העוזרת האישית של עו"ד ירון

הסיפור דימיוני וכך גם השמות, כל קשר בין הסיפור/שמות ובין מקרים/שמות אמתיים הרי הוא מקרי בלבד.
למען הסר ספק : הטרדה מינית אסורה על פי חוק, אל תנסו את זה במקום העבודה שלכם !!

חלק 1

השמועה שעורכת הדין נעמי הולכת להיות שותפה התפשטה במשרד כאש בשדה קוצים. אומנם שותפה זוטרה אבל עדיין שותפה, חדר הרבה יותר גדול, שכר הרבה יותר גבוה, רכב חברה צמוד, בונוסים ועוד ממטעמי המשרד השמורים רק לשותפים.
בשנתיים האחרונות עו"ד נעמי שימשה כעוזרת האישית של עו"ד ירון, אחד משלושת השותפים הבכירים ובנו של מקים המשרד עו"ד משה שכבר לא ממש עובד והעביר את ניהול המשרד לידיו של בנו ירון, אבל עדיין שומר על התואר שותף בכיר ולו רק לצורכי הכבוד, הכיבודים והקשרים האישיים שלו ששוים למשרד את הכסף.
רציתי את התפקיד. נכון שאפשר גם להתקדם במסלול הרגיל אבל הניסיון מוכיח שהתפקיד מהווה קיצור דרך משמעותי להפוך לשותפה וידעתי שאני מוכנה לעשות כל דבר בשביל להפוך לשותפה רק שידעתי גם שהם אלה שצריכים לפנות אלי ולא אני אליהם.
למחרת, כשהגעתי לעבודה, השמועות היו שפנו לעובדת אחרת. האמת שזה הרגיז אותי, לדעתי אני יותר מתאימה ממנה, גם סיימתי את התואר בהצטינות וגם אני יכולה להקדיש יותר ממנה, היא מאורסת ואני רווקה בלי חבר כך שאני יכולה לעבוד את כל השעות הנוספות הנדרשות, כולל נסיעות העסקים לחו"ל עם עו"ד ירון שהן הדובדבן שבתפקיד.
עוד יום עבר וכלום לא קרה, השמועות במשרד התחלפו מרגע לרגע, גם השם שלי צץ ובאותה מהירות נעלם ואני התבאסתי. למחרת בבוקר החלטתי לעשות מעשה, התלבשתי כמו נעמי, באותו לבוש זנותי שהיינו צוחקות עליו, חצאית מיני שחורה קצרצרה, ז'קט בצבע תואם, פתוח כמובן, שלא יסתיר את חולצת המשי הלבנה שמתחת, חולצה קצת שקופה ועם כפתור עליון פתוח, כזאת שרואים דרכה את צללית החזיה הסקסית שלבשתי ואת החריץ המפתה שבין שדיי הגדולים, גרבי משי מתוחות על רגליי, נעלי עקב גבוהות, שפתון אדום לוהט, בדיוק כמו שלה, מרוח על שפתיי וכמובן שדאגתי שנעמי תראה אותי, הולכת מולה ומחייכת אליה, מעכסת בישבני כמו דוגמנית מסלול ושולחת לה מין שדר כזה, סוג של איתות שמכריז שאני מעונינת.

כשחזרתי מארוחת הצהרים חיכה לי בדוא"ל (E-Mail) מכתב מנעמי :
אל : עו"ד מיכל.
מאת : עו"ד נעמי.
הנדון : מועמדות לתפקיד עוזרת אישית לעו"ד ירון.
עו"ד מיכל היקרה,
הנני להודיעך כי על פי השגיך נמצאת מועמדת מתאימה לתפקיד העוזרת האישית של עו"ד ירון, שותף בכיר במשרד.
באם ברצונך להתמודד על התפקיד אנא הודיעי לי במייל חוזר.
בברכה,
עו"ד נעמי, עוזרת אישית

הרגשתי איך הלב שלי דופק במהירות. דווקא עכשיו, כשההצעה הגיעה, התחילו אצלי ההיסוסים. מצד אחד רציתי מאד את התפקיד, מקפצת קידום שאסור לי להחמיץ, אבל מצד שני חששתי, לא מזה שאני לא אצליח כמו מהמחיר שכרוך, מהסיפורים והרכילות שהתרוצצו על איזה שרותים אישיים נוספים העוזרת האישית נותנת לעו"ד ירון או במילים פשוטות חששתי שגם לי יקראו מאחורי גבי, כמו שקוראים לעו"ד נעמי, השרמוטה של השותף הבכיר!

ההיסוס נמשך רגע ואחריו באה ההחלטה, אני מוכנה לשלם את המחיר! עשיתי השב למייל שהיא שלחה לי וכתבתי :
אל : עו"ד נעמי.
מאת : עו"ד מיכל.
הנדון : RE: מועמדות לתפקיד עוזרת אישית לעו"ד ירון.
עו"ד נעמי היקרה,
תודה, אני מעוניינת להתמודד על התפקיד.
בברכה,
עו"ד מיכל.

התשובה ממנה הגיעה מייד, מייל קצר:
אל : עו"ד מיכל.
מאת : עו"ד נעמי.
הנדון : RE:Re: מועמדות לתפקיד עוזרת אישית לעו"ד ירון.
תגיעי אלי למשרד, עכשיו!
בברכה,
עו"ד נעמי, עוזרת אישית

"לסגור?" שאלתי כשנכנסתי לחדר שלה.
"כן" נעמי חייכה לעברי, "בבקשה, שבי" הצביעה על הכסא שמולה אחרי שסגרתי את הדלת.
התיישבתי, הבטתי בה והיא בי, "אני מעריכה את היוזמה שלך, זה חשוב לתפקיד" היא אמרה לי, מחייכת.
"איזה יוזמה?" שיחקתי אותה לא מבינה.
נעמי פרצה בצחוק. "לפחות איתי תהיי כנה" היא חייכה לעברי כשגמרה לצחוק, "אני עוקבת אחריך כבר כמה זמן ואת אף פעם לא הגעת לבושה ככה, גם לא הלכת כמו שהלכת מולי היום"
"עוקבת אחרי?"
"כן, מאז שירון ביקש שאני אתחיל לחפש מחליפה, הרבה לפני שהרכילות התפשטה"
"צודקת" מילמלתי, נזופה, "סליחה" הוספתי, מסמיקה, "זה לא יקרה יותר" הבטחתי, "אני חושבת שאני מתאימה ו… רציתי שתראי את זה, באמת ו.." גימגמתי, "לא ידעתי שעקבת אחרי"
"עקבתי אחריך ועקבתי אחרי עוד שתיים אבל את עשית את הצעד שחיפשתי, יזמת! תכונה חשובה בתפקיד שאת מבקשת"
"תודה" מילמלתי, נבוכה.
"אוקיי" נעמי הפכה החלטית, "את רוצה את התפקיד, את אפילו רוצה מאד את התפקיד, אז מה את מוכנה לעשות בשביל לזכות בו?"
"הכל" עניתי מייד, אינסטינקטיבית, "כל מה שנחוץ, כל מה שעורך-דין ירון ידרוש ממני"
"ולא אכפת לך כל הרכילות שתהיה עליך במטבחון?" היא הפתיעה אותי.
"לא" הסמקתי, ידעתי בדיוק על מה היא מדברת, "שידברו, זה לא מזיז לי" עניתי.
נעמי בחנה אותי במבט ארוך, "את גרה לבד?" היא הפתיעה אותי שוב.
"אני לא נשואה ואין לי חבר" עניתי בתגובה, "אני פנויה לכל משימה, בכל שעה, את יכולה לבדוק, אני עושה המון שעות נוספות"
שוב היא פרצה בצחוק. "זה שאת לא נשואה אני כבר יודעת, שאלתי אם את גרה לבד או שיש לך שותף או שותפה".
"לבד" עניתי בגאווה, הדבר הראשון שעשיתי כשגמרתי את ההתמחות והתקבלתי לעבודה במשרד היה לעבור לדירה שכורה משלי, אומנם קטנה אבל לבד, כזאת שאני יכולה לעשות כל מה שבא לי בלי תלות בעוד שתי שותפות מעצבנות.
"מצויין" היא חייכה והוציאה מעטפה חתומה מהמגירה שלה, "הערב, כשתגיעי הביתה, תתפשטי, לגמרי, ורק אז תפתחי את המעטפה ותקראי את המסמך שבפנים, תקראי טוב! זה הסכם שאת תצטרכי לחתום כתנאי להמשך התהליך" היא הניחה את המעטפה לפני, "ועוד משהו, תפתחי רק כשאת עירומה לגמרי ותשארי ככה, עירומה, עד הבוקר!".
הייתי המומה, כנראה שראו את זה עליי כי נעמי חייכה, "אהה" גימגמתי, "להתפשט? עירומה? למה?"
"כי אני רוצה לראות עד כמה את רוצה את התפקיד" היא ציחקקה, "מחר בבוקר תודיעי לי במייל אם את מסכימה או פורשת" היא השלימה.

חזרתי לתא הקטן שלי בחלל הפתוח הגדול והזמן כאילו עצר, רציתי כבר ללכת הביתה ולפתוח את המעטפה אבל המחוגים כאילו לא זזו. שיחקתי אותה אדישה, מפחדת שהעובדים בתאים הסמוכים ירגישו את הסערה שבתוכי וישאלו שאלות, כמו תמיד נשארתי עד שבע בערב ורק אז יצאתי, ממהרת הביתה, לפתוח.
התפשטתי. לא יודעת למה? ממילא נעמי לא פה לבדוק אותי, אבל בכל אופן התפשטתי, מורידה מעליי במהירות את הבגדים, לרגע עמדתי מהססת כשרק החוטיני והחזיה לגופי ו…המשכתי, הורדתי גם אותם והתישבתי בכורסה, עירומה, מסמיקה ולהפתעתי מרגישה איך אני מתגרה.
המסמך שבמעטפה היה הסכם משפטי מחייב וקצר, שלושה דפים שנכתבו בידי אשף ולא פלא שהמשרד שלנו מצליח כול כך בנושאי חוזים. בחלק הראשון המסמך עסק בהסכמה שלי לעשות כל מה שעו"ד ירון ידרוש ממני בלי היסוס ובלי ויכוח. החלק השני טיפל בשמירת הסודיות, ההסכמה שלי שלא לגלות דבר וחצי דבר ממה שיקרה לי באם אמונה לתפקיד העוזרת האישית של עו"ד ירון, הסכם שסגור מכל צד אפשרי כולל הקנסות שאשלם במקרה ואחרוג ותאמינו לי, גם אם אזכה כל שבוע בפרס הראשון בדאבל-לוטו עדיין ידרשו לי כל חיי כדי לשלם את חובי.

במסמך לא אוזכרה המילה סקס, גם לא שרותי-מין, אבל מבין השורות זה צעק לשמים, פתאום היה לי ברור שכל הרכילות ששמעתי נכונה ושבאמת, אם אבחר, אני הולכת להיות השרמוטה של השותף הבכיר כמו שאפילו אני, בעוונותי, כיניתי מדי פעם את עו"ד נעמי.
ישבתי עירומה בכורסה הגדולה, ביד אחת המסמך, קוראת ושוב קוראת בו ובאופן הכי פרדוקסלי הרגשתי איך אני עוד יותר מתגרה. בלי שבכלל אתכוון שלחתי את היד השניה וליטפתי את עצמי בין הרגלים, נגעתי בין שפתי הכוס המגורות שלי, ליטפתי ואפילו חדרתי, פינקתי את עצמי.
נתתי למסמך ליפול לרצפה והתחלתי לאונן, במרץ, גונחת בקול כל הדרך אל האורגזמה הבלתי נמנעת ואיתה ההחלטה.

בבוקר התלבשתי שוב כמו ביום הקודם, באותה תלבושת זנותית. הגעתי מוקדם למשרד, מדלגת על הקפה והרכילות של הבוקר עם הבנות במטבחון, וברגע שהתיישבתי מול המחשב שלחתי לה את המייל :
אל : עו"ד נעמי.
מאת : עו"ד מיכל.
הנדון : RE:Re:RE: מועמדות לתפקיד עוזרת אישית לעו"ד ירון.
אני מסכימה.
בברכה,
עו"ד מיכל.

התשובה הגיעה מייד :
אל : עו"ד מיכל.
מאת : עו"ד נעמי.
הנדון : Re:RE:Re:RE: מועמדות לתפקיד עוזרת אישית לעו"ד ירון.
אני שמחה, תתכונני אני אקרא לך.
עו"ד נעמי, עוזרת אישית.

נעמי קראה לי אחרי כשעה, כשהגעתי רון, העוזר האישי של עו"ד חוה, השותפה הבכירה השלישית במשרד, ישב מולה. "שבי" נעמי הצביעה על הכסא השני שמולה, "רון יהיה העד השני" היא הסבירה, כאילו קוראת את מחשבותי.
התיישבתי מולה, מתוחה. נעמי הניחה לפני עותק של ההסכם. "קראת?" היא שאלה בשלווה, עוברת ישר לתכל'ס.
"קראתי" עניתי.
"הבנת?" היא שאלה על פי כללי הטקס המוכר לי כל כך של חתימה על חוזה.
"הבנתי" הסמקתי, פוזלת לעבר רון לראות את תגובתו.
"ואת חותמת מרצונך החופשי?"
"כן" מלמלתי והשפלתי עינים.
"אנחנו לא שומעים" נעמי חייכה לעברי.
"כן" עניתי, הפעם חזק, "חותמת מרצוני החופשי"
"יופי" היא הגישה לי עט, "אז תחתמי"
חתמתי. נעמי חתמה אחרי כעדה ואחריה רון, העד הנוסף, חותם ומחייך לעצמו, חיוך ציני כזה, ספק עוקצני ספק מלגלג.
"תודה" נעמי פנתה לרון וזה קם ועזב, לא לפני ששלח לעברי עוד מבט בוחן, אולי גם הציץ לי מבעד למחשוף הנדיב בחולצה. "אל תפחדי, גם אני חתומה על הסכם זהה וגם הוא" נעמי חייכה למראה המבט החושש על פני, "שלו אפילו קצת יותר דרקוני, אני יודעת כי אני חתומה עליו כעדה"

שתינו שתקנו, אני חיכיתי שהיא תתחיל, היא כנראה רצתה קצת לבנות את המתח. "תנעלי את הדלת" היא שברה את השתיקה.
קמתי ונעלתי.
"תתפשטי!" היא הפתיעה אותי עוד לפני שחזרתי לכסא.
קפאתי. ברגע הראשון לא בדיוק הבנתי. "מה?" שאלתי, מסמיקה.
"אמרתי שתתפשטי, אני צריכה להמליץ לעו"ד ירון ואני רוצה קודם לבדוק את הסחורה"
"אבל" הסמקתי עוד יותר, "אהה"
"אם את לא מעוניינת את יכולה פשוט לצאת וללכת, כמובן שאת מחויבת להסכם הסודיות!" היא הדגישה מייד והצביעה על המסמך החתום המונח לפניה לפני שהמשיכה, "שום נזק לא נגרם, את לא המועמדת היחידה, אני בטוחה שדלית תקפוץ על המציאה" היא חייכה בסרקסטיות, כנראה שהיא מכירה את התחרות שיש בין דלית וביני עוד מימי ההתמחות.
הסמקתי. "סליחה, אני מעוניינת" שלחתי ידים והתחלתי לפתוח את כפתורי החולצה, קודם בהיסוס ואחר כך ביתר ביטחון, לרגע עצרתי כשהחולצה שהורדתי בידי וחיפשתי היכן להניח אותה ואז קיפלתי והנחתי על הכסא ועברתי לחצאית, מורידה, מניחה על החולצה ועוברת לחלוץ נעליים, שוב שניה של היסוס וגם גרבי הניילון וחגורת הביריות שאחזה בהם ירדו ונשארתי לעמוד מולה עם החוטיני והחזיה שבקושי הסתירה, עומדת ומסתירה את ערוותי ושדיי בידי בתנועה בישנית.
"הכל!" היא זרקה לעברי והתרווחה בכסא שלה, "תורידי הכל" ראיתי את החיוך על פניה.
עוד שניה של היסוס ושלחתי ידים לאחור, פתחתי את קרסי החזיה והורדתי אותה, מכסה במהירות את שדיי שנחשפו ביד אחת ובשניה אחזתי בחוטיני והתחלתי להוריד אותו, התפתלתי שלא לחשוף את שדיי מושכת ביד הפנויה עד שהצלחתי, נתתי לחוטיני ליפול על הרצפה וכיסתי את ערוותי בכף היד שהתפנתה.
רגע ארוך עמדתי מולה ככה, מכסה בידי את הפרטיים שלי ומתפללת שבזה יסתיים הזובור שלי אבל לנעמי היו תכניות אחרות, "ידים מאחורי העורף" היא ציוותה וקמה, נעמדת מולי ומחכה שאני אשלב את כפות ידי מאחורי העורף, "תמתחי" היא ציחקקה ונגעה במרפק שלי, מסמנת לי למה היא מתכוונת ואני מתחתי, מבליטה עוד יותר את שדיי הגדולים, "תסתובבי" היא ציוותה, "אני רוצה לראות אותך מכל הכיוונים"
הסתובבתי, אין לי במה להתבייש, יש לי גזרה חטובה שאני יכולה להתגאות בה, תוצאה של הרבה שעות עבודה בחדר הכושר, חלק גדול מהזמן הפנוי שלי. הסתובבתי לאט, נותנת לה לבחון את גופי ורואה את הערכה על פניה. סיבוב אחד לא הספיק לה, "תמשיכי" נעמי חייכה לעברי, "עמדי!" היא ציוותה אחרי עוד שני סיבובים כאלה ושלחה ידים, עומדת מולי, נוגעת לי בשדיים ובודקת, ממזמזת, "עו"ד ירון יאהב את זה" היא מילמלה כאילו לעצמה אבל מספיק חזק כדי שאשמע, "הוא אוהב שדיים גדולים" היא שיקשקה בשדיה ולשה את שלי, "עכשיו תפשקי רגליים!" היא ציוותה אחרי עוד כמה דקות של משחק בשדיי וצבטה לי קלות בפטמות.
כאשר אבדתי אבדתי. היה לי ברור איפה היא רוצה לגעת לי עכשיו אבל לא התנגדתי, להפך, פתאום הרגשתי כמה אני מחורמנת שם ונעמדתי כמו שהיא רצתה, בפישוק, והפקרתי את עצמי בידיה.
"מה שיקרה עכשיו זה שקודם אני אעשה לך מבחנים" היא הסבירה לי, "אחר כך אני אסביר לך את דרישות התפקיד ומה עו"ד ירון ואבא שלו מצפים ממך"
"אבא שלו?" קטעתי אותה.
"כן, לא ידעת, את גם העוזרת האישית של אבא שלו והחרמן הזקן לא מוותר בנושא, זקן זקן אבל חרמן לא קטן, למה? את מתחרטת?"
"לא" מהרתי לענות.
"יופי" היא המשיכה, "כי גם אשתו תרצה ממך עזרה" היא ציחקקה ועשתה באצבעותיה תנועת מרכאות כפולות כשאמרה עזרה, "עשית את זה פעם עם אשה?"
"כן" בלעתי רוק, "עשיתי"
"את לה או היא לך?"
"גם וגם" הסמקתי.
"סבבה, כי הדבר שאשתו הכי אוהבת זה ללקק כוסים כשבעלה מסתכל" היא אמרה בהבעה רצינית, "אני מקווה שאת לא מתנגדת"
"אם זה חלק מהתפקיד אז לא" בלעתי שוב רוק, "גם את עשית את זה?"
"ברור" נעמי חייכה, "זה דווקא היה החלק האהוב עלי, לראות את הכלבה יורדת על הברכים לפני ומוצצת לי".

