לקום בבוקר עם ענבר – חלק א

הסיפור דימיוני וכך גם השמות, כל קשר בין הסיפור/שמות ובין מקרים/שמות אמיתיים הרי הוא מקרי בלבד.

הפעם הראשונה שראיתי את ירון הייתה בבריכה של המלון באילת. ירדתי עם רינה אשתי לאילת לחגוג שנה לנשואים שלנו, עקבתי אחריה כשהיא הלכה לקנות לעצמה ארטיק בקיוסק הצמוד לבריכה. היה שם צפוף וכשהיא ניסתה להחלץ, הולכת לאחור עם הארטיק ביד, היא נתקלה בירון והארטיק נפל.
לרגע הם עמדו אחד מול השני, ראיתי אותם מדברים אבל לא שמעתי מה. במבט ראשון זה נראה לי שהם מתווכחים אז רציתי לקום ולגשת אליה אבל אז ראיתי שהוא עוזר לה להרים ולזרוק את הארטיק שנפל לפח ואחר כך הם נגשו שוב לקיוסק ובסוף רינה חזרה עם ארטיק וחיוך, התיישבה על ספת השיזוף לידי, "רוצה ביס?" היא הציעה לי, "ראית?" הוסיפה ושאלה, "הוא התעקש לקנות לי 'מגנום' חדש למרות שלדעתי אני אשמה".

הפעם השניה שראינו את ירון היתה במסעדת "יקימונו". בדרך כלל אני לא איש של אצות ודגים, אני איש של 400 גרם סינטה מדיום עסיסית, אבל אכלנו כאן בירח הדבש שלנו ורינה התלהבה ורצתה שוב אז מה לא עושים בשביל אשה מרוצה.
המארחת הובילה אותנו לשולחן שהזמנו ובשולחן שלידנו ישב ירון, כשעברנו לידו הוא חייך לאשתי, קם ושוב התנצל ועכשיו, מקרוב, הוא נראה לי מוכר אבל לא זכרתי מאיפה עד שהתיישבתי ליד השולחן וראיתי עם מי הוא יושב ואיך האמריקאים אומרים? הלסת נפלה לי לרצפה, ירון ישב עם ענבר, דוגמנית העל המדהימה שהתמונות שלה מכסות בנינים שלמים לאורך נתבי אילון.
"תסגור את הפה, אתה תבלע זבוב" רינה אשתי ציחקקה.
"ראית עם מי הוא יושב?" גחנתי לעברה ולחשתי, עדיין המום, אף פעם לא ישבתי כל כך קרוב לסלבית כמוה.
"כן, מה לא ידעת?" היא לחשה חזרה, מחייכת ומנסה להראות אדישה אבל אני מכיר אותה, את אשתי, היא בכלל לא כזאת.
עכשיו נזכרתי מאיפה אני מכיר אותו. קודם כל ממדורי הרכילות, הנשואים שלהם לוו בהרבה מאד כתבות, חלקן מפרגנות וחלקן סתם קנאיות ומרושעות, וחוץ מזה ממדורי הכלכלה, היה לו מפעל מצליח מאד שגלגל מיליונים ובנוסף היה לו גם את החוש המיוחד הזה לזהות סטארט-אפ שיצליח ולהשקיע בו בזמן, לפני שמוכרים אותו בעשרות מיליונים.

הייתה גם פעם שלישית, בבר של המלון. רינה אשתי רצתה כוס יין לבן לפני שהיא ואני עולים לחדר לממש את אהבתנו והופ, הוא היה שם, קם לעברנו מחייך, "פעם שלישית גלידה" הוא ציחקק, "נעים מאד, אני ירון" הוא הושיט לי יד ואני, קצת נבוך, לחצתי ואמרתי, "נעים מאד, מוקי". "אפשר להזמין אתכם להצטרף?" הוא חייך לעברנו, "אשתי ואני שותים קצת יין" הוא הצביע על בקבוק שמפניה שעמד בתוך דלי קטן עם קרח ובלי לחכות לתשובה הוא סימן למלצרית להביא עוד שתי כוסות, "שבו, ענבר תכף תצטרף, היא מצטלמת עם כמה מעריצות" הוא הצביע על אשתו שעמדה בצד וחיבקה מעריצה מתרגשת, מחייכת את חיוך מיליון הדולר המפורסם שלה, מצטלמת ועוברת למעריצה הבאה, מתעקש ולא מקבל את ה-"לא" המהוסס שלנו כתשובה.
ענבר הצטרפה אחרי כמה דקות, האמת שקצת רעדו לי הרגליים כשקמתי ללחוץ את ידה, "וואו, גבר גבר" היא חייכה אלי ואני הסמקתי, ממלמל "סליחה" ומקווה שלא הכאבתי לה, "לא, זה בסדר" היא התיישבה והרגיעה אותי, נצמדת לבעלה ומחבקת אותו, "אני אוהבת גברים חזקים" שוב חייכה ונישקה אותו על הלחי.
ירון שוב התנצל שהפיל לאשתי את הארטיק ומזג לנו שמפניה לכוסות שהמלצרית הביאה. השקנו כוסית, שותים בשתיקה עד שירון שאל מה אנחנו עושים פה וכשאמרנו שאנחנו חוגגים שנה לנשואים הוא התעקש שזה מחייב עוד סיבוב. ענבר שוב קמה להצטלם עם מעריצה שניגשה, "ככה זה, זה חלק מהמחיר" הוא התנצל במקומה ושאל מאיפה אנחנו ומה אנחנו עושים.
הייתי נבוך והיססתי, זה לא שאני מצטער על זה שאני קצין בקבע, להפך, אני מתגאה בתפקיד הקרבי שלי ובמה שאני עושה, אבל מול המיליונים שהוא עושה כסף אין בשרות קבע ולצערי לאחרונה התקשורת דואגת שגם הכבוד יתדלדל, "קצין, בקבע, חיל הים" אמרתי בקיצור אבל אז רינה הצטרפה, מחייכת במין גאווה ומוסיפה "בשייטת" וראיתי את המבט שלו בוחן אותי.
"מי בשייטת?" ענבר חזרה לשולחן.
"בעלי" אשתי אמרה בגאווה ואני הסמקתי למראה המבט החוקר של ענבר שכאילו סרק את גופי, נכון, אני לא חתיך וגבוה כמו כל הדוגמנים שהיא מצטלמת איתם אבל אני מוצק ושרירי עם BMI אידיאלי ונראה טוב, לא רק לדעת אשתי.

אחרי שעוד מעריצה ניגשה וביקשה להצטלם ירון הציע שנעלה לחדר שלהם, "יש עוד מספיק שמפניה בבקבוק לארבעתנו" הוא ציחקק, כאילו מסביר, "ועוד מוקדם, ממילא לא תרדמו" המציא עוד תרוץ.
רינה התלהבה, אני קצת פחות. לך תסביר לו שלא התכוונו ללכת לישון אלא לממש את אהבתנו. גם ענבר שחזרה התלהבה, "כן, בוא" היא אחזה בידי ומשכה אותי ואיפה צלמי הפפראצ'י כשצריך אותם? תמונה כזאת הייתה עושה לי הרבה כבוד ביחידה.
במעלית ענבר נצמדה לבעלה וחיבקה אותו. חייכתי לעצמי כשרינה אשתי נצמדה אלי וחיבקה אותי, אף פעם לא התחבקנו ככה במעלית.
החדר שלהם לא דמה בכלל לחדר שלנו, זאת הייתה סוויטה גדולה עם סלון, חדר שינה נפרד ומרפסת גדולה שפונה אל הים. ישבנו בסלון וירון מזג מחדש, הפעם לא לכוסות הזכוכית הגבוהות אלא לכוסות שמצאנו בחדר. האמת שבהתחלה הייתי בלחץ, לא לומדים בקורס הקצינים איך להתנהג במצבים כאלה, אבל אחרי שענבר סיפרה לנו על הצילומים למגזין בינלאומי ידוע בבורה-בורה החמה שמהם היא טסה ישר לגרינלנד המושלגת לצילומי קולקציית חורף של מעצב ידוע ולסיום קפיצה לתצוגה במסגרת שבוע האופנה בפריז נרגעתי קצת, סתם שיחת סלון של סוף שבוע, גם רינה נראתה לי קצת פחות לחוצה כשסיפרה על הלימודים שלה לתואר שני במכון וינגייט והסבירה על ההתמחות שלה בקידום אורח חיים בריא ופעיל.
ירון סיפר על סטארט-אפ שהוא בוחן כדאיות להשקיע ורק אני התחמקתי, מה אני אספר להם? שהתאמנתי? שרק לפני שבוע צוללת אספה אותי מאיזה חוף נידח בסוריה אחרי ש…לא! את זה אסור לי לספר לאף אחד, אפילו לא לאשתי! את הסיפורים המעניינים באמת על מה שאני עושה אני אולי אוכל לספר לנכדים שלי, גם זה לא בטוח.

