זהו המשך לסיפור חזי הגדול והסוכנת הסמויה – חלק ג ומומלץ לקרוא אותו תחילה
הסיפור דימיוני וכך גם השמות, כל קשר בין הסיפור/שמות ובין מקרים/שמות אמיתיים הרי הוא מקרי בלבד.
תמר נכנסה ללובי בניין המשרדים הגדול שבשעה זאת היה כבר שומם. האיש הגדול שזכרה מהפעם הקודמת ישב גם עכשיו מאחורי דלפק הכניסה, משועמם, מביט בה במבט חסר הבעה כאילו הייתה אוויר אבל היא הרגישה את מבטו חורך את עורפה כשנעמדה ליד דלתות המעלית וחיכתה וחייכה לעצמה.
דלת המעלית נפתחה ותמר נכנסה לתא הקטן ושוב לא ראתה איך האיש שבדלפק ממהר לצלצל ולהודיע שהיא בדרך. המעלית עלתה לאט ותמר נשענה על הקיר, עוצמת עיניים ומתרכזת, מרגישה את התחושה המוזרה הזאת במקום שגילחה את שיער ערוותה.
המעלית עצרה במין רעד כזה והדלת נפתחה, קטי חיכתה לה בחוץ, לבושה במכנסי ג'ינס הדוקים וחולצת טריקו לבנה וצמודה שהדגישה את שדי האגס הקטנים ובראשם הפטמות הבולטות.
"שלום" היא הושיטה לה יד במבט חסר הבעה כאילו מה שקרה בינן באותו לילה לא היה, "בואי אחרי, הבוס מחכה לך" ושוב תמר לא יכלה לפספס את נימת הכבוד בקולה כשאמרה הבוס ולא את שמו.
מסביב הכל נראה נטוש, כמו אז, תיפוף העקבים שלה נשמע בחלל החדר כשהלכה אחריה ותמר הרגישה שהיא מתרגשת ככל שהתקרבו לדלת הסגורה של המשרד של חזי.
קטי דפקה בנימוס על הדלת ופתחה, "בוס, היא הגיעה" הודיעה בקול קר, מסמנת לתמר להכנס רק שהפעם היא לא נכנסה אחריה, הפעם היא השאירה את תמר לבד עם חזי וסגרה.
"שבי" חזי סימן על הכסא שמולו, "הבאת?"
"כן" תמר חייכה, מתרגשת, "הנה" שלפה קלסר דק מהתיק והניחה לפניו, "זה הדו"ח שיוגש למס הכנסה, הכל חוקי וללא דופי" הוסיפה בגאווה והרגישה איך הלב שלה פועם במהירות, "מגיע לך אפילו החזר של מאה אלף שקל".
"תודה" חזי אמר בקול קר ופנים חתומות, צמרמורת קרה עברה בגופה של תמר והלב שלה צנח לתחתונים. תמר ציפתה לחיוך של שמחה, שחזי יסתכל בדו"ח ויגיד לה מילה טובה על העבודה שעשתה, אבל לא, חזי לקח את הקלסר ובלי להביט בו הכניס אותו למגירה. "עוד משהו?"
תמר הסמיקה והשפילה עיניים במבוכה, "בוס, חשבתי ש…"
"אני לא הבוס שלך!" חזי הזדקף בכסא וקטע אותה בגסות.
תמר נשארה המומה, לרגע היא לא ידעה מה לעשות עם עצמה, היו לה הרבה התלבטויות לפני שהגיעה לכאן, הרבה תסריטים התרוצצו במוחה באותם לילות ארוכים שלא הצליחה להרדם, הרבה תכניות היא תכננה, תמר ידעה מה היא רוצה מחזי והיא קיוותה שגם הוא מעוניין ויתן לה את זה כפרס על הדו"ח אבל עכשיו הכל התהפך והיא צריכה להחליט, לוותר על מה שכבר לילות היא חולמת עליו או לעבור לתוכנית האחרת.
"אבל…" היא גמגמה, מסמיקה כולה, משפילה עיניים ומרגישה איך דמעות חונקות את גרונה והשתתקה.
חזי נמתח בכסא ושילב את ידיו על עורפו, הביט בה ככה, מובכת, וחייך לעצמו. "אבל מה?" הוא שאל אחרי שתיקה קצרה.
"אבל אתה יודע… חשבתי ש… אולי" היא שוב גמגמה.
"שמה?" הוא צחק, "שאני מרשה לך? בוס זה מי שעובדים עבורו, רק למי שעובד עבורי אני מרשה לקרוא לי בוס!"
תמר החווירה, התסריט הכי גרוע שהיא חשבה עליו התממש! תמר ידעה שהגיע הרגע שבו היא צריכה להחליט, שזה עכשיו או לעולם לא, הבטן קרקרה לה, השכל הישר צעק לה "לא!" אבל כל הגוף שלה צעק "כן!!". "אני רוצה לעבוד בשבילך" היא מלמלה, משפילה עיניים ומחווירה עוד יותר.
"אני לא שומע" חזי חייך ושוב נמתח לאחור בכסא ושילב את ידיו על עורפו.
"אני רוצה לעבוד בשבילך" היא אמרה, הפעם כבר בקול חזק יותר, יודעת שהוא משפיל אותה אבל כבר לא אכפת לה, תמר ידעה שהיא עברה את נקודת האל-חזור.
"את בטוחה?"
