יומני היקר: סבא משה

הסיפור דימיוני וכך גם השמות, כל קשר בין הסיפור/שמות ובין מקרים/שמות אמיתיים הרי הוא מקרי בלבד.
הסיפור הוא פרק נוסף, העומד בזכות עצמו, בסדרת “יומני היקר”. את הפרקים הקודמים אפשר למצוא באתר תחת הקטגוריה “מין בתשלום“

יומני היקר

אם אתה לא זוכר, יומני היקר, אז קוראים לי ענת ואני זונה, נערת ליווי אקסקלוסיבית, לא כמו הבנות הזולות האלה שעומדות בכביש ומחכות ללקוח מזדמן או מפרסמות מודעת לוח בעיתון או פורסות מלכודת באינטרנט, אומנם זונת צמרת לעשירון העליון אבל עדיין זונה, מין תמורת כסף, הרבה כסף ובמזומן, החריץ שלי לא נועד שיעבירו בו כרטיסי אשראי.

יום רביעי הוא היום המת של המקצוע, כולם אוספים כוח לקראת חגיגות סוף השבוע המתקרב. שכבתי חצי עירומה על המיטה בחדר השינה שלי, בחוץ 41 מעלות בצל ולחות שזקני תל-אביב כבר הרבה זמן לא זוכרים כמוה ובחדר המזגן עשה כמיטב יכולתו לקרר ואני עזרתי לו עם סורבה לימונענע שאכלתי ישר מקופסת הקלקר הלבנה.

הייתי שקועה במחשבות כשצלצול הפלאפון הקפיץ אותי, על הצג הופיע “סבא משה” ולא הייתי יכולה שלא לחייך, סבא משה הוא לא סבא שלי, סבא משה הוא לקוח שמיכל הורישה לי כשגמרה ללמוד ופרשה מהמקצוע, “תמיד טוב שיהיה לקוח קבוע כזה” היא הסבירה לי אז, “ועם כשרון המשחק שלך הוא יאהב אותך” מיכל הוסיפה וחייכה אז לעברי ואני הסמקתי, רק כמה דקות קודם התפארתי לה שבדימונה הצטיינתי בחוג הדרמטי ולא ידעתי אם היא צוחקת עלי עכשיו או שהיא רצינית, “תמיד אהבתי אותו אחרי לילה פרוע, משהו שונה, ברגוע כזה” ואחרי הלילה הפרוע של אתמול עם מר’ דן זה התאים לי עכשיו.

מר’ דן הוא עוד לקוח קבוע, לקוח עסקי אני אוהבת לקרוא לו למרות שאת התשלום אני מקבלת ממנו במזומן, לא שוטף+30 ובטח בלי חשבונית! אבל הסידור הזה התאים לשנינו. בעצם אם אתה זוכר יומן יקר שלי אז מר’ דן היה הלקוח הראשון שעבורו פתחתי רגליים, כמו אז גם הפעם היה לו לקוח לקראת חתימת חוזה שמן והוא היה צריך את השיכנוע האחרון, הפינוק שיביא לטאץ’-דאון כמו שמר’ דן אוהב לקרוא לחתימה הנכספת, ובשביל זה אני הייתי שם, לפנק, לפנק, לפנק כמו שאומרים בפרסומת ההיא רק שהפעם הייתי לבד, בלי תמר לעזרה.
עשיתי את זה בשביל מר’ דן כבר כמה פעמים ולא רק בשבילו, כנראה שהייתי מוצלחת בזה כי הוא שלח לי עוד כמה לקוחות מרוצים נוספים. תמיד אנחנו נפגשים באותו מלון מהודר, לאורח סוויטה מפוארת ולמר’ דן חדר צמוד, אוהב להשגיח, חייב להיות בשליטה. תמיד גם מתחילים באותה מסעדה וזה לא שאני מתלוננת, אני אוהבת את האוכל במסעדת הגורמה של השף הצעיר והידוע שאליה אנחנו הולכים.
כשמר’ דן אמר לי שהפעם הלקוח הוא קוריאני קצת נבהלתי, משום מה דמיינתי לעצמי מישהו נמוך עם כרס, קרחת ושיניים בולטות ואולי גם ריח רע מהפה מרוב הקימצ’י שהם אוכלים, אותה גרסת כרוב מותסס שאני בלשון המעטה לא מחבבת, אבל במקום זה הגיע בחור תמיר ושרירי שהזכיר לי את התאורים של פטריק-קים, הסוכן החשאי המסוקס שנשים נפלו לרגליו מאותם ספרונים ישנים שמצאתי בארון של אבא שלי.

ישבתי בינם. רק אחרי המנה הראשונה ושתי כוסות יין שמזגתי לו, גוחנת לעברו ונותנת לו להשקיף לחריץ המדליק שבין שדיי העסיסיות, צ’אן, ככה קוראים לאותו קוריאני שרירי, העז והניח את כף ידו הגדולה על ירכי החשופה, לא סתם מר’ דן שלח אותי לאותה חנות הקבועה שלו בכיכר המדינה וקנה לי שמלה צמודה עם שסע גדול ומחשוף נדיב במיוחד. אותתי למר’ דן וזה שלף במהירות את ידו שכבר מזמן שיחקה בין רגליי, ‘מכין אותי’ כמו שהוא אהב לקרוא לזה כשהאצבע שלו מפמפמת ומרטיבה עוד יותר את הכוס הרטוב ממילא, בורח ממה שכל כך אהב לעשות לי כי הדבר האחרון שהיינו צריכים זה שמר’ צ’אן הנכבד ירגיש ביד שלו, יבהל ויברח!

עד סוף המנה העיקרית כבר האצבע של מר’ צ’אן טבלה עמוק בכוס הרטוב שלי, חייכתי אליו למראה המבט המופתע כשגילה שאני בלי תחתונים, חיוך מזמין כזה, ונמרחתי עליו בדיוק כמו שמר’ דן אוהב שאני נמרחת על הלקוחות שלו, טובלת את האצבע בכוס היין ומוצצת בתנועה מפתה, מגרה אותו ונותנת גם לו למצוץ לי את האצבע ששוב טבלתי ביין, מרגישה בתנועת האצבע שבתוכי שהוא נדלק וגם אני שלחתי יד וליטפתי את הזקפה שהתרוממה במכנסי הגברדין המהודרות שלבש.
“אתה רוצה שאני אבוא אתך לחדר” לחשתי לאוזנו בקול מפתה בשעה שמר’ דן שילם את החשבון והשאיר טיפ נדיב למלצרית וכמה דקות אחרי כבר עמדתי מולו בסוויטה שלו ורקדתי, טוב לא בדיוק רקדתי יותר התפתלתי בתנועות מתגרות והתפשטתי, עשיתי לו את הצגת הסטריפטיז שאף גבר לא יכול להשאר אדיש מולה.
אחר כך הפשטתי אותו, מלטפת ונוגעת, ממזמזת ומגרה, מתחמקת באלגנטיות מהידים שהוא שלח ומגרה אותו עוד יותר, יורדת על ברכי לפניו להוריד את תחתוני הבוקסר שלו ורואה את מה שמחכה לי ותאמינו לי כל התאורים מספרי פטריק-קים כאילו נכתבו עבורו, הייתה לו זקפה לתפארת, מתוחה לשיאה, עומדת מולי רוטטת בתשוקה ולמר’ צ’אן לא היה צורך במשחק מקדים, גם לא שאני אמצוץ לו, מר’ צ’אן פשוט דחף אותי על המיטה, על הגב, ולא הייתי צריכה שיסביר מה הוא רוצה ממני, פתחתי חזק ת’רגלים ונתתי לו לבוא לתוכי.