למזלי ענבר ורינה משכו את השיחה לעבר תרגילים לחיטוב הבטן כך שלא לחצו עלי, רינה הסבירה לה ואפילו תירגלה איתה תרגיל שלמדה בוינגייט לעיצוב שריר הבטן המלוכסן החיצוני ובפעם הראשונה כשהן שכבו אחת ליד השניה יכולתי להשוות בינן ונכון, ענבר היא כוסית על ועל זה אין עוררין, יש לה כל מה שיגרום לגבר לרייר ולסדר את הבליטה שצומחת בלי שליטה במכנסיו, אבל גם לאשתי לא חסר ואין לי ספק שכשהיא עוברת ברחוב גברים מסתובבים לעברה את מבטם, קטנה כזאת, פאטיט כמו שאומרים הצרפתים, גוף חטוב ובטן שטוחה מהרבה חדר כושר, שיער ג'ינג'י בוער שאסוף תמיד בקוקו ושדיים גדולים, אפילו יותר גדולים מהשדיים של ענבר שגבוהה ממנה.
האווירה הייתה נעימה, היינו עליזים וצחקנו, השמפניה נגמרה ובאופן הכי טבעי ענבר ביקשה מירון שיצלצל ויזמין עוד בקבוק יחד עם תותים. "תותים ושמפניה הולכים מצויין ביחד" היא הסבירה, מחייכת, "ראיתי את זה בסרט 'אשה יפה', ניסיתי ומאז אני מתה על השילוב הזה" ובלי משים התחיל ויכוח זוטא אם לסרט 'אשה יפה' יש איזה שהיא משמעות פמיניסטית, מסר חברתי או זה סתם סרט נחמד שהצליח רק בגלל הכוכבים שלו.

ענבר צדקה, השילוב של שמפניה ותותים הוא אכן שילוב מנצח. ענבר לקחה את רינה לחדר השינה, "אני צריכה להראות לה משהו" היא התנצלה, "עניני בנות" חייכה אליה והמתיקה סוד.
אני וירון נשארנו לבד. "אתה מכיר את מאור? הוא גם בשייטת" ירון שבר את השתיקה.
"כן" עניתי, "המפל"ג שלי"
"תראה איזה עולם קטן" ירון ציחקק והסביר לי שמאור הוא אח של חבר ילדות טוב שלו והם משחקים יחד כדורעף בימי שישי, "אז אני לא אשאל מה אתה עושה" הוא קרץ בעינו וחייך חיוך של אחד שיודע.

אשתי חזרה ראשונה, היה לי נדמה שאני רואה מין חיוך זימתי על פניה אבל לא התייחסתי. ענבר התעכבה לרגע וכשחזרה היא התיישבה ליד בעלה. "מה דעתכם שנשחק קצת?" ענבר ציחקקה וגילגלה שתי קוביות משחק שהחביאה בכף ידה על השולחן, שולחת לעברי חיוך מזמין.
"את לא מתכוונת ל…?" בעלה חייך ושאל.
" אני דווקא כן מתכוונת" היא חייכה אליו חזרה והדגישה את ה-כן.
הבטתי באשתי, מבקש ממנה רמז לאיזה משחק ענבר מתכוונת אבל פתאום היא לבשה פני פוקר, "משחק? איזה משחק?" שאלתי.
"סטריפ-קוביות" ענבר חייכה אלי ושוב גלגלה את הקוביות בתנועה מתגרה, "כמו סטריפ-פוקר אבל עם קוביות".
הייתי המום, מה זה סטריפ-פוקר אני יודע ואפילו משחק מדי פעם עם אשתי כמשחק מקדים אבל פה זה סיפור אחר, פה זה עם אנשים זרים. הבטתי באשתי לדעת מה היא חושבת, בדרך כלל היא שמרנית כזאת אבל הפעם ראיתי בפניה מין ניצוץ שכאילו מבקש ממני "תסכים".
דילמה לקצין. מצד אחד אשתי עלולה להשאר עירומה ואני לא בטוח שאני אוהב את זה, מצד שני זה מפתה כי לראות את ענבר עירומה זה שאיפת חייו של כל גבר נורמלי ואסור לפספס הזדמנות כזאת, "מה החוקים?" שאלתי, מנסה להרוויח זמן.
ראיתי חיוך קטן על שפתיה של ענבר, "החוקים פשוטים, כל אחד זורק את שתי הקוביות ומי שיוצא לו סכום הכי נמוך הוא המפסיד ופושט בגד אחד"
האמת שנדלקתי, עמד לי, הזיין שלי שידר לי "לך על זה!" אבל הבטתי שוב באשתי, מבט ה-"בבקשה תסכים" שלה רק התחזק ונתן לי את האישור האחרון. "אם אשתי מסכימה אז גם אני מסכים" זרקתי את הכדור אליה, נותן לה הזדמנות אחרונה להתחרט.
"אני מסכימה" היא לא היססה לשניה והשמחה בקולה של אשתי שוב הפתיעה אותי, פעם כשהציעו לשחק סטריפ-פוקר בחבר'ה היא התנגדה נחרצות, "ואם אפשר להוסיף עוד חוק" הפתיעה אותי עוד יותר, "מי שהסכום שלו הכי גבוהה מוריד למפסיד את הבגד"
בלי לשים לב ההומופוב שבי התפרץ, "ומה אם זה יהיה גבר לגבר?" ועל פי הפרצוף שעשה נראה שירון יחד איתי.
"גברים" ענבר ציחקקה, מחייכת לעבר אשתי, "כאלה ילדים, אני דווקא הייתי שמחה שאשתך תפשיט אותי" היא דיברה אלי אבל ליטפה לרינה את היד, "אם את לא מתנגדת?" פנתה אליה.
"לא" אשתי חייכה חזרה, "גם לא שאת תפשיטי אותי אבל אם זה מפריע אז במקרה כזה האשה עם הסכום הגבוה תפשיט מכם את הבגד"
"אז סיכמנו?" ענבר חייכה, "אהובי, תמזוג לנו עוד סיבוב" היא פנתה בקול מתפנק לירון בעלה "ובואו נעבור לשטיח".

השקנו כוסות ושתינו לחיים, לחיי המשחק שלנו, תאמנו ציפיות, נעלים וגרביים לא נכללות אז הורדנו אותן מייד, לנשים נשארו 4 פריטי לבוש ולנו רק 3 וצחקנו שיש להם יתרון. "ליידי'ס פארסט" ירון חייך לאשתי והושיט לה את הקוביות, "את ראשונה ואחר כך נמשיך עם כיוון השעון"
רינה הסמיקה, ראיתי שהיא לחוצה, טוב אף אחד לא רוצה להיות המפסיד הראשון. רינה לקחה את הקוביות ביד וזרקה אותם על השטיח כאילו רוצה להפטר מהן, יצא חמש ושש, "אחת-עשרה" ירון הודיעה בקול ואסף את הקוביות וראיתי מין הקלה על פניה, נכון, לא המקסימום אבל כנראה שבתור הזה היא כבר לא תפסיד, אולי אפילו תנצח.
ירון ערבב את הקוביות בכף ידו וזרק, שלוש ושלוש, "שש" ענבר הודיעה בקול וחיוך הקלה הופיע על פניה של אשתי, עכשיו היא כבר בטוחה שהיא לא תפסיד. ענבר זרקה שלישית, שלוש ושתיים, "חמש" הודעתי כשאני אוסף את הקוביות ועכשיו רק נשאר לראות אם זאת ענבר או אני.
הלב דפק לי כמו אחרי שאני מסיים את מסלול המכשולים עם אפוד קרב מלא, החזקתי בהן, מתפלל בלב שזה לא יהיה אני הראשון, וגלגלתי אותם, הקוביה הראשונה נעצרה על ארבע, השניה התגלגלה עוד פעמיים ונעצרה על שלוש, "שבע" אשתי הודיעה בשמחה, מחייכת אלי, "אני ניצחתי ואת הפסדת" היא פנתה לענבר, מחייכת מאוזן לאוזן.
לסיבוב ראשון יותר טוב מזה לא יכולתי לצפות, בעצם אולי אם אני הייתי מנצח אבל אין לי עיניים גדולות. קודם כל לא הפסדתי, אני לא אהיה הראשון שאוריד בגד, דבר שני ענבר הולכת להוריד את החולצה והרבה גברים היו מתחלפים אותי ברגע הזה, ודבר שלישי אשתי תעשה את זה וכמו שאני יודע זה בשבילה חגיגה.