הייתי רטובה שם בין הרגלים וטיפה החליקה מהכוס לאורך הירך הפנימית. נעמי קלטה אותה וחייכה, הושיטה יד ואספה עם האצבע, "מישהי פה חרמנית" היא צחקקה כשהיא מציגה לי אותה קרוב לעינים, "תעצמי עינים ותפתחי פה גדול" היא הפכה בבת אחת רצינית ואני, בלי לחשוב עצמתי ופתחתי, מרגישה את האצבע שלה נכנסת לי לפה ומבינה פתאום מה היא מתכננת אבל זה היה כבר מאוחר, "תמצצי!" נעמי ציוותה ואני מצצתי, טועמת את הטעם של עצמי.
נעמי משכה את האצבע מהפה שלי, "נתקדם" היא ציחקקה ולהפתעתי היא עמדה מולי ופשטה את החולצה שלה, נותנת לי רגע להביט וממשיכה, מורידה את החזיה ומציגה בפני את שדיה הזקופים, "פישוק רחב!" היא הורתה לי כשהיא עוברת לעמוד מאחורי והחלה ללטף את פלחי ישבני המוצקים, בודקת, "עו"ד ירון יאהב גם את זה" היא לחשה לי באוזן "תעצמי עיניים" היא נצמדה אלי מאחור, מוחצת את שדיה אל גבי, מחבקת אותי, חופנת בידה את ערוותי והאצבע שלה החלה ללטף את שפתי הכוס המגורות שלי, נוגעת בחריץ הרטוב שבינם וחודרת מעט, מלטפת ומגרה, מדליקה אותי עוד יותר וחודרת, תוקעת את האצבע שלה ומתחילה לפמפם, מחככת את שדיה בגופי ומזיינת אותי עם האצבע, "את אוהבת את זה?" היא לחשה לי באוזן בקול מגרה.
"כן" גנחתי.
"ואת רוצה להמשיך במבחן?"
"כן" והרגשתי את הפיצוץ בתוכי כשגמרתי.
"גמרת" נעמי ציחקקה, "מצויין" היא המשיכה עוד לפני שהגבתי, "עכשיו תסתובבי" היא שלפה את האצבע הרטובה שלה מתוכי והלכה קצת אחורה, נשענת על השולחן, "תרדי על הברכיים" השלימה ברגע שהסתובבתי מולה.
ירדתי על הברכים והבטתי בה בעיני כלב, יודעת מה יבוא עכשיו. "אני בטוחה שבחורה יפה כמוך יודעת מה לעשות במצב הזה" היא חייכה לעברי.
ידעתי. התקדמתי על ברכי לעברה ובידיים רועדות הרמתי את שולי החצאית שלה. הורדתי לה את החוטיני שלבשה, לא אהבתי את מה שאני הולכת לעשות ושנאתי להיות בעמדה משפילה כזאת, אבל ידעתי שזה המחיר שאני מוכנה לשלם עבור הצלחה והמשכתי, ראתי את שפתי הכוס הכהות שלה, פרוסות ככנפי פרפר כשהחריץ הוורוד הרטוב מפריד בינם והצמדתי את שפתי לשפתי הכוס שלה, מנשקת ומחדירה את הלשון, מתחילה לפנק אותה, מחפשת ומוצאת את הדגדגן הנפוח שלה ומשחקת בו, אוחזת בו בעדינות בשיניי ומוצצת אותו, שומעת את גניחת ההנאה התאוותנית הראשונה שלה וממשיכה, מובילה אותה אל האורגזמה שהיא כל כך רצתה.
הייתי שקועה בלפנק אותה, להרשים אותה. נעמי גמרה פעם אחת ולא עצרה אותי, רוצה עוד! "שושנה" היא לחצה פתאום על לחצן האינטרקום שעל שולחנה, "תזמיני לי מקום במסעדה" היא המשיכה באותו קול תאוותני שלא משאיר ספק מה בדיוק היא עושה עכשיו, "שולחן לשתיים, פינתי ומבודד, שנוכל לדבר"

"אל תחשבי שגמרנו, אבל עכשיו תתלבשי" נעמי התנשפה אחרי עוד גמירה שהרעידה אותה ולבשה חזרה את החוטיני שלה, "אם את מוצצת לגבר כמו שמצצת לי אז עו"ד ירון ימות עליך" היא ציחקקה ושלפה מהמגירה כרטיס אשראי פלטינה, "עיסקי, על חשבון המשרד, עו"ד ירון נתן לי כדי שנאכל צהרים" נעמי חייכה לעברי, "חלק מהצ'ופרים בתפקיד" היא ציחקקה, "כל מה שהייתי צריכה כשביקשתי זה להשען על השולחן ולתת לו לעשות לי מה שבכל מקרה הוא היה יכול לקבל".

המסעדה נמצאת בבנין הסמוך. שמרו לנו שולחן פינתי מבודד, כמו שנעמי ביקשה, כזה שנוכל לדבר בלי שיפריעו. "אל תסתכלי על המחיר, תזמיני מה שאת רוצה" נעמי ציחקקה למראה ההבעה על פני, אף פעם לא אכלתי במסעדה עם כאלה מחירים, "או אולי את רוצה שאני אזמין בשבילך? אני אוכלת פה הרבה עם עו"ד ירון, זאת המסעדה האהובה עליו"
"תזמיני" הסמקתי, קצת נבוכה מהשמות המפוצצים שבתפריט, ונעמי הזמינה, לשתינו את אותו הדבר, סלט קיסר לפתיחה ופילה מוסר ים למנה עיקרית וכמובן יין, פטיט סירה-זינפנדל, פעם ראשונה ששמעתי את השם הזה.
עד שתגיע המנה הראשונה ריכלנו על מרצים משותפים שהיו לנו, על הפרופסור שאהב להציץ למחשופים שלנו והמרצה שכולם חשדו שהיא לסבית ולפני שנה היא החליטה לצאת מהארון.
את הסלט אכלנו בשקט, כל אחת שקועה במחשבותיה, המלצר מזג לנו עוד יין מהבקבוק שנעמי הזמינה התעניין אם אפשר להביא את המנה העיקרית ובזמן עד שחזר עברנו לתכל'ס, לדרישות התפקיד אבל רק בתחום המקצועי, המשפטי, מה בדיוק אני אצטרך לעשות עבורו ותאמינו לי זה הזכיר לי מאד את תקופת ההתמחות.
שוב השתררה שתיקה כשאכלנו את הדג, מעדן, אין לי ספק שנעמי יודעת לבחור ושהשף אכן מצדיק את המוניטין של המסעדה הזאת.
שוב הפסקה עד שיגיע הקינוח שהיא הזמינה לשתינו, טארטלט קדאיף ותאנים ואספרסו, והפעם היא התקדמה עוד שלב, אל השרותים הנוספים שאני צריכה לספק כחלק מהתפקיד, התחילה להסביר, הפסיקה לרגע שהמלצר יגיש את הקינוח שהזמינה והמשיכה.
כל הרכילות שהתרוצצה במסדרון התבררה לי כנכונה ויותר! ישבתי, שותקת, מקשיבה לה ומנסה לעכל. נעמי הזמינה חשבון ובלי בכלל לבדוק מסרה את כרטיס האשראי וציינה שתוסיף 15% טיפ ואני, שאת לימודי מימנתי כמלצרית בבית קפה, לא יכולתי שלא לחשב ולהתרשם מהסכום שיצא.
"אם בסוף הוא יבחר בך" היא הסבירה לי בדרך, "את הקבלה את צריכה למסור לשושנה ולרשום עליה ארוח לקוח עיסקי" היא גיחכה. "אני חושבת שזה מספיק להיום" היא הוסיפה כשחיכינו למעלית, "שתינו צריכות לחשוב לפני שנחליט אז תקחי את הזמן, תישני על זה ובבוקר תודיעי לי, במייל" היא חייכה אלי ונכנסה למעלית שהגיעה ואני אחריה, "ועוד משהו, גם היום כשאת מגיעה הביתה תתפשטי ותשארי עירומה עד הבוקר"
"למה?" לא התאפקתי ושאלתי.
"ככה, שתלמדי לא לשאול שאלות, עו"ד ירון לא אוהב ששואלים למה, הוא מצפה ממך שתבצעי!" היא השלימה בקול תקיף וחייכה, "ובגלל ששאלת גם מגיע לך עונש" היא חייכה, "אני רוצה שתעמדי בבית מול המראה ותאונני"
אני קולטת מהר, לא שאלתי למה.

שוב טקס ההתלבשות בבוקר, לובשת תחתונים וחזיה חדשים שקניתי בדרך מהעבודה, לבנים, בתוליים כאלה אבל מה זה זנותיים.
את ההחלטה הסופית קיבלתי בערב, בזמן ששכבתי עירומה במיטה אחרי גמירה מפנקת מול המראה, סצנת אוננות שהיתה זוכה באוסקר. בבוקר הגעתי מוקדם למשרד, פתחתי את המחשב ושלחתי לנעמי מייל:
אל : עו"ד נעמי.
מאת : עו"ד מיכל.
הנדון : רוצה.
חשבתי, אני רוצה.
בברכה,
עו"ד מיכל.

התשובה מנעמי התעכבה ולא ידעתי מה לחשוב, ניסיתי לעבור על תיק שטיפלתי בו אבל האותיות כאילו רקדו מול עיניי, לא הצלחתי להתרכז, המחשבות על מה שנעמי סיפרה לי התרוצצו במוחי והרגשתי את העיקצוצים שמתחילים לי בין הרגליים, הרגשתי שאני הופכת רטובה שם בפנים. נגשתי למטבחון להכין לי קפה, התעלמתי מהמבטים הנשלחים לעברי אבל לא יכולתי לפספס את ההתלחשות של שתי עורכות דין שהביטו לעברי, משפילות עינים כשאני מביטה לעברן ומחייכות לעצמן.

רק לקראת הצהרים הגיע סוף סוף מייל התשובה מנעמי :
אל : עו"ד מיכל.
מאת : עו"ד נעמי.
הנדון :RE: רוצה.
מצויין, תהיי אצלי במשרד ב-13:45.
עו"ד נעמי, עוזרת אישית.

הסתכלתי בשעון, כמעט שעתיים שחלפו כמו יומיים ולקראת אחת ורבע לא יכולתי לשבת בכסא וניגשתי לשרותים. קודם התאמצתי ועשיתי פיפי, שלא יפתיע אותי ברגע לא מתאים, אחר כך ניגבתי טוב טוב את הכוס שלי עם מגבון לח ריחני, מנקה גם את העקבות של הרטיבות שהיתה, רעננתי את האיפור והשפתון ולקנוח מרחתי כמות נדיבה מהבושם האהוב עלי גם שם, באזור המנוש, וברבע לשתים בדיוק דפקתי על הדלת של נעמי.
"שבי" היא הצביעה על הכסא שמולה והלב שלי ירד לתחתונים, חששתי שהנה היא הולכת להודיע לי שלא התקבלתי, "בשעה שתים אנחנו הולכות למשרד של עו"ד ירון" היא חייכה, "זה לא אומר שהתקבלת, לעו"ד ירון יש את המבחן המיוחד שלו" היא ציחקקה, "אבל בואי נגיד שצעדת צעד אחד גדול קדימה כדי לקבל את התואר"
"התואר?" לא הבנתי.
"כן, התואר" היא צחקה, "השרמוטה של השותף הבכיר" היא עצרה לרגע, מביטה בי ומחייכת למראה הסומק שפרח על לחיי, "אני מאחלת לך שהוא יקבל אותך ואני מקווה שמדי פעם תזמיני אותי לארוחת צהרים, נחליף חוויות"

"את לוקחת גלולות?" היא הפתיעה אותי כשהלכנו לעבר המשרד.
"לא, פעם לקחתי, יש לי עוד את המרשם, הפסקתי כשעזבתי את החבר שלי אבל אם התפקיד יחייב אני אקח שוב" מהרתי להסביר, במילה עוד שבוע אני מקבלת.
"שיט" נעמי רטנה, "לא חשוב, ממילא בשביל מה שהוא מתכנן לפעם הראשונה לא תצטרכי" היא ציחקקה, "ותזכרי שהפעם הראשונה תמיד יותר כואבת" היא אמרה פתאום, "תתאפקי, זה שווה את המאמץ"
"כואבת? מאמץ? מה? מה זה?" גמגמתי, קצת מבוהלת.
"סוד" היא ציחקקה, "מצטערת אני לא יכולה לגלות, עו"ד ירון אוהב לשמור על זה בתור הפתעה" היא נכנסה לחדר של המתנה המהודר של עו"ד ירון בלי לדפוק, נתנה לי להכנס וסגרה אחרינו את הדלת.

שושנה, המזכירה של עו"ד ירון, ישבה מאחורי השולחן שלה בחדר ההמתנה. ראיתי את המבט החוקר ששושנה שלחה לעברי, שושנה הייתה המזכירה המיתולוגית של אביו של ירון וכשזה פרש ומינה את בנו למחליפו הוריש לו אותה יחד עם התפקיד והחדר. גם על שושנה התרוצצו הרבה סיפורי רכילות עסיסיים אבל משושנה כולם פחדו, לה אף אחד לא העז לקרוא בשמות אפילו מאחורי גבה וככה, בדחילו ורחימו, הסתכלתי בה, כשנעמי הודיעה לה שעו"ד ירון קרא לנו.
"רק רגע" היא גחנה אל עבר האינטרקום שלה ולחצה על הלחצן, "עו"ד ירון" היא אמרה בקול מלא כבוד, "עו"ד נעמי פה, היא מבקשת להכנס"
"היא לבד?" שמעתי את קול הבס הרועם שלו.
"לא" היא ענתה והביטה בי, "היא עם עו"ד מיכל" היא ענתה, מדגישה את העורכת דין במין יראה כזאת והופתעתי, לא ידעתי שהיא אפילו זוכרת את שמי כי עד היום היא התעלמה ממני.
"שיחכו, אני תכף אקרא להן" שמעתי את ירון מבעד לרמקול של האינטרקום.
"תחכו, הוא תכף יקרא לכן" היא חזרה כאילו לא שמענו, מצביעה על ספת העור המהודרת בצד השני של החדר.

