

"בוא בועלי" שלחתי ידיים ופישקתי את פלחי ישבני, מושכת וחושפת את כניסתי האחורית המוכנה לכבודו, נושכת את הכרית ומחכה שיעלה ויתקע אבל הוא רק שכב לצידי, נצמד יותר והתחיל לנשק אותי על גבי, מעביר את לשונו לאורך עמוד השדרה ומשרטט פס רטוב ששולח זרמים בכל גופי.

אף פעם לא נישקו אותי ככה, אפילו לא בעלי הראשון, נשיקות קטנות בכל הגב, בעורף, משחרר את ידי האוחזות בפלחי ישבני ויורד ומנשק אותם, נושך בעדינות ומנשק כל פלח וחוזר ועולה לאורך עמוד השדרה.

בלי משים התחלתי לשפשף את תלולית ערוותי בכרית, מרגישה את ההתעוררות בנרתיקי, הרטיבות שפושטת בה, גלי החום הרצים בכל גופי, כשהרגשתי את ידו מחליקה בין רגליי והאצבע שלו נוגעת על שפתי הכוס שלי סגרתי רגליים, מנסה לעצור בעדו, "תפתחי" הוא לחש לי והיה מין קסם כזה בקולו "תפתחי אל תפחדי" המשיך ואני נעניתי, מפשקת ומפקירה עצמי בידיו, מרגישה את האצבע הנוגעת בין שפתי הכוס וחודרת פנימה, טובלת בעסיס שמילא אותי וסוחטת גניחת הנאה קטנה, ראשונה מני רבות שיבואו אחריה.

פעם ראשונה שמישהו עשה לי את זה ככה עם האצבע, נכון שכבר נגעו בי שם, בעלי הראשון, הוא אפילו ירד לי עם הלשון, אבל אף אחד לא פמפם אותי ככה עם האצבע, מתופף על נקודות שלא הכרתי וסוחט עוד ועוד גניחות הנאה.

"תסתובבי" לחש לי, מוציא את האצבע אבל לא מפסיק לנשק, "תשכבי על הגב, אני רוצה אותך כמו אשה" המשיך.

שכבתי על הגב והוא נישק אותי על שפתיי, נשיקה לוהטת, "אל תתנגדי" לחש לי כשהוא מתחיל לרדת לאורך הצוואר אל השדיים ומטפל בהם מלקק את הפטמות ומנשק אותן, אוחז בהן בשפתיו ומוצץ "ירדו לך פעם?" שאל תוך שהוא יורד לעבר הבטן ומנשק אותה.

"כן" הסמקתי, לא משקרים לבעל, "בעלי הראשון, גם אני מצצתי לו" הוספתי בבישנות והסמקתי עוד יותר.
חשבתי שהוא יכעס אבל הוא רק המשיך לשאול, "ושישים ותשע עשיתם?"
"מה?"
"שישים ותשע, את לא יודעת מה זה שישים ותשע" התחיל להסתובב, יורד לעבר ערוותי ומגיש אל מול עיניי את אברו הזקור "אני יורד לך ואת יורדת לי" הסביר והתחיל ללקק בין שפתי הכוס שלי "וואו, מזמן לא הרגשתי את הטעם הזה" דיבר כאילו לעצמו "טעם גן עדן" המשיך כשהוא דוחף את לשונו עמוק לתוכי, "מעניין איזה ברכה צריך להגיד על זה" הוא צחק ושוב ירד לי.

מצצתי לו, קודם בהיסוס ואחר כך בהתלהבות, מרגישה את כל הלשון שלו עמוק בתוך הכוס שלי ומכניסה את כל הזיין שלו לפי, לגרוני, מוצצת והוא מוצץ לי, תופס בתוכי משהו, אחר כך הוא הסביר לי שזה הדגדגן, האיבר האחראי על התענוג שלי, ומוצץ בתאווה, שולח בי גלים של הנאה.

הרגשתי את הפיצוץ, הרעד הזה בתוכי והזיקוקים שנדלקו מול עיניי "גמרת?" הסתובב אלי חזרה, נשכב בין רגליי המפושקות וכיוון את הזין המתוח אל החריץ הרטוב שבין שפתי הכוס, מלטף עם העטרה המתוחה בין השפתים המגורות.

"כן" גמגמתי "גמרתי" ושוב הסמקתי.

