הסיפור דימיוני וכך גם השמות, כל קשר בין הסיפור/שמות ובין מקרים/שמות אמיתיים הרי הוא מקרי בלבד.
הכל התחיל כשאשתי תפסה אותי על חם מזיין את סמדי, אחותה הקטנה. זה לא שהיא הייתה קטינה סמדי, היא הייתה חיילת בחופשת השחרור שלה, אבל הפעם כנראה הגזמתי, עברתי את הקו האדום של אשתי והיא לא התכוונה לעבור על זה לסדר היום.
היו לי שלוש סיבות להיות מודאג הפעם, קודם כל כי זאת הייתה אחותה, ובכלל לא חשוב שהיא פיתתה אותי, השניה שזאת לא הייתה הפעם הראשונה שהיא תופסת אותי על חם ומזהירה אותי כחוק והשלישית והכי גרועה שהפעם זה היה בנוכחות החברות שלה, ביישתי אותה מול עיני החברות הכי טובות שלה שבאו איתה יחד ומצאו אותי מזיין את אחותה.
"אני לא רוצה לראות אותך יותר!" היא צעקה עלי בקול היסטרי כשאני מנסה להסתיר את מערומי בכפות ידי ומחפש בעיני את בגד הים שלי, "מאניאק! אני רוצה שתעוף מהבית שלי!" וזה באמת היה הבית שלה ולא שלי, "שתלך כמו שבאת, בלי כלום!" היא המשיכה, אדומה כולה, "אני לא רוצה לשמוע!" היא קטעה אותי עוד לפני שהוצאתי מילה מהפה והוציאה את הפלאפון שלה, ובזמן שלבשתי חזרה את בגד הים והחולצה היא ניגשה רגע הצידה וחייגה לכמה מקומות, מדברת מהר ועוברת לשיחה הבאה, "קח" תקעה לי ביד כמה שטרות של 200 ₪, "מונית תכף תבוא לקחת אותך למלון, הזמנתי לך חדר, חכה שם עד שעורכת הדין שלי תתקשר אליך ו…אל תתקשר אליה, היא תתקשר אליך!!"
ניסיתי להתחנף אליה, בדרך כלל זה עוזר כשהיא כועסת עלי אבל לא הפעם, לא מול החברות שלה שעמדו בצד וחייכו, עליתי לחדר והתלבשתי, אורז תיק קטן וכשירדתי המונית כבר צפצפה לי מבחוץ, אשתי עמדה ליד הדלת בפנים חתומות ולידה החברות שלה, "תפתח!" הצביעה על התיק ובדקה אותו ביסודיות שלא הייתה מביישת סלקטורית בנתב"ג, שולפת ממנו כמה דברים "זה לא!" זרקה אותם אחד אחד הצידה, "עכשיו לך!!" החזירה לי את התיק והראתה לי את הדרך החוצה, אל המונית הממתינה.
את אשתי הכרתי כשעבדתי כברמן, היא התישבה על הבר, עצובה משהו, ביקשה יין לבן ומזגתי לה, עמדתי לידה באותה עמידה סתמית, מנקה כוסות עם מגבת התלויה ברישול בחגורה שלי, מחכה שהמחליף שלי יגיע ואוכל כבר ללכת ולאט לאט התפתחה ביננו שיחה.
היא דיברה, דיברה ושתתה עוד כוסית ועוד כוסית, שופכת בפני את ליבה ומגלה לי שהיא אלמנה, שלפני קצת יותר משנה בעלה נהרג בתאונת סקי בשוויץ וזאת בעצם הפעם הראשונה שהיא יוצאת מאז, יצאה לחפש לעצמה איזה סטוץ מזדמן וכאילו הכי טבעי בעולם בחנה אותי מלמעלה למטה, מתכופפת בלי בושה קדימה שהבר לא יסתיר ומפשיטה אותי בעיניה, בוחנת בעיקר שם, בין הרגליים, ותאמינו לי יש לי שם מה להציע, הרבה מה להציע.
היא חיכתה לי עד שאגמור את המשמרת והלכנו ביחד, היה ברור לנו בשביל מה למרות שלא אמרנו את זה במפורש, בחניון היא נתנה לי את המפתחות וביקשה שאני אנהג, "שתיתי" היא ציחקקה "וכששותים לא נוהגים".
היתה לה אלפא-רומיאו ספידר אדומה ופתוחה, ידנית, "לאן את רוצה?" שאלתי כשאני יוצא מהחניון בחריקת צמיגים ומאיץ.
"אני לא יודעת לאיפה אבל אני לא רוצה הביתה" היא חייכה לעברי, "תפתיע אותי" ציחקקה והיד שלה נחה על הבליטה שצמחה במכנסיי, מלטפת, "אולי לים, חוף תל ברוך" ובלי בושה ליטפה לי את האוהל שהתרומם במכנסי, "יש לי שמיכה בבאגז'" קרצה לעברי.
לקחתי אותה לחוף תל-ברוך, נכנסנו לחניון ולמרות השעה המאוחרת לא היינו שם לבד, נידנוד המכוניות והראשים שבצבצו מהחלונות או הרגלים שהציצו מהדלת הפתוחה במושב האחורי לא השאירו ספק מה עושים בהן אבל לנו, בספיידר הדו-מושבי, זה היה קצת קשה.
"נרד לים?" עצרתי בפינה חשוכה ומבודדת.
"לא, אני לא יכולה להתאפק יותר" היא לחשה בקול מגורה "בוא פה, על המכסה של הבאגז'"
"בוא" היא יצאה וניגשה אל הבאגז', פתחה, הוציאה שמיכה וסגרה, "בוא תדפוק אותי גבר" היא פרסה את השמיכה על מכסה הבאגז' ופתחה את החולצה בתנועות מהירות, הרימה את החזיה וחשפה זוג שדיים זקופים, "נו בוא" זרזה אותי ונעמדה מאחורי המכונית, מרימה את החצאית ומורידה במהירות את תחתוני הביקיני הלבנים שלבשה והתכופפה, נשענת בידיה על השמיכה שפרסה, "נו, מה עוד צריכה אשה לעשות כדי שידפקו אותה?" ציחקקה עם קצת מבוכה בקולה.
נעמדתי מאחוריה, פותח במהירות את החגורה במכנסיים ומשלשל אותם יחד עם התחתונים עד הקרסוליים, עמד לי, את זה כבר ידעתי, גם היא הייתה מיוחמת, הרגשתי את זה כשהעברתי אצבע לאורך שפתי הכוס שלה והרגשתי עד כמה היא רטובה, כיוונתי את הזיין המתוח אל בין שפתי הכוס הנפוחות מתאווה, משפשף בהן את העטרה המתוחה שלי ומחדיר מעט את ראשה, "בזהירות, לא עשיתי את זה יותר משנה" היא לחשה בתשוקה כשאחזתי במותניה, נותן לה רגע להתכונן ו…והשחלתי אותה, לוחץ בעדינות וחודר לאט לאט אל מעמקי הכוס הרטוב שחיכה לי כל כך.
"וואו, כבר שכחתי כמה זה טוב" היא גנחה בתאווה כשכל הזיין הגדול שלי היה נעוץ עמוק בכוס שלה, "כן, כמה התגעגעתי לגבר גדול בתוכי" המשיכה באותו קול מחורמן והרגשתי את קירות נרתיקה מתהדקים סביב הזקפה הנוקשה שלי, "קודם לאט, תן לי להנות" היא עצרה אותי כשהתחלתי לפמפם במהירות, "לאט וחזק, בתנועות ארוכות" הדריכה אותי ונתתי לה את מבוקשה, מושך כמעט עד הסוף ונועץ במכה חזקה הסוחטת ממנה גניחת "כן" ארוכה של הנאה, "תמשיך, עוד" היא לחשה בתשוקה כשהיה לה נדמה שהשתהיתי לרגע ושוב תקעתי אותה.
גחנתי עליה וחפנתי את שדיה הרכים בכפות ידי, ממזמז אותה, משחק לה בפטמות והיא, כאילו בתמורה, דחפה את אחוריה לאחור כאילו מנסה שאחדור יותר עמוק, "שקט" לחשתי לה כשהיא גנחה בקול.
"זה כל הכיף" היא ציחקקה והוסיפה "תמשיך, אני מתה על התנוחה הזאת" גנחה בתשוקה, "אני מתה על הזיין שלך, הוא גדול! יותר גדול מהזיין של בעלי" החמיאה לי ושוב גנחה בתאווה בקול.
"ששש…" ניסיתי להשתיק אותה "מישהו בא" הוספתי למראה שתי דמויות שהתקרבו לעברנו.
"תמשיך!" היא לחשה חזרה כאילו פחדה שאפסיק ואברח מתוכה, "זה בסדר, הם לא יעשו כלום, רק יציצו, קוראים לזה דוגינג" הסבירה לי "תן להם, זה מחרמן אותי כשמציצים לי… בדיוק בשביל זה בעלי היה לוקח אותי לכאן"
שתי הדמויות התקרבו עוד קצת ונעמדו, שומרות על מרחק מה, "מה הם עושים?" נבהלתי כשהם פתחו את החנות שלהם ושלפו את הזיין.
"מאוננים" היא הסבירה, מסובבת את הראש לעברם ומסתכלת, "בשביל זה הם פה… תמשיך" הרגשתי איך היא נהיית יותר רטובה שם בפנים והגברתי את הקצב, "כן, תטחן אותי!" היא גנחה בתשוקה, "כן, זה טוב…אני גומרת!!" היא צעקה בלי בושה ושני הזרים שפשפו לעצמם את הזיין במהירות.
"עוד, תמשיך, אני רוצה עוד" היא התנשפה ואני המשכתי, לש את שדיה, משחק לה בפטמות וטוחן אותה. הייתי מגורה, גם מהחיכוך הנעים בתוך הכוס הרטוב שלה, גם מהפוזה, דופק אשה בשלה על המכונית שלה, וגם משני המציצים שעמדו ועשו ביד מול עיני, "בואי, בואי, בואי" גנחתי במהירות כשהרגשתי שעוד רגע זה בא לי, "בואי!!".
"אני באה" היא ענתה לי כהד והרגשתי את קירות נרתיקה מתכווצים סביב הזיין שלי, "אני באה, כן, תן לי, תן!!!"
נתתי לה, לא חשבתי בכלל על מה שאני עושה וגמרתי, נמתחתי ויריתי את זרעי החמים עמוק בתוכה, הצפתי את הווגינה שלה באותו נוזל לבן ושמנוני שהיא כל כך חיכתה לו.
כשהתכופפתי להרים את מכנסיי ראיתי שגם המציצים גמרו, אפילו ממרחק ראיתי את החיוך הגדול על פניהם, גם היא התיישרה והתחילה לסדר את בגדיה, להרים ת'תחתונים ולסגור את החזיה והחולצה, "וואו" היא התנשפה בכבדות "תודה, הייתי צריכה את זה" חייכה לעברי והחזירה את השמיכה לבאגז', "בוא ניסע" המשיכה "אני אקח אותך הביתה" והפעם היא התיישבה ליד ההגה.