התישבנו. מספיק קרוב כדי לראות איך היא עושה את עצמה עסוקה אבל בעצם פוזלת לעברנו ומספיק רחוק שהיא לא תשמע את ההתלחשות שלנו. "היא משלנו" נעמי הפתיעה אותי, "שושנה" המשיכה למראה המבט התמהה שלי, "גם היא חתומה על הסכם חשאיות כמו שלנו וגם היא נותנת שרותים דומים לאבא והבן"
"את מתכוונת…?" לחשתי ולא הצלחתי להשלים את המשפט אבל תנועת היד שעשיתי הייתה שווה את כל המילים שהחסרתי.
"כן, לזה בדיוק" היא לחשה חזרה.
"ועם אשתו של ירון?" לא התאפקתי ושאלתי.
"לא" היא ציחקקה, "פעם היא הייתה קוראת לה אבל עכשיו כבר לא, היא טוענת שהיא זקנה מדי"
"אוקיי" המהמתי, מנסה לעכל. הרבה הפתעות היו לי בימים האחרונים.
"אם את לא יודעת שושנה היא גם המזכירה שלך"
"יודעת" מלמלתי, קצת נבוכה, שושנה מבוגרת ממני.
"לא, אני מתכוונת שהיא תעשה כל מה שתגידי לה, גם אם את רוצה ממנה ש…" האינטרקום של שושנה טרטר וקטע את דבריה, "שיכנסו" שמעתי את קול הבס הרועם של עו"ד ירון.
"אתן יכולות להכנס" שושנה חזרה כהד, כאילו לא שמענו אותו.
"רגע!" נעמי עצרה אותי ליד הדלת הסגורה של החדר, "קודם צריך להוריד תחתונים!" והיא התחילה להוריד את שלה.
"מה?!?" לא הבנתי וראיתי את החיוך ששושנה מנסה להסתיר כשגם אני הצטרפתי.
"ככה הוא דורש, גם שושנה מחוייבת לזה" היא אמרה בקול וראיתי את המזכירה שלו מסמיקה, "נכון שושנה!" והיא הניחה את התחתונים שהורידה על השולחן של שושנה.
"נכון, עו"ד נעמי" היא ענתה בקול מובך.
"משושנה, בגלל שהיא נכנסת ויוצאת הרבה, הוא דורש תמיד להיות בלי תחתונים" נעמי המשיכה בהפתעות שלה, "נכון שושנה?"
"נכון, עו"ד נעמי" היא ענתה בקול מבויש והסמיקה, אולי כי היא ידעה מה שיבוא מייד.
"תוכיחי!" נעמי ציחקקה ואני כמעט התעלפתי.
שושנה נעמדה והרימה את החצאית שלבשה ולתדהמתי היא הייתה בלי תחתונים, עומדת ככה, עם הכוס החשוף שלה ומחכה. "תודה" נעמי גיחכה לעברה והיא הורידה והתיישבה חזרה בכסא, מבוישת. "אוקיי, צריך להכנס, הבוס לא אוהב לחכות" היא זרזה אותי, "תניחי את התחתונים שלך על השולחן של שושנה ונכנס".
הנחתי.

עמדנו מול השולחן שלו וחיכינו, עו"ד ירון היה שקוע במסך המחשב שלו, קורא ומדי פעם מקליד. "בוס" נעמי פנתה אליו, "זאת עו"ד מיכל, המועמדת לתפקיד העוזרת האישית שלך במקומי"
עו"ד ירון הפנה את מבטו לעברי, "נחמד לפגוש אותך שוב" הוא חייך אלי והעביר את המבט לנעמי שלצידי, "ואת ממליצה עליה?"
"ממליצה" היא ענתה.
"ואת יודעת מה יקרה אם אני לא אבחר בה?"
"יודעת" והפעם שמעתי אותה קצת חוששת ובולעת רוק.
"ספרי לה!"
"הוא יעניש אותי" היא הביטה לעברי וחייכה, "כמו בסרט ההוא, המזכירה"
עוד הפתעה. את הסרט אני מכירה, גם את העונש, אבל אני לא מזוכיסטית כמו ההיא בסרט, גם לא נעמי. "ועדיין את מסכימה?" עו"ד ירון שאל באותו קול בס הרועם שלו.
"עדיין, אני מאמינה שהפעם הבחירה נכונה" נעמי ענתה, רצינית, ואם היינו לבד הייתי שואלת אותה מה זה הפעם שהיא אמרה אבל לא היינו לבד וגם עו"ד ירון לא נתן לי את הזמן, "אוקיי" הוא פנה אלי, "תתפשטי!" והוא החזיר את מבטו למסך המחשב.

לרגע קפאתי. ידעתי שזה יבוא, היה לי ברור שעו"ד ירון לא קונה חתול בשק והוא ירצה לבדוק את הסחורה, נעמי גם רמזה לי את זה, אם אני חושבת על כל השיחות שלנו היא אפילו אמרה את זה במפורש, "כן בוס" אמרתי וראיתי איך חיוך מחליף את פניה הרציניות של נעמי, "מה שתגיד בוס" התחלתי להתפשט במהירות.
עמדתי עירומה. לא היה לי קר ולמרות זאת הפטמות שלי עמדו זקופות ונוקשות. רציתי לכסות את הפרטיים שלי בידי אבל הצלחתי לשלוט בעצמי, עומדת במין עמידת נוח, פישוק קל ברגליים וכפות הידים אוחזות זו בזו מאחורי הגב, עמדתי וחיכיתי.

היה לו זמן ולהפתעתי התחרמנתי מלעמוד ככה, הרגשתי איך הפטמות הופכות נוקשות יותר והעיקצוצים בין הרגליים שלי התגברו. טיפה נשרה מהכוס והתחילה להחליק לאורך הרגל ופתאום הרגשתי מין ביישנות כזאת לעמוד כך מולו והתגובה הטבעית שלי הייתה לכסות את ערוותי ושדיי בידי.

ירון צחק, אולי לזה הוא חיכה, "את באמת לא צריכה" הוא קם מהכסא ובא לעברי, "את אישה צעירה ויפה ואת צריכה להיות גאה בזה. מקורות החיים שלך ומהעבודה שעשית כאן אני יודע שיש לך כל כך הרבה פוטנציאל" הוא נעמד מולי ונשען בידיו על שולחן העץ הגדול שלו, "תורידי ידים".
הורדתי, עמדתי מולו שוב חשופה. "תסתובבי!". הסתובבתי לאט, בדיוק כמו אז מול נעמי. "עמדי!" נעמדתי, מביטה בו במין צפיה.

"אני חושבת שאני אשאיר אתכם לבד" שמעתי את נעמי אומרת, "אבל אני מקווה שלא אכפת לך אם אני אצפה מהצד, בכל אופן גם אני נשפטת".
"אין בעיה" ירון ציחקק, "שבי שם" הצביע על ספת העור שעמדה בצד, אני בטוח שלא אכפת לך שיש לנו קהל" הוא גיחך לעברי.
"לא" מלמלתי, מובכת.
"בעצם" ירון פנה לנעמי אחרי שזאת התיישבה, מפשקת רגליים ומושכת למעלה את החצאית הקצרה ומגלה שהיא בלי תחתונים, חושפת לעיניו הבוחנות את ערוותה ושפתי הכוס הבשרניות, "קודם תתפשטי! כמוה"

ירון חיכה עד שנעמי תתפשט ורק אז פנה שוב אלי, "בוא נראה מה את יודעת" הוא הניח את ידיו על כתפיי ומשך אותי אליו לנשיקה, "תתמסרי" הוא לחש, מנסה לדחוף את לשונו לפי הסגור, ואני פתחתי ונתתי ללשונו לחדור פנימה, נענית לו, מתמסרת וצלילי הלשונות ומצמוצי השפתים המתנשקים מלאו את חלל החדר.
ירון לחץ בידיו האוחזות בכתפיי ודחף אותי על ברכיי. לא התלוננתי, גם לא נלחמתי בו, נעניתי, ירדתי על ברכי לפניו ועשיתי את מה שידעתי שהוא מבקש, פתחה את רוכסן מכנסיו ותפסתי את הזין שלו, שולפת, מביטה ונשארתי המומה, "אלוהים" התנשפתי, מופתעת מהזיין הענק שלו, "זה לא אמיתי"
"הכי אמיתי שיש" הוא פרץ בצחוק ושמעתי גם את נעמי צוחקת איתו, "ככה זה כשהוא רפוי" נעמי אמרה מרחוק וחשבתי שהיא צוחקת עלי, "עכשיו תראי לנו איך את מוצצת לי!" ירון המשיך, "בואי נראה אם עו"ד נעמי צדקה לגביך, זה שאת עורכת דין מעולה אני יודע, אחרת בכלל לא היית פה עכשיו, עכשיו בואי תראי לי איזה שרמוטה את".

המילים שלו עקצו אותי, השפילו, אבל רציתי את התפקיד ועשיתי בדיוק את מה שהוא ציפה ממני, אחזתי באיבר הגדול, פתחתי רחב את פי והכנסתי אותו פנימה, מלקקת ומשחקת עם הלשון ומרגישה איך הוא הולך וגודל, ממלא את פי והופך לנוקשה וגדול עוד יותר. הדבר היה ענק, הרגשתי איך הלסתות שלי נפתחות עוד יותר ולא יכולתי להאמין שאני מצליחה להכיל את כל הגודל הזה אבל המשכתי למצוץ לו, מנסה להוכיח לו שאני המתאימה, שאני השרמוטה שהוא מחפש.
ליטפתי לו את הביצים, מצצתי ושיחקתי בהם, בחיים עוד לא מצצתי זיין והלסתות התחילו לכאוב לי, עבדתי קשה, מצצתי וליטפתי ועשיתי כל טריק שאני מכירה כדי שהוא יגמור ותאמינו לי, יש לי נסיון בלמצוץ, רציתי שכבר יגמור ולא היה אכפת לי איפה אבל לעו"ד ירון היו תוכניות אחרות, "לא כל כך מהר," הוא ציחקק, "לגמור אני מתכוון לגמור במקום אחר, קומי ותסתובבי, תשעני על השולחן.

עיניי התרחבו כשראיתי את העמוד מתח גבוה שהתרומם בין רגליו, כזה עוד לא קיבלתי, אני בטוחה. "אבל … זה גדול מדי" גמגמתי "וחוץ מזה אני לא לוקח גלולות, אני אתחיל מייד אחרי הווסת" הסברתי מייד, "אני לא יכול להסתכן להיכנס להריון"

עו"ד ירון פרץ בצחוק ונעמי הצטרפה אליו, "במקום שאני הולך לתקוע את התותח הזה" הוא אחז בזקפתו המתוחה בידו והציג אותה בפני בתנועת אגן גסה, "אף אחת עוד לא נכנסה להריון! עכשיו תסתובבי ותשעני על השולחן!"

בבת אחת נפל לי האסימון, הבנתי לאיפה הוא מכוון והחוורתי, הבטתי בנעמי, אולי ממנה תבוא הישועה אבל היא רק חייכה "בבקשה, אף פעם לא עשיתי את זה שם" הרגשתי שאני על סף דמעות, "אני מתחננת, אני אמצוץ לך כמה שאתה רוצה כדי לפצות אותך, אני מוכנה שתגמור לי בפה ואני אבלע" התחננתי.
"את הולכת למצוץ את הזין שלי בכל מקרה" ירון חייך בלגלוג, "את תמצצי ולא רק לי, תמצצי ותבלעי" הוא המשיך בקול בטוח, "תחשבי על זה כדרך המיוחדת שלי לברך אותך על התפקיד החדש, עכשיו תשעני על השולחן או אולי את רוצה שאני אפטר אותך!"

הרעיון של לאבד את מקום העבודה הפחיד אותי יותר ממעשה סדום שהוא הולך לעשות בי, זה לא נכון שלא דפקו אותי בתחת עד היום, דפקו אבל זה היה עם אשה, ועשינו את זה עם דילדו קטן, לא דומה בכלל למפלצת שהתנוססה בגאון בין רגליו.
הסתובבתי ונשענתי על השולחן, "תפשקי רגליים" ירון הורה לי, "כן, ככה" הוא סימן לי ברגלו עד שעמדתי בפישוק שרצה, "עכשיו תפתחי את התחת!"
הצמדתי את פניי ושדיי אל השולחן הקר, שלחתי את שתי ידיי לאחור, אחזתי בפלחי ישבני המוצקים ומתחתי אותם לצדדים, חשפתי בפניו את פי הטבעת שלי והוא, בלי הרבה הכנות, תקע את האצבע שלו אל החור הזעיר והמכווץ והתחיל למתוח אותו.
"אמא'לה…" התנשפתי, "זה כואב"
"הטריק הוא להירגע" נעמי קמה מהספה ונעמדה ליד השולחן, "את פשוט צריכה להירגע, זה כואב בפעם הראשונה כי זה לא מתוח, אבל אחר כך תתרגלי לזה ובהמשך את תאהבי את זה, כמוני" היא ליטפה את ראשי, "בוס" היא פנתה לירון, "אולי נמרח לה קצת ג'ל, כשזה יבש זה יכאב גם לך"
"טוב, תביאי" הוא ענה ושלף את אצבעו מישבני, "תביאי ותכיני אותה" הוא התיישב מולי על כורסת המנהלים המפוארת שלו ושפשף לעצמו בעדינות, לשמור על המתח, בזמן שנעמי שלפה שפופרת ג'ל סיכה ממגירת השידה שעמדה בצד והתחילה למרוח לי, למרוח כמות נדיבה ולעסות, למתוח את הפתח הצר שהלך והתרחב.
"תפתחי חזק" היא הפליקה לי על אחורי בחיבה ואני מתחתי את פלחי ישבני ככל שהצלחתי, "בוס, היא מוכנה" היא הודיעה אחרי שמרחה עוד כמות נדיבה מהג'ל השמנוני וחזרה לשבת בספה, מביטה בי.

ירון חזר ונעמד מאחורי, מתופף באברו הגדול על פלחי ישבני. "תתכונני" הוא הניח את ראש הזיין שלו על פי הטבעת המשומן והרגשתי את העטרה המתוחה נלחצת אל הפתח הצר, מבקשת להכנס. פי הטבעת הזעיר שלי נאבק איתו, חסם את דרכו, התנגד אבל עו"ד ירון היה חזק יותר, לרגע הוא עצר ואז דחף חזק באגנו ונעץ לתוכי את אייל הברזל שלו, פרץ את החומה!

"הו אלוהים" גנחתי בקול, "אמא'לה, זה כואב!" נשכתי שפתיים בכוח שלא לפרוץ בצווחה.
"ככה זה כשחוטפים 22 סנטימטרים של זקפה גברית משובחת בישבן" שמעתי את הגאווה בקולו, במיוחד כשציין את ה-22 סנטימטר, "את תראי, עוד מעט תתרגלי לזה ותבקשי עוד! נכון עורכת הדין נעמי"
"נכון בוס" היא ציחקקה, "אני כבר מתגעגעת, רק מלראות איך אתה מכניס לה גמרתי" היא החניפה לו.

רציתי לצרוח, לבקש רחמים כשהזיין הגדול שלו קרע את ישבני, אבל ידעתי שאסור לי, שבחוץ עלולים לשמוע אז שתקתי, נשכתי שפתים והתאמצתי שלא לבכות. עו"ד ירון המשיך לדחוף את הזין שלו לתחת הכואב שלי ולהפתעתי פי הטבעת שלי נמתח והתאים את עצמו. גנחתי בשקט, כאב לי כשהוא דחף את כל הזיין לתחת שלי, לא מאמינה שהצלחתי לקלוט את כל ה-22 סנטימטר של זקפה גברית נוקשה כפלדה בתחת הקטן שלי.

לרגע הוא עצר, נותן לי להתרגל לפולש הגדול שחדר אל ישבני, "איך את אוהבת לחטוף?" הוא ציחקק והגסויות שהוא דיבר לא השתלבו לי עם השפה המקצועית הקולחת שהכרתי אצלו.
"וואו, זה כואב" התנשפתי בקול.
ירון חייך והתחיל למשוך את זקפתו מתוכי, לאט, מוציא אבל לא עד הסוף ועצר. "להוציא?" הוא הפתיע אותי.
"לא בוס" מהרתי לענות, נכון שכאב לי אבל ידעתי שאם הוא יוציא אני נכשלתי, "אבל בעדינות, בבקשה" התחננתי.
שוב הוא דחף לי, לאט, מתחשב, נותן לפי הטבעת והרקטום שלי להתרגל לגודל שלו. שוב הוא הכניס לי את כל ה-22 סנטימטר עבים שלו ושוב התחיל להוציא, כמעט עד הסוף, והכניס, פמפם באיטיות, זיין אותי בתחת ולאט לאט הגביר את המהירות.

ראיתי את נעמי יושבת, מביטה בנו ומאוננת, לא סתם היא אמרה לו שהיא גמרה רק מלראות. סובבתי את הראש, לא רציתי שתראה את הבעות הכאב שעל פני למרות שהוא צדק, ככל שהוא המשיך הכאב הלך ופחת אם כי למרות שכבת הג'ל הנדיבה שנעמי מרחה לי התחיל לשרוף לי בפי הטבעת. "יהיה לך קשה לשבת איזה יום או יומיים" ירון כאילו קרא את מחשבותי כשהוא מפמפם בי במרץ, "אבל זה יהיה לך שווה, מבטיח!" וזה בדיוק מה שרציתי, שיהיה לי שווה.
אבדתי את תחושת הזמן. ירון אחז במותני והגביר את הקצב ישבנו נע קדימה ואחורה והזיין הגדול שלו התחכך בפי הטבעת שלי, שולח זרמי חום לכל הגוף. עוד כמה פמפומים חזקים כשאגנו מכה בישבני בצליל חזק שהדהד בחדר ובאופן הכי אבסורדי ולמרות שכאב לי הרגשתי שאני מתגרה, שאני נעשית רטובה שם בכוס, שאני רוצה שימשיך.