"את יפה כשאת מגורה" נישק אותי על שפתי והרגשתי את טעמי נשיותי המכסים את שפתיו ולשונו, "את יפה כשאת מסמיקה" נישק שוב "את יפה!" ושוב נישק "את רוצה אותי?"

"כן" גנחתי, גניחה מלאת תשוקה, "כן בוא" לא הספקתי להשלים והוא בא, מחדיר בקלות את אברו הגדול אל נרתיקי המוצף, נועץ אותו במכה חזקה ומחליק בין קירות נרתיקי המחכות רק לו "כן" גנחתי שוב, כן ארוך של הנאה "זה טוב!"

שלוש פעמים גמרתי לפני שבעלי גמר בתוכי, שלוש אורגזמות שלא היו לי כאלה בחיי, אפילו בעלי הראשון לא הצליח לעשות מה שרפאל עשה, זה שלא צעקתי בקול היה רק בגלל הבנות, שלא להעיר אותן, אבל בלב צעקתי, ועוד איך צעקתי, משמחה!

רפאל התלהב, מזיין במרץ ואומר לי מילים שלא הכרתי, שלא אמרו לי מעולם, "אני טוחן אותך" לחש לי כשהוא מפמפם בתוכי במהירות, תקיעות חזקות שהרעידו את גופי "אני מת עליך" המשיך ונישק אותי בלהט "אני מת על הכוס שלך" ופתאום הרגשתי שהוא בוכה.

"בוא, תעשה לי ילד" לחשתי לו חזרה, לא יודעת למה "בוא אני רוצה להרגיש אותך בתוכי" המשכתי, מרגישה איך הוא נמתח כולו, "בוא" לחשתי, מחבקת אותו בחוזקה ומרגישה שאני לא שולטת בעצמי, "בוא" והוא בא, ממלא אותי בזרעו החם ונופל עליי, מועך אותי תחת גופו הגדול ולא זז, מתנשף בכבדות "אני אוהב אותך" לחש פתאום "רבקה-לאה, אשתי היקרה" הרגשתי את הדמעות שלו זולגות על פניי, "לא טוב לי פה! אני רוצה לחזור לקיבוץ!! איתך!!!"

רפי

ירדתי מהאופניים, מנגב בכובע את הזיעה והאבק מעל פניי, והסתכלתי על רבקה שיושבת על הדשא שליד הבריכה, מדברת באנגלית העילגת שלה עם אחותי שמניקה את יואב, הבן הקטן שלה, ושתי מתנדבות שבדיות שיושבות מולה, משתזפות בביקיני קצרצר וחזה חשוף, ובלי בושה חולצת גם היא את השד ומאכילה את דניאל, הבן הקטן שלנו.

שנה עברה מאז הלילה ההוא, הלילה שביקשתי ממנה שנחזור לקיבוץ, בהתחלה היא היססה, אמרה שהיא מסכימה אבל מפחדת, משמרות הצניעות לא יתנו לנו כמו עם בעלה הקודם.

בבוקר הלכתי לדבר עם מי שבאמת מחליט אצלנו בישיבה, עם אמא שלה! ישבתי אצלה במטבח, יושבת מולי מקלפת תפוחי אדמה ומקשיבה לי בשקט, ואני בוכה! מספר ועוצר רגע ללגום מהתה עם לימון שהכינה לי, וחוזר לספר, סיפרתי לה והדמעות לא הפסיקו לדמוע מעיניי.

"הכל בידי שמים" אמרה כשסיימתי, מנגבת את ידיה בסינור ומושיטה לי טישו, "נסתרות דרכי האלוהים, הייתי צריכה להבין את זה כבר עם הבעל הראשון שלה" המשיכה "אתה אוהב אותה?"

"כן" מלמלתי, מנגב עם הטישו שנתנה לי עוד דמעה שזלגה "מאד!"
"ותדאג לה?"
"כן" הפעם עניתי בקול חזק ובטוח.
"ותביא לי נכד? בן זכר!" חייכה אלי בפעם הראשונה.
"הכל בידי שמים" החזרתי לה.
"לא, תבטיח לי שלא תפסיקו עד שיהיה לי נכד, עד שתמלא לפחות את המצווה הזאת במלואה"
הבטחתי.

היא הפסיקה לקלף והסתכלה בי במבט ארוך, מבט בוחן כליות ולב כמו שאומרים, "אני מאמינה לך, רפאל, רואים עלייך שאתה איש טוב" עצרה שוב, חושבת, "אני בטוחה שיהיה לה טוב אתך" המשיכה "חכה פה! תן לי לדבר עם הרב"

אבא שלה כמובן התנגד, צעק, אבל אולי בישיבה הוא הפוסק אבל בבית כמו תמיד אמא שלה אמרה את המילה האחרונה!

כבר באותו ערב אבא שלי בא עם טרנזיט מהקיבוץ ולקח אותנו, "יציאת מצרים" רבקה אשתי קראה לזה, יצאנו בחופזה, בשקט, רק אמא שלה באה להפרד, מתחבקות ובוכות, לא היה לנו הרבה מה לקחת, רק הבגדים לגופנו, הרהוט בדירה ממילא היה של הישיבה.

בדימונה אבא שלי עצר לשתות קפה, כיוונתי אותו לארומה "שם כשר" הסברתי אבל עדיין ראיתי את החשש שלה בעיניים, יושבת בצד עם הבנות, אומרת במהירות את ברכת המזון לפני שטועמת מהקפה והקרואסון שהבאתי לה.  

בקיבוץ אמא שלי ואחותי חיכו לנו למרות השעה המאוחרת, לא מאמינות שאכן הגענו, שחזרתי הביתה, מחבקות את רבקה ואת הבנות ודמעות זולגות מעיניהן.

אמא שלי לא הפסיקה להתנצל שבגלל ההתרעה הקצרה לא הצליחו לסדר לנו את הדירה ואת הבנות לקחו אחיותיי "אתם בטח עייפים, תישנו הלילה ככה ומחר כבר נתארגן יותר טוב" שוב ראיתי את החשש בעיניה של רבקה, מסבירה להם מה לעשות כאילו אין להן ילדים משל עצמן  וסוף נשארנו לבד, רק שנינו בחדר הישן שלי עם המזרון הזוגי על הרצפה שנשאר שם כאילו רק אתמול ישנתי עליו.

עטפתי אותה בידי והיא נצמדה אלי, עמדנו ככה כמה דקות, מחובקים שותקים ולא זזים, נישקתי אותה על מצחה וירדתי והדבקתי את שפתיי לשפתיה בנשיקה תאוותנית, מלטף אותה ומתחיל להפשיט אותה.

חשבתי שהיא תתנגד, אף פעם עוד לא נגעתי בה ככה, בטח שלא הפשטתי אותה, אבל היא רק ביקשה שאכבה את האור "אני מתביישת" לחשה לי והסמיקה.

"ממה את מתביישת, אני בעלך" שאלתי אבל כיביתי את האור ושוב חיבקתי אותה, ידי נוגעות בעור שנחשף ושפתיי שוב נצמדות לשפתיה.

הרמתי אותה על ידיי ונשאתי אותה אל המזרון, מרגיש את גופה החם, מניח אותה בזהירות ומתפשט במהירות, מוריד בפעם האחרונה בחיי את הציצית "אתה רוצה לראות אותי?" הפתיעה אותי.

"כן, את יפה"
"גם אני רוצה לראות אותך, תדליק אור קטן" לחשה ושמעתי בקול שלה עד כמה היא מגורה.

הדלקתי, מסתכל עליה והיא עליי, שוכבת על הגב ומסתכלת בעיניים פעורות על הזקפה הגדולה ומפשקת רגלים "בוא" לחשה באותו קול מפתה "אני רוצה אותך בועלי, אני רוצה אותך בתוכי, בוא תעשה לי את זה" וראיתי שהיא מסמיקה.

לא הייתי צריך להתאמץ בשביל לחדור, היא היתה רטובה וגם לי לא היה חסר, דפקתי אותה בקצב מהיר, גונח בהנאה.
"אתה טוחן אותי?" לחשה לי באוזן והרגשתי שהיא מסמיקה.
"כן" לחשתי חזרה, מגביר את הקצב.

"אני אוהבת שאתה טוחן אותי, זה טוב… הנה, זה בא, בוא בועלי, בוא תשקה את גני" לחשה בתאווה כזאת כשהיא מחבקת את ישבני ברגליה ולוחצת "בוא אליי, בוא… אני גומרת!" ואני באתי, משפריץ בתוכה את זרמתי הגועשת "כן, תן לי, אמא'לה… הנה זה בא!" ובפעם הראשונה היא צעקה בתשוקה כשזיינתי אותה!

שכבתי על הגב, מתנשף, היא קמה וכיבתה את האור וכשחזרה התכרבלה בזרועותיי, "אני אוהבת כשאתה עושה לי ככה" לחשה לי והרגשתי את השד שלה שנמעך אל גופי "אמא שלך אמרה שזאת היתה המיטה שלך"

"כשהייתי חייל, אצלנו בקיבוץ רק מגיל 18 מקבלים מזרון זוגי"

הרגשתי את היד שלה מלטפת את בטני ויורדת, מסתובבת סביב הזין הרופס ולא נוגעת, כאילו חוששת, אז נישקתי אותה על השפתיים, מין עידוד כזה, ולחשתי לה "זה בסדר, זה מותר, את יכולה"

הנגיעה שלה הקפיצה אותו, את הזין, מלטפת אותו בעדינות והוא נדלק מחדש "עשית את זה כבר קודם? על המזרון הזה?" הפתיעה אותי שוב בשאלה.

"כן" לחשתי חזרה ונישקתי אותה שוב "הרבה"
"ואני טובה כמוהן?"
"יותר טובה" לחשתי, למרות שיש לה עוד הרבה מה ללמוד.
"הן מצצו לך?"
"כן"
"ואתה רוצה שאני אמצוץ לך? שמעתי שגברים אוהבים שמוצצים להם"
"איפה שמעת?"
"בעזרת הנשים, אנחנו מדברות שם על הכל" צחקה.
"כולם אוהבים שמוצצים להם" עניתי "לא רק גברים, אני רוצה אבל רק אם את רוצה!"

היא לא היתה צריכה למצוץ הרבה בשביל שיעמוד לי, זין מתוח ונוקשה שאת כולו הצליחה להכניס למעמקי פיה וגרונה "גרון עמוק יש לך" לחשתי בתאווה.

"מה?" הפסיקה לרגע, לא מבינה.
"גרון עמוק" חזרתי ותפסתי שהיא בטח לא ראתה את הסרט "לא חשוב, תמשיכי" עצמתי עיניים, מתפנק, "תמשיכי, זה טוב"
"אתה אוהב איך שאני מוצצת לך?" הוציאה את הזין רק כדי לשאול והחזירה לפיה.
"כן" וההנאה נשפכה מקולי.
"גם אני אוהבת שאתה מוצץ לי?" ולא הייתי צריך לראות אותה בשביל לדעת שהיא מסמיקה כמו עגבניה.
"את רוצה?"
"כן, ששים ותשע" הסתובבה בלי להוציא את הזין מפיה והצמידה את שפתי הכוס הרטובים שלה לשפתיי "אני אוהבת ששים ותשע!".

תקעתי את לשוני, ממצמץ בשפתיי "את טעימה" לחשתי לה, תופס את הדגדגן הנפוח שלה בעדינות בין שיניי ולוחץ, נוגס בעדינות, לא להכאיב, ומקפיץ אותה, גונחת "כן" ארוך של הנאה.

לא יכולתי לשלוט בעצמי יותר, השכבתי אותה על הגב והחלקתי לכוס הרטוב שלה, מועך אותה תחת גופי ומזיין אותה בלהט, בהנאה, שנינו צועקים בתשוקה, שותקים רגע רק בשביל להתנשק ושוב מודיעים בקול עד כמה זה טוב.

חיכיתי רק לשמוע את ה"אני באה" שלה, להרגיש את הרעד בגופה ואת רגליה הננעלות על ישבני וגמרתי, השפרצתי שוב, צועק "קחי!" ארוך וממלא מחדש את נרתיקה בשפעת זרמתי החמה.

אני חושב שבאותו לילה עשינו את דניאל, ילד יפה כזה עושים באהבה, חשבתי גם שהיא תרצה לישון, שהיא עיפה אבל לא, היא שוב נצמדה והתכרבלה בזרועותיי, מחבקת אותי ומלטפת, מלטפת ושואלת "גם אתן שכבת ככה?"

"איך"
"אתה יודע, שאני על הגב ואתה שוכב עליי ו…"
"קוראים לזה התנוחה המיסיונרית" צחקתי, נותן לה שעור ראשון בדברים שכנראה לא לומדים באולפנה, "והתשובה היא לא, לא רק, היו עוד תנוחות"
"בתחת?"
"לא רק, עוד"
"אני רוצה שתראה לי" והיד שלה שפשפה לי שוב את הזין הרופס והרטוב.
"את לא עיפה, יהיו עוד ימים"
"לא! אני רוצה עכשיו" אמרה והוסיפה בקול מתפנק "תנוחה אחת, בבקשה"
"אבל לא עומד לי" אמרתי בקול מתנצל והפעם היה תורי להסמיק אבל זה לא מה שעצר אותה, יורדת לי שוב, מכניסה את הזין לפיה ושתי דקות אחרי זה כבר עמד לי מחדש.

דפקתי אותה בדוגי סטייל, לקח לי דקה ארוכה להסביר לה איך לעמוד אבל כשסוף סוף חדרתי היא גנחה בהנאה.
"זה טוב!" גנחה בקול "איך אתה קורא לזה?" שאלה במין תמימות כזאת.

"דוגי סטייל" עניתי "דוג באנגלית זה כלב" הסברתי "ודוגי סטייל, בסגנון כלב, כי את עומדת על ארבע כמוהו" המשכתי בהסבר כאשר אני אוחז במותניה ומפמפם אותו חזק ומהר כששדיה התלויים תחתיה משתוללים כאילו קיבלו חיים משל עצמם.

"כן זה טוב" גנחה "אני אוהבת את זה" המשיכה "כן, תמשיך, עוד, הנה, הנה, הנה זה, הנה זה בא, אמא'לה!"

הפלתי אותה על המזרון ושכבתי עליה, הבטן שלי נלחצת לגב שלה וישבני עולה ויורד במהירות, מרגיש את קירות נרתיקה המתהדקים סביב הזין שבתוכה, מחבקים אותו "כן, הנה" גנחה שוב "הנה עוד אחד" הודיעה "הנה אני שוב גומרת" המשיכה "בוא!" התחננה "בוא תן לי" ואני באתי, ועוד איך באתי, לא יודע מאיפה מצאתי את כלל הזרע הזה אבל הצפתי שוב את נרתיקה, הפעם השלישית הערב, שוכב עליה מתנשף, מוחץ אותה ומגמגם "וואו, זהו, אין לי כוח יותר, צריך לישון קצת, עוד מעט בוקר"

ישנו צמודים, פעם ראשונה שישנתי איתה באותה מיטה עד הבוקר, הבטן שלי נלחצת לגב שלה, אגני צמוד לישבנה וידי מחבקת וחופנת את שדה. "קוראים לזה כפיות" לחשתי לה ונישקתי בעורפה.

"איך?"
"כפיות, כמו שמסדרים כפיות במגירה" חזרתי והסברתי "עכשיו לישון! לילה טוב"
"לילה טוב בעלי" לחשה "לילה טוב, אני אוהבת אותך" ואחרי רגע משכה בזקני "זה מגרד" אמרה בקול הולך ונרדם.

יש שחוזרים בשאלה לאט, טיפה אחר טיפה, ויש שחוזרים בבת אחת, בלי תחנות ביניים, אתמול שחור והיום לבן, אין אפור, וזה מה שקרה לשנינו, לרבקה אישתי ולי.

למחרת היינו עסוקים, דבר ראשון בבוקר התגלחתי, מוריד את הזקן והפאות, אחר כך נפרדנו, אני הלכתי עם אבי להכין את הדירה עבורנו, סוחבים דברים מהמחסן לדירה, מסיידים, ואשתי הלכה עם אמי ואחיותיי שלקחו אותה בבוקר והחזירו לי אותה רק בערב, שונה!

פעם ראשונה שראיתי אותה עם מכנסיים, ג'ינס וחולצת עבודה כחולה כמו אחת מנשות הקיבוץ הותיקות, פעם ראשונה שראיתי אותה גם בשיער פזור וגלוי, לא אסוף וכלוא מתחת למטפחת שמסתירה את שיערה הארוך והיפה.

גם הבנות נראו אחרת, מחייכות, מספרות לאשתי על נפלאות הטלוויזיה ועל הרפתקאות דורה, ילדה מצוירת שראו שם.

בערב שוב השאירו אותנו לבד, לקחו את הבנות, גם בערב הזה עדיין ישנו על המזרון בחדר הישן שלי וגם באותו ערב עשינו אהבה, מנסה להשלים את כל החוסר שצברה, רוצה ללמוד עוד תנוחות.

לאט לאט הסתדרנו, נכנסנו לדירה הקטנה שלנו, אני חזרתי לעבוד יחד עם אבי ברפת, מקום העבודה הישן שלי, ואת אשתי שיבצו במטבח, הדבר היחיד שהיא ידעה לעשות, מכניסה לתפריט את הקוגל שהפך לחביב הקיבוץ.

ארבעה שבועות הזדיינו כל ערב, נדפקים כמו שפנים, ואז, לילה אחד כשפמפמתי במרץ בתוכה, היא לחשה לי "אני חושבת שאני בהריון, לא קיבלתי"

נעצרתי במקום, המום, אבל היא רק אמרה "תמשיך, הריון זה לא מחלה" מחבקת אותי ברגליה ומצמידה את אגני לערוותה, לא נותנת לי לצאת, "תמשיך, אני רוצה אותך" המשיכה בקול המתפנק "זה בטח יהיה ילד, בן" השלימה כשגמרתי, משקה את הגן שלה כמו שהיא קראה לזה.

שבועיים אחרי זה קראו לי דחוף מהמזכירות, רכב הישיבה עם הנהג הביא את אמא שלה והם פחדו שהיא תקח אותה או תחטוף את הבנות או כל סטיגמה אחרת שחילונים מצמידים לדוסים.

אמא שלה בילתה איתה במטבח, עוזרת לה, מלמדת אותה והמשק הרוויח עוד מעדן לתפריט, אחר כך הם הסתודדו בצד ואמא שלה דיברה עם אמא שלי ולפני שהיא הלכה היא לקחה אותי לצד ואמרה לי "אני רואה שהיא שמחה וזה הכי חשוב, תשמור עליה רפאל, אני סומכת עליך"

את הברית לדניאל עשינו בישיבה, עשינו כבוד לאביה, בעצם זאת היתה הפעם הראשונה שדיברנו איתו מאז שעזבנו, רבקה נשארה עוד שבוע עם אמה וחיה-רחל, הבת הקטנה, שאר הבנות רצו לחזור איתי, לא רצו להפסיד את שיעורי השחיה.

התקרבתי אל רבקה שישבה על הדשא שליד הבריכה והניקה את דניאל, מדברת באנגלית העילגת שלה עם אחותי ושתי מתנדבות שבדיות שיושבות מולה ובשיא הטבעיות משתזפות בביקיני קצרצר וחזה חשוף, ונישקתי אותה, הבנות רצו אליי, קופצות בשמחה, ומשכו אותי לבריכה, מראות לי איך הן שוחות.

"תשמרי הלילה על הבנות?" שאלתי את אחותי בשקט כשחזרנו.
"למה אתה מתכנן משהו?" והחיוך הזימתי נמרח על פניה.
"את יודעת, כבר מותר והיא נקיה ו…" מלמלתי, מסמיק, לשמור נקיים הקפדנו גם כשיישנו במיטה הזוגית.
"תעשו חיים" לחשה לי, "בנות" צעקה בקול אל הבנות שהשתוללו בבריכה "אתן רוצות לישון אצלי היום?"
"כן" החרישו את האוויר בתשובה, אם יש משהו שהן אוהבות זה לישון אצל אחיותיי, לא יודע למה כבר מזמן יש גם לנו טלוויזיה.

אותו לילה עשינו שוב אהבה, חודשיים לפני הלידה הפסקנו, לא בגללה, בגללי, היא אמרה שאפשר על הצד אבל אני פחדתי.

ישנו ביחד באותה מיטה, זה כן, אבל לא עשינו את זה, לא הזדיינו, אחרי הלידה חיכינו, אתם יודעים, קודם שתקבל ואחר כך לנקיים, והלילה עשינו את זה שוב ועם הרבה להט.

פעם ראשונה שכבנו בתנוחה המיסיונרית, בהיסוס, שנינו עדין מפחדים.

פעם שניה עשינו את זה בשביל היצר, עוד לא הספקתי לצאת ממנה וכבר נעמד לי מחדש. "אני רוצה כמו שאתה אוהב" לחשה לי מחייכת ונשכבה על הבטן "כאן!" פישקה בידיה את פלחי ישבנה וחשפה את פי הטבעת שלה ו…אני לא עמדתי בפיתוי, תקעתי אותה בכניסת המשרתים שלה!

ופעם שלישית, בדוגי, טחנתי אותה בשביל התאווה! בשביל עונתה!