לא יכולתי שלא להעריץ אותה, היא נהגה כמו נהג מרוצים מקצועי, סוחטת מהאלפא רומיאו האדומה את המקסימום, מעבירה הילוכים במהירות בלי שארגיש בכלל, "נעים מאד אני תמר" היא הושיטה לי יד פתאום כשנסענו בשדרות לוי אשכול במהירות שמתאימה יותר למסלול ההמראה של שדה דב שמימיננו וחייכה אלי ופתאום הבנתי שבכלל לא ידעתי עד עכשיו איך קוראים לה.
"קובי" חייכתי חזרה, "במקור זה יעקב אבל החברים קוראים לי קובי"
"אני יודעת, היה רשום לך על התג בחולצה" והיא האיצה ועקפה במהירות מכונית "ואם לא אמרתי לך אז תודה, הייתי צריכה את זה"
"אמרת" מלמלתי.
"גדול ה…זה שלך" עצרה בחריקה ברמזור.
"תודה" הסמקתי.
"אמרו לך?" והיא בחנה אותי שוב באור הפנס החזק שמעלינו.
הסמקתי עוד יותר.
"אל תסמיק, אתה זיון טוב" היא האיצה כשהרמזור התחלף, "אתה בדיוק מה שהייתי צריכה עכשיו" החליפה במהירות הילוך, לוקחת את הסיבוב בחריקת צמיגים ומאיצה עוד, "שנה וחודשיים מאז שגבר נגע בי בפעם האחרונה" ואני החזקתי חזק כשהיא פנתה במהירות שמאלה לאבן גבירול.
"שגבר נגע בך?" לא הבנתי.
"כן, בעלי, מאז שהוא נהרג בתאונה עשיתי את זה בעיקר לבד, אתה מבין למה אני מתכוונת" הביטה לעברי ושוב הישירה מבט לכביש, "קצת עם אשה אבל זה לא אותו דבר" אמרה כאילו אין טבעי מזה, כאילו לא על עניניה הפרטיים ביותר אנחנו מדברים.
את המשך הדרך עד הבית שלי עברנו בשתיקה, ישבתי והסתכלתי עליה, מרוכזת בנהיגה, אז עוד לא ידעתי את גילה והיא נראתה לי בת 30, מקסימום 35, יפה, אין מה לדבר, שיער בלונדיני חלק מסופר בקארה כסחני התנפנף ברוח שנשבה במכונית הפתוחה הנוסעת במהירות, חזה גדול וזקוף עטוף בחזיה שהבליטה את החריץ המדליק שבין שדיה שהציץ ממחשוף החולצה שכאילו במקרה כפתור אחד יותר מדי נשאר פתוח, בטן שטוחה ומותניים צרים, רגלים ארוכות וחטובות נחשפו מבעד לחצאית שהיא משכה והרימה כדי שלא תפריע לה בנהיגה.
"בת כמה אני נראת לך?" היא שאלה פתאום, כנראה הבחינה שאני בודק אותה.
"שלושים, מקסימום שלושים ושתים" אמרתי, מקווה שלא הגזמתי.
"הייתי מתה" היא ציחקקה "ארבעים ושתים!"
"לא!" נדהמתי, אמא שלי בת ארבעים וחמש אבל איזה הבדל, אמא שלי נראת לידה זקנה בלה וגם לפני שלוש שנים היא נראתה ככה, עיפה ונבולה.
"כן" היא חייכה לעברי "זה משנה?"
"לא" עניתי במהירות, "כמו יין, משתבחת עם השנים" ניסיתי להצחיק.
שוב נפלה שתיקה עד שהגענו לבית שלי, יצאתי מהאוטו, לא יודע מה להגיד, מתבייש או מפחד לשאול אותה אם היא רוצה להפגש שוב, בסך הכל היא מצאה חן בעיני.
"מתי אתה עובד שוב?" היא שאלה בסוף, כשכבר הייתי מחוץ לרכב.
"מחר" עניתי, "גומר בין תשע לעשר בלילה" הוספתי, מנסה לרמוז, "בעצם כל השבוע אותה משמרת".
"ביי", זה כל מה שהיא אמרה והיא השתלבה בתנועה בחריקת צמיגים ונעלמה.
למחרת חיכיתי אבל היא לא באה, גם בערב שאחרי, "כנראה שהיא חיפשה סטוץ חד פעמי" חשבתי בערב השלישי כשהלכתי הביתה ורק מלחשוב עליה נעמד לי עד שלא הייתה לי ברירה בבית והייתי חייב לאונן.
ביום שישי, כשכבר חשבתי שגם הלילה היא לא תגיע, היא התישבה מולי על הבר, "יין, לבן וקר" היא אמרה, במין רצינות כזאת.
מזגתי לה שוט טקילה ושמתי לפניה, "על חשבון הבית" חייכתי.
"לא תודה" החזירה לעברי את הכוסית באותו פרצוף רציני, "אני צריכה לנהוג. יין לבן"
מזגתי לה, ממלא את צלוחית הבוטנים שמולה, עומד רגע ולא יודע מה לעשות עם עצמי ומתחיל שוב במלאכתם הבלתי נגמרת של הברמנים, בהברקת הכוסות.
היא שתתה לאט, מתבוננת בי ושותקת, כשגמרה את הכוס שמולה ביקשה עוד אחת ומזגתי לה בשתיקה, "תודה" היא חייכה, פעם ראשונה שהיא מחייכת הערב, "אתה מסיים בעשר, נכון?"
"בחצות" תיקנתי.
"או-קיי, אני מחכה" והיה משהו בטוח כזה בקולה, כאילו אין ספק שאני פנוי ומחכה רק לה.
הייתי צריך לנחש מה היא זוממת כשהיא הובילה אותי לפינה המרוחקת והחשוכה בחניון שבה חנה רכבה, "אני צריכה אותך עכשיו" הודיעה והיא הלכה ישר לבאגז', שולפת את השמיכה ופורסת על המכסה, "בוא" היא קראה לי והתחילה להתכונן, בדיוק כמו אז, בתל ברוך, פותחת את החולצה והחזיה, מרימה את החצאית ומשלשלת את התחתונים ונעמדת מוכנה, מתכופפת ונשענת על השמיכה הפרוסה.
זיינתי אותה, זיון גברי חזק, נעצתי את כל הזיין עמוק לכוס הרטוב שלה בנעיצת אגן אחת חזקה, אוחז במותניה ולוחץ באגן, מנסה להכנס עוד קצת.
אם יש מצלמות אבטחה באותו אזור בחניון אז למאבטחים יש עכשיו סרט כחול לוהט, אם הם גם הצליחו להקליט את הקולות, את גניחות ההנאה שלה, הם בטח מאושרים, ברגע הראשון זה הפחיד אותי, שיצלמו אותנו, אבל אחר כך אמרתי לעצמי על הזיין שלי, מה כבר יקרה? המניות שלי בחצור הגלילית רק יעלו.
תמר גנחה בהנאה "וואו, זה טוב" הודיעה לי בקול "אמא'לה, כמה שהוא גדול" המשיכה "תמשיך, כן ככה" וטחנתי אותה דק דק.
שלוש פעמים היא גמרה לפני שגם אני גמרתי, שלוש פעמים היא צעקה בקול לפני שמלאתי את הווגינה שלה בזרמתי החמה, שלוש פעמים היא אמרה לי "תודה, אתה לא יודע כמה רציתי את זה".
"כנס" היא הצביעה על המושב שליד הנהג אחרי שהתלבשנו חזרה, "עוד לא גמרתי אתך".
חשבתי שהיא נוסעת שוב לחוף תל ברוך אבל במקום לפנות לחוף היא פנתה לצד שני, עולה על דרך נמיר ושועטת צפונה. במחלף הסירה היא ירדה ועברה להרצליה פיתוח, מנווטת במהירות בין הרחובות הקטנים ובסוף נכנסה דרך דלת שכאילו הריחה אותה מרחוק ונפתחה לכבודה למוסך גדול ועצרה בחריקה.
"הגענו הביתה" חייכה ויצאה, "בוא" הושיטה לי יד ומשכה אותי אחריה, "עכשיו נעשה את זה כמו שצריך, על מיטה" הובילה אותי היישר לחדר המיטות שלה.
חדר המיטות היה יותר גדול מהדירה שלנו בחצור הגלילית והמיטה עצמה גדולה יותר מהחדר שלי ושל אחי באותה דירה, "תתפשט" היא אמרה בקול של מי שרגילה שיצייתו לה והתחילה בעצמה להתפשט.
עמדנו עירומים אחד מול השני, בוחנים זה את זה, פעם ראשונה שאנחנו רואים אחד את השני ככה באור ותאמינו לי באור היא נראתה עוד יותר יפה ומושכת מאשר בחושך.
גם לי לא היה במה להתבייש, בן 23, נראה טוב, דוגמן לעת מוצא, גוף שרירי וחטוב, קוביות בבטן, זיין גדול שגם עכשיו, כשהוא שמוט בין רגליי, נראה גדול, "אני רואה שצריך לעזור לו" ציחקקה וירדה על ברכיה מולי, אוחזת בו ולא אכפת לה שהוא עדיין מצופה במיצינו והתחילה למצוץ לי בתאווה.
לא הייתי צריך הרבה בשביל שיעמוד לי מחדש, זיין גדול, נוקשה כפלדה, "בוא" היא קמה ונשכבה על המיטה, שוכבת על הגב עם רגליים פתוחות, "בוא תשכב עלי" הביטה בי במבט חושק, "בוא תכניס לי" הרימה רגליים כשהן פתוחות לצדדים וחשפה עוד יותר את הוורוד הנוצץ שבין שפתי הכוס הכהות.
ביקשה, קיבלה. עליתי עליה, שוכב עליה כשישבני מורם, מכוון, נוגע ברטוב שבין שפתיה, מרגיש את רגליה מחבקות אותי, לוחצות וננעלות על ישבני, ו…נעצתי עצמי לתוכה, נשכבתי עליה וקברתי את כל הזיין עמוק בתוכה, סוחט ממנה "וואו" ארוך ואחריו גניחה ארוכה עוד יותר, "כן, כמה שזה טוב!!"
אף חברה לפניה לא הצליחה לתת לי את החוויה שהיא העניקה לי, זיון כזה לא היה לי מעולם, לכאורה זיון הוא זיון או כמו שהיינו אומרים בצבא כל חור בלילה שחור אבל זה לא זה, שכבתי עליה, מועך את שדיה הרכים אל חזי, מחליק בתוכה כמו בוכנה משומנת, אגני מכה באגנה ואני מרגיש את קירות נרתיקה מתכווצים סביב הזיין שבתוכם, עוטפים אותו וסוחטים אותו, גם הגניחות שלה היו של כזאת שיודעת להעריך זיין טוב, להודות על מה שהיא מקבלת, והגניחות! גניחות הנאה מלאות תאווה שמחרמנות ברמות.
הפעם גם התנשקנו! ביוזמתי, בהתחלה חששתי קצת מהתגובה שלה אבל אחר כך תפסתי אומץ ושאלתי "אפשר לנשק אותך?" מסמיק קצת.
"למה אתה מחכה?" חייכה אלי והגישה לי את שפתיה.