גנחתי, הפעם מהנאה, גניחה חלשה, קטנה, אבל לא היה לי ספק שבשקט שבחדר הם שמעו אותה. סובבתי חזרה את הראש, הבטתי בנעמי והיא בי, מחייכת אלי במין חיוך כזה של 'אמרתי לך' וחזרה לאונן.
לא רק אני גנחתי, גם ירון, נהמות ההנאה תאוותניות שהלכו והתגברו עד השיא, עד שכל גופו נמתח. הוא נעץ בי את זקפתו הכי עמוק שאפשר וגמר, פרק בי את בקבוקיו המלאים, מלא את ישבני הכואב בזרמתו החמה.

"עכשיו תרדי על הברכים ותמצצי לי" הוא ציווה בקול קשוח, "תנקי לי אותו!". לרגע היססתי אבל ירדתי. מצצתי לו ומצאתי את עצמי מתלהבת. אף פעם לא התרגשתי כל כך למצוץ לגבר כמו הפעם, מפתיע! מפתיע בגלל שבעצם הוא כפה את עצמו עלי, טוב, לא כפה, אני רציתי את זה למטרותיי, לקידום המהיר שלי, והוא רצה את זה למטרותיו, פורקן, ומפתיע לאור המקום שהזיין שלו היה רק לפני רגע, בתחת שלי!
לא לקח לו הרבה לפני ששוב עמד לו, "כן" הוא גנח בקול, "תמשיכי, כן, ככה, עוד!" הרגשתי בפה איך ההתרגשות שלו הולכת וגוברת, "כן, הנה!" הוא אחז בידיו בראשי והצמיד אותו חזק לחלציו, "כן, הנה, קחי!" והוא השפיך שוב, הפעם בפה שלי, מילא לי את הפה ואני בלעתי, מלקקת את שפתיי בתנועה מפתה.

"התקבלת" הוא חייך אלי והושיט לי טישו מהקופסה שעל השולחן. ניקיתי לעצמי את השפתיים מטיפות הזרע שעליהם, "את לא רק עורכת דין טובה" וזאת הפעם הראשונה מאז שהתקבלתי למשרד שהוא מחמיא לי מקצועית, "את גם תהיי עוזרת אישית מעולה ואני מתנצל אם הייתי קצת גס אליך, לפעמים אני נסחף מכל הלחץ הזה בעבודה" הוא סגר את רוכסן החנות ורכס את מכנסיו, "אני נוסע מחר לחופשת הסקי שלי, שבועיים, עד שאני חוזר יש לכם זמן להשלים את החפיפה, אני אבחן אתכם!" הוא ציחקק, "כולל עונשים! נעמי תסביר לך על העונשים שלי" הוא ציחקק, "עכשיו תתלבשי!"

התלבשתי במהירות, כאילו פחדתי שהוא יתחרט וישנה את דעתו. עו"ד ירון חיכה עד שאסיים להתלבש ורק אז קרא באינטרקום לשושנה, המזכירה שלו.

שושנה נכנסה ונעמדה מולו בעינים מושפלות, "קראת לי עורך-דין ירון" והיה הרבה כבוד באיך שהיא אמרה עורך דין.
"כן, תכירי, עו"ד מיכל, היא תהיה העוזרת האישית שלי במקום עו"ד נעמי"
"ברכותי עורכת-דין מיכל" היא הפנתה את ראשה לעברי, מחייכת, אבל ראו שזה מאולץ.
"תודה" עניתי, מחייכת חזרה.
"שושנה תעזור גם לך בכל נושא שתצטרכי" ירון המשיך והסביר לי, "וכשאני אומר כל נושא אני מתכוון לזה, לא רק נושאי המשרד אלא גם אם תצטרכי הרפיה או אפילו יותר מזה אם את מבינה למה אני מתכוון" הוא צחק, "נכון שושנה?"
"נכון עורך-דין ירון" שמעתי את העלבון בקולה.
"אני בטוח שעו"ד נעמי תסביר לך לה הכל במסגרת החפיפה שלהן ואני מאמין שהיא תתרגל איתה קצת" הוא שוב צחק וראיתי את שושנה כאילו מתכווצת, "אין לך התנגדות, נכון שושנה?" והיה הרבה ציניות באיך שהוא שאל.
"לא עורך דין ירון"
"יופי, ועוד משהו שושנה, אבא אמר שהוא יבוא מחרתיים למשרד, יש כמה שגיאות במסמך שהדפסת עבורו" הוא התרווח לאחור בכורסת המנהלים שלו, מחייך חיוך ציני, את יודעת מה זה אומר, נכון שושנה?"
"נכון עורך-דין ירון" ראיתי אותה מחליפה צבעים ולרגע היה לי נדמה שהיא הולכת לבכות, "אני מבינה"
"טוב, אז לעבודה" פנה אל צג המחשב והתחיל לעבוד כאילו כלום לא קרה, מסמן לנו בכך שהפגישה נגמרה.

שושנה חיכתה עד שנעמי ואני יצאנו ורק אז יצאה, לבשנו במהירות את התחתונים שלנו שהיו על השולחן כששושנה פנתה אלי "אני פה לרשותך, כל מה שאת צריכה רק תבקשי" והיה ברור לי שזה מאולץ כי הטון הקשוח שהיא דיברה איתי עד היום הפך פתאום מתחנף אבל מה אכפת לי? הדרך שהצבתי לעצמי כדי להפוך לשותפה במשרד נראתה לי עכשיו סלולה מתמיד ושכולם יקנאו.

"תגידי" שאלתי את נעמי כשחזרנו למשרד שלה, "מה הסיפור של שושנה שהיא מתמסרת אליו ככה?"
"קודם כל כסף, את הסכום שמשלמים לה פה היא לא תקבל בשום מקום אחר" נעמי חייכה והתרווחה בכסא שלה, מותחת ידים, "וחוץ מזה יש איזה סוד אפל בעברה שהאבא של ירון יודע עליה ועכשיו גם ירון, הייתי מתה לדעת מהו, ניסיתי! אבל לצערי לא הצלחתי"
"ומה הסיפור על השגיאות במסמך?"
"אהה, זה" נעמי ציחקקה, "ראית את הסרט המזכירה?"
"ראיתי" עניתי בסקרנות.
"זוכרת מה העורך דין עושה למזכירה כשהיא טועה בהדפסה"
הסמקתי. "אני לא מאמינה" עניתי, "הוא…" נתקעתי.
"תאמיני" היא חייכה אלי, "בדיוק כמו בסרט, אבל בדיוק! בעצם לא בדיוק, כמו שאני מכירה את האשמאי הזקן הוא יקרא לנו לראות, להשפיל אותה ולהזהיר אותנו" היא פרצה בצחוק, "למרות שלי הוא לא העז לעשות את זה".
"אני לא מאמינה" מלמלתי לעצמי, "והיא תסכים?"
"תסכים" נעמי ענתה בבטחון, את תראי ואם עוד לא הבנת גם את צפויה לעונשים כאלה" היא שוב ציחקקה, לא מהאבא, אולי זה הסיכום שלו של ירון איתו, האבא מעניש רק את שושנה, אבל מעורך-דין ירון כן,ובלי עדים כמובן" היא הוסיפה, "עדים זה הפאטיש של האבא"
"ו…" גמגמתי, "גם אותך הוא העניש ככה?"
"ירון? בטח, פעם בחודש לפחות הוא מוצא את הסיבה להעניש אותי קצת, בקטנה, זה יותר מין משחק מקדים שמדליק אותו, חינוך למצוינות הוא קורא לזה לפני שהוא עובר לזיון" היא השלימה במין אירוניה כזאת.
"אני לא מאמינה" חזרתי שוב כמו תקליט שרוט.
"את מתחרטת?" נעמי שאלה בציניות, "זה עוד לא מאוחר".
"לא!" עניתי, נחרצת, "גם אני מוכנה לשלם את המחיר כדי להיות שותפה".

למחרת כשישבתי במשרד של נעמי ועברנו על המשימות שלה בתיקים שעו"ד ירון מטפל שושנה דפקה בדלת, נכנסה ומסרה לנעמי מכתב מעו"ד ירון. נעמי פתחה את המעטפה, קראה בשקט, סיימה והביטה בשושנה, "את יודעת מה כתוב פה?" היא שאלה בחיוך.
"כן" שושנה השפילה עיניים, עומדת מסמיקה, "הוא נתן לי להדפיס את זה"
"מה? מה?" התערבתי, סקרנית, ונעמי נתנה לי לקרוא את המכתב. המכתב היה קצר, עניני, "מגיע לה עונש, לטיפולך!". לא הבנתי, "מה כבר עשית שמגיע לך עונש?" שאלתי בתמימות את שושנה.
"כלום" היא ענתה והשפילה עינים.
"כלום?" נעמי התערבה, "את יודעת שעורך-דין ירון לא נותן סתם עונשים!" ואפילו מבעד לטון הקשוח הבחנתי בציניות שבדבריה.
"סליחה" שושנה הסמיקה, "אבל באמת, זה לא הגיע לי, לדעתי…"
"אפילו אל תחשבי על זה!" נעמי קטעה אותה בתקיפות, כאילו קראה את מחשבותיה וידעה מה היא רוצה להגיד, "למה?!?"
"כי כבר רציתי ללכת הביתה ופתאום הוא קרא לי והייתי עם תחתונים ו…"
"אז זה לא סתם" נעמי שוב קטעה אותה, "עד שאני אחליט על העונש גשי ותעשי לנו קפה, לי הפוך כמו שאני אוהבת ולך?" היא פנתה אלי.
"הפוך, חזק ובלי סוכר" עניתי, קצת במבוכה.

"מה הסיפור?" שאלתי את נעמי כשושנה יצאה.
"סתם" היא צחקה, "זה חלק מהחפיפה אתך, להסביר לך ולה את מקומה בשרשרת המזון" היא חייכה אלי, "גם איתי הוא עשה לה את זה ואני לא אתפלא אם נקבל עוד משימה כזאת לפני שהוא חוזר, מה שבטוח זה שכשהוא יחזור הוא יעשה לה את זה שוב, בעצמו"
רציתי לשאול עוד אבל החלטתי שלא, התביישתי. שתקנו עד ששושנה חזרה עם מגש שהקפה שלנו עליו ובצד עוגית 'לוטוס' אישית עטופות בצלופן.
שושנה עמדה וחיכתה שנמשיך, אני ישבתי, הבטתי בה וחיכיתי לנעמי. "תתפשטי!" נעמי זרקה לעבר שושנה והתחילה לשתות בשלווה מהקפה, אצלי הנשימה נעצרה לרגע אבל ברגע ששושנה, במין הכנעה כזאת, התחילה להתפשט גם אני התחלתי לשתות, מביטה איך היא מורידה בגד אחר בגד, מקפלת בקפידה ומניחה על השולחן בצד עד שנשארה עירומה, עומדת ככה, הראש מושפל, ומחכה למוצא פיה של נעמי שנתנה לה לחכות ואחר כך הסבירה לי שהיא עשתה את זה בשבילי, שאני אלמד כי זה קטע כזה שירון אוהב לעשות לנו, לתת לנו לעמוד עירומות ולחכות.
"שושנה" נעמי התחילה אחרי עוד כמה לגימות כאלה, "שתינו יודעות שעו"ד משה יבוא מחר ויפליק לך" נעמי עצרה ללגימה וראיתי את המבט המובך על פניה של שושנה, "כנראה שגם נראה את זה" היא הוסיפה עם חיוך ושושנה הסמיקה, "אז היום נחפש משהו אחר, משהו שאת טובה בו" היא עקצה אותה וזאת התכווצה עוד יותר, "היום תמצצי לנו, לשתינו, תראי לעו"ד מיכל כמה את טובה בזה"

חשבתי שהיא תתוכח, שתגיד שהיא לא מוכנה, אבל לא! שושנה ירדה על ברכיה, כאילו הייתה אסקופה הנדרסת, "עם מי להתחיל עו"ד נעמי?" היא שאלה ושמעתי את העלבון בקולה.
"איתי" נעמי ציחקקה ומשכה את הכסא לאחור, שאראה, הרימה את שולי החצאית הקצרה ופישקה רגליים, עושה לה מקום והיא נכנסת בינם, "ברשותך" שושנה אחזה בזהירות בתחתונים הלבנים שלה ונעמי הרימה את ישבנה ונתנה לה למשוך ולהוריד, "תודה" שושנה מילמלה והצמידה את שפתיה לשפתי הכוס של נעמי והתחילה למצוץ לה!
הסתכלתי מהופנטת איך שושנה יורדת לה, נעמי עצמה עיניים, התרווחה בכסא והתמכרה לתענוג, גונחת, גניחות מאופקות, שלא ישמעו במקרה, אבל ברור שהיא נהנית. שושנה לא הייתה צריכה הרבה כדי לתת לה את האורגזמה המפנקת, אחר כל, כשהיא עשתה לי את זה, הבנתי גם למה, שושנה הייתה מקצועית בזה וידעה בדיוק איפה לגעת עם הלשון כדי לענג אשה.
נעמי גמרה בסערה, מצמידה חזק את ראשה אל ערוותה ולוחשת בתשוקה, מספרת מה זה עושה לה. "עכשיו תפנקי את עו"ד מיכל" היא הודיעה כשנרגעה קצת וזאת התקדמה על ברכיה לכיווני ואני, כמו אוטומט, פישקתי רגלים. "ברשותך" היא נגעה לי בעדינות בתחתוני הביקיני שלבשתי וכמו נעמי לפני התרוממתי, נתתי לה למשוך אותם מעלי והתיישבתי חזרה, מפשקת חזק את הרגלים ומתרווחת בכסא, נותנת לה להראות לי מה היא יודעת, איך הלשון שלה מוצאת במהירות את הדגדגן הנפוח שלי ומשחקת בו, שולחת זרמי הנאה שמשתוללים בכל גופי, וכמו נעמי לפני לא הייתי צריכה הרבה כדי לגמור בסערה, לחוות אורגזמה שכבר הרבה זמן לא חוויתי כמוה.

"וואו" גנחתי בקול אחרי ששושנה יצאה, "היא טובה, כזאת גמירה עם אשה הרבה זמן לא חוויתי"
"כן" היא חייכה אלי, "אחד היתרונות בתפקיד שיחסרו לי, זה משהו שאפילו שותפה לא יכולה לבקש ממנה" היא ציחקקה, השתתקה לשניה, כאילו חושבת, והמשיכה "אלא אם כן את תגידי לה"
"להגיד לה מה?" לא תפסתי.
"את יודעת, תקראי לי להתיעצות" ואת ההתיעצות היא ליוותה בסימן מרכאות כפולות באצבעותיה, "ואחר כך תגידי לה לרדת לי"
"אני לא מאמינה, היא תסכים?"
"היא תסכים לכל מה שתגידי לה לעשות ובתנאי שזה בחדר שלך, זה החוזה שלה"
"ואת?" לא התאפקתי, "ניצלת את זה?"
"בטח!" היא חייכה לעברי, "לא הרבה ובעיקר לעו"ד תמר, את יודעת, העוזרת של ירון שהייתה לפני ולימדה אותי, הייתי חייבת לה, לא?"
"כן" מלמלתי, מבינה את הרמז, "ברור, אבל אני לא מבינה למה היא מסכימה שישפילו אותה ככה?"
"הלרדת זה לא מה שמשפיל אותה, להפך, את החלק הזה היא אוהבת ואפילו מחכה לו, זה אחד מהפאטישים שלה ואני לא יודעת למה. מה שמשפיל אותה זה שהיא צריכה לעשות את זה לנו, צעירות שיכולות להיות הבת שלה, להתפשט כשבא לנו, לרקוד לצלילי החליל שלנו ולפעמים גם לחטוף כמה פליקים בתחת, שיטת החינוך הישנה והטובה שעו"ד משה, האבא של עו"ד ירון, אימץ והבן ממשיך את דרכו"

את שארית היום העברנו במעבר על תיקי הלקוחות של עו"ד ירון, נעמי העבירה לי את כל מה שהיא ידעה ואני רשמתי בבלוק הצהוב, לא לשכוח.
לא הרגשנו איך הזמן רץ ופתאום השעה הייתה כמעט שמונה, לא משהו נדיר במשרד עורכי דין לעבוד עד מאוחר. "וואו, קבעתי עם עו"ד תמר בפאב" נעמי שלחה יד לטלפון, "בא לך לשתות איזה כוס יין לבן לסיום?" נעמי הציעה.
"יש לי רעיון יותר טוב" הצעתי, "יש לי שרדונה טוב במקרר ואני גרה קרוב, למה שלא נעלה אלי?".
נעמי שאלה את תמר וזאת הסכימה, הלכנו אלי, אני גרה קרוב. "היום מיכל קיבלה את המציצה הראשונה שלה משושנה" נעמי סיפרה לתמר באמצע הדרך ואני הסמקתי.
"נו?" תמר חייכה אלי, "איך?"
"מעולה" חייכתי חזרה, "היא יודעת לרדת לאשה"
"ואת?"
"מה אני?" לא הבנתי.
"ירדת פעם לאשה?" תמר שאלה, מחייכת.
ברגע הראשון רציתי להגיד לה שזה לא עניינה אבל אז עצרתי, חששתי שזה יחשב כחוצפה, בכל אופן היא שותפה ואולי אני אצטרך אותה בעתיד, אז למה להרוס יחסים על שאלה כזאת. "כן" עניתי, קצת מסמיקה, "אפילו יותר מפעם, ואת?" העזתי ושאלתי.
תמר הביטה בנעמי ושתיהן צחקו. "היו, אין מי שעברה את תפקיד העוזרת של שותף בכיר במשרד שלא עשתה את זה, את עוד תראי" היא גיחכה, "אבל ביננו, לא הגעתי בתולה לתפקיד, עשיתי את זה כבר קודם ואפילו הרבה"