"כן" והפעם היא הייתה החלטית והישירה אליו את מבטה, "ב-1000 אחוז".
"את שוטרת, איך אני אאמין לך?" חזי הפתיעה אותה.
לשניה תמר נעצרה, זה לא היה בתסריטים שלה והיא לא הכינה תשובה, 'את רוצה אותו' הלב צעק לה והיא החליטה ללכת עד הסוף, "אני אעשה כל מה שתגיד לי, אני אשבע לך" תמר הביטה אליו ואמרה, "אני אפילו מוכנה שתעשה לי את המבחן!"
"מבחנים" חזי תיקן אותה.
"מבחנים, כמה שתרצה, כל מה שתגיד לי"
"ומה ייצא לך מזה?" חזי הקשה עליה.
הלב של תמר דפק במהירות, בדיוק לרגע הזה היא חיכתה, "אני מבקשת שתזיין אותי!" היא הביטה בו במבט מתרפס, תמר ידעה שהיא משפילה את עצמה אבל כבר לא היה אכפת לה, היא רצתה אותו, היא השתוקקה נואשות להרגיש את הזיין הגדול שלו חודר אל בין רגליה והיא הייתה מוכנה לשלם בשביל זה כל מחיר שידרוש, "אני מבקשת להיות האשה שלך!"
"אני לא גבר של אשה אחת" הוא חייך.
"אני יודעת, לא אכפת לי, רק תן לי להיות אחת מהן"
"יש לך עוד הרבה מה ללמוד בשביל להיות אשה שלי"
"אני אלמד, מבטיחה, תנסה אותי, בבקשה תלמד אותי"
חזי קם וזרם תשוקה עבר בגופה של תמר שלרגע חשבה שהוא הולך לגעת בה אבל היא התאכזבה כשחזי רק ניגש לדלת ופתח אותה ותמר ראתה את קטי יושבת ליד השולחן הסמוך, זה שמשקיף אל החדר, מביטה בה ומחייכת, "תתפשטי!" חזי ציווה כשהוא עושה את דרכו חזרה לכסא המנהלים שלו.
בכל התוכניות של תמר היה הרגע הזה שהוא יגיד לה להתפשט והיא תקום ותפשוט את בגדיה בתנועות מגרות אבל עכשיו, כשחזי סוף סוף אמר, זה הפתיע אותה והיא קפאה לשניה במקומה אבל אז היא הרגישה את רטיבות התשוקה אליו המתפשטת בין רגליה ואת הפטמות המתקשות ומזדקרות מתאווה למגע ידו וברגלים רועדות מהתרגשות היא קמה, מסמיקה, "תודה" תמר חייכה אליו בחיוך של אושר, "לרקוד בשבילך?" לחשה, מזמזת לעצמה בלב את השיר שהכינה והתחילה לפשוט את חולצתה בתנועות מפתות.
תמר זהבי עמדה מולו עירומה וחיכתה למוצא פיו של חזי, עומדת ביוזמתה ב'הקשב' צבאי מתוח, כפות ידיה משולבות על ישבנה והחזה בולט, כאילו אומרת לו "הנה אני לפניך, אין לי מה להסתיר ואני לפקודתך".
"התחתונים!" חזי הושיט יד לעברה והיא מיהרה והרימה את תחתוני הבוקסר הצרים מתחרה שהוא שלח לה ומסרה לו אותם, מסמיקה למראה הכתם הרטוב שאי אפשר לפספס.
להפתעתה חזי שלף מהמגירה מספרים, "קטי!" הוא קרא בקול וזאת מהרה והגיעה, "תגידי לה איך האשה שלי צריכה להגיע אלי!" הוא התחיל לחתוך את התחתונים לרצועות דקות ולזרוק לפח.
"בלי תחתונים, כמוני" והיא פתחה במהירות את חנות מכנסי הג'ינס שלה והראתה לתמר שאין לה כלום מתחתיהם, "בלי תחתונים, תמיד מוכנה" היא דיקלמה, כאילו הייתה זאת המנטרה שלה, וחייכה בגאווה.
"אני מצטערת, לא ידעתי" תמר הסמיקה.
חזי אפילו לא הביט לעברה, רק חייך לעצמו כשהוא ממשיך לגזור ופנה לקטי, "תסבירי לה!".
"אין לא ידעתי, יש רק טעיתי!" קטי דיקלמה מנטרה נוספת, "ועל טעות משלמים".
"את מוכנה לשלם?" חזי פנה הפעם אליה.
רעד עבר בגופה של תמר, אין ספק שמה שהיה עד עכשיו זאת הייתה רק ההקדמה ועכשיו המבחנים שלה מתחילים, "כן, ב…" היא עצרה, רוצה להגיד בוס אבל מפחדת ששוב יכעס עליה, "כן, אדוני" היא מיהרה ותיקנה את עצמה.
חזי חייך לקטי, עשה לעברה תנועה קטנה עם ראש וקטי מיהרה להתכופף ולקפל את המכנס הימני, שני קיפולים והזדקפה, מודיעה שהיא מוכנה.