צ’אן חגג עלי באותו לילה, הבקבוקים שלו היו מלאים והוא שכב עלי ודפק אותי בתנועות מהירות וחזקות. בהתחלה זייפתי, גנחתי בקול, עודדתי אותו להמשיך ולדפוק אותי עוד יותר חזק, סיפרתי לו עד כמה הוא עושה לי טוב במיטה וזה עזר, אחר כך נדלקתי באמת וכבר לא הייתי צריכה לזייף וזה הרגע שהתחלתי גם אני להנות מהסקס.
אני יודעת, תמיד מצפים מזונה שלא תהנה, הרי היא משפילה את עצמה כאשה, מוכרת את גופה תמורת כסף, אבל אם יש משהו שלמדתי מתמר, השותפה שלי לדירה ולמקצוע, זה לנקות את הראש, לחשוב שזה סטוץ’ ללילה שתפסתי בבר ולהנות מהסקס ותאמינו לי זה עובד וכשאני מתחממת גם הסקס טוב יותר ו…”כן!” צעקתי, נועצת את צפורניי בגבו, נעיצה תאוותנית כזאת שעוררו אותו עוד יותר, “כן, זה טוב!” המשכתי בקול, יודעת שמר’ דן מקשיב מבעד לקיר ודואגת שישמע, “כן, הנה, אני באה!” צווחתי באנגלית והרגשתי איך צ’אן מצטרף אלי וגומר, מרוקן את בקבוקיו המלאים עמוק בווגינה הרותחת שלי.

אם יש משהו שלמדתי לבד זה שללטף ללקוח שלך את האגו הגברי שלו הופך כל לקוח מרוצה ללקוח מרוצה מאד ובשביל זה בדיוק מר’ דן שכר אותי, זוכר יומני היקר? לפנק, לפנק, לפנק! “וואו” נאנחתי בקול, “גמרתי” הוספתי “הרבה זמן לא הצליחו לספק אותי ככה” השלמתי את המלכודת ורק על החיוך המאושר שנמרח על פניו של צ’אן מר’ דן היה צריך להוסיף לי בונוס.
פעם אחת לא הספיקה לו למר’ צ’אן, היה לו הרבה און לקוריאני החסון ששכב לצידי וחייך. התרחצנו ביחד, זאת אומרת אני רחצתי אותו, רחצתי וליטפתי, מזמזתי, שפשפתי לו עד שהתותח שלו הזדקר מחדש והפעם אני השכבתי אותו על הגב ועשיתי בשבילו את העבודה, “תן לי לפנק אותך” צווחתי בתאווה מזוייפת ודהרתי עליו במשעול האורגזמה, עולה ויורדת על התורן שהתנוסס בגאון בין רגליו, “כן, זה טוב” שמעתי אותו גונח והצמדתי את כפות ידיו לשדיי, מזמינה אותו לשחק בהם, ללוש את הציצים שלי ולהרגיש את הפטמות הנוקשות, לשחק בהן ולהדליק אותי מחדש, לגרום לי לגנוח בקול, חזק שמר’ דן ישמע, ישמע אותי וישמע אותו, גונח לא פחות ממני, מודה לי על ה’גוד-טיים’ שאני מעניקה לו.

לשמחתי פעמיים הספיקו לצ’אן, הוא התנצל והסביר שמחר יש לו יום עמוס ועוד טיסה ארוכה לקוריאה דרך פרנקפורט. כנראה שהוא מנוסה בפינוקים כאלה כי הוא אפילו לא הציע לי כסף רק ישב והסתכל בי כשהתלבשתי, מחייך כששלפתי את החוטיני מהתיק ולבשתי, מביט איך אני מסדרת את השדיים בתוך החזיה ולובשת מחדש את השמלה הצמודה שכל כך מחמיאה לי, בסוף הוא לא התאפק ונישק אותי על יד הדלת ודחף לי שטר לחזיה, מניח אצבע על שפתיי ועוצר אותי, “זה בשביל הנשיקה” הוא חייך ופתח לי את הדלת, לא רע 100 יורו בשביל נשיקה.

מר’ דן חיכה לי בחדר הסמוך עם מעטפה מוכנה, הכנסתי לתיק בלי לספור, אני יודעת שהוא לא ירמה אותי.
“מה איתי?” הוא חייך והצביע על הזקפה שהתנוססה במכנסיו.
לא עניתי, רק חייכתי.
“כן” הוא נאנח, “אני יודע, אין מתנות חינם” הוא מילמל ושלף מהארנק עוד כמה שטרות ירוקים.
התפשטתי מחדש, דן לא חיכה לי שאני אפשיט אותו. “אני מזיעה” ציחקקתי כשעמדתי מולו עירומה, “בוא” משכתי אותו אחרי למקלחת ברגע שהוא זרק את התחתונים שהוריד לרצפה.
עמדנו מתחת למים הזורמים ומצצתי לו קצת, מציצה לצורך העמדה כמו שמר’ דן אוהב, להוסיף עוד קצת למה שכבר ניצב בגאון אבל לא לפרק אותו מתאוותיו, לזה שמרנו את הזיון, גם הוא כמו שמר’ דן אוהב, בדוגי, אני בקצה המיטה עומדת על ארבע ברגליים מפושקות והוא עומד מאחורי ומזיין אותי בלהט, אוחז במותניי ודופק אותי באותן תנועות אגן חזקות שמרעידות את גופי. “אני אוהב לראות איך הציצים שלך רוקדים” הוא גנח בתשוקה וגחן מעלי, משחק בשדיי התלויים ועוזר להם להתנדנד, “לאשתי יש ציצים קטנים” הוא התלונן והרגשתי איך הוא מגביר את הקצב.
עודדתי אותו, לחשתי לו מילים שכל גבר רוצה לשמוע ומה שעבד אצל צ’אן עבד גם אצלו, הרגשתי איך הזיין שלו נמתח בתוכי והפעלתי את שרירי הווגינה כדי לחלוב אותו, “כן, אני גומרת!” נתתי לו את הסימן שחיכה, “כן, הנה, תן לי!” המשכתי ולא זייפתי, באמת הגעתי לשיא, “כן!” הרגשתי אותו אוחז במותניי ונצמד חזק לאחורי, “כן!!” הוא נעץ את עצמו הכי עמוק שאפשר וקפא במקומו, “כן!!!” הרגשתי את החום המתפשט בתוכי כשמר’ דן ירה בתוכי את זירמתו הרותחת.

