עלילת הסיפור, הדמויות הנזכרות בו ושמותיהן הם כולם פרי דימיוני. כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות של אנשים אמתיים הרי הוא מקרי בהחלט.
זהו המשך לסיפורים חזי הגדול וסימה האלמנה וחזי הגדול ובני סוחר הדגים ומומלץ לקרוא אותם תחילה.
חזי הגדול ישב בשולחן הקבוע שלו בבית הקפה השכונתי ולגם בנחת מהקפה המהביל שבידו כשסימה האלמנה יושבת לצידו, שותה גם היא מהקפה המשובח, עוצמת עיניה, לוקחת לגימה קולנית ומצקצקת בשפתיה מהנאה.
לא תמיד ישבה סימה האלמנה כך לצידו אבל היום הם ישבו יחד, ישבו וחיכו לאורחת שתגיע.
הכל התחיל בצהריי השבת האחרונה שבה החנה חזי את המרצדס הכסופה ועלה למפגש החודשי הקבוע שלו עם סימה האלמנה, מפגש שכמו על פי מסורת קבועה נפתח במסג' ארומטי מפנק שהעניקה סימה לחזי והפך בהדרגה ארוטי יותר ויותר והגיע לשיאו בזיון לוהט ראשון לאותו יום, המשיך דרך ארוחת המלכים שטרחה סימה ובישלה במיוחד עבורו והסתיים בסיבוב לוהט נוסף בחדר המיטות שבו דאג חזי להעניק לסימה את עונתה וקינח בזיון אחרון כדרך התורכים שאותו סימה כל כך אהבה והביא אותה, את סימה, לאורגזמה אדירה אחרונה שאותה שמעה כל השכונה.
וכשנרגעה סימה מאֶבְיוֹנָתָהּ שכבה בחיקו, מכורבלת, מריחה את הריח הגברי האהוב עליה כל כך, מנשקת את חזהו השרירי משחקת בעדינות בידה בזיין המדולדל שגם עכשיו, אחרי שתם כוחו, היה עדיין גדול ועבה, מצדיק את התואר חזי הגדול.
"אני צריכה עזרה קטנה" סימה לחשה כשהיא נושכת בעדינות את תנוך אוזנו.
חזי נמתח, למרות השנים שעברו היה ניתן לספור את המקרים בהם ביקשה סימה עזרה על כף יד אחת ועוד היה נשאר עודף.
"רק תבקשי" ענה "בשבילך הכל",
"לא לי, לבת של חברה",
"חברה טובה?" חקר חזי כאילו שוקל בדעתו ומיד תיקן את עצמו "אם בקשת אז בטח מגיע לה, איזה עזרה היא צריכה?"
"פרצו לבית של הבת שלה"
"הלכו למשטרה?"
"הלכה, לא עזרו, רשמו ותייקו עם עוד אלף טפסים כאלה"
"והביטוח?"
"כפרה על הרכוש, תקנה חדש אבל גנבו לה קלטת והיא מפחדת שתגיע לאינטרנט ואז הלך עליה"
"קלטת? זה מה שמדאיג אותה?"
"כן, הבת שלה זמרת, כוכבת פופולרית מאד בתוכניות ילדים, והקלטת לוהטת, אש, אומנם מהתקופה שלא היתה כל כך מפורסמת אבל רואים אותה משטרללת עם שני גברים נשואים, אחד זמר ידוע והשני עורך תוכניות טלויזיה מפורסם, ואם הקלטת תפורסם הלך עליה, תהרוס לה את השם הטוב ואת הקריירה"
"ומה היא מוכנה לעשות בשביל לקבל את הקלטת?"
"הכל" השיבה סימה והמשיכה כאילו היתה בינם טלפתיה, "כן גם מה שאתה חושב, מוכנה לעשות הכל רק שלא תפורסם הקלטת"…
דינה נכנסה לקפה והסתכלה סביב, למרות שניסתה שלא להתבלט לא היה אחד שלא הישיר את מבטו בהערצה כלפיה, גם הלבוש הפשוט שלבשה לא הסתיר את מעלותיה, גבוהה, חטובה, שיער בלונדיני גולש וחזה גדול היו מתכון בטוח בטלויזיה כמו גם בקפה השכונתי של רוסו.
סימה נופפה לה בידה ודינה התקרבה לשולחנם. רוסו מיהר וכסא בידו, עוזר לה להתיישב כאילו היתה מלכת אנגליה לפחות, "מה תשתי?" שאל וראו עליו שזיהה בדיוק מי היא.
"תה" ענתה "עם נענע, בלי סוכר"
"עוד סיבוב?" פנה רוסו לחזי וסימה בשאלה.
"לי קפה" ענה חזי.
"ולי תביא גם תה עם נענע" המשיכה סימה.
רוסו הלך וסימה ודינה ניהלו שיחת חולין קצרה עד שרוסו חזר, מגיש את הקפה והתה, מוסיף צלוחית בקלווה קטנה נוטפת דבש, "על חשבון הבית" הדגיש והלך.
השתררה דממה, כאילו כל בית הקפה קפא במקומו, מבקש לשמוע.
סימן קטן מחזי ורוסו הגביר את הווליום ברדיו-דיסק שהשמיע שוב ושוב את להקת 'שפתיים'. סלמוניקו האילם התרומם ממקומו, נעמד ליד השולחן של חזי, שילב ידיו וקפא במקומו כמו פסל אינדיאני וכל בר דעת בשכונה יודע שכשסלמוניקו האילם עומד כך אוי לו ואבוי לו למי שיעז להפריע לחזי או לנסות לצותת לדבריו.
"שמעתי שאת צריכה ממני עזרה קטנה" פתח חזי.
