יומני היקר
אם אתה לא זוכר, יומני היקר, אז קוראים לי ענת ואני זונה, נערת ליווי אקסקלוסיבית, לא כמו הבנות הזולות האלה שעומדות בכביש ומחכות ללקוח מזדמן או מפרסמות מודעת לוח בעיתון או אולי פורסות מלכודת באינטרנט. אומנם אני זונת צמרת לעשירון העליון אבל עדיין זונה, מין תמורת כסף, הרבה כסף ובמזומן, החריץ שלי לא נועד שיעבירו בו כרטיסי אשראי.
בפעם שעברה סיפרתי לך על הפעם הראשונה שלי. הכסף שהרווחתי, כולל הטיפ, שטר של 100 יורו שדחף לי פייר לכיס הז’קט, יספיקו לי לכל מחייתי ויותר עד שאעבור לגור עם תמר בחדר שמיכל מפנה בסוף החודש הבא. אומנם תמר שאלה אם אני רוצה שהיא תסדר לי עוד פעם, לבד, אבל העדפתי בפעמים הראשונות לעבוד אתה, בזוג, עד שאלמד ואתרגל, אבל בזוגות היא עדיין מחויבת למיכל, לפחות כל עוד שמיכל השותפה שלה לדירה. ישבתי בחדר הקטן והחם שלי, בלי חזייה, מזיעה בגופיה שלא כיסתה הרבה, המאוורר עושה הרבה רעש אבל לא מצליח לעזור, בחדר הסמוך הזדיינה השותפה שלי בקולי קולות עם החבר החייל שלה שהגיע לחופשה קצרה עם “בקבוקים” מלאים אחרי שסגר שלושה שבועות רצופים במוצב, נזכרתי בהנאה איך הודעתי לבוס שלי בבית הקפה שבו מלצרתי שאני פורשת ומה בדיוק אני חושבת עליו ועל בית הקפה שלו, וסיימתי להכין עבודה בדיניי קניין, התרגיל האחרון שאני צריכה להגיש השנה, כשהפלאפון שלי צלצל.
**** הזוג המוזר *******
כבר לפי הצלצול ידעתי שזאת תמר, הצמדתי לה את הצלצול של “אשה יפה”, אני מתה על צלצולים אסוציאטיביים.
עניתי, חשבתי שהיא רוצה לברר משהו בקשר למעבר שלי לדירה שלה אבל הסתבר שהיא צלצלה להציע לי עבודה, לא איתה, עם מיכל. “תראי ענת” הסבירה לי “הם קליינטים טובים שלנו ולא נעים להגיד להם לא, את יודעת איך זה, חייבים לשמר אותם ולצערי אני לא יכולה, חייבת להיות בבית, בירוחם, יש לי אירוע משפחתי חשוב וחשבתי” הציעה “שאולי, בגלל שזה לא לבד, את מוכנה ללכת במקומי עם מיכל”. “מעניין, מה עוד אני צריכה לדעת?” שאלתי.
“הם זוג, בעל ואשה” עצרה לרגע “אין לך בעיה עם אשה, נכון? הרי עשינו את זה ביחד מול פייר”
“לא, אין לי בעיה עם אשה אבל בעל ואשה??” התפלאתי “נשמע קצת קינקי, לא?”
“קצת, זוג מוזר, אוהב משחקים אבל מוכן לשלם בשביל זה”
“משחקים?” קפצתי ומול עייני ראיתי את עצמי עירומה, קשורה במרתף והזוג עומד ומצליף בי בשוט שחור “את מתכוונת סאדו- מאזו?” שאלתי בנימה של פחד. “אחותי!?” אמרה בקול הכי נעלב שהצליחה “ככה את מכירה אותי?” עברה לצחוק “לא, תרגעי, אנחנו לא מתקרבות לסאדו- מאזו, סתם משחקים” נתנה לי להרגע והמשיכה “כבר היינו שם כמה פעמים, מסכימה?” הסכמתי, בקרוב אחותי מתגייסת ועם האקסטרה כסף אני אוכל לקנות לה את האייפון החדש שהיא כל כך משתוקקת במתנה.
מרצדס שחורה ומפוארת אספה אותנו מהבית של מיכל ותמר, נהג פתח לנו את הדלת, אומר שלום ידידותי למיכל, רואים שזאת לא הפעם הראשונה שהם נפגשים, אחר כך אמר גם לי שלום מנומס והביט בי במבט בוחן. שקענו במושבי העור הרכים “רוצה לשתות?” שאלה אותי מיכל ופתחה בר מלא משקאות “יש לנו שעה לנסוע ואל תנסי להציץ מהחלון” הסבירה כשראתה שאני מנסה לראות לאן נוסעים “הוא אטום, לא רואים כלום” מיכל מזגה לעצמה קוניאק משובח והמשיכה להסביר לי יותר על מה שיקרה הערב, מוזגת תוך כדי כך גם לי, קצת חששתי, אף פעם לא שתיתי קוניאק כזה. הסבר ראשון היא נתנה לי אצלה בבית, כשביקשה שאלבש את בגדי תלמידת התיכון שהכינה, חולצה תכלת עם סמל של תיכון עירוני ה’, תחתוני ביקיני פרחוניים וחצאית קפלים כחולה קצרה, “זה חלק מהמשחק שלהם” הסבירה “אני לא יודעת מה, כל פעם יש להם איזה רעיון חדש, בדרך כלל משהו מהסרטים, פעם שעברה הם שיחקו איתנו במלחמת הכפתורים, ראית את הסרט הזה?” “לא, לא ראיתי, מה זה?”
“סרט צרפתי ישן, היתה לו גם עוד גרסה חדשה יותר אבל הם העדיפו את הישן, שתי קבוצות ילדים שנלחמים, משהו כמו שני דגלים ששיחקנו בתנועה, וכשתופסים מישהו מהקבוצה השניה תולשים לו את כל הכפתורים” “מעניין, והם תלשו לכן?”
“כן, קשרו אותנו לעץ בחצר, תלשו את הכפתורים והפשיטו אותנו לגמרי, אפילו את החזיה הם גזרו לי, שילמו על זה כמובן, אין אצלי מתנות חינם, אבל בגלל זה אנחנו לוקחות תמיד בגדים להחלפה”
לגמתי מעט מהקוניאק, מרגישה איך הוא מחליק לאורך הגרון ומחמם את הבטן, פחות שורף מהארק שאבי היה נותן לי לטעום כשנחה עליו הרוח, לוגמת עוד לגימה ומתרווחת במושב “אמרת שתסבירי לי קצת עליה, על האשה” אמרתי. “מי הם אני שומרת לך בתור הפתעה” אמרה “אני בטוחה שאת מכירה אותם” חייכה חיוך ממזרי כזה “מה שלדעתי את לא יודעת זה שהיא אוהבת נשים, בעיקר נשים, הגבר היחיד שהיא מוכנה שיגע בה זה בעלה וגם זה לצורך פרו ורבו בלבד” עצרה רגע, מחייכת מאוזן לאוזן, נותנת לי לעכל, והמשיכה “הוא, בעלה, אוהב אותה! מה זה אוהב, מת עליה! מוכן לעשות הכל כדי שתשאר איתו, כדי שתהיה מאושרת, הערב הזה הוא חלק מההסכם שלהם, בילוי משותף, יותר נכון לילה של מין משותף הם קוראים לזה והשיתוף… זה אנחנו!” מיכל השתתקה, גומרת את הקוניאק שמזגה ואני אחריה, מפעילה את הוידיאו המותקן מאחור, אלן דגנר’ס הופיעה על המסך, הקלטה של אחת התוכניות האחרונות, “היא נסעה אחרונה” אמרה מיכל “רואים” צחקה “ידעת שאלן דגנר’ס לסבית?” שאלה אותי. “כן, ידעתי, כולם יודעים, היא יצאה מהארון בשידור חי”
“תנאי אחד בעלה הציב לה” חזרה והסבירה לי על הזוג שאנחנו בדרך אליו “שהיא לא תקשר לאף אחת, לא קשר מחייב אלא רק סטוצים חד פעמיים בתשלום, זה התנאי שלו, שיהיה בתשלום! ומכך אנחנו מרוויחות” המשיכה “כשבא לה היא לוקחת חדר במלון ומזמינה אחת מאתנו, לבד” מיכל השתתקה, ראיתי אותה חושבת, חולמת ונזכרת ולכן לא האצתי בה, מחכה שתחזור, אחרי שתיקה ארוכה היא המשיכה “שווה, כדאי לך, אם היא תזמין אותך תלכי, מומלץ!, לא רק בגלל הכסף”. אחר כך היא הסבירה לי עוד כמה פרטים טכניים, בעיקר חזרה על זה שאנחנו כאן כדי שהם יהיו מרוצים ושאסור להגיד להם לא “זה לא שאין לנו גבולות, גם לנו יש קו אדום, אבל אל תפחדי לנסות, תאמיני לי הם לא נושכים!”
המרצדס עצרה, חיכינו שהנהג יפתח לנו את הדלת, כמו ליידי’ס אמיתיות, יצאתי ומצאתי את עצמי בתוך מוסך סגור וממנו נכנסנו ישר לבית, וילה מפוארת, פיליפינית יפיפיה בחולצה לבנה שדרכה ניתן היה להבחין בחזיית התחרה הלבנה החובקת זוג שדיים עסיסיים על רקע עור גופה השחום וחצאית שחורה קצרה שהבליטה את רגליה החטובות קיבלה את פנינו והובילה אותנו לסלון שם חיכה לנו הזוג המוזר, “קוראים לה מרי” לחשה לי בדרך מיכל באוזן “והיא האישה של האישה, אם את מבינה למה אני מתכוונת” קרצה לי.
הכרתי אותם מייד, כל אחד היה מכיר, הוא איש עסקים מצליח, משועי הארץ, והיא אשת חברה מפורסמת, שחקנית ודוגמנית עבר מצליחה שעדיין נשארה יפיפיה. מיכל צדקה, לא ידעתי שהיא אוהבת נשים, גם לא הייתי מנחשת, בכל תמונות הפפארצ’י שלהם, שמילאו את דפי כל העיתונים, הם נראו הזוג הכי מאושר, תמיד ביחד, מחובקים, מחייכים ומתנשקים.
“תכירי” הציגה אותם מיכל “יעקב” הציגה את הגבר, ניגשתי אליו, נותנת לו לנשק אותי על שתי לחיי, מריחה את האפטר-שייב העדין שלו. “ענת” הצגתי את עצמי. “וזאת איריס” הציגה את האישה, התקרבתי גם אליה והתנשקנו, נשיקות נימוס על הלחיים.
“ענת” הצגתי שוב את עצמי והיה לי רגע של מבוכה, לא יודעת איך להמשיך.
מרי, הפיליפינית, חילצה אותי, “האוכל מוכן” הודיעה באנגלית ונעלמה.
היה להם טבח פרטי! בעצם לא טבח, שף!
פגשתי אותו כשבא לקחת את מידות העשייה של הסטייקים והצליח לשכנע אותי שסטייק אוכלים מדיום ולא וואל-דאן כמו שאני הזמנתי. אתה יודע מה יומני היקר? הוא צדק! נכון שהוא קצת אדמדם בפנים אבל נזכרתי במה שמיכל אמרה, אל תפחדי לנסות, והסכמתי, הסכמתי ולא הצטערתי, רק עכשיו אני מבינה ממה אנשים נהנים כל כך מסטייק, רך כל כך, נימוח בפה, במיוחד עם הוא בא עם יין משובח. מרי, הפיליפינית, שהחליפה לחולצת טריקו צמודה שהבליטה עוד יותר את חמוקיה המגרים לבשה סינור קצרצר מעל הבגדים והגישה לנו. ישבנו סביב שולחן מרובע, כסאות נוחים, שותים יין שמרי מזגה, עושה את זה כמו בסרטים, קודם נותנת ליעקב, בעל הבית, לטעום ולאשר, ממשיכה וממלאת את הכוס שלו עד הסוף ורק אחר כך מוזגת לאשתו ולנו, עומדת תמיד בצד הנכון ומסיימת את המזיגה בסיבוב הבקבוק שחלילה לא תטפטף טיפה על מפת השולחן הצחורה. עכשיו היה לי זמן לבחון אותם קצת יותר, יעקב נראה הרבה יותר צעיר מגילו, אני בטוחה שהוא כבר עבר את החמישים אבל נראה מצוין, שזוף ושרירי, בטן שטוחה, תוצאה של הרבה שעות בחדר כושר. איריס נשקה לשלושים וחמש, אולי אפילו עברה קצת, אבל אי אפשר היה לנחש, נראתה כמו בת 18, העור חלק ושזוף, רגליים ארוכות שהציצו מבעד לחצאית המיני הצמודה, לבושה בחולצת בד צמודה שהבליטה את גזרתה החטובה והבטן השטוחה והחלקה ועוד יותר את העובדה שהיא בלי חזיה, מבעד לכפתור העליון הפתוח הוצגו לראווה זוג שדיי האגס שלה, קטנים ומגרים, עומדים זקופים כשהפטמות בולטות מבעד לבד החולצה המתוח.
מנה רדפה מנה, מנות קטנות אבל טעימות כשבין מנה למנה מגישים סורבה בטעמים שונים “לניקוי החך” הסביר לי יעקב והתעניין מה אני לומדת ואיך הולך לי, שאל על מספר מרצים, חברים טובים שלו, אחר כך איריס שאלה, התעניינה גם היא, והרגשתי איך היא מפשיטה אותי בעיניים “לא חם?” שאלה למרות המיזוג שעבד ופתחה עוד כפתור בחולצה. מיכל בעטה בי ברגל מתחת לשולחן, פותחת גם היא כפתור, מסמנת לי ואני אחריה, נותנת לאיריס את מבוקשה, להציץ לי בעמק הקסום שבין שדי. השיחה קלחה, מדברים על ענייני דיומא, מצב המניות והתקרית האחרונה בגבול עזה, דבריו של הרב עובדיה והאם באמת צריך את מצעד הגאווה, בקבוק יין אחד נגמר במהירות ולקראת המנה העיקרית, הסטייק המופלא, מרי הביאה בקבוק שני, מוזגת וממלאת את הכוסות שהתרוקנו כשיעקב מסביר בגאווה שאת יין המרלו הזה מביאים לו במיוחד מיקב בוטיק קטן, “יינות התבור” בכפר תבור, שבו הוא מיוצר בתהליך מסורתי קפדני וללא פשרות.
קינחנו בקרם בוואריה נפלא לא פחות, אומנם עתיר קלוריות אבל אי אפשר לעמוד בפני פיתוי כזה, ואחריו עוד אספרסו קצר ומר.
“אני אוהבת בחורות כמוך” אמרה איריס וליטפה את ידי המונחת על השולחן “אני רואה שאת אוהבת לחיות” המשיכה ללטף, עולה לאורך היד ודוחפת אצבע, חודרת דרך שרוול החולצה הקצר ומשחקת בכתפיית החזיה, ממשיכה ומטיילת לאורך שולי החזיה, מלטפת עם האצבע ונוגעת בפטמה שאינה מכוסה.
“נעבור לחדר הטלוויזיה?” שאל יעקב, קוטע את משחקה של אשתו “נתחיל במשחק קטן, משחק מקדים” צחק מהבדיחה של עצמו “ואחר כך אני רוצה שתראו קטע מסרט שבחרנו” הלכנו אחריו, חדר גדול ומפואר, שתי ספות עור שחורות וגדולות ניצבו מול מסך פלאזמה ענק ומערכת קול משוכללת, איריס התיישבה על הספה הימנית “בואי ענת” סימנה לי על המקום לידה. התיישבתי וכאילו במקרה היא הניחה את ידה על רגלי, מלטפת. על השולחן הנמוך שבין הספות ניצבו בגאון שני פלאג-באטים, הסתכלתי עליהם, לא גדולים, שקופים, כאילו מזכוכית, מנצנצים בשכבת שמן סיכה נדיבה המרוחה על חלקם העליון. ידעתי מה זה, ראיתי את זה פעם בסרט כחול ופעם באינטרנט, אבל אף פעם לא ניסיתי את זה. יעקב ניגש ישר לתכל’ס, “ענת, כמה הוצאת במבחן בגרות באנגלית?” שאל אותי. “תשעים” אמרתי, לא מבינה מה הקשר.
“ואת מיכל?” פנה למיכל שישבה על הספה השנייה.
“שבעים וחמש” לחשה “אבל עד האוניברסיטה שיפרתי וקיבלתי פטור” ניסתה.
“הפסדת!” קבע יעקב “את הראשונה מיכל, קומי!” התחיל לחלק לה הוראות ואני יושבת ומתבוננת, מרגישה את היד המלטפת של איריס עולה במעלה רגלי. “תעמדי מולנו!” ציווה על מיכל והיא קמה “לא שם, על העיגול” כיוון אותה לעמוד על עיגול הבד האדום שהיה מונח על השטיח “תסתובבי, כן, עכשיו תורידי קצת את התחתונים, לא” עצר אותה “לא לגמרי, יופי” עצר אותה שוב כשתחתוני הביקיני הפרחוניות שלבשה היו סביב ברכיה ועכשיו תרימי את החצאית, כן יופי, שנראה את התחת היפה שלך ועכשיו…” עצר רגע, כאילו לבנות את המתח, “תתכופפי!” מיכל ניצבה מולנו, ישבנה החשוף מופנה לעבר איריס, שפתי הכוס הכהות בולטות בין רגליה הלבנות “תפתחי את התחת!” המשיך יעקב בהוראות ומיכל פישקה את פלחי ישבנה בשתי ידיה, פתוחות ומציגה לראווה את פתחיה, מגלה את פי הטבעת המכווץ ואת החריץ הרטוב שבין שפתי הכוס, פס וורוד מגרה שמנצנץ לאור הפנס שמאיר על ישבנה, כאילו כוון לשם במיוחד. יעקב בחר את אחד הפלאג-באטים והצמיד אותו לפי הטבעת שלה, מניח ידו תחת שדיה, תומך ומועך, ולאט לאט התחיל להחדיר את הפלאג-באט לישבנה. הרגשתי איך איריס מתחרמנת, האמת שגם אני, היד שלה אחזה חזק בירכי, תופסת, “גם לי יש” לחשה לי, מוצצת תוך כדי כך את תנוך אוזני “אני כבר איתו מתחילת הערב, הרגשת כבר פעם?” “לא” לחשתי חזרה, מסמיקה “אף פעם”.
“מחרמן” לחשה לי איריס ושוב מצצה את תנוך אוזני ומעבירה בי רטט “תענוג, עוד מעט תרגישי”.
“את יכולה להתיישר” הודיע יעקב למיכל כשכל הפלאג-באט היה שקוע בישבנה, חשבתי שהוא יקפוץ, ייפול, אבל מיכל התיישרה והוא נשאר בפנים, הרימה את תחתוניה, מסדרת אותם ומחזירה את החצאית למקומה. מיכל התיישבה חזרה על הספה שלידנו, מתיישבת בזהירות ושוקעת בספת העור המפנקת, “עכשיו את” הודיע לי יעקב ואיריס הורידה את ידה מרגלי, נותנת לי ללכת ומודיעה לו “תהייה עדין אליה, זאת הפעם הראשונה שלה!” הסמקתי ונעמדתי על העגול האדום, אחורי אל איריס, יעקב לא היה צריך להסביר לי, עשיתי בדיוק מה שהוא אמר למיכל, הרמתי את החצאית והורדתי את תחתוניי, מפשקת את רגליי ככול שהתחתונים שעל ברכיי מאפשרים לי והתכופפתי, נותנת לאיריס ליהנות מהנוף. “תפתחי את התחת!”
היה לי רגע של היסוס, אולי מהפחד, אבל אז נזכרתי במה שמיכל אמרה לי בדרך, הם לא נושכים, אל תפחדי לנסות, והושטתי ידיים, מניחה אותם על פלחי ישבני ומפשקת חזק, הכי חזק שיכולתי. “תמרח לה עוד ג’ל סיכה” שמעתי את איריס ואחרי הרגשתי את האצבע של יעקב מורחת שכבה קרירה ונדיבה בפי הטבעת שלי.
נדרכתי כולי, הרגשתי את ידו של יעקב מחליקה על אחוריי “תירגעי, אחרת יכאב לך” ממשיך ללטף “תקעו אותך פעם בתחת?”
“כן” לחשתי, מסמיקה שוב, לא מאמינה שאני עונה על שאלה אינטימית כל כך בכזאת חופשיות.
יעקב חיכה שארגע קצת “זה פחות כואב מהדבר האמיתי” הרגיע אותי “אלא אם כן היה לו זין של תינוק” שמע אותי צוחקת ורק אז התחיל לדחוף, תוקע לאט את הפלאג-באט לישבני. הרגשתי את פי הטבעת שלי נמתח, אחר כך משהו קשה מחליק לישבני, חודר, האמת שלא כאב, טוב אולי קצת אבל הרבה פחות ממה שחששתי, ננעץ בתוכי עד שכולו נעלם ורק הבסיס הרחב שבסופו מונע את המשך כניסתו. “את יכולה להתיישר”
קמתי לאט, חוששת, הרמתי את התחתונים, מסדרת אותם בזהירות “כאב?” שאלה איריס ושמעתי חשש בקולה, כאילו דואגת לי.
“לא” המשכתי לסדר את החצאית במקום וחזרתי “אפשר לשבת?”
חזרתי לשבת על הספה ליד איריס, מתיישבת בזהירות, כמו שמיכל התיישבה קודם, שוקעת בספת העור הרכה ומרגישה את הפלאג-באט נדחף עמוק יותר לתוכי. להפתעתי זה לא כאב, להפך, נוגע בנקודות נסתרות וכמו שאיריס אמרה, מחרמן. איריס הניחה את היד שלה שוב על רגלי, כאילו זהו מקומה הטבעי, מלטפת ומרימה מעט את החצאית עד שקצה תחתוניי הציץ.
כאילו על פי תזמון מדויק נכנסה מרי, שתי קופסאות קרטון מלאות פופקורן בידה, בדיוק כמו בקולנוע, נתנה לי אחת “ביחד” אמרה לי באנגלית, מסמנת על איריס, את השנייה נתנה למיכל “ביחד” חזרה והצביעה על יעקב ויצאה. “כמו תמיד אני אראה לכם קטעים מסרט” התחיל יעקב “לא את כולו ולא תמיד בסדר הנכון, עריכה פרטית של איריס ושלי, ומזה נבנה אחר כך את המשחק שלנו” המשיך והסביר יעקב, יותר לי מאשר למיכל, “פעם שעברה זה היה מלחמת הכפתורים” צחק כשהוא מכבה את האור “זוכרת מיכל?” שאל והתיישב על הספה השנייה, לידה. הרגשתי את ידה של איריס מטפסת במעלה רגלי ומרימה את שולי החצאית שלבשתי, חושפת את תחתוני וממשיכה ללטף מעליהם, יעקב הפעיל את מסך הפלאזמה הענק ואחריו את ה-DVD, על המסך הופיעו חבורת גברים וילדים מציצה לשרותי הנשים בחוף שרתון, הכרתי מייד את הסרט, “מציצים”, אחד מסרטי הפולחן הישראליים האהובים עלי, אורי זוהר ואריק אינשטיין במיטבם. יעקב הריץ קצת קדימה הניח את ידו על כתפיה של מיכל, מין חיבוק כזה, כמו שמחבקים דייט בקולנוע, ונתן לנו לראות.
כשאריק אינשטיין זיין בצריף של גוטה ואורי זוהר, הלו הוא גוטה, הציץ לו במעשיו, היד של איריס חדרה לתוך תחתוניי, חוקרת בפרטיים שלי, רעד עבר בגופי, לא נשלט. “אל תפחדי” הרגיעה אותי איריס ונראה לי שזה חרמן אותה, מחדירה אצבע אל בין שפתי הכוס המגורות ומשחקת בתוכו, נגיעות קטנות ועדינות. הסתכלתי על מיכל, היד של יעקב הייתה תקועה עמוק במחשוף שלה ומיכל פתחה בדיוק עוד כפתור בחולצה, נותנת לו לחדור בקלות אל מתחת לחזייה, לחפון ולעסות את שדיה העסיסיים. הייתי רטובה והאצבע של איריס חגגה לי בכוס, בוחשת בביצה הרוחשת שבתוכי, מוציאה פתאום, הסתכלתי עליה, מנסה לשחזר לעצמי מה עשיתי לא בסדר? אבל אז ראיתי אותה מחייכת ומלקקת את האצבע הרטובה במיצי, טועמת וממצמצת בשפתיה, “יאמי” אמרה בקול, מכניסה את כל האצבע לפיה “טעים”. רציתי להוריד את התחתונים כדי שיהיה לה קל אבל היא עצרה אותי “לא, ככה זה יותר מחרמן אותי!” והחזירה את האצבע שלה לקן החם שבין רגליי, ממשיכה לפנק אותי.
התרווחתי לאחור, נותנת לה לעשות בי את מה שהיא רוצה, כשאורי זוהר ישב על כסא הנוח בגינה שליד הצריף והשקה את דינה, היא מונה זילברשטיין, בצינור, מרטיב אותה, החולצה שלה נדבקת לגופה, מדליקה, מבקש ממנה להרים את החצאית ומשקה מתחתיה, שתי האצבעות של איריס חגגו לי בכוס, היא הייתה חמה, אש! ממוללת את הדגדגן שלי בין אצבעותיה שלה, בעדינות, לוחצת ומצמידה את האצבע לפלאג-באט התקועה בי ומעבירה בי מין זרם מדליק כזה, יודעת את העבודה וגורמת לי לגמור בפעם הראשונה.
אחרי עוד כמה קטעים יעקב עצר את הסרט, משאיר אותנו בחשכה עד שכולנו נסתדר, נספיק לסגור כפתור שנפתח, להוריד ולסדר את החצאית, לאכול בתמימות מקופסת הפופקורן שלפנינו, כאילו כלום לא קרה.
“ענת” פנה אלי יעקב “מה דעתך המשחק שתכננו לכן?” שאל וחיוך על שפתיו.
האמת שלא היה לי שמץ של מושג, “מציצים, אתה או אשתך תזיינו אותנו והשני יציץ” אמרתי, נזכרת באריק אינשטיין שמזיין בצריף ואורי זוהר מציץ. “לא, לא על זה חשבנו, אבל רעיון טוב” ענה “מה את אומרת אשתי?” פנה לאיריס.
“מדליק, אבל בתור המשחק השני, קודם מה שהחלטנו”
“ואת” פנה למיכל “מה את חושבת?”
“אנחנו נתרחץ, כמו ההן במקלחות, ואתם תציצו לנו” הציעה “או שתקשרו אותנו ברשת כמו שתלו את אלטמן החרמן” הציעה עוד אפשרות. “אתן לא בכיוון” צחק “אני אתן לכן רמז, נשחק את זה בחצר, עם” האסימון נפל לי ולא נתתי לו לגמור “ל-א” אמרתי “אתה לא מתכוון”
“מה?” שאלה מיכל שעדיין לא הבינה.
“להשקות אותנו עם צינור, כמו שגוטה עשה לדינה” הסברתי לה.
“מדליק!” התלהבה מיכל ולא ידעתי להחליט אם באמת או שרק שיחקה משחק “אפשר להיות הראשונה?” התנדבה.
בחצר היה הכל מוכן למשחק, שני כסאות נוח עמדו על הדשא הירוק, בדיוק כמו אלה שבחוף הים, ולידם מוכנים שני צינורות השקיה עם אקדח בקצה, שיאפשר לשלוט ולכוון את זרם המים. התיישבתי בצד, מסתכלת, בשעה שיעקב ואיריס התיישבו בכיסאות, הרימו את הצינור והחזיקו את האקדח בכף ידם, משפריצים, בשביל הניסיון, “בואי מיכל, תעמדי מולנו” קרא לה יעקב והיא ניגשה.
לקח להם פחות מדקה וחולצת התכלת התיכוניסטית של מיכל הייתה רטובה כולה והפכה שקופה, שניהם מתרכזים בחולצה, משפריצים ומסובבים אותה כדי שתירטב גם מאחור, קוראים לה להרים ידיים ומשפריצים מהצד, החולצה הרטובה נדבקה לגוף, משרטטת את פסי החזיה שלה, יש בזה משהו מדליק בחולצת בית ספר רטובה הצמודה לגוף, לא פלא שהבנים בתיכון היו מנצלים כל הזדמנות לשפוך עלינו מים! ישבתי בצד, מסתכלת מהופנטת במשחק, יודעת שבקרוב יגיע תורי והתחרמנתי. “תורידי ת’חולצה” קראה איריס למיכל והיא הורידה, מגלה את החזיה הסקסית שלה שבקושי החזיקה את שדיה ויעקב ואיריס עברו להשפריץ על החצאית שהייתה כבר רטובה ממילא. מרי הופיעה לידי, כאילו משום מקום, לא הרגשתי עד שנעמדה לידי, מסרה לי שתי מגבות גדולות ורכות ושתים יותר קטנות “בשבילכן” לחשה לי, מחייכת, וכמו שבאה נעלמה. “תרימי ת’חצאית” קראה איריס למיכל ושניהם השפריצו לה על התחתונים, מרטיבים גם אותם, צוחקים כמו ילדים קטנים, “עכשיו תורידי את החצאית” המשיכה איריס ומיכל הורידה, פותחת ומנענעת את ירכיה עד שהחצאית נפלה לרצפה, והמבטים התמקדו על התחתונים הרטובים והדבוקים לגופה, צמודים לשפתי הכוס, חודרים ומדגישים את החריץ המגרה שבין אותן שפתיים.
מיכל עמדה עירומה, רק הרגע גמרה להוריד את התחתונים ולזרוק אותם ליד החזיה שירדה כבר קודם, מתכופפת מעט ומכסה בידיה על ערוותה לאחר שזרם המים שהשפריצה איריס פגע בדיוק בשפתי הכוס שלה “שימי ידיים על הראש” ציווה יעקב והשפריץ גם הוא לאותו כיוון, גורם למיכל להתפתל, לנסות לברוח. “מה את אומרת? מספיק?” שאל יעקב את איריס.
“ענת תתכונני” הודיעה לי איריס במקום לענות לו “ותני למיכל מגבת”.
למרות שידעתי מה הולך לקרות ולמרות שהתכוננתי הזרם הראשון הפתיע אותי וניסיתי להתחבא ממנו. המים הקרים לא היו הבעיה, קיץ, עדיין חם בלילה ושפריץ מים רק מרענן, עמדתי ישר, מתרגלת, והם שטפו אותי, מרססים את חולצתי שנדבקה לגופי, נצמדת ומציגה את החזיה הסקסית שלבשתי תחתיה, זאת שרק תומכת ולא מכסה את הפטמות שעמדו זקופות ונוקשות, בולטות היטב מבעד לחולצה הדבוקה, “יאמי” אמרה איריס “מדליק” והמשיכה לשטוף אותי. “שימי ידים על הראש ותסתובבי לאט” הורה לי יעקב ואני התחלתי, נותנת להם לשטוף את חולצתי מכל הצדדים “יותר לאט” ביקשה איריס ודאגה שלא תשאר נקודה קטנה יבשה בחולצה “ועכשיו תורידי אותה”
כמו מיכל לפני גם אני נדרשתי להרים את החצאית, נותנת להם לשטוף את תחתוניי, הבד הפרחוני הרטוב הפך שקוף, נדבק לגופי, ודרכו יכלו לראות את שפתיי הכוס שלי, זוכה לזרם מים חזק, שפריץ שדחף את הבד אל בין השפתיים המגורות. הסתכלתי על מיכל, היא עומדת עטופה במגבת שנתתי לה ומסתכלת בי, מהופנטת, ואני עומדת בתחתונים וחזיה הרטובים שלא הסתירו כלום, מגורה ומגרה, הרגשתי את העקצוצים האלה בין רגליי, כמו לפני שאני גומרת, הם משקים אותי, צוחקים ואני מתחרמנת, לא רק אני, גם הבליטה במכנסיו של יעקב צמחה, מאיימת לקרוע את הבד שנמתח, ואיריס בכלל, ראיתי אותה מחזיקה בצינור ביד אחת והשניה תקועה בין רגליה, זזה, משפשפת, מאוננת!
לבסוף עמדתי גם אני עירומה, הורדתי הכל, פחדתי שהפלאג-באט שעדיין תקוע בישבני ייצא, יתחלק וייפול, אבל הוא נשאר תקוע כאילו זהו מקומו הטבעי. ניסיתי להתחמק מהמים שהשפריצו עליי, מכסה את הכוס בידים וחוטפת בשד, מכסה את השד וחוטפת שפריץ נוסף בכוס, משחק של חתול ועכבר ששעשע אותם. “זהו! מספיק!” קטעה פתאום איריס את המשחק, קמה ולוקחת מגבת ומתחילה לנגב אותי, לנגב ולמזמז, מנצלת כל הזדמנות “תני לי לנגב לך בין הרגליים” והאצבע שלה מחליקה לי בין שפתי הכוס “עכשיו הבטן” ניגבה לי את הבטן והידים שלה עולות וממשמשות את שדיי.
“בואו, נשתה תה” הודיע יעקב וכולנו הלכנו אחריו, מתיישבים בסלון הגדול, מיכל ואני עטופות במגבות הגדולות, מיבשות את השיער הרטוב במגבת הקטנה שהשאירה לנו מרי. בסלון מרי חיכתה לנו עם תה חם, מוזגת לכוסות קטנות ומגישה, על השולחן היו עוגיות תוצרת בית, קטנות חמות וטעימות, כאילו רק עכשיו יצאו מהתנור. מרי גמרה למזוג, הניחה את הקנקן על השולחן ולפני שהספיקה לצאת איריס עצרה אותה. “מרי, אנחנו צריכים את החדר שלך לשעה או שעתיים!”
מרי אפילו לא התווכחה “כן מיס איריס” אמרה בצייתנות, קדה קידה כאילו דיברה אל מלכת אנגליה לפחות “בבקשה מיס איריס, אני אחכה במטבח” ויצאה.
“אני עם ענת!” הודיעה איריס “נשחק במציצים כמו שענת הציעה” עצרה לרגע, מהססת, והמשיכה “החדר של מרי יהיה הצריף של גוטה, אתה הראשון, תזיין את מיכל ואני וענת נציץ דרך” שוב עצרה, מסמיקה “אתה יודע, דרך המראה”. איריס הובילה אותי אחריה בנבכי הדירה, פתחה עם מפתח שהוציאה דלת נעולה ונכנסנו לחדר קטן וחשוך “בואי” משכה אותי וסגרה את הדלת, מוצאת את דרכה בחשיכה, ניגשה והזיזה תמונה שהייתה על הקיר. אור חדר לחדרון, מבעד לחלון זכוכית לא גדול ראיתי חדר “זה החדר של מרי” לחשה לי, כאילו מפחדת שישמעו מבעד לקיר “בצד שלה זה מראה ולא יודעים” לחצה אותי לעבר המראה ונעמדה מאחוריי, מחבקת אותי וידה חודרת אל מתחת למגבת העוטפת אותי, מחליקה על הבטן שלי ולוחצת אותי אליה, מצמידה את גבי לשדיה, “אני מתגנבת לכאן להציץ למרי, כמו בסרט כשמציצים למקלחות, אני חושבת שמרי כבר גילתה את זה” סיפרה לי “אבל לא אמרה כלום, להפך, לפעמים נדמה לי שהיא עושה הצגות במיוחד בשבילי, שוכבת ומאוננת, רגליה מפושקות אל מול המראה, ש…” עצרה כשיעקב ומיכל נכנסו לחדר של מרי “זה קיר גבס דק, אל תדברי בקול, שלא ישמעו” לחשה לי באוזן.
ליעקב היה זין גדול! ראיתי את זה כשמיכל ירדה למצוץ לו, בקושי מצליחה להכניס את כולו לפיה, כורעת עירומה בישיבת הערבי המחרבן והוא מחזיק בראשה ודופק אותה בפה, זיון אורלי מחרמן. הפטמות שלי עמדו נוקשות, אני לא יודעת אם בגלל המראה בחלון או בגלל שאיריס שיחקה בהם ובעצם, מה זה חשוב? המשכתי להסתכל, נותנת לאיריס לעשות בי כרצונה, לפתוח את הקשר במגבת ולהפיל אותה לרצפה, לפתוח את החולצה שלה ולהצמיד את שדיי האגס לגבי ולדקור אותי בפטמותיה הנוקשות, לשפשף את אגנה על פלח ישבני החשוף, לאונן עלי! יעקב העמיד את מיכל בדוגי, עומדת על ארבע על המיטה, רגליה מפושקות ישבנה מופנה אלינו, לחלון הנסתר, נותן לנו לשטוף את העיניים בכוס המדליק שלה, בשפתיים הבשרניות ובפס הוורוד החוצה בינן, רטוב ומנצנץ, מזמין שיזיינו אותו. אחר כך הוא הזיז אותה הצידה, שנראה איך הזין שלו נכנס, נעמד מאחוריה והצמיד את עטרת הזין המתוח לשפתי הכוס שלה, אחז במותניה ובתנועת אגן חזקה נעץ את כל הכלי הגדול המזדקר בין רגליו למעמקיה, תוקע שוב ושוב עד שאגנו נלחץ לישבנה וכולו היה נעוץ בתוכה. שמעתי את הגניחה שלה מבעד לקיר, איריס אוננה על ישבני במהירות ואני עמדתי והסתכלתי איך יעקב מפמפם את מיכל, מזיין אותה חזק ומהר, בקול, שניהם גונחים ומעודדים זה את זה. שדיה של מיכל, תלויים תחתיה, התנדנדו מצד לצד כאילו קיבלו חיים משל עצמם, כל נעיצה חזקה של יעקב מרעידה אותם, מטלטלת אותם, יש משהו מדליק בשדיים גדולים התלויים ככה, הרגשתי את העקצוצים המוכרים בין רגליי, הזרמים הקטנים והמענגים המבשרים על אורגזמה שמתקרבת ובאה ואחריהם את היד של איריס מבקרת בגן העדן שלי, מזיינת אותי במהירות באצבע שתקעה לתוך הכוס שלי, מצד אחד לוחצת באגנה על הפלאג-באט שתקוע בישבני ומצד שני לוחצת עליו מתוך הכוס שלי, מובילה אותי לגמירה מהממת, כזאת שמרעידה את כל הגוף, ורק בקושי הצלחתי לחנוק את זעקת ההנאה.
יעקב המשיך לטחון את מיכל, הזיע אבל היה לו כושר, תוקע וגונח והיא איתו, אני בטוחה שהיא גמרה, לפחות על פי הצעקות שלה, ראיתי אותו נמתח, התקיעות שלו הפכו חזקות ואיטיות, שמעתי אותה צועקת “כן” ארוך של תאווה והוא השפריץ בה, ראו את זה על פניו, הבעת הנאה, אושר וגאווה, גאוות גבר שגמר ונתן לה את עונתה.
איריס סידרה את עצמה במהירות ואני עטפתי את עצמי חזרה במגבת “בואי” משכה אותי אחריה חזרה לסלון. כשיעקב ומיכל נכנסו ישבנו ובהינו בטלוויזיה, כאילו כלום לא קרה, תמימות. התה בקנקן היה חם, מרי דאגה לתה טרי כשלא היינו, מזגתי להם לכוסות ושתינו, לא מדברים.
איריס שברה את השתיקה, קמה ומסרה ליעקב את המפתח לחדר ההצצה “חכי לי” אמרה לי “אני הולכת להביא משהו מהחדר” איריס יצאה ואחריה יעקב ומיכל, הולכים להתכונן, להציץ. איריס חזרה עם שקית נייר קטנה בידה “בואי” התיישבה על הספה ואני נעמדתי מולה. “אני רוצה שהוא יקנא” התחילה להסביר לי “מה שהוא הכי רוצה זה להכניס את הציפור שלו לקן שלי אבל הקן שלי שמור לנשים” המשיכה להסביר “אז היום את תהיי הגבר” הוציאה מהשקית סטראפאון, זיין גדול מפלסטיק מבריק בצבע העור ורצועות סיליקון שקופות “השתמשת פעם?” “לא” הסמקתי והיא חייכה “אבל אני יודעת מה זה” מיהרתי להסביר, להתנצל, “ראיתי את זה בסרטים, אבל אף פעם לא… את יודעת” “זה בסדר” הרגיעה אותי והתחילה להלביש לי את הסטראפאון, מסבירה, “יש לו בעצם שני חלקים, שני בולבולים מחוברים, חלק אחד, הקטן, אני אכניס לך בכוס, שיפנק אותך, ועם השני, הגדול, את תפנקי אותי” תקעה בעדינות את החלק הקטן אל בין שפתי הכוס שלי והתחילה למתוח את הרצועות עד שהסטראפאון עמד זקוף ומוכן, זין לתפארת. “את אוהבת שגבר יורד לך לפני? את יודעת, משחק מקדים?”
“כן” חייכתי.
“גם אני” ענתה מייד והסבירה לי בדיוק מה היא רוצה שנעשה.
הדבר הראשון שעשיתי כשנכנסנו לחדר של מרי היה להסתכל על המראה, לראות האם רואים את הנעשה מאחור אבל חוץ מלראות אותנו משתקפות לא ראיתי כלום, מראה רגילה. עמדתי עטופה במגבת הגדולה, מנסה להסתיר את הסטראפאון המוצמד לאגני, משחקת את התפקיד שלי, הגבר, בהצגה שאיריס ביימה. “תתפשטי” ציוויתי, נשענת על הקיר ומשתדלת להסתיר את הבליטה שבחלציי שלא תציץ מבעד למגבת, “נו, תתפשטי כבר” זרזתי אותה, רואה איך היא מתחילה להוריד את החולצה “יותר מהר” האצתי בה, “אני חרמן ועומד לי” לא התבלבלתי, זוכרת לדבר בלשון זכר כמו שאיריס ביקשה. איריס התפשטה, מורידה במהירות בגד אחר בגד, כשנשארה רק בחוטיני הדק אחזתי בהם ומשכתי, תולשת אותם, גם זה כמו שביקשה, “עכשיו תרדי ותמצצי לי!” הצבעתי על השטיח שלרגלי, פותחת את הקשר במגבת ונותנת לה ליפול לרצפה, חושפת את התותב השחור הצמוד לגופי, אוחזת בכתפיה ודוחפת אותה למטה. איריס ירדה על הברכים והכניסה אותו לפה, מוצצת בתאווה, בקול רם, כאילו רוצה שישמעו מעבר לקיר הדק, אחזתי בראשה והתחלתי לזיין אותה, זיון אורלי, עמוק בפה, נכנסת למשחק שלה “את אוהבת שאני מזיין אותך” אמרתי בקול, שוב לא שוכחת את לשון הזכר, “את אוהבת למצוץ לי” המשכתי ולרגע היה נדמה לי שמישהו מעבר לקיר נאנח. “אוהבת למצוץ לי… אהה” אמרתי בקול, עומדת עירומה ומזיינת את איריס בפה, בתנועות אגן קטנות, שומעת את קולות המציצה שלה ומתחרמנת, מרגישה את הלחץ של הסטראפאון בווגינה ונהיית רטובה, עומדת בפישוק קל, עוצמת עיניים ומרגישה את הידים שלה, של איריס, מלטפות את פלחי ישבני, לשות ומעסות. כשאיריס דחפה אצבע לפי הטבעת שלי ידעתי שאני צריכה לעבור לשלב הבא, זה היה הסימן שסיכמנו.
“עכשיו אני אזיין אותך” אמרתי לה בקול עבה “אתקע אותך מאחורה” הוספתי “תעמדי בדוגי!”
איריס נעמדה באותה תנוחה שקודם מיכל עמדה, עומדת בדוגי, על ארבע על המיטה, רגליה מפושקות ישבנה מופנה אל המראה, לחלון הנסתר, נותן להם לשטוף את העיניים בפלאג-באט הנעוץ בפי הטבעת המכווץ שלה, בשפתיי הכוס הכהות ובפס הוורוד המגרה החוצה בינן, רטוב ומנצנץ, מזמין שיזיינו אותו. נתתי להם להתרשם, להתחרמן, וסובבתי אותה הצידה, שיראו איך אני מכניסה לה, נעמדתי מאחוריה והצמדתי את ראש הסטראפאון לשפתי הכוס שלה, אוחזת במותניה, כמו שיעקב אחז במיכל, ובתנועת אגן חזקה נעצתי את כל התותב הגדול המחובר בין רגליי למעמקיה, תוקעת ולוחצת עד שישבנה נלחץ לאגני וכולו היה נעוץ בתוכה. שמעתי גניחה מעבר לקיר, ברורה, אחר כך, כשנסענו הביתה, מיכל סיפרה לי שיעקב אונן, הסתכל מהופנט דרך המראה השקופה ועשה ביד בלי בושה, כאילו היא לא נמצאת לידו. חפנתי את שדיי האגס של איריס התלויים תחתיה ולשתי אותם, משחקת בפטמות בין אצבעותיי עד שעמדו זקופות ונוקשות, מזיינת אותה מאחור בתנועות קצרות וחזקות, אחר כך עזבתי והם נעו לקצב נעיצותי, כל נעיצה מרעידה אותם מחדש, מטלטלת אותם, איריס גנחה בתאווה “כן” צעקה “תמשיכי… עוד… עוד” ואני נתתי לה את מבוקשה, לוחצת באצבעותיי על הפלאג-באט הנעוץ בישבנה ומזיינת אותה בהנאה, אף פעם לא זיינתי אשה, בטח שלא ככה, כשמציצים לנו, וזה חירמן אותי. “תטחני אותי” איריס צעקה, מעודדת אותי ומגרה את בעלה ואני הגברתי את הקצב “אני גומרת” הודיעה בקול “הנה… אני גומרת, אני!… וואו, גמרתי, אבל אל תפסיקי! תמשיכי!” והמשכתי, הרגשתי את העקצוצים המוכרים בין רגליי, הזרמים הקטנים והמענגים מרגישה את חלק הסטראפאון התקוע בכוס שלי משתפשף ולוחץ בדיוק בנקודות הנכונות, מרגישה איך זה בא לי, “אני גומרת!” צעקתי ואיריס הצטרפה אליי “כן, גם אני… הנה, אני גומרת, אני משפריצה” מובילה את שתינו לגמירה מהממת, כזאת שמרעידה את כל הגוף, שמפוצצת זיקוקים מול העיניים, “כן” ארוך של שתינו, ביחד, והיא נפלה על המיטה ואני עליה, שוכבות, שדיי נמעכים לגבה, מתנשפות מהמאמץ “אל תזוזי” ביקשה ואני לא זזתי, שוכבת עליה, תקועה בה ומחכה.
עמדנו בכניסה, מתכוננות ללכת, עמדתי ככה בחולצת טריקו הדוקה ומכנסי הג’ינס ההדוקים במקום בגדי התיכוניסטית הרטובים, השדיים שלי בולטים ומגרים, רואים שאני בלי חזייה, בחוכמתי הרבה פשוט שכחתי להביא חזייה להחלפה, כשאיריס לחשה משהו ליעקב באוזן. “שלוש מאות דולר נוספים לעוד שעתיים” הציע יעקב “אבל רק אם שתיכן נשארות” התנה את הצעתו.
הסתכלתי על מיכל “מבחינתי בסדר” לחשתי לעברה, יודעת שהמבחן הבא שלי רק ביום שני ויש לי מספיק זמן ללמוד.
“חמש מאות” אמרה מיכל.
“סגור” אישר יעקב, מחייך “הייתי מסכים גם לאלף”
“הייתי מסתפקת בארבע מאות” ענתה מיכל וצחקה, ופתאום הדו-שיח הזה הזכיר לי משהו, מנסה להיזכר, מסתכלת על מיכל… ואז נפל האסימון, הדו-שיח של ג’וליה רוברטס וריצ’ארד גיר מהסרט אישה יפה.
התחלתי ללכת לכיוון של איריס כשיעקב עצר אותי “מתחלפים! עכשיו את באה איתי”
הסתכלתי על איריס והיא עליי, “אולי נעשה הגרלה?” שאלה איריס את יעקב והצביעה על חבילת קלפים שעמדה על השולחן “כמו תמיד, ניתן לקלפים להחליט”. “מקובל” ענה בלי היסוס “אני אוהב משחקים כאלה, מי שמנצח בוחר”
איריס ערבב במהירות את חבילת הקלפים “קלף אחד או שנים?”
“שנים”
חילקה קלף ליעקב וקלף לה, עוד קלף ליעקב ועוד קלף לה. הסתכלתי בסקרנות, לא מבינה מה הם עושים.
איריס פתחה ראשונה, מלכה ושמונה, “שמונה עשר” צהלה.
יעקב פתח אחריה, קלף ראשון מלך, המתח עלה ויעקב משך אותו עוד רגע והפך את השני, נסיך! “עשרים” צהל, מניף את ידיו כאילו ניצח בגמר הגביע. איריס הסמיקה,”ניצחת, במי אתה בוחר?” שאלה.
“בואי” הושיט לי יעקב יד במקום תשובה “נלך לחדר שלי”.
הלכתי אחריו.
הם ישנו בחדרים נפרדים, העובדה הזאת התחוורה לי בדרך כשהוא הראה לי את הדלת לחדר של איריס. בעצם זה לא היה חדר החדר שלו אלא זאת היתה דירה קטנה, חדר שינה ענק עם מיטה זוגית עגולה שמראה גדולה תלויה מעליה, על התקרה, חדר אמבטיה יותר גדול מהסלון של ההורים שלי, חדר עבודה צמוד, רחב, מרוהט ברהוט עץ כבד וחדר ארונות גדול ומסודר כמו שרואים בסרטים. יעקב היה חרמן, ראיתי את זה מהבליטה במכנסיו, רק נכנסנו לחדר והוא נצמד אליי מאחור והחל ממשש אותי, ממזמז, מפשיט אותי, הרמתי ידיים והוא משך את חולצת הטריקו שלבשתי, מנצל את ההזדמנות למזמוז השדיים שלי, מתכופף ומוריד לי את המכנסיים ואחריהם התחתונים, לא מפספס את ההזדמנות להחליק באצבעו בין שפתי הכוס המגורות שלי, משאיר אותי עומדת עירומה, עומד לפניי ובוחן את גופי במבט ארוך, מלמעלה למטה וחזרה, מניח את ידיו על כתפיי ודוחף אותי כלפי מטה “בואי, תגידי שלום לגבר גבר שלי”. ידעתי מה הוא רוצה, מה שכל הגברים רוצים כמשחק מקדים, מציצה! ירדתי על הברכיים ושלחתי ידיים, פותחת ומושכת את המכנסיים שלבש למטה ואחריהם התחתונים, קוראת דרור לזיין שלו שקפץ מולי, זקור ונוקשה, נעמד בדיוק מול פי, מוכן למציצה. היה לו זיין גדול ליעקב, יותר מהגברים שהזדיינתי אתם לאחרונה, ראיתי את זה כבר קודם, כשזיין את מיכל, אבל עכשיו, כשהוא קרוב כל כך מול עיניי, זה הפך להיות מוחשי עוד יותר. התחלתי ללקק את הזיין שלו, נגיעות קטנות עם הלשון שהפכו ארוכות יותר רטובות. יעקב התפשט, פותח לאט את כפתורי החולצה שלבש ומוריד אותה, מגלה את הבטן החלקה והשרירית שאינה מסגירה את גילו, אוחז בראשי ומוביל אותו, מצמיד אותו לראש הזיין הזקוף “תמצצי!” נהם “תמצצי לי כמו שאשתי מצצה לך” הוסיף ואני הכנסתי את עטרת הזיין המתוחה לפה, פותחת ומכניסה עוד, לוחצת את ראשי לעבר ערוותו ומחדירה את הזיין למעמקי הפה, לגרון, ומתחילה לפמפם, מזיינת את עצמי עם הזיין שלו, בפה, זיון אורלי מחרמן, מוצצת ומשמיעה קולות, מרגישה איך הזיין שלו הולך ונמתח, מתקשה עוד יותר. יעקב רכן לעברי והרים אותי, מוציא את הזיין שלו מהפה שלי ונשא אותי לעבר המיטה, זורק אותי עליה, אני שוכבת על הגב ומסתכלת לתקרה, למראה התלויה עליה, רואה אותו נכנס בין רגליי, מסדר את עצמו, מכוון את אברו, ותוקע!
הרגשתי איך הזין הגדול שלו ננעץ בתוכי בחוזקה, מותח את שפתיי הכוס ושרירי נרתיקי וחודר למעמקיי, זין גדול שמעביר מין רטט כזה בכל גופי, כמו זרם חשמלי, כמו שאני אוהבת, שוכב עליי ומועך אותי תחת גופו השרירי, אוחז בכפות ידי ומושך אותן לצדדים, מותח ולוחץ את שדיי בחזהו, ישבנו עולה ויורד, יוצא קצת ותוקע שוב, במכת אגן חזקה, מראה לי מי הגבר, יוצק תוכן למילה דפיקה. יעקב התחיל לפמפם לאט, פותח בידיו את רגליי ומזיין, במראה התלויה מעל המיטה ראיתי את ישבנו עולה ויורד כשהוא גונח בהנאה ואני מצטרפת אליו. הזיין הגדול שבתוכי שפשף ונגע לי בכל הנקודות שצריך, מעביר בתוכי זרמים של הנאה, אני אוהבת כשמזיינים אותי ככה, זיון גברי שעושה לי את זה, וכשאני חרמנית אני לא מסתירה, מודיעה בקול ומחממת אותו, מדרבנת אותו להגביר את הקצב, כדור שלג שבסופו ידעתי שתגיע אורגזמה אדירה, לשנינו. יעקב אחז בברכיי ומשך את רגליי קדימה “תחזיקי!”. אחזתי ומשכתי את ברכי לכיוון החזה, רגליי מפושקות, והרגשתי איך הוא מפמפם אותי, נשען על ידיו ומזיין במהירות, תנועות חזקות שהרעידו את כל גופי, גופו נמתח והזיין שלו עוד יותר, “גמרתי!” צעקתי בקול, מודיעה לו והוא טחן אותי עוד יותר מהר, מתנשף מהמאמץ, מלהיב את עצמו “כן, כן, הנה, זה טוב! את אוהבת את הזין שלי” ואז הוא בא “יש!!” ארוך וחזק ויעקב קפא במקומו, מתוח כולו, נעוץ לי עמוק בכוס ולא זז, משפריץ ומציף את נרתיקי בשפעת זרמתו החמימה, נעימה כל כך, כמו שרק גבר יכול לעשות.
“לכי תתרחצי!” שלח אותי יעקב כשהוא פותח את המגירה שליד המיטה, הלכתי, עומדת תחת זרם המים החמים המעסים את גופי.
יעקב נכנס, נשען על הקיר ומסתכל עליי, חשבתי שהוא רוצה להכנס וזזתי, פותחת את דלת המקלחון השקוף אבל הוא עצר אותי, “לא, אני רק רוצה לראות, תתרחצי” גמרתי והוא הושיט לי מגבת גדולה, עוטף אותי ומנגב אותי “נכון שאשתי יפה?”
“נכון” עניתי “יפה מאד, מדהימה, לא רואים שעברה שתי לידות”
“אני מת עליה” אמר כשהוא מנגב את שדיי ומעסה אותם “תודה”
“על מה?” לא הבנתי.
“שפינקת אותה” הסביר “אני אוהב לראות אותה נהנת” המשיך “הייתי רוצה להיות במקומך, לדפוק אותה” עצר לרגע “אבל העיקר שהיא נהנתה” נאנח בהשלמה “עכשיו לכי תחכי לי במיטה, גם אני רוצה להתרחץ”
יעקב חזר אחרי כעשר דקות, עירום, אגלי מים מנצנצים על גופו, והזיין הגדול שלו עומד זקוף ונוקשה, ניצב בגאווה כתורן במגרש המסדרים. לא יכולתי שלא להסתכל עליו, רק קודם הוא גמר, כשעזבתי אותו במקלחת הוא עדיין היה מצומק ומדולדל ועכשיו פתאום ניצב כטיל בין יבשתי לפני שיגור. “ויאגרה” הסביר “לקחתי ויאגרה” חזר שוב על דבריו, מחייך, “אני מוכן לסיבוב שני, תעמדי בדוגי!”
נעמדתי, ישבני מופנה לעברו ורגליי מפושקות, מרגישה את שדיי תלויים תחתיי, מתנדנדים. יעקב נצמד אלי, הרגשתי את קצה הזיין שלו מתדפק על שערי גן העדן שלי, נוגע בין שפתי הכוס הרגישות, המיוחמות, אוחז בידיו את מותניי ולוחץ, קצת, לא ממש חודר, עטרת הזיין רק נוגעת בשפתיים הפנימיות ומעבירה בי מין זרם שכזה. רציתי אותו, פתאום שכחתי שאני כאן בגלל הכסף ורק רציתי שיתקע אותי, מגרגרת כחתולת רחוב מיוחמת המבקשת שינענעו אותה, רוצה אותו בתוכי ומבקשת, בקול, בלי בושה. יעקב התחרמן, הרגשתי, אחיזתו במותניי התחזקה והוא נעץ את השרביט האדיר לתוך הכוס הרותח שלי, דוחף באגנו וחודר למעמקיי “כ-ן” ארוך נפלט לי “כמה שהוא גדול” המשכתי והוא התחיל לפמפם. יעקב טחן אותי, אוחז במותניי ודופק במהירות, בתנועות חזקות, נועץ שוב ושוב את אברו המפותח למעמקי נרתיקי, משפשף את שפתי הכוס המגורות ומעביר בי רטט של הנאה. עוד תקיעה או שתיים והוא דחף אותי על המיטה, משכיב אותי על הבטן ובלי לצאת שוכב עליי, מועך אותי ותוקע, מפמפם, מזיין אותי וגונח מתאווה. גמרתי בסערה, מספרת לו בקול וזה רק גירה אותו, מזיין יותר מהר ויותר חזק, גונח “כן” ותוקע בחוזקה ושוב “כן” ארוך ועוד תקיעה חזקה, משחיל את ידיו אל מתחת לידיי ואוחז בי באחיזת נלסון חזקה, מצמיד אותי למזרון ומכה באגנו על ישבני, מזיין אותי בהנאה. יעקב הגיע לשיא, הרגשתי, “כן” רדף “כן” והוא השתולל בתוכי, נלחץ ונועץ את הזיין בחוזקה למעמקי הכוס שלי, הרגשתי שגם אני גומרת, “תן לי” צעקתי בקול והרגשתי איך הוא גומר בתוכי, “אי-ריס!” צעק ונמתח, ממלא אותי בזרמתו, “אני אוהב אותך אי-ריס!” צעק שוב כשהוא נועץ שוב ומרוקן את שארית המטען שנצבר בבקבוקיו ורק אז נרגע, ממשיך לשכב עליי עד שהזיין שלו הצטמק ויצא ורק אז התגלגל ונשכב לצידי “וואו, משהו, מזמן כבר לא זיינתי ככה, גמרת?” “כן, לא הרגשת?”
“כמה פעמים?” התעלם משאלתי.
“פעמיים”
“וואו… וצעקתי איריס?” שאל בסקרנות.
לרגע לא הבנתי “כן” עניתי “צעקת, בסוף”
“סליחה זה…” עצר באמצע.
“לא זה בסדר, בשביל זה אני פה, העיקר שנהנת” חזרתי בבת אחת לתפקיד אשת השיווק שלנו, נזכרת מה מיכל ותמר לימדו אותי.
“נהנתי” נאנח “מאד נהנתי” המשיך, שוכב על הגב “בואי, תשכבי בזרועותיי… עד שאני ארגע” התנשף “אחר כך תשאירי לי את הפלאפון שלך, אני בטוח שזאת לא הפעם האחרונה, עוד יהיו לנו ערבים משותפים כאלה” יעקב היה הראשון שקיבל את כרטיס הביקור שלי, כרטיס פשוט ודיסקרטי, לבן ובלי ציורים ועיטורים.
“היא רצתה אותך!” הודיעה לי מיכל כשנסענו חזרה הביתה במרצדס המהודרת “היתה עצבנית, זיינה אותי בכעס, כאילו אני אשמה שהיא הפסידה, אף פעם היא לא זיינה אותי ככה”. “תגידי מיכל” שאלתי “עם איריס היה לי יותר טוב מאשר עם יעקב, את חושבת שאני לסבית?”
“עם יעקב נהנת?” החזירה לי בשאלה.
“וואו, כן” חייכתי, נזכרת איך גמרתי בסערה, “גמרתי, אבל עם איריס זה אחר, היה בזה משהו שונה, משהו… יותר” עצרתי באמצע, לא יודעת איך להסביר. “אז את לא” ליטפה אותי על הלחי “לסבית לא תהנה מגבר שנוגע בה, בטח לא גבר שמזיין אותה, אבל את בורכת, יש בך משהו מפתה כזה שמושך גם נשים וגם גברים, ראית איך יעקב נדלק?” חייכתי.
“תשמעי לי, אם גם את נהנת תלכי עם זה, יש בנות שלא מסכימות לנשים ומפסידות קליינטים, מניסיוני תדעי לך שזה בכלל לא רע וזה אפילו משתלם” “תודה” אמרתי “על הטיפ”.
“בכיף… אני בטוחה שמהר מאד היא עוד תצלצל ותזמין אותך” אמרה ולא ידעה עד כמה היא צודקת.
“אבל היא לא לקחה את מספר הפלאפון שלי” נזכרתי “יעקב לקח” הוספתי “היא לא”.
מיכל חייכה “בשביל זה יש חברות” הניחה לי יד על הרגל וליטפה אותה “אני נתתי לה!”