שוב עבר רעד בגופה של תמר, עכשיו גם היה לה ברור מה העונש שלה והיא החליטה לנצל אותו לנקודת זכות עבורה, "אני מצטערת זה לא יקרה יותר" היא הסתובבה לעבר קטי ונעמדה בפישוק, מניחה את כפות ידיה על עורפה כמו באותו סרט שראתה פעם ומותחת לאחור, מבליטה את שדיה העסיסיים בתנועה שאין גבר בעולם שזה לא יגרה אותו, "נכון, טעיתי ומגיע לי העונש, אני מוכנה!" והיא עצמה עיניים, נשכה את שפתיה וחיכתה.
בעיטה חזקה זעזעה את גופה, קטי לא ריחמה עליה, "ספלאש" היא שמעה את המכה והרגישה את הכאב מתפשט מהמקום שבו פגעה כף רגלה של קטי, בשפתי הכוס הנפוחות מתאווה, אל כל פינה בגוף. "אמא'לה" היא סיננה בין שניה, נושכת חזק שלא תצעק מכאב ומתנשפת בכבדות, תופסת את המקום הכואב בידיה ונופלת על ברכיה, "תודה אדוני, זה מגיע לי" היא הביטה בחזי, משפשפת את המקום הכואב ומנסה לחייך ללא הצלחה, "ותודה לך שהענשת אותי" היא פנתה לקטי שמולה והשפילה מבט, חורקת שיניים וקמה, נעמדת שוב באותה תנוחה ומחכה.
"מספיק!" חזי עצר את קטי שהתכוננה לבעיטה השניה, "בתור פעם ראשונה זה מספיק" הוא הסביר לה ופנה לתמר, "אני בטוח שהבנת מה יקרה לך בכל פעם שתטעי, את מסכימה?"
"כן אדוני" תמר הישירה אליו מבט, "אם זה מה שנדרש כדי להיות האשה שלך אז אני מסכימה"
חזי סימן לקטי עם הראש וזאת יצאה מהחדר וסגרה את הדלת, "תלכי לשם" חזי הצביע על הקיר שממול ותמר הלכה, נצמדת עם הגב אל הקיר ומנסה לנחש מה הוא יעשה לה. חזי גלגל את כסא המנהלים שלו לאחור והתרחק מהשולחן עד שהגיע לקיר שמנגד, כל אורך החדר הפריד בינם. "את יודעת שאני אתעלל בך, אשפיל אותך" הוא זרק לעברה, "בשביל מה לך?"
לא הייתה לה תשובה טובה, היא ידעה שהוא צודק ונזכרה בשיר "רחבת הרקודים" ששרה יהודית רביץ על הנערה מבית טוב שפוגשת בבחור בלי בית, "אני רוצה" תמר התעקשה, פועלת מתחושת הבטן, "אני רוצה להיות האשה שלך, אני רוצה שתזיין אותי!"
חזי חייך, חיוך משועשע כזה, "ואני רוצה שתזחלי אלי כמו נחש ותתחנני שאני אתן לך למצוץ לי" הוא זרק לעברה.
תמר הסמיקה, המילים הדהדו במוחה והכבוד שלה אמר לה "לא" אבל היא כבר מזמן לא מקשיבה לו, היא רצתה אותו ובכל פעם כזאת היא רצתה אותו עוד יותר, "בשמחה" היא נשכבה על הרצפה הקרה, "כל מה שתגיד לי" היא התחילה לזחול לעברו.
"בבקשה" תמר עמדה על ברכיה והביטה בחזי במבט מתחנן, "בבקשה תרשה לי למצוץ לך" היא השפילה עיניים.
"תתחנני!"
"אני מתחננת, בבקשה, תרשה לי" תמר הרגישה איך הדמעות חונקות את גרונה אבל בין רגליה יקדה אש התשוקה, היא רצתה אותו ולא עניין אותה עד כמה הוא משפיל אותה, ברגע זה היא רצתה שירשה לה למצוץ לו והיא הייתה מוכנה לשלם כל מחיר שיבקש.
"תצבטי לך בפטמות" הוא הפתיע אותה ותמר צבטה, חזק, כאב לה אבל היא המשיכה, מביטה בו במבט מתחנן ולא מפסיקה, "ידים מאחורי הגב!" הוא עצר אותה מלצבוט והיא מיהרה לציית, "עכשיו אני מרשה לך" הוא פתח במשיכה את החנות ושלף את אברו הענק, "אבל בלי ידים, רק עם הפה!" והיא, כאילו קיבלה מתנת יום הולדת שחלמה עליה, חייכה לעברו והתקרבה עוד יותר על ברכיה, "תודה" נישקה את העטרה המתוחה, נשיקה קולנית ואוהבת, "תודה שאתה מרשה לי" הכניסה את הזיין לפה והתחילה למצוץ לו.
תמר מצצה במרץ, רוצה לספק אותו, עושה כל מה שהיא יודעת כדי לגרום לו לגנוח בהנאה. זאת לא הייתה הפעם הראשונה שהיא מוצצת לגבר אבל אף פעם היא לא מצצה זיין כזה גדול, היא הכניסה את כולו עמוק לגרון שלה, כמעט נחנקת, והוציאה, מלטפת אותו בשפתיה ושוב מכניסה. נכון, היא מצצה כבר קודם אבל רק כמשחק מקדים, אף פעם היא לא הרשתה לגבר לגמור לה בפה והפעם היא רצתה את זה, היא רצתה שחזי יגמור לה בפה והיא תבלע את הכל, תוכיח לו עד כמה היא רוצה אותו.