"כן" ענתה דינה והסמיקה "צריכה"
חזי חקר את דינה ארוכות, מתי זה קרה? איך נכנסו? מה נגנב? האם הגנב פנה אליה? וכשסיים לחקור הוסיף כאילו בדרך אגב "ועוד משהו קטן, סימה אמרה לך את המחיר?"
דינה הסמיקה עוד יותר, "כן" גמגמה, "עכשיו?" שאלה והסמיקה עוד יותר.
"לא" עצר אותה חזי, "אצלנו משלמים רק עבור הצלחה"
כבר באותו הערב ידע חזי הגדול מי פרץ לדירתה של דינה!
חנה פרץ הייתה צריכה להיות לולינית בקרקס, גם יפה, גם חזקה, גם אקרובטית, אשת חתול אמיתית, לבושה תמיד בבגדים צמודים שהבליטו את הגוף החטוב והחזה הקטן והשובב שעמד זקוף גם ללא חזיה.
אצלנו בשכונה אם היתה שואל מי זאת חנה פרץ אף אחד לא היה יודע אבל את קטי העקומה כולם הכירו.
את השם קטי קיבלה חנה עוד כשהיתה ילדה בבית הספר העממי לאחר שליאון, שיודע הכל, סיפר לכולם איך ראה אותה מטפסת על העץ הגדול שבגן ומשיגה את החתול. בהתחלה קראו לה קטי היפה, וברור לכולם גם למה, אבל לפני כשנתיים, לאחר שפרחיה הרכלנית סיפרה לכולם שראתה אותה מתנשקת בגן הציבורי עם פרל'ה-שדים-גדולות שהיתה ידועה בשכונה כאוהבת נשים ולא רק מתנשקת אלא גם נותנת לה לדחוף לה ידים לאבריה הפרטיים, הפך שמה בפי כל לקטי העקומה כי ככה קוראים אצלנו בשכונה לנשים כאלה שאינן הולכות בדרך הישר, עקומה.
קטי העקומה סגרה את הפלאפון הורוד שבידה והתישבה על הכורסה, לא בכל יום היא מקבלת שיחה מחזי הגדול ובוודאי שלא בקשה כזאת.
קטי ידעה שלא תסרב, את חזי פגשה פעם ראשונה כשהיתה חיילת, היא מד"סית והוא מילואימניק. כמו תמיד היתה רצה איתם, עם המילואימניקים של הסיירת, רואה אותם נושרים אחד אחד והיא ממשיכה לרוץ בקלילות וצוחקת עליהם.
קטי אהבה לצחוק עליהם, ביחוד על הקיבוצניקים, "לוחמים קרביים שלא מצליחים לנצח בחורה קטנה מהשכונה" היתה לועגת להם בקול, אבל לא באותו יום. באותו יום חזי המשיך ורץ לידה, בקלילות. היא ידעה מיהו, כל אחד בשכונה מכיר את חזי הגדול, והשתדלה עוד יותר אבל הוא רק צחק והמשיך לרוץ עם המא"ג עליו, עד שנשברה.
אחר כך, כשהשתחררה, נפגשו שוב בשכונה. חזי היה נעזר בשרותיה, טיפוס ופריצה בע"מ, וגם הפעם כשצלצל חשבה שיציע לה עבודה אבל לא, הפעם היתה לו לחזי בקשה אחרת.
קטי זכרה היטב את אותו הלילה כשנכנסה דרך צינור הביוב לדירה בקומה השלישית, טיפסה בקלות כמו שרק היא יודעת, נכנסה דרך חלון האמבטיה ומשם כבר הכל היה פתוח בפניה. כמו שידעה מראש מערכת האזעקה לא עבדה, בגלל הכלבלב הקטן שהתרוצץ בדירה, כלב צעצוע שבא ונדבק אל רגלה והתחיל לאונן, היא מעיפה אותו והוא חוזר ונדבק ושוב היא מעיפה ושוב הוא חוזר, עד שהתיישבה לידו והפכה אותו על גבו והחלה משחקת לו באיבר הקטן שהזדקף, משפשפת בעדינות בין אצבעותיה עד שהרגישה שהוא כמעט מגיע לשיאו ואז הפסיקה, רגע לפני שגמר, והוא, המיוסר, החל מילל בקול כשהיא צוחקת בהנאה עד שנכמרו רחמיה, צער בעלי חיים חשבה בליבה, וחזרה ושפשפה לו עד שגמר וככל הגברים שהכירה –גמר ונרדם.
לצאת היא כבר יצאה דרך הדלת, נושאת בתיקה הגדול את תכולת הכספת שפרצה במיומנות שרכשה מאביה וממנה הוציאה תכשיטים וחבילה של דולרים וכסף ישראלי וקלטת אחת, ועוד תכשיטים שאספה בחדר השינה ובאמבטיה וארנק שהיה מונח במטבח, וויברטור מוזהב שמצאה במגירה שליד המיטה ופמוטי כסף שהיו על השולחן ואי-פוד מהודר ועוד כהנה וכהנה דברי ערך שמצאה בבית ורק את תקליטי הזהב שהיו תלויים על הקיר לא הורידה, הדיבר ה-11 שלימד אותה אביה, לא תגנוב תהילה!
בבוקר, כשהתעוררה, קטי ידעה בדיוק מה היא תבקש בתמורה.
כמו תמיד בשעות בין הערבים היה הקפה מלא, יושבים ליד השולחנות הקטנים, משחקים שש-בש ושותים, זה קפה וזה תה ויש המוסיפים גם כוסית עראק קטנה, כשברקע מתנגנת לה כרגיל להקת 'שפתיים', כי זה מה ששומעים כשחזי יושב בקפה, והם מצטרפים בשקט, כל אחד לעצמו.