הושבתי אותם בסלון והלכתי להביא את היין וכוסות, הסתבכתי קצת עם חילוץ הפקק ולכן התעכבתי, אף אחד לא הכין אותי למה שמצאתי כשחזרתי לסלון.
עמדתי המומה והבטתי בנעמי ותמר על הספה הגדולה, עירומות! מתמזמזות! מתנשקות זו עם זאת והשדיים שלהן לחוצות אלה לאלה, משתפשפות, דוקרות האחת את השניה בפטמות הנוקשות.
"רוצה להצטרף?" נעמי ציחקקה לעברי, "טובות השלושה מן השתים" הוסיפה חוכמה קטנה ושתיהן ציחקקו, "בואי" הוסיפה בקול מפתה, מזמינה אותי עם האצבע להצטרף, "בואי נטעם את הפוסי שלך"
ברגע הראשון קפאתי, זה לא שלא עשיתי את זה עם אשה אף פעם, עשיתי גם עשיתי ואפילו הרבה, אבל אתם יודעים, תפסו אותי לא מוכנה. אחר כך הם עודדו אותי והתחלתי להתפשט וברגע שהתחלתי הן קמו ועזרו לי, מצחקקות ומתחילות למזמז אותי, לגעת לי בפרטיים ואני התמסרתי להן.
אותו הלילה עשינו אורגיה של נשים, שלוש שעות של סקס נשי עם הפסקות לשתות מהיין וכשהשרדונה נגמר עברנו לטקילה, לוקחות שוט וצוללת לעוד סיבוב של מציצות וליקוקים, כולן יורדות לכולן, בלי הבדל בין שותפה למי שעדיין לא משכללות את ה-69 לגרסת השלישיה, מעגל אינדיאני תמר קראה לזה, אנחנו שוכבות על השטיח, הראש שלי בין הרגלים שלה, הראש שלה בין הרגלים של נעמי והראש של נעמי בין הרגליים שלי והלשונות של כולנו עמוק בחריץ שמול פנינו, מפנקות, מדהירות לאורגזמה עד שכולנו גומרות ושוב הפסקה קצרה, לשוט נוסף ולשנות כיוון, מי שמצצתי לה מוצצת לי עכשיו, מחזירה לי טובה.

לקראת חצות התפזרנו, מסופקות, מבטיחות זו לזו לחזור על זה עוד. למרות שהייתי עיפה לא נרדמתי אז עשיתי מה שתמיד אני עושה כשאני לא נרדמת, התפשטתי, נשכבתי עירמה על הבטן, דחפתי את הכרית מתחת לערוותי, עצמתי עיניים ואוננתי! הסיפורים שלהן על תקופת העוזרת האישית התרוצצו מול עיני העצומות כאילו היו מסך משוכלל, במיוחד אלה של תמר שהסבירה מה הוא עשה לה ועד כמה היא לא מצטערת, עד זה השתלם לה! אותו לילה החלטתי סופית שגם אני רוצה ויותר מזה, שאני מוכנה לשלם כל מחיר כדי שזה יקרה ומהר ועם ההחלטה הזאת גמרתי בפעם המי יודע כמה הערב, גמרתי ונרדמתי.

למחרת המשכנו לעבור על תיקי הלקוחות, נעמי מסבירה ואני שואלת שאלות ורושמת לי הערות בבלוק הצהוב. בצהרים עשינו הפסקה ואני מיהרתי לספרית ספרי החוק במשרד וחיפשתי מספר תקדימים עליהם חשבתי בזמן שנעמי הסבירה לי. מצאתי אותם, רשמתי בדיוק את הספר והעמוד בהם זה מופיע, אין לי ספק שעורך-דין ירון יהיה מרוצה ממני, מהעוזרת האישית החדשה שבחר, ולא רק בגלל הסקס שהוא הולך לקבל ממני.
לקראת השעה ארבע עו"ד משה, האבא של עו"ד ירון ומייסד המשרד, הגיע. כמו תמיד הוא עבר בין החדרים והחלל הפתוח כדי להגיד שלום רק שכולנו ידענו שבעצם הוא בודק שאנחנו עובדים ואוסף רכילות מהמלשינים הקבועים שלו. "תתכונני" נעמי הודיעה לי אחרי שהוא עבר אצלנו במשרד והיא הסבירה לו שאנחנו בחפיפה ואני המחליפה שלה בתפקיד העוזרת האישית של עו"ד ירון ומשום מה הדגישה את ה-ירון, למרות שהיא הסבירה לי שאני גם העוזרת שלו, "הוא זומם עלינו משהו" הוסיפה עם חיוך ממזרי כזה ולא פרשה.
כמה דקות אחר כך שושנה הודיעה לנו באינטרקום שעו"ד משה קורא לנו למשרד של עו"ד ירון. "הנה זה מתחיל" נעמי ציחקקה וקמה, מורידה במהירות את התחתונים, "נו, למה את מחכה, התפוח לא נופל רחוק מהעץ, ירון למד את תרגיל ה-'בלי תחתונים אצלי במשרד' מאבא שלו!" היא האיצה בי להוריד גם את שלי ולהפתעתי, ברגע שהנחתי אותם על השולחן ליד אלה שלה, היא לקחה אותם והריחה! לקחה נשימה עמוקה וחייכה, "וואו, מזכיר לי את אתמול בלילה" היא לחשה בתאווה, "היה טוב, נכון? אשתו של ירון תמות עליך, צריך לעשות לכן הכרה" היא ציחקקה.

בדרך הקצרה עד המשרד היא הסבירה לי עוד כמה דברים קינקיים על עו"ד משה, האבא, "אל תתרגשי אם הוא יעשה לנו משהו, גם לתמר ולי בזמנו הוא עשה כשהחלפתי אותה, לה 'מתנת פרידה' ולי 'מתנת ברוכה הבאה' ומסורת החרמן הזקן הזה לא שובר" היא ציחקקה, "בטח לא כשהוא יכול לתקוע אותנו" היא עצרה לרגע והמשיכה, "ועוד משהו, תקראי לו בוס, הוא אוהב את זה במיוחד מאז שהעביר את הניהול לבנו, זה מלטף לו את האגו, ותתכונני, הוא יבדוק אם אנחנו בלי תחתונים!" היא ציחקקה כשעמדנו כבר מול הדלת, מחייכת לשושנה שישבה מאחורי השולחן שלה ובלי לדפוק היא פתחה את הדלת, "תעשי מה שאני עושה" היא לחשה לעברי לפני שנכנסה ואני אחריה.

חלק 2

עו"ד משה ישב בכורסת המנהלים הגדולה של הבן שלו, מחייך לעברנו. נעמי נעמדה מול השולחן ואני לידה, מחכות. "ובכן, את העוזרת האישית החדשה של הבן שלי?"
"כן בוס" מילמלתי, משפילה עינים במבוכה.
"והסברת לה את תפקידיה?" הוא פנה לנעמי.
"כן בוס" היא חייכה אליו, "הכל"
"הסברת איך נכנסים למשרד שלי?"
"הסברתי"
"תוכיחו!"
נעמי לא התווכחה, כאילו חיכתה לזה, ובנון-שלנטיות הרימה את שולי החצאית שלה והראתה לו שהיא בלי תחתונים, מכה בי עם המרפק שגם אני ארים.
הסמקתי והרמתי, הראיתי לו את הכוס החשוף שלי, את שפתיי הכוס הבשרניות, נפוחות וכהות, לבושתי הרבה לא משאירות ספק שזה מגרה אותי ושאני מחורמנת מזה, לפחות כמו נעמי.
"אל תורידו!" הוא דרש בקול תקיף, "יפה, אני מרוצה" הוא חייך ומבטו נעוץ בערוותי החשופה, "לא טעיתם, אבל שושנה עשתה טעויות בהדפסה, את יודעת מה אני עושה למי שטועה?"
"יודעת" מילמלתי במבוכה.
"מה?"
"מעניש אותה?" ספק עניתי ספק שאלתי.
"נכון, מעניש אותה, מעניש כמו בסרט האהוב עלי, המזכירה" הוא חייך, "רוצה לראות?"
כבר כמעט אמרתי לא אבל מרפק מנעמי הזכיר לי מה התשובה הנכונה, "כן בוס" אמרתי, מנסה לחייך אליו.
"אוקיי, שבו שם" הוא הצביע על הספה שבצד, "בלי להוריד!" הוא הודיע ועוד מרפק מנעמי הזכיר לי לעשות בדיוק כמוה, לשבת, להרים את החצאית ולפשק רגלים, לתת לו לצלם לנו את הפרטיים שנחשפו. "יפה, אני רואה שלימדת אותה טוב, מי שרוצה לראות צריך גם להראות! אחר כך אני אתן לך פרס"
פעם שמעתי הרצאה של שופטת ידועה מבית המשפט העליון שאמרה שאסרטיביות זה סוד ההצלחה, שאת צריכה ליזום ולא לתת ליד המקרה להוביל אותך, וזה בדיוק מה שעשיתי, יזמתי! לרגע בלעתי רוק, אזרתי אומץ, "ולי בוס? לי לא מגיע פרס?" שאלתי בקול מתחנף.
עו"ד משה צחק, "אני כבר מחבב אותך" הוא חייך לעברי, "יודעת בדיוק מה אני אוהב, שילקקו אלי"
"תודה בוס" ציחקקתי ולא יכולתי שלא לראות את החיוך על פניה של נעמי, "אני מבטיחה להמשיך ככה" הוספתי עוד השקעה לעתיד, עו"ד משה הוא אחד משלושת המחליטים על קבלת שותפים, "אתה רוצה לראות גם ת'ציצים שלי?" המשכתי, מתעלמת הפעם מהמרפק והלחישה של נעמי.
"רעיון מצויין, איך לא חשבתי על זה קודם" הוא התלהב, "תראו לי, שתיכן!"

"שושנה!" עו"ד משה קרא לה באינטרקום, "תכנסי מייד!"
הסמקתי כששושנה נכנסה, היא העיפה בנו מבט, קצת מופתע, כנראה בגלל החידוש, השדיים החשופים שלנו. "בוס, קראת לי?" היא הישירה אליו את מבטה.
"כן" הוא נמתח בכורסת המנהלים המהודרת, מביט בה ומחייך, "קראתי לך" הוא לקח דף שהיה מונח על השולחן והציג לה, "מה זה?!?"
שושנה ידעה בדיוק את התפקיד שלה, "אופס, טעות" היא התנצלה, "סליחה בוס, זה לא יקרה שוב"
"טעויות! לא טעות, ואצלנו על טעויות משלמים!" הוא הודיע לה בקול קשוח, "נכון שושנה?".
"נכון בוס, סליחה בוס, זה לא יקרה שוב, אני מצטערת בוס"
"סליחה זה לא מספיק, צריך עונש! עונש חינוכי, כזה שתזכרי"
"בבקשה בוס, סליחה, זה לא יקרה שוב" היא המשיכה בתפקיד שלה כמצופה ממנה, "בבקשה, סליחה"
"לא יעזור לך, יהיה עונש! את יודעת איזה עונש מגיע לך, נכון שושנה?"
"כן בוס" היא נאנחה, מפסיקה להתווכח.
"כמה טעויות סימנתי לך?"
"שמונה, בוס" היא נאנחה.
"ותזכירי לי, מה קבענו על כל טעות?"
"על כל טעות הצלפה עם הסרגל, בוס" והיא הסמיקה, אולי בגללנו, "ועוד אחת לתזכורת, שאני לא אשכח".
"איפה?"
"בטוסיק" היא השפילה עיניים, מסמיקה.
"אז למה את מחכה?" הוא פרץ בצחוק לועג, "תתכונני!" הוא חייך והתרווח בכורסה שלו, מביט איך היא עומדת מולו ומתחילה להתפשט.

ראיתי את הסרט "המזכירה", אני זוכרת היטב את הסצנה שבה היא נשענת על השולחן ואת ההנחיות שלו ושושנה עשתה בדיוק את אותו הדבר רק שהיא הייתה עירומה, לגמרי, נשענת על המרפקים וכף היד פרוסה על השולחן, תומכת, שדיה שכבר מזמן לא זקופים תלויים תחתיה, רגליה מפושקות, ישבנה הגדול בולט לאחור ומהמקום שישבנו ראינו היטב את כל הפרטיים שלה החשופים בפנינו ואפילו מהמרחק שישבנו היה לי ברור ששושנה רטובה שם בטוטה שלה ואני הופתעתי, היא יודעת שהיא הולכת לחטוף הצלפה אבל לא היה לי ספק שכל המעמד הזה חירמן אותה, אותה ואותי, גם אני הרגשתי איך אני הופכת רטובה יותר ויותר שם בין הרגלים.
"בוס, סליחה, זה לא יקרה יותר" היא התבכיינה כשהוא קם, נעמד מאחוריה והתחיל ללטף את ישבנה הגדול בסרגל שבידו.
"גם פעם שעברה אמרת את זה" הוא נזף בה והפליק עם הסרגל חזק על ישבנה.
"אווץ'" חנוק נפלט מפיה, מהמקום שבו ישבנו לא ראיתי את פניה אבל היה ברור שזה כאב לה ושהיא נושכת שפתיים, "תודה בוס, זה מגיע לי כי טעיתי" היא הפתיעה אותי.
"נכון" הוא גיחך והפליק שוב על ישבנה, "אוול'ה" היא התפנקה, "תודה בוס, זה מגיע לי כי טעיתי" היא חזרה שוב על אותה תודה שלה, "שימי לב" נעמי לחשה לי באוזן, "ככה גם את תצטרכי להודות לעו"ד ירון אם הוא יחליט להפליק לך!".
"מה?" לא הבנתי והפנתי את מבטי אליה, "להפליק לי".
"כן, שכחת? זה מופיע בהסכם שחתמת" היא חייכה ולחשה, "ומה את חושבת, את לא תעשי טעויות? רק שהבן מפליק עם היד, אוהב את המגע הישיר" היא ציחקקה, "אין מי שלא עושה טעויות, אפילו אני" היא עצרה לשניה, מהססת, "את תראי, מהר מאד את תעשי טעיות רק כדי שהוא יעניש אותך" היא חייכה לעברי חיוך מסתורי כזה, "כמו שושנה וכמוני".
מבט מאיים ששלח לעברנו עו"ד משה השתיק אותנו, "לפשק רגליים! חזק!" הוא גער בנו וחזר להפליק לשושנה.

"שמונה" שושנה ספרה בקול, "תודה בוס, זה מגיע לי כי טעיתי"
"ועוד אחד לתזכורת" עו"ד משה ציחקק, מזכיר לה, והפעם הוא הפליק לה חזק במיוחד, שמעתי את אוושת הסרגל וצלצול המכה הכואבת, "איי!" היא נשכה שפתיים וחנקה צעקה חזקה, ""תודה בוס, אני לא אטעה יותר, אני מבטיחה" שמעתי את הדמעות בקולה.
שושנה נשארה באותה תנוחה גם כשעו"ד משה חזר והתיישב, מחייך אליה ומתרווח בכורסה. "את יכולה להתלבש" הוא פתר אותה במין זלזול מעליב כזה, "וכדאי מאד שתזכרי טוב טוב את השעור הזה, הרי את יודעת שושנה, אני לא אוהב להעניש אותך" הוא חייך ושמעו את הציניות בקולו.