גניחות ההנאה של חזי לא אחרו לבוא ותמר חייכה לעצמה, ממשיכה להזיז את ראשה קדימה ואחורה, מרגישה את הזיין משתפשף במעמקי גרונה, מתופפת עליו בעדינות בשיניה, מעוררת אותו עוד יותר, מוצצת בקול, שישמע, אולי גם שקטי תשמע, שידעו עד כמה היא נהנית לפנק אותו.
הידים החזקות שאחזו בראשה והזיין שנמתח בפיה בישרו לה שהוא תכף גומר. חזי הצמיד את ראשה חזק לערוותו, תוקע את הזיין שלו עמוק בגרונה, עוד שניה והיא הרגישה את המטח הראשון בגרונה, נוזל סמיך וחם, מלוח, והיא בלעה במהירות, מכינה מקום למטח הבא שבא בעקבותיו, בולעת ועוד מטח הגיע, הפעם קטן יותר, טיפות אחרונות לפני שמשך את הזיין מפיה, נותן לה לנשום, לבלוע, ללקק את הטיפות שנזלו על שפתיה והיא מלקקת את השפתים בתנועה מתגרה, מחייכת אליו ואומרת "תודה" בקול שמח, "תודה שהִרְשֵׁתָּ לי"
"תנקי לי אותו!" הוא הביט בה מלמעלה, כורעת על ברכיה לפניו, "עם השדיים שלך!" הוא ציחקק ותמר אחזה בשדיה הגדולים ועטפה בהם את הזיין הרטוב, מנגבת, יודעת שהוא עושה את זה כדי להשפיל אותה ובאופן הכי פרדוקסלי הרגישה שזה דווקא מושך אותה עוד יותר.
"את עדיין רוצה להיות האשה שלי?" חזי שאל אחרי שהכניס את הזיין חזרה למכנסיו.
"כן" היא הביטה אליו במבט מתחנן, עדיין כורעת על ברכיה לפניו.
"למרות מה שאני עושה לך?"
"אפילו יותר" היא הביטה בו במבט מאוהב, "אני מבקשת שתרשה לי להיות האשה שלך" תמר התחננה, "אני אקבל באהבה כל מה שתעשה בי, כל מה שבא לך אני פה בשבילך"
"ותסכימי להשבע לי?"
"כן" וחיוך גדול של שמחה כיסה את פניה.
"אפילו שאת שוטרת?"
"אפילו, אם תגיד לי אני אעזוב את המשטרה!"
"ואם אני אגיד לך שאני הולך לעשות לך שוגון!"
רעד עבר בגופה של תמר, היא ידעה שזה יגיע והיא הכינה את עצמה לרגע הזה, רגע השיא מבחינתה, "קטן עלי" היא חייכה לעברו, מרגישה איך רק מהמחשבה על מה שהוא הולך לעשות לה היא מתחרמנת, "אם זה מה שאני צריכה לעשות כדי להוכיח לך כמה אני רוצה להיות שלך אז זה מה שאני אעשה"
"אז תלכי להתכונן!"
תמר שכבה עירומה על הרצפה הקרה במקלחת, שוכבת על הגב וידיה צמודות לצידי גופה בדיוק כמו שזכרה שסיגלית שכבה. בצד עמדה קטי וצילמה במצלמת הווידאו הקטנה, מביטה בה במבט מעריך ורוצה לנשק אותה אבל מבטה של תמר היה נעוץ בחזי שעמד מעליה, רגליה מונחות בין רגליו המפושקות, עוקבת אחריו, אחר ידיו הנעות במה שנראה לה כהילוך איטי, פותח את רוכסן מכנסיו ושולף את הזיין שלו, זיין גדול וזקור, כאילו לא גמר לה בפה רק לפני כמה דקות.
"את עוד יכולה להתחרט" הוא אמר בקול הבס שלו, נותן לה אפשרות אחרונה להתחרט.
"לא, תעשה בי כרצונך, אני שלך" היא ענתה, מביטה בו במבט משתוקק.
הטיפה הראשונה פגעה בבטנה, טיפה חמה ואחריה עוד אחת ואז הגיע הזרם, קשת זהב שיוצאת ממנו ומסתיימת על בבטנה, מטיילת ועולה לשדיה, מרטיבה ומחממת אותם, לרגע היא חשבה שהוא ימשיך ויעלה, כמו שעשה לסיגלית, אבל הוא ירד חזרה אל הבטן, שוטף ועולה שוב אל שדיה, רואה את החיוך על פניה, חיוך של אושר ובהחלטה של שניה חזי הסיט את הקשת ממנה והטיל את מימיו על הרצפה.
"קומי" חזי הושיט לה יד אחרי שסיים וסגר את רוכסן מכנסיו, מושך ועוזר לה לקום.
"תודה בוס" תמר לחשה, מדגישה את הבוס בחשש, בוחנת אותו.
"תתרחצי ותבואי, אני מחכה לך" הוסיף באותו קול בס רגוע שלו, כאילו מתעלם ממה שאמרה, "קטי, תני לה מגבת" הסתובב לצאת ותמר לא יכלה לראות את החיוך שעל פניו.
קטי הביאה לה מגבת וסבון ריחני, "וואו, היית תותחית" היא חייכה לעברה, "אין ספק שהבוס אוהב אותך"
"תודה" תמר מילמלה, מסמיקה.
"וסליחה שבעטתי בך שם" קטי ליטפה לתמר את הכוס, מתנצלת.
"לא, זה בסדר, אני מבינה, אם הבוס אומר צריך לעשות, גם אני הייתי בועטת בך אם הוא היה אומר לי"
"מניאקית" קטי ציחקקה ונישקה אותה, "יאללה, תתרחצי, הבוס מחכה לך" והיא עשתה תנועה מגונה עם היד להסביר בשביל מה, "ותזכרי תמיד, המבחנים של הבוס לא נגמרים אף פעם!" קטי הזהירה אותה, "מניסיון, אם הבוס אומר לך לעשות תעשי, אל תהססי ואל תשאלי למה!" חייכה חיוך מסתורי כזה ויצאה, משאירה את תמר לבדה.
הרגלים רעדו לתמר כשהיא חזרה לחדר של חזי, מתרגשת לקראת הרגע הגדול שהיא כל כך חיכתה לו אבל כבר מרחוק היא ראתה במרכז החדר של חזי את קטי עומדת עירומה באותה תנוחה מוכרת לה, פישוק רחב וידים משולבות על העורף, התנוחה של מי שמחכה לעונש שלה.
"קטי עשתה טעות ועל טעות משלמים" חזי חייך למראה המבט המופתע על פניה של תמר, "ואני רוצה שאת תענישי אותה!"
הלב של תמר דפק במהירות, היא הביטה בקטי, מנסה לקבל רמז, אבל זאת עמדה עם פני פוקר ולא זזה. לרגע תמר כבר רצתה להגיד לחזי שקטי חברה שלה והיא לא יכולה אבל אז המילים שרק לפני רגע קטי אמרה לה הדהדו בראשה, "המבחנים של הבוס לא נגמרים אף פעם! אם הבוס אומר לך לעשות תעשי, אל תהססי ואל תשאלי למה!" והיא נעמדה מולה, "תודה" היא אמרה לה בתנועות שפתים ובלי קול שחזי לא ישמע, "כמה בוס?" היא שאלה את חזי בקול.
"אחת"
תמר בעטה, חזק, כמו שצריך, מקווה שזה באמת המבחן האחרון שלה, לפחות להיום, "איי!" פניה של קטי התעוותו והיא תפסה את ערוותה בשתי ידיה ונפלה על ברכיה, "תודה בוס" היא מילמלה, "ותודה שהענשת אותי" היא פנתה אל תמר וקרצה לה.
"תתכונני!" חזי פנה לתמר והצביע על השולחן, "תנוחת המזכירה!"
תמר חייכה, הרגע הגדול הגיע, סוף סוף היא הולכת לקבל את מה שכל חיכתה לו, "כן בוס" היא נעמדה בתנוחה, מפשקת רגליה, מניחה את מרפקיה וכפות ידיה על השולחן, מרגישה איך הכוס שלה הופך יותר ויותר רטוב ואיך הפטמות שלה מתקשות והוא אפילו עוד לא נגע בה, "תודה" היא לחשה כשהרגישה את כפות ידיו החזקות אוחזות במותניה ואת העטרה הגדולה נצמדת לשפתי הכוס הכל כך מגורות שלה, "תודה בוס!!" תמר צעקה בתאווה כשחזי חדר לתוכה, כשכל הזיין הגדול שלו ננעץ במכת אגן חזקה עמוק לכוס הבוער מתשוקה ושוב, כמו בפעם הראשונה, המחשבה שכזה גדול היא עוד לא חטפה מימיה, שכזאת זקפה גברית מפותחת עוד לא חדרה לתוכה חלפה במוחה, "כן, זה בדיוק מה שרציתי!" היא הודיעה בקול, יודעת שבשביל הרגע הזה בדיוק היא תחזור אליו שוב ושוב ולא משנה במה זה יעלה לה, "כן, תזיין אותי, אני השוטרת המזדיינת שלך" היא גנחה בתשוקה וגמרה בפעם הראשונה…
תמר זהבי הסתכלה סביב בחשש, בודקת שוב שאף אחד לא עוקב אחריה לפני שנכנסה לבית הקפה השכונתי הקטן של רוסו. 'ללה פטימה' של להקת 'שפתיים' לא היתה בדיוק המוזיקה שהיא רגילה לה, בטח לא בעוצמה החזקה שהרדיו-דיסק הגדול השמיע אותה.
תמר הסתכלה סביב וחיפשה את חזי הגדול. למרות שניסתה שלא להתבלט לא היה אחד שלא הישיר את מבטו בהערצה כלפיה, גם הלבוש הפשוט שלבשה לא הסתיר את מעלותיה, גבוהה, חטובה, שיער בלונדיני גולש וחזה גדול היו בדיוק מה ששוכני בית הקפה השכונתי אהבו לראות ותמר סיפקה להם את זה בשפע.
תמר זיהתה את חזי הגדול יושב לבד בשולחן פינתי והתחילה ללכת לעברו כשסלמוניקו האילם התרומם ממקומו ונעמד בינה לבין השולחן של חזי, שילב את ידיו על חזהו באותה עמידה מאיימת וקפא במקומו, חוסם את דרכה.
"זה בסדר, הזמנתי אותה" היא שמעה את קול הבס הרגוע של חזי ובלי להוציא מילה מפיו סלמוניקו זז קצת הצידה, נתן לה לעבור והתיישב חזרה.
רוסו מיהר וכסא בידו, עוזר לתמר להתיישב כאילו הייתה מלכת אנגליה בכבודה ובעצמה כי ככה נוהגים באורחת של חזי, "מה תשתי?" שאל, מנסה להגניב מבט אל מחשוף חולצתה.
" קפוצ'ינו על סויה" תמר ענתה בתמימות.
רוסו הסתכל בה כאילו נפלה מכוכב אחר, "אצלנו יש רק תורכי שחור ותה עם נענע או שיבה" הוא אמר וחזי התאמץ שלא לפרוץ בצחוק.
תמר הסמיקה, מובכת. "תעשה לה שחור מהקפה שלי עם שתים סוכר" חזי התערב, קובע, "ולי כרגיל".
עד שרוסו חזר, מגיש את הקפה ומוסיף צלוחית בקלווה קטנה נוטפת דבש ומדגיש "על חשבון הבית" שלא יהיה ספק, תמר וחזי שתקו. סימן קטן מחזי ורוסו הגביר את הווליום ברדיו-דיסק שהשמיע שוב ושוב את להקת 'שפתיים'. סלמוניקו האילם התרומם ממקומו, נעמד לפני השולחן של חזי, שילב ידיו וקפא במקומו כמו פסל אינדיאני וכל בר דעת בשכונה יודע שכשסלמוניקו האילם עומד כך ורוסו מגביר את הווליום אוי לו, ואבוי לו, למי שיעז להפריע לחזי או חלילה לנסות לצותת לדבריו.
תמר לקחה לגימה ראשונה ועיוותה את פניה וחזי לא יכל שלא לחייך, "ככה שותים את זה" הוא הסביר ולקח את הכוס בידו, קרב לשפתיו ומשך מציצה קולנית קטנה, מצקצק בשפתיו בהנאה.
תמר ניסתה שוב, מנסה לחקות אותו, מנסה לצקצק בשפתיה כמוהו, הטעם המר והמתוק התערבבו בפיה ולהפתעתה הפעם זה היה לה טעים והיא לקחה עוד מציצה קולנית, מחייכת.
"הבאת?" חזי עבר לתכל'ס, לא בשביל ללמד אותה לשתות קפה תורכי הוא קרא לה.
"כן" היא לחשה ושלחה יד רועדת לארנק שבידה, "הנה" היא שלפה דיסק-און-קי מהארנק ומסרה לו כשהיא מסתכלת סביב בחשש, " כל מה שביקשת נמצא שם, כולל רשימת כל מספרי הטלפון שמצותתים להם, רשימת האנשים שנמצאים במעקב על ידי המשטרה וצילום המסמכים המוכיחים שהאיש שביקשת משתף איתנו פעולה" היא השלימה בקול רועד.
חזי חייך, "ילדה טובה, אני לא יודע מה הייתי עושה בלעדיך" הוא החמיא לה וחזר לשתות מהקפה בדממה.
תמר קרנה מאושר, מצפה להמשך, לתמורה שלא באה. "בוס, לא שכחת משהו?" היא שאלה בזהירות באותו טון השמור לילד שלא קיבל את המתנה שציפה לה.
"מה?" חזי עשה את עצמו לא מבין למרות שידע בדיוק למה היא רומזת.
"נו" היא גמגמה, מסמיקה, "אתה יודע"
"אני רוצה שתגידי" הוא חייך.
"אני רוצה שתזיין אותי" היא לחשה.
"רוצה?" הוא שאל בקול מאיים.
"סליחה, אני מבקשת" היא תיקנה במהירות.
"אז תבקשי" הוא נהנה לראות אותה מתפתלת.
תמר ידעה שהוא משפיל אותה, תמיד הוא משפיל אותה כשמגיע הרגע הזה, אבל עכשיו כלום לא עניין אותה, כמו נרקומנית היא התמכרה להרגשה הזאת כשהוא חודר לתוכה, כשהעלי הגדול שלו כותש במכתש שלה, היא ניסתה את זה עם ידיד אבל הוא לא הצליח לתת לה אפילו עשירית ממה שחזי נתן לה ואת זה בדיוק היא רצתה עכשיו, רק בשביל זה היא עשתה בשבילו את מה שביקש ממנה, "בבקשה" היא לחשה, מסמיקה עוד יותר, "בבקשה תזיין אותי, אני רוצה להרגיש אותך בתוכי" היא לחשה, יודעת שכבר מזמן היא שלו, שהיא תעשה כל דבר בעולם כדי לקבל ממנו את אותה מנת-סם שהיא כל כך משתוקקת אליה.
חזי חייך, הוא אהב להשפיל אותה, "את בטוחה?" הוא שאל, מביט בה.
"כן" היא חייכה, מתרגשת.
"ואת יודעת מה את?" הוא שאל, מחייך.
"כן", תמר ידעה שהיא תגיד לו בדיוק את מה שהוא רוצה לשמוע, זוכרת מה הוא עשה לה בפעם הראשונה כששאל והיא לא ענתה את התשובה הנכונה, "אני קצינת הבילוש המזדיינת שלך, השרמוטה האשכנזיה שמתחננת שתזיין אותה, המזרון-עם-החור שרוצה שתדפוק אותה" היא דיקלמה לו ברצף והרגישה את התשוקה היוקדת בין רגליה.
"ואיך אני אוהב את הזונה שלי?"
"בלי תחתונים" היא ענתה במהירות.
"ואת בלי תחתונים?"