כשקטי נכנסה לקפה התלחשו כמה נשמות טובות, מרכלים מאחורי גבה, מצחקקים, ופרחיה הרכלנית מוודא שכולם סביבה מבינים היטב שזאת, היפה, היא בעצם קטי העקומה.
קטי לא התרגשה, היא נגשה לשולחן של חזי שדחף ברגלו את הכסא הפנוי שלידו "שבי" אמר וסימן לרוסו.
קפה הוגש במהירות, בכוסות קטנים, שחור וחזק, סימן קטן מחזי ורוסו מיהר להגביר את המוזיקה וסלמוניקו האילם קם מהפינה בה ישב ונעמד לידם בפוזה המאיימת הרגילה שלו.
"הבאת?" שאל חזי בקצרה.
קטי הוציאה חבילה מהתיק שנשאה והושיטה לחזי, שותקת.
חזי התעלם מהחבילה המושטת כאילו היתה נגועה במלריה וסלמוניקו מיהר ולקח אותה, מכניס אותה במהירות לכיס מעילו.
"ראית מה יש שם?" שאל חזי.
"לא"
"בטוחה?"
"באמא שלי" נשבעה קטי.
חזי חזר ולגם מהקפה שבידו וקטי אחריו, לרגע התרכזו שניהם בקפה, שותקים.
"ומה את רוצה ממני?" שבר חזי את השתיקה.
קטי התכופפה מעט ולחשה "שיפסיקו לקרוא לי עקומה…"
חזי פרץ בצחוק מתגלגל "איך אני יכול?" שאל בתמיהה.
"אתה יכול, כל מה שאתה צריך זה…" התכופפה קטי עוד יותר ולחשה לאוזנו את בקשתה.
לרגע חיוך נמתח על שפתיו של חזי, "את בטוחה?!" הוא שאל בתקיפות.
"כן" קטי לחשה והסמיקה, לרגע חששה שהגזימה, שהצליחה להרגיז את חזי.
"בואי למחסן!" פקד חזי בקול, דופק בידו על השולחן וקם ממקומו. השתררה דממה בחדר, כל אחד אצלנו יודע שכשחזי לוקח מישהו למחסן טוב לא יוצא מזה ויותר מכך, כשהוא לוקח בחורה למחסן יש לזה רק מטרה אחת.
חזי הגדול הלך למחסן, אחריו פוסעת קטי העקומה ובסוף סלמוניקו האלם. כל העיניים הופנו לעברם, בוחנים, מתלחשים. חזי וקטי נכנסו למחסן וסלמוניקו סגר את הדלת אחריהם, נעמד לפניה בעמידת האינדיאני שלוב הידים המוכרת שלו, זאת שאומרת רק דבר אחד, תתעסקו בעניינים שלכם ואל תפריעו!
"תתפשטי!"
בתנועות ארוכות, איטיות, התחילה קטי להוריד את חולצת הטריקו השחורה שלבשה, חושפת את שדי האגס הזקופים שלה. חזי נשען על הקיר, בוחן את קטי שמתפשטת מולו, נזכר בפעם הראשונה שפגש את קטי, במילואים, היא מד"סית קשוחה שהיתה מריצה אותם וחולצת הטריקו הדקה שלבשה, רטובה מזיעה, היתה נדבקה לעורה ומבליטה את הפטמות הנוקשות ומחרמנת אותם והוא, כמו כל המילואימניקים האחרים, פינטז איך הוא מזיין אותה אבל לא, קטי שמרה מהם מרחק, נר חנוכה, לראותה בלבד, ועכשיו היא כאן מולו, מתפשטת, מתכוננת.
חזי הרגיש איך הזין שלו הולך ותופח, כשנשארה קטי רק בתחתוני החוטיני השחורים החל חזי להוריד את הז'קט שלבש, פרש אותו על ערמת שקי האורז והחומוס שעמדו במרכז החדר, כאילו במיוחד בשבילם, וכשנשארה סוף סוף עירומה דחף אותה, בעדינות, "על הבטן" ציווה כשהוא משכיב אותה על הז'קט שפרש ומפשק את רגליה ברגליו, מסדר אותה כשישבנה מורם, מרים אותה מעט בידיו, בקלות, מסדר בדיוק בתנוחה שהתכוון עד שהיכל תענוגותיה נחשף בפניו, פעור ומזמין ורק אז התחיל לפתוח את מכנסיו, לאט, לוקח את הזמן, נהנה מהמראה.
כשמכנסיו משתלשלים לרגליו העביר חזי את אצבעו לאורך הכוס החשוף שלפניו, מחדיר מעט ובודק "את יבשה!" אמר כשהוא מחדיר את האצבע עמוק יותר, מרגיש את גופה המתנגד "את יבשה וזה הולך לכאוב, תרטיבי אותו"
קטי הסתובבה, יורדת על ברכיה, כורעת מולו וראשה בדיוק מול האיבר הזקור, ביד אחת אחזה בזין שמול פניה והכניסה אותו לפיה ובידה השניה החלה לשחק בעצמה, מוצצת ומאוננת, מנסה לשווא להכניס את כולו לפיה, מוציאה ומלקקת אותו, מרטיבה אותו ושוב מכניסה לפיה, עמוק יותר עד שכמעט ונחנקה ושוב הוציאה.
חזי התחרמן, הזיין שבפיה התקשה עוד יותר, הוא ראה את ידה הדחופה בין רגליה נעה במהירות, משפשפת, מחדירה את האצבע ובודקת עד שהתרצתה והראתה לו אצבע רטובה ומשומנת היטב ורק אז חזרה ונשענה שוב על הז'קט שעל השקים ושוב סידר אותה חזי בידיו ופישק את רגליה ברגלו, הניח את קצה אברו התפוח בפתח היכל תענוגותיה ו…חדר במכה חזקה לתוכה.
למרות שהיתה רטובה כאב לה, קטי נשכה את שפתיה מנסה שלא לצעוק. היא לא היתה בתולה, עשתה את זה פה ושם, לא רק עם נשים, אבל כזה גודל היא עוד לא חטפה, כזה שטרונגול עוד לא חדר לתוכה, אפילו לא הדילדו השחור והגדול של פרל'ה-שדים-גדולות שהיו מפנקות איתו זו את זו וחושבות שהוא הגדול מכולם.
חזי הרגיש את הרעד בגופה של קטי, ראשה נמתח לאחור, מנסה להשתיק את זעקת הכאב שנפלטה מפיה, והוא קפא בתוכה. אברו המפותח תקוע בה לכל אורכו, גדול וארוך, מרגיש את שרירי נרתיקה המכווצים סביב הזיין שפלש לתוכם פועמים בחוזקה. חזי לא זז, ידיו אוחזות במותניה, מלטפות, נותן לה להתרגל, להרגע, להתחיל לזוז, לסדר עצמה סביב הכלי שבתוכה ורק אז, כשהרגיש שהיא מוכנה, התחיל לזיין אותה.
בתחילה דפק בתנועות קצרות, איטיות, נרתיקה היה משומן בעסיס תענוגותיה והוא החל להחליק בתוכו, יוצא מעט ודוחף חזרה בתנועת אגן חזקה, חודר עמוק יותר, מרגיש את שרירי נרתיקה המהודקים סביבו, חש באגן ירכיו הנלחץ לישבנה.
כשהרגיש שנרגעה האריך חזי בתנועותיו, יוצא ותוקע חזרה, דופק אותה בחוזקה, מגביר את הקצב, מרגיש את עסיס תענוגותיה מציף את נרתיקה, מחליק בתוכה בקלות. בשתי ידיו אחז בפרקי ידיה ומשך אותם לאחור, מקמר את גופה, שדיה הזקופים מתנדנדים לקצב תנועותיו.
קטי הרגישה את האורגזמה הנבנת בתוכה, פטמותיה הפכו כהות יותר, נוקשות וזקופות, "כן," היא לחשה כאילו לעצמה "עוד, זה טוב, כן, תן לי" הגבירה את קולה, כאילו חשבה שלא שמע, "כן, הנה, זה בא, זה בא לי, אימאל'ה, עוד…" החלה צועקת כשהרגישה את האורגזמה מתפוצצת בתוכה, נושמת בכבדות, מתלהבת עד שגמרה בצעקה, "יש, יש! אלוהים כמה שזה טוב! כן! הנה! י-י-ש-ש-ש-ש-!-!"
חזי הרגיש כשקטי גמרה, הוא עזב את ידיה ונתן לה לשכב על השקים, בידיו המסוקסות אחז במותניה והחל לטחון אותה במהירות.
חזי אהב את התנוחה הזאת, תקיעות חזקות מאחור, יציאה וכניסה חזרה, מהר וחזק, בקצב שלו, אהב להרגיש את הביצים המתנדנדות ומכות בגופה ואת חלציו הנלחצים לערוותה.
קטי התעוררה מחדש, מרימה ראשה, גונחת מתאווה. חזי הרגיש את שרירי נרתיקה מתעוררים לחיים, מעסים את אברו החוגג בתוכם. שוב אחז בידיה, מושך אותם לאחור כאילו היו מושכות בידי הרוכב, מכוון את גופה לזווית הנכונה ודוהר איתה לעבר אורגזמה חדשה.
פטמותיה של קטי, שהשתפשפו בבד הז'קט המחוספס התקשו עוד יותר, זקורות וגדולות. חזי החליק בהיכל תענוגותיה המשומן בעסיס אהבתה, מזיין כמו גבר, חזק, בעוצמה, דוחף את גופה לעבר השקים, מתלהב, עוזב יד אחת ומפליק לפלח ישבנה הלבן הרוטט מול עיניו, מטביע את חותם ידו, מתלהב "את אוהבת את זה?" שאל "מתה על הזיין שלי? רוצה עוד, אהה?" והיא מחזירה אחריו, בקול גבוהה "כן! זה טוב, עוד! כן, תכניס לי, עוד! כן, רוצה!" צועקת בקול וכל היושבים בית הקפה הקטן שומעים ואם לא סלמוניקו שעמד בדלת היו גם באים לראות אבל לא, מפחדים נשארו יושבים במקומם, מקשיבים ועושים עצמם לא שומעים.
חזי הגביר את תנועותיו, אגנו נע במהירות, מחליק בתוכה ומרגיש איך היא נהנת, מפליק לפלח הישבן השני, שלא ירגיש מקופח והיא מתייחמת עוד יותר. "כן, הנה, הנה, זה בא לי" גנחה קטי כחתולת רחוב מיוחמת "כן! עוד! אל תפסיק, כן תן לי" צעקה ולא שלטה בעצמה "אימאל'ה, כן! כמה שזה טוב, כן, אלוהים, אני גומרת, אני גומרת!! "
חזי הרגיש שהוא לא יכול יותר, ניסה כל תרגיל כדי למשוך זמן, לתת לה לגמור פעם נוספת לפני שיירה את המטען הרותח שנאגר בחלציו, "בואי, בואי" הזמין אותה כשהוא דופק אותה במהירות "בואי" והיא באה, רועדת בכל גופה, גומרת בסערה "כ-כ-ן-ן-ן הנה, הנה אני באה, באה! אני" עוד הספיקה קטי לצעוק וגם חזי גמר, יורה בתוכה את מטענו, דוחף פעם אחרונה, מתוח כולו, ונופל עליה כשהוא מועך את גופה אל השקים.
חזי יצא מהמחסן, משאיר את הדלת פתוחה מעט כדי שיראו את קטי מתלבשת וסגר בתנועה שאינה משתמעת לשתי פנים את חנות מכנסיו, "שנים קפה, לי ולקטי היפה" הודיע לרוסו בקול חזק, מוודא שכולם שמעו, "לקטי היפה שתים סוכר" המשיך שיהיה ברור לכולם שמהיום נגמר עידן קטי העקומה ואוי לו ואבוי לו למי שיקרא לה ככה, נועץ מבט מאיים בפרחיה הרכלנית שישבה באחד השולחנות חיוורת כסיד "הבנת?" סינן בין שיניו כשעבר לידה.
"ברור אדון חזי" מלמלה פרחיה, מנסה לשלוט בגופה הרועד, "עלי אדון חזי, כך יהיה אדון חזי, אל תדאג אדון חזי" וחזי הגדול ידע כי היא כבר תעשה עבורו את שאר העבודה.
וביום שבת עלה חזי במדרגות לדירתה של סימה האלמנה, נמשך אחרי ריחות החריימה והלחם הלבן הטרי שאפתה במיוחד בשבילו, וכמו תמיד חיכתה לו סימה בחלוק שאינו מסתיר הרבה וקפצה עליו, מחבקת אותו, וכמו תמיד נשא אותה חזי על ידיו לדירה וסגר את הדלת ברגלו ושם מולו עמדה דינה, מסמיקה כולה, גבוהה וחטובה, השיער הבלונדיני גולש על החלוק שלבשה, חלוק בדיוק כמו זה שסימה לבשה, כזה שלא הצליח להסתיר את החזה הגדול שעלה וירד לקצב נשימותיה.
"קיבלת את החבילה?" שאל חזי כשהוא מוריד את סימה.
"כן, תודה" ענתה דינה כשהיא משפילה את עיניה ומנסה לסגור את החלוק שחשף את חמדותיה.
"ו…? " שאל חזי.
לרגע דינה התבלבלה, לא הבינה ואז הסמיקה עוד יותר "באתי לקיים את הבטחתי" לחשה ועיניה מושפלות.
"אני לא שומע" שיחק בה חזי.
"באתי לשלם את המחיר" אמרה דינה בקול חזק יותר "כמו שהבטחתי"
"בטוחה?" הפתיעה אותה חזי בשאלה כשהוא מסדר בידו את הבליטה שצמחה במכנסיו בתנועה המדגישה את המצפה לה.
"כן" ענתה דינה הפעם בלי להסס, "כשאני מבטיחה אני מקיימת" וכאילו להדגיש את דבריה נפתח חלוקה עוד יותר והתגלתה ערוותה המגולחת למשעי, "הכל, מה שתרצה, אני לרשותך!" המשיכה, מניחה לחלוק לגלוש לרצפה.
חזי התבונן בה, עומדת לפניו עירומה, קצת מסמיקה, לא מסתירה, מודעת ליופיה. שערה גולש, שדיה הגדולים עומדים זקוף מעוטרים בפטמות כהות, מותניה רזות, בדיוק במידה הנכונה ובין רגליה הארוכות ערוותה המגולחת מציגה לראווה קו ורוד ורטוב העטוף בשפתיים כהות ובשרניות, מזמינות כל כך.
דינה ירדה על ברכיה, כורעת לפניו, והתחילה לפתוח את מכנסיו. קודם פתחה את החגורה ואחר כך את הכפתור ובסוף את הרוכסן, מניחה למכנסיו לגלוש לרצפה ועוברת לטפל בתחתוני הבוקסר שלבש, מחדירה ידיה מאחור אל מתחת לבד המתוח ומחליקה על ישבנו המוצק, מושכת אותם למטה וחושפת את הזיין העומד זקוף, נוקשה ומוכן לפעולה ובלי לחכות אחזה באיבר הזקור בידה, הובילה אותו אל פיה והחלה לנשק אותו.
סימה התישבה על הכורסה הגדולה, מהופנטת, לא מסירה את מבטה לרגע מהמחזה שלפניה, מניחה לחלוקה להפתח, מרגישה את העקצוצים המתחילים בנרתיקה, רוצה גם, מתה להצטרף, אבל מניחה לדינה במעשיה, בלי משים שלחה יד אל בין רגליה והתחילה לפנק את עצמה.
דינה ידעה לפנק גבר, מנשיקות עברה לליקוקים ומשם למציצה, מחדירה את הזיין הגדול לפיה ומוצצת בתאווה, אוחזת בידיה את פלחי ישבנו המוצקים של חזי ומחדירה את השטרונגול המפואר עמוק לפיה, לגרונה, מוציאה ומכניסה, מזיינת אותו בפיה והוא חזי עומד, לא זז. דינה הניעה את פיה קדימה ואחורה, מניחה לשיניה לשפשף את העור המתוח של הזיין שבפיה, נוגעת חלש, רק שיתגרה, חלילה לא להכאיב, מקצועית.
סימה הורידה את החלוק והצטרפה לחגיגה, נעמדה והחלה להפשיט את חזי, מלטפת ומורידה את החולצה, מנשקת את החזה השרירי ויורדת לאורך הבטן המוצקה, מניחה כרית על הרצפה ויורדת על ברכיה, מצטרפת לדינה, משחקת בידה בשק הביצים התלוי, יחד הן מנשקות את הזין הזקור משני צדדיו, זו מימין וזאת משמאל, מעבירות את לשונן לאורכו ולרוחבו .
חזי הרגיש איך הזיין שלו נמתח עוד ועוד, תורן זקור ונוקשה, וידע שלא יוכל לעצור את עצמו עוד הרבה זמן.
"תשכבי על הגב" ציווה על דינה שמהרה לציית, נשכבת על גבה ומפשקת את רגליה, חושפת את היכל תענוגותיה המצפה לו, רטובה ומוכנה שיחדרו לתוכה.
חזי ירד, נשען על ידיו נשכב מעליה כאילו היה בתרגיל של שכיבות סמיכה, לא נוגע בגופה ורק עטרת הזיין המתוח נושקת לשפתי הכוס הרטובות, מחפש את הנקודה הנכונה, מסדר עצמו ואז ירד לתוכה, מבקיע את דרכו בתוך הנרתיק המשומן, חודר לעומקה, לוחץ בחזהו על חזה ומועך את שדיה הגדולים.
דינה חבקה ברגליה את ישבנו, מושכת אותו עמוק לתוכה כאילו פחדה שיברח אבל לחזי לא היתה כוונה כזאת, הוא דפק אותה במרץ, בכוח, טוחן אותה במהירות.
סימה התרחקה, יושבת על הרצפה ונשענת על הקיר, צופה בהם מזדיינים, מתחרמנת, מאוננת, "בואי" קרא לה חזי שהבחין במעשיה והיא מהרה ונשכבה לידם, על הגב, רגליים פשוקות לרווחה, מחכה לתורה, מחכה שחזי יבוא ויכנס לתוכה, שיזיין גם אותה.
דינה לא היתה צריכה הרבה כדי לגמור, היא הרגישה את ההתכווצויות בנרתיקה, את הלבה הרותחת בתוכה, רצתה לשלוט בעצמה, לשמור על פאסון, אבל לא הצליחה "כן" נפלטה מפיה קריאה ראשונה, "כן! זה טוב" המשיכה וחזי הגביר את הקצב, חזק יותר, עמוק יותר, "אימא'לה, כמה זה טוב" היא התנשפה בקול, "עוד, עוד, רוצה עוד!" צווחה ולא אכפת לה ששומעים "אימא'לה אני באה! כן, יש, כן!, כן!!" גמרה בקול ונשארה שוכבת מותשת, נושמת בכבדות, "וואו" התנשפה וחזה הגדול עולה ויורד במהירות, "אימא'לה, כזה עוד לא היה לי" צחקה.
וחזי? הוא עוד לא גמר, כאילו אין טבעי מכך עבר אל בין רגליה של סימה, כיוון את השרביט המפואר בידו לעבר החריץ הפעור לפניו וחדר לתוכה, בקלות, מחליק למעמקי נרתיקה הממתין לו, מרגיש את שרירי נרתיקה מתכווצים סביב האיבר שפלש לתוכם, שטרונגול גדול וקשה, ועוטפים אותו בחיבוק חם ורטוב.
חזי זיין את סימה, שוכב עליה, מועך את גופה ודופק בתאווה, ישבנו מתרומם ויורד, מכה בחוזקה והיא מחבקת אותו ונהנת. דינה שכבה לידם, נוטה על צידה, והתבוננה. מראה מחרמן, מדליק, מתבוננת בפניה של סימה, מושיטה יד ונוגעת בפטמה שנחשפה, מועכת בעדינות, נצמדת אליהם עוד יותר, ידה עוברת לגבו של חזי, מלטפת, יורדת אט אט לעבר הישבן המוצק, זה שעולה ויורד, שפתיה של דינה נמשכו כאילו מעצמם והיא התחברה לפטמה שלפניה, מתחילה לינוק, בעדינות, משחקת בלשון, נושכת בעדינת בשיניים.
"כן, תמשיך, תמשיכי, עוד, עוד, תמשיכו!" צעקה סימה והרגישה שהיא הולכת לגמור, "כן, חזי, עוד! חזק! הוא גדול, חזי הוא גדול, כן, כן!" המשיכה וכל גופה רועד מתאווה, "חזי תן לי, כן, תן לי, בבקשה עוד, עוד, הנה!" צעקה ולא אכפת לה ששומעים אותה ברחוב, "אני באה, חזי בוא, כן, בוא, חזי בוא! בוא!!" והוא בא, מתפוצץ בתוכה, גומרים ביחד, בצעקה, שוכבים על הרצפה מותשים, נושמים בכבדות וכאילו אין טבעי מכך ירדה דינה והחלה מלטפת בעדינות את האיבר המותש ונישקה בעדינות את עטרת הזיין, נשיקת תודה קטנה, אוהבת, שואפת את הריח המשכר של עסיס תאוותיהם שהתערבב לו יחדיו.
"היידה, לשולחן" התעשתה סימה ראשונה, מגישה לחזי חלוק רחצה שהכינה מראש ונגשה למטבח.
"בואו" זירזה אותם סימה, "עשיתי קצת אוכל בשבילכם".
חזי ודינה ישבו ליד השולחן ואכלו, עטופים זה בחלוק הרחצה הגדול וזאת בחלוק המשי שלא הסתיר הרבה, אוספים משפע הסלטים המונחים בצלוחיות קטנות לצלחתם ואוכלים בהנאה. סימה עמדה לידם כששדיה מציצים מבעד לחלוק הקשור ברישול מכוון בבחינת מכסה טפח ומגלה טפחיים ודאגה שלא יחסר דבר, ממלאת את כוסית הערק שנגמעה עד תומה ומחליפה צלוחיות שהתרוקנו.
סימה היתה בשלנית מעולה וחזי ניקה צלחת אחר צלחת עד שהתמלא ואז תקע גרפס קולני, כזה שמודיע ברבים שהאוכל ערב לחיכו והוא שבע. סימה מיהרה לפנות את השולחן והניחה לפני חזי עוגיות מעמול קטנות מעשה ידה וכוס קפה שחור, חם וחזק, ואז, כשחזי החל לשתות, לחשה לאוזנה של דינה וזאת פשטה את חלוקה ונכנסה אל מתחת לשולחן, היישר אל בין רגליו של חזי, הזיזה את שולי החלוק שלבש והכניסה את הזין הרופס לפיה, הרגישה את טעם עסיס תאוותם המעורב והתחילה לרדת לו, למצוץ ולפנק את האיבר המתעורר, להחזיר אותו לכשירות, להכין אותו לסיבוב הבא.
דינה העניקה לזיין של חזי פינוק מלכותי, שפתיה החליקו על האיבר הגדול שבפיה, מוצצת בתאווה, משחקת בו בלשונה, משפשפת בעדינות בשיניה את הזיין שיצא ונכנס בקצב תנועתה, הכניסה אותו עמוק לגרונה עד שכמעט ונחנקה והוציאה, נזהרת במעשיה שלא ישפך חלילה מהקפה שבידו.
עוד לפני שחזי סיים את הקפה הזין שלו כבר עמד מוכן לפעולה, תורן לתפארת המצפה לסיבוב זיונים נוסף.
"בואי, נתכונן לסיבוב חדש" פנתה סימה לדינה ושתיהן פנו לחדר השינה, מצחקקות. חזי לא מיהר, באיטיות סיים את הקפה, נהנה מכל לגימה ורק אז פנה גם הוא לחדר השינה, בדלת עצר, מתבונן בשתי הנשים שלא חיכו לו, סימה שוכבת על המיטה, שרועה על גבה ורגליה פשוקות, ודינה בדוגי סטייל, ישבנה המוגבה מופנה לעברו מציג לראווה את הפתח האחורי, פי הטבעת המכווץ, ואת חריץ היכל תענוגותיה, כוס ורוד ורטוב, מוקף בשפתיים הבשרניות והכהות וראשה שקוע בין רגליה של סימה, מפנקת אותה, יורדת לה בתאווה.
חזי הרגיש איך נעמד לו עוד יותר, הזיין הזקור הציץ מבעד לחלוק שלא הצליח להסתירו, מראה מחרמן כזה לא רואים כל יום והוא נהנה מכל רגע, נותן להן להתחמם עוד יותר, מתלבט במה לבחור, בפתח הצר והמכווץ או במערת תענוגותיה הרוחשת.
חזי ניגש וניצב מאחוריה, הניח את ידיו על פלחי ישבנה ולש אותם, מרגיש איך גופה נדרך, העביר יד אחת בין רגליה, מלטף עם קצה הבוהן את העמק הורוד שבין שפתיה, חש את הרעד העובר בגופה, איך היא נדחקת לעברו בניסיון להחדיר את האצבע עמוק יותר, חזי ידע שהיא מוכנה, מיוחמת, בידו סידר את אברו הנוקשה בפתח עמק תענוגותיה ובתנועת אגן חזקה חדר לתוכה, שוקע עמוק בכוס המצפה לבואו.
חזי זיין בהנאה, תוקע את דינה בתנועות ארוכות וחזקות, מתפרע בתוכה, יוצא מעט ונכנס חזרה, חזק יותר, עמוק יותר, מרגיש את שרירי נרתיקה המתכווצים סביב השטרונגול המשתולל כאילו רצו לשמור אותו בתוכם.
דינה לא היתה צריכה הרבה, היא הייתה מיוחמת עוד לפני שחזי התחיל לזיין אותה וכשהוא התחיל להשתולל בה היא הרגישה בשמיים, "אני באה!" צעקה, מכריזה על עוד אורגזמה המתפוצצת בתוכה, "אימא'לה, אני גומרת!" המשיכה וצעקות ההנאה שלה בוקעות מבעד לחלון הפתוח, "כן, חזי, כן, הנה, הנה! זה בא! אני גומרת! י-ש-ש-ש!" גמרה בתרועה גדולה אבל חזי לא הפסיק, אחז את מותניה בידיו והמשיך לזיין אותה בחוזקה, טוחן אותה במהירות, מביא אותה לשיא נוסף, מהיר כל כך, "כן, הנה, הנה עוד אחד, הנה עוד אחד בא, זה בא!!" חזרה לצעוק וכל הרחוב שומע "זה בא! אימא'לה!! אני מתפוצצת, זה גדול, לא, זה ענק! ח-ז-י אני לא יכולה יותר" גמרה פעם שניה, "מצטערת" התנשמה בכבדות ונשכבה על גבה, משאירה את הזיין הרוטט עומד מיותם באוויר.
סימה הסתובבה על בטנה, סידרה כרית גדולה תחת אגנה, פישקה את רגליה ומשכה בידיה את פלחי ישבנה, זה לימין וזה לשמאל, חושפת את פתחה האחורי.
"עכשיו תורי! בוא!" הודיעה וחזי ידע בדיוק מה סימה רוצה, רוצה שיבוא אליה כדרך התורכים! בדיוק מה שגם הוא רצה, "קחי!" הוא כיוון את אברו המשומן בעסיס תאוותה של דינה הישר אל הפתח המכווץ וחדר לתוכו, ללא מאמץ החליק לתוך סימה, תוקע את השטרונגול הקשוח לכל אורכו בתוך ישבנה. ידיו המסוקסות חפנו את פלחי ישבנה המלאים, אגנו נע בחוזקה קדימה ואחורה, ובכל פעם חודר עמוק יותר לתוכה וככל שהוא חודר עמוק יותר אנחות התאווה של סימה הולכות ומתגברות, "כן, עוד, חזק, כן, תן לי, כן, ככה, ככה, ככה בדיוק אני אוהבת".
דינה שכבה והתבוננה, מוקסמת, פעם אחת היא ניסתה, משהו קטן, לא כמו השטרונגול המפותח שבין רגליו של חזי, כאב לה והפסיקו מייד, מאז היא מפחדת והנה פה, מול עיניה, נטחנת סימה מאחור, נדפקת בתחת ונהנת. בלי משים שלחה ידה אל בין רגליה, החדירה אצבע לפתח הרטוב, מצאה את כפתור תענוגותיה והחלה מפנקת עצמה בנגיעות איטיות, מאוננת ולא מפסיקה להתבונן.
סימה היתה בשמיים, צורחת בקול, לא עושה חשבון, היא אהבה שחזי דופק אותה ככה, מאחור, בפרעות, במכות חזקות, קורע לה את הצורה, ידעה שכמה ימים תתקשה לשבת אבל לא היה אכפת לה, היה לה טוב והיא לא רצתה שיפסיק, "חזי זה טוב," סימה צרחה וכל הרחוב שומע, "זה גדול, עוד! חזי תן לי עוד," לא הפסיקה לעודד אותו, "אני באה, גומרת, כן, כן! כן!! כן!!!" גמרה בקול וחזי ממשיך ודופק בחוזקה.
"הנה עוד אחד בא" הכריזה סימה לאחר כדקה, "כן" צעקה מחדש "כן, תן לי, בבקשה תן לי!" המשיכה.
"בואי" הכה חזי בפלחי ישבנה הלבנים, "בואי, אני גומר!!"
"אני באה!" החזירה אחריו סימה "אני גומרת, חזי הגדול תן לי, ת-ן-ן-ן-ל-י!"
דינה הרגישה שגם היא גומרת, רק מלראות, אפילו בסרטים הכחולים היא לא ראתה דפיקה כזאת, "אני גומרת! משפריצה!" צעקה סימה במין אקסטזה בלתי נשלטת, "בוא חזי הגדול, ב-ו-א" וחזי בא, השפריץ בתוכה, רוקן בתוכה את בקבוקיו המלאים, יורה בה את מטענו הרותח, גופו נמתח כשחדר לעומקה, ישבנו מכווץ, לרגע קפא בתוכה עד שנפלה על המיטה והוא עליה ושניהם מתנשמים בכבדות.
"תודה" אמרה דינה לחזי לפני שעזב, יושבת עטופה בחלוק שלא הסתיר הרבה, שותה מהתה שהכינה לה סימה האלמנה "תודה על הכל".
"בכבוד" ענה חזי, "תמיד אשמח לעזור"
"אתה יודע שגם אמא שלי אלמנה?" הפתיעה דינה בשאלה והסמיקה.
"והיא יודעת לבשל?" לא התבלבל חזי.
"מצוין" התערבה סימה בשיחה, "הקציצות כבש בחומוס שאתה כל כך אוהב, ממנה למדתי"
"אז תגידו לה שאקפוץ לטעום בשבת" אמר חזי, חייך ויצא.
ולפני שנכנס חזרה למרצדס הכסופה הרים חזי את ראשו, שם במרפסת עמדה כרגיל סימה האלמנה עטופה בחלוק, שולחת לעברו נשיקה, שכולם יראו ויקנאו.
את המשך עלילותיו של חזי הגדול ניתן לקרוא בחזי הגדול והסוכנת הסמויה – חלק א
אריה בטח כבר כתבו לך שאתה כותב מדהים!!אני חושבת שאתה כותב בחסד!!! הכתיבה שלך ברורה ומדיוקת. לא מתפזר מידיי ולא נמרח מידיי. כייף צרוף. !!! תמשיך לכתוב בכל גוון וצד ומבט שאתה רוצה. תמיד זה יצא מעולה וקסום!!
הוא לא כתב את הסיפור, הוא גנב אותו מרונן אלון.
אריה מה קורה
כמעט שלשה שבועות בלי סיפורים
מצטער, לא יודע.
גם אני מחכה שיפרסמו.
ואווו זה גדול מחרמן בטירוף
ממתינה לעוד סיפורים
אהבתי אהבתי, ובניגוד לדעתה של חרמנית לא קטנה אני דבקה אהבתי מאוד את נקודת המבט של המספר בסיפור הזה.
אריה אכזבת…
דעה אישית שלי- אוהבת לקרוא מנקודת מבט של,מישהו. הסיפור היה טוב,יותר אם היה כתוב ממבטו של חזי נגיד…
מסכים לגמרי…
מצטער לקרוא שאכזבתי אותך (באמת, לא בציניות חלילה).
בדרך כלל אני כותב מנקודה אישית אבל לפעמים בא לי לגוון. השימוש בכתיבה כזאת (לא מנקודת מבט אישית) נוחה כדי לתאר אירועים שהמספר לא נוכח בהם.
כמו שכתבת, זאת דעה אישית שלך ואני מכיר אחרים שחולקים עליה.
תמשיך ותמשיך
בכל שעה כמעט אני בודק האם השארת עוד סיפור
לבסוף חזי יזיין את כל אנשי הכפר……
נהדר כרגיל, תודה רבה
אח אריה אריה
סיפור מעולה
העמיד טוב את הזין
עכשיו לעבודה עצמה