הנשיקה הראשונה הייתה מהוססת, נגיעה סתמית בשפתיים, אבל אז היא אחזה בראשי והצמידה את שפתינו בנשיקה צרפתית לוהטת, מחדירה את הלשון ונסוגה כשאני דחפתי את שלי, נותנת לי להוביל, לקבוע מה עושים, "וואו, כבר מזמן לא נישקו אותי ככה" היא פלטה כשעזבתי אותה לרגע לנשום אוויר ושוב הצמידה את שפתיה לשפתיי.
גמרנו ביחד, צועקים בתשוקה, היא לחצה עם הרגליים שלה והצמידה את אגני לאגנה עוד הרבה אחרי שגמרתי כאילו לא רוצה להפרד, "וואו" אמרנו שנינו ביחד כשהיא עזבה ונשכבתי לצידה מתנשף על הגב "ככה אני אוהבת שמזיינים אותי" היא הוסיפה "תודה".
אחר כך היא התכרבלה בזרועותי, שוכבת צמודה, מלטפת אותי, בעיקר שם, בין הרגליים, בזיין הרטוב, מספרת לי עוד על בעלה, על חייה, מסתבר שגם היא לא נולדה עם כפית זהב בפה, שאת הבית המהמם הזה היא ירשה מבעלה, את זה ועוד מפעלים ורכוש רב שההורים שלו, ניצולי שואה שהתעשרו, השאירו לו, לבן היחיד שלהם.
הסתבר לי גם שבצעירותה היא הייתה סגנית מלכת היופי וויתרה על קרירה מצליחה בדוגמנות לטובת חיי הנשואים עם בעלה שידע להנות מהכסף הרב שלו.
"חשבתי ששכחת ממני, שהייתי בשבילך סטוץ ללילה" אמרתי באחת ההפסקות שלה בסיפור, לא יודע למה אמרתי את זה, זה יצא לי ספונטנית.
"למה?" היא חייכה ונישקה אותי בחזה, "רצית שאני אבוא?"
"כן, מאד"
"למה?"
"כי…לא יודע" הסמקתי "רציתי, חשבתי עליך, אפילו" נתקעתי.
"אפילו מה?" היא חקרה ומהקול שלה היה נדמה לי שהיא יודעת את התשובה.
"אפילו עמד לי, חשבתי עליך ועמד לי ו…" הסמקתי עוד יותר "ועשיתי ביד"
"מסכן שלי" היא נמרחה עלי יותר וליטפה אותי על הלחי, "אתה חושב שמגיע לי עונש?"
"עונש?" לא הבנתי.
"כן" היא ציחקקה, "לי ולבעלי היה מין משחק כזה, מי שפוגע בשני משכיבים אותו על הברכיים ומצליפים לו בתחת, ביד" והרגשתי שהיא מתלהבת אבל לא רק היא, גם אצלי התעורר המה-שמו, "בוא, אני אראה לך…שב ככה" משכה והושיבה אותי על פינת המיטה ובלי לחכות נשכבה לי על הברכיים, רגליה בצד אחד, ראשה וידיה בצד שני וישבנה מונח חשוף לפני.
לא סתם הם שיחקו במשחק הזה, רק מהתנוחה שלה ככה, שוכבת לי עירומה על הברכים, נעמד לי כמו טיל, "אני מרגישה אותו" היא ציחקקה "כמה פעמים הייתה צריך לאונן בגללי?"
"פעם אחת"
"אז שלוש, שלושה פליקים מגיע לי" היא הודיעה במין שמחה כזאת "נו, תתחיל"
כבר אחרי הפליק הראשון ידעתי שהמשחק הזה הוא המשחק המקדים הכי מחרמן ששיחקתי אי פעם, יותר מכל מציצה אחרת, לא היכיתי חזק אבל צליל המכה בישבן החשוף, ה"אייי" המתפנק שלה ובעיקר הסימן האדום שבלט על רקע ישבנה עשו את שלהם והזיין שלי נמתח עוד יותר, אחרי המכה השניה חשבתי שאני גומר אבל שלטתי בעצמי ואחרי המכה השלישית לא התאפקתי, זרקתי אותה על המיטה ותקעתי אותה, נעצתי את החנית שלי היישר לכוס המבעבע שלה ו…השפרצתי.
נשארתי אצלה בשבת, עשינו בעיקר שני דברים, זיונים ולהתחרדן על שפת הבריכה הפרטית שלה, הזדיינו בלי סוף, לא רק במיטה בכל מקום ובכל צורה, כולל על השיש במטבח כשהיא סחטה מיץ ואני באתי מאחוריה ו"הפרעתי" לה.
כשהיא הציעה לי שנצא לשחות בבריכה היססתי לרגע, "אין לי בגד ים" מילמלתי.
"מי צריך בגד ים" היא צחקה, זורקת את המגבת שהיתה עטופה סביב מותניה ונשארת עירומה, "בוא" משכה אותי אחריה לחצר "אף אחד לא רואה"
אף אחד אכן לא ראה, יש יתרון בבריכה פרטית, זאת לא הפעם הראשונה שאני מתרחץ עירום בבריכה אבל בפעמים שלפני היינו רק בנים, הבנים מהשכונה באיזה בריכת מים שאסור לשחות בה, ופה אני איתה אבל גם זה נגמר בזיון, בעצם שנים, קודם בבריכה, נשענת בידיה על המעקה ואני טוחן אותה ואחר כך על מיטת השיזוף, רוכבת לי ושדיה קופצים בהנאה.
עשינו הפסקה אחת, לאכול, בעצם קודם קפצנו לקניון בשפיים, לדעתה הייתי צריך בגדים קצת יותר מתאימים והיא קנתה לי כמה בגדי מעצבים שלא הייתי יכול להרשות לעצמי לבד. אחר כך דהרנו ל"הרברט סמואל" מסעדת שף ידועה שבה הכירו אותה ולכן קיבלו אותנו עם חיוך גדול ועשו לנו הרבה כבוד ובסוף, כשראיתי את הטיפ שהיא השאירה, הבנתי גם למה.
בערב עוד היא הספיקה להעניש גם אותי, מצאה את הסיבה והשכיבה אותי על ברכיה, המגע הזה של הזיין בין ירכיה והמכות בישבן עם כף ידה, שיותר משהם כאבו הם חירמנו, היו שוב המשחק המקדים האולטימטיבי שהביא אותנו למגה זיון על השטיח בסלון.
בשבוע אחרי היא הייתה מגיעה כל ערב לקראת סוף המשמרת שלי ומחכה לי על הבר, היינו יוצאים לבלות, קורעים את העיר, כשיש לך כסף אין גבול לאפשרויות, גיליתי מקומות שלא ידעתי עליהם, עשינו דוגינג בחוף תל-ברוך, פעם מציצים ופעם נותנים להציץ לנו ואחרי עוד שבועיים היא הציעה לי להתפטר ו…להתחתן!
את אנה, עורכת הדין שלה, הכרתי בשבוע שבו היא הציעה לי להתחתן. "אנחנו הולכים לארוחת ערב עם עורכת הדין שלי" ואני ציפיתי לאיזו זקנה מכוערת שלא כל כך התאימה להמשך המשפט שלה "ורק רציתי שתדע ששכבתי איתה, אחרי שבעלי נהרג ולפני שהכרתי אותך" הוסיפה כאילו מתנצלת.
אנה הייתה יפיפיה, מטר שמונים של גוף שכל דוגמנית צמרת הייתה רוצה כזה, שיער בלונדיני חלק, פנים של בובה, שדיים גדולים וזקופים עטופים בחזיית תחרה שחורה שבלטה מתחת לחולצה הלבנה המעט שקופה, בטן חלקה ומותניים צרים ורגלים ארוכות וחטובות שהציצו מתחת לחצאית המיני שלבשה, הולכת בקלילות על עקבים גבוהים ודקים כאילו המטר שמונים שהטבע נתן לה לא מספיקים לה.
דיברנו על החתונה הקרובה ובלי שארגיש אנה הובילה אותי להציע הסכם ממון, קודם הסבירה את היתרונות הרבים ואחר כך תימרנה אותי לכך שאני אהיה זה שיוזם, אני הוא זה שהציע לתמר, אשתי לעתיד, שנחתום על הסכם כזה.
האמת שתמר בהתחלה התנגדה אבל בסוף התרצתה, בעיקר כשטענתי שאני לא רוצה שיגידו שהתחתנתי אתה רק בגלל כספה, ובסוף היא הסכימה וביקשה מאנה להכין הסכם כזה.
המפגש עם ההורים היה קצת טראומטי, אומנם בשכונה עשו לי כבוד כשנכנסתי נוהג באלפא-רומיאו-ספיידר-אדומה כשהגג פתוח אבל לאמא שלי היה קשה לקבל שאני מתחתן עם אשה שהיא בערך בגילה, ואחר כך גיליתי גם שהיא נסעה לעמוקה להשתטח על קברי צדיקים ולהדליק נרות לביטול רוע הגזירה, גם אבא שלי לא קיבל את זה טריוויאלי והלך להתייעץ עם הרב שהזמין אותי לשיחה רק שהוא היה יותר ראלי, ביחוד אחרי ששמע את הסכום שתמר התכוונה לתרום לבית-כנסת, ואמר שאם אני מאושר אין סיבה להתנגד.
גם אמא שלה עיקמה את האף, לטענתה אני יכול להיות הילד שלה ולא בעלה, אבל כאלמנה שחייה טוב בזכות הבת שלה ואחרי שסמדי, אחותה של תמר, לקחה אותה הצידה לשיחה והסבירה לה את מקור החיים הטובים שלהן, היא בסוף התרצתה.
בעוד מחווה תמר שלחה לימוזינה מפוארת להביא את הוריי לחתונה, משכנת אותם בסוויטה מפוארת במלון דן-אכדיה. את החופה עשינו בחצר של הווילה, יום שלישי פעמיים כי טוב, חופה צנועה בחוג המשפחה.
שעה לפני שהרב הגיעה אנה ולקחה אותנו הצידה לחתום על הסכם הממון, חוברת עבה כרוכה בעטיפת עור מהודר שתמר חתמה מיד, אפילו לא קראה, ואני אחריה, חותם בלאנקו, לא שואל ולא מתעניין.
את המסיבה האמיתית עשינו ביום חמישי בערב במועדון יוקרתי בנמל תל-אביב שנסגר במיוחד עבורנו, היחצנית שתמר שכרה דאגה שכל המי ומי יופיעו לעשות לנו כבוד.
אוכל מעולה, הרבה אלכוהול ודי-ג'יי טוב הפכו את הערב להצלחה מסחררת, בכל מדורי הרכילות הופיעו למחרת התמונות שלנו רוקדים מאושרים ובמיוחד של מצעד הסלב-ים שבאו וחייכו לצלם כאילו היו קרובי משפחה מאושרים מדרגה ראשונה רק ש…באותו הלילה גם בגדתי בפעם הראשונה באשתי! ועוד עם מי? עם אנה! עורכת הדין שלה.
הייתי מתודלק טוב, עליז מהאלכוהול, ואנה לא הייתה צריכה הרבה, רק לפתוח עוד כפתור בחולצה ולגלות עוד קצת משדיה האלוהיים, כדי שאלך אחריה כמו הילדים אחרי החלילן מהמלין.