סבא משה
נתתי לפלאפון לצלצל עוד צלצול אחד לפני שעניתי, גומרת במהירות את הסורבה שבפה, לא נעים לדבר עם לקוח בפה מלא:). “שלום סבא משה” עניתי בקול הכי שמח שיצא לי, “מה שלומך?” הוספתי באותו קול ילדותי שהוא כל כך אוהב.
“טוב” הוא ענה בקצרה, “ומה שלום הנכדה האהובה שלי?”
“גם טוב, התגעגעתי אליך” שיחקתי את המשחק.
“אז למה את לא באה לבקר?”
“סבא משה, אתה יודע כמה אני אוהבת אותך” ניסיתי להשמע מגמגמת ומובכת, “אבל אמא לא מרשה לי”
“אמרתי לך שהיא שונאת אותי!” הוא נאנח בקול עצוב, “אבל הבת שלי לא צריכה לדעת, את כבר ילדה גדולה, תספרי לה סיפור”
“אבל סבא” התפנקתי, משחקת אותה מתלבטת, “אתה לא רוצה שאני אשקר לאמא?”.
“שקר קטן, בשביל סבא, כדאי לך” הוא קטע אותי, “אם את לא תספרי לה גם אני לא אספר לה” הבטיח, “אז מתי את באה לבקר את סבא?”
הסתכלתי בשעון, שלוש אחרי הצהרים. “מתי לבוא?” ובכוונה שאלתי אותו ולא קבעתי, ידעתי שהוא יסכים מתי שאני רוצה אבל רציתי לתת לו את התחושה שהוא זה שקובע, אתה יודע איך זה יומני היקר, בעל המאה או בעל הדעה וסבא משה הוא בעל המאה, הרבה מאות ובירוק!.
“בארבע, אם מתאים לך”
“התכוונתי ללכת לתנועה אבל בשבילך, סבא’לה, אני אוותר”
“יופי, איפה?”.
“בארקפה?” התחנחנתי, זה לא שהוא לא היה מסכים גם אם הייתי בוחרת ב’כתית’ או ‘יפו תל-אביב’ או כל מסעדה מפורסמת אחרת בעיר אבל זה התאים לי, בטח אחרי הארוחה של אתמול, וזה התאים גם לו אז סיכמנו.

הגעתי בזמן והוא כבר חיכה לי, יושב ליד שולחן ושותה מים מכוס פלסטיק שלוקחים מהתמי4. כשהוא ראה אותי הוא קם וחיבק אותי, חיבוק תמים של סבא ונכדה שנפגשים, אחר כך התנשקנו, שוב תמים, על הלחיים. “אני רואה שהבת שלי לא נותנת לך אוכל” הוא העיר אחרי שהתיישבנו, “מה להביא לך?”
“פיצה”
“זה לא בריא, אני אביא לך סלט” הוא קבע וקם.
“תודה סבא משה” חייכתי.
סבא משה דחה באלגנטיות את ההצעה לשרותי מלצרות וכמו תמיד הוא הלך להזמין ולהביא בעצמו. שוב זה לא העניין של קמצנות לחסוך את הטיפ שממילא הוא ישאיר על השולחן, זאת ההרגשה שלו שהוא מטפל בי, סבא טוב שדואג לנכדה שלו.
סבא משה חזר עם סלט ירקות ושוקו בשבילי וקפה בשבילו, דווקא התאים לי עכשיו קפה אבל לא התווכחתי. “נו, מה אמרת לאמא שלך? המכשפה לא שאלה אותך לאיפה את הולכת??” סבא משה שאל אחרי כמה דקות של דממה.
“סיפרתי לאמא שאני הולכת לתנועה” חייכתי אליו, מסבירה את החולצה הכחולה והחצאית שלבשתי, הבגדים שהוא נתן לי בפגישה הקודמת שלנו.
“ומה חדש אצלך? יש לך חבר??”
“יש” לחשתי בקול בישני, משפילה עיניים במבוכה.
“ועשיתם את זה?” הוא חייך לעברי.
“לא, סבא” התרעמתי, משחקת אותה בתולה חסודה כמו שהוא אוהב.
“ומה עם הבת שלי?”
“סבא!” עשיתי את עצמי מתחמקת מתשובה, “ישמעו” הסברתי בקול מתנצל כשאני מציצה בחשש לצדדים כדי לראות אם אף אחד לא מקשיב לנו, “החבר התורן שלה זרק אותה” גחנתי לעברו ולחשתי, נותנת לו תוך כדי כך להציץ לי לתוך החולצה, “לא לפני שהוא טחן לאמא ת’תחת כל הלילה” ציחקקתי והתיישבתי חזרה.
“ענת!” הוא גער בי, “איך את מדברת על אמא שלך!”
“סליחה סבא משה” התנצלתי.
“ואיך את יודעת?” הוא חייך והתעניין.
“הצצתי להם” חייכתי חזרה, “עם המצלמה שנתת לי ואמרת לי לשתול לה בחדר, הבאתי לך אפילו לראות” שלפתי דיסק-און-קיי מהתיק שלי ומסרתי לו.
“ילדה טובה” סבא משה חייך אלי והכניס במהירות את הדיסק-און-קיי לכיס.
אכלתי את הסלט וסבא משה ישב מולי והסתכל בי במבט חרמני, לוגם מדי פעם מהקפה שלו. “קניתי ציור חדש” הוא הודיע כשסיימתי, “של פיצ’חדזה, רוצה לעלות לראות?”
“אבל סבא, אתה יודע שאמא לא מרשה לי”
“אני יודע, אבל היא לא תדע, כדאי לך” הוא חייך וקרץ לי, “אם תהיי מספיק נחמדה אלי אז אולי אני אמחק את אמא שלך מהצוואה וארשום אותך במקומה”
“אבל סבא, אתה יודע שהיא בונה על הירושה שלך”
“אני יודע, שתבנה” הוא פרץ בצחוק וגחן לעברי, “אם היא רוצה לראות משהו כדאי מאד שהיא תתחיל ללקק לי ת’תחת!” הוא לחש עם חיוך, “וכשאני אומר ללקק אני מתכוון לזה, לא סתם מילים חסרות משמעות או ביקור חטוף כדי לצאת ידי חובה”
“ואני מלקקת לך טוב?” לחשתי בקול מתפנק.
“אהה, עוד לא החלטתי” הוא חייך לעברי, “אז מה את אומרת, את רוצה לראות את הציור החדש שלי?”

עלינו אליו. סבא משה גר קרוב, במגדל המגורים המפואר שממול בית הקפה, בגלל זה בחרנו בו. עלינו בשקט במעלית, שכן שעלה איתנו שלח בי מבט חוקר וסבא משה חייך ואמר שאני הנכדה שלו שבאה לבקר אותו. אני לא יודעת אם השכן קנה את זה אבל הוא ירד בקומה הבאה ואנחנו המשכנו.
סבא משה באמת קנה ציור חדש, עמדתי והבטתי בו, אין ספק שהציור יפה למרות שאני לא כל כך אוהבת את הרקע השחור אבל זה הסגנון של פיצ’חדזה.
“נו, מה את אומרת?” סבא משה שאל אותי.
“יפה, אני יותר אוהבת את נחום גוטמן, הצבעים יותר עליזים”
“יש לך טעם טוב” סבא משה צחק, “אם תהיי ילדה טובה אולי אני אקנה תמונה שלו” וקולו הפך רציני, “עכשיו בואי, נראה מה הבאת לי מאמא שלך” הוא שלף את הדיסק-און-קי מהכיס וניגש לטלוויזיה הגדולה, נותן בכך את הסימן שמתחילים באקשן.

“סבא’לה, נורא חם לי, אני יכולה להוריד את החולצה?” שאלתי בקול מתפנק.
סבא משה הסתובב לעברי וחייך, “אמא מרשה לך?”
“אמא לא חייבת לדעת” חייכתי אליו חזרה, “בבקשה, תרשה לי”
“אני מרשה לך”
הורדתי את החולצה, קיפלתי אותה והנחתי בזהירות בצד, “אני לא רוצה שהיא תתקמט לי” הסברתי לו בפנים רציניות, “אני יכולה גם את החצאית, שגם היא לא תתקמט ואמא תשאל אותי הרבה שאלות?” המצאתי תרוץ.
“אני מרשה לך” הוא חייך לעברי, שולח מבט מתאווה.
ישבתי על הספה בתחתונים וחזיה. “בושה וחרפה” הוא נעמד מולי ואני הסמקתי, “אמא שלך לא יכולה לקנות לך משהו יותר סקסי, את צעירה, בת 18, לא זקנה כמוה, איך תתפסי ככה חתן?” והוא הצביע על התחתונים והחזיה שלי, תחתונים וחזיה גדולים וחסרי חן, כאלה שמתאימים לסבתא זקנה ולא לבחורה צעירה כמוני, “ממש בושה” הוא המשיך למרות שהוא בעצמו נתן לי אותם בפעם האחרונה שהייתי אצלו ואמר לי ללבוש בפגישה הזאת. “קומי!” הוא לקח מספריים שהיו על השולחן ‘במקרה’, “כזה דבר צריך להשמיד!” והוא גזר לי את הכתפיה הימנית.
שחקתי איתו את המשחק, עשיתי פרצוף מתבייש ומילמלתי “סבא’לה” שכאילו מתנגד אבל לא עצרתי אותו, בעל המאה הוא בעל הדעה והיה לי ברור שזה מה שהולך לקרות עכשיו, הוא קנה לי את התלבושת הזאת והוא גם יתן לי אחר כך תחתונים וחזיה אחרים במקומם, סקסיים כאלה, מתאימים למשחק שיחליט למפגש הבא שלנו.
אחרי הכתפיה הראשונה הוא גזר את השניה, מגיע לחלק האהוב עליו, מחדיר את להב המספרים אל מתחת לרצועה המחברת מלפנים ומתחיל לגזור לאט, “סבא’לה!” התרעמתי כשהרצועה נקרעה והחזיה נפלה לרצפה ובתנועה מתחסדת כיסיתי את שדיי בידיי, “סבא’לה, בבקשה” מלמלתי שוב, משחקת את המשחק שרצה והוא תפס בתחתונים שלי והתחיל לגזור גם אותם.

ישבתי על הספה עירומה וסבא משה התיישב לצידי ונצמד אלי, הניח את כף ידו על ירכי החשופה והתחיל ללטף אותה ואני פשקתי רגליים ופתחתי בפניו את הדרך אל אוצרותי הכמוסים, “בואי נראה מה הבת שלי עשתה” הוא ציחקק ולחץ על כפתור השלט שבידו השניה ועל מסך הטלוויזיה הופיעו גברבר צעיר עם זין ענק ואשה מבוגרת שמצצה לו.
“הבת שלי שרמוטה” סבא משה מלמל ולא חשוב בכלל שזה סרט שהורדתי מאיזה אתר פורנו באינטרנט, “תראי, תראי מה היא עושה לו” המבט שלו היה נעוץ במסך אבל היד שלו כבר הגיעה ליעד והאצבע שלו ליטפה בעדינות את שפתי הכוס שלי, מגרה אותי.
“סבא’לה, אני יכולה גם?” שאלתי בקול מתפנק.
“יכולה מה?” הוא שאל למרות שלא היה לי ספק שברור לו למה אני מתכוונת.
“אתה יודע סבא’לה” עשיתי את עצמי מובכת, “לעשות לך כמו שאמא עושה לו”
“את מתכוונת למצוץ לי?” הוא חייך לעברי, חיוך ציני.
“כן” ולהפתעתי הסמקתי, הסימן הכי טוב שנכנסתי חזק לדמות.
“אז תבקשי יפה”
“סבא’לה, אתה מרשה לי למצוץ לך?” שאלתי, רצינית, “סבא’לה, בבקשה” הוספתי באותו קול מתפנק שידעתי שהוא אוהב.
“אני מרשה לך” הוא קם, פשט במהירות את המכנסיים והתחתונים שלו והתיישב חזרה, מחזיר את ידו אל בין רגליי וממשיך ללטף את השפתיים המגורות שלי.
קודם אחזתי בזיין שלו והתחלתי לשפשף לו, בעדינות, היו סימנים ראשונים של זקפה אבל עדיין זה לא זה, “סבא’לה, אני יכולה ממש ממש כמו אמא?” שאלתי.
“אני מרשה לך” הוא ענה את התשובה הקבועה שלו ופישק את רגליו.
“תודה סבא’לה” חייכתי אליו וכרעתי על ברכי בין רגליו המפושקות והתחלתי למצוץ לו, מוצצת ומביטה בו, כמו שהוא אוהב, והוא מעביר את מבטו ממני למסך הטלוויזיה וחזרה אלי.

סבא משה התחרמן, הרגשתי איך הזיין שלו הולך ונעמד, הולך ומתקשה מרגע לרגע. “וואי, תראה מה הוא עושה לבת שלי” סבא משה גנח פתאום, “תראי, תראי מה הוא עושה לאמא שלך!”
לא הייתי צריכה להסתובב כדי לדעת, בשביל זה בדיוק בחרתי את הסרט, אבל בכל אופן הסתובבתי והתיישבתי חזרה לצידו, משפשפת לו בעדינות שהזקפה לא תברח והוא, כאילו באוטומט, שלח שוב יד אל בין רגלי והפעם לא הסתפק בללטף אלא החדיר אצבע חוקרת לתוך הכוס שלי והתחיל לפמפם בעדינות כשעיניו תקועות במסך הטלוויזיה הגדול.

על המסך הגברבר הצעיר ישב על כורסה גדולה והאשה המבוגרת ישבה עליו, משופדת על הזיין הגדול שלו, משופדת בתחת! עולה ויורדת על השיפוד העבה והארוך הנעוץ בישבנה וגונחת בקול, גניחות הנאה חזקות, יד אחת שלו דחופה בין רגליה והאצבע שלו תקועה לב עמוק בכוס ועם היד השניה הוא ממזמז לה ת’ציצים, צובט לה בפטמות והיא מחייכת באושר.
“את יודעת מה את?” הגברבר שאל אותה.
“אני השרמוטה שלך!” האשה המבוגרת ענתה במהירות, כאילו מפחדת שיעזוב אותה באם לא תענה.
“כן, את שרמוטה, את אוכלת בתחת!” הוא המשיך, מחייך מאוזן לאוזן.
“כן, אני אוהבת את מה שאתה עושה לי” היא גנחה בתשוקה.
“ספרי לי מה אני עושה לך, שרמוטה!”
“אתה מזיין אותי בתחת!” היא צעקה בתאווה בלתי נשלטת.
“למה?”
“כי אני אוכלת בתחת! אני השרמוטה שלך!”
“ואת אוהבת שאני מאכיל אותך בתחת?”
“כן! מאד! תמשיך! כן, הנה, אני גומרת!!” וראו על פניה את הנאות האורגזמה המשתוללת בגופה.

“תראי, תראי” סבא משה לחש לי, “תראי את האמא שלך, תראי איך היא משפילה את עצמה”
“אבל סבא, זאת גם הבת שלך” עניתי באותו קול מאנפף השמור לבלונדיניות טיפשות.
“כן, לצערי זאת הבת שלי, אני מוחק אותה מהירושה שלי”

“גמרת?” הגברבר שאל בקול נוזף.
“כן” המבוגרת הסמיקה.
“והרשתי לך?”
“לא, סליחה” היא הסמיקה עוד יותר.
“סליחה לא מספיק, תתני לו נשיקה” הוא העיף אותה מעליו והצביע על הזיין שלו.
“אבל…” היא החווירה.
“מה?!? את מסרבת?!? עכשיו נשיקה כבר לא מספיק לי, עכשיו אני דורש שתמצצי לי אותו!”
“סליחה” היא התנצלה וירדה על ברכיה בין רגליו המפושקות של הגברבר, “סליחה, אתה צודק, אני מצטערת” היא התחילה למצוץ לו.

באמת לא נעים לנשק את הזיין אחרי איפה שהוא היה תקוע, בטח לא למצוץ ופחדתי מה סבא משה יגיד על זה אבל מסתבר שזה דווקא חירמן אותו עוד יותר, הזיין שלו התקשה עוד יותר והאצבע שלו חפרה עמוק בתוכי ואני פשקתי רגליים ונתתי לו.
“תראי איך הבת השרמוטה שלי מוצצת לו” סבא משה ישב מהופנט והביא במסך, “אני לא מאמין שהיא הבת שלי”.
“ואני לא מאמינה שהיא אמא שלי” הצטרפתי אליו, “סבא’לה, אתה רוצה שאני גם אמצוץ לך?”
“כן” הוא לחש בתשוקה ואני חזרתי אל בין רגליו והכנסתי את כל הזיין שלו לפה שלי ומצצתי לו.

“וואו, תראי, תראי, הוא שוב טוחן לה ת’תחת” סבא משה משך אותי, “בואי, תראי” הוא הזמין אותי לשבת על ברכיו ושלח יד אחת אל בין רגליי, דוחף לי אצבע לכוס ומפמפם, “וואו, תראי מה הוא עושה לה” הוא מלמל למראה תנוחת הדוגי סטייל שבה האשה עמדה על השטיח והגברבר טחן אותה מאחור ושלח יד שניה אל הציצי שלי והתחיל לשחק בו.

“את נהנת?” הגברבר התנשף, טוחן אותה בתנועות מהירות וחזקות בישבן.
“כן” היא גנחה בתשוקה, “מאד”
“ומה אומרים?”
“תודה” היא צעקה בתשובה, “תודה שאתה דופק לי ת’תחת!”
“למה? למה אני דופק לך ת’תחת??”
“כי אני השרמוטה שלך, שרמוטה שאוכלת בתחת!”
“ואת אוהבת שאני מאכיל אותך בתחת?”
“כן! מאד! תמשיך!” וראו על פניה שהיא בדרך לעוד אורגזמה, “אני מבקשת רשות לגמור, בבקשה, בבקשה”
“רגע” הגברבר חייך והיה ברור שהוא נהנה מכל המצב, “רגע!” גנח בתאווה וראו על פניו שגם הוא כבר על סף גמירה, “עכשיו!” הוא צרח ונעץ את עצמו הכי חזק לתוך ישבנה, “עכשיו אני מרשה לך, קחי!!” והוא גמר בתוכה.

עד שהסרט נגמר כבר עמד לסבא משה והגיע הרגע לדבר האמיתי, “סבא’לה” הסתובבתי אליו, “אני רוצה גם” לחשתי בקול מתפנק.
“רוצה מה?” הוא היתמם.
“רוצה כמו אמא”
“מה כמו אמא?” הוא חייך חיוך זימתי.
“סבא’לה!” ציחקקתי במבוכה, “אתה יודע, כמו שהוא עשה לאמא” כיסיתי את פי במין תנועה בישנית וצנועה כמו שרואים תמיד בסרטים, “אני גם רוצה שתדפוק אותי בתחת”.

עמדתי על השטיח בדוגי כמו שהגברת ההיא עמדה, הרגלים מפושקות מעט, בדיוק במידה הנכונה, הראש מורד והישבן מוגבה, “סבא’לה, בעדינות” לחשתי בקול משתוקק כשהוא נעמד על ברכיו מאחורי ומרח לי כמות נדיבה של ג’ל סיכה שמנוני, “אתה יודע, אני עוד בתולה שם” הוספתי כשהוא הצמיד את עטרת הזין המתוח לפי הטבעת שלי, “סבא’לה, בבקשה, אתה הראשון שאני מרשה לו”
סבא משה אחז במותניי והתחיל ללחוץ את עצמו לתוכי, לאט, מתחשב כמו שביקשתי, הרגשתי את הלחץ הזה בפי הטבעת כשאיל הניגוח שלו ניסה להבקיע את דרכו מבעד לחור המכווץ, עוד תנועת אגן חזקה והוא פרץ את החומה וחדר, מחליק לאט מבעד לפתח המשומן שנמתח עד שכול הזיין שלו נבלע בתוכי ורק אז עצר, “כואב?” הוא שאל בדאגה ולא זז, מחכה שאתרגל.
“סבא’לה, קצת” התפנקתי, “זה בגלל שהזין שלך גדול כל כך” החמאתי לו בקול מתרשם, יודעת שזה בדיוק מה שגברים אוהבים לשמוע, שיש להם זין גדול.
“להפסיק?”.
“לא, סבא’לה, לא” עניתי בקול מבוהל, “בבקשה תמשיך, עכשיו זה נעים לי” נענעתי את התחת בתנועה מזמינה והוא התחיל לפמפם בי, לאט, עדיין מחזיק חזק במותני והזיין שלו השתפשף בפי הטבעת המשומן היטב, יוצא ונכנס.

“סבא’לה” פניתי אליו באותו קול מתפנק, “אתה אוהב אותי?”
“בטח, את הנכדה האהובה שלי”
“וסבא’לה” המשכתי באותו קול מתחנחן, “יותר מאמא?”
“הרבה יותר, בכלל אין מה להשוות, את אמא שלך אני לא אוהב ואותך כן!”
“אפילו ש…” ציחקקתי בבישנות ולא השלמתי.
“אפילו שמה?”
“אתה יודע סבא’לה” המשכתי באותו קול מתפנק, “אפילו שאני אוכלת בתחת כמו אמא?”
הרגשתי שהוא מתחרמן מהמילים שלי, האחיזה שלו במותניי התחזקה והפמפום שלו הפך מהיר וחזק יותר, לא סתם שאלתי אותו את השאלה הזאת, ידעתי שהוא אוהב שאני מדברת גסויות, “אפילו” הוא נאנח בתאווה, “אפילו יותר, אני הכי אוהבת אותך שאת ככה” הוא גנח בתשוקה.
“איך ככה, סבא’לה” לחשתי בקול חושני ומפתה, “כשאני השרמוטה שלך?”
“כן!” סבא משה נאנח בקול ודפק אותי במרץ, “כן, אני אוהב כשאת השרמוטה שלי” הוא הוסיף, מתנשף בקול, וידעתי שהוא בדרך לגמירה שלו אז זייפתי קולות של גומרת! “אני הכי אוהב אותך” הוא אחז בחוזקה במותני ונצמד חזק לאחורי, “הכי בעולם!” הוא צווח ודחף את עצמו עוד יותר לתוכי, “הכי הכי בעולם!” הוא גמר בסערה והרגשתי את החום הנעים של השפיך שלו הממלא את ישבני.

שכבתי על השטיח, אגרוף כף ידי בין רגליי ואוננתי! הייתי חרמנית בטרוף ממה שסבא משה עשה לי אבל לא באמת גמרתי אז ניצלתי את הזמן שהוא הלך להתרחץ כדי לפרוק את תאוותי הכלואה ולגמור.
אחר כך אני הלכתי להתרחץ והוא הלך לעשות לנו קפה. כשחזרתי ורק מגבת גדולה קשורה סביב מותניי התיישבתי מולו במטבח ושדיי חשופות, מופקרות למבטו החושק.

“אני חייב לקחת את הויטמינים שלי” הוא התנצל וחייך לעברי, מציג לי את הכדור הכחול שחיכה לו בצלוחית קטנה ובלע, שותה קפה כדי להוריד אותו.
בכל פעם שאנחנו נפגשים הוא מזיין אותי פעמיים, פעם ראשונה הוא מסתדר בלי עזרה, אבל בשניה הוא כבר צריך את הסיוע של כדור הוויאגרה שבלע הרגע.
“ספרי לי קצת על בית ספר” הוא חייך לעברי.
ספרתי. חוויות מהתיכון שלי, מהשמינית. קודם קצת על כמה אני טובה בשעורי האנגלית ועל ה-95 שקיבלתי במגן במתמטיקה ומהר מאד הגעתי לסיפור על היועצת השכבתית, איך הבנים עולים אליה לרגל לקבל “ייעוץ אישי” ומאבדים בין רגליה את בתוליהם, או סתם מספרים לה סיפור נוגע ללב והיא מנחמת אותם, נותנת להם לפרוק בה את תאוותם.
“ומה אתכן, הבנות” הוא חייך, “איזה יעוץ אתן מקבלות ממנה?”
“סבא’לה” עשיתי את עצמי מובכת, “נו, אתה יודע” עצרתי והשפלתי מבט לשולחן, מהססת, “לנו היא מוצצת ומלקקת” לחשתי בקול מבויש ואפילו הצלחתי להסמיק.
“מה? היא מוצצת ומלקקת לכן? איפה??” הוא הזדקף בכסאו.
“אהה, סבא’לה” מלמלתי, עושה את עצמי מבוישת עוד יותר, “אתה יודע, שמה, בטוטה”
“מה??” הוא הביט בי בכעס, “את נתת לה לגעת לך במקום הפרטי שלך?”
“סבא’לה, נו, אוף, כול הבנות נותנות לה”.
“מה אכפת לי מה כול הבנותם עושות?” הוא קטע אותי, “אם כולם יקפצו מהגג גם את תקפצי?” הוא נזף בי בקול מאיים, “מה אני אמרתי לך?”
“לא לתת לאף אחד לגעת לי שם, רק לך מותר!”
“נכון, ומה עשית?”
“נתתי” אמרתי בקול מבוייש והשפלתי עיניים.
“אז מה יהיה? את רוצה שאני אמחק אותך מהירושה?”
“לא, לא, סבא’לה, בבקשה לא” לחשתי ועשיתי את עצמי מפוחד, “אני מבטיחה שזה לא יקרה יותר”
“כבר הבטחת פעם!”
“לא, סבא’לה, הפעם זה על באמת”
“גם אז אמרת!”
“טוב, אז תעניש אותי” לחשתי את מה שידעתי שהוא כל כך רצה לשמוע, תמיד יש את הקטע הזה שהוא מעניש אותי, לכל לקוח יש את הפֶ’‏טיש שלו וזה הפֶ’‏טיש של סבא משה.
“בואי!” הוא קם כשקיבל ממני את האישור המיוחל ואפילו מבעד למגבת הקשורה למותניו ראיתי שעומד לו, “בואי איתי!” הוסיף בקול תקיף והושיט לי יד.

“סבא’לה, אני אוהבת אותך” אמרתי לו בקול מתחנף כשהוא משך אותי אחריו לחדר השינה שלו.
“זה לא יעזור לך, את צריכה לקבל עונש!”
“אני יודעת” המשכתי עם אותה התחנפות שלי, “הייתי ילדה רעה ומגיע לי עונש”
“נכון, מגיע לך העונש” הוא ענה והיה ברור לי מה הוא מתכנן לי, לא סתם עונש אלא ה-עונש, זה שאהוב עליו, “תעמדי בפינה עד שאני אתכונן” הוא הכריז כשנכנסנו לחדר השינה שלו והצביע על פינת החדר, “ותחשבי על מה שעשית!”
נעמדתי עם הפנים אל הקיר, צמודה, כמו שהוא אוהב. “חשבת?” הוא שאל ושמעתי אותו מתיישב על המיטה.
“כן, סבא’לה” עניתי.
“מה חשבת?”
“שאתה הסבא שאני הכי אוהבת”
“ומה עוד?!”
“שהייתי ילדה רעה וזה לא יקרה יותר”
“ומה עוד?”
“שמגיע לי עונש?” ספק עניתי ספק שאלתי.
“נכון, שמגיע לך עונש” ושמעתי בקולו שהוא מחייך, “תסתובבי!”

הסתובבתי. סבא משה ישב עירום לגמרי על המיטה וכפות רגליו מונחות על השטיח. עמד לו, לסבא משה, אין ספק שהויאגרה כבר התחילה להשפיע אבל עדיין לא לגמרי. “תורידי את המגבת!” הוא פקד עלי.
הורדתי. עמדתי מולו עירומה והוא נעץ בי מבט חרמני ורעב, סקר אותי מכף רגל ועד ראש וחייך, חיוך זימתי. “כמה שאת יפה” הוא מילמל וראיתי איך הזיין שלו נמתח עוד קצת, “עכשיו בואי!” הוא סימן לי על ברכיו, “תשכבי ותקבלי כמו גדולה את העונש שמגיע לך!”

שכבתי עליו והרגשתי את זקפתו דוקרת בבטני ואת ידו המלטפת את ישבני החשוף, ליטוף מרגיע כזה, “סבא’לה, בבקשה, תסלח לי, אני מצטערת” ביקשתי בקול מתנצל.
“זה לא יעזור לך, את צריכה לקבל עונש!” הוא שוב חזר על אותו משפט שלו, “אני מצטער שאני צריך להעניש אותך אבל את לא השארת לי ברירה” הוא התנצל והנחית על ישבני את המכה הראשונה.
“אווה’לה” התבכיינתי, האמת שהמכה השמיעה צליל חזק אבל לא הייתה ממש כואבת, “סבא’לה, סליחה, אני מצטערת”
“מצטער” הוא מילמל והנחית עוד פליק מצלצל כזה, “את צריכה לקבל את העונש” הוא השלים אחרי עוד “אווה’לה” מתבכיין שלי.
הרגשתי איך הזיין שלו הדוקר בבטני מתקשה עוד קצת וידעתי שסבא משה מתחרמן מזה. “סבא’לה” התבכיינתי אחרי עוד מכה מצלצלת כזאת, “סליחה, אבל לא סיפרתי לך, גם אמא ליקקה לי שם”
“מה?!?” הוא הפליק לי שוב, הפעם חזק יותר, “מה היא עשתה לך?”
“ליקקה לי שם, אתה יודע, בטוטה”
“מה? הבת הסוטה שלי ליקקה לך בפרטיים?” הוא שאל בקול לא מאמין ושוב הנחית מכה מצלצלת על פלח ישבני.
“כן, אמא’לה עבדה עלי” התבכיינתי, “באמת, אני לא משקרת” המשכתי והרגשתי את ההתרגשות בחלציו, אין ספק שהסיפור שלי השפיע, “סבא’לה, נשבעת לך, היא עבדה עלי, פעם אחרי שעשיתי שיעורים עם חבר בחדר” המצאתי סיפור שידליק אותו, “אמא אמרה לי שהיא צריכה לבדוק שאני עדיין בתולה אז הורדתי את התחתונים ושכבתי על המיטה עם רגלים פתוחות והיא הציצה לי שם ונגעה ואחר כך היא אמרה שאי אפשר לראות בפנים וצריך ללקק כי לפי הטעם אפשר לדעת והיא ליקקה לי, הרבה, היא נשכבה על המיטה בין הרגליים שלי וליקקה לי”
“ולא לא אמרת לה להפסיק!” הוא נזף בי בקול כועס והפליק לי שוב על התחת.
“כי היא עשתה לי נעים שם בטוטה אז לא רציתי שתפסיק, אווץ'” צווחתי כשעוד פליק חזק היכה בישבני, “אתה יודע סבא’לה” המשכתי, מתפנקת, “זה נורא נעים לי שמלקקים לי שמה, מתי תלקק לי?”
“את חושבת שהבנת?” הוא הפליק לי שוב, כאילו מתעלם ממה שאמרתי לו.
“בטח סבא’לה, הבנתי, זה לא יקרה שוב, אני מבטיחה”.

“נעים לך?” הוא ליטף את ישבני בתאווה והרגשתי איך הזיין שלו נמתח עוד יותר, “אני סולח לך” הוא גחן לעברי ונישק את פלח ישבני, נשיקה תאוותנית-קולנית, “אני מצטער שהכאבתי לך, אני אפצה אותך” הוא שוב נישק, הפעם את פלח ישבני השני, “את סולחת לי שהכאבתי לך?”
“אני סולחת לך סבא’לה” ציחקקתי, “אז תגיד שאתה הכי אוהב אותי” התפנקתי.
“אני הכי אוהב אותך” היא אישר, ממשיך ללטף את ישבני המונח לפניו ולא מפספס הזדמנויות לגעת לי בשפתיי הכוס הרגישות.
“ואיך אני אדע את זה?” שאלתי באותו קול ילדותי מתפנק.
“מחר אני ארשום אותך בצוואה שלי”
“לא, סבא’לה, עכשיו!” התלוננתי בקול מתרעם, “אני רוצה שעכשיו תראה לי כמה שאתה אוהב אותי” המשכתי להתבכיין.
“אוקיי, אני אפנק אותך”
“איך? כמו אמא?” ציחקקתי.
“כן, כמו אמא, תשכבי על המיטה ואני אפנק אותך אפילו יותר טוב ממה שהבת שלי פינקה אותך”

סבא משה הבטיח וקיים. שכבתי על הגב במרכז המיטה הגדולה והוא שכב בין רגליי הפתוחות וירד לי. סבא משה יודע לרדת לאשה, זאת לא הפעם הראשונה שהוא עושה לי את זה אבל הפעם הוא התעלה על עצמו, קודם בנשיקות שלו על שפתי הכוס שלי שגירו אותי בטרוף ואז הלשון שחדרה לתוכי ושיחקה לי בדגדגן הנפוח, שולחת זרמי הנאה בכל גופי, “כן סבא’לה, זה טוב לי!” צרחתי בקול וזה לא היה סתם זיוף כדי שסבא משה, הלקוח שלי, יהיה מרוצה. “כן, אל תפסיק! הנה זה בא לי!” גנחתי בקול, מתנשפת, “כן, הנה!” זרם חזק השתולל בגופי וגמרתי.
האמת שרציתי עוד, שימשיך, אבל אני פה בשבילו ולא בשבילי ופחדתי שהוא יגמור עוד לפני שיכניס לי. “סבא’לה” גנחתי בקול משתוקק, “אני רוצה שתשכב עלי”
“סתם לשכב?” הוא ציחקק והתרומם על ברכיו, עומד ככה ומביט בי מלמעלה ומשפשף לעצמו בעדינות את הזין המתוח.
“לא סבא’לה, אתה יודע, שתכניס לי ת’תקע לשקע” אמרתי בקול בישני ופתחתי עוד את הרגלים.

“וואו, סבא’לה, הוא כל כך גדול” גנחתי בקול כשהוא נשכב עליי ותקע בי את הזיין שלו ונכון יומני היקר, זה כבר יחסי ציבור, הזין של סבא משה לא מככב בין עשרת הגדולים שחטפתי. “כן סבא’לה, תמשיך ככה” עודדתי אותו כשהוא מוחץ אותי תחת גופו ומפמפם בי במרץ, “כן סבא’לה, זה טוב, תמשיך” חיבקתי אותו ברגליי הארוכות ונעלתי אותן מעליו, עוטפת אותו ולוחצת, נצמדת ומתנשפת בהנאה, גונחת בקול, נותנת לו לשמוע את מה שכל גבר אוהב כל כך לשמוע, שהוא הכי טוב מכולם! “כן, סבא’לה, תמצוץ לי ת’ציצי!” עודדתי אותו להמשיך את מה שעשה, “כן, אני אוהבת שאתה עושה לי ככה, כן, עוד, תמשיך” וזייפתי אורגזמה, אני טובה בלזייף אורגזמה, חלק מדרישות המקצוע שלי.

לא הייתי צריכה להתאמץ עוד הרבה עד שסבא משה גמר בסערה, מתנשף בקול, “כן, הנה, אני בא!” הוא צרח בקול ואני לחצתי חזק ברגליי על ישבנו והצמדתי אותו, “כן!!” הוא דחף את עצמו הכי עמוק שאפשר, “כן!” עוד נעיצה חזקה באגן וסבא משה גמר, השפיך בתוכי ונפל עלי, מוחץ אותי תחת גופו. “רגע” הוא לחש לי, מתנשף, “תני לי עוד רגע” וברגע שהזיין המדולדל שלו החליק מתוכי הוא התגלגל מעלי ונשכב על הגב לצידי, מחייך באושר מאוזן לאוזן.
“סבא’לה” הסתובבתי אליו ונצמדתי, מוחצת את שדיי אל גופו, “אני אוהבת כשאתה עושה לי ככה”
“איך ככה?” הוא חייך בגאווה.
“ככה, כשאתה שוכב עלי ועושה לי נעים עם התקע הגדול שלך” עשיתי את עצמי מתביישת.
“כשאני מזיין אותך?”
“כן” ציחקקתי, “כשאתה מזיין אותי עם הזין הגדול שלך” נשכבתי חזרה על הגב, “סבא’לה, אני נורא מזיעה, אני יכולה עכשיו ללכת להתרחץ?”
“את יכולה” הוא אישר.
“אבל סבא’לה, מה אני אעשה? גזרת לי את התחתונים וחזיה שלי” וניסיתי להשמע הכי תמימה בעולם למרות שבתיק שלי דאגתי מראש שיהיה זוג רזרבי, כמו גם חולצה וחצאית לכל מקרה שאצטרך.
“את תדאגי, סבא’לה ידאג לך” הוא הרגיע אותי, “לכי להתרחץ, אני כבר מביא לך”

ה-‘אני כבר מביא לך’ זה התרוץ שלו להכנס כשאני מתרחצת, לא שלא הייתי מרשה לו גם ככה, בעד הסכום שהוא משלם לי לא הייתי אומרת לו לא, אבל הוא מרגיש יותר טוב כשיש לו תרוץ.
הוא נכנס עם שקית ביד כשכבר הייתי מתחת למים, מסבנת את גופי. “הנה, הבאתי לך” הוא הודיע לי, “זה היה של אמא שלך, נראה אם זה יתאים לך” הוא ציחקק והתיישב על מושב האסלה והביט בי, “וואו, כמה היא יפה” הוא ליחשש בשקט לעצמו אבל שמעתי.
בכוונה עמדתי מולו וסיבנתי את עצמי, מרימה שד בתנועה מתגרה ורוחצת מתחת, עומדת בפישוק ומשפשפת בין רגליי, מסתובבת ורוחצת בין פלחי ישבני ומניעה אותו בתנועות מגרות.
“סבא’לה, אפשר את המגבת?” ביקשתי בקול ילדותי מתפנק כשגמרתי לשטוף את עצמי מהסבון.
“את רוצה שאני אנגב אותך” הוא אחז במגבת הגדולה פרוסה בידיו והזמין אותי.
“כן סבא’לה” הודעתי בשמחה ויצאתי אליו, מחייכת ונותנת לו שוב להביט בי, “אני נורא אוהבת כשאתה מנגב אותי”
סבא משה עטף אותי במגבת הגדולה וניגב אותי, מנצל הזדמנויות כדי לגעת ולמזמז ואני לא הפרעתי לו. אחר כך הוא שלף מהשקית תחתוני חוטיני אדומים זנותיים ונתתי לו להלביש לי ולא עצרתי אותו גם כשנישק לי את שפתי הכוס. גם את החזיה התואמת הרשתי לו להלביש לי ולסדר את שדיי בתוכה, חזיה אדומה וזנותית שתומכת בשדיי הגדולים אבל בקושי מכסה, והיה די ברור לי איזה משחק תפקידים הוא ירצה ממני בפעם הבאה.

לפני שפתח את הדלת הוא הגיש לי מעטפה נפוחה. ספרתי לידו, לא שאני לא מאמינה לו אבל הוא מתעקש שאני אספור. היה שם הסכום שסיכמנו, בדולרים, ועוד טיפ מכובד וכסף למונית, בשקלים. “תודה” נישקתי אותו על השפתיים, “להתראות בפעם הבאה”.

אפילוג
בחוץ כבר החשיך כשיצאתי מהבנין. נכנסתי למונית שסבא משה הזמין לי ובדיוק התחילו החדשות של שמונה, עוד ניסיון פיגוע בשומרון, עוד בעל שרצח את אשתו, עוד מכונית תופת התפוצצה בבגדד ועוד תאונת דרכים קטלנית אצלנו, שום דבר חיובי.
ישבתי במונית מאחור, ראיתי את המבט המפשיט של הנהג דרך המראה והתעלמתי מהמבט שכאילו אומר “אני יודע מה עשית שם”. בפעמים הראשונות הייתי מסמיקה מהמבט הזה שלהם אבל מאז התגברתי.
הפלאפון צלצל פתאום, מספר לא מוכר לי, לרגע היססתי אבל אז עניתי, “כן” קצר, מה יש לי להפסיד?
“שלום, קוראים לי רינה” שמעתי קול נעים של אשה מהצד השני, “איריס נתנה לי את מספר הפלאפון שלך” וכאילו היא קראה את מחשבותיי כי היא מיד הוסיפה, “היא אמרה שאת מכירה אותה יותר כגברת כהן”
נזכרתי. איריס הייתה הלקוחה הראשונה שפגשתי לבד, טיסת הסולו הראשונה שלי כזונה כי שתי הפגישות הקודמות שלי היו עם מלווה, פעם תמר ופעם מיכל השגיחו עלי שלא אפשל. “כן, בטח” עניתי בנימוס, איריס היא לקוחה טובה שלי ומאז היו לנו עוד כמה מפגשים מהנים, כולל אחת רק לפני שבוע, “במה אני יכולה לעזור לך?”.
“אני צריכה אותך” והפעם שמעתי משהו מדוכדך בקולה, “אני צריכה אותך עכשיו, מקרה חירום” היא ציחקקה במבוכה, “אני יודעת שאת לא זולה, איריס אמרה לי כמה את לוקחת, היא גם אמרה לי שאת בדיוק מה שאני צריכה עכשיו אז אני אשלם כפול אם תגיעי עכשיו!” והיא הדגישה את העכשיו.
“אוקיי, לאן לבוא” החלטתי ברגע, הלילה עוד צעיר, אני לא עייפה, התשלום מפתה וחוץ מזה הסתקרנתי, רינה נשמעה לי כל כך נואשת, אז למה לא?

“חשב מסלול מחדש” הודעתי לנהג המונית ברוח ה-וויז (Waze) שכיוון אותו אל הדירה שלי ברמת אביב ונתתי לו את הכתובת שרינה נתנה לי בהרצליה פיתוח. התרווחתי לאחור במושב וחייכתי, “וואו, תראה, מה זה?” הפנתי את תשומת לבו של הנהג החוצה, נותנת לו לחפש משהו חריג בחוץ ובמהירות החלפתי חולצה, תרגיל שלמדתי ממילה קוניס בסרט “ידידים פלוס”, לא נעים לבוא ללקוחה חדשה עם חולצה כחולה של תנועת נוער…

אופס, סליחה, שוב פיהקתי. יומני היקר, אתה בטח נורא סקרן לדעת מה קרה לי שם וגם אני משתוקקת לספר לך אבל אני נורא עייפה עכשיו וזה סיפור ארוך אז תסלח לי, אני מבטיחה לספר לך בפעם הבאה.

הוספה למועדפים שלי