שושנה התלבשה במהירות, "תודה עורך דין משה" היא מילמלה כשהיא מסדרת את שדיה בחזיה, "זה לא יקרה יותר, מבטיחה" היא חייכה והיה ברור שגם היא יודעת שזה כן יקרה, "אתה צריך ממני עוד משהו?" היא שאלה כשגמרה להתלבש.
"לא, תודה. עכשיו תצאי, אני צריך עוד לדון במשהו עם עו"ד נעמי ועו"ד מיכל"

לדון? הצחיק אותי. הדבר הראשון שעו"ד משה עשה כששושנה יצאה זה להגיד לנו להתפשט ולעמוד כמו שושנה. "הוא יצליף גם בנו?" לחשתי לנעמי כשאנחנו מתפשטות.
"לא, אותנו הוא יזיין" היא חייכה בשלווה.
"אבל" נבהלתי, "אני לא מוגנת"
"אל תדאגי" החיוך של נעמי התרחב, "התפוח לא נופל רחוק מהעץ, ממי את חושבת הבן למד לזיין בתחת?"
נעמי נעמדה ראשונה ואני חיקיתי אותה, נעמדתי בפישוק לידה ונשענתי על השולחן, נשענות ומביטות קדימה, אליו, אל פרצופו הזורח של עו"ד משה.
"אמא'לה" נפלט לי בלי שליטה ברגע שהוא קם והפשיל את מכנסיו ותחתוניו, נותן לי לראות בפעם הראשונה מה מחכה לי ממנו ומחייך בהנאה. לא רק את הפאטיש של לזיין בתחת ירש עו"ד ירון מאביו גם את גודל הזיין הוא ירש ממנו, זיין ענק שנחשף עכשיו בפני, "זה לא אמיתי" המשכתי, בדיוק כמו אז, כשראיתי את זה של הבן שלו, "בוס" התפנקתי, חוזרת לשלוט במעשי, "אני כבר לא יכולה לחכות שתכניס לי"

"קודם נפרד מעו"ד נעמי" הוא ציחקק, "אחר כך נעביר את השרביט אליך" גיחך כשהוא עובר לעמוד מאחורי נעמי. הבטתי בה והיא בי, "שרמוטה" היא חייכה ואמרה לי בתנועות שפתיים בלבד ואז פניה התעוותו כשהוא חדר לתוכה, נועץ את זקפתו המתוחה עמוק בישבנה.

אשה יודעת מתי אשה מזייפת אורגזמה ולהפתעתי נעמי לא זייפה, "כן" היא גנחה בקול חנוק כשהוא אוחז חזק במותניה ומזיין לה ת'תחת, "כן, אמא'לה, אני אוהבת כשאתה עושה לי את זה בוס!" היא ליטפה לו את האגו, "כן, הנה! אני גומרת!"
"ועכשיו נעביר את שרביט הקסמים לעוזרת החדשה שלי" עו"ד משה ציחקק והרגשתי את האיבר הנוקשה שלו מתדפק על דלתי האחורית, "כן, אני אוהב תחת צר" הוא ציחקק ודחף את אייל הברזל שלו, נאבק בהתנגדות הקלה של הפתח הצר ו…חדר!
כאב לי כשהוא פרץ ת'חומה, כאב חד כזה שהשתולל בכל גופי ובקושי הצלחתי לחנוק את צריכת הכאב, "תכף זה יעבור לך" הוא ליטף את ישבני ועצר, כל הזיין הענק שלו נעוץ עמוק בישבני והוא לא זז, נותן לפי הטבעת שלי להתרגל, "כן, אני מת על תחת צר כמו שלך" הוא גנח בתשוקה אחרי רגע ארוך של דממה, "תתנשקו!" הפתיע אותי אבל כנראה שלא את נעמי שהצמידה את שפתיה לשפתיי בנשיקה תאוותנית וברגע שהתנשקנו הוא התחיל לפמפם בי, לאט, מפמפם וגונח בהנאה. עו"ד משה הרס לי את כל מה שידעתי על זקנים, או יותר נכון מה שחשבתי שאני יודעת, חשבתי שבגילו, 68 לפחות, כבר לא עומד והנה פה היה לו עלי גדול וזקור והוא כתש אותי בו איתו בהנאה, טוחן לי ת'תחת דק-דק, דופק ונאנח בהנאה.

"את זיון טוב" הוא גנח בתשוקה, "אני אוהב את התחת הצר שלך" הוא המשיך לדפוק בהנאה אבל אני ידעתי שישרוף לי שם ויהיה לי קשה לשבת, "כן, בוס, תמשיך" עודדתי אותו וזייפתי אורגזמה, רואה את החיוך על שפתיה של נעמי ולפי החיוך ידעתי שהיא מזהה את הזיוף, "אמא'לה, אני גומרת!" הודעתי לו.
"כואב?" נעמי שאלה אותי בתנועות השפתיים.
"כן" עניתי בלי קול.
"רוצה להפסיק?"
"כן"
"בוס, אני רוצה עוד" נעמי ביקשה ממנו וחייכה אלי, "בבקשה בוס, אני רוצה להרגיש אותך עוד קצת"
"אין בעיה" שמעתי את הגאווה בקולו, "קחי!" הוא שלף את עצמו מתוכי ונעץ את זקפתו בתחת שלה, "רצית – קיבלת" הוא גיחך והתחיל לטחון אותה.
"תודה" לחשתי לה בלי קול ונשארתי באותה פוזה, מסתכלת עליה. עו"ד משה טחן לה ת'תחת ונעמי נהנתה, העונג על פניה וגניחות ההנאה לא השאירו ספק, אבל לא להרבה זמן, עו"ד משה לא הספיק לתת לה שוב את עונתה לפני ש-"קחי!" הוא גנח בקול ונצמד חזק לישבנה, "קחי!" הוא דחק את עצמו עוד יותר לתוכה וגמר.

"תודה" אמרתי לנעמי כשהלכנו חזרה למשרד שלה.
"מה תודה?" היא ענתה, רצינית כזאת, "אני מיוחמת, המניאק השאיר אותי ותאוותי בידי ואני צריכה שמישהי תעזור לי", חייכה לעברי כשנכנסנו למשרד שלה ונעלה את הדלת, "וחוץ מזה יש עוד משהו שאת צריכה ללמוד, איך עו"ד ירון אוהב שמוצצים לו" היא התרווחה על כסא המנהלים שלה ודחפה אותו לאחור, "תפתחי ת'חולצה!"
פתחתי, עומדת מולה ולא יודעת מה לעשות, "גם את החזיה, דרך אגב אני ממליצה לך לעבור לחזיות שנפתחות מקדימה" היא ציחקקה, "יופי, עכשיו תכנסי" היא הצביעה אל מתחת לשולחן שלה.
ידעתי מה היא רוצה ממני, קראתי על זה בסיפורים אבל אף פעם לא עשיתי את זה, נכנסתי אל מתחת לשולחן ונעמי התגלגלה חזרה, כולאת אותי בפנים ומפשקת רגליים, "עכשיו תמצצי לי" היא נאנקה בתאווה, "תפצי אותי על מה שהמניאק לא השלים"
כאב לי קצת, בתחת, בעיקר שרף לי אבל התעלמתי ופיציתי אותה, ירדתי לה, מצצתי, ליקקתי, דפקתי אותה עם הלשון ונתתי לה בדיוק את מה שהיא רצתה פלוס שיפוי על עוגמת הנפש שעו"ד משה גרם לה:) .
למחרת קיבלתי ווסת והתחלתי לקחת גלולות. הודעתי לנעמי והיא אמרה שזה טוב. קודם כל עד שעו"ד ירון יחזור מחו"ל אני אהיה כבר אחרי ואקח גלולות כך שהוא יוכל לעשות את כל מה שהוא ירצה, "ורק שתדעי" היא חייכה לעברי, "עו"ד ירון אוהב להכנס בדלת הראשית לא פחות מאשר בדלת האחורית!" היא בישרה לי עם חיוך זימתי. דבר שני היא אמרה שזה לא חופף עם המחזור של שושנה וגם זה טוב, "כי תמיד תהיה לו מישהי כשירה לזיון" הסבירה עם חיוך זימתי נוסף ודבר שלישי נוכל לחפוף בשקט, "בלי כל הסחות הדעת האלה" היא ציחקקה ועשתה תנועה גסה עם היד.

אכן, עד יום חמישי בצהרים הכל עבר בשקט, אבל אז הגיע האימייל מעו"ד ירון :
מאת : עו"ד ירון.
אל : שושנה.
לידיעת : עו"ד נעמי, עו"ד מיכל.
הנדון : הפרת משמעת חמורה.
מאחר וצלצלתי אליך היום בשעה 13:25 למשרד ומאחר ולא ענית לי כנדרש מתפקידך הרי שמדובר בהפרת משמעת חמורה ועליך להתייצב מייד בפני עו"ד נעמי לקבלת עונש הולם- 5 מכות עם הסרגל.
עו"ד מיכל תהייה נוכחת בזמן הענישה ותלמד!
בברכה,
עו"ד ירון, שותף בכיר.

"מה זה?" לא הבנתי.
"זה? זה היה צפוי, מעניין רק למה לקח לו הפעם כל כך הרבה זמן" נעמי ציחקקה, "זה סימן שהוא דיבר עם אבא שלו, בכל פעם שהאבא מפליק לה גם הבן מוצא את התרוץ להפליק, כאילו רוצה להזכיר לה מי הבוס עכשיו במשרד"
"והיא תבוא?"
"תבוא, כמו בובה היא תבוא, אפילו תבוא עם הסרגל ביד, תתלונן, תתפשט, תתכופף אל השולחן ותגיד תודה על כל מכה"
"אני לא מאמינה" נפלט לי, נראה לי הזוי כל כך.
"תאמיני" נעמי ציחקקה, "תפתחי בבקשה את הדלת, אני אוהבת לראות אותה מגיעה".

לקח אולי רבע שעה לפני ששושנה נעמדה בדלת, מבויישת, בדיוק כמו שנעמי אמרה, עם הסרגל ביד. "אפשר להכנס?" היא מילמלה במבוכה.
"אפשר" נעמי ענתה, קשוחה.
שושנה נכנסה וסגרה את הדלת אחריה, נעלה ונעמדה מול נעמי, "ראית את המכתב?"
"ראיתי"
"רק יצאתי לרגע לשרותים, מה? לא קורה?"
"תספרי לו, לא לי" נעמי ענתה במין אדישות כזאת, "אני רק יודעת מה הוא כתב"
"אבל"
"בלי אבל!" נעמי קטעה אותה, "אם את חושבת שלא מגיע לך עונש תדברי איתו ושיוציא מכתב מתקן"
"בעצם לא" שושנה הגישה לה את הסרגל והתחילה לפתוח את כפתורי החולצה הלבנה שלה, "אני מטומטמת, הייתי צריכה להעביר את השיחות לורד" היא מילמלה לעצמה במין השלמה כשהיא מורידה את החולצה, "זה מגיע לי" המשיכה והורידה גם את החצאית ולהפתעתי היא הייתה בלי תחתונים, "זה לא יקרה יותר" היא הורידה במהירות גם את החזיה ונשארה רק עם גרבי הנילון האחוזות בחגורת ביריות ונעלי העקב השחורות, "מבטיחה" היא מילמלה ונשענה קדימה על השולחן.

"חבל שאת סתם מבטיחה" נעמי קמה כשהסרגל בידה ועברה לעמוד מאחוריה, מלטפת עם קצה הסרגל על הישבן החשוף. קמתי ונעמדתי לידה, מביטה. "פישוק!" נעמי פקדה עליה ושושנה צייתה, מפשקת רגלים וחושפת עוד יותר את הפרטיים שלה ובמיוחד את הטיפה שנזלה לאורך רגלה, "מישהי פה חרמנית" נעמי ציחקקה לעברי והעבירה את קצה הסרגל בין שפתי הכוס הנפוחות והכהות ורעד עבר בגופה של שושנה, "תזכירי לי, כמה הוא קבע לך?"
"חמש"
"חמש תגידי לחברות שלך!" נעמי נזפה בה בגסות והנחיתה מכה חזקה עם הסרגל על ישבנה, "הרווחתי ביושר את התואר עורכת-דין שלי!"
"סליחה" שושנה התבכיינה והיה ברור שהעלבון כאב לה לא פחות מהמכה, "חמש, עורכת דין נעמי"
"כן, ככה יותר טוב" נעמי שוב ליטפה עם קצה הסרגל בין שפתי הכוס הפתוחות, "ואל תשכחי את זה"
"מבטיחה, עורכת דין נעמי" שושנה מיהרה לענות.
"אז כמה הוא קבע לך?"
"חמש, עורכת דין נעמי"
"יופי, אני רוצה שתספרי בקול, שאני לא אתבלבל חלילה" שמעתי את הציניות בקולה וראיתי איך שושנה מסמיקה עוד יותר.
"אחת!" שמעתי את הכאב בקולה של שושנה כשהמכה הראשונה נחתה על ישבנה, "תודה, עורכת דין נעמי"
שוב נעמי עשתה הפסקה, מלטפת עם הסרגל על הישבן ובין השפתים, נותנת לה להרגע ושוב הפליקה, "שתים! תודה עורכת דין נעמי", "שלוש! תודה עורכת דין נעמי" שושנה מיהרה לספור אחרי עוד מכה בלי הפסקה והפעם נעמי שוב חזרה ללטף, ללטף ולגעת לה בין שפתי הכוס הרגישות, משחקת בה, מחרמנת אותה עוד יותר עד שחשבתי שהיא תוביל אותה לאורגזמה אבל רגע לפני היא שוב הפליקה בה, מתעללת, קוטעת את הגמירה רגע לפני השיא, "ארבע! תודה עורכת דין נעמי" שמעתי את שושנה חורקת שיניים ומתאמצת שלא לבכות והייתה לי תחושה שבלב היא מקללת אותה, בעצם מקללת אותנו! "חמש!! תודה עורכת דין נעמי" היא שוב נשכה שיניים שלא לצעוק אחרי המכה החמישית, חזקה מכולם.

"ראית? היא הייתה בלי תחתונים" אמרתי לנעמי ברגע ששושנה יצאה מהחדר.
"ברור" נעמי אמרה כאילו עצם השאלה שלי הפתיעה אותה.
"מה? למה?"
"כי ככה דרשתי ממנה, מה? רק אני אכנס אליו בלי תחתונים?" ולרגע חשבתי שהיא צוחקת עלי, "בעצם זה לא אני התחלתי, זאת תמר, אני רק המשכתי וגם את צריכה להמשיך, שתדע!" היא השלימה תוך שהיא כותבת תשובה לירון :
מאת : עו"ד נעמי.
אל : עו"ד ירון.
לידיעת : עו"ד מיכל, שושנה.
הנדון :Re הפרת משמעת חמורה.
טופל.
בברכה,
עו"ד נעמי, עוזרת אישית.

השבוע שאחרי עבר במהירות, היינו עסוקות בחפיפה והזמן רץ, הפעם עו"ד ירון דאג שלא יהיו לנו הפרעות ונעמי החליטה לעזוב את שושנה בשקט חוץ מבוקר אחד שהיא לא התאפקה והורידה אותה אל מתחת לשולחן כדי לפרוק את התיסכולים מהלילה בזמן שאני ישבתי לידה והיא הסבירה לי על אחד התיקים החשובים שיהיו בטיפול שלי.

ביום חמישי, כשהעבודה הסתיימה, תמר הציעה שנלך לחגוג את סוף השבוע בבר הסמוך, אז הלכנו.
פתחנו ב'מרגריטה', הקוקטיל המפורסם של טקילה, מיץ ליים וליקר קואנטרו, כשרצינו להזמין עוד סיבוב תמר הציעה שנלך אליה, גם היא גרה קרוב וגם לה יש "במקרה" בקבוק יין טוב שרק מחכה שיפתחו אותו "ואם בא לכן נוכל לשחק קצת פוקר" הוסיפה בחיוך מפתה, "לא חייבים על כסף" המשיכה אותה נעמי.
פוקר אני יודעת, לא מקצוענית אבל גם לא טרף קל אז הסכמתי ודעתי לא השתנתה בדרך כשהבנתי למה הן מתכוונות שלא חייבים על כסף, פשוט הן משחקות סטריפ-פוקר ולשתיהן זה לא הפעם הראשונה ביחד.
תמר גרה באחד מהבנינים הגבוהים החדשים, דירה שכורה, מרוהטת כמו שאני אוהבת והרושם שלי לא השתנה גם אחרי שהיא סיפרה שהכל מ'איקאה'.
"תשבו על השטיח, אני מביאה יין וקלפים" היא הובילה אותנו לסלון אחרי הסיור בבית, מתעכבת במיוחד בחדר השינה שלה עם המיטה הגדולה והמראות התלויות על הקיר והתקרה, "את יודעת, זה מוסיף לחוויה" היא ציחקקה למראה הפליאה על פני והיא לא הייתה צריכה להשלים לאיזה חוויה היא מתכוונת.

שיחקנו פוקר בגרסה הכי פרימיטיבית של 'טקסס הולדם', קודם מחלקים לכל אחת שני קלפים אישיים, אחר כך פותחים חמישה קלפים קהילתיים וכדי שנוכל לקרוא לזה 'טקסס הולדם' קודם פותחים שלושה קלפים, אחר כך זורקים קלף אחד הצידה, פותחים עוד קלף ושוב זורקים אחד הצידה ובסוף החמישי, בלי הימורים, רגע לבדיקה ושתי הידים החלשות הפסידו וצריכות להוריד בגד!
כמו ששיחקנו ובלי הימורים זה הופך הרבה עניין של מזל ונעמי שכחה את המזל במשרד ובלי אף ניצחון היא הראשונה שנשארה בלי בגדים ונאלצה לפרוש רק שתמר פתחה בפניה את הדרך להמשיך לשחק, "מעכשיו" היא שינתה את החוק, "את" היא הצביעה על נעמי, "במקום להוריד בגד תצטרכי לרדת למנצחת" היא הציעה ובאופן לא מפתיע נעמי הסכימה ואני לא התנגדתי.
סוף סוף קצת יותר מתח, האם המזל של נעמי ישתנה או שהיא תרד עכשיו לאחת מאתנו? ואם היא תרד, למי?
לי! ניצחתי! בזמן שתמר הורידה את החזיה שלה אני פישקתי רגליים, נשענתי לאחור על ידי והזמנתי את נעמי למצוץ לי ומה אני אגיד לכם, היא אוששה לי שוב את מה שכבר ידעתי, שהיא אלופה בלרדת לאשה.

בתור הבא הפסדתי גם אני את החזיה שלי ותמר זכתה למציצה מפנקת מנעמי. ישבתי וצפיתי בהן, זאת שוכבת על הגב ברגלים מפושקות וזאת שוכבת בין רגליה ומוצצת לה בתאווה. התחרמנתי, אין ספק, למרות שרק לפני רגע גמרתי בגדול לא התאפקתי ושיחקתי בעצמי, אוננתי! גנחתי בקול וכנראה שמשכתי את תשומת ליבה של תמר כי היא סימנה לי לגשת אליה, לשכב שתוכל לרדת לי ובעצם המשחק שלנו נגמר והתחילה החגיגה, האורגיה המשולשת, נשכבנו במעגל אינדיאני וגם אני הצטרפתי למוצצות, התחברתי לכוס של נעמי ועשיתי אותה עם הלשון.
את אותו הלילה העברנו במיטה הגדולה של תמר, שלושתנו, סקס ויין, עוד יין ועוד סקס, כולנו טעמנו את כולנו וכשכבר חשבתי שזהו, שמיצינו, תמר שלפה שלושה ויברטורים מהמגירה של השידה והתחלנו בחגיגה חדשה.

ביום ראשון עו"ד ירון חזר מהחופשה, שזוף ומחייך. כמו אחרי כל נסיעה לחו"ל הוא עבר בין העובדים וחילק מהשוקולד השוויצרי שהביא, מין מנהג כזה במשרד כשחוזרים מחו"ל.
"סיימתם את החפיפה?" הוא חייך לעברנו כשנכנס לחדר של נעמי והציעה מחבילת השוקולד שבידו.
"כן, בוס" נעמי ענתה, "סיימנו".
"מצויין, כמה סידורים ואני אקרא לכן" הוא חייך בזווית הפה, קרץ לי ויצא מהחדר.

כמה דקות אחר כך הוא קרא לנו, נעמי ניצלה את הדקות האלה להסברים אחרונים על מה שיקרה ובעיקר מה מצפים מאתנו.
"עו"ד ירון מבקש שתכנסו אליו" שושנה הודיעה באינטרקום והיה מין שמחה לאיד בקולה.
"פעם אחרונה, מקווה" נעמי קמה עם חיוך גדול על שפתיה, הורידה במהירות את התחתונים שלה, ונופפה בהם. קמתי והורדתי גם אני, מסמיקה, "שיהיה לנו בהצלחה" היא לקחה את התחתונים שהנחתי על השולחן והריחה אותם, "נעים להזכר" היא הריחה שוב, "נהניתי ביום חמישי כמו שהרבה זמן לא נהניתי" היא ציחקקה, "בואי" ולהפתעתי היא לקחה את התחתונים שלנו איתה.
"תשמרי לנו" נעמי הניחה בהפגנתיות את התחתונים על השולחן של שושנה, "אנחנו יכולות להכנס?" היא שאלה ובלי לחכות לתשובה פתחה את הדלת לחדר שלו.

עו"ד ירון ישב בכורסת המנהלים המהודרת שלו, מתרווח לאחור וחייך, כאילו חיכה לכניסה שלנו שתבוא. "קודם כל בואי נבדוק שבשבועיים שלא הייתי פה לא שכחתם להוריד" הוא ציחקק ברגע שסגרתי את הדלת אחרי וסימן לנו עם האצבע להרים את החצאיות.
"בוס, אתה לא סומך עלינו?" נעמי ציחקקה כשהיא מרימה את שולי החצאית שלבשה ואני אחריה, עומדת לפניו ונותנת לו לראות שאני בלי תחתונים.
"סומך" הוא ענה, מחייך ומסמן לנו עם האצבע להרים עוד יותר, "אבל את יודעת איך זה, תמיד צריך גם לבדוק"
עמדנו ככה, עם החצאיות מורמות והערוות חשופות, והוא גחן קדימה והביט לנו בפרטיים בלי בושה, מחייך לעצמו, "אוקיי" הוא חזר והתרווח לאחור, "שבו, באו נשמע מה היא העבירה לך"
התיישבנו מולו והתחלתי להסביר לו, נעזרת בבלוק הדפים הצהובים שבהם רשמתי, ירון שאל שאלות, פעם אותי ופעם אותה, ואנחנו ענינו, מדי פעם הוא העיר הערות או הוסיף הנחיות ואני רשמתי בדפים שלפני.

"רגע" הוא עצר אותי לקראת סוף הסקירה שלי, "שושנה" הוא פנה באינטרקום למזכירה שלו, "תזמיני לי את השולחן הקבוע שלי, תודיעי שנגיע שלושה"
יצאנו לאכול צהרים, לא לפני שלבשנו את התחתונים כמובן, וגם במסעדה הוא המשיך לשאול שאלות על הנושאים השונים, אוכלים ומדברים, עבודה.
ירון סימן למלצרית שלנו וזאת מהרה להגיע, מחייכת אליו חיוך מתחנף, כזה שמזמין טיפ נדיב. ירון הזמין לנו יין לקינוח עם טארט אגוזי מקדמיה, "לחיי התפקיד החדש שלך" הוא בירך אותי כשהשיק את הכוסית שלו בשלי, "ושיהיה לנו בהצלחה יחד" הוסיף עם חיוך, "ולך, שותפה, עוד נחגוג בנפרד" הוא הקיש את הכוסית בזאת של נעמי שמהרה להקיש איתי כוסיות ולברך אותי.

כשחזרנו למשרד ירון שלח את נעמי לארוז את החפצים שלה במשרד ואת שושנה לעזור לה לעבור למשרד החדש כדי שתפנה את המשרד של העוזרת עבורי. "את!" הוא פנה אלי, "בואי איתי!" ופנה לעבר המשרד שלו.
הייתי בהיי מהתפקיד החדש ששכחתי את האזהרות של נעמי. רק כשהיינו שוב במשרד וירון התיישב בכורסת המנהלים שלו, התמתח בהנאה והודיע לי "ביקורת פתע, תרימי את החצאית" נזכרתי והסמקתי.
"אבל, אתה, אני" גמגמתי, מסמיקה עוד יותר.
"היא לא הזהירה אותך?"
"הזהירה" הודיתי.
"והיא אמרה לך מה העונש?"
"אמרה" לא שיקרתי.
הורדתי את התחתונים, תחתוני ביקיני לבנים שאני אוהבת, מסמיקה עוד יותר, "אני?" שאלתי במבוכה.
"את" הוא חייך בהנאה, מצביע על המגרסה שעמדה בצד.
ניגשתי למגרסה והנחתי את קצה התחתונים בחריץ, המגרסה התעוררה לחיים ברעש קל, תופסת ומתחילה למשוך, גורסת בקלות את התחתונים שלי לפיסות קטנות של בד לבן ומתאמצת קצת יותר כשהגיע לפס הגומי אבל גם הוא נגרס.
"עכשיו בואי, אני צריך קצת לפרוק את המתח" הוא גלגל את הכסא לאחור וסימן לי אל מתחת לשולחן, "אני מקווה שעו"ד נעמי הסבירה לך איך אני אוהב"
"הסבירה" עניתי בביישנות ושוב הסמקתי, הלכתי לאט לעברו ותוך כדי כך פתחתי את החולצה ואחריה את החזיה כמו שנעמי אמרה לי שהוא אוהב וחשפתי בםניו את שדיי הזקופים, מודה לנעמי על העצה המועילה ללכת עם חזיות שנפתחות מקדימה, ירדתי על ברכיי והזדחלתי אל מתחת לשולחן, מחכה שיתקרב וברגע שהוא חזר פתחתי לו את החנות ושלפתי את הזיין המתוח שלו והתחלתי למצוץ לו, מצצתי לו הכי טוב שאני יודעת, ותאמינו לי אני יודעת למצוץ, רציתי להוכיח לו שלא טעה כשבחר בי, להצטיין כבר במשימה הראשונה שלי כעוזרת האישית של עו"ד ירון.

חשבתי שהוא יגמור לי בפה, נעמי אמרה לי שזה מה שהוא אוהב לעשות כשהוא מוריד אותנו אל מתחת לשולחן, אבל היום הייתה לו תכנית אחרת, "בואי" הוא משך את עצמו לאחור, מחלץ את הזיין מהפה שלי ועוזר לי לצאת, "תשכבי על הגב" הוא סימן לי על השולחן ואני, עורכת דין חכמה, לא הייתי צריכה שיסביר לי יותר, משכתי את החצאית למעלה עד שנחשפה ערוותי ואחורי, נשכבתי על השולחן, על הגב כמובן, ופתחתי מולו את הרגליים, מגלה לו עד כמה אני רטובה, עד כמה אני מגורה, "כן" גנחתי בקול כשהוא הצמיד את עטרת הזיין הגדול שלו אל בין שפתי הכוס שלי, "כן, תן לי" הוספתי בקול חרמני וזאת לא הייתה הצגה, "כן!!" וזה היה כן ארוך של הנאה כשהוא נעץ בי את זקפתו המתוחה, תוקע את כל הזיין הגדול שלו עמוק אל הכוס הרטוב והחם שלי.

"וואו, גדול" גנחתי בקול כשהוא התחיל לזיין אותי.
"רצית אותי" הוא ציחקק כשהוא מפמפם בי במרץ וחיוך גדול על פניו.
"כן" עניתי, מסמיקה, "הרבה זמן כבר לא עשו אותי" ציחקקתי ועצמתי עינים, נהנית, "כבר שכחתי כמה אני אוהבת את זה".
"את זיון טוב, עורכת-דין מיכל" הוא חייך אלי והגביר את הקצב, "התחלת לקחת גלולות?"
"כן, בוס" חייכתי אליו חזרה.
"יופי" הוא אחז בקרסולי, הרים אותם והניח על כתפיו, מחבק את רגליי ונצמד, חודר עוד קצת ושוב מפמפם בהנאה.
לא סתם אמרתי לו שהרבה זמן גבר לא עשה אותי, זה נכון, שנה חייתי עם מישהו ונפרדנו כי לדעתו הייתי מכורה לעבודה ולא נתתי לו את תשומת הלב ואחר כך היו לי כמה דייטים שנגמרו במפח נפש ופשוט הקדשתי את עצמי עוד יותר ולא מצאתי מישהו שיתאים לי ועכשיו, כשסוף סוף זה קרה, התמכרתי לתענוג, נזכרת כמה אהבתי את זה, ביחוד כשהשפשוף של הזיין הנוקשה בין שפתי הכוס המגורות התחיל לשלוח את הזרמים הנעימים שאני כל כך אוהבת והכוס הפך רטוב יותר, מוצף, והאורגזמה הולכת ונבנית במהירות עד השיא המיוחל, הגמירה המפנקת שהרעידה את כל גופי.
"גמרת" הוא חייך בגאווה.
"כן" הסמקתי.
"מצויין" הוא הגביר את הקצב, טוחן לי את הכוס המגורה ומדליק בתוכי עוד אורגזמה, "מצויין" הוא חזר על דבריו והגביר את הקצב, "כן, הנה".
"כן" הצטרפתי אליו, מרגישה שעוד שיא מגיע, לא זוכרת מתי הצלחתי להגיע לגמירה שניה כל כך מהר, "כן, תמשיך" גנחתי בתשוקה.
"בואי" הוא הזמין אותי והיה לי ברור שאין לי הרבה זמן לפני שהוא גומר ויוצא, "בואי, בואי"
"כן, תן לי!" חנקתי צרחה שאימה להתפרץ, "כן, הנה" מרגישה את הפיצוץ בתוכי.
"קחי!" הוא נצמד חזק וקפא בתוכי, "קחי!!" הוא דחף חזק באגנו ורוקן את בקבוקיו המלאים עמוק בכוס הרותח שלי.

"את זיון טוב" הוא חזר שוב על המחמאה כשהתלבשנו חזרה, "אבל אני רוצה שתדעי שלא בחרתי בך רק בגלל זה, את גם עורכת דין מצויינת ואני צופה לך עתיד מזהיר"
"תודה" הסמקתי, "אני אוכיח לך שלא טעית"
"קחי" הוא הושיט לי שקית קרטון קטנה כשגמרתי להתלבש.
"בשבילי?" הצצתי פנימה והוצאתי תחתוני תחרה סקסיים.
"בשבילך" הוא צחק, "במקום אלה שגרסת, הפעם – עלי, בפעם הבאה – תדאגי שיהיה לך זוג רזרבי במגירה!"
"תודה" לבשתי אותם במהירות ובמין החלטה ספונטנית הרמתי את החצאית והסתובבתי, נותנת לו לראות איך זה נראה עלי, "תודה בוס" הודיתי לו שוב.
"ועוד משהו" הוא מסר לי מעטפה, "תפתחי"
פתחתי, בשקית היה כרטיס אשראי פלטינה עסקי, "אבל רק כשאני מאשר לך!" הוא עשה תנועה מאיימת באצבע וחייך לעברי, "ואני מקווה שנעמי הסבירה לך איך מדווחים על ההוצאות" הוא נאנח, "אם לא, תשאלי את שושנה, דרך אגב, היא ירדה לך כבר?".
הסמקתי. "כן" עניתי במבוכה, "פעם אחת""
"טובה בזה, הא?" הוא חייך לעברי, "תנצלי את הזכות שלך, היא לא תגיד לך לא" הוא הוסיף, הסתובב למחשב וסימן לי בידו לצאת.

השבוע עבר מהר, אחרי היום הראשון עם הסקס בשאר השבוע זה היה עבודה נטו, פתאום הייתי חשופה לתיקים המעניינים יותר ועו"ד ירון הקשיב גם לדעתי, לפעמים משבח, לפעמים מסביר למה לא, אבל בעיקר למדתי ממנו, בשבוע למדתי יותר מכל תקופת ההתמחות שלי שהתרכזה בעיקר בחוזים הסטנדרטיים ולסדר ענינים פרוצדוראליים בטאבו.
ביום חמישי בצהרים, כשכבר חשבתי שככה יסתיים השבוע, הוא קרא לי. קודם כל זה עלה לי בעוד זוג תחתונים שגרסתי במגרסה שלו כי שכחתי להוריד, כל השבוע הוא לא הקפיד על זה והייתי מוטרדת במשהו אחר שחשבתי שהוא הולך לדבר איתי עליו כך ששכחתי ובאופן הכי לא צפוי הרגשתי שאני מתחרמנת מפעולת הגריסה הזאת, שהטרטור של המכונה הגורסת כאילו מרעיד לי משהו בפנים והופך אותי רטובה.
"היה לנו שבוע קשה" הוא נמתח בכורסת העור המפוארת שלו ברגע שגמרתי לגרוס את התחתונים שלי וגלגל אותה לאחור, "אני צריך איזו הרפיה טובה"
לא הייתי צריכה הסברים, "כן, בוס" חייכתי אליו והתחלתי לפתוח את כפתורי החולצה, "בשמחה, בוס" ציחקקתי ופתחתי את החזיה, חושפת בפניו את שדיי הגדולים והזקופים, רואה את המבט שהוא שולח בעטרות הכהות הגדולות והפטמות הנוקשות הבולטות בראשן.
"רגע" הוא עצר אותי כשרציתי להכנס אל מתחת לשולחן, "תעמדי בפישוק ונבדוק לך שמן" הוא חייך בחיוך זימתי. נעמדתי לידו בפישוק והוא דחף לי אצבע, "חרמנית הא?" הוא ציחקק והציג בפני את האצבע המכוסה במיץ הכוס שלי, "קודם תדאגי לי, אחר כך נדאג גם לך, עכשיו כנסי!" הוא הצביע אל מתחת לשולחן.
דאגתי לו. פתחתי בזהירות את חנות מכנסיו ושלפתי את הזיין שלו. עמד לו, ירון היה מגורה ואני לא חיכיתי והכנסתי את הזיין לפה והתחלתי למצוץ לו, ירון גלגל מעט את הכורסה לאחור ואני הלכתי אחריו על ברכי, לא מפסיקה למצוץ לו, "אני רוצה לראות לך ת'ציצים" הוא ציחקק והניח את ידיו על ראשי, מוביל את ראשי קדימה ואחורה וקובע את הקצב שאני יורדת לו.
הרגשתי אותו מתרגש, הזיין שהיה נוקשה ומתוח, נמתח עוד יותר, הנשימות שלו הפכו להתנשפות, לגניחות קלות של מי שנמצא בדרך הנכונה לגמירה, לא הפסקתי, המשכתי למצוץ לו, תופפתי בשיניי על הזיין המתוח, ליטפתי עם הלשון את העטרה המגורה והתוצאה לא אחרה לבוא, "שלא תעזי לברוח!" הוא פקד באותו קול בס סמכותי שלו, "אני רוצה שתבלעי עד הטיפה האחרונה!" שמעתי את ההתרגשות בקולו, "עכשיו!" הוא הודיע והרגשתי איך כל גופו נדרך, "עכשיו, קחי!" הוא דחף את עצמו קדימה ומילא את גרוני בזירמתו המלוחה והחמימה.

בלעתי. את כל מנת השפיך בלעתי. זאת לא הפעם הראשונה שגבר גומר לי בפה ואני בולעת כך שידעתי למה לצפות. ראיתי אותו מביט בי בסקרנות, כאילו מצפה לראות איך אגיב. "נרגעת בוס?" שאלתי וחייכתי אליו.
"נרגעתי" הוא חייך חזרה, "ואת?"
"לא" עניתי בקול מתפנק, "נשארתי ותאוותי בידי"
"נדאג לך" עו"ד ירון צחק ועזר לי לצאת מתחת לשולחן, "קחי" הוא מסר לי טישו מהקופסה שעליו, "אני אצטרך קצת חימום אז בינתיים נקרא לשושנה שתתחיל לפנק אותך" הוא המשיך בשעה שניגבתי את שפתיי, "שבי שם" הוא הצביע על ספת העור שבצד, "לא! אל תכסי אותם" הוא עצר אותי כשרציתי לסגור את החזיה, "שושנה!" הוא קרא לה באינטרקום, "בואי, צריך אותך!"
שושנה ידעה כנראה למה קוראים לה, אחר כך למדתי שזה הרגל שלו לקראת כל סוף שבוע, "קראת לי בוס" היא נעמדה מולו כשהיא מעבירה את מבטה ביני, שיושבת עם שדיים חשופים, ובינו, שישב ואברו המדולדל והרטוב גלוי, "להעמיד לך?" היא ציחקקה אבל שמעתי את המבוכה בקולה.
"לא, אבל מגיע לעו"ד מיכל פרס על השבוע הראשון שלה"
"אוקיי" ושמעו את האכזבה כשהתחילה ללכת לעברי.
התמכרתי לטיפול של שושנה, אשה שיודעת לפנק אשה, שושנה ידעה בדיוק מה לעשות כדי להדליק אותי, הלשון שלה נגעה בדיוק באותם מקומות שצריך כדי שהכוס שלי יהפוך לביצה רוגשת, לשחק בכפתור תשוקותי בדיוק בדרך שתשלח זרמי הנאה בכל גופי, לא רק בין הרגליים היא טיפלה בי, ידיה נשלחו למעלה והיא מוללה את הפטמות שהתקשו במהירות והוסיפו לזרמים המשתוללים בגופי, אבל מה שהכי הפתיע אותי היה עו"ד ירון, שרוע בכורסה שלו, מביט בנו ומשחק בעצמו, משפשף ומניף את התורן, מעמיד לעצמו!

גמרתי! עם טיפול כמו שזכיתי לו משושנה זאת לא הייתה הפתעה בשבילי. גמרתי בקול, מתנשפת, לא מצליחה להסתיר, לרגע חששתי שזהו, שאחרי הגמירה היא תפסיק אבל לא, היא המשיכה, המשיכה עד שעו"ד ירון עצר אותה, "אני מוכן" הוא הודיע בקול והזיין הגדול שלו הזדקר בין רגליו במלוא תפארתו, "עו"ד מיכל, בואי!" הוא קרא לי, "בפעם הראשונה אני אתן לך לבחור" הוא ציחקק ואני נשכבתי על השולחן שלו, על הגב, ופתחתי רגליים, מחייכת, אחרי המתאבן שקיבלתי משושנה הזיין של עו"ד ירון היה בדיוק המנה העיקרית שהתאימה לי, "בחרתי" ציחקקתי כשהוא אחז בקרסולי והניח אותם על כתפיו, נצמד ומצמיד את העטרה המתוחה אל בין שפתי הכוס שנפרסו לקראתו וכאילו פתחו לפניו את הדרך, "כן!!" גנחתי ועצמתי עינים בהנאה כשהוא התחיל לחדור לתוכי, לאט, לא נועץ בפראות אלא מחליק בהנאה במעלה הנרתיק הרטוב שלי, "כן!!" גנחתי שוב, כן ארוך ומלא תאווה כשכל הזיין שלו נח עמוק בתוכי, "כן, ככה" המשכתי לגנוח כשהוא התחיל לפמפם בי.

שלוש פעמים גמרתי עד שגם הוא הגיע לשיא וגמר בתוכי בהנאה, שלוש גמירות חזקות שהשאירו אותי מסופקת וחסרת נשימה. שושנה עדיין כרעה על ברכיה, בדיוק כמו שהייתה כשמצצה לי, רק שהמבט שלה היה מופנה אלינו והיא אוננה במרץ, תורמת עוד לריגוש שלי, לראות אותה צופה עירומה איך מזיינים אותי חירמן אותי עוד יותר.
"תתלבשי!" הוא טפח על ישבני ושחרר את רגליי, "שושנה!" הוא לא חיכה אפילו רגע וקרא לה, מצביע על אברו המדולדל המכוסה בקוקטייל תאוותנו ולא הוסיף, שושנה ידעה בדיוק מה הוא רוצה ממנה, במהירות היא התקרבה עליו על ברכיה, אחזה בעדינות בזיין הרטוב ממיצינו והתחילה למצוץ לו, לנקות.

כשהגעתי חזרה לחדר שלי נעמי כבר חיכתה לי. "הוא עשה לך שיחת סיכום שבועית?" היא שאלה, מחייכת חיוך עוקצני ועושה תנועה גסה עם היד שלא השאירה ספק לאיזו "שיחה" בדיוק היא מתכוונת.
"עשה" עניתי, מסמיקה ופתחתי את המגירה שלי, שולפת במהירות את התחתונים הרזרביים שהכנתי, תחתונים חדשים בעטיפה, ומלבישה.
"שכחת להוריד, אהה?" היא פרצה בצחוק.
"כן" הסמקתי עוד יותר.
"איך?" היא שאלה עם חיוך.
"איך מה?" לא הבנתי.
"איך הוא עשה אותך?" היא ציחקקה.
"אהה, הוא נתן לי לבחור, בחרתי לשכב על הגב"
"תיסלם עליך, הוא מרוצה ממך אם הוא נתן לך לבחור" היא אמרה בהערכה, "לי זה קרה רק פעם אחת, אחרי שהצלחנו לזכות את המנכ"ל שהואשם בהטרדה מינית, תיק שהכניס לנו הרבה כבוד וכסף" היא עצרה לשניה, "בדרך כלל הוא לא שואל, הוא קובע! בשבוע שהוא היה מרוצה ממך זה מציצה ובכוס, בשבוע שפחות – מציצה ובתחת ובשבוע שהוא כועס – ישר בתחת, על יבש! תאמיני לי, לא מומלץ" היא ציחקקה.
"ו…שושנה ירדה לי קודם" הסמקתי.
"זה קבוע, המשחק המקדים שלו" היא חייכה אלי חזרה, "אלא אם כן הוא כועס"
"והוא הזמין אותי מחר לארוחת ערב, הוא אמר שאשתו רוצה להכיר אותי"
"הופה" חיוך רחב נמתח על פניה של נעמי, "מישהי הולכת לעשות חיים"
"היית פעם בארוחת ערב כזאת?" לא התאפקתי.
"יותר מפעם" היא חייכה מאוזן לאוזן, "גם עכשיו, אם הוא יזמין אותי אליו לארוחת ערב כזאת אבוא בשמחה" היא ליקקה את השפתיים בתנועה מגרה וחייכה.
"אז מה עושים שם?" שאלתי בסקרנות.
"את זה אני לא יכולה לגלות לך, הסכם הסודיות" היא חייכה, "את יודעת יש משהו מוזר בינם, מין יחסים של דום וסאבית אם את מבינה מה אני מתכוונת, כאילו, כאילו" היא נעצרה, מחפשת את המילה הנכונה, "אני לא יודעת מה בדיוק הרקע אבל זה כאילו הם נפגשו במסיבת סאדו-מאזו ושם התאהבו" היא ציחקקה, "העצה היחידה שאני יכולה לתת לך זה שתזרמי אתם, תני לו להוביל, בכל מקרה אל תתערבי ביחסים שבינם! אפילו עם חוש הצדק הפמיניסטי שלך יצעק לשמים!" נעמי קמה מהכסא שישבה ועמדה מולי, "ב-שש תמר ואני הולכות לשתות משהו בבר, רוצה להצטרף?" היא קרצה לי וחיוך על פניה זימתי על פניה.
"אני באה" חייכתי חזרה.

פתחנו בשוט טקילה לחיי נעמי שהפכה שותפה זוטרה, שתינו עוד כוסית יין לבן קר לחיי התפקיד החדש שלי לפני שנעמי הודיעה "הערב הולכים אלי" וזאת לא הייתה שאלה, זאת הייתה קביעת עובדה שאנחנו לא התנגדנו לה.
שיחקנו שוב סטריפ-פוקר, אותם חוקים משבוע שעבר אבל נעמי הכינה תוספת משלה, "נוסיף עוד פרס" היא חייכה וניגשה לשידה שעמדה בצד ושלפה שקית מהמגירה, "הפעם לא נפסיק באמצע, הפעם המנצחת הגדולה תדפוק את שתי המפסידות עם זה!" היא שלפה סטראפ-און שחור מהשקית והניחה במרכז השולחן.

הראשונה שניצחה הייתה נעמי, "זהו, המזל הרע עזב אותי" היא חייכה כשתמר ואני הורדנו את החולצות רק שזאת הייתה הפעם הראשונה והאחרונה שלה לנצח, המזל הרע חזר אליה גם הפעם, לא מצליחה לנצח יותר. תמר ואני המשכנו במרוץ הצמוד. כשנגמרו לה הבגדים נעמי המשיכה לשחק על מציצות, הפעם נעמי מצצה ראשונה לתמר, כורעת בין רגליה ויורדת לה ואני מסתכלת, מתחרמנת ושולחת יד אל תוך התחתונים שלי ונוגעת בעצמי, מלטפת את השפתיים הרגישות. בתור שאחרי אני נצחתי והיא ירדה לי, כורעת בין רגליי ועושה אותי עם הלשון המופלאה שלה, מעניקה לי גמירה מפנקת.
תור אחרון, שתינו רק עם תחתונים, לשתינו גם כתם גדול רטוב עליהם. נעמי פרשה ועכשיו זה רק תמר ואני, ראש בראש, אחת תוריד את התחתונים ותפתח רגלים והשניה תלבש את הסטראפ-און. "שמעתי שהוא הזמין אותך לארוחת ערב מחר" תמר ציחקקה כשהיא מחלקת את הקלפים.
"כן" עניתי, "יש לך עצה בשבילי?"
"עצה?" היא חייכה, "כן" תמר החליפה מבטים עם נעמי, מחייכות האחת לשניה, "כשכלבה תמצוץ לך"
"הכלבה?" קטעתי אותה.
"כן, אשתו, אנחנו קוראות לה הכלבה, כשהיא תמצוץ לך תעשי הצגה שהיא הכאיבה לך"
"הכאיבה לי? למה?"
" אני אהבתי לראות איך הוא מעניש אותה!"
"גם אני" נעמי התערבה, "אני בטוחה שגם את תאהבי"

על השולחן היו פתוחים שני אסים, שני מלכים ושבע. לי ביד היו אס ושבע, לא רע. פתחתי ראשונה, מציגה בגאווה את הפול-האוס שלי, מחייכת אליה בגאווה וכבר כמעט הושטתי את היד לקחת את הסטראפ-און כשתמר הניחה על השולחן שני מלכים, משלימה לרביעיה ומחייכת אלי חיוך ניצחון כזה.
לקח לי רגע להתאושש. "אוקיי" קמתי והורדתי במהירות את התחתונים שלי, "ניצחת" מסרתי לה אותם, "מה עכשיו"
"עכשיו" היא קמה, הורידה גם היא את התחתונים שלה ואחזה בסטראפ-און, "עכשיו אני הולכת לדפוק אתכן" היא חייכה כשהיא מלבישה לעצמה את הסטראפ-און ומהדקת, "אני רוצה שתעמדו בדוגי על השטיח האחת ליד השניה"
נעמי ואני נעמדנו על השטיח כמו שתמר רצתה, על ארבע, האחת ליד השניה, הישבנים שלנו בקו אחד מולה, הרגליים מפושקות וכל הפרטיים חשופים בפניה. תמר נעמדה מאחורינו והביטה, מעבירה אצבע חוקרת ובודקת לנו שמן, מגלה עד כמה אנחנו רטובות. "תנענעו את התחת" היא פקדה, מפליקה לנו על הישבן החשוף לעידוד ואנחנו נענענו, מצחקקות ומנסות לרצות אותה.
הרגשתי איך היא מפשקת יותר את רגלי ברגליה, "תתכונני" היא טפחה על אחורי וירדה על ברכיה בין רגליי, "את ראשונה" היא הצמידה את ראש התותב הנוקשה אל בין שפתי הכוס שלי ושפשפה, מדליקה עוד יותר את מה שהיה כבר מחורמן ממילא, "כן" גנחתי בקול כשראש התותב פישק את שפתי וחדר לו מעט, "כן, תמשיכי" המשכתי באותו קול חרמני כשהיא עצרה לשניה, "כן!!" צרחתי במין תאווה בלתי נשלטת כשכל התותב השחור ננעץ עמוק בתוכי בתנועת אגן חזקה.
תמר דפקה אותי בלהט, אוחזת במותני ומפמפמת בכוס הרטוב שלי. "תתנשקו!" היא פקדה ואנחנו שמענו בקולו והתחלנו להתנשק, קודם בהיסוס, בחשש, ומהר מאד בנשיקה תאוותנית לוהטת, "כן, זה מחרמן לראות אתכן ככה" תמר לחשה ודחפה אצבע לכוס של נעמי, מזיינת אותי עם התותב השחור ואותה עם האצבע, "כן, קראתי את זה פעם באיזה סיפור ומאז אני מפנטזת איך אני אעשה את זה" היא סיפרה בקול מחורמן, "תמשיכי לנענע את התחת!" היא הפליקה לנעמי.
לא הייתי צריכה הרבה בשביל לגמור, גמרתי ותמר דילגה לנעמי, תוקעת אותה בנעיצה חזקה שסחטה גניחות הנאה משתיהן ומפליקה לי שאחזור לנענע את התחת כשהיא מזיינת אותי עם האצבע.
יש משהו טוב בתותב של הסטראפ-און ויש משהו רע, הרע שהוא קר, איבר מנוכר כזה, והטוב שהוא לא נגמר, אפשר לגמור ולגמור והוא נשאר זקוף ונוקשה וזה בדיוק מה שקרה לנו, תמר דילגה ביני ובין נעמי, מעניקה לנו גמירה אחר גמירה וגומרת בעצמה עד שלבסוף לא נשאר לה כוח והיא נשכבה על השטיח לידנו, מתנשפת בקול וחיוך גדול על פניה.
נשכבנו גם אנחנו, מתנשפות לא פחות. "ארבע" נעמי התנשפה, מחייכת, "ארבע פעמים גמרתי".
"מניאקית!" תמר ציחקקה, "אני רק שתים אבל מה זה חזקות!"
"אין בעיה" התנדבתי, "אם את רוצה אני מוכנה לתת לך עוד אחת, טובה תחת טובה"
"בשמחה" תמר התעוררה והורידה במהירות את הסטראפ-און המוצמד לגופה ומסרה לי, נעמדת על ארבע בדוגי בדיוק כמו שעמדתי קודם ושדיה הגדולים תלויים תחתיה, מתנדנדים. "ואני אמצוץ לך ת'ציצי" גם נעמי התנדבה לעזור וזחלה במהירות על הגב תחתיה כמו מוסכניק שנכנס תחת אוטו, תופסת את הפטמות הזקורות שבראש שדיה התלויים ומתחילה למצוץ לה אותן.
לא טובה אחת החזרנו לה, שלוש! שלוש גמירות מפנקות שהרעידו את גופה פעם אחר פעם. באמצע, אחרי שגמרתי שוב, התחלפנו, נעמי זיינה אותה עם הסטראפ-און ואני זחלתי תחתיה וטיפלתי באהבה בציצים שלה והמשכנו ככה עד שהיא הודיעה שהיא לא יכולה יותר.

כשהגעתי הביתה לא היה לי כוח אפילו להתפשט, בקושי הצלחתי להוריד נעליים ולפתוח את החזיה לפני שנפלתי על המיטה עם הבגדים ונרדמתי. ישנתי טוב באותו לילה, אחרי כל כך הרבה גמירות באותו יום זה לא פלא.
למחרת בבוקר הלכתי לחדר כושר, קודם חצי שעה של ריצה מהירה על המסלול ואחר כך הרבה תרגילי בטן בשביל לשמור על הגזרה אבל לא רק, גם שרירי הידיים והרגליים זכו להתיחסות ראויה. במקום ארוחת צהרים קניתי לי כוס מיץ גזר גדולה בבר המשקאות הטבעיים שבמכון הכושר, על פי איך שתמר ונעמי הכינו אותי הארוחה העיקרית תהיה בערב. חזרתי הביתה, עשיתי מקלחת טובה ושוב הלכתי לישון, אוספת כוחות ללילה, עוד המלצה של תמר ונעמי.

הדבר הראשון שמשך את תשומת ליבי כשאשתו של עו"ד ירון היה הקולר הