הסיפור דימיוני וכך גם השמות, כל קשר בין הסיפור/שמות ובין מקרים/שמות אמיתיים הרי הוא מקרי בלבד.
הודעה "סלבית בחנות" תפסה אותי באמצע זיון, דופק בהנאה את שיינדל ששכבה עירומה על השולחן במשרד שלי, לרגע היה נדמה לי שיש איזו שמחה לאיד בקולה של תמר, הסגנית שלי, כשהיא דיווחה כנדרש על פי הנהלים שקבעתי על כניסת ידוען לחנות, יש כמה צעדי זהירות שצריך לנקוט ברגע שאחת או אחד כזה נמצא בחנות לפני שיקיפו אותו ותתחולל מהומה, "מוסווה" המשיכה באותו דיווח לקוני, "לא לבד" הוסיפה עוד פרט שבאותו רגע לא נראה לי חשוב, "וולדי מתודרך, אני במעקב"
רותי היתה גם זאת שלפני כעשרים דקות בערך דפקה בדלת למשרד שלי ונכנסה מחייכת, "יש לך אורחת" אמרה כשחיוך גדול על פניה "היא מתעקשת לדבר איתך" פתחה את הדלת, נותנת לאורחת להכנס.
הייתי המום! שיינדל, או יפה בשמה הרשמי, עמדה מולי. "שלום" היא חייכה לעברי ונכנסה, "אפשר לשבת?" הצביעה על הכסא מצידו השני של השולחן ובלי לחכות לתשובה התיישבה, חיוורת, ולרגע היה נדמה לי שעוד שניה היא מתעלפת.
"בוס, אני אשאיר אתכם לבד" חייכה לעברי רותי מאחורי גבה של שיינדל, עושה ביד תנועה גסה שאינה משתמעת לשתי פנים, "מצטערת, אני יודעת, ייחוד" הוסיפה בקול ציני "הייתי נשארת אבל יש משהו דחוף שאני צריכה לעשות" חייכה לעברי "בהצלחה לשניכם" ציחקקה לעברי ושוב, בלי ששיינדל תראה, עשתה את אותה תנועת זיון גסה בידה.
את שיינדל הכרתי בדיוק פה במשרד ולא בנסיבות משמחות. תפסנו אותה גונבת, מחביאה דברים מתחת לחצאית, היו לי צילומי וידיאו חדים וברורים שלא השאירו ספק אבל היא נראתה לי אשה מכובדת ונתתי לה עוד צאנ'ס, לשלם בקופה, רק שהיא לא שילמה.
"בעלי רב ידוע, אתם עוד תשמעו ממנו" היא איימה עלינו אז, "מילה שלו וכל בני ברק מחרימה את החנות שלכם" המשיכה עם טקטיקת ההגנה הכי טובה היא ההתקפה והוסיפה עוד איום אבל גם זה לא עזר לה.
עשינו לה את תרגיל השוטר הטוב והשוטר הרע. אני יצאתי מהחדר, מודיע בקול שאני הולך לברר את הפלאפון של כתב העיתון החרדי, ורות הסבירה לה בנועם, חס וחלילה לא באיומים, מה היא צריכה לעשות כדי שחרפתה לא תתגלה ברבים.
סקס או משטרה, זאת העיסקה שהצענו לה, וכשחזרתי לחדר היא בחרה בסקס. שלא תחשבו שכל חיי הייתי מניאק כזה, לא ולא!, בעבר הייתי ישר יותר מסרגל המתכת המונח על שולחני, הייתי רווק, בדיוק כמו היום, שכל חייו מוקדשים רק לדבר אחד – לאבטחת הכל-בו הגדול שתחת אחריותי, תמים, שלא כמו היום, ולא חשבתי בכלל שאפשר להציע הצעות כאלה למישהו ויותר מזה, שמישהו, או יותר נכון מישהי, יהיה מוכן לעשות מעשה כזה כדי שלא תתגלה חרפתו ברבים.
השינוי הגדול חל כשתמר מונתה לסגנית שלי והציעה לי את הסדר סקס או משטרה. בהתחלה לא רציתי לשמוע, לא האמנתי שאפשר, אבל אז היא הוכיחה לי, הציגה בפני הוכחה מוצקה וברורה עד כמה אני תמים, מה תמים? פרייר! ילד טוב ירושלים! אבל הקש ששבר את גב הגמל היה ווידיאו צבעוני וברור שתמר הציגה בפני איך מישהו אחר בחנות קוטף את הצ'ופר שאני יכולתי לקבל, ותסכימו איתי שלזיין זה צ'ופר.
אל תחשבו לרגע שתמר עשתה את זה לשם שמיים, היה לנו הסכם, היא מספקת לי את "הסחורה" מוכנה ומבושלת, או כמו שסיכמנו מודיעה לי בקשר שהחמים וטעים מוכן, ואני בתמורה יורד לה, נותן לה את עונתה עם הלשון, על זיון היא לא היתה מוכנה לדבר, תמר אוהבת נשים ואינה מרשה לזקפה גברית לבקר בבית מקדשה.
שיינדל היתה אחת מהראשונות ש"קנתה" את הסידור הזה שהצענו לה, היא גם היתה היחידה שחגגנו עליה ביחד, תמר ואני, אחרי שהיא התחננה שתמר תשאר מחשש לייחוד, דפקתי אותה כשהיא מתכופפת על השולחן ומוצצת לתמר, והסתבר שזאת לא הפעם הראשונה שהיא יורדת לבחורה, זיינתי אותה בכוס עד שהיא צעקה לאמא'לה ואבא'לה שבשמים והודיעה שהיא גומרת אבל זה לא הספיק לי, תקעתי אותה גם בתחת ולהפתעתי התברר שגם את קרום הבתולים של כניסת המשרתים שלה בעלה כבר קרע לה אבל מה שהכי הפתיע היה בסוף, לפני שהיא יצאה, הולכת לעבר הדלת באותם צעדי ברווז של מי שביקרו לה בכניסת המשרתים שלה, היא הסתובבה ושאלה אותי "תגיד, אם תתפסו אותי שוב?…תסכים לאותו סידור?" וכדי שלא יהיה ספק למה היא מתכוונת עשתה בידה תנועה גסה של זיון שלא הייתי מצפה מאשה דתיה.
"לא!" עניתי אז בתקיפות "פעם שניה זה משטרה! בלי אלטרנטיבות!!" וראיתי את המבט ההמום על פניה ועל פני תמר, "אבל!" עצרתי אותה כשכבר הניחה את ידה על ידית הדלת, "אצלנו השרות ללקוח זה יעד מספר אחד אז…לא צריך לגנוב בשביל זה, את תמיד יכולה לבוא אלי בכל בעיה, תקבלי ממני שרות עם חיוך" חייכתי אליה אז, בדיוק כמו עכשיו, ועשיתי גם אני את התנועה הגסה, אותה התנועה שתמר עשתה עכשיו.
"רוצה מים" הוצאתי בקבוק מים קרים מהמקרר הקטן שלידי, מזגתי לה לכוס חד-פעמית והנחתי לפניה, שומר נגיעה.
"תודה" היא לקחה את הכוס בידה ובירכה "שהכל נהיה בדברו" ולאחריו "בורא נפשות רבות" ושתתה, "אפשר עוד?" הביטה בי במין מבט מתחנן ומזגתי לה.
ישבתי והבטתי בה שותה, הצבע התחיל לחזור ללחיים שלה, "נו, שיינדל, הכל בסדר?" חייכתי לעברה.
"ברוך השם" היא גמגמה.
"סתם קפצת להגיד שלום?" עקצתי אותה.
"כן…אהה…לא" הסמיקה.
"אז מה הביא אותך אלי?" שאלתי, עושה עצמי לא מבין בשביל מה היא פה או יותר נכון רוצה שהיא זאת שתציע את מה שאני חושב שבשבילו היא באה.
לרגע היא היססה ואני לא דחקתי בה, "אתה זוכר?" היא התחילה ושוב עצרה, מהססת, "אתה זוכר שאמרת לי ש…" גמגמה "שאני לא צריכה לגנוב וש…אני תמיד יכולה לבוא אליך בכל בעיה ותתן לי שרות עם חיוך" השלימה במהירות, מנסה לחייך אבל זה לא כל כך יוצא לה.
"זוכר" אמרתי, מנסה להשמע הכי אדיש למרות שמתחת לשולחן כבר צמחה לה זקפה שאיימה לקרוע לי את המכנסיים.
"אז אני צריכה שרות" השפילה את מבטה כאילו מחפשת משהו על הרצפה והסמיקה.
"שרות?" עשיתי את עצמי לא מבין "במה אני יכול לעזור לך?"
"אתה יודע" הסמיקה עוד יותר.
"לא, מה?" חייכתי אליה.
"אני" והיא נתקעה לשניה, מסמיקה עוד יותר, "אני רוצה את עונתי" והפעם היא הסתכלה לי ישר בעיניים.
"ובעלך?" שאלתי, "מה עם בעלך?"
"שלוימל'ה?" ופתאום היא נראתה יותר נינוחה, "בסדר, עושה בי מעשה בעל באשתו, אתה יודע" מהרה להסביר כאילו רוצה להיות בטוחה שאני מבין, "טובל את המכחול שלו בשפופרת שלי"
"נו?" אמרתי "אז מה את רוצה ממני?"
"טובל כן" ובפעם הראשונה היא ממש חייכה, "אבל מאז ש…מאז ש… מאז שטבלת את המברשת הגדולה שלך הוא לא עושה לי את זה, אני מזייפת שיחשוב אבל לא באמת" נתקעה בלי לסיים את המשפט.
"לא באמת מה?" לא הרפיתי למרות שידעתי את התשובה.
"לא מקבלת את עונתי" ושוב היא הסמיקה "לא…גומרת כמו שאתם החילוניים אוהבים לקרוא לזה"
"ומה את רוצה ממני?"
"שתתן לי את עונתי, ש…תזיין אותי!"
"תעמדי!" התרווחתי לאחור.
"מה?"
"אמרתי שתעמדי" חזרתי שוב בקול חלש אבל תקיף, "או שאת רוצה ללכת?"
לרגע היא היססה, "לא" מילמלה וקמה, נעמדת מולי.
"תפתחי ת'חולצה!"
"מה?"
"את לא חרשת, אמרתי שתפתחי את החולצה" עניתי בקול ארסי "או שאת"
לא הייתי צריך לסיים, "סליחה" היא מלמלה והתחילה למשוך את החולצה מהחצאית שלה, "אני מצטערת" עברה לפתוח את הכפתורים.
"תתחדשי" חייכתי לעברה כשהיא חשפה את החזיה שלה, לא אותה חזיית סבתא מהפעם הקודמת, אומנם גם לא חזיה זנותית כמו בסרטים הכחולים אבל חזיה תחרה לבנה וסקסית לכל דבר.
"קניתי במיוחד" היא חייכה אלי והניחה את החולצה שהורידה על הכסא, "להמשיך?" ונשמע בקולה שהיא משתוקקת להמשיך.
"כן" שילבתי את אצבעותי מאחורי העורף ומתחתי רגליים, דוחף קצת את הכסא לאחור כדי שהיא תוכל לראות את האוהל שנמתח במכנסיי.
כשהיא הורידה את החצאית ראיתי שגם התחתונים שלה השתפרו, אומנם לא חוטיני קטנטן אבל תחתוני תחרה תואמים שפס הרטיבות הקטן הבהיר שגם אצלה בין הרגליים העניינים התחממו.
"תמשיכי" קמתי ופיניתי מקום על השולחן לפני, מתבונן בה פותחת את החזיה ביד קצת רועדת, לרגע אחזה בה מקדימה, שלא תיפול, ואז משכה וזרקה אותה אל עבר הכסא, חושפת בפני את שדיה הגדולים.
היא שלחה ידים להוריד את התחתונים אבל אני עצרתי אותה, "אל תורידי! תשכבי!" הצבעתי על השולחן.
היא התחילה להתכופף לעבר השולחן אבל אני עצרתי אותה "לא ככה, תשכבי על הגב" הושטתי יד לעזור לה.
לרגע היא נרתעה מלהעזר בי, "ממה את מפחדת? מנגיעה?" ציחקקתי, "תכף אני אגע בך קצת יותר מזה" המשכתי כשאני מחייך לעברה חיוך מרגיע והיא אחזה בידי, עולה ומתיישבת על השולחן, "תשכבי" עזרתי לה, והיא נשכבה על הגב כשרגליה שמוטות לצד השולחן.
נעמדתי בין רגליה השמוטות, החלקתי קלות עם הציפורן על הבד הדק השקוע בחריץ שבין שפתי הכוס שלה והרגשתי את הרעד העובר בגופה, "נישקו אותך פה פעם?" שאלתי כאשר אני נוגע עם האצבע בפס הרטוב שבלט על התחתונים.
"כן, באולפנה" והיא ניסתה לכסות בכף ידה על המקום.
"תרגעי" אחזתי בידה והנחתי אותה על השולחן לצידה, "לא באולפנה, בעלך?"
"חס וחלילה" נבהלה.
"למה?" המשכתי ללטף לה שם לאורך החריץ שבין השפתיים, "סיפרת לי שאת מצצת לו".
"כן, אני אשה אבל הוא גבר" והיה מין יראת כבוד בקולה.
"מה ההבדל?" שאלתי והתחלתי למשוך את התחתונים מעליה, שיינדל עזרה לי, מרימה את הישבן שיהיה לי קל, "תזיזי" לחשתי לה כשכיסתה שוב עם היד את הכוס שנחשף "אל תפחדי" גחנתי ונישקתי לה על השפתיים הנפוחות מתאווה.
"לא" היא מלמלה כשהרגישה את הנשיקה שלי "אני מתביישת" המשיכה כשהלשון שלי עברה לאורך כל חריץ הכוס.
"תרגעי" לחשתי לעברה והמשכתי, "זה טוב?"
"כן" והיה זה כן ארוך של הנאה.
"להפסיק?"
"לא!"
פעם ראשונה היא גמרה כשאני יורד לה, יורד ומתפשט בו זמנית, שיינדל התמכרה לתענוג, שכבה בעיניים עצומות וגנחה בגניחות קטנות וחרישיות, "תשחקי לך בפטמות" לחשתי לה והיא התחילה למולל את הפטמות הנוקשות בין אצבעותיה, "כן, זה טוב, תמשיך"
נתתי לה להנות, הרגשתי איך כל גופה נמתח כשהלשון שלי מצאה את הדגדגן שלה ותפסתי בו בשפתיי, מוצץ ומרגיש איך עוד אורגזמה מרעידה את גופה, "עוד" היא ביקשה בקול מתפנק כשעזבתי אותה "זה טוב"
"הגיע הרגע לדבר האמיתי" חייכתי לעברה והרמתי את רגליה, מניח את שוקיה על כתפיי ומכוון בידי את הזיין הנוקשה אל בין שפתי הכוס.
"מתי התפשטת?" היא שאלה מופתעת.
"כשמצצתי לך" עניתי ונעצתי בה את זקפתי הנוקשה, תוקע לתוכה את כל הזיין במכת אגן חזקה שסחטה ממנה וממני גניחת תענוג חזקה, חודר עמוק לווגינה החמה והרטובה שלה, דוחף בכוח עד שערוותי וערוותה נצמדו ולא יכולתי להכנס יותר.
החיוך על פניה של שיינדל אמר הכל, "גמרתי" היא לחשה והסמיקה, "וואו, זה כל כך גדול" היא המשיכה, "שלו כזה קטן" היא סימנה באצבעותיה כמה קטן "ושלך כזה גדול" היא סימנה בשתי ידיה בהגזמה, "וזה טוב" סיימה בגניחת אושר.
חיבקתי את רגליה הצמודות לחזה שלי ופמפמתי בה, מזיין אותה בתנועות אגן חזקות ומהירות, מחליק בתוכה כבוכנה משומנת, שדיה הגדולים רקדו לקצב נעיצותי, נעים לכל הכיוונים כאילו קיבלו חיים משלהם, עטרות הפטמה הגדולות והכהות שלה בלטו על רקע השדיים הלבנים ובראשם פטמה זקופה ונוקשה.
"סלבית בחנות" זמזם מכשיר הקשר שעמד על השולחן בצד ולרגע היה נדמה לי שיש איזו שמחה לאיד בקולה של תמר, הסגנית שלי, כשהיא דיווחה כנדרש על פי הנהלים שקבעתי על כניסת ידוען לחנות, "מוסווה" המשיכה באותו דיווח לקוני, "לא לבד" הוסיפה עוד פרט שבאותו רגע לא נראה לי חשוב, "וולדי מתודרך, אני במעקב"
"קיבלתי" אחזתי במכשיר ועניתי, לא מפסיק לרגע לפמפם בשיינדל שלפני.
"טעים החמים וטעים שלך?" ושמעתי את הגיחוך בקולה.
"טעים. רות סוף" והנחתי חזרה את המכשיר.
"זה טוב?" שאלתי את שיינדל, למרות שהתשובה הייתה כל כך ברורה.
"כן" היא גנחה, עוד גניחה ארוכה ומלאה תשוקה, "אתה רוצה לעשות לי גם שם?"
"שם?" לא הבנתי ברגע הראשון.
"כן" הסמיקה, "אתה יודע" גמגמה "בכניסה האחורית" הפתיעה אותי.
"בתחת?" לא הצלחתי לעצור את עצמי.
"כן" והיא הסמיקה עוד יותר.
"את בטוחה שאת רוצה?"
"כן" והיתה מין התלהבות בקולה.
משכתי אותה מעט החוצה מהשולחן ובלי לחכות הוצאתי את הזיין מהכוס כשהוא מצופה כולו במיציה ונעצתי אותו היישר בישבנה.
לרגע ראיתי את הכאב על פניה, נושכת שפתיים, ואחרי רגע החיוך חזר על שפתיה "כן זה טוב" חייכה לעברי, שוכבת ככה עירומה לפני, משחקת לעצמה בפטמות ומחייכת, "יהיה לי קשה לשבת" היא המשיכה עם אותו חיוך, "אני יודעת, מניסיון" הזכירה לי שכבר ביקרתי פעם בישבנה, "אבל זה שווה" נאנחה וחיוך על שפתיה.
כנראה שהיא הרגישה שאני הולך לגמור כי פתאום היא הפכה רצינית. "ירון"
הבטתי בה, פעם ראשונה שהיא קוראת לי בשם, "מה?"
"אני רוצה שתעשה לי ילד"
כמעט התעלפתי. "מה?" שאלתי במין תדהמה "ילד? ילד לא עושים בתחת" ניסיתי להפוך את זה לבדיחה.
"לא, תעבור" היא מלמלה והסמיקה "לשפופרת" עדיין לא הצליחה להגיד את השם המפורש.
"את רוצה שאני אגמור לך בכוס??" שאלתי שוב, לא מאמין.
"כן, אני רוצה שתעשה לי ילד" והיא נשמעה החלטית.
"ומה יגיד בעלך?"
"אם לא תספר לו הוא לא יידע" והיא היתה רצינית כל כך, "ארבע בנות יש לנו ואנחנו כל כך רוצים בן" והפעם היתה מין תחינה כזאת בקולה, "וכמו שאתה יודע הגבר הוא שקובע את מין היילוד"
כשהזיין עומד השכל בתחת! לא חשבתי על התוצאה, לא חשבתי מה יכול לקרות, הוצאתי את הזיין במשיכה אחת מישבנה ונעצתי אותו חזרה לכוס שלה, מרגיש איך הוא מתכווץ סביב האיבר שחדר כאילו רוצה לשמור אותו בתוכו, נלחץ סביבו כאילו רוצה לסחוט ממנו את כל מה שיש בו והיה בו הרבה, "אני גומרת" שמעתי אותה לוחשת לעברי, כאילו מפחדת שישמעו אותנו, ולא יכולתי להתאפק יותר, נתתי לה את מה שהיא רצתה, יריתי בתוכה את זרמתי הרותחת, שלחתי את מליוני זרעוני אל המסע המפרך אל הביצית שבמעמקי הרחם שלה!
"תודה" היא אמרה כשהתלבשנו, עומדים בשקט ולובשים חזרה את הבגדים המוטלים סביבנו, ראיתי בתנועות שלה שכואב לה, בתחת, אבל היא ניסתה להסתיר את זה… "בוס, הסלבית עוקצת בפרפומריה!" זמזם פתאום מכשיר הקשר שעל השולחן, אותו ערוץ קשר פרטי שרק אני ותמר יכולים לשמוע.
התלבשתי במהירות, לא בדיוק סוגר את כל הכפתורים, והתיישבתי בכסא שלי, מפעיל במהירות את השלט המשוכלל של המצלמות המפוזרות בחנות ומציג את המצלמות שבאופן קבוע מצלמות את הפרפומריה על המסך הגדול שעל הקיר, כמה נשים היו באותו זמן בפרפומריה, בודקות מוצרים.
"מי?" שאלתי, מרגיש איך האדרנלין זורם לי בדם.
"צעירה ומבוגרת".
זהיתי שני זוגות נשים העונות לתאור שלה, "יש שניים, מי?"
"מימין, זאת עם משקפי השמש הגדולים ליד המדף של אסתי לאודר היא מיכל, זמרת, השתחררה לפני חודש, יש לה להיט מטורף בראש מצעד הפזמונים כבר שלושה שבועות" העבירה לי את תמצית המידע לגביה "המבוגרת זאת אמא שלה, קלפטומנית ידועה, והכי טוב בוס, יש לה על תנאי!" ציחקקה, רואה את העתיד.
"תודה, אני הולכת" שמעתי פתאום את שיינדל, הסתכלתי עליה לרגע, שיינדל הביטה מהופנטת בתמונות שעל המסך.
"שלום" עניתי "סליחה שאני לא מלווה אותך" התנצלתי, "עבודה"
"זה בסדר" סגרה את הכפתור האחרון בחולצה, "ושוב תודה" מילמלה והתחילה ללכת לכיוון הדלת באותם צעדי ברווז של מי שתקעו אותו בתחת, "תגיד" היא הסתובבה אלי פתאום, "גם להם תציע?"
"להציע מה?"
"אתה יודע, כמו לי, לשלם כופר" והיא עשתה עם היד את אותה תנועה גסה ומפורסמת.
"כן, גם להם אני אציע" חזרתי על התנועה שלה.
"ויש לך כוח?" שאלה מופתעת.
"יש" נעמדתי, מראה לה את הזקפה החדשה שצמחה במכנסיי, "יש הרבה" אחזתי במבושי בכף ידי והדגשתי את התורן המתוח שהתנוסס לו שם מתחת למכנסים, "האדרנלין מעמיד לי" צחקתי.
"בוס, אתה מצלם?" שמעתי את תמר לוחשת בקשר, עכשיו היא היתה קרובה לחשודות.
"מצלם" הודעתי וראיתי את האמא מביטה ימינה ושמאלה, בוחנת שאף אחד לא רואה ומחליקה במהירות בקבוק בושם אל החריץ שבין שדיה הגדולים ומסתירה אותו, "יש, על חם!" הודעתי לתמר.
"לתפוס?"
"לא, רק אחרי הקופות"
"בוס, חמש דקות קודם, בדוכן הלקים, אותו תרגיל רק שאז זאת הייתה הבת" עדכנה אותי תמר.
החזרתי במהירות את ההקלטה במצלמה מעל דוכן הלקים אחורה והרצתי קדימה, בודק, ברגע שהן נכנסו לתמונה עברתי למהירות רגילה. תמר צדקה, אותו תרגיל בדיוק רק הפעם זאת היתה הסלאבית בכבודה ובעצמה, אוחזת בקבוקון לק אדום, בודקת שאף אחד לא רואה ומחליקה בתנועה מהירה אל בין שדיה העסיסיים.
"יש" הודעתי לתמר, "יש לי גם את הזמרת על חם" הודעתי בגאווה.
"לתפוס?" חזרה תמר על השאלה.
"לא, רק אחרי הקופה"
"בוס, רק שתדע שהן הולכות לכיוון השרותים, לתפוס?" והיתה איזה להיטות כזאת בקולה.
השרותים היו נקודת התורפה שלנו, בשרותים אנחנו לא מצלמים, צנעת הפרט, ויש שמנצלים את זה כדי להחביא דברים במקומות שלא ניתן בחוץ, למשל בתחתונים, "אני רוצה שהן תתפסנה חזק בקרס" ציחקקתי, "אל תעשי כלום עד אחרי הקופות!"
"אתה איש טוב" שמעתי את שיינדל מכיוון הדלת, "אני הולכת, אני לא אפריע לך בעבודה" מילמלה כאילו התנצלות "ושוב…תודה"
"על לא דבר" עניתי, "תרגישי חופשי לבוא מתי שאת רוצה" המשכתי אוטומטית אבל הראש שלי היה כבר במשהו אחר, במעקב אחרי הידוענית ואמה.
"אני שולח לך לאייפון תמונות" הודעתי לתמר בקשר ושלחתי לה שני סרטונים קצרים שבאחד רואים את האמא מחביאה את הבושם ובשני את הבת מטמינה את הלק בין שדיה.
"קיבלתי" אישרה תמר אחרי רגע.
עקבתי אחריהן במצלמות נכנסות לשרותים ואחרי כמה דקות יוצאות, "החשודות נעות לכיוון הקופות" הודעתי לתמר בערוץ הפרטי ביננו ואחרי שניה שמעתי אותה בערוץ המאבטחים הכללי מזעיקה עוד שומר לכניסה ומתדרכת אותם.
הן לא הלכו אפילו לקופה, הן הלכו ישר ליציאה, כאילו לא קנו כלום! ותמר מיהרה אחריהם, סוגרת את הפער ומתדרכת במהירות את השומרים בפתח לחסום אותן, "בדיסקרטיות, דיר באלאק, בלי מהומות" שמעתי אותה מסננת בין שיניה והרגשתי את הדריכות בקולה.
מסתבר שגם קלפטומניות עושות טעויות, בשרותים הן אמנם תלשו את הזמזמים מהמוצרים שגנבו אבל זמזם אחד הם שכחו ומערכת האזעקה שלפני היציאה התחילה לצפצף!
עקבתי אחריהן במצלמה, "סליחה, אבטחה" שמעתי את תמר שהשאירה במתכוון את הערוץ הפרטי שלנו פתוח, "סליחה, אתן מוכנות להתלוות אלי בבקשה" הוסיפה בשקט, מנסה שלא למשוך תשומת לב והציגה להן תעודה ששלפה מכיסה.
"מי את? מה את רוצה ממני??" התנפלה האמא כשהבת עומדת לידה חיוורת ושותקת.
"ששש… חבל לעשות מהומות, אני בטוחה שזאת אי הבנה קטנה אבל אני חייבת להיות בטוחה" אחזה תמר בזרועה של האמא.
"תעזבי אותי" סיננה האמא וניסתה להשתחרר ולברוח, "תעזבי!" הרימה מעט את קולה ואז היא הבחינה בשני השומרים העומדים וחוסמים את דרכן, מביטים בהן באותו מבט קר ואדיש וידיהם שלובות על החזה באותה תנועה מאיימת.
"מה את רוצה מאתנו?" פנתה בקול מאיים לתמר, "את יודעת מי זאת?" הצביעה על הבת, "זה לא יעבור לכם בשתיקה, את עוד תראי! מה? מה את אומרת? שאנחנו גנבות??" עברה להתקפה.
"זאת מיכל, זמרת" ענתה לה תמר במין שלווה כזאת, לא מתרגשת, "אני מתה על השיר שלך, להיט ענק! בטוח יהיה שיר השנה" חייכה אל הבת את אותו חיוך מקצועי מרגיע שהיא ידעה לחייך כל כך טוב, "וחס וחלילה" חזרה לאם, הפעם יותר תקיפה, "אני לא אומרת כלום…אני בטוחה שזאת טעות אבל אני חייבת לבדוק ואת לא רוצה שאבדוק אותך פה, לפני כולם, נכון?" והיא חיבקה אותה בעדינות והתחילה להוביל אותה לעבר המעלית, "בואי, חבל, דווקא היום יש פה צוות טלוויזיה שעושה כתבה על החנות ואת לא רוצה שהם יצלמו אותנו" הוסיפה רמז עבה, תרגיל ישן שתמיד עובד, ביחוד אצל ידוענים.
הדפיקה בדלת מצאה אותי מוכן, יושב נינוח בכסא המנהלים הגדול שלי. גמרתי לרכוס את כל הכפתורים שעדיין היו פתוחים וליישר את הבגדים, השולחן מסודר, אין זכר למה שהתרחש עליו לפני כמה דקות, סרגל המתכת מונח לפני, העטים מסודרים כמו חיילים במסדר, שני עתונים פתוחים כאילו במקרה בצד, האחד מציג את אותה תמונה של פליטת הראליטי שהסגרתי למשטרה, מנסה להסתיר את פניה והאזיקים שעל ידיה מוצגים לראווה, ובשני התמונה המפורסמת של מרגול במעצר כשמספר האסיר מתחת.
בכוונה לא היו כסאות בצד השני, הזזתי אותן הצידה כי צריך להיות להן ברור מי הבוס פה, "תכירו זה ירון, סמנכ"ל האבטחה" העלתה אותי בדרגה כשהיא מובילה אותן עד הפס הלבן המתוח לפני השולחן, עוד תרגיל מנהיגות שלמדנו באיזה סרט הוליבודי על בית-כלא.
"את יכולה ללכת" הודעתי לתמר, עוברים לשלב הבא כמו שתאמנו ביננו.
"החמים וטעים כמעט מוכן" עדכנה אותי תמר כי היא עשתה כבר עבודת הכנה בדרך, "אם אתה צריך אותי אני מחכה מאחורי הדלת"
האמא התפרצה עלי עוד לפני שתמר הספיקה לצאת, "מה אתה חושב לך?" היא התקיפה, "אתם עוד תשמעו מהעורך דין שלי" המשיכה במתקפה ואני יושב ומחייך מה שהרגיז אותה עוד יותר.
"אמא, תרגעי" ניסתה הבת להרגיע אבל ללא הצלחה.
"מה תרגעי? תראי מה הם עושים לנו! מיכלי, את סלב, ככה לא מתנהגים לסלב, אם אתה לא נותן לנו ללכת אני מצלצלת לעורך דין שלנו!" עברה מהבת אלי.
"אולי כדאי שתראי קודם את זה" הצבעתי על המסך שמאחוריהן והתחלתי להקרין את הסרטון שבו רואים דווקא את הבת שלה מחביאה את הלק בחזיה.
הן הסתובבו, מביטות, ראיתי את הבת מחווירה והאמא אחריה, אחר כך היא התאוששה, האמא, ושוב תקפה אותי "זה לא יכול להיות, זה זיוף, פוטושופ, וחוץ מזה מה אתה רוצה ממני?"
במקום תשובה הקרנתי את הסרטון שלה, גונבת את הבושם, ואחריו עוד סרטון שמצאתי באמצעות מערכת המעקב המשוכללת, גונבת תחתונים סקסיים ומחביאה בתיק.
הבת ראתה ראשונה את העיתונים הפתוחים כאילו במקרה על השולחן והחווירה עוד יותר, מנסה למשוך את תשומת ליבה של האמא אבל זאת התעלמה והמשיכה להיות תוקפנית, "אני מצלצלת לעורך דין שלי" הודיעה בקול בטוח בעצמו ושלפה את הפלאפון שלה מהתיק.
"אין בעיה, ואני מצלצל למשטרה" הודעתי באדישות, "בעצם, קודם…" לא המשכתי, הרמתי את הטלפון וחייגתי במהירות.
"היי גיא" אמרתי בקול עליז, שומע את תמר מצידו השני של הקו מצחקקת, לא הייתי צריך להסביר עם איזה גיא אני מדבר, כל אחד שמעורה קצת בבידור הישראלי מכיר את ההיי גיא הזה, "רק רציתי לדעת כמה שווה לך סקופ בלעדי על זמרת מפורסמת שנתפסה גונבת?"
האסימון נפל! אני חושב שהיא גם ראתה את התמונות בעתונים המונחים על השולחן שלי, ראיתי את האמא קופאת במקומה, מחווירה גם היא, מחזירה את הפלאפון לתיק ומנסה לאותת לי לסיים את השיחה.
"לא גיא" המשכתי, מתעלם מהסימנים שלה, "אני לא אגלה לך את השם אבל תאמין לי שם חם, רותח!" הוספתי.
"לא, בבקשה" שמעתי את הבת מתחננת, "אמא, תעשי משהו, אמרת שכלום לא יקרה" פנתה לאמא שלה והתחילה לבכות.
"תסגור" שמעתי את האמא מבקשת, עושה תנועה של תחינה וייאוש עם הידים, "בבקשה, בוא נדבר" היא המשיכה "המזכירה שלך אמרה שיש על מה לדבר"
הפעם כבר לא התעלמתי, "היא לא המזכירה שלי, היא הסגנית שלי" הפסקתי לרגע לדבר, שומר על כבודה של תמר ביחוד כשהיא שומעת את כל השיחה.
"סליחה" והיא כבר לא נראתה כל כך בטוחה בעצמה, "לא התכוונתי להעליב"
"רגע" לחשתי להן, מכסה את הפומית, "לא גיא" חזרתי לדבר בטלפון, עושה את עצמי מסיים את השיחה איתו "לא, אין כרגע מקרה קונקרטי, רק רציתי לדעת אם יהיה, אני בודק אם זה ישתלם לי להודיע לך ולתת לך הזדמנות לשלוח צוות לפני שאני מודיע למשטרה או להוא, המתחרה שלך, נו איך קראים לו?… או-קיי, מבטיח, אם יהיה אתה הראשון שאני מצלצל אליו…גיא, מילה שלי, קודם אתה ורק אם לא תרצה לליאון… מבטיח…ביי…ד"ש לדנה"
"תודה" אמא של מיכל לחשה לעברי, מתאמצת.
"תודה על מה?" שאלתי.
"שלא סיפרת לו, זה היה הורס את הקריירה של מיכלי"
"רצית לדבר על משהו" החזרתי אותה לפסים מעשיים.
"אנחנו יכולות רגע להתייעץ?" היא שאלה אותי פתאום.
"יכולות, במסדרון" אמרתי, "תמר בחוץ והיא תשמור שלא תברחו"
"החשודות יוצאות להתייעצות" הודעתי לתמר בקשר, "שימי עיין שלא תברחנה!"
ראיתי את המבט בעיניה, מבט נעלב, מבט של מי שרגילה שיעשו מה שהיא אומרת ופתאום התהפך הגלגל, "תודה" היא מלמלה, "בואי" אחזה בידה של מיכל החיוורת וגררה אותה אחריה.
בחוץ חיכתה להן תמר. עקבתי אחריהן מהמצלמה המותקנת ליד הדלת, שומע דרך מכשיר הקשר שלה בערוץ הפרטי שלנו. הבת ששתקה עד עכשיו התחילה לדבר, "זה בגללך" התפרצה על אמא שלה בקול בוכה "אמרתי לך שלא כדאי ואמרת לי שלא יקרה כלום" המשיכה ודמעות נראו בעיניה, "בגללך תהרס הקריירה שלי, בטח יוציאו אותי מהפליי-ליסט בגלגל"צ ואף אחד לא יזמין אותי להופיע"
בשלב הזה תמר שעמדה בצד התערבה, "אני כל כך אוהבת איך שאת שרה" החמיאה למיכל, "אין, אין עליך" הרימה לעצמה להנחתה "כמה חבל שתלכי לכלא" וראיתי את מבט האימה על פניה של הבת ואת הרעד העובר בגופה, "את כל כך יפה, בטח איזה בוצ'ה תאמץ אותך שם ותהפוך אותך לאשה שלה, תזיין אותך כל ערב עם גזר שתביא מהמטבח ואחר כך עוד תרצה שתרדי לה"
"אני לא רוצה ללכת לכלא!" הזדעקה הבת, והפחד נשמע היטב בקולה, מאיצה באמה לפתור את הצרה שהיא הכניסה אותה אליה, "אמא, אני מפחדת, תשאלי אותו מה הוא רוצה בשביל לא לספר, מה צריך לעשות כדי לסגור את זה ביננו"
"תשתקי!" החזירה לה אמא שלה, "את לא נותנת לי לחשוב" המשיכה בקול היסטרי, אוחזת בראשה והולכת במהירות מצד לצד בין קירות המסדרון הצר, "מה עושים, מה עושים, שיט מה עושים" דיברה לעצמה.
"אם אני יכולה להציע?" התערבה תמר.
"לא!" השתיקה אותה האמא בתוקפנות.
"לא צריך"
"אמא!" התערבה מיכל, "אולי תציעי לו כסף?"
"חבל על הזמן שלך! אני מכירה אותו, זה רק יזרז את הטלפון לגיא ואחר כך למשטרה" התערבה שוב תמר.
"ומה כן יעזור?" התפרצה לעברה הבת.
"סקס או משטרה"
"מה??" התפרצו מיכל ואמא שלה בבת אחת.
"כסף לא מזיז לו, אבל לזיון הוא לא מסוגל להגיד לא" הסבירה להם תמר, "זה אצלו בדם, אם תציעו לו להשפיל אתכן קצת ואחר כך לתת לו לזיין אתכן לדעתי תסגרו את זה בחדר שלו"
"לא בא בחשבון!"
"אמא!" התפרצה עליה הבת, "מה קרה? פתאום נהיית צדיקה? לאבא את יכולה להצמיח קרניים בלי למצמץ ובשביל הבת שלך את הופכת הנזירה תרזה??"
"לא, מותק" אמא שלה חיבקה אותה, "זה לא בשבילי, לך אני דואגת" ליטפה את ראשה באהבה "אני לא רוצה ש…"
"אמא!" קטעה אותה מיכל באמצע המשפט, "היי הלו…את יודעת שכבר מזמן אני לא בתולה" ציחקקה, "שפתחו אותי בכל חור אפשרי" המשיכה בווידוי שלה וראיתי את האמא שלה מסמיקה, "התפשטתי לפני כל הלהקה הצבאית כששיחקנו סטריפ-פוקר בלילות, הזדיינתי עם הבנים ושכבתי עם הבנות ולפעמים גם ביחד"
"מיכלי"
"אל תגידי לי מיכלי" קטעה אותה שוב, "אני רוצה את הקריירה שלי! עבדתי מספיק קשה כדי לבנות אותה, את לימדת אותי לשכב עם כל מי שמוכן לתת לי הזדמנות להופיע, את שיכנעת אותי שזאת לא בושה למצוץ למנהל הלהקה ההומו בשביל סולו" הטיחה בה בזעם, "ועכשיו אני מוכנה לעשות בשביל לשמור על מה שהשגתי כל מה שהמניאק ההוא שם בחדר רוצה" הדגישה במיוחד את הכל.
"הוא לא יסכים רק לאחת מכן, או שאתן ביחד או שהוא לא יעשה עיסקה" התערבה שוב תמר.
"אמא'לה" והפעם התוקפנות הפכה לבקשה מתפנקת, "בשבילי, תסכימי, בואי נגיד לו שאנחנו מסכימות" והוסיפה עוד איום קטן "טוב אמא'לה, את לא רוצה שאני אספר לאבא מה עשית עם צ'רלי!"
"רק שתדעו, הוא לא יציע לכם אתן צריכות להציע לו" הסבירה להן תמר, "ואם אפשר לייעץ תציעו לו ש…" והיא הסבירה להן בדיוק מה כדאי להן להציע כדי שאני "אשכח" את הגנבה שלהם "אבל אל תספרו לו שאני אמרתי לכן" היא סיימה בקול מעט מפוחד.
"רק רגע" עשיתי את עצמי מעיין באיזה מסמך שמונח לפני, נותן להן לעמוד ככה מולי רגע ארוך, "כן" התפניתי סוף סוף, דוחף את הכסא אחורה ומתרווח, מותח רגליים בהפגנתיות, "אני אתכן, מה החלטתן"
"תראה מר' ירון, זאת היתה מעידה חד-פעמית וזה לא יקרה יותר, מבטיחה, בבקשה, תוותר לנו" פנתה האמא בקול מתחנחן.
"פתיחה לא טובה!" קבעתי, "בתור מי שיש לה על-תנאי הייתי מצפה ממך למשהו אחר" שלחתי יד לטלפון בתנועה מאיימת כשאני חושף מידע שהיא לא ידעה שאני יודע וראיתי אותה מחווירה כסיד, "רק בגלל הבת שלך אני נותן לך עוד צ'אנס, מה החלטת!?!"
"סקס!" התפרצה הבת, לא מחכה לאמא שלה, "בחרנו בסקס!"
"במה?" עשיתי את עצמי לא מבין.
"בסקס" חזרה שוב הבת.
"תסבירי" לא ויתרתי.
לרגע היא נשארה בפה פעור, מסתכלת על אמא שלה כאילו מחכה שתציל אותה אבל זאת רק עמדה בעינים מושפלות ושתקה, "אהה…" היססה עוד רגע אבל אז שפכה בפני את כל מה שתמר אמרה לה.
"ומה אתך?" פניתי לאמא.
"אני גם" מלמלה בעינים מושפלות.
"מה גם?" הקשתי.
"גם סקס, תעשה בי מה שאתה רוצה, תשפיל אותי, תזיין אותי, כל מה שתרצה אבל בלי עיתונות ומשטרה ו…בבקשה, תוותר לה"
"למה?"
"כי… אני בתולה!" התפרצה מיכל.
התפוח לא נופל רחוק מהעץ, מיכל שיקרה בלי למצמץ, "תזהרי שלא יצמח לך האף" גיחכתי, "בתולה באוזן! כולם יודעים שכל הלהקה עברה עליך" הוספתי בקול משועשע וראיתי אותה מסמיקה, "אתן מבזבזות את זמני, שתיכן או אין דיל!"
"בסדר" מילמלה מיכל "כל מה שתרצה".
"בסדר" מילמלה האמא אחריה.
"נתחיל אתך אמא'לה" פניתי לאמא תוך שאני מוציא מצלמה מהמגירה, "תורידי את השמלה!"
"לא, בלי תמונות! אני לא מוכנה!!" נבהלה.
"לא מוכנה זה לא בלקסיקון שלך עכשיו גברת אמא של סלבית" אמרתי לה בקול ציני, "אם את לא רוצה, לא צריך, אני מצלצל לגיא"
"לא, בבקשה לא, בלי טלוויזיה ומשטרה" והיא שלחה יד לאחור והתחילה לפתוח את הכפתור העליון בחולצה, "אבל למה?"
"תעודת הביטוח שלי" חייכתי אליה, האמת שהייתי יכול לוותר על זה, החדר מצולם מכמה מצלמות HD ויהיו לי את כל התמונות שארצה אבל היה חשוב לי שהן תדענה את זה, תדענה שיש בידי חומר מפליל נגדן, "אני מבטיח לכן שהתמונות האלה לא יתפרסמו" הבטתי באמא ישר לעינים "אלא אם כן אתן תחליטו לדבר על זה עם מישהו!" השלמתי בקול מאיים והתיישרתי בכסא, מכוון לעברה את המצלמה שהצבתי על חצובה קטנה על השולחן "ועכשיו בוא נתחיל! תורידי את החולצה!"
צילמתי אותה עומדת רק עם תחתונים וחזיה כשבקבוקון הבושם מציץ מהחריץ שבין שדיה, היו לה שדיים ענקיים והחזיה בהתאם, גדולה ותומכת בהם וכמעט מסתירה את כל הבקבוק, צילמתי עוד תמונה כשהחזיה מופשלת קצת ובקבוקון הבושם בולט עוד יותר ובתמונה השלישית היא כבר היתה בלי חזיה, שדיה הענקיים שמוטים והיא מחזיקה את בקבוק הבושם בידיה.
היא הייתה שמנמונת, האמא של מיכל, מלאה במיוחד בישבן הגדול שתחתוני הביקיני שלבשה לא הצליחו להסתיר, ההפתעה חיכתה לי בתחתונים, ראיתי את הבליטה באזור משולש הערווה וידעתי שהיא מחביאה שם משהו, "תורידי לאט את התחתונים ותראי לי מה את מחביאה שם" חייכתי אליה וראיתי אותה מסמיקה, חושפת לאט שני שפתונים שעליהם לא ידעתי.
"מה זה?" שאלתי, "מעניין מה עוד את מחביאה?"
"כלום, באמת, בחיי" היא נשבעה.
"כמו שאמרת שזאת הפעם הראשונה שלך" אמרתי במין זלזול מעליב, "אני חושב שצריך לערוך עליך חיפוש, מי את רוצה שיחפש, אני או תמר, הסגנית שלי"
"לא באמת, נשבעת לך, אין יותר כלום, אתה לא צריך לחפש"
"מי?!?" שאלתי שוב הפעם בקול תקיף יותר.
היא השפילה עיניים, מסמיקה ומבויישת, "הסגנית שלך" היא לחשה, עונה בדיוק את התשובה שרציתי, ידעתי עד כמה תמר תהנה לבצע עליה חיפוש חודרני.
קראתי לתמר לבוא במכשיר הקשר, "בוס, אני תכף יורדת" היא ענתה למרות שידעתי שהיא בחדר הסמוך עוקבת אחרינו במערכת הוידיאו במעגל סגור, "חמש קטנות ואני אצלך?"
"טוב אמא'לה" פניתי לאמא, מצלם עוד כמה תמונות שלה עירומה, "עד שהיא תגיע בואי נראה מה החביאה הבת שלך" המשכתי ופניתי למיכל, "סלבית, תורידי ת'חולצה!"
לרגע היא הביטה בי, מסתכלת בי במבט של רצח בעיניים, ואז, בתנועה הפגנתית היא הורידה במהירות את החולצה שלה וזרקה אותה לרצפה.
"יפה" אמרתי, מביט בחזה העסיסי שעטוף בחזיית תחרה דקה שדרכה ראו בבירור את בקבוק הלק שהיא גנבה. קודם צילמתי אותה ככה, מתעד הראיה, "תוציאי אותו" הצבעתי על בקבוק הלק והיא הוציאה ומסרה לי אותו, מסמיקה, "עכשיו תורידי את המכנסיים" ושוב היא הביטה בי במבט זועם והורידה, זורקת אותם בהפגנתיות על הרצפה ליד החולצה, "מה זה שם?" הצבעתי על בליטה במשולש הבד הקטן של החוטיני שלה והיא הוציאה משם שפתון נוסף שגם עליו לא ידעתי, "יפה" ציחקקתי, אני רואה שגם עליך צריך לעשות חיפוש! תתפשטי!!"
הדפיקה בדלת העבירה רעד בגופן, שתיהן עמדו מולי עירומות, אמא ובת, שתיהן שוות זיון וביחוד הבת ואצלי כבר הגבר גבר היה מוכן לזה, לוחץ ומאיים לקרוע לי את המכנסיים.
"תרגעו" ציחקקתי, לוחץ על הכפתור שמשחרר בקול זמזום דק את מנעול הדלת, "זאת תמר"
תמר נכנסה בפרצוף רציני למרות שידעתי שבתוכה היא צוהלת, היא אהבה את המשימות האלה, החיפושים שהיתה עורכת להן במשרד שלי ועכשיו זה לא סתם אחת, עכשיו היא הולכת לחפש על גופה של סלבית או בוא נקרא לילד בשמו למה שהיא הולכת לעשות לה, הולכת למזמז אותה.
"קראת לי בוס?" שאלה כאילו היא לא יודעת למה קראתי לה.
"כן, מצאתי אצלן עוד דברים מוחבאים וצריך לעשות עליהן חיפוש יסודי"
"תעמדו בפישוק, ידים על הראש!" פנתה אליהן תמר בקול תקיף, "נתחיל אתך" פנתה לאמא, עומדת מאחוריה ומתחילה לחפש, מחליקה בידיה לצידי גופה ויורדת על המותניים, מתקרבת וכאילו מחבקת ומתחילה למשש את שדיה הגדולים, מקפיצה אותם וכאילו מחפשת מלמטה, משחקת לה בפטמות.
"מה את עושה?" התפרצה האמא.
"שקט!" השתקתי אותה, "תני לה לעשות את העבודה שלה" הוספתי בציניות.
האמא הסמיקה השפילה עינים ותמר המשיכה, מחליקה על הבטן ויורדת כשהיא מדלגת על הכוס, "תפשקי עוד" סימנה לה עם הרגל לפתוח יותר את הרגלים ועטפה בכפות ידיה את רגל ימין, החליקה לאורכה עד הקרסול ועברה לשניה, נוגעת לה כאילו במקרה בכוס ושוב מחליקה על הרגל השניה.
"עוד לא גמרתי אתך" תמר סיננה לעברה ועברה לבת שלה שעמדה חיוורת לידה, "תפשקי" סימנה למיכל לפשק עוד קצת את רגליה.
רעד עבר בגופה של מיכל כשתמר החליקה בידיה לצידי גופה, זאת מלטפת וזו משפילה עינים ונושכת שפתים, תמר נצמדה אליה מאחור והתחילה למזמז את שדיה, היו לה שדיים זקופים ומגרים למיכל ותמר לשה אותם לרגע בתאווה גלויה, מלטפת בעדינות עם האצבע סביב הפטמות שהזדקרו, מגרה אותה ואותי, אחר כך היא ירדה לאורך הבטן השטוחה, נצמדת מאחור ומחליקה באיטיות, משחקת לה בפלומת שיער הערווה הרך, כאילו מחפשת אם החביאה שם משהו, נוגעת בשפתי הכוס ועוד רעד חלף בגופה של מיכל, עוד ליטוף ותמר המשיכה וירדה אל הרגליים, מחליקה בידיה, מלטפת ובודקת אותן למלוא אורכן.
"בוס, עד עכשיו הכל בסדר אבל צריך עוד להשלים את החיפוש" ותוך כדי דיבור תמר עברה ועמדה לפניהן, שלפה כפפת לטקס שקופה מכיסה והתחילה להלביש אותה על ידה מול עיניהן, מותחת ועוזבת בצליל מאיים.
"את לא מתכוונת" הזדעקה שוב האמא.
"אני כן" חייכה אליה תמר, מסתובבת סביבה, "את יודעת מה אפשר להחביא כאן" עמדה מולה וחפנה לרגע את ערוותה בכף ידה תוך שהיא לוחצת עם האצבע אל בין שפתיי הכוס והמשיכה להסתובב, "או כאן" טפחה על ישבנה ודחפה אצבע אל בין פלחי ישבנה הגדולים.
"אני לא מסכימה, זה…" והיא כיסתה בכפות ידיה את ערוותה וישבנה.
"אין בעיה" התערבתי, מדבר בשקט, "לא רוצה, לא צריך. אתן יכולות להתלבש בזמן שאני מצלצל למשטרה" המשכתי באותו קול שלו "תחשבי על מה שהיה עד עכשיו כקורס הכנה לכניסה שלך לכלא" גיחכתי, "שם כבר לא תוכלי להגיד לא רוצה".
"אמא, לא" התערבה מיכל, "אמא, בבקשה, בלי משטרה, תני לה לעשות מה שהיא רוצה"
לרגע האמא הסתכלה לעברי במבט זועם, מהססת, "טוב" אמרה בסוף, מחזירה את ידיה על הראש, "אבל רק שתדעי שזה רק בשבילך מיכלי" פנתה לעבר הבת שלה, "אחרת לא הייתי נותנת להם"
"תתכופפו קדימה" תמר לא חיכתה יותר, "עוד! רגליים ישרות" הדריכה אותן כשהיא מכוונת אותן בידה, "מה קרה אמא'לה, קשה?" תפסה את צמיג השומן הקטן סביב בטנה של זו בתנועה מעליבה, "תראי איזה יופי הבת שלך מתכופפת"
אם מבט היה יכול להרוג תמר כבר היתה מתה, האמא שלחה בתמר מבט הורג כזה ונשכה את שפתיה, מנסה להתכופף עוד קצת, היה משהו מחרמן בעמידה הזאת של שתיהן, עומדות ככה עירומות והשדיים שלהן תלויים תחתם ומתנדנדים קלות, "נתחיל אתך" חזרה ועמדה מאחורי האמא, "קודם כאן" הניחה את כף ידה על הכוס ודחפה אצבע.
לרגע היה נדמה שהאמא תיפול קדימה אבל היא התעשתה, מביטה ברצפה כשתמר מחטטת לה שם בפנים, בכוס, תוקעת ומוציאה את האצבע בתנועות זיון ואחרי כמה תנועות מהירות כאלה הכריזה, "פה אין כלום" ושלפה את האצבע הרטובה, "אמא'לה עכשיו תפשקי ת'תחת!"
"מה?"
"מה ששמעת!, תפשקי, תפתחי לעצמך ת'תחת עם הידים"
שוב היה רגע של היסוס אצל האמא אבל אז היא שלחה ידים לאחור ואחזה בפלחי ישבנה, משכה אותם לצדדים במין מיומנות שהפתיעה אותי, כאילו היא רגילה כבר לזה, פותחת את הדרך לאצבע של תמר, "בגלל שהתווכחת" הודיעה תמר והחליפה אצבע, לא זאת שמשומנת היטב במיציה של האם, ובלי לחכות דחפה לה אותה בתחת.
לחטוף אצבע יבשה בנעיצה פתאומית חזקה זה כאב! ראו את זה על פניה של האמא אבל היא נשכה שפתיים ולא הוציאה מילה, נותנת לתמר לחקור במעמקי ישבנה, לזיין אותה בתחת באותן תנועות פמפום מהירות.
"גם פה אין" הודיעה לי ושלפה את האצבע, ולהפתעתי הורידה במהירות את הכפפה מידה וזרקה אותה לפח, "עכשיו נעבור אליך" פנתה לבת שעמדה כך כפופה וחיוורת.
למיכל תמר התייחסה בעדינות, כיאה לסלבית. ראיתי את המתח על פניה של הבת כשתמר נעמדה מאחוריה והניחה את כף ידה על הכוס שלה, מחככת את האצבע בין שפתי הכוס בתנועות איטיות, "מיכל, אני כל כך מצטערת" היא לחשה לה אבל ההבעה על פניה אמרה אחרת, "את יודעת שאני מעריצה שלך אבל תביני, זה התפקיד" והיא דחפה את האצבע באיטיות עמוק לכוס של זאת.
זה לא חדש לי שתמר אוהבת נשים ועוד יותר לזיין אותן ככה, כל איבר בגופה שידר הנאה, ראיתי את התדהמה על פניה של מיכל, לא לחיפוש כזה היא חיכתה אבל היא לא הגיבה ולאט לאט הפך המתח על פניה להנאה.
האמא הזדקפה, מביטה בתמר שמזיינת את הבת שלה עם האצבע, "מה את עושה לה?"
"מישהו הרשה לך לעמוד" נבחה עליה תמר כמו רס"ר טירונים, "תתכופפי ותפתחי ת'תחת, לא בטוח שגמרתי אתך!"
שוב המבט של הרצח בעינים, שוב ההיסוס הקל, אבל בסוף היא בלעה את הצפרדע, התכופפה כששדיה הענקים מתנדנדים תחתיה ופתחה לעצמה את התחת.
לרגע היה נדמה לי שמיכל מאוכזבת כשתמר שלפה מתוכה את האצבע העטופה בשכבת מיציה, "בוס, מוכרחים גם שם?" סימנה לי על ישבנה של מיכל.
הפעם תמר היתה השוטר הטוב ואני השוטר הרע, "כן" אמרתי בתקיפות, יודע היטב עד כמה היא רוצה את זה ונותן לה את הצ'ופר, "תפסנו אותה גונבת, מוכרחים!"
"אפשר אולי מהמשחה?" המשיכה בתפקיד השוטר הטוב כשהיא שולפת עוד כפפה מכיסה ומלבישה לעצמה.
הוצאתי שפופרת ווזלין מהמגירה השמורה בדיוק לארועים כאלה ומסרתי לה, מעיר בציניות "אני רואה שאת נותנת לה יחס VIP"
"כן, אני מתה על איך שהיא שרה" מרחה כמות נדיבה של ווזלין בין פלחי ישבנה של מיכל, "תגלית השנה את בטוח ואני מאחלת לך שתהיי גם זמרת השנה" סיימה למרוח גם על האצבע שלה "תפשקי, כדאי לך, אחרת יכאב לך"
מיכל ניסתה אבל לא בדיוק הסתדרה עם זה, שולחת ידים ומפשקת ומנסה לשמור על יציבות, "תתכונני" לחשה לה תמר וראיתי אותה עוצמת עיניים ונושכת שפתיים אבל תמר דחפה את האצבע בעדינות, לאט, נותנת לפי הטבעת להתרגל ועם כל הווזלין שמסביב האצבע החליקה בקלות פנימה.
נתתי לתמר לפמפם קצת, למיכל להתרגל ולהרגע. "פעם ראשונה שדופקים אותך בתחת?" התעניינתי.
הסלבית שתקה.
"שאלו אותך משהו!" הפליקה לה תמר עם היד הפנויה שלה.
"לא" מילמלה מיכל "אבל פעם ראשונה בפוזה הזאת" הודתה בפנים רציניות, מסתכלת לכיוון אמא שלה.
תמר חגגה, מזיינת אותה עם האצבע בתחת וחיוך גדול מרוח על שפתיה, "כואב?"
"לא" והפעם מיכל חייכה קצת.
נתתי לתמר לחגוג עוד קצת וקמתי, "הגיע הזמן לעבור לשלב הבא" הודעתי כשאני מפנה את השולחן שלי ומתחיל להוריד את מכנסיי, "מאחר ואתן שתיים גם אנחנו נהיה שנים" הודעתי במין רישמיות כזאת וראיתי את החיוך על פניה של תמר, "הגיע הזמן שתמצצו לנו קצת" משכתי את מכנסיי יחד עם התחתונים עד הקרסוליים והתיישבתי על השולחן מולם, "בואי" קראתי לתמר, "בואי תשבי גם את" סימנתי לה על המקום הפנוי לידי.
"אני לא" התחילה האמא שוב.
"את כן" השתיקה אותה הבת עוד לפני שהספקתי להתערב "אנחנו עושות כל מה שהם רוצים!" המשיכה באותו קול תקיף "אחרת אני אגלה לאבא לא רק מה עשית עם צ'רלי אלא גם מה עשית בשרותים עם ה-DJ בחתונה של דוד משה איימה עליה והמשיכה "ועם האמרגן שלי ו…"
"בסדר מיכלי" קטעה אותה והיה משהו שבור בקולה של האמא, משלימה כנראה עם גורלה.
חיכיתי שתמר תתארגן לידי, תשב צמודה לצידי על השולחן, והזמנתי את האמא, "אמא'לה בואי" סימנתי לה עם האצבע, "בואי תמצצי לי" הצבעתי על התורן המתוח שהתנוסס בין רגליי "וכדאי לך שאני אהנה!" אימתי, "ואת" פניתי למיכל, "את תמצצי לה!" הענקתי לתמר את הצ'ופר שכל כך מגיע לה.
האמא מצצה לי, כרעה ברך לפני ומצצה בלי התלהבות, רק כדי לצאת ידי חובה, ראשה נע קדימה ואחורה ושפתיה מחליקות לאורך הזיין המתוח שמילא את פיה, אבל הבת שלה עשתה עבודה יותר טובה, כורעת מול תמר ויורדת לה בהתלהבות, עושה בדיוק מה שתמר רוצה ממנה וגניחות ההנאה של תמר לא אחרו לבוא.
"כן" גנחה בקול, "ימינה" הדריכה אותה להיכן להזיז את הלשון התקועה עמוק בכוס שלה, "כן, עוד ימינה… כן שם!… עכשיו תמצצי לי… כן, אני גומרת!!" והרגשתי את הרעד שעבר בגופה, "לא! תמשיכי!!" הזדעקה כשזאת ניסתה להפסיק, מחבקת את ראשה ברגליה ומצמידה חזק את פניה לערוותה.
גירגורי ההנאה של תמר לא הפסיקו, לא היה ספק שהסלבית עושה בה עבודה טובה, אחזתי בראשה של האמא בידי והתחלתי להניע אותו בקצב, מצמיד את ראשה עד שכל הזיין תקוע עמוק בגרונה, עד שהיא כמעט נחנקת, ועוזב.
"מה את אומרת אמא'לה? יודעת את העבודה הבת שלך" המשכתי בקול מלגלג משהו.
היא ניסתה לענות אבל הצמדתי את ראשה חזק לערוותי ועם פה מלא היה לה קשה, "קצת סבלנות אמא'לה, עוד פעם אחת הסגנית שלי תגמור ונעבור לדבר האמיתי" הסברתי לה מה הולך לקרות, "תהני אמא'לה" המשכתי "תחשבי שאת עושה את זה בשביל הקריירה של הבת שלך" תקעתי בכוח את כל הזיין הגדול שלי עמוק לגרונה, "וכדאי לך מאד שגם אני אהנה" הוספתי איום קטן.
תמר לא היתה צריכה עוד הרבה בשביל לגמור שוב, "אתה יכול לעבור לשלב הבא בוס" היא לחשה לי, "גמרתי, גמירה קטנה אבל מה זה מפנקת" חייכה לעברי.
דפקתי אותן נשענות על השולחן שלי בתנוחת המזכירה, עומדות זו ליד זו, המרפקים וכפות הידים על השולחן, הפנים מביטות בתמר שישבה והסתכלה בנעשה מכסא המנהלים שלי, ואני מאחוריהן, תוקע אותן בהנאה.
בעצם קודם בדקתי להן שמן, עמדתי מאחוריהן, אצבע כף יד שמאל בוחשת בכוס של האמא ואצבע כף יד ימין בכוס של הבת. הכוס של האמא לא היה מספיק רטוב לטעמי, הכוס של הבת לעומת זאת היה מוצף.
"אמא'לה, יבש זה כואב" ציחקקתי כשאני מפמפם במהירות עם האצבע בכוס שלה, מרגיש איך לאט לאט היא הולכת ונעשית רטובה, "כן, ככה זה יותר טוב" דחפתי עמוק יותר את האצבע ונעמדתי ישר מאחוריה כשאני ממשיך לפמפם עם האצבע בכוס של הבת, "נתחיל אתך אמא'לה" שלפתי את האצבע מהכוס של האמא ובתנועת אגן חזקה תקעתי בו את הזקפה האדירה שהתנוססה בין רגלי.
הרגשתי איך האמא נמתחת כשכל הזיין ננעץ בתוכה, "וואו, זה גדול" שמעתי אותה ממלמלת לעצמה, יש לי זיין גדול ולא הייתי צריך שהיא תגיד לי אבל לדעתי היא לא התכוונה שאשמע.
זיינתי אותה בהנאה, דפקתי אותה בתנועות אגן חזקות, מרעיד את פלחי ישבנה, והרגשתי איך קירות נרתיקה מתהדקים סביב הפולש שחדר, "כן" נפלטה לה גניחת הנאה קצרה והיא הסמיקה, היא לא אמורה לההנות כשמענישים אותה אבל היצר עשה את שלו.
"זה טוב אמא'לה" הפלקתי לה על פלחי ישבנה הלבנים והיא לא ענתה, "את נהנית אמא'לה" המשכתי, דופק במרץ, מרגיש עד כמה היא רטובה ולא דוחק בה לענות.
"כן" נפלטה לה עוד גניחת הנאה והרגשתי איך קירות נרתיקה נצמדים חזק סביב הזיין שלי וכל גופה נמתח, "את הולכת לגמור אמא'לה?" שאלתי בקול משועשע ו…עברתי לבת שלה, שולף בתנועה מהירה את הזיין מהכוס של האמא, זז ונועץ את הזקפה הרטובה עמוק לכוס של הבת שלה!
"מניאק!" נפלט לאמא, נשארת מיוחמת ותאוותה בידה, "כן" זעקה הבת, "כן תן לי!" המשיכה בקול מגורה ומלא תאווה, דוחפת את ישבנה לעברי כאילו מבקשת שאכנס יותר עמוק, "כן, זה טוב, תמשיך"
הכוס שלה היה יותר צר והחיכוך שלח בי זרמים של תענוג בכל הגוף, זיינתי אותה בלהט, אוחז בשתי ידי במותניה וטוחן אותה דק דק, "כן, הנה" היא הודיעה וזה היה הסימן בשבילי לחזור לאמא שלה!
שיחקתי בהן, ראיתי את תמר מחייכת בהנאה לעברי, מביא אותן על סף גמירה ורגע לפני הקתרזיס שלהן עובר לשניה, "בוא אלי" התחננה הבת כשברחתי ממנה ועברתי לאמא, "לא, תמשיך, תן לי" החזירה האמא מכווצת חזק את קירות נרתיקה כאילו רוצה למנוע ממני לעזוב.
לכל דבר טוב יש סוף והבת זכתה בפרס הגדול, זיינתי אותה והרגשתי שזה בא לי, שעוד רגע אני משפריץ, "את לוקחת גלולות?" לחשתי לה.
"כן!" היא ענתה במהירות, "כן, אני לוקחת, אל תברח!!" והיתה מין תשוקה בקולה, "כן, תן לי, תן לי, תן…" התחננה.
נתתי, ועוד איך נתתי, את כל המחסנית שלי רוקנתי בתוכה, "קחי" נצמדתי חזק לישבנה ורוקנתי את הבקבוקים המלאים שלי, "קחי!!" נצמדתי יותר חזק, תוקע את הזיין הכי עמוק שאפשר, והשפרצתי בהנאה עמוק בכוס שלה, גמרתי בכוס של סלבית!
היה מין רגע של דממה בחדר, אף אחד לא דיבר, "וואו" אמרתי לבסוף, מחייך לעבר תמר שישבה וצפתה בנו כשהיא משפשפת לעצמה בעדינות את שפתי הכוס שלה, "עשה לי טעם של עוד!"
"אז תעשה עוד" היא ענתה כאילו לא מבינה מה הבעיה, "מה קרה? אתה צריך קצת עזרה?" ציחקקה והשתלטה במהירות על העניינים.
שתי דקות אחרי, אולי אפילו פחות, עמדתי ושתיהן כורעות לרגלי ומעמידות לי, אמא ובת מלקקות ומוצצות לי, הבת בהתלהבות, האמא קצת פחות, אבל מה זה חשוב כשהגבר גבר השמוט שלי התחיל להרים את הראש ולהתעורר מחדש לחיים.
חיכיתי עד שתהיה לי זקפה מתוחה ואז, כמו במערכון של הרביעיה הקמרית, שאלתי "מי רוצה בתחת?"
המבט של שתיהן הופנה אלי, מסתכלות עלי מלמטה, "אתה לא מתכוון" העירה האמא בקול רועד משהו.
"מתכוון, ועוד איך מתכוון" חייכתי לעברה, "אבל רק אחת מכן תזכה בפרס הגדול" הצבעתי על התורן המתוח שהתנוסס בין רגלי, "נכון שאת מתנדבת אמא'לה?" המשכתי ושאלתי, "את הרי לא תרצי לראות איך אני תוקע אותו בתחת הקטן והחמוד של הבת שלך" חייכתי לעברה.
ראיתי אותה בולעת רוק ומחליפה צבעים, לרגע מחווירה ולרגע מסמיקה, הפחד שלה, וברור שלחטוף כזה שטרונגול כמו שניצב מול עיניה זה לא משימה קלה, נלחם ברגש האמהי שלה.
"את לא רוצה שיהיה לה קשה להופיע" קמה תמר מהכסא ועברה לעמוד לידנו, תורמת את חלקה או אולי מגינה על הזמרת האהובה עליה, "שהיא לא תוכל לרקוד כמו שתמיד היא רוקדת"
עוד רגע של היסוס, עוד בליעת רוק והסמקה, והיא מילמלה בלחש "אני מתנדבת"
"אני לא שומע"
"אני מתנדבת" חזרה האמא על דבריה, הפעם בקול יותר חזק.
השענתי אותה שוב על השולחן בפישוק רחב, "אמא'לה, תפתחי ת'תחת" ציחקקתי כשאני סוטר לה קלות על הישבן.
שמעתי אותה ממלמלת "בן זונה" כשהיא שלחה ידים אחורה ופישקה לעצמה את פלחי הישבן, נשענת בעיקר על שדיה הגדולים שנמרחו על השולחן וראש מופנה לצד השני, "קחי" מסרתי לבת את שפופרת הווזלין שעמדה בצד, "תמרחי קצת לאמא שלך" ציחקקתי.
הבת הסמיקה כשהיא ניגשה למרוח את פי הטבעת של אמא שלה, שמה קצת, בזהירות, "תשימי יותר" ניגשה אליה תמר, עומדת מאחוריה, נצמדת ומחבקת אותה, ועוזרת לה, לוחצת על השפופרת ושופכת כמות נדיבה לחריץ הפתוח "עכשיו תמרחי" נצמדה עוד קצת מאחור וליטפה בידה את הבטן השטוחה, "תעסי" הראתה לה איך לעסות את פי הטבעת, עומדת צמודה אליה ושוב ליטפה אותה.
יש דברים שלא צריך להסביר לי, גם לא לתאם מראש, זה שתמר רוצה למזמז את הסלבית היה ברור כשמש והחלטתי לעזור לה, "תעמדו שם" סימנתי לצד השולחן, "ותדאגי שהיא תסתכל איך אני משחיל את אמא שלה בתחת" המשכתי, משתמש בכוונה במילים גסות.
עמדתי מאחורי האמא, מכוון בידי את הזיין המתוח אל פי הטבעת המכווץ שלה. תמר עמדה מאחורי הבת, מחבקת אותה, כאילו שומרת שתביט בנעשה על השולחן אבל כף ידה מונחת על השד ובעצם ממזמזת אותה וזאת משתפת פעולה, לא רק שלא מתנגדת אלא מחככת בתנועות קטנות את ישבנה בערוותה של תמר.
לרגע תמר עזבה אותה, רק כדי להוריד במהירות את החולצה שלבשה ואת החזיה, ולהצמד חזרה, מועכת את שדיה הקטנים והחשופים אל גבה של הבת שלהפתעתי חייכה בהנאה.
פעם ראשונה שראיתי את שדיה של תמר, את הכוס שלה ראיתי כשירדתי לה אבל את החולצה היא אף פעם לא הורידה לידי, פתאום התברר לי שהיא לבשה חזיה מרופדת והשדיים שלה יותר קטנים ממה שחשבתי אבל עדיין הם היו מגרים, שדי אגס קטנים וזקופים שבא לך לתת בהם ביס!
שיחקתי באמא, העברתי את הזיין הנוקשה לאורך חריץ התחת שלה והרגשתי את הרעד שעובר בגופה, לחצתי קצת את העטרה אל פי הטבעת המכווץ וראיתי איך היא נמתחת בחשש, היה לה ממה לחשוש, לחטוף זיין כזה בתחת זה לא צחוק, לחצתי עוד קצת, מעמיד את ראש הזיין בדיוק במקום, אחזתי בידי במותניה "תפתחי חזק!!" נתתי לה למתוח את פלחי ישבנה ובתנועת אגן חזקה תקעתי את כל הזיין בתחת שלה.
היא ניסתה לחנוק את זעקת הכאב שלה אבל כל מה שהצליחה זה להחליש אותה קצת, "אייי!!" נמתחה כשכל הזיין ננעץ עמוק בישבנה, נושכת שפתיים ומצליחה לחסום את גניחת הכאב הבא, "וואו" גנחה, לא בדיוק וואו של הנאה, "מניאק, קרעת אותי!"
ידעתי שזה כואב לה וריחמתי עליה, לא התחלתי לפמפם עד שהרגשתי שהיא נרגעה קצת, עד שפי הטבעת שלה נמתח והתרחב אבל עדיין מספיק הדוק סביב הזיין המושחל בו, ורק כשהיא נרגעה מעט התחלתי לפמפם, קודם לאט, הישבן שלי נע קדימה ואחורה והזיין מתחכך בפי הטבעת שלה, אחר כך הגברתי מהירות, תנועות יותר ארוכות, יוצא ונועץ חזרה במכה חזקה.
בצד תמר מזמזה את הבת, נצמדת חזק אל גבה ודוקרת אותה בפטמות הנוקשות, ידיה רצות על גופה, נוגעות בכל מקום, ביד אחת לשה את שדיה ובשניה משתעשעת בכוס שלה, משחקת בפלומת שיער הערווה, מלטפת את שפתי הכוס הכהות והנפוחות ותוך כדי כך דוחפת אצבע ומפמפמת.
"אמא'לה, אני מזיין אותך בתחת" הפלקתי על פלחי ישבנה שרטטו בכל נעיצה שלי, "תראי איך אני טוחן את אמא שלך" פניתי לבת שעמדה והסתכלה בנו מהופנטת, "תראי איך אני תוקע אותה בתחת" חירמנתי אותה ואותי.
הייתי מגורה, השפשוף סביב הזיין עשה לי את זה, "אמא'לה תתכונני" הודעתי לה, מפליק לה שוב בשתי ידי ואוחז בפלחי ישבנה, "אמא'לה אני משפריץ!" הודעתי בקול, "אמא'לה, קחי!!" נצמדתי אליה חזק מאחור והשפרצתי, גומר וממלא לה את התחת בזרמתי החמה.
התלבשנו בשקט, מסדרים במהירות את הבגדים כאילו כלום לא קרה, "אני מקווה שלמדתן לקח" התיישבתי בכסא שלי והבטתי בהן, עדיין מתלבשות, "שיותר לא תגנבו כי פעם שניה זה משטרה" המשכתי, עוקב בעיקר אחרי התנועות של האמא שהכאב נראה על פניה בכל תזוזה שלה, "קחי אותן לקופה" אמרתי לתמר אחרי שכולן התלבשו, "שישלמו על מה שהן לקחו" לחצתי על הלחצן שפותח את הדלת והסתובבתי למחשב, מתעלם מהן ועושה את עצמי עובר על דואר.
תמר חזרה אחרי כרבע שעה עם חיוך גדול על שפתיה. ידעתי בדיוק למה היא חזרה, היה לנו מין הסכם כזה, היא "מבשלת" לי זיונים כאלה, תופסת גנבת ומשכנעת אותה לבחור בסקס ולא במשטרה, ואני בתמורה יורד לה.
זה לא שתמר לא שווה זיון, שווה ויותר!, אבל תמר היא מסוג אוהבות הנשים, לסבית, לא נותנת לגבר לדחוף את המכחול שלו לשפופרת שלה אבל את הלשון – זה כן! גבר שיורד לה עושה לה את זה.
"בוס, פתחת לאמא ת'תחת" הכריזה ופרצה בצחוק, "בקושי הצליחה ללכת" המשיכה כשהיא הולכת לכיווני ומחקה איך האמא הלכה.
זזתי אחורה עם הכסא, עושה לה מקום ביני ובין השולחן, "ועכשיו הבונוס שלי" המשיכה באותו קול מאושר כשהיא מרימה את החצאית שלה ומתיישבת על השולחן מולי.
"את בלי תחתונים" ספק שאלתי ספק ציינתי עובדה למראה הכוס החשוף שלה המעוטר במברשת השיער המעוצבת תמיד.
"למה, רצית להוריד לי אותם לבד?" ציחקקה.
"לא, אבל אני מפחד שתקררי את הטוטו שלך" עניתי "דרך אגב, ציצים יפים יש לך" והצמדתי את שפתי לשפתי הכוס שלה ודחפתי את הלשון.
גניחת ההנאה שלה לא אחרה לבוא, "כן" ארוך של הנאה הדהד בחלל החדר כשמצאתי את הדגדגן שלה והתחלתי למצוץ אותו, "כן, זה טוב" נשענה לאחור על המרפקים ופישקה יותר רחב את רגליה, "כן בוס, תמשיך" גרגרה בעיניים עצומות וחיוך גדול של הנאה על פניה.
היא לא היתה צריכה להגיד לי שהיא גמרה, הרגשתי את הטעם אבל המשכתי, מגיע לה גם פעם שניה על כזה זיון, "בוס" היא אמרה פתאום, "אתה לא שואל איפה השארתי את התחתונים שלי?"
"שואל"
"נתתי לה אותם" הביטה לעברי והסמיקה.
"למי?" לא הבנתי.
"לסלבית, למיכל הזמרת… היא רצתה שאני אתן לה את מספר הפלאפון שלי" חייכה.
"נו? מה? אין כבר נייר?"
"היא ביקשה גם מזכרת אז כתבתי לה את המספר על התחתונים ונתתי לה, אתה יודע, כמו שבנות זורקות לזמרים חזיות"
"ו…"
"והיא הזמינה אותי להופעה שלה"
"ו…" לפי טון הדיבור שלה ידעתי שזה לא הכל.
"ואחרי ההופעה נלך אליה הביתה"
"ו…?" הרגשתי שזה מתחמם והמשכתי לחקור.
"ו…נחליף בולים" פרצה במין צחוק מתגלגל "מה אתה חושב בוס?…נזדיין!" הוסיפה ו-ג-מ-ר-ה ! !

למה אין המשך ?
הרי גנבות וגנבות יש כול הזמן. נגמרו בנות ביה"ס או בנות האולפנה? חבל שאין המשך.
האם שניידל נכנסת להריון ? קצת מאכזב הסיום איתה. הייתי מכניס אותה לעוד סיבוב. אולי עם אחותה או אחת מבנותיה. יש בהחלט מקום לפתח
אתה לא מבין כמה השפרצתי!!!!! גמרתי כל כל הרבה סיפור מחרמן אשששש! הלוואי עלי להיות האמא בסיפור
ווווווואאאאאוווו יש לך עוד סיפורים אחי ?
זה ממש סיפור מעולה למרות שבסוף האמא פחות עשתה לי את זה (אבל על טעם וריח אין להתווכח)
לא משנה איזה סגנון אתה כותב יוצא מטורף