"כן" היא השפילה עיניים.
"תוכיחי!"
בפעמים הקודמות כשהוא דרש את זה ממנה אצלו במשרד זה היה לה קל אבל עכשיו, מול כל העינים שכאילו לא מסתכלות, היא הססה לרגע, "את עם?!?" היא שמעה אותו פתאום.
"לא!" היא ענתה במהירות, "מה פתאום? סליחה" תמר פישקה במהירות את רגליה והרימה בזהירות את שולי החצאית שלבשה, מכסה מהאחרים ומראה רק לו את הכוס החשוף שלה, את הכוס שגילחה לכבודו.
"בואי למחסן!" חזי הרעים בקולו, דופק בידו על השולחן וקם ממקומו. השתררה דממה בחדר, כל אחד אצלנו יודע שכשחזי לוקח מישהו למחסן טוב לא יוצא מזה ויותר מכך, כשהוא לוקח בחורה למחסן יש לזה רק מטרה אחת.
כל העיניים הופנו לעברם, בוחנים ומנסים להסתיר, מתלחשים ומתפללים שחזי לא ישמע. חזי הגדול הלך ראשון, עובר בין היושבים בדרך למחסן, עוצר לרגע ולוחש לפרחיה הרכלנית משהו באוזן וזאת מחווירה כמו קיר בית הכנסת. אחריו הלכה תמר, מסמיקה ומושפלת, במקרה אחר היא הייתה מתנגדת, בורחת, אבל עכשיו היא הרגישה את הרטיבות שפשטה בין רגליה ורק דבר אחד היה חשוב לה ובשבילו היא הייתה מוכנה אפילו שישפילו אותה ככה, ובסוף הלך סלמוניקו האלם, מחכה עד שחזי הגדול ותמר נכנסו למחסן וסגר את הדלת אחריהם, נעמד לפניה באותה עמידת האינדיאני-שלוב-הידים המאיימת שלו, זאת שאומרת רק דבר אחד, 'תתעסקו בעניינים שלכם ואל תפריעו או ש…!' ולא צריך להמשיך.
"תתפשטי!" חזי זרק לעברה כשהוא פושט את הז'קט שלבש ופורש אותו על ערמת שקי האורז והחומוס שעמדו במרכז החדר, כאילו הוכנה שם במיוחד בשבילם.
רעד עבר בגופה של תמר, לרגע היא היססה ואז שלחה יד אל כפתורי החולצה והתחילה לפתוח אותם. חזי נשען על הדלת הסגורה והביט בה מתפשטת, מרגיש איך התפיחה הגדולה במכנסיו צומחת עוד קצת עם כל בגד שהיא מורידה.
"קודם תמצצי לי!" חזי רעם בקולו כשנשארה סוף סוף עירומה והיא, כאילו חיכתה רק לזה, ירדה על ברכיה לפניו וראשה בדיוק מול האיבר הזקור, משלבת ידיה מאחורי הגב ומחכה.
חזי אהב את התנוחה המשפילה הזאת של קצינת הבילוש הבלונדינית הכורעת לפניו עירומה וכנועה ומחכה שירשה לה למצוץ לו, "תפתחי את הפה" ציווה ורק אז התחיל לפתוח את מכנסיו, לאט, לוקח את הזמן, נהנה מהמראה.
כשמכנסיו משתלשלים לרגליו חזי הביט בבלשית המוצצת לו, מנסה לשווא להכניס את כל הזיין הגדול שלו לפיה, מוציאה ומלקקת אותו, מרטיבה אותו ושוב מכניסה לפיה עמוק יותר עד שכמעט ונחנקה ושוב הוציאה, משתדלת, מרימה עינים ומביטה בו באותו מבט מתחנן שלה.
"בואי" הוא שלף את גבריותו המתוחה מפיה והרים אותה בקלות בידיו, מניח אותה על אותה ערימת ערמת שקי האורז והחומוס, "על הבטן" ציווה כשהוא משכיב אותה על הז'קט שפרש ומאותת לה ברגלו לפשק את רגליה, מסדר אותה כשישבנה מורם, מרים אותה מעט בידיו, בקלות, מסדר בדיוק בתנוחה שהתכוון עד שהיה מרוצה ורק אז נעמד מאחוריה, נצמד ותופף באברו הגדול על פלח ישבנה הלבן והיא, כאילו חיית קרקס מיומנת, שלחה ידים לאחור ופישקה את פלחי ישבנה בתנועה מזמינה.
"איפה?" הוא שאל, זוכר את ההבטחה שהבטיח והוא, חזי הגדול, הרי איש של כבוד.
"בכוס" היא ענתה במהירות ושמעו את התשוקה בקולה.
"יום אחד את תבקשי שאני אכנס לך בתחת" הוא לחש לעברה כשהוא מכוון בידו את העטרה המתוחה אל בין שפתי הכוס הנפוחות שלה, "עכשיו תבקשי, שלא יחשבו שחלילה כפיתי עליך" הוא ציחקק, מתעלל בה.
"תכניס לי" היא לחשה, מתאווה.
"יותר ברגש" הוא שוב ציחקק, מרגיש עד כמה היא מחורמנת ונהנה לשחק בה.
"מניאק" היא לחשה, "תכניס לי, בבקשה, תכניס לי!" תמר צווחה בקול ולא אכפת לה אם כל יושבי בית הקפה ישמעו אותה, "תכניס לי" היא חזרה בקול מיבב.
למרות שהיתה רטובה ולמרות שמצצה לו וכיסתה את זקפתו בשכבת רוק עבה כאב לה, לתמר, והיא נשכה את שפתיה וניסתה לא לצעוק. היא לא הייתה בתולה, היא עשתה את זה גם עם חזי, אבל תמיד, ברגע הזה שחזי נועץ עצמו לתוכה, הייתה חולפת במוחה המחשבה שכזה גדול היא עוד לא חטפה מימיה, שכזאת זקפה גברית מפותחת עוד לא חדרה לתוכה, יודעת שבשביל הרגע הזה בדיוק היא תחזור אליו שוב ושוב ולא משנה במה זה יעלה לה.
חזי הרגיש את הרעד העובר בגופה של תמר, נושכת שפתיים ומנסה להשתיק את זעקת הכאב שנפלטה מפיה ובאותה העת חוסמת את שאגת ההנאה הארוכה כשהיא גמרה בפעם הראשונה! והוא קפא בתוכה.
כל הזיין שלו היה תקוע בה, גדול וארוך, חזי הרגיש את שרירי נרתיקה המכווצים פועמים בחוזקה סביב הפולש שחדר לתוכם וידע שהיא גמרה וגם אם שתקה שפת הגוף שלה שידרה לו את זה בניגוד לרצונה. חזי לא זז, ידיו אוחזות במותניה, מלטפות, נותן לה להתרגל, להרגע, לזוז קצת ולסדר את עצמה סביב הכלי שבתוכה ורק אז, כשהרגיש שהיא מוכנה, התחיל לדפוק אותה, קודם בתנועות קצרות ואיטיות, מחליק בתוך נרתיקה המשומן ומרגיש את החום הנעים של השפתיים המתוחות שלה סביב הזיין הענק שלו שחוגג בתוכה.
בפעם השניה כשתמר גמרה היא כבר לא הסתירה את גניחות ההנאה שלה, לחזי זה לא הספיק, הוא אחז במותניה וטחן אותה, יותר מהר ויותר חזק, ישבנו נע קדימה ואחורה במהירות ואגנו היכה באחוריה בכל פעם שהוא נכנס לתוכה בנעיצה חזקה וסחט ממנה גניחת הנאה נוספת.
בגמירה השלישית שלה היא כבר לא שלטה בעצמה, את זה בדיוק היא רצתה, את השיא הזה שאף אחד לפניו לא הצליח לתת לה, את האורגזמה האולטימטיבית שרק חזי יודע להעניק לה, כזאת שניסתה לשחזר עם כמה גברים ללא הצלחה.
גם חזי התקרב לשיא, נועץ את עצמו לתוכה שוב ושוב באותן תנועות חזקות המרעידות את גופה ומרקידות את שדיה התלויים תחתיה, "כן!" היא צווחה בקול ולא אכפת לה אם מעבר לקיר הדק שומעים אותה, "הנה! כן!!" היא הרגישה את הזרמים המשתוללים בגופה, "כן!!!" היא גמרה בסערה כשזיקוקים מתפוצצים מול עיניה וליבה דופק בחוזקה, מחייכת באושר כשחזי מילא את נרתיקה בשפעת זרמתו החמה.
"תודה" היא לחשה לו כשהיא מוציאה תחתונים מהתיק ולובשת.
"על מה?" הוא חייך, מרים את מכנסיו וסוגר במשיכה את הרוכסן.
"שעשית אותי" היא ענתה, מחייכת באושר ומסדרת את שדיה הגדולים בחזיה שלה.
"את זיון טוב" הוא טפח על ישבנה בחיבה, "אחת האהובות עלי" החמיא לה והיא הרגישה שרק מהמילים האלה שלו היא שוב גומרת.
שניהם שתקו, מתלבשים. "זה לא יכאב לי?" היא שאלה פתאום ומייד הסבירה, "אם תכניס לי בתחת.."
"אין חכם כבעל ניסיון" הוא חייך, עונה ולא עונה, מגביר את סקרנותה, יודע שבקרוב גם זה יגיע.
"בוס" היא מלמלה במבוכה כשגמרה להתלבש, כאילו חוששת ממה שהיא רוצה להגיד לו, "מה אני צריכה לעשות כדי ששוב נפגש ו…" תמר הסמיקה כשעשתה תנועה מגונה בידה כדי להבהיר לאיזה פגישה בדיוק היא מכוונת.
"ומה?" הוא חייך, כאילו לא הבין אבל היה ברור שהוא מתעלל בה.
"ותעשה אותי" היא הסמיקה והשפילה עינים.
"ככה אני אוהב אותך" חזי חייך וליטף את ראשה, "את צריכה…" הוא התחיל, מסביר לה בדיוק מה הוא מצפה ממנה בתמורה.
סוף

מושלםםםםם!
מחייב המשך,
אפילו שכתוב סוף….
מנהלי אתר עצלנים שלום,אני מבין שנמאס לכם מהאתר הזה…פשוט תודו בזה!
זה כל כך טוב!!בבקשה תמשיך לכתוב את הסיפור!
אני אעשה הכל בשביל שלא תפסיק
נהדר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
איזה כתיבה איזה סיפור אחד הטובים שקראתי אם לא הכי טוב המשך בבקשה!!!
מדדדהייייםםםם