להחליף בולים עם הבוס

הסיפור דימיוני וכך גם השמות, כל קשר בין הסיפור/שמות ובין מקרים/שמות אמיתיים הרי הוא מקרי בלבד. 

הכל התחיל מאוסף הבולים של אשתי. אולי אתם כבר לא זוכרים, למרות שלא הרבה זמן עבר מאז, אבל פעם בשביל לשלוח מכתב היו מכניסים אותו למעטפה, מדביקים בול ומשלשלים לתיבה האדומה של הדואר ולא רק לוחצים "SEND" במחשב כמו היום. "אוסף בולים זה דבר חינוכי" אומרים הגשש החיוור במערכונם הידוע "תיבת הדואר" וכך גם חשבה אשתי, חשבה ואספה, מתרכזת בבולים רק מהארץ והיה לה אוסף מכובד כשהתחתנו ועכשיו אני עוזר לה להגדיל אותו, אוסף בשבילה בולים במשרד מהמכתבים הרבים שהגיעו אלינו, עובר אצל בתיה המזכירה של הבוס שהיתה שומרת לי את המעטפות ובוחר את אותם הבולים המיוחדים רק שאליה וקוץ בה, גם הבוס אסף בולים. 

"את זה אני רוצה" אמרתי לבתיה, מציג בפניה מעטפה עם בול מיוחד שלא ראיתי עד היום ואין ספק שהוא "שווה" כמו שאשתי אומרת.
בתיה חייכה, אני מכיר את החיוך הזה, "אני צריכה לשאול את הבוס" מחקה את החיוך ואמרה לי בסבר פנים רציני, "אתה יודע שגם הוא אוסף בולים ואני צריכה לבדוק שהוא לא צריך את זה" הסבירה ומקולה היה אפשר להבין שהיא מתלבטת, "אלא אם כן" עצרה והביטה לי ישר בעינים והחיוך המוכר חזר על שפתיה של בתיה. "מתי ואיפה?" שאלתי חזרה, יודע בדיוק למה היא רומזת.
"עוד רבע שעה במחסן ציוד משרדי" חייכה אלי חזרה וחזרה להדפיס במהירות במכונת הכתיבה הרעשנית.

היום זה לא היה קורה! היום יש חוק למניעת הטרדה מינית ואין ספק שמה שאנחנו עושים לא עומד בדרישות החוק אבל אז זה היה שונה, לא שזה היה מותר רק שאז, אם זה היה בהסכמה, לא עשו מזה עניין. בתיה הייתה רווקה, מסוג הנשים השמנות עם השדיים הענקיים שהיתה מסתירה אותם תחת שמלה שמכופתרת עד הצוואר, תמיד לבושה עם שמלה שלא מחמיאה לה, נקיה אבל כאילו של הסבתא שלה, בתיה הייתה מסוג הנשים שאתה לא מסובב אחריה את הראש כשהיא חולפת אותך, מין דמות של בתולה זקנה עם משקפיים עבים וגדולים שעשו לה עוול למרות שבתולה זה תאור שמאד לא מתאים לה, בתיה הייתה מכורה למין! נימפומנית!! מוכנה לעשות את זה עם כל מי שמסכים לעשות איתה, אפילו נשים, והרבה סיפורים התרוצצו עליה ובמיוחד על עלילותיה, וכשרציתי משהו מבתיה, כמו הבול הנדיר שנח לו עכשיו על שולחנה, הייתי צריך לשלם לה אתנן וזה בדיוק מה שהתכוננתי לעשות כדי להשיג לאשתי את הבול. 

זה לא בדיוק שאני בוגד, אשתי יודעת על האתנן שאני משלם לבתיה בשביל כל בול מיוחד כזה שאני מביא לה ויותר מזה, אני מרוויח מכאן ומכאן, לא רק שאני מזיין את בתיה גם אשתי מפצה אותי אחר כך על זה! לפני הפעם הראשונה, כשבתיה הציגה לי את התנאי שלה לתת לי בול נדיר שכל כך רציתי, התלבטתי ובסוף החלטתי שהשקר הכי טוב הוא האמת והתייעצתי עם אשתי.
למען הסר ספק הבהרתי לה שזה בכלל סבל בשבילי ושאם זה לא היה בגלל שאני כל כך אוהב אותה, את אשתי כמובן, לא הייתי נוגע בבתיה עם מקל של מטר!
אשתי נדלקה, הרצון הזה להשיג את הבול שיגע אותה, "אוקיי, אני מרשה לך, תן לה מה שהיא רוצה ובתמורה אני אתן לך פיצוי" היא נתנה לי את האישור ואפילו הגדילה ופיתתה אותי "אני אתן לך את מה שאתה כל כך מבקש ממני" הבטיחה "אני אתן לך לזיין אותי באיזה תנוחה שתבחר" היססה לרגע ובסוף הוסיפה את מה שכל כך רציתי לשמוע "אפילו אתן לך לבקר בכניסת המשרתים שלי!" ו…זה בדיוק מה שקרה! 

עם סידור כזה לא פלא שחיפשתי לה הרבה בולים רק שבמשרד בדרך כלל מגיעים הבולים הפשוטים, הביז-בזים כמו שאשתי קוראת להם, כאלה שאפשר להשיג בשפע בלי אתנן כך שבול נדיר היה חגיגה בשבילי וכשסוף סוף נפל לידיי אחד כזה לא פלא שהסכמתי כל כך מהר לתנאים של בתיה. 

חיכיתי לבתיה ליד הדלת של המחסן, מחכה שתגיע, תמיד היא עושה לי את זה, נותנת לי לחכות, ומאז שפעם אחת לא הגעתי בזמן, נתתי לה לחכות וכעונש היא קרעה לי את הבול מול העינים, אני לא מאחר. מחסן הציוד המשרדי הוא קטן וצפוף אבל היתרון שלו שהוא במרתף ואפשר לצעוק שם בלי שאף אחד יבוא לבדוק ובתיה אהבה לצעוק כשהיא גומרת, "תתפשט" היא אמרה והתחילה להוריד לעצמה את השמלה "תוריד הכל" הוסיפה כשרק שלשלתי את המכנסיים והתחתונים עד הברכיים. בתיה התפשטה וסובבה לי את הגב, מפשקת רגליים ומתכופפת ונשענת ביד אחת על ארון המדפים ובשניה משחקת בעצמה "נו" זרזה אותי "אתה רוצה שאני אתקרר" ציחקקה למרות שהיה חם במחסן "נו בוא תזיין אותי!" התכופפה עוד קצת והבליטה את התחת הגדול, נותנת לשדיה הענקיים התלויים תחתיה להתנדנד. דפקתי אותה. עמד לי כמו טיל, עם כל החסרונות שלה בתיה היא זיון טוב, הכוס שלה היה חם ורטוב, עוטף את הזיין ונצמד אליו, ולהשתפשף בכוס כזה עושה לך רק טוב. את כל הזיין נעצתי בבתיה, תוקע במכת אגן חזקה ומתחיל לפמפם, סוחט ממנה גניחת הנאה ראשונה, מאופקת, ואחריה עוד אחת, יותר חזקה, רוכן ותופס בשדיה הענקיים המתנדנדים בפראות, סוחט אותם וסוחט עוד אנקת תאווה, "כן" ארוך של הנאה "כן, תמשיך, עוד, תרוויח את הבול שלך ביושר" המשיכה באותו קול מחורמן "כן, תנענע אותי!" לא הפסיקה לגנוח ואני טוחן אותה במהירות "כן, תן לי!" הגבירה עוד את הקול "כן, הנה זה בא לי!" גמרה בפעם הראשונה. "להפסיק?" שאלתי, מושך מעט את הזיין החוצה, כמעט מוציא, תמיד אני עושה לה את זה אחרי שהיא גומרת למרות שאני יודע מראש את התשובה.
"לא!!" והפעם הייתה זאת היא שהתחננה, "אני רוצה עוד! עוד אחד!" המשיכה באותו קול מתחנחן "כן" גנחה בהנאה כשהחזרתי את כל הזיין לתוכה בנעיצה חזקה שטלטלה לה את שדיה הגדולים "תן לי עוד אחת" "לא שכחת משהו?" התעללתי בה.
"בבקשה" אמרה את מילת הקסם "בבקשה תזיין אותי" ואני הגברתי את הקצב, מפמפם חזק ומהר ומרעיד את כל גופה השמן "כן, הנה, עכשיו, זה בא, תן לי! אל תברח!!" צעקה בהיסטריה כשלרגע היה נדמה לה שאני בורח ואני הצטרפתי, נותן לה את מה שהיא כל כך רצתה! נמתח ומשפריץ בתוכה בהנאה, גומר ומרוקן את בקבוקיי המלאים עמוק בנרתיק הלוהט שכל כך מצפה לזה.
"קח" מסרה לי את המעטפה עם הבול, "הרווחת אותה ביושר" הוסיפה, מחייכת חיוך של מי שקיבלה את עונתה בגדול, "אז מה? מה תבקש הלילה מאשתך?" חייכה אלי וחפנה את אשכי בכף ידה ואני הסמקתי, מאז שסיפרתי לה ברוב טיפשותי מה אשתי נתנה לי עבור בול נדיר במיוחד היא לא מפסיקה להקניט אותי. 

אותו ערב קיבלתי גם מקרן אשתי את הפיצוי המובטח. "מסכן שלי" ליטפה אותי כששכבנו במיטה "אני כל כך מעריכה מה שאתה מוכן לעשות בשבילי" המשיכה.
"לא, זה בסדר" עשיתי את ההצגה הקבועה שלי, הצגת הסובל, "דארלינג, בשביל שתהיי מאושרת אני מוכן לעשות אפילו יותר" הוספתי בקול רציני, מכין את הרקע לבקשה שלי, "את יודעת שאם זה לא היה בשבילך לא הייתי נוגע בה" ניגנתי על מצפונה, מנשק אותה על השפתיים ומחכה שזה יבוא ממנה, שהיא תשאל איך אני רוצה לדפוק אותה. "אהה…" עשיתי את עצמי מתלבט כשסוף סוף הגיעה השאלה, "דרלינג, באמת לא צריך, את לא חייבת" הוספתי והלב שלי פירפר מפחד שהיא תסכים.
"לא, מסכן שלי, הבטחתי לך ואני מתעקשת לקיים, קובי מותק" ככה קוראים לי, קובי, "איך אתה רוצה אותי הלילה?"
אותו הלילה דפקתי אותה בתחת, אני מת על התנוחה הזאת! שכבתי עליה, מועך אותה תחת גופי ותקעתי לה את זקפתי הנוקשה במעמקי ישבנה המשומן היטב.
"את אוהבת אותי?" שאלתי אותה, "למרות שאני עושה לך בתחת" המשכתי עוד לפני שענתה, פעם היא לא הייתה מרשה לי בכלל להתקרב לתחת שלה, אפילו לא עם האצבע הקטנה, אבל אחרי ההבטחה שלה שאני יכול לבקש מה שאני רוצה היא לא יכלה לסרב. "כן" היא גנחה בהנאה "כן, תמשיך, תנשק אותי".
נישקתי אותה בעורף, נשיקה תאוותנית, דוחף ידים מתחת לגופה וחופן את שדיה ולוחש לה "תפתחי ת'תחת".
קרן שלחה ידים לאחור ופישקה חזק יותר את אחוריה, נותנת לי לדחוף עוד קצת וגונחת "כן" של סיפוק, עם יד אחת המשכתי למזמז את שדיה ואת היד השניה דחפתי מתחת לאגנה, משחק לה בין שפתי הכוס, תוקע את האצבע ומזיין אותה בכוס ומרגיש איך היא נהנית "כן, תמשיך" היא גנחה בתשוקה בלתי נשלטת, "כן, ככה, עוד, זה טוב!" קרן אשתי גמרה ואני מיד אחריה, ממלא את ישבנה בזרמתי החמה, שוכב עליה עד שהזיין הצטמק ויצא ורק אז התגלגלתי לצידה, שוכב על הגב מתנשף ומחייך בהנאה "את זיון טוב, דרלינג" לחשתי לה "את זיון טוב" מלמלתי שוב ושקעתי בשינה אבל לקרן זה לא הספיק, בלי שארגיש היא דחפה כרית מתחת לאגנה ואוננה עליה, גומרת שוב, בשקט, ורק אז היא הצליחה להרדם. 

שבוע אחרי בתיה הזמינה אותי באינטרקום לחדר של דוד, הבוס שלי. התפלאתי, בדרך כלל הזמנה כזאת נדירה מאד במיוחד שהיא קראה לי מהאינטרקום במשרד שלו ולא מהאינטרקום בשולחן שלה. התפלאתי עוד יותר כשבתיה לא ישבה בכסא שלה, בדרך כלל היא זאת שבודקת עם הבוס אם אני יכול להכנס, דפקתי בנימוס בדלת, עם קצת חשש בלב, "יבוא" שמעתי את הבוס ונכנסתי. הייתי בשוק ונשארתי לעמוד קפוא בדלת. בתיה נשענה על השולחן של הבוס, שמלתה מורמת ותחתוני הסבתא הגדולים שלה מורדים עד הברכים, התחת הגדול והלבן שלה היה חשוף וכמה פסים אדומים מתוחים עליו "בוא תכנס" הזמין אותי הבוס בחיוך "כנס ותסגור את הדלת" המשיך ורק עכשיו הבחנתי בסרגל שהוא מחזיק בידו. "אני מקווה שאני לא מפריע" מלמלתי במבוכה, מסתכל לרצפה אבל מציץ בזווית העין בישבן הרוטט של בתיה.
"לא" הרגיע אותי הבוס "בכלל לא, הרי הזמנתי אותך" ציחקק "אתה בטח מתפלא מה אני עושה לבתיה" חייך לעברי כשהוא מעביר את קצה הסרגל בין רגליה, בין שפתי הכוס הבשרניות והכהות שהיו גלויות מול עיניי, משפשף ומעביר רעד בכול גופה. "כן" מלמלתי, לא יודע איפה לקבור את עצמי.
"תגידי לו" הפליק לה בישבן.
"זה בגלל שנתתי לך את הבול ההוא" הודיעה בתה במין גאווה כזאת שהפתיעה אותי, מנענעת את ישבנה הגדול כאילו מזמינה עוד מכה, "בוס, אני מבטיחה לך, מעכשיו אני אשמור לך את כל הבולים" המשיכה, מסתכלת לעברי וקורצת לי. "שמעתי שאשתך אוספת בולים" פנה אלי, מתעלם מהמשפט האחרון שלה ומפליק על ישבנה פעם נוספת עם הסרגל שבידו.
"כן" מלמלתי, קצת מסמיק, לא יודע מה לעשות עם עצמי "איך אתה יודע?"
"בתיה" הוא אמר והנחית עוד מכה חזקה עם הסרגל על ישבנה, פוגע במקרה או שלא במקרה בשפתי הכוס המגורות וראיתי איך היא נמתחת ונושכת שפתיים שלא לצעוק מכאב, "היא סיפרה לי שהיא נתנה לך את אחד הבולים הנדירים שהגיעו" והוא הנחית על ישבנה עוד מכה חזקה. "אההה…לא ידעתי" גמגמתי "אם אתה רוצה אני יכול להחזיר אותו, כן מחר אני אביא אותו חזרה" התנצלתי ובראשי התרוצצו המחשבות איך לבשר לקרן אשתי שאני צריך לקחת לה את הבול שהיא כל כך שמחה לקבל ואפילו "שילמה" לי עליו. "לא!" והלא שלו היה נחרץ בדיוק כמו המכה הנוספת שהוא הנחית על ישבנה הרוטט של בתיה, "אם כבר נתת אותו לאשתך אז אני לא אקח אותו ממנה!" המשיך ואני נשמתי לרגע לרווחה, "אבל!" עצר באמצע ואצלי שוב הלב דפק כאילו עליתי עכשיו ברגל למרומי מגדל שלום, "אני אשמח לפגוש את אשתך ולהראות לה את אוסף הבולים שלי" ציחקק "למה שלא תבואו אלי ביום שישי לארוחת ערב?" ולהפתעתי ראיתי חיוך על פניה של בתיה בפעם הראשונה מאז שנכנסתי, "אני בטוח שאשתך רוצה! שהיא תשמח לראות את האוסף המדהים שלי" סיים, לא שואל אלא קובע עובדה כשהוא מסמן לי בידו לצאת מהחדר. לפני שיצאתי עוד הספקתי לראות אותו מוריד את מכנסיו ונעמד מאחוריה, היו שמועות במשרד שהבוס מזיין את בתיה אבל עכשיו קיבלתי את ההוכחה בשידור חי. 

חצי שעה אחרי בתיה צלצלה אלי בטלפון "אם אתה רוצה לקבל בולים בעתיד אז אני דורשת פיצוי!" אמרה בקול תקיף "עוד חצי שעה בשרותים" השלימה וסגרה את הטלפון.
חצי שעה אחרי היא עמדה על האסלה והרימה את השמלה שלה, הורדתי לה את התחתונים והיא הסתובבה, מפנה לי את התחת החרוץ בפסים אדומים, "קודם תן לי נשיקה" ציחקקה בקול מתפנק ואני נישקתי אותה על שני פלחי ישבנה הגדולים "אל תדאג, זה מחרמן אותי כשהוא מפליק לי ככה, שווה לך לנסות פעם" ציחקקה והסתובבה אלי בזהירות, מחייכת, "ועכשיו בוא!" הצמידה את ראשי לערוותה ואני ירדתי לה! דוחף את הלשון לעומק הכוס שלה ומוצץ לה את הדגדגן הנפוח, מרגיש את הטעם המלוח ונזכר שרק לפני רגע הזיין של הבוס ביקר שם. "תתכונן, הרבה הפתעות מצפות לך אצל הבוס" אמרה לי אחרי שגמרה פעמים ומרחה את מיץ תאוותיה על פני "תבוא עם ראש פתוח" הוסיפה, מחייכת, כשאני שוטף את פני בכיור, "תזרום עם זה, כדאי לך…מניסיון" השלימה וסרבה להסביר. 

ביום שישי התייצבנו אצל הבוס, וילה גדולה בתל-ברוך, כל כך שונה מהדירת חדר וחצי הקטנה שלנו.
קרן התכוננה לביקור כאילו הוזמנה לארוחת ערב אצל מלכת אנגליה לפחות, הכל חדש, החצאית, החולצה, החזיה והתחתונים, גרבי הנילון וחגורת הביריות וכמובן נעלי העקב הגבוהות.
"הערב נסדר לך העלאה" היא אמרה לי בדרך ולא עזרו כל ההסברים שתוספת במשכורת נותנים פעם בשנה וזה היה בחודש הקודם ושאני לא קיבלתי השנה כי קיבלתי בשנה שעברה, "סמוך על קרן" עצרה אותי מההסבר הארוך "איך אמרה לך המזכירה הזאת שלו?" וכמו תמיד התעקשה שלא לקרוא לה בשם, "תבוא עם ראש פתוח… תזרום עם זה… וסמוך עלי, אני יודעת מה אני עושה! אל תתערב גם אם זה נראה לך מוזר" "תכירו קרן" הצגתי את קרן בפני הבוס שלי ואשתו, פעם ראשונה שהם נפגשים וראיתי את המבטים שהם שלחו לעברה והייתה לזה סיבה, קרן נראתה כל כך מושכת, הבגדים החמיאו לגזרה החטובה שלה, המחשוף גילה טפח משדיה הגדולים והמוצקים והשאיר טעם של עוד, עומדת זקופה ורגליה הארוכות עטופות בגרבי הנילון הדקות. אחר כך הבוס הציג את יעל אשתו, הכרתי אותה כבר מטקסי הרמת הכוסית שלפני ראש השנה ופסח שאליהם היא הייתה מצטרפת בתור חברת הדירקטוריון, אבא שלה הוא הבעלים של החברה והיא הייתה מיצגת אותו באותם אירועים ונושאת דברים בשמו. יעל הייתה צעירה מבעלה, הבוס שלי, בלפחות עשר שנים, בערך בגיל של אשתי, די מזכירה אותה ולהפתעתי גם לבושה בערך כמוה רק שאצלה ראו שזאת תפירה אישית של תופרת מקצועית ולא קונפקציה כמו אצל אשתי. 

הארוחה הייתה טובה ויעל התגלתה כטבחית מעולה, בהתחלה חשבתי שהיא הזמינה קיטרינג, שאיזה שף בה לבשל במקומה, אבל אז התברר שהיא בישלה הכל בעצמה "אני אוהבת לבשל" היא הסבירה, מסמיקה מהמחמאות שהענקנו לה ומתנצלת שאת העוגה היא כן קנתה. את הקפה שתינו בסלון, יעל וקרן גילו חברה משותפת וריכלו עליה ואני הסברתי לבוס משהו על העיסקה האחרונה הנרקמת עם דרום אפריקה, מציג בגאווה את ההתקדמות המשמעותית שהשגתי בדרך לזכיה במכרז. אחרי הקפה הבוס מזג לנו קוניאק משובח, שתיתי בזהירות, אני לא רגיל לאלכוהול, אבל קרן שתתה בשלוק אחד, הופכת לרגע אדומה כשהמשקה צרב בתוכה ואחר כך ציחקקה וביקשה עוד וראיתי את החיוך על פניו של דוד, הבוס שלי, כשהוא מזג לה עוד כמות נדיבה. 

כשדוד הציע לקרן לבוא לראות את אוסף הבולים הגדול שלו בחדר העבודה היא הפתיעה והוציאה מהתיק אלבום בולים קטן משלה "אולי נרצה לעשות החלפות" הסבירה וחייכה אליו. רציתי להצטרף אליהם אבל יעל עצרה אותי, "לא, תשאר פה איתי, בולים משעממים אותי" חייכה אלי ואני נשארתי איתה.
הייתה מין מבוכה כזאת, מסתכלים בסרט בטלוויזיה ששודר מספינת השידורים הפירטית "אודליה משדרת", הסמקתי כשהיא תפסה אותי מציץ לעברה ומהרתי להביט במסך המרצד ושוב הבטתי בה, "יש לכם בית יפה" אמרתי במין ניסיון לצאת מהמבוכה שלי ולפתח שיחה. "עוד לא ראית כלום" חייכה, "בוא אני אעשה לך סיור" נעמדה והושיטה לי יד.
עשינו סיור, יעל צדקה, עוד לא ראיתי כלום. הבית היה מרוהט בטוב טעם והתברר לי שהיא עיצבה אותו בעצמה. הרשים אותי חדר השינה הגדול שלהם עם המיטה הענקית והשרותים והמקלחת הצמודים, לא כמו אצלנו, אחר כך היא הובילה אותי לסטודיו שלה, מראה לי את הציורים שהיא ציירה ותאמינו לי יש לה כשרון, ציורים הרבה יותר יפים מאותו קשקוש של צייר מפורסם שהבוס קנה באלפי דולרים ותלה במשרד שלו. בדרך חזרה היא פתאום עצרה "רגע" אחזה בידי והיה לה מגע נעים כל כך "אני חושבת שבעלי ואשתך כבר לא בדיוק מחליפים בולים" חייכה אלי ואני עוד לא קלטתי למה היא מתכוונת "בוא" משכה אותי בזהירות אחריה "אבל תבטיח לי שלא תתערב… אל תדאג, אם לא תפריע להם אני אפצה אותך" ועדיין לא נפל לי האסימון. יעל הלכה לאט ובשקט ואני אחריה, מנסה כמוה לא לעשות רעש אבל לא בדיוק מבין למה, "תראה" היא לחשה לי, מצביעה על החריץ בדלת חדר העבודה שלא סגורה עד הסוף "להציץ מחרמן יותר מסתם להביט דרך דלת פתוחה" הוסיפה ונצמדה אלי, נותנת גם לי להתקרב ולהציץ "נו, מה אתה אומר? מחרמן אהה!" לא אמרתי כלום, בעצם לא יכולתי לדבר, המראה שניגלה לעיני הקפיא אותי במקומי, רציתי להתפרץ פנימה אבל יעל חיבקה אותי ועצרה אותי "לא!" לחשה "תן להם" החליקה על הזקפה שצמחה בבת אחת במכנסיי "זה מחרמן!…תהיה בשקט ואני אפצה אותך, אני ארשה לך גם!" יעל שוב צדקה, המראה שניגלה לפני היה מחרמן מאין כמוהו, דוד, הבוס שלי, ישב על כסא גדול ומכנסיו משולשלים וקרן אשתי שכבה על ירכיו, רגליה בצד אחד וידיה וראשה בצד שני, החצאית שלה מורמת וגם התחתונים שלה משולשלים עד הקרסולים, חגורת הביריות השחורה בולטת על רקע גופה הלבן ודוד מצליף באחוריה במברשת שיער שבידו. "את הבול הזה קיבלת מבעלך?" הצביע דוד על בול אחד באלבום של אשתי.
"כן" היא ענתה ומשום מה זה נשמע שהיא שמחה.
"וכמה הוא יעלה לך?" שאל, מניף את ידו האוחזת במברשת.
"פליק" היא השיבה ולא הייתי צריך לראות את פניה בשביל לדעת שהיא מחייכת.
"נכון!" הנחית את המברשת על ישבנה, מרעיד את פלחי ישבנה שרטטו וחירמנו אותי וסוחט ממנה גניחת הנאה "כן! אני אוהבת שאתה מעניש אותי בוס" שמעתי אותה אומרת ולא האמנתי למה שאני שומע. "מחרמן נכון?" לחשה לי יעל שלידי כשהיא נצמדת אלי והרגשתי את שדיה הרכים נמחצים אל גופי ואת היד שלה פותחת לי את החנות וחודרת אל הפרטיים שלי "אתה יודע איפה הזיין של בעלי?" המשיכה. "לא" לחשתי, "אבל תמשיכי, זה טוב" עודדתי אותה להמשיך לשפשף לי באותה תנועה עדינה את הזיין המתוח שבידה.
"בכוס של אשתך" לחשה לי, מצחקקת, "תראה".
כאילו על פי תאום מראש קרן פישקה עוד קצת את הרגלים וראיתי את שפתי הכוס הכהות ואת קצה הזיין שלו שנעוץ בינם. שוב יעל צדקה, קרן שכבה ככה כשהזיין שלו נעוץ בה ודוד מפליק לה שוב, תשלום על עוד בול שהבאתי לה, מניעה את אגנה בתנועות איטיות ומגרות ומשתפשפת בו. "שווה?" דוד שאל אותה פתאום.
"מה שווה?" קרן ענתה בשאלה.
"לחטוף ככה בשביל בולים" ציחקק וענה.
"כן" והיה זה כן ארוך ובריא, כן מלא בהנאה, "שווה" המשיכה "גם את זה קיבלתי ממנו" הצביעה על עוד בול באלבום וחטפה עוד פליק עם המברשת, מגרגרת בהנאה "כן זה טוב, שווה! אמא'לה אני גומרת…גם את זה קיבלתי" התגרתה בו שוב וחטפה ו…אפילו מהמרחק שביננו ראיתי טיפה נוזלת לאורך רגלה. 

"בוא" משכה אותי יעל "אני לא יכולה יותר" ציחקקה "אני צריכה שתעניש גם אותי" הובילה אותי במהירות לעבר חדר השינה שלהם "תוריד!" עזרה לי להוריד את מכנסיי, מתכופפת ומושכת גם את התחתונים וקוראת דרור לזיין שלי, "קח" הושיטה לי את מברשת השיער שלה, "שב" דחפה אותי על המיטה, "ככה" סידרה אותי כשהיא פושטת במהירות את התחתונים שלה ונשכבת על ירכי, אוחזת בזיין שלי ומכוונת אותו אל בין רגליה ותוקעת אותו "כן, זה טוב, הזיין שלך טוב" גנחה כשהיא משתפשפת ברגליי "כן, תעניש אותי" הרימה את החצאית שכיסתה את אחוריה וחשפה את ישבנה המוצק "תעניש אותי כי" עצרה רגע, חושבת, "כי בעלי מעניש את אשתך" והרגשתי איך קירות נרתיקה מתכווצים סביב הזיין התקוע בתוכה ואיך היא הופכת רטובה שם בפנים, "כן, תפליק לי…כן" משכה את הכן האחרון כשהנחתתי את החלק האחורי של מברשת השיער על ישבנה, מטביע עליו כתם אדום "כן, תמשיך, זה טוב, אני מתחרמנת כשאתה מפליק לי" הפלקתי, הרגשתי איך הזיין שלי נמתח בתוכה בכל מכה כזאת "זה בגלל שבעלך הפליק לאשתי" הנחתתי עוד מכה כואב על ישבנה שרטט למגע המברשת, הפעם היכיתי עם הצד של הסיבים שהשאירו נקודות אדומות ושוב הרגשתי איך הכוס שלה מתכווץ סביב הזיין שלי, "וזה בגלל…" לא מצאתי סיבה אבל הפלקתי לה, צובע עוד כתם של נקודות אדומות לוהטות על ישבנה. "אני חושבת שהוא כבר לא מפליק לה" לחשה לי והתשוקה נשמעה מקולה "אני חושב שבעלי כבר מזיין את אשתך!"
היא לא הייתה צריכה להגיד יותר, אף פעם לא התפשטתי כל כך מהר כמו שהתפשטתי אותו הלילה, מושך מעלי את הבגדים וזורק לכל עבר, עמדתי עירום, הזיין שלי מתוח ומתנוסס בגאון בין רגליי, רואה אותה מורידה את החזיה וחושפת זוג שדיים לתפארת, לא חיכיתי שתוריד את חגורת הביריות וגרבי הנילון, הם לא הפריעו למה שאני רוצה לעשות לה, ודחפתי אותה על המיטה, לא צריך להסביר לה מה אני רוצה, יעל נשכבה על הגב בשמחה ופישקה חזק את רגליה, נותנת לי להכנס בינם ומרימה אותן גבוה "בוא" והתשוקה נשמעה מקולה "בוא ת'זיין אותי, בוא ת'זיין לי ת'צורה!!" ואני נעצתי בה את כל הזיין, את כל העמוד מתח גבוה שהתנוסס בגאון בין רגליי. 

זיון לוהט כמו שזיינתי את יעל באותו לילה לא היה לי כבר הרבה זמן, אולי בפעם ההיא שדפקתי את קרן אחרי שהצעתי לה נשואים והיא אמרה לי כן.
שכבתי על יעל, מוחץ את שדיה אל החזה שלי, ישבני עולה ויורד במהירות ואני מזיין אותה במין הנאה מיוחדת, עם קרן אשתי אני עושה אהבה אבל פה, עם אשת הבוס שלי, זאת הייתה התשוקה בהתגלמותה, חרמנות לשמה, נעצתי בה את חרבי והרגשתי איך היא נותנת לי קונטרה, איך היא דוחפת את אגנה מולי שאכנס עוד קצת לתוכה. "רוצה בדוגי" היא לחשה לי ורגע אחרי כבר זיינתי אותה מאחור, בכוס, לא בתחת, עומד מאחוריה על הברכים, אוחז חזק במותניה בשתי ידי וטוחן אותה, שומע אותה מגרגרת בהנאה וממשיך באותו קצב מטורף, "אני גומרת!" היא צעקה, כאילו רוצה שגם בעלה ישמע "כן, הנה, אני משפריצה!!" אבל אני הייתי זה שבאמת השפריץ, הרבה חומר ייצרו האשכים שלי ואת כולו יריתי בתוכה במטח לוהט, נמתח, צועק "כן!" חזק וארוך ו…גומר! גומר ולא זז עד שהזיין התרכך ונשמט ורק אז נשכבתי על הגב לצידה, מתנשף במהירות, פולט "וואו…מזמן כבר לא גמרתי ככה, את" נתקעתי, פתאום נזכרתי מי היא, אשת הבוס שלי, ושקלתי מילים. "אני מה?" ציחקקה, מתנשפת גם היא, שוכבת כמוני על הגב ושדיה עולים ויורדים "אל תפחד, אני לא אספר לו" הסתכלה לעברי וחייכה.
"את זיון טוב" מלמלתי, עדיין מתנשף, "כוסית על!…כבר הרבה זמן לא נהניתי ככה" המשכתי, לוקח אוויר, "אפילו לא עם אשתי!"
יעל התגלגלה ועלתה עלי, שוכבת לי על הבטן, "גם אני" נישקה אותי על השפתיים, נשיקה מרפרפת כזאת, "גם אתה זיון טוב" נישקה אותי שוב, הפעם עם יותר תשוקה, "אהבתי את מה שעשית לי ואני אתן לך טיפ קטן, תשאל את אשתך מה בעלי עשה לה, תבקש שתספר לך ולא תצטער!" והפעם הנשיקה שלה הייתה תאוותנית ולוהטת "ו…מה אתה אומר? כדאי שאשתך שוב תחליף בולים עם בעלי?" 

כשחזרנו קרן ודוד ישבו בסלון ודיברו כאילו כלום לא קרה. שתינו שוב קפה, עוד קצת שיחת נימוסים, קרן הראתה לי בול שדוד נתן לה מתנה… והלכנו. 

אותו הלילה שיחזרתי עם קרן את הסקס שהיה לי עם יעל, סקס של תשוקה, רק עם יותר תשוקה.
זה התחיל כבר במונית שהחזירה אותנו הביתה כשהיא נצמדה אלי, מלטפת לי את הרגל, "נהנת?"
"כן, ואת?" שאלתי חזרה.
"כן" השיבה והייתה מין שתיקה כזאת, שתיקה של מבוכה.

"הצצתם לנו?" קרן הפתיעה אותי שוב והרגשתי את היד שלה מלטפת ועולה בין רגליי.
"כן, ואתם?"
"גם, זה מחרמן" ו…שוב נפלה שתיקה.

"השגתי לך העלאה" שברה את השתיקה כשעברנו בגשר הירקון.
"מה?"
"10 אחוז ואופציה ל-10 אחוזים נוספים"
"אופציה?" לא הבנתי.
"כן, אתה יודע… אם תסכים שנחליף שוב בולים" והיה נדמה לי שהיא מסמיקה קצת.
שתקתי, חושב מה אפשר לעשות בעוד 10 אחוז.

"אני רוצה שתספרי לי מה עשיתם" תפסתי אומץ.
"אתה יודע, החלפנו בולים" ניסתה להתחמק.
"מצחיק… תספרי לי מה הוא עשה לך!"
"ראית, לא?"
"חלק, רק כשהוא הפליק לך" נתקעתי, רואה את המבט של נהג המונית במראה הפנימית, "אחר כך"

התפשטנו לאט, עומדים בחדר השינה הקטן שלנו ומורידים את הבגדים במין אדישות כזאת, כאילו שני זרים.
אחר כך ישבנו במיטה, נשענים על הקיר, שותקים ולא נוגעים. הירח המלא האיר עלינו מבעד לחלון, האור היחיד בחדר. עמד לי, לא תותח אבל מספיק זקוף וקרן הושיטה יד, כאילו במקרה, והתחילה ללטף לי אותו, מלטפת בעדינות והוא נמתח עוד יותר. "תספרי לי מה הוא עשה לך" בקשתי שוב, מסתכל קדימה כאילו מפחד להסתכל אליה.
"ראית, לא?" חזרה על השורה מהמונית.
"חלק, רק כשהוא הפליק לך…וזה מחרמן!" אמרתי, מביט עליה, אור הירח מאיר על גופה והיא נראתה לי כל כך יפה.
"כן" היא כסתה את פניה בכפות ידיה במין תנועה בישנית כזאת "גם אותי זה חירמן…הבעיר לי אש בתנור" המשיכה, מצחקקת, "דוד אמר שהוא עושה את זה גם עם אשתו"
"מה הוא עושה?"
"מפליק לה ככה, על הברכים"
"ומה עוד הוא עשה לך?"
"זיין אותי!" מלמלה, עדיין מכסה את פניה, "שכב עלי ודפק אותי ואני נהניתי!" המשיכה באותו קול נבוך ואני הרגשתי צביטה בלב "תשב!" הורידה את ידיה מפניה והפעם היא הייתה בטוחה בעצמה, "רגע" קמה ויצאה מהחדר ואחרי רגע חזרה עם מברשת השיער שלה בידה, "קח, הייתי ילדה רעה!" נשכבה על ירכיי וכיוונה בידה את הזיין שנמתח לתוך הכוס הרטוב שלה "ולילדה רעה מגיע עונש!" לא הייתי צריך שהיא תסביר לי מה לעשות, "זה כי היית ילדה רעה" הודעתי כשהפלקתי לה בפעם הראשונה עם המברשת על התחת, מטביע בה את אותו כתם של נקודות אדומות משערות המברשת, "וזה כי נתת לו לגעת לך בין הרגלים" הוספתי עוד מכה חזקה, סוחט ממנה גניחה ראשונה של התרגשות ותאווה "וזה כי נתת לו לזיין אותך" הנחתתי עוד אחת, חזקה, "וזה כי נהנית!!" הוספתי עוד פליק, חזק מכולם וזרקתי אותה מעלי על המיטה, על הגב, קופץ אל בין רגליה הפשוקות ומזיין אותה בתאווה שלא הכרתי, צרוף של אהבה ותשוקה, דופק אותה בתנועות ארוכות וחזקות שהרעידו את כל גופה, "כן" צעקתי בהנאה למרות השעה המאוחרת ושהשכנים יקפצו לי. "כן, זה טוב, תמשיך!" היא ענתה לי "כן תזיין אותי" המשיכה באותו קול מחורמן ומלא תשוקה "כן, הנה, אני באה, קובי…אני באה, קובי זה טוב, זה טוב! קובי…זה טוב!!" היא גמרה ואני הצטרפתי אליה, משפריץ בתוכה ומתגלגל מעליה, נשכב על הגב לצידה, מתנשף, "וואו, לא היה לנו סקס טוב כזה אף פעם" חייכתי. "לא" התנשפה, שוכבת כמוני על הגב, "עכשיו ספר לי אתה!" המשיכה ופתאום היא קמה, התיישבה על המיטה ונשענה על הקיר, "בעצם לא צריך, ראיתי" ציחקקה, "גם אתה היית ילד רע" אחזה במברשת וסימנה לי לשכב על הירכיים שלה.