בדרך הקפצנו עוד טקילה מהבר, וכשאנה גררה אותי לחדר השרותים הלכתי אחריה בשמחה.
דפקתי אותה על האסלה, עומדת על הברכים ונשענת עם הידים על הניאגרה, חצאית המיני מגולגלת ומורמת, תפוסה בחגורה, תחתוני החוטיני שלה מוסטים קצת הצידה, אפילו לא הורידה אותם, החולצה פתוחה והחזיה מורמת, נותנת לי גישה לציצים העסיסיים, עמדתי צמוד לישבנה ודפקתי אותה בתאווה, הזיין שלי חגג בכוס הרטוב והחמים שלה שעטף ונצמד אליו, נותן לי את החיכוך האולטימטיבי.
"זה טוב?" היא שאלה.
"כן" גנחתי בהנאה "זה טוב לזיין אותך".
"יותר טוב מאשתך"
"כן" עניתי מהופנט, זה לא שאני מתלונן על הזיונים עם תמר, אופס, אישתי, מצטער אבל עדיין לא התרגלתי לקרוא לה אשתי, את התנוחות והמשחקים שאשתי לימדה אותי לא חלמתי לעשות עם מישהי לפניה אפילו לא עם מרגלית הנימפומנית מהשכבה מעלי שהיתה אומרת תודה ומנשקת לי את קצה הזיין אחרי כל זיון שהייתי מזיין אותה בחורשת היער הסמוכה לשכונה.
היא ידעה להפעיל את שרירי הכוס שלה, הרגשתי אותם מתכווצים סביב הזיין הנוקשה שבתוכה ושכאילו חלבו אותי, "וואו, אמא'לה, כמה שזה טוב" לחשתי לה ומצצתי את תנוך האוזן בתאווה, "באמא שלי, את הכי טובה" הוספתי חטא על פשע, דוהר בתוכה אל עבר האורגזמה, גומר בתוכה במין הנאה כזאת, "מים גנובים ימתקו" לחשתי לה אחרי שנרגעתי והיא רק קמה וסידרה את תחתוניה, יישרה את החצאית והתחילה לסגור את הכפתורים בחולצה, "אני מבינה מה היא מצאה בך" היא אמרה לי, מחייכת מין חיוך ציני קצר וחזרה לאותו מבט פוקר הרגיל שלה, "חכה, אל תצא לפני שאני בודקת שאין אף אחת בשרותים" עברה לפסים מעשיים ויצאה.
את ירח הדבש שלנו בילינו ברביירה הצרפתית ותאמינו לי ליקקתי שם דבש, הרבה דבש, תמר נתנה לי כל מה שרציתי ובתמורה עשיתי את כל מה שהיא רצתה במיטה!, לא שאני מתלונן, חלילה, היה לה מין ספר כזה, 101 תנוחות לתיבול חיי המין, ואת כולן היא רצתה לנסות.
ברביירה הייתה גם הפעם הראשונה שהיא דפקה אותי! בערב האחרון נשארנו בחדר ושיחקנו קלפים, כשהיא הציעה שהפרס הגדול יהיה לרקוד את "הטנגו האחרון בפריז" לא לקחתי את זה ברצינות, בשלוש פעמים האחרונות ששיחקנו קלפים אני נצחתי, רק כשהפסדתי והיא שלפה מהמזוודה סטראפ-און והתחילה להלביש לעצמה הבנתי למה הכנסתי את עצמי, ניסיתי להתחמק, למצוא תרוצים, אבל כלום לא עזר לי "החיים זה לא פקניק, תלמד גם להפסיד" היא חייכה לעברי, אוחזת בידה שפופרת משחת סיכה, "תוריד את המכנסיים ותשכב על השטיח" היא ציחקקה, משכיבה אותי כמו שהיא רוצה, חצי גוף עליון עירום והמכנסיים והתחתונים משוכים עד הברכיים, שוכב על הבטן כפות הידים משולבות מאחורי העורף, מרגיש את הקור של משחת הסיכה שהיא מורחת לי בנדיבות בפי הטבעת ומתכונן שתבוא ותבצע בי את זממה.
הרגשתי אותה עולה עלי, מכוונת, "החיים זה כמו נדנדה" ציחקקה באוזני, "פעם אתה למעלה ופעם אני ו…הפעם אני" הוסיפה ונעצה את עצמה לישבני.
הרגשתי כאילו מישהו נעץ בי חרב, כאב חד פילח את גופי כשהדילדו המוצמד לאגנה קרע את דרכו עמוק אל תוך ישבני, "מה קרה מותק?" היא ציחקקה, "כואב לך?" הוסיפה ושאלה באותה נימה צינית, "גם לי כאב!" הפכה בבת אחת רצינית, "כששמעתי שדפקת את עורכת הדין שלי" הוסיפה, מפמפמת בישבני בחוזקה ואני שוכב המום ולא זז, "שלא עמדת במבחן הראשון שלך כגבר נשוי!" טחנה אותי מהר וחזק והרגשתי את הכאב בפי הטבעת האומלל שלי.
אותו לילה ישנתי על הספה בסלון של הסוויטה, כל הטיסה חזרה אשתי לא החליפה איתי מילה, זה לא שלא התחנפתי אליה, התחנפתי וביקשתי סליחה, אבל כלום, פני אבן שלא השתנו גם כל הדרך עד הבית, רק התעסקה עם האייפון שלה ושלחה מסרונים לכל העולם, ובבית…שם כבר חיכתה לנו אנה!
ברגע הראשון חשבתי שאשתי תצעק עליה, בכל אופן היא הזדיינה עם בעלה, אבל במקום זה הם התחבקו והתנשקו ולא סתם נישוק, נשיקה תאוותנית על השפתיים לא כזאת מנומסת על הלחיים.
"הכל מוכן" הודיעה אנה.
"שב!" הצביעה אשתי על הכסא ליד שולחן האוכל.
התיישבתי, עדיין לא מבין מה קורה, גם אשתי ואנה התיישבו מולי, אנה הוציאה צרור ניירות מהתיק שלה והגישה לי.
"חבל על הזמן" האיצה בי כשהתחלתי לעיין בצילום הסכם הממון שלנו, "תפתח ישר בעמוד 7" שלחה אותי לקטע הראשון שרצתה והתחילה להקריא.
לא אלאה אתכם בפרטים אבל מהר מאד התברר לי שהסכם הממון אינו כל כך תמים, שבמקרה של גרושין, ולא חשוב מי היוזם, לא רק שאני לא מקבל כלום אלא אני חייב להחזיר לאשתי את כל מה שהיא השקיעה בי כולל ריבית והצמדה.
אנה חשבה על הכל בהסכם, מכסה כל דרך מילוט אפשרית וסוגרת אותה, ובוודאי שלא שוכחת את סעיף הבגידה. במקרה שאבגוד באשתי, נכתב בהסכם, ולא חשוב עם מי ולמה, תהיה זאת רשאית להעניש אותי כראות עיניה ואם לא אסכים לעונש יחשב הדבר כאילו ביקשתי להתגרש ובנוסף אצטרך לשלם לה סכום עגול של 1,000,000 דולר כפיצוי על הפגיעה בשמה הטוב ועוגמת הנפש שנגרמה לה ומנגד, עוד הפתעה, לה, לאשתי, מותר לשכב עם נשים וזה לא יחשב כהפרת הסכם הממון.
בהמשך הבנתי גם שלא רק על בגידה אני צפוי לעונש אלא גם אם לא אשמע בקולה או שלא אעשה מה שהיא רוצה… ועוד כהנה וכהנה סעיפים דרקוניים שסירסו אותי לגמרי והפכו אותי בפועל לפודל שלה.
"שים לב לדף האחרון" שלחה אותי אנה אל החתימה שלי "תקרא בקול מה כתוב כאן" הוסיפה בציניות כשהיא מצביעה על השורה שמעל החתימה.
קראתי, הייתי צריך לקרוא את זה אז, כשחתמתי, "אני מצהיר בזאת שאני חותם מרצוני החופשי ובדעה צלולה לאחר שקראתי והבנתי את כל סעיפי ההסכם ואני מתחייב לקיימם ככתבם וכלשונם" וכאן עצרתי, מחליף צבעים, לא הייתי צריך להמשיך לקרוא, הבנתי את הפואנטה, אבל אנה התעקשה, "עכשיו שתי שורות מעל זה" והפעם התברר לי שבמקרה של אי הסכמה אנה היא הבוררת!.
אנה סיימה את חלקה והתרווחה בכסא, משלבת ידים ומחייכת בהנאה. "בגדת בי!" הפעם זה היה תורה של אשתי ששתקה עד עכשיו לפנות אלי.
"אני לא אשם, זאת היא ש…" הצבעתי על אנה שרק ישבה וחייכה.
"שתוק!" אשתי עצרה אותי באמצע, "היית צריך להגיד לה לא!"
"אבל…" עוד ניסיתי.
"בלי אבל, נכשלת במבחן!"
ישבתי נזוף כמו ילד קטן, מסמיק כולי. "אני מצטער" מלמלתי והרגשתי דמעות בעיניי "את צודקת, טעיתי, זה לא יקרה שוב…מבטיח"
"תקראי לו שוב את סעיף הבגידה" פנתה לאנה.
אין שמחה כמו שמחה לאיד ואנה הקריאה לי, החיוך על שפתיה הבהיר שהיא נהנית מזה, חוזרת שוב על סעיף המיליון דולר פיצוי ועל אופציית העונש, "מרשתי שואלת במה אדוני בוחר?" אמרה באותו קול השמור לעורכי דין שיודעים שלמי שעומד מולם אין הרבה ברירה, "גרושים וקנס או עונש?" סיימה בקול הכי ציני שבעולם.
דבר אחד היה ברור לי, הן רציניות, ועוד דבר, גם אם ינערו אותי וימכרו את הבית של ההורים שלי אין לי מיליון דולר להחזיר לה ועוד כל מה שהיא השקיעה בי שזה לבד הרבה יותר ממה שיש לי, "מה העונש?" מלמלתי וראיתי אותן מחייכות אחת לשניה.
שלושה חלקים היו לעונש שלה, או יותר נכון שלהן, אנה הייתה שותפה מלאה ופעילה. בחלק הראשון אנה אילצה אותי לזחול עירום לאורך כל הסלון הגדול עד לכורסה שעליה ישבה אשתי וחיכתה עם רגליים פתוחות ובלי תחתונים כשהיא, אנה, יושבת בצד ומסתכלת. זחלתי עד שהגעתי ושם ירדתי לה, לאשתי, נותן לה את עונתה עם הלשון, עושה את הכי טוב שאני יודע כדי שתסלח לי, נוגע לה בנקודות הכי רגישות כדי שתצעק בהנאה ואנה תסכים שנעבור לשלב הבא.
בשלב השני אנה העמידה אותי נשען על ארבע על השולחן הנמוך במרכז הסלון ושלפה את החגורה ממכנסי שהיו מוטלות על הרצפה, "בכל פעם שאני אצליף בך תצעק שזה מגיע לך ואתה מבקש סליחה" היא לחשה לי באוזן והתכוננה.
עמדתי ככה מוכן, מביט באשתי שישבה והתבוננה בי מחייכת, "אתה מוכן?" ציחקקה אנה ובלי לחכות הצליפה בישבני הצלפה ראשונה וכואבת.
"איי!" צרחתי. למרות שהתכוננתי הכאב החד שעבר כזרם בכל גופי הפתיע אותי, "מה אומרים?" שמעתי את אנה לוחשת לי.
"אני מצטער, זה מגיע לי בגלל שבגדתי" צעקתי בקול ועוד לפני שהתאוששתי ממש נחתה עוד הצלפה חזקה על ישבני, חורצת בו עוד פס אדום ושורף, "זה מגיע לי בגלל שבגדתי" צעקתי שוב "אני מבקש סליחה"
אנה עצרה רגע, רק כדי שאפשק יותר את רגלי, ובמכה הבאה הבנתי גם למה, המכה השלישית אולי לא הייתה חזקה כמו שתי קודמותיה אבל היא פגעה לי ישר בביצים, "איי, זה כואב!" צרחתי.
"לא נורא" ענתה אנה בקול אדיש וקר "גם אתה הכאבת למרשתי" והנחיתה מכה חזקה נוספת.
אשתי ישבה מולי בפנים אטומות והביטה איך אני חוטף ומבקש סליחה, אחרי כל מכה אנה עצרה ושאלה אותה "עוד?" והיא רק עשתה כן עם הראש ושוב חטפתי, צורח "איי" ומבקש סליחה. באיזה שהוא שלב הפסקתי לספור, רק נושך שפתיים ומחכה למכה הבאה.
"מספיק!" עצרה אותה אשתי ואני נשמתי לרווחה, התחת שלי בער, ידעתי שיהיה לי קשה לשבת עליו כמה ימים. אשתי ניגשה אלי ואחזה בסנטר שלי, מרימה את ראשי ומסתכלת ישר אל עיניי, "הבנת את המסר?"
"כן" ליחששתי בקול מתבכיין.
"מרשתי שאלה אם הבנת את המסר?" תפסה לי אנה בביצים ולחצה.
"כן" צעקתי "הבנתי את המסר" הוספתי באותו קול רם שלא יהיה לרגע ספק שהן שומעות, "אני מצטער, באמת"
"יופי" ציחקקה אשתי, "כי עכשיו בא החלק הכי מעניין בעונש" ורעד עבר בגופי, "עכשיו אתה תעמוד ותראה איך אני מזדיינת עם אנה" ושתיהן פרצו בצחוק.
עמדתי ליד המיטה הזוגית שלנו, עירום, כפות הידים משולבות מאחורי העורף וראיתי אותן מזדיינות!
עמד לי! למרות שכאב לי התחת מהמכות זה היה כל כך מחרמן שלא יכולתי לשלוט בזה והזיין שלי קיבל חיים משלו והזדקר למלוא אורכו, עמוד חשמל גדול ונפוח שכל כך רצה שיטפלו בו.
הן התחילו ב-69, שוכבות לפני ומלקקות אחת לשניה את הכוס, דוחפות לשון ומפנקות זו את זו, גונחות בקול, "מרשתי לא מרשה לך לאונן" הפסיקה אנה לרגע את הליקוקים שלה ועצרה את ידי המושטת לעבר הזיין שלי עוד לפני שהגעתי לידי מעשה, "תשלב חזרה ידים על העורף!" ציחקקה וחזרה למצוץ לאשתי.
אחר כך אשתי הלבישה לאנה סטראפ-און וזאת דפקה אותה מול עיניי ולא סתם, בדוגי!, זאת עומדת וגונחת בהנאה כשהיא מפמפמת במרץ באשתי מאחור ושדיה קופצים בכל תנועה שלה, וזאת גונחת בתשוקה בכל נעיצה המרעידה את שדיה התלויים תחתיה.
שלוש פעמים אשתי גמרה, צועקת בתאווה, לפני שהן התחלפו. הפעם אנה שכבה על הגב, מחזיקה את ברכיה בידה ומושכת את רגליה ואשתי עליה, שוכבת ומפמפמת בה במהירות ושתיהן מגרגרות מהנאה.
כשאנה גמרה הזיין שלי היה מתוח עד הקצה וכאבו לי הביצים, סוף סוף הבנתי שכאב ביצים אינו סתם ביטוי מליצי אלא משהו אמיתי, ואז אנה גמרה שוב, בגדול, בעצם הן גמרו ביחד, צועקות ומודיעות על כך בקול תרועה ואשתי התגלגלה ונשכבה גם היא על הגב לצידה, לוחשת לה משהו באוזן.
"מרשתי אומרת שאתה יכול ללכת לחדר האורחים ולאונן, הלילה אני אשן איתה פה ואתה תישן שם, לבד" ציחקקה ועוד לפני שהספקתי לצאת מהחדר הן נצמדו בתנוחת הכפיות, אשתי מחבקת את אנה וחופנת את שדיה.
התעוררתי בבוקר מריח של קפה טרי וקרואסון חמאה חם שאשתי הביאה לנו למיטה, מצטרפת אלי ויושבת לצידי כאילו כלום לא קרה אתמול בערב.
אנה כבר עזבה, לי כאב עוד התחת וניסיתי שאשתי לא תרגיש בזה, אבל איך שגמרתי לשתות את הקפה היא רצתה שנעשה סקס, פרוע, שאני אדפוק אותה כשהיא עומדת עם הברכים על האסלה ונשענת על הניאגרה שלפניה, כמו שדפקתי את אנה רק שהיא לא אמרה את זה במפורש!
בצהרים הלכנו ל"פורטרהאוז", מסעדת בשרים משובחת בתל-מונד, "אתה צריך כוח" היא ציחקקה כשהזמינה לנו סטיק גדול ועסיסי ובערב יצאנו לדוגינג בחניון תל-ברוך, קודם נתנו שואו קטן למציצים שהתאספו סביבנו ואחר כך הלכנו להציץ לאחרים, רק בשביל להתחרמן מחדש ולתת שואו נוסף.
החיים חזרו למסלולם, חיים טובים במיוחד כשיש בריכה פרטית בחצר וחדר כושר מאובזר למשעי במרתף, וכשאשתי הודיעה לי שהיא יוצאת לעוד מסע קניות עם שלוש חברות טובות ותחזור רק בערב זה לא נראה לי משונה, היו לה כבר גיחות כאלה גם קודם.
חצי שעה אחרי שהיא יצאה, עוד לא הספקתי אפילו להתרווח בספת השיזוף עם בקבוק הבירה הקרה שלקחתי לעצמי, ומישהו צלצל בדלת.
ברגע הראשון החלטתי להתעלם והמשכתי לשכב לי בשמש אבל הצלצול חזר, ארוך ועצבני, לא מפסיק עד שקמתי ופתחתי.
סמדי, אחותה הצעירה של אשתי, עמדה מולי. "ידעתי שאתה פה" נכנסה וחיוך ניצחון על פניה.
"אחותך לא פה" הודעתי לה, מקווה שהיא תלך, דווקא בא לי קצת להיות לבד.
"אני יודעת" היא חייכה שוב לעברי, "דיברתי איתה, הבנתי ממנה שהיא תחזור רק מאוחר בערב" התחילה להוריד את החולצה שלבשה, "באתי להשתזף קצת" זרקה את החולצה לרצפה כשהיא הולכת לכיוון הגינה והתחילה לפתוח את החצאית שלה.
"להביא לך משהו קר לשתות?" ניסיתי להיות מנומס.
"מה אתה שותה?"
"בירה" מראה לה את בקבוק הקורונה שאחזתי ביד.
"אהה…לא, לי קולה, עם הרבה קרח" נתנה לחצאית ליפול ונשארה רק בבגד ים מינימלי.
כשחזרתי עם הקולה ביד היא כבר שכבה על מיטת השיזוף, עירומה! "לבושה" רק במשקפי שמש כהות.
זה שהיא משתזפת אצלנו בלי חלק עליון כבר התרגלתי, גם אשתי הייתה שוכבת לידה ככה ומשתזפת בלי להגיד לה כלום, אבל זה שהפעם היא הורידה גם את החלק התחתון הקטנטן של בגד הים, נותנת לי, כאילו בלי כוונה, לראות את הערווה המגולחת למשעי שלה, היה חידוש!
לא הרגשתי אבל כנראה שעמדתי ובהיתי בנוף שבין רגליה, "מה קרה, לא ראית אף פעם כוס?" היא ציחקקה כשהיא מסדרת את עצמה על הכסא ופישקה מעט את רגליה, נותנת לי להציץ לחריץ הוורוד הרטוב שבינם.
"כוס ראיתי, אבל הדובדבן" ציחקקתי, מצביע על הדובדבן האדום כדם שבלט על רקע המשולש הלבן המוסתר תמיד על ידי החלק התחתון של בגד הים.
"אתה יכול למרוח לי בגב?" היא שאלה בקול מתפנק כשהיא מושיטה לי בקבוק שמן שיזוף ומסתובבת לשכב על הבטן.
מרחתי, המגע הזה של היד המשומנת בגבה עשה לי משהו, זאת אומרת מתח עוד יותר את מה שממילא כבר עמד, סמדי גרגרה כחתולה בשמש, "כן, ככה, תמשיך"
הייתה לי קצת בעיה עם התחת החשוף שלה, פחדתי לגעת, "אל תתבייש" היא ציחקקה כשעקפתי את הישבן וירדתי מהגב ישר לרגלים, "אתה לא רוצה שאני אשרף בישבן ולא אוכל לשבת", הסבירה אם זה לא ברור "שים, נו שים" האיצה בי ואני בדחילו ורחימו מרחתי לה על פלחי ישבנה המוצקים.
"עכשיו מקדימה" הסתובבה על הגב.
"שימי לבד" הושטתי לה חזרה את בקבוק השמן.
"קובי" היא פנתה אלי בקול מתחנחן, "מה קרה, אתה מפחד ממני?"
"לא"
"מאשתך?"
היססתי, בולע רוק.
"אל תפחד" נמתחה על מיטת השיזוף והבליטה את שדיה העסיסיים, "היא תגיע רק בערב ואני מבטיחה לא לספר לה" הושיטה אלי שוב את הבקבוק שמן שזוף ביד אחת ובשניה ליטפה כאילו במקרה עם האצבע בין שפתי הכוס והעבירה את הלשון על שפתיה בתנועה מתגרה.
האמת שעמד לי, ידעתי גם שהיא רואה, בגד הים הקטן וההדוק שלי לא רק שלא הסתיר אלא דווקא הבליט את זה, "אני רואה שמישהו מציץ" היא ציחקקה והצביעה על קצה העטרה שהציצה מתוך בגד הים שלא הצליח להכיל את כל הזקפה ואני הסמקתי ומהרתי לנסות לסדר אותו, "בוא" סימנה לי עם האצבע להתקרב יותר אליה, "שב לידי" זזה טיפה ועשתה לי מקום, "עכשיו תהיה ילד טוב ותמרח לי" המשיכה באותו קול מתפנק "ואל תשכח גם כאן" החזיקה בכף ידי והניחה אותה ישר על הכוס שלה.
אפילו נזיר ממנזר שאולין לא היה עומד בפיתוי כזה, בטח שלא חרמן גדול כמוני שאשתו נמצאת בדיוק בתקופת המחזור שלה, התחלתי למרוח לה, מתחיל מהצוואר ויורד למטה, מעסה את שדיה הרכים והיא מגרגרת "עוד" בקול מתפנק, יורד לבטן השטוחה וגם הפעם דילגתי על הפרטיים שלה, לא מעז לגעת שם, והמשכתי לרגליים, מורח רגל אחרי רגל אבל בסוף לא מתאפק ומעסה את כפות רגליה, כמו שאחותה, אשתי, אוהבת שאני עושה לה.
"שכחת פה" נזפה בי כשכבר רציתי לקום ושוב הניחה את כף ידי על הכוס שלה ואני מהרתי להרים את היד כנשוך נחש, "הן רגישות, צריך להגן עליהן" צחקקה וליטפה בהפגנתיות את שפתי הכוס הכהות.
הסמקתי אבל מרחתי, שופך כמות נדיבה לכפות ידי, משפשף יד ביד כדי לחמם מעט את השמן הקר ובדחילו ורחמו התחלתי לעסות את ערוותה, נוגע והיא גונחת בתשוקה "כן, תמשיך" וכאילו אין טבעי מזה שלחה יד והתחילה ללטף את הבליטה הגדולה שאיימה לקרוע את בגד הים שלי.
"תמשיך, תמשיך" עודדה אותי כשקפאתי למגע ידה המחליקה על בגד הים המתוח, "נעים לך?" היא חייכה לעברי.
לא הייתי צריך לענות לה, הזיין שלי נמתח וענה במקומי.
"בוא נראה ממה אחותי כל כך מתלהבת" היא ציחקקה ודחפה יד לתוך בגד הים, חופנת את הזקפה ואני לא התנגדתי, ממשיך למרוח לה שמן שיזוף ריחני על העור הלבן, "וואו" ראיתי את הבעת ההשתהות על פניה כשהיא שלפה את הגבר גבר המתוח שלי, "הצליח לה, לאחותי" משכה עוד את בגד הים למטה ואני אפילו עזרתי לה קצת, "שים לי קצת" ביקשה שאשפוך שמן על כפות ידיה והתחילה לשפשף לי בעדינות את עמוד המתח הגבוהה שניצב גאה בין רגליי.
מכאן כבר הדרך הייתה קצרה, לא התנגדתי כשהיא הציעה לי לשכב על ספת השיזוף ושהיא תמרח לי שמן, התמכרתי לתענוג כשתוך כדי כך היא נישקה וליקקה לי את הזיין המתוח, וגנחתי בהנאה כשהיא התיישבה עליו, השתפדה על זקפתי המתוחה והתחילה לרכב עלי!
השתוללנו, סמדי דהרה עלי אל עבר האורגזמה השלישית שלה, הכוס שלה היה חם ורטוב ועטף באהבה את הזיין שלי שהחליק בו בהנאה, גנחנו בקול, גניחות הנאה קולניות של מי שנהנה ממגה-זיון, גם כשהיא הובילה את כפות ידי אל שדיה העסיסיים שקפצו בכל תנועה שלה ולחשה לי בקול תאוותני "תמזמז אותם" לא התנגדתי וככה, רגע לפני שגם אני גמרתי, כשסמדי רוכבת עלי ואני משתף פעולה ואפילו יותר, בדיוק כששנינו גנחנו בתשוקה וכלום מעבר לסקס הפרוע לא עניין אותנו…אשתי הגיעה עם חברותיה ותפסה אותנו על חם!…
יותר משבוע אשתי נתנה לי להתייבש באותו מלון פשפשים אליו היא שלחה אותי, יותר משבוע של מחשבות ולחץ כשהשאלה "מה יהיה?" לא מרפה ממני.
ניסיתי לצלצל לתמר, אשתי, אבל היא סיננה אותי. ניסיתי לצלצל לאנה, עורכת הדין שלה, אבל היא רק ענתה "אמרו לך לא לצלצל, אנחנו נצלצל אליך", ציחקקה בקול וסגרה לי בפנים.
מסביבי הזדיינו, זה טיבו של המלון שאליו היא שלחה אותי, בעיקר משכיר חדרים לפי שעה שאותם ניצלו רבים וטובים לבגידות או לסטוצים לרגע, זיון חפוז, מקלחת, סיגריה וחזרה לעבודה.
הייתי שוכב במיטה ושומע את הקולות מהחדרים הסמוכים, את הגניחות של אותם מזדיינים, את הנשים שגומרות בתרועה ו…נדלק, רוצה גם, מתחרמן ועושה ביד, משפשף לעצמי, מאונן ושופך את זרעי לשווא!
מישהי ניסתה להתחיל איתי באיזה ערב בחדר האוכל, דווקא שווה זיון, אבל אני התחמקתי, לא יודע אם אשתי לא עוקבת אחרי או אפילו שלחה אותה לבחון אותי, וברגע זה לא בא לי להוסיף עוד עבירה לרשימת העברות שכבר רשומה על שמי.
הטלפון בחדר צילצל. השיחה מאנה, עורכת הדין של אשתי, תפסה אותי בדיוק באמצע שעשיתי ביד! למזלי הגניחות בחדר השני, אלה שבגללם התחרמנתי ואוננתי, כבר הסתיימו כי אחרת היא עוד הייתה עלולה לחשוב שיש אצלי מישהי, "כן" מילמלתי לטלפון מנסה להשמע כאילו העירו אותי ולא אחד שתפסו אותו באמצע.
"אכלת?"
"מי זאת?" עשיתי את עצמי לא מזהה.
"תפסיק לעשות חוכמות, אתה יודע מי" היא גיחכה, "אכלת?"
"לא, בדיוק עמדתי לרדת לחדר האוכל"
"אז אל תלך, תפגוש אותי בעוד שעה ב'בית בנמל', איפה שהיה קום-איל-פו, אל תאחר כי אני לא אחכה!"
"גם אשתי תהיה?" חקרתי אבל היא התעלמה וסגרה.
כשהגעתי אנה כבר הייתה שם, לבד, מדברת בפלאפון, "נזמין" אמרה בקול ענייני כשהתיישבתי מולה וסימנה למלצרית.
הזמנו והיא חזרה לשיחה בפלאפון, שיחת עסקים שאותה היא ניהלה בתקיפות כמי שיודעת את כוחה.
לתכל'ס הגענו רק כשעברנו לקינוח, היא סלט פירות וסורבה ואני אספרסו קצר וחזק, "אני לא אחזור שוב על פרטי ההסכם שחתמת" היא חייכה אלי, חיוך ציני כזה, "אבל כמו שאתה יודע עומדות בפניך שתי אופציות" עצרה רגע, לקחת עוד קצת מהגלידה, והוציאה שני דפים מתיק שהיה תלוי על הכסא שלה, "אופציה ראשונה, גרושים ופיצויים" והיא הניחה לפני דף עם סכום הכסף שאני צריך לשלם לה והלב שלי החסיר פעימה, "ואופציה שניה עונש" והיא הניחה לפני דף נוסף "זה העונש שמרשתי מבקשת בתמורה על הפגיעה בשמה הטוב"
קראתי והחוורתי, תמר מארגנת מסיבת בנות לה ולחברות שלה ואני הולך להיות שם המשרת והבילוי, זה שחייב לעשות כל מה שרוצים ממנו, ולא היה לי ספק שאני הולך לחטוף אותה שם חזק, "ומה עם סמדי?" גמגמתי.
"גם סמדי קיבלה עונש" השיבה לי אנה, "אם כי כעורכת הדין שלה השגתי לה עונש יותר קל"
"עורכת הדין שלה?" לא הבנתי.
"כן, היא יותר חכמה ממך, לפני שהיא פיתתה אותך היא שכרה את שרותי"
הייתי המום, "סמדי? היא תפרנית, חיילת ואין לה גרוש על התחת, איך היא משלמת לך?"
"לידיעתך יש עוד אמצעי תשלום שאני מוכנה לקבל" והחיוך של אנה שהתלווה לזה אמר הכל, היא לא הייתה צריכה להסביר, "אם אתה רוצה אני יכולה לייצג גם אותך" והרגשתי את כף הרגל שלה חודרת בין רגליי "אני הרי יודעת שיש לך עם מה לשלם לי" חייכה לעברי והיא התחילה לעסות עם האצבעות את הגבעה במכנסיי.
"כן, בטח, את תרוצי לספר לתמר ושוב היא תעניש אותי" דחפתי את רגלה מבין רגלי.
לרגע ראיתי עלבון על פניה, "לא!" והיא החזירה את רגלה וחזרה לעסות, והעיסוי שלה בין רגליי מתח עוד יותר את הזיין שלי שעמד כבר קודם, "כעורכת דין שלך אני אהיה חייבת לשמור על חסיון ולכן אני מנועה מלספר" חייכה "אם כי הפעם אני כבר יכולה רק לצמצם מעט את העונש אבל לא לבטל" והיא הוציאה דף נוסף מהתיק והניחה בפני "תקרא!"
קראתי. אנה הזמינה לעצמה עוד קפה הפוך, מתרווחת לה בכסא, ואני קראתי, הפעם בעיון רב למרות שהכל סוכם בדף אחד, אנה תייצג אותי כעורכת הדין שלי ולכן יחולו עליה כל חוקי החיסיון ואסור לה להעביר מידע כל שהוא לאף אחד, ואני בתמורה מתחייב להתייצב בפניה פעם בחודש במקום שתבחר ולתת לה את עונתה, להביא אותה על סיפוקה ובגדול!
"אם אתה מסכים תחתום למטה" הגישה לי עט מהודר.
"ו…" היססתי, "מה יקרה אם אשתי תדע?"
"היא יודעת" חייכה לעברי, "בוא נגיד שהיא אפילו עודדה אותי" המשיכה, "היא אמרה שמגיע לך את העורך דין הכי טוב או בוא נגיד הכי טובה" החמיאה לעצמה "וחוץ מזה אם היא יודעת זה לא בגידה" והרגשתי את אצבעות רגליה מעסות בתאווה את הזקפה שאיימה לקרוע את מכנסיי, "רק שתדע שאני גובה את שכר הטירחה שלי מראש" והייתי צריך להבין מהחיוך למה היא מתכוונת, "עכשיו תחתום!"
חתמתי, במצבי גם אתם הייתם חותמים.
היא דרשה את שכרה עוד באותו הלילה, בחדר שלי במלון. שכבתי מותש והסתכלתי עליה כשהיא התלבשה ללכת, עומדת מולי זקופה ומחייכת ומלבישה לעצמה חזרה את חזית התחרה הלבנה.
אותו לילה גם למדתי שלא קל לתת לאנה את עונתה ועוד בגדול, עשינו הכל, כל מה שאני יודע ותרגיל חדש שהיא לימדה אותי, האמת שקצת נלחצתי, פעמיים גמרתי וזה לא הספיק לה, זה לא שהיא לא גמרה אבל "זה לא הבגדול שהתחייבת" היא הסבירה לי ודרשה שאמשיך, נותנת לי רגע להתאושש, אפילו קצת עוזרת לו לחזור לכושר, "בפעם הבאה אני אדפוק אותך גם בתחת, זה עושה לי את זה" היא לחשה לי אחרי שהייתי מוכן בפעם השניה, "אבל היום אני אשמור את התחת שלך לאשתך, היא זוממת עליו ואני לא רוצה להרוס לה את השמחה" ציחקקה ועברנו לתנוחה הבאה.
הבגדול שהיא רצתה הגיע בפעם השלישית, בתנוחה החדשה שהיא לימדה אותי, היא קראה לה שואב האבק, לתנוחה, היא הסבירה לי מה היא רוצה ממני כשהיא שמה כרית על השטיח והניחה עליה את האמות, אני הרמתי לה את הגוף, מחזיק במותניה וברגע שתקעתי בה את זקפתי היא גנחה באושר, מחבקת ברגליה הארוכות את צווארי, גונחת שוב, "כן, ככה, עכשיו תטחן אותי" והתחילה לגמור.
הייתי עמוק בתוכה, עמוק מאד, הרגשתי את קירות נרתיקה מתכווצים סביב האיבר שפלש, מחבקים אותו באהבה וסוחטים אותו "הנה זה בא!" גמרה בפעם הראשונה ואני המשכתי, "הנה זה שוב בא!" הודיעה בקול בפעם השניה ואני לא הפסקתי, אוחז בפלחי ישבנה ולש אותם בתאווה, "כן, הנה, עכשיו זה בגדול!!" צעקה בקול כשהיא גמרה בפעם השלישית, מושכת אותי אחריה "כן, תשפריץ לי! כן תן לי, תן לי עוד…אוי, ממוצ'קה…זה טוב!!"
"תהיה מוכן ביום חמישי בשמונה, מונית תבוא לאסוף אותך" היא הודיעה לי רגע לפני שהיא יצאה "וכמו שהבטחתי, כעורכת הדין שלך אני אנסה להמתיק מעט את העונש" חייכה.
ביום חמישי המונית באה לאסוף אותי, אנה חיכתה לי מחוץ לוילה והובילה אותי ישר למטבח, מודיעה לי בדרך איזה הקלות היא הצליחה לסדר לי כעורכת הדין שלי.
במטבח ישבה גם סמדי, "מה לא אמרתי לך?" גיחכה אנה "גם היא משתתפת, חלק מהעונש שלה" עדכנה אותי למראה המבט המופתע שלי, "עכשיו תתכוננו ואל תצאו עד שנקרא לכם" הושיטה לשנינו את מה שהיא רוצה שנלבש, אם אפשר לקרוא לעניבת פרפר לבנה וקצות שרוולים לבנים העוטפים רק את פרקי כף היד לבוש.
העקרון של העונש לא היה שונה מהקודם, עקרון פשוט, אני השפלתי את אשתי וסמדי השפילה את אחותה ולכן עכשיו הולכים להשפיל אותנו, ובעיקר אותי!, כי ההשפלה שלי, הודיעה אשתי לאנה, הייתה יותר גדולה.
שמענו את הבנות באות אבל לא ראינו מי, שמענו אותן גם מצחקקות בסלון אבל לא העזנו להציץ. "בוא, אתה ראשון" הופיעה לבסוף אנה, לבושה שונה, לא כמו קודם, חצאית מיני שחורה הבליטה את רגליה הארוכות, מבעד לחולצה הלבנה המבהיקה ניתן היה להבחין בחזיה שחורה שרק תמכה ולא כיסתה את הפטמות הגדולות והכהות שלה, "אתה זוכר מה אתה צריך לעשות?"
זכרתי, כמו בפעם הקודמת גם עכשיו היא רצתה שאני אזחל לאורך כל הסלון הגדול אל הכורסה הגדולה שהיא ישבה עליה ברגליים פתוחות ובלי תחתונים רק שהפעם החברות שלה, ולא רק אנה, ישבו גם הן בצד והסתכלו משועשעות.
זחלתי, כמו נחש זחלתי, מנסה שלא יראו לי את הזיין שלמרות המצב המשפיל הזדקר, "תספר לחברות שלי למה אתה זוחל" פנתה אלי אשתי באמצע הדרך.
"כי בגדתי בך ואני מבקש סליחה" עניתי, מצטט את מה שנדרש ממני מראש והמשכתי לזחול.
"למה?, דינה לא שמעה!" היא הקניטה אותי.
"כי בגדתי בך ואני מבקש סליחה" צעקתי, שכולם ישמעו.
"מה אתה צועק, אנחנו לא חרשות" היא גיחכה, "בוא תלקק לי קצת ותבקש סליחה"
"סליחה" ביקשתי וליקקתי לה עם הלשון את החריץ שבין רגליה, "הייתי ילד רע ומגיע לי עונש" אמרתי את מה שאנה ייעצה לי להגיד כחלק מההסכם שלה עם אשתי לצמצום העונש, "אני מבקש סליחה" הוספתי בקול מתחנף והיא אחזה בראשי והצמידה אותו חזק לכוס שלה. ירדתי לה, לאשתי, נוגע לה בנקודות הכי רגישות שאני מכיר אצלה, עושה את הכי טוב שאני יודע כדי לתת לה את עונתה בגדול, כדי שתצעק בקול שאני עושה לה את זה והיא גומרת.
כרעתי בין רגליה ומצצתי לה, רגליה מונחות על כתפי, מחבקות את צווארי ודואגות שלא אפסיק לרגע, "כן, זה בא!" שמעתי אותה צועקת והרגשתי את הטעם המתפשט בפי, "כן, אני גומרת!!" המשיכה, לא מרפה אלא להפך מצמידה חזק יותר את שפתי לשפתי הכוס הרטוב שלה, "כן, תמצוץ לי, תלקק לי שאני אסלח לך" ובבת אחת היא גמרה וכל הגוף שלה נרגע, מפילה את רגליה לרצפה ומשחררת אותי מאחיזתה, "וואו, כן, זה טוב, עוד מישהי רוצה?"
כולן רצו, ממהרות להוריד תחתונים ולפשק רגליים, למזלי גם סמדי הייתה שותפה ואנה הביאה אותה מהמטבח לתגבור, הזחילה אותה עד אחותה, כמו שאותי, אבל שלחה אותה ישר לרדת למישהי אחרת.
עברנו את כולן, ותאמינו לי הן ניצלו את זה עד תום, וכשסיימנו הן שכבו שרועות בכורסאות, מתנשפות ומחייכות בהנאה.
"ברמן בוא הנה" קראה לי אשתי בדיוק כשגמרתי לפנק את אחת מחברותיה, "את תמשיכי" פקדה על סמדי אחותה שרצתה גם היא לבוא, "בוא נתלה לך משהו" ציחקקה ושלפה טבעת זיין עם פעמון מחובר אליה, "בוא תעמוד מולי" אחזה בזיין שלי והלבישה לי את הטבעת, "אתה לא מוריד את זה עד שאני ארשה לך" התרתה בי "ועכשיו לך תכין לי מרטיני העבירה אותי לחלק הבא בעונש.
החלק הבא היה מסיבת בנות עם הרבה אלכוהול ואני הברמן, "יש השף העירום ועכשיו יש הברמן העירום" ציחקקה כשהיא מסבירה לחברות שלה, "תזמינו מה שאתן רוצות והוא יכין לכם" המשיכה, "ובתור טיפ אני מרשה לכן לצלצל בפעמון שלו!" ניערה לי את הזיין והפעמון צילצל.
עמד לי כמו טיל, אני גבר נורמלי וכשאשה נוגעת לי בזיין הוא נעמד ועכשיו תחשבו על זה שכל פעם שהבאתי להן משהו לשתות הן אחזו בו וצלצלו לי בפעמון.
אני חלקתי משקאות והן שתו הרבה, שולחות אותי ומצחקקות למשמע הפעמון המצלצל לכל תנועה שלי ובמיוחד כשהן נותנות לי את הטיפ, סמדי הסתובבה גם היא על נעלי עקב גבוהות וסינור קטנטן שלא הסתיר את הפרטיים שלה וחילקה להן כריכים קטנים שהגיעו מאיזה קיטרינג איכותי, "תראי, עומד לבעלך" ציחקקה אחת מהחברות, קצת עליזה אחרי כמה קוקטילים שהבאתי לה והיא גמרה בלגימה.
החוורתי! חלק מהעונש שלי היה שאסור שיעמוד לי, אומנם אשתי לא הקפידה עליו עד עכשיו, לדעתי היא השוויצה בפני חברותיה בשטרונגול המעורר קנאה שהתנוסס בין רגליי בעלה, אבל אחרי שהחברה שלה אמרה את זה בקול היא כבר לא התעלמה, "בוא הנה!" היא סימנה לי עם האצבע לגשת אליה, גם היא כבר עליזה מהאלכוהול הרב ששתתה, יושבת עם חולצה פתוחה והחזה השופע שלה מציץ כולו "הערב אתה לא מזיין, הערב מזיינים אותך!"
"אני יודע" השפלתי עינים, "אבל מה אני יכול לעשות כשאנחנו רואים אותך" סימנתי לעבר הזיין וצרפתי גם אותו לאשמה, "את מעמידה לי" התחנפתי.
"אתה יודע מה אתה צריך לעשות אם עומד לך"
"כן" השפלתי עיניים.
"נראה!" וראיתי את חברותיה מתיישרות ומביטות בי.
ירדתי על ברכי לפניה והתחלתי לשפשף לעצמי, מאונן מול עיניהן הבוחנות של החברות, "אני יכול להציץ לך?" ביקשתי ממנה בקול מתחנחן.
"כן" היא חייכה ופתחה את רגליה, מרימה את החצאית ונותנת לי לחזות בכוס שלה שפס רטוב ונוצץ בלט בין השפתיים הכהות והנפוחות.
לא הייתי צריך הרבה בשביל לגמור, משפריץ מטח זרע לבן שריחו החריף התפשט בחלל החדר…"לך תכין לי אורגזמה" לא חיכתה ושלחה אותי חזרה לבר להכין לה את הקוקטייל שהזמינה, לנער היטב בשייקר את השמנת עם ליקר קפה, אייריש קרים ומעט פרנג'ליקו.
אחרי עוד כמה קוקטילים היא עברה לשלב השני בעונש, את ההצלפה עם החגורה הצליחה עורכת הדין שלי להמיר הפעם "רק" בשכיבה על ברכיה והצלפה ביד, פחות כואב אבל משפיל, הילד הקטן שוכב על הברכים של אמא, סופר בקול את המכות שאמא מכניסה לו ועוד אומר לה תודה.
אם ההשפלה הזאת לא הספיקה אז גם הבנות מסביב הצטרפו ועודדו אותה, סופרות בקול כל מכה ונותנות ביקורת, "זה לא היה מספיק חזק" זורקת אחת והמכה הבאה כואבת יותר, "קודם תלטפי וכשהוא לא מוכן תצליפי" עוזרת השניה ואני מתוח כולי חוטף את הכל.
סיימתי עם תחת כואב וזקפת אדירים, החיכוך הזה של הזיין בין ירכיה של אשתי והלטיפות שהיא הגניבה על שקית האשכים שלי עשו את שלהם, ושוב נשלחתי לאונן מול העיניים הבוחנות שלהן, לעמוד על הברכים ולשפשף כשהן לא מפסיקות להעיר לי הערות מה שהופך את זה למשפיל עוד יותר.
שוב נשלחתי להכין קוקטילים, אשתי ביקשה "סקס על החוף", "הקוקטיל כמובן, עדיין לא מגיע לך הדבר האמיתי" ציחקקה והחברות אחריה ואני מהרתי להכין, אנה ביקשה מוחיטו ואמרה שאני מערבב את זה מצויין, חברה אחת ביקשה מרטיני "ושיהיה יבש" והאחרת מרגריטה, אבל עיקר ההנאה שלהן הייתה לתת לי את הטיפ, לצלצל לי בפעמון התלוי על הזיין ולצחוק.
מרוב טיפים עמד לי שוב ושוב נשלחתי לרדת על ברכי ולאונן, "לפרוק את התותח הטעון" כפי שהודיעה אשתי לקול צחוקן של החברות שכבר היו די שתויות, כולן עירומות מאותו משחק בבקבוק שבו הן שיחקו בזמן שסמדי ואני האכלנו והשקנו אותן, מסובבות את הבקבוק וזאת שהבקבוק מצביע עליה מורידה בגד, הפעם זה היה יותר קשה, שפשפתי ושפשפתי וזה לא נגמר, כאב לי, מהחיכוך, ואנה לחשה משהו באוזן לאשתי שהביטה בה, חייכה, ופנתה אלי "תשכב על הגב, אחותי תעזור לך"
סמדי עזרה לי, כורעת לידי על השטיח, ידה מרוחה בקרם ידים שמנוני והיא החליקה ושפשפה לי את עמוד החשמל שהזדקר בין רגליי. יש הבדל בין שפשוף של אשה לשפשוף של גבר, עדין יותר, מלטף, ובתוספת ליקוק או שנים היא לא היתה צריכה יותר והשפרצתי, מזרקת זרע שפרצה מראש התורן המתוח וכיסתה את בטני לקול צחוקן של הנשים מסביב.
"את!" פנתה אשתי לאחותה עוד לפני שזאת קמה מהשטיח, "בואי הנה"
הגענו לחלק השלישי, ידעתי בדיוק מה הולך לקרות עכשיו וכך גם סמדי שבאה ונעמדה מולה, "אני מצטערת" היא אמרה בקול מתחנחן "סליחה, זה לא יקרה שוב"
"היא זיינה את בעלי אז עכשיו אני אזיין אותה!" הודיעה אשתי לחברותיה את מה שסמדי ואני ידענו, קמה והוציאה משקית שהיתה מונחת לידה סטראפ-און והתחילה להלביש לעצמה.
אשתי זיינה את אחותה בתנוחת הפרה, אחת התנוחות האהובות עליה. אני דפקתי אותה ככה כבר הרבה פעמים בעבר ועכשיו אחותה עמדה ברגלים ישרות, מתכופפת קדימה, שדיה תלויים תחתיה וידיה נוגעות ברצפה, כשאשתי עומדת מאחוריה ותוקעת אותה בהנאה.
"מישהי רוצה לחלוב ת'פרה?" ציחקקה אשתי והחברות הצטרפו, ממזמזות לסמדי את השדיים, מושכות בפטמות כאילו חולבות ומצחקקות בקול.
סמדי גמרה, בקול, מודיעה לכולם שהיא משפריצה, אבל אשתי המשיכה, "אני עוד לא" ציחקקה, צחוק קצת שתוי, והמשיכה לזיין אותה במרץ, "זה" תקעה בה בכוח, "בגלל" נעצה שוב בחוזקה "שזיינת" ושוב נעצה והרעידה את שדיה של סמדי, "את. בעלי. בלי. לבקש. ממני. רשות!" המשיכה באותה סדרת נעיצות, אומרת מילה, מפסיקה ונועצת בחוזקה ואז עוד מילה אבל מה שהפתיע אותי היה הסוף, בלי שבקשת ממני רשות, כאילו מה? עם רשות מותר?? ואז נזכרתי שבעצם גם לאנה היא נתנה הכשר לשכב איתי!
הגניחות של שתיהן התגברו, גניחות תשוקה והנאה, ה"כן"-ים של שתיהן התערבבו זה בזה, ה-"אמא'לה זה טוב" השתלבו, "אני גומרת!" הכריזו שתיהן בבת אחת, ואז בא ה-"כן" הארוך של אשתי, הכן המוכר כשהיא גומרת בכיף.
אשתי התרווחה חזרה בכורסה, מחייכת, הסטראפ-און העטוף במיציה של אחותה עדיין קשור לגופה, "ברמן, תעשה לי פטמה חלקלקה" ציחקקה כשהיא ממוללת לעצמה את הפטמה שלה בין אצבעותיה, "ותתכונן, אחר כך תורך!"
"לך תכננתי את הטנגו האחרון בפריז" אשתי הודיעה לי כשהגשתי לה את המשקה שהזמינה, לא שוכחת לצלצל לי בפעמון, "תשכב על הבטן!" שלחה אותי לשכב על השטיח, מבקשת מהחברות לאחוז בידי וברגליי.
שכבתי ככה והתכוננתי. "מרשי מבקש שתמרחי לו משחה" שמעתי את אנה מצחקקת.
"מרשך היה צריך לחשוב על זה לפני שדפק את אחותי" ענתה אשתי, מתיישבת לי על הירכיים, קרוב לישבן, ומצמידה את ראש התותב של הסטראפ-און לפי הטבעת שלי, "אבל אם בעלי יבקש יפה אני מוכנה לשקול את זה".
שתקתי, אשתי חיכתה רגע, נותנת לי צ'אנס, ואז היא פנתה לבנות "תחזיקו חזק, אני תוקעת"
היום אני יודע שעשיתי טעות, הייתי צריך לבקש אבל הגאווה לא נתנה לי, הכאב החד כשהיא נעצה את התותב הגדול בישבני עבר כברק בכל גופי, כאילו מישהו קורע את פי הטבעת שלי, כאב שגם אותה שכבת מיץ כוס של אחותה שעדיין הייתה מרוחה על התותב לא יכלה לשכך, נשכתי שפתיים, מצליח לבלום את צעקת הכאב שעמדה להתפרץ, מרגיש איך היא נשכבת עלי ונועצת את התותב יותר עמוק, שולחת עוד כאב חד לטייל בגופי.
בכל אופן היא התחשבה בי, שוכבת עלי ושדיה הרכים נמחצים לגבי ולא זזה, נותנת לי להתרגל לשטרונגול הנעוץ באחורי, מאפשרת לפי הטבעת להמתח לפני שתטחן אותי, "מה קרה? נרדמת??" שמעתי את אחותה שואלת ובא לי לרצוח אותה אבל הנזק כבר נגרם ואשתי התחילה לדפוק אותי.
התחת כאב לי, פי הטבעת שרף, אבל אשתי פמפמה בהנאה, גונחת בקול, "אני דופקת אותך!" היא לחשה לי באוזן "אני אוהבת לדפוק אותך" היא הוסיפה, מתלהבת, "כן, זה טוב" היא התנשפה בתשוקה, "כן, הנה" ואני התפללתי שהיא תגמור כבר, "כן, זה טוב, תגיד לי שאתה אוהב את זה!"
הפעם כבר לא עשיתי טעויות, גם גברים יודעים לזייף, "כן, זה טוב, תמשיכי" צעקתי "כן אני אוהב את מה שאת עושה לי" המשכתי והצלחתי, עוד כמה נעיצות של אשתי והיא נמתחה כולה, קופאת במקום ולא זזה, "אני משפריצה!!!" היא צעקה ורגע אחרי התגלגלה מעלי, נשכבה לצידי מתנשפת.
החגיגה נגמרה, אשתי שכבה על השטיח ו…ישנה. אנה השתלטה במהירות על העניינים, "קח אותה למיטה" היא הורתה לי, "אני כבר אדאג למוניות לכולן" המשיכה כשהיא מאיצה בהן להתלבש "קח, קח אותה, אבל אל תנסה בכלל לעשות לה משהו הלילה!" הביטה בזיין השמוט שלי וחייכה בציניות, כאילו יש לי עדיין כוח, וכשאני ככה, עומד ונושא את אשתי בידי היא צלצלה לי בפעמון, צוחקת בקול, "ואל תשכח להוריד אותו"
התעוררתי בבוקר מרעש מכונת האספרסו שאשתי הפעילה, עוד פינוק של עשירים – מכונת אספרסו משוכללת בחדר השינה!, אשתי עמדה עירומה והכינה אספרסו חזק וריחני, מגישה לי ומחייכת כאילו כלום לא קרה אתמול בערב.
כאב לי התחת וניסיתי שאשתי לא תרגיש בזה כשהתיישבתי לשתות, אין הרבה קפה באספרסו אבל זה בדיוק מה שהייתי צריך כדי להתאושש רק שברגע שגמרתי לשתות אשתי רצתה שנעשה סקס, "התגעגעתי" היא לחשה לי בקול מתפנק, "היית חסר לי" וביקשה שאני אדפוק אותה בתנוחה האהובה עליה, תנוחת הפרה, התנוחה שרק אתמול בלילה היא דפקה בה את אחותה.
"הוא לא עומד לי" אמרתי במבוכה, מצביע על הזיין שפישל, ששכב שמוט בין רגליי, והסמקתי.
"אל תדאג, עוד רגע הוא יעמוד" חייכה וירדה לי…והיא לא הייתה צריכה להתאמץ הרבה כדי ששוב הזיין שלי יתנוסס בגאון.
דפקתי אותה כמו שהיא רצתה, בתנוחת הפרה האהובה עליה, מתכופפת קדימה ברגלים ישרות וכפות ידיה נושקות לרצפה, עמדתי מאחוריה, אוחז במותניה בשתי ידי וטחנתי אותה, מפמפם בכוס הרטוב והלוהט שלה ומקפיץ את שדיה התלויים תחתיה בכל נעיצה חזקה, סוחט ממנה את גניחות ההנאה המוכרות שלה, לצעוק היא לא יכלה כי העוזרת ניקתה למטה, עד שהיא גמרה, עד שהאורגזמה החזקה התפוצצה בתוכה והיא לא שלטה בעצמה, "אני גומרת!!" היא צעקה ושהעוזרת תקפוץ.
בצהרים הלכנו ל"עד העצם", עוד מסעדת בשרים איכותית, "אתה צריך כוח" היא ציחקקה כשהזמינה לנו סטיק אנטריקוט גדול ועסיסי "בערב אני רוצה ללכת לדוגינג בתל-ברוך!"…
כשאשתי תפסה אותי על חם
א
א
א
13 באפריל, 2013
מאת אריה
סיפורים נוספים מאת אריה:
אודישן – חלק באודישן – חלק אחזי הגדול והקלטת הלוהטתחזי הגדול ובני סוחר הדגיםחזי הגדול וסימה האלמנה