לרינה אשתי יש חיבה לנשים! אני יודע כי היא סיפרה לי. רינה לא לסבית, גם את זה אני יודע, הפעם מניסיון. היא לא הייתה בתולה שנפגשנו, היו לה גברים לפני אבל מפעם לפעם היא הייתה חוטאת עם אשה, סטוץ', לא אהבה אמיתית, גם כשכבר יצאנו ביחד היו לה כמה סטוצ'ים כאלה, היא לא הסתירה את זה ממני להפך הייתה מספרת לי ואני הייתי מעניש אותה, משכיב אותה על הברכיים ומפליק לה בתחת עד שהיא הייתה מסכימה לפצות אותי במציצה מפנקת ואחריה סקס משוגע אבל מאז החתונה זה כמעט נעלם ועכשיו, לדעתי, היא לא תעמוד בפיתוי ותמזמז אותה קצת וכמו שענבר מתנהגת היא גם לא תתנגד.

ענבר ואשתי קמו, מחייכות זאת אל זאת, אשתי נעמדה מאחוריה, העמידה אותה מולנו וחיבקה אותה, התחילה לפתוח לה כפתור אחר כפתור, עולה מלמטה למעלה, לאט, מלטפת את הבטן שנחשפה, בטן חלקה ושרירית, כמו שמצפים מדוגמנית-על כמוה, פותחת את הכפתור העליון, האחרון, ומושכת את החולצה ממנה, מורידה וחושפת את שדיה המושלמים העטופים בחזיית תחרה דקה ולבנה שלא הצליחה להסתיר את הפטמות הגדולות והזקופות שבראשן.

ענבר ואשתי התיישבו חזרה והתחלנו סיבוב חדש. הפעם ירון התחיל, זרק ויצא לו 9. ענבר אחריו, 4, מסמיקה. אני אחריה, 8, שוב נשמתי לרווחה. אשתי אחרונה, מגלגלת ו-2! וראיתי את חיוך הנצחון על פניו של ירון.
ירון לא פתח לה את החולצה מאחורה, הוא עמד לפניה, שלח ידים והתחיל לפתוח את הכפתורים, מלמעלה, רוצה כבר לראות את החזה שלה, מוריד ממנה את החולצה ומלטף תוך כדי כך ולא יכולתי שלא לראות את מבט הערכה שלו לחזה הגדול שלה.

בעצם עכשיו אנחנו שווים, לכל אחד נשארו 3 פריטי לבוש ובתור השלישי ענבר התחילה, זרקה 10 וחייכה, לי יצא 4 אומלל, אם קצת מזל זה אולי יעבור בשלום, רינה אשתי גלגלה 8 וירון אחריה 7!
לא היה לי מזל, קמתי וענבר קמה איתי, מחייכת אלי כשנעמדה מולי ואני הסמקתי, "מתבייש?" היא לחשה בקול מפתה והתחילה להרים לי את חולצת הפולו שלבשתי, מנצלת את ההזדמנות ללטף אותי ואני הרמתי ידים, שיהיה לה קל, והתפללתי שלא תבחין באוהל שצמח במכנסיים שלי למגע ידיה.
כשהחולצה כיסתה לי את הראש ותפסה לי את הידים מורמות היא עצרה לרגע, משאירה אותי ככה ומלטפת את ריבועי הבטן שלי, תוצאה של הרבה שעות בחדר כושר והתרגילים שרינה אשתי מלמדת אותי, "וואו, כל דוגמן היה מתחלף איתך" היא לחשה, מוסיפה עוד ליטוף מגרה והורידה לי את החולצה.

בסיבוב הבא גם ירון איבד את החולצה שלו, אומנם אני נצחתי אבל רינה אשתי עשתה את העבודה. בסיבוב אחריו ירון זכה בכבוד להוריד לאשתו את החצאית ולחשוף בפנינו את תחתוני התחרה שלה ואת העובדה שלא רק אני מחורמן, גם לה המשחק הזה עושה משהו וההוכחה היא הכתם הרטוב הקטן שעליהם.
"פו, חם פה" ירון ציחקק וקם והביא לנו בירה קרה מהמיני-בר. שתינו ושיחקנו, הפעם תורו של ירון היה להתחיל והוא זרק 4, אשתו אחריו הפתיעה עם דאבל-שש וברור שהיא המנצחת, אני גלגלתי 8 ורינה אשתי אחרי, גם היא עם 4!
"יש לנו 2 מפסידים" ענבר קבעה, "ולי יש הרבה עבודה" שפשפה בהנאה את ידיה, חייכה וקמה, קודם היא הורידה לבעלה את המכנסיים, משאירה אותו בתחתוני בוקסר שחורים רחבים שלא הסתירו את העובדה שעומד לו, ואחר כך עברה לאשתי, יורדת על ברכיה לפניה, פותחת את הכפתור והרוכסן שבצד החצאית, אוחזת בה ומחליקה אותה מעליה, מורידה ומלטפת, מתחילה בליטוף מגרה על הישבן המוצק של אשתי ויורדת לאורך הרגליים, מלווה את החצאית עד שכולה הייתה על הרצפה.

עוד סיבוב והמתח עלה, אני זרקתי ראשון, אני הייתי היחיד שעדיין עם המכנסיים אבל אני גם הייתי זה שהפסיד ואיבד אותם. רינה ניצחה והורידה לי אותם כאילו בלי לעשות מזה עניין אבל ראיתי את החיוך הגאה בזווית פיה ואת העינים של ענבר שנפתחו לרווחה למראה מה שהסתתר לו מתחת לתחתוני הבוקסר הצמודים שלי.
ירון ואני רק עם תחתונים, הבנות עם תחתונים וחזיה והמתח בחדר עלה עוד שלב, בתור הזה הולכים לראות סוף סוף בשר אמיתי, לראות את הפרטיים!
רינה גלגלה את הקוביות ראשונה, יצא 8. ירון אחריה, 6. ענבר נשפה על הקוביות שבכף ידה וגלגלה 4. בטור חשבוני יורד אני הייתי צריך לקבל עכשיו 2 אבל במקום זה קיבלתי את המקסימום, 12!
הלב קפץ לי, אני הולך לראות את הציצים של ענבר, הסופר מודל האולטימטיבית, ועוד עם רשות לגעת בהם! ברגע הראשון ענבר הסמיקה, הושיטה את הכוס לבעלה שמילא לה עוד מהשמפניה והיא גמרה בלגימה את המשקה מהכוס ורק אז היא קמה והחיוך שעלה על פניה כאילו הודיע שאם יש מישהו בחדר שהיא רוצה שיוריד לה את החזיה זה אני!
"אהובי היקר" אשתי ציחקקה כשניגשתי לגבה של ענבר וחיפשתי בעיניי את הקרסים של החזיה, "זאת חזיה שנפתחת מקדימה!"
הסמקתי, עד עכשיו המבטים שלי היו נעוצים בחזה שלה ולא באיך החזיה נפתחת, "אני יודע" ניסיתי להשמע בטוח, מודה לאלוהים שגם לרינה יש חזיה כזאת והיא הסבירה לי איך שפותחים אותה, "פתחתי לך כבר כזאת יותר מפעמים" עניתי במשפט שהיא אוהבת לענות לי כשאני מעיר לה על משהו אבל בלב אמרתי לה 'תודה', "רק רציתי" גמגמתי כשאני עוטף את ענבר מאחור בזרועותי, חופן את שדיה העטופים בחזית התחרה בכפות ידי המסוקסות ומגשש באצבעותי למצוא את התופסן שבינם.
מצאתי. פתחתי אבל לא עזבתי. נתתי לחזיה להחליק ועכשיו חפנתי את השדיים המדהימים בלי בד התחרה הדק שהפריד קודם ביננו, מזמזתי אותה, שיחקתי לה בפטמות הנוקשות, עצמתי עיניים ונהניתי מהרגע, חושב מה החבר'ה בשייטת היו אומרים אם היו רואים אותי ככה איתה, מה הם היו נותנים כדי להתחלף איתי לרגע אחד.
המפתיע שענבר התמסרה לי, נשענה עלי וחיככה את ישבנה באגני הנלחץ אליו ובעיקר בזקפה שאי אפשר שלא להרגיש אבל הייתה זו דווקא אשתי שהפריעה לרגע האידילי הזה שלי, "אני חושבת שצריך להגביל את זה בזמן" היא ציחקקה אבל שמעתי שמץ קנאה בקולה.
"אני מסכים אתך, אני מציע דקה" ירון הצטרף.
"דקה וחצי" אשתי ציחקקה, "היי, הלו" היא משכה אותי בתחתונים, "זמנך עבר!"

ענבר ישבה לידי עם שדיים חשופים והעינים שלי היו נעוצות רק בהם, מזל שבמשחק הזה לא צריך לחשוב והכל עניין של מזל. שוב זרקנו, ירון ראשון עם 12, מחייך חיוך ניצחון. ענבר אחריו, 8, מחייכת אליו. אני גלגלתי 6 ולא חייכתי, רינה אספה את הקוביות, גלגלה אותם בכף ידה כאילו למתוח אותי וזרקה, 3!
"יש צדק" ענבר ציחקקה כשאשתי וירון נעמדו. ירון נעמד דווקא לפניה, חייך והפיל את הכתפיות שלה לצדדים והציצים שלה כמעט וברחו מהחזיה, "אני כבר אוהב את מה שאני רואה" הוא נצמד אליה, חיבק אותה ומעך את שדיה אל חזהו, "רכים ונעימים" הוא שלח ידים אל גבה, אחז בגומי המחבר ושיחרר את הקרסים התופסים, "קחי זמן" הוא ציחקק לעבר אשתו והלך צעד אחורה, מניח לחזיה של אשתי ליפול לרצפה ולשדיה הגדולים להחשף במלוא תפארתם, "יאמי" הוא ציחקק וליקק את שפתיו לפני שחפן בכפות ידיו את שדיה והתחיל למזמז אותם, ללוש את השדיים הגדולים, לשחק לה בפטמות.
הבטתי מהופנט איך ממזמזים את אשתי, מצד אחד קנאתי, רציתי לקפוץ ולצעוק שיוריד את הידים ממנה, אבל מצד שני אני חייב להודות שזה חירמן אותי ברמות שלא האמנתי, הרגשתי איך הזיין שלי נמתח עוד סנטימטר לפחות בתוך התחתונים הצמודים.
גם אשתי נהנתה, לא היה לי ספק, היא עצמה עיניים, חייכה באושר והפקירה את שדיה בידיו. ירון ניצל את כל הדקה וחצי שענבר אשתו נתנה לו לפני שהודיע בקול שהזמן נגמר וגם אז הוא הוסיף עוד צביטה קטנה בפטמה שסחטה מאשתי ציחקוק, "אווה'לה" מתחנחן.

עולים עוד שלב, בתור הזה מישהו מאתנו ישאר עירום לגמרי. "מישהו רוצה עוד אחד?" ירון נופף בבקבוק הבירה הריק שלו.
"אני" אשתי גמרה במהירות את המעט שנשאר לה ומסרה לירון את הבקבוק הריק, "גם אני" ענבר הצטרפה. "ואתה?" ירון שאל אותי.
"ברור" חייכתי במבוכה וגמרתי בלגימה ארוכה את מה שנשאר לי.

השקנו בקבוקים, מצחקקים, אין ספק שהאלכוהול תרם שנהיה במצב רוח מרומם אבל לא רק, היה ברור שעוד לא אמרנו את המילה האחרונה במשחק.
חזרנו לשחק, ענבר זרקה ראשונה, 9, לא רע. אני אחריה, 7, לא טוב אבל יש תקווה, רינה אחרי, גם היא 7, האם שנינו נפסיד ביחד? ירון גלגל את הקוביות בכף ידו הקמוצה ומשך את הזמן, בונה את המתח, חייך וזרק, 6! יש לנו מפסיד.
"בוא בעלי" ענבר קמה, מחייכת, "בוא ונראה להם את האוצר שלך" היא ירדה על ברכיה לפניו ונישקה את ראש האוהל שהתרומם עוד יותר בתחתוני הבוקסר שלו, "תתכונן בעלי" היא אחזה בגומי הרחב של התחתונים והתחילה למשוך אותו למטה, קצת, צד אחר צד, "אופס נתפס" היא ציחקקה כשהתחתונים נתקעו בזיין המתוח לא נתנו לה להוריד יותר, שלחה יד לתוכם וחילצה את הזיין, משלימה ומורידה את התחתונים במשיכה חזקה עד הרצפה, משאירה אותו עירום עם הזיין מתנוסס בגאון בין רגליו.
רינה ציחקקה ובמין תנועה בישנית כיסתה את פיה אבל המשיכה להביט בו, לדעתי גם להשוות ואומנם אין הנחתום מעיד על עיסתו אבל במקרה זה לא היה לי ספק שהיא יודעת ששלי יותר גדול ואם מזה ענבר מתלהבת אז נראה מה יקרה כשהיא תראה את שלי.
לפני שהיא קמה ענבר נתנה לו נשיקה על העטרה המתוחה של הזיין "אוקיי, ממשיכים" היא התיישבה חזרה והעבירה לי את הקוביות.
"רגע" עצרה אותנו אשתי, מחייכת את החיוך הזימתי שלה, "ומה יקרה אם ירון שוב יפסיד?"
לרגע הייתה דממה. אני לא יודע אם רינה תכננה את זה אבל כשלא ענינו היא המשיכה, "קראתי באיזה סיפור שאם אין בגדים אז מקבלים משימות" רינה הציעה כשהיא שולחת מבט לעברי לבחון מה אני חושב על ההצעה שלה.
"מקובל" ירון הצטרף אליה, "גם עלי" ענבר המשיכה, "משימות קטנות, עד דקה וחצי, נישוקים, ליקוקים, אולי מציצות אבל בלי ללכת עד הסוף!"
"מקובל, בתנאי שלא גבר לגבר!" הודעתי, משתדל להשמע הכי קול (cool) שאפשר למרות שבתוכי השתוללה סערה, "ועד מתי נשחק?" הוספתי גם שאלה משלי, "לא שאני רוצה להפסיק" התנצלתי מייד שלא יחשבו שנמאס לי.
"עד שכולם משחקים לפחות תור אחד עירומים" ענבר ענתה לי, "במשחק הזה שלנו אין מפסידים, יש רק מנצחים" חייכה לעברי את החיוך הכובש שלה.

זרקתי, 8. רינה אשתי אחרי, 4 וראיתי שהיא מסמיקה. ירון, 9 וחיוך נמרח על פניו. ענבר ערבבה את הקוביות בכף ידה וזרקה, 6.
רינה הסמיקה עוד יותר למראה החיוך על פניו של ירון, נראה שהיא קיוותה שזאת תהיה ענבר אבל במשחק הזה הקוביות קובעות, "את רוצה שאני אחזיק לך ת'יד?" ענבר הציעה כשראתה היסוס קל על פניה של רינה.
"כן" אשתי חייכה וקמה, מושיטה לה את היד, "תודה" היא אחזה בה חזק כשירון קם וירד על ברכיו לפניה, מחייך מאוזן לאוזן, שולח ידים לירכיה ומלטף, "ברשותך" הוא ציחקק ואחז בתחתוני הביקיני הקטנים שלה והתחיל למשוך ולהוריד, "וואו, אני רואה שאת ג'ינג'ית טבעית" הוא חייך למראה מברשת שיער הערווה הג'ינג'ית והמעוצבת שלה, ממשיך וחושף גם את שפתי הכוס הכהות והפס הוורוד הרטוב שחוצה בינם ולא היה ספק שאשתי מגורה, "וואו" ירון ציחקק ונישק לה על השפתים המגורות, "אשריך שזכית" הוא פנה אלי, מחייך, ושוב נישק, הפעם נשיקה תאוותנית שסחטה ממנה גניחת הנאה מאופקת והמריצה אותו לתת לה עוד נשיקה לפני שהתיישב חזרה.

משימה ראשונה או לעוד מישהו יורדים התחתונים? משימה! שוב אשתי הפסידה ושוב לירון. ראיתי את המתח על פניה של רינה והאמת שגם אני נדרכתי, "אני רוצה" הוא התחיל, מחייך, "שבמשך דקה וחצי" הוא שוב עצר, כאילו חושב אבל החיוך על פניו אמר שהוא יודע בדיוק מה הוא רוצה, "תנשקי לאשתי את הציצים ותגידי לה כמה הם מדהימים"
וואו, הייתי מתחלף עם אשתי אבל לא נראה לי שרינה הייתה מסכימה, היא קמה עם חיוך גדול על פניה, "בשביל משימות כאלה אני מוכנה להפסיד בכל תור" היא ציחקקה והניחה כרית על הרצפה בין רגליה של ענבר וכרעה על ברכיה, מחייכת אליה ונישקה נשיקה מרפרפת על הפטמה הימנית, "הייתם מתים" היא ציחקקה, העבירה את קצה לשונה סביב העטרה הכהה ונישקה שוב את הפטמה, הפעם נשיקה תאוותנית רטובה וקולנית שהעבירה רעד בגופה של ענבר ומתיחה בזיין שלי.
לאשתי יש שדיים מדהימים בכל קנה מידה אבל הציצים של ענבר כאילו נוצרו לשמש מודל לשדיים האידיאליות, לא גדולים מדי, לא קטנים מדי, בדיוק במידה הנכונה לפתות כל אשה וגבר נורמליים ולדעתי אפילו גאי (Gay) מוחלט לא היה עומד בפיתוי ועכשיו אשתי מנשקת אותם וברור משפת הגוף שלה, ממיצמוצי השפתיים ומהסופרלטיבים שהיא חילקה להם אחרי כל נשיקה תאוותנית או ליקוק מגרה שהיא נהנית ולא רק היא, גם ענבר ציחקקה וגנחה בהנאה.

לדעתי עברה יותר מדקה וחצי עד שירון הביט בשעון ועצר אותם, מחייך באהבה לאשתו והיא אליו, מודה לו במבט אוהב משלה על המתנה שנתן לה.
רינה התיישבה והביטה בי, מלקקת את שפתיה ומחייכת, "נהנת?" היא שאלה בתנועות שפתיים בלבד.
חייכתי ובמקום לענות סימנתי לה לייק (Like) עם הבוהן ואין לי ספק שגם הם ראו את זה כי ענבר מיהרה לציין שרינה היא מנשקת מעולה, ושלחה לעברה נשיקה באוויר, ושהיא תשמח לעוד משימה כזאת "אבל עכשיו בואו נמשיך, יש עוד כמה תחתונים שצריכים לרדת לפני שנגיע לדובדבן שבקצפת" והיא לקחה את הקוביות ומסרה לבעלה, "יאללה מותק, תזרוק".
ירון, 6. ענבר, 2, מישהי הפסידה את התחתונים והשאלה רק למי? אני זרקתי, 11, האם אשתי תגנוב לי את התענוג? רינה חייכה וגלגלה, 3, "לך טייגר" היא חייכה אלי, טייגר היא קוראת לי כשהיא מיוחמת, "ואל תשכח מה בעלה עשה לי!"

ענבר נעמדה בשמחה ואני כרעתי על ברכי לפניה, הראש שלי בדיוק מול מרכז העניינים, מול תחתוני התחרה הלבנים שהכתם הרטוב שעליהם רק גדל. "ברשותך" חייכתי וליטפתי את ירכיה, יורד לאט אל פלחי ישבנה וחודר אל מתחת לבד התחרה הדק, מלטף את פלחי ישבנה המוצקים ולא מאמין שאני, מוקי מהשייטת, מלטף את ישבנה של דוגמנית העל. בעדינות התחלתי להוריד לה אותם, לאט, לא ממהר לשום מקום, מוריד ומגלה את הקצה העליון של חריץ הכוס וממשיך, שתי כפות ידי בתוך התחתונים שלה, עוטפות אותה ומחליקות לאורך רגליה והבוהן שלי מלטפת את השפתיים שהולכות ונחשפות.
גניחת ההנאה שלה העלתה חיוך על פני, משכתי והורדתי את התחתונים עד הברכיים שלה, הבטתי בכוס החשוף שמול עיניי, חלק ובלי אף שערה, ולא עמדתי בפיתוי ונישקתי לה אותם, טוב אם לבעלה מותר למה לי לא? המשכתי ונישקתי, חופן את פלחי ישבנה בידי ומצמיד את שפתיי לשפתי הכוס הבשרניות שלה, מעביר את קצה הלשון לאורך החריץ הרטוב שבין שפתי הכוס הרגישות ומרגיש את הרעד העובר בגופה, מעביר שוב, טועם את טעמה וענבר גנחה בקול, גניחת הנאה כזאת, כאילו מזמינה אותי להמשיך, נישקתי שוב, נשיקה ארוכה בזמן שהורדתי לה את התחתונים עד הסוף, עד הרצפה וזה שלא גמרתי באותו רגע היה נס חנוכה.

הייתי היחיד שעדיין עם התחתונים שלו, רציתי להפסיד רק שענבר תראה את הגבר-גבר המתוח שלי לפני שתקרה תקלה ואגמור. יש לי זיין גדול ומרשים, אתם יודעים איך זה גברים בצבא, משווים במקלחת, מה שבטוח שהוא יותר גדול מזה של בעלה, ביחוד עכשיו כשהוא מתוח לשיא.
ירון, 4. ענבר, 9. אני, 7, גם בתור הזה אני נשאר בתחתונים. רינה, 7. "בעלי היקר" ענבר שפשפה ידים בהנאה, "אני רוצה שבמשך דקה וחצי תנשק את האורחת שלנו על השפתיים" היא חייכה, חיוך זימתי ושובב, "נשיקה צרפתית כזאת, אבל לא בפה! בגלל שהיא בלי תחתונים תנשק אותה על השפתיים התחתונות!"
רינה הביטה בי, כאילו מבקשת ממני אישור. ברגע הראשון לא הגבתי, מהסס, אבל אחרי כל מה שעברנו כאן, ואחרי שממילא הוא נישק אותה כבר שם, אז מה הטעם להתנגד, שתהנה קצת, שתחגוג, אחר כך בחדר אני כבר אראה לה מה זאת מציצה אמתית, אז חייכתי לעברה, נותן לה את האישור שביקשה, "תודה" היא לחשה לי בלי קול, "אני אוהבת אותך" הוסיפה באותן תנועות שפתיים חרישיות ופישקה רחב את הרגליים, חושפת בפניו את הפרטיים שלה אבל יותר מזה היא עשתה לו מקום לכרוע לפניה ולהתחיל למצוץ לה.
ירון ידע למצוץ, ראו את זה על פניה של אשתי, הראש שלו היה עמוק בין רגליה ומצמוצי השפתיים שלו התערבבו בגניחות ההנאה שלה, רינה נשענה לאחור, עצמה עינים ופשוט התמכרה לתענוג, מספרת לנו בקול כמה טוב הוא עושה לה. הבטתי בענבר, מביטה בהם מהופנטת ובלי לשים לב מלטפת את עצמה עם האצבע בין הרגליים שלה, וואו, זה היה מחרמן ברמות ולא רציתי שיגמר עד שלא שמתי לב לשעון!
"מוקי!" ענבר לחשה לי פתאום, "השעון!"
"הזמן עבר!" הודעתי בקול, מחייך לעצמי, במקום דקה וחצי אשתי קיבלה פינוק של ארבע דקות, "תור מי להתחיל?"
ירון חזר למקום, מלקק את שפתיו כמו חתול שזכה בצלחת שמנת גדולה, "טעימה אשתך" הוא חייך אלי וראיתי את רינה מסמיקה.

ענבר, 6. אני, 9. אשתי, גם 6. ירון אחרון, 7. "וואו" נפלט לי, וואו חרמני כזה, "שתים במחיר של אחד" ציחקקתי כשגלגלי המוח שלי עובדים בשיא המהירות, "המשימה שלכן היא" מתחתי את הזמן, מהסס לרגע אם מה שאני הולך לבקש לא מוגזם מדי ואז ראיתי את המבט החרמני על פניה של אשתי והחלטתי ללכת על זה, היא בטוח לא תתנגד, "דקה וחצי, על השטיח, את והיא ב-69 לוהט"
החיוך הגדול על פני ענבר גילה לי שגם היא לא מתנגדת, הבטתי בירון והוא חייך לעברי, סימן לי לייק ואמר "משימה מתאימה יותר לא הייתי יכול להמציא"
"יש לך העדפה מי למטה?" ענבר שאלה אותי בקול מתגרה.
"אשתי" קבעתי, את הישבן של אשתי כבר ראיתי הרבה וחבל לפספס כזאת הזדמנות לראות את הישבן החטוב של ענבר.
אם יש משהו שאני מצטער זה שלא יכולתי לצלם את התמונה של הראש הג'ינג'י של אשתי עם התלתלים בצבע אדום לוהט שבלטו בין רגליה המפושקות של ענבר, רקע משגע לנשיקה הצרפתית הלוהטת שאשתי נישקה אותה על שפתי הכוס הפרוסות ככנפי פרפר, תמונה שהייתי מגדיל ותולה בחדר השינה שלנו.
היה משהו עדין במגע שלהם ויחד עם זה גס ומחרמן בטרוף. זה שאשתי עשתה את זה כבר קודם עם נשים ידעתי, היא לא הסתירה ממני, אבל עד היום, למרות שביקשתי ואמרתי שזה מחרמן אותי, למרות שנשבעתי שזה לא יפגע ביחסים שביננו ואני לא אשתמש בזה בשום צורה כנגדה, היא סרבה בנחישות ולא נתנה לי לראות איך היא עושה את זה, "לא! וזה לא נושא לויכוח!" היא קבעה נחרצות בפעם האחרונה שזה עלה והנה, כאן לפני, היא מגשימה לי את החלום כאילו אין טבעי מזה ואולי זאת בכלל המתנה שלה לרגל שנה לנשואים שלנו שבאנו לחגוג פה או אולי כל מה שהייתי צריך זה ליצור את האווירה הנכונה, האווירה שהייתה פה בחדר, האווירה של הכל מותר!
גם לענבר זאת לא הייתה הפעם הראשונה עם אשה, היא לא סיפרה לי אבל ראו את זה בהתנהגות שלה. לא היה בכלל ספק ששתי הנשים נהנות, אשתי הניחה את ידיה על ישבנה המעוצב של ענבר ולחצה את ערוותה אל פניה, חופרת במעמקי הכוס שלה עם הלשון וסוחטת ממנה גניחות הנאה חזקות וגם היא מקבלת טיפול הולם, גם היא גונחת בקול ואנחנו? ירון ואני קיבלנו את ההצגה הכי טובה בעיר, הרבה יותר טובה ממה שצוות בידור של מלון יכול להפיק, שנינו שפשפנו לעצמנו, ירון בגלוי ואני עם היד בתחתונים, שפשוף קל, מתבקש, אבל שחלילה לא נגמור ונפלוט.
עם הצגה כזאת אף אחד לא שם לב לשעון וכאילו על פי תזמון מדוייק שתיהן גמרו ביחד, מודיעות לו בקול ואז ענבר התגלגלה מעליה, הסתובבה ונשכבה לידה על הגב, מתנשפת ומחייכת באושר, בדיוק כמו אשתי, "רגע" היא ציחקקה, עדיין מתנשפת, הסתובבה לעבר אשתי וגחנה מעליה, "תודה" היא נישקה את אשתי על השפתים, "זה בדיוק מה שהייתי צריכה" לחשה מספיק חזק שנשמע ונישקה אותה שוב, הפעם נשיקה תאוותנית ורטובה ואשתי נענתה לה, " הפסקה קצרה" היא קמה והושיטה יד לאשתי, "אנחנו צריכות להתרענן, נכון?" היא קרצה לה ועזרה לה לקום, "מותק" היא פנתה עם החיוך הכובש שלה אל בעלה, "תעשה לרינה ולי אספרסו, כמו שאני אוהבת" ושתיהן הולכות לעבר חדר האמבטיה, מצחקקות ומענטזות בהתרסה.

היתה להם מכונת "נספרסו" בחדר, לא כמו לנו קומקום קטן, וירון הכין לכולנו. הן חזרו אחרי כמה דקות ושתינו אספרסו, הסתבר שענבר אוהבת 'ליוונטו', לא חזק מדי ומר בדיוק במידה הנכונה כששותים אותו בלי סוכר.
נראה לי קצת הזוי כשישבנו שוב עם הכוסות ביד, 4 אנשים עירומים שהפרטיים שלהם גלויים לעיניי כל, חוץ ממני שעדיין עם תחתוני הבוקסר, יושבים ככה ושותים קפה כאילו אין טבעי מזה וכדי שזה יהיה מושלם בתור הבא גם אני הפסדתי את התחתונים שלי.
אני זרקתי ראשון, 1:1! הלכו התחתונים ועכשיו רק נשאר לי לראות מי יוריד לי אותם. אשתי אחרי, 4:5. ירון, 2:6. ענבר לקחה את הקוביות ואיחלתי לה 6:6, אבל בסוף יצא 5:1 ו-"בוא בעלי היקר" אשתי חייכה במין גאווה כזאת וקמה, "בוא ונראה להם עם מה אתה עושה אותי מאושרת"
רינה העמידה אותי עם הפנים אליהם ונעמדה מאחורי, הרגשתי אותה תופסת בגומי הרחב ו-"טאטאם" היא ציחקקה והוריד לי את התחתונים במשיכה אחת חזקה, חושפת את הזקפה המתוחה בין רגליי.
הסמקתי. לא שיש לי במה להתבייש, טיל בין-יבשתי גדול ומפואר התרומם בגאון בין רגליי. הבטתי בענבר, זה מה שחשוב, והעיניים שלה נפערו לרווחה, מתבוננת במה שיש לי להציע במבט מהופנט, "נו, מה אמרתי לך?" שמעתי את אשתי מאחורי.
"וואו" ענבר ציחקקה, מכסה את פיה בידה במין תנועה מתחסדת, "וואו, צדקת" והפעם זה היה תורו של ירון להסמיק.

"תור אחרון" אשתי לקחה את הקוביות לידה וראיתי שהיא מחליפה מבטים עם ענבר, "ו…" היא התחילה והשתתקה, מסמיקה.
"והחלטנו שאת הלילה הזה כל אחת תבלה עם הבעל של השניה" ענבר התערבה והמשיכה, "אז בתור הזה המנצח יקבע מי נשאר פה ומי יורד לחדר של מוקי ורינה"
הייתי בהלם! ענבר אמרה את זה באופן הכי טבעי בעולם כאילו היא לא ממש מתרגשת, הבטתי בירון והוא רק חייך בזווית הפה ושתק, הבטתי ברינה אשתי אבל המבט שלה היה מושפל ולא עזר לי הרבה. "אתן עובדות עלינו, נכון?" שאלתי בקול מהוסס כשאני מביט בענבר.
"לא!" ודווקא אשתי היא זאת שענתה לי, "קודם דיברנו ביננו והחלטנו" והפעם היא הישירה אלי את מבטה, "אתה זוכר, דיברנו על זה פעם" ואכן פעם, במהלך זיון מהנה דיברנו על החלפת זוגות וזה חירמן אותנו אבל יש עוד הרבה דברים מחרמנים שאנחנו מדברים עליהם בזמן הזיון כגורם מעורר שלא מימשנו וכנראה גם לא נממש.
דילמה. מצד אחד זה להרשות לאשתך להזדיין עם גבר אחר אבל מצד שני זה לשכב עם ענבר, דוגמנית העל שאין גבר בעולם שלא פינטז אי פעם שהוא עושה לה טובה במיטה והנה נפלה בידי ההזדמנות.
כל המבטים היו מופנים אלי, היה לי ברור שאני זה שצריך להחליט. "נו? תגיד שאתה מסכים" זרזה אותי אשתי והיה לה את הקול המוכר הזה של "דיר באלק אם תגיד לא!"
בליבי כבר החלטתי, יותר נכון הזיין שלי שלט על המוח או כמו שהחבר'ה אצלנו אומרים "כשהזיין עומד השכל בתחת", "אוקיי" אמרתי, מקווה שאני לא אצטער על זה בעתיד, "אבל יש לי תנאי, רק הנשים זורקות" חייכתי, מחפש מוצא של כבוד, "כשהן יושבות לנו על הברכים!"

"מקובל עלי" ענבר ציחקקה, "ראש כחול יש לבעלך" היא חייכה לעבר אשתי והתיישבה לי על הברכיים, מחככת את ערוותה ברגלי ופתאום הרגשתי כמה היא רטובה, "תחזיק אותי" היא אחזה בידיי ועטפה בהם את עצמה, מניחה את כפות ידי על הבטן השטוחה שלה, "מה?" היא התממה למראה המבט של אשתי, "שאני לא אפול" הסבירה, צוחקת.
רינה לא נשארה חייבת, גם היא התיישבה על ברכיו של ירון והוא חיבק ואחז בה ולרגע הרגשתי צביטת קנאה בלב למראה אשתי שיושבת עליו ככה, "אם לא תזרקי איך נדע?" הוא לחש לה.
אשתי זרקה ראשונה, 4 ו-5. ענבר לקחה את הקוביות, ערבבה אותם בכף ידה, נישקה את כף ידה הקמוצה וזרקה, 5 ו-6. "יש" היא הניפה את ידיה כאילו זכינו עכשיו בגביע אירופה, "אוי, אני כל כך מצטערת" היא חייכה בציניות לעבר בעלה ואשתי, "אבל אנחנו נשארים פה!"

ענבר המשיכה לשבת עלי כשבעלה ואשתי התלבשו במהירות. הבטתי בה, באשתי, העיניים שלנו התלכדו וחיפשתי בהם חרטה אבל לא מצאתי אותה, להפך, נראה לי שהיא אפילו שמחה ורק לפני שהם עזבו היא פנתה רצינית לענבר, "אל תשכחי שזה רק זמני להלילה, אחר כך הוא חוזר אלי!" היא הצביעה עלי וחייכה.
"לא שוכחת" ענבר חייכה חזרה, "אני לא מחליפה את ירון שלי בעד שום הון בעולם" החמיאה לבעלה, "בשמונה בבוקר אני שולחת לך אותו חזרה!" היא עצרה, חיכתה שהם יגיעו לדלת והשלימה בלחש, "משומש ותשוש"

היה רגע של מבוכה כשירון ואשתי יצאו וסגרו את הדלת. ענבר לא חיכתה אפילו שניה והיא קמה, הסתובבה לעברי והתיישבה חזרה, "ברשותך" היא ציחקקה ואחזה בזיין המתוח, קמה מעט, כיוונה והתיישבה! השתפדה לי! מחייכת אלי ונצמדת, "תחבק אותי" היא לחשה לי באוזן ואני עטפתי אותה בידי והצמדתי אותה אל גופי, "אתה חזק כל כך" היא לחשה ואני הרפיתי, "לא, תמשיך, זה בסדר, אני אוהבת גברים חזקים".
רגע ארוך ישבנו ככה, שותקים ורק היא זזה, לאט, מסדרת את עצמה סביב הפולש שחדר לתוכה. ענבר הייתה רטובה והזיין שלי החליק בקלות, "וואו" היא גנחה בקול כשכל הזיין היה נעוץ עד הסוף, "הוא גדול ה…תותח שלך" ציחקקה והרגשתי את שרירי נרתיקה מתכווצים סביב האיבר שנמתח בתוכה, "תגיד" היא נצמדה אלי חזק ולחשה לי באוזן, "פעם כבר עשית את זה?"
"את מה?" לא הבנתי.
"החלפת זוגות"
"לא" הודיתי, "פעם ראשונה"
ענבר ציחקקה, מניעה את אגנה בתנועות איטיות וקטנות שגורמות לשפשוף מפנק, "אני כן, ירון ואני עושים את זה". ענבר המשיכה עם אותן תנועות קטנות, "תעצום עיניים" היא לחשה לי, בודקת שעצמתי ושוב מחבקת אותי ומוחצת את שדיה אל גופי, "תלטף אותי" היא שוב לחשה לי באוזן ואני ליטפתי אותה על הגב, "כן, תמשיך, אני אוהבת את כפות הידים שלך" והיא נישקה אותי על נשיקה צרפתית השפתיים, "כן, זה נעים לי" היא גרגרה בהנאה כשהיא מגדילה את תנועות האגן שלה ומשפשפת את שפתי הכוס המגורות סביב הזיין הנוקשה שבתוכה, "תגיד, באיזה תנוחה אתה הכי אוהב לעשות את אשתך?" היא שאלה בקול מפתה.
לרגע הופתעתי, לא ציפיתי לשאלה כזאת, הדחף הראשון היה להגיד לה שזה לא עניינה אבל הרגשתי שבעצם זה מגרה אותי, "כשהיא שוכבת על הבטן על שתי כריות ואני בא מאחורה"
"בתחת??" היא שאלה בסקרנות.
"לא, כדרך הטבע" עניתי, "בתותה".
"מגרה" ענבר ציחקקה, "אתה יודע איך אני אוהבת?"
"לא" והפעם זה היה תורי להסתקרן.
"מבטיח לא לצחוק?".
"מבטיח" הסתקרנתי עוד יותר, מביט בה.
"תעצום ת'עינים" היא הסמיקה, "מיסיונרי" היא לחשה ברגע שעצמתי, "אני אוהבת שהגבר שוכב עלי וטוחן אותי…היי, אתה מציץ!" היא צווחה כשפתחתי חריץ בעין ואכן הצצתי, "מזיין אותי חזק, כמו גבר" היא המשיכה כשסגרתי חזק את העינים, "בא לך?"
"כן" גנחתי בתשוקה ובמזל לא גמרתי.
"אבל אני לא רוצה שהוא ייצא"
"אין בעיה, תחבקי אותי" אחזתי בידי בפלחי ישבנה והתרוממתי, "תחבקי גם עם הרגלים" ביקשתי והיא חיבקה ונצמדה אלי חזק, "זהו, קדימה הפועל" התחלתי ללכת לחדר השינה.

את המרחק הקצר עד המיטה הלכתי לאט ובצעדים קטנים. לא בגלל שהיא כבדה, סחבתי כבר הרבה יותר כבדים ממנה ולמרחקים הרבה יותר גדולים, פשוט כי היא הייתה כל כך רטובה שפחדתי שהזיין שלי יחליק וייצא למרות שהוא היה תקוע עמוק בתוכה.
בתרגילים שלא היו מביישים לוליין בקרקס השכבתי אותה במיטה ואני עליה, שוב בלי לצאת מתוכה, "קוסם" היא לחשה לי מחייכת, הרימה רגליים ופישקה אותם חזק, "כן, ככה" הוסיפה בגרגור הנאה מתמשך כשהתחלתי לפמפם בתוכה, "חזק" ענבר עודדה אותי, "תטחן אותי, אני מתה על גבר חזק!"
הפחד הגדול שלי היה לגמור לפניה, לפני שאני נותן לה גמירה אחת לפחות ורצוי שהיא תהיה גמירה עוצמתית ומפנקת, כזאת שענבר תזכור אותי לטובה להרבה זמן. הייתי מגורה ועשיתי כל תרגיל אפשרי כדי לעכב את עצמי, חייכתי לעצמי כששמעתי את גניחות ההנאה שלה הולכות ומתגברות, "כן, הנה" חזק והיא חיבקה אותי, מצמידה אותי חזק לגופה, "כן, זה בא!" חזק עוד יותר ומלא תאווה והיא חיבקה אותי גם ברגליה, כאילו פוחדת שאברח לה באמצע, "כן, ככה" היא נעצה בגבי את צפורניה, "הנה זה בא לי, הנה אני…" היא צעקה בתאווה בלתי נשלטת והרגשתי איך כל גופה נמתח ו-"גמרתי!" היא לחשה, מחייכת ומתנשפת.
עם האוכל בא התאבון. עכשיו בא לי לתת לה עוד גמירה כזאת, שכבתי עליה, מחצתי אותה תחת גופי וזיינתי אותה בתנועות אגן חזקות ומהירות. "כן" היא מילמלה שוב, "זה טוב" המשיכה באותן נהימות מגורות, "תנשק אותי" היא הפתיעה אותי והושיטה לי את שפתיה, "חזק!" היא לחשה בתשוקה כשנישקתי אותה נשיקה מרפרפת.
אני לא יודע מה הדליק אותה יותר, הנשיקה הצרפתית התאוותנית או האופן שזיינתי אותה אבל האורגזמה השניה שלה הגיעה בסערה, "כן" היא שוב נמתחה כולה, מחבקת אותי בידיה וברגליה, "כן, זה בא לי!" היא גנחה בתשוקה ושוב נעצה בגבי את צפורניה, "כן, הנה, אני גומרת!" וזה בדיוק היה הסימן בשבילי להצטרף, לגמור יחד איתה, לרוקן בהנאה את בקבוקיי המלאים עמוק בווגינה שלה!

"אוויר" היא התנשפה ודחפה אותי מעליה ברגע שהזיין הרטוב שלי החליק מתוכה, "וואו" היא חייכה, מביטה בתקרה, מתנשפת והחזה שלה עולה ויורד במהירות, "בוא'נה, אתה טוב" היא חייכה את חיוך המיליון דולר שלה והחמיאה לי ואני שכבתי על הגב, הבטתי נבוך בתקרה ולא ידעתי מה עונים.
"תגיד, אני זיון טוב?" היא הסתובבה אלי אחרי רגע ארוך של שתיקה, מחבקת אותי, מוחצת את שדיה לצלעותיי ומביטה בי עמוק בעינים.
הסמקתי. "כן" עניתי, קצת מובך, "אפילו יותר מטוב, מצויין" חייכתי לעברה.
"גם אתה" היא ציחקקה, "זיון טוב" הוסיפה אם לא ברור לי על מה היא מדברת, "עכשיו לך תתרחץ, אני אחריך וכשאני אחזור" היא חייכה חיוך מסתורי, "הפתעה!"

רק כשעמדתי מתחת למים החמים נפל לי האסימון שהרגע זיינתי את ענבר, דוגמנית העל הבינלאומית שמיליוני גברים בעולם מפנטזים עליה, שאני, מוקי מהשייטת, שכבתי עליה ודפקתי אותה והיא עוד אמרה לי שאני זיון טוב!
הסתבנתי, ביחוד שם בפרטי שלי שהיה מכוסה במיצים של שנינו, שוב נתתי למים החמים לשטוף את גופי, מחייך בהנאה ואז, בבת אחת עברתי לקרים, מעוררים כל כך.
"יש לך עוד כוח?" ענבר ציחקקה וחייכה לעברי כשיצאתי והיא נכנסה במקומי לחדר האמבטיה. שכבתי במיטה, ניסיתי לשחזר בראשי את כל מה שקרה לי אתה רק לפני רגע אבל המחשבות שלי עברו דווקא לאשתי, פתאום חשבתי עליה, על מה היא עושה ועל מה שעושים לה, על זה שאולי בדיוק ברגע הזה ירון שוכב עליה ו…"אתה חושב עליה?" הרגשתי את ענבר נשכבת לצידי, מריחה מסבון לבנדר ריחני, רטובה.
"כן" הסמקתי.
"אתה אוהב אותה" היא קבעה.
"כן" עניתי למרות שזאת לא הייתה שאלה, "מאד".
"רואים עליך" היא הניחה את ראשה בחיקי ונצמדה אלי, מוחצת את שדיה לצלעותיי ומלטפת עם האצבע את הריבועים שבבטן שלי, "הלוואי שגם ירון אוהב אותי ככה"
"אני בטוח שהוא אוהב" עניתי, "אין לי ספק"
"תודה" היא לחשה, "נעים לי אתך"
הסמקתי. "גם לי" לחשתי.
"לא, באמת" היא שלחה את היד וליטפה את הזיין ששכב בין רגליי, כבר לא מדולדל אבל גם לא אותו טיל שהיה לי קודם, "אתה רוצה שאני אמצוץ לך" היא אחזה בזיין והתחילה לשפשף בעדינות.
בשניה הראשונה הייתי המום, אפילו בחלום הכי פרוע שלי לא חלמתי שיכול לקרות לי מצב כזה, "אהה" התאוששתי, "יש לי רעיון יותר טוב" חייכתי אליה, "בואי תשכבי עלי" משכתי אותה, "לא ככה, ככה" כיוונתי אותה.

69, זה הרעיון שהיה לי וענבר זרמה איתו בשמחה, היא שכבה עלי, בטן נלחצת לבטן, הזיין שלי בפה שלה והלשון שלי עמוק בכוס הרטוב והחם שלה. ידעתי איך לרדת לאישה, רינה אשתי עשתה לי בית-ספר, גם ענבר לא קוטלת קנים באיך מוצצים לגבר ומהר מאד גניחות ההנאה של שנינו התערבבו אלה באלה.
"זהו" היא הפסיקה למצוץ כשהזיין שלי היה שוב בשיא תפארתו, "עכשיו נעשה כמו שאתה אוהב, תסביר לי" היא נעמדה על הברכים לידי ואספה שתי כריות.

הסברתי לה, השכבתי אותה בדיוק כמו שאני אוהב, הישבן למעלה, הרגליים מפושקות והדרך אל הכוס שלה פתוחה לפני. נעמדתי על ברכיי בין רגליה, גחנתי אליה וכיוונתי בידי את הזיין המתוח והרטוב אל בין שפתי הכוס, קודם שפשפתי את העטרה המתוחה שבראשו בחריץ הכוס הוורוד והמבריק, חודר מעט, שלא יברח, ואז, בתנועה חזקה ומהירה, נעצתי את חרבי השלופה עמוק בנדן המפנק שלה.
"וואו" היא גנחה בתאווה, "כמה הוא גדול!"
"עכשיו תסגרי רגליים" לחשתי לה, ממשיך לביים, "עכשיו תפתחי את התחת" לחשתי לאוזנה והיא שלחה את ידיה לאחור ופישקה את פלחי ישבנה, "כן" גרגרתי בהנאה וחדרתי עוד יותר עמוק לתוכה, "ככה בדיוק אני אוהב" התחלתי לפמפם בתוכה.
"כן, זה טוב" היא גירגרה בהנאה, "כן, תמשיך"
המשכתי, שכבתי עליה, מחצתי אותה תחת גופי, הרגשתי את ישבנה המוצק נלחץ לאגני ופמפמתי אותה במרץ, ישבני עולה ויורד והזיין שלי נכנס ויוצא בין שפתי הכוס הרכות שמלטפות אותו באהבה, "כן, זה טוב" היא שוב נהמה, "כן, הנה" ואני הגברתי את הקצב, "כן!" הרגשתי איך קירות נרתיקה הרטובים מתכווצים סביב הזיין המתוח שלי הנע בתוכם כבוכנה משומנת, "כן, אימא'לה, הנה זה בא לי!" היא צווחה בתשוקה, סוגרת חזק את הרגליים, "וואו, אימא'לה, גמרתי" היא ציחקקה והתנשפה בקול, "רגע, לאט"
האטתי את הקצב, פמפמתי באיטיות, הרגשתי את השפשוף הנעים הזה של הזיין בכוס והתמסטלתי בהנאה. "היי, הלו" ענבר ציחקקה אחרי שנרגעה קצת, "אמרתי שאני אוהבת גבר חזק!"
חזק היא ביקשה וחזק היא קיבלה. זיינתי אותה חזק ומהר. הישבן שלי עלה וירד במהירות והזיין הנוקשה החליק בתוכה, כמעט יוצא וכל הזיין נתקע חזרה בנעיצה חזקה שסחטה ממנה גניחת הנאה, "כן, ככה, ככה אני אוהבת" היא גנחה בהנאה, "כן, תמשיך, תן לי" היא גרגרה כחתולה מיוחמת, "כן, הנה, עוד, עוד, תן לי!" והקול שלה הלך והתגבר, "כן, אימא'לה, הנה עוד אחד בא לי!" והרגשתי את ההתכווצות הגדולה סביב הזיין שלי כשהאורגזמה השניה התפוצצה בתוכה.

הייתה גם אורגזמה שלישית, חזקה מכולן, הייתי בשיאי באותו ערב. דפקתי את ענבר בהנאה והיא התמסרה לי, צלילי האגן שלי המכה בישבנה מילאו את חלל החדר כמו גם הקולות שבקעו מהכוס הרטוב שלה כשהזיין כתש בו. ענבר גנחה בקול, סיפרה לי כמה זה טוב לה כשהיא משתמשת בסופרלטיבים שגרמו לי להסמיק, היא גמרה ואני מייד אחריה, רוקנתי בתוכה את ארגז הפעולה המלא שלי בצרור אחד ארוך ונפלתי עליה מתנשף, "וואו" נישקתי אותה על העורף, "את זיון מעולה"
"לא!" היא עצרה אותי כשעשיתי סימן שאני מתגלגל מעליה, "תמשיך, אני אוהבת את זה"
המשכתי, שכבתי עליה בשקט, מרגיש את נשימתה הולכת ומסתדרת. "וואו, הלילה אני אשן טוב" היא ציחקקה.
"מה?" לא הבנתי.
"אני אשן טוב, תמיד אני ישנה טוב אחרי גמירות כאלה, מין כדור שינה של הטבע" ולמרות שלא ראיתי את פניה ידעתי שהיא מחייכת, "עכשיו די" ענבר דחפה אותי ואני התגלגלתי מעליה, "אני רוצה לישון" היא הסתובבה על הצד עם הגב אלי, "אבל חבק אותי, בבקשה" ענבר אחזה בידי ומשכה עד שנצמדתי אליה כפיות, "תכסה אותנו" היא התפנקה ואני כיסיתי וחזרתי לאותה תנוחה בדיוק, "עכשיו חבק אותי" היא המשיכה עם אותו קול מתפנק ואני חיבקתי, מניח את כף ידי על הבטן, "לא, ככה" ענבר אחזה בכף ידי והניחה אותה על הציצי שלה, "בעדינות" היא לחשה בקול מנומנם כשהתחלתי ללוש את השד החפון בכף ידי, "כן, ככה" ושמעו בקולה שהיא נרדמת.

ענבר נרדמה ראשונה, מייד, אני לא הרבה אחריה ואני בטוח שנרדמתי עם חיוך גדול על הפנים כי לא כל יום יוצא לך ללכת לישון עם סלבית כזאת וזה לא שרע לי עם אשתי, חס וחלילה, טוב לי אתה, אפילו טוב לי מאד.

 

המשך קריאה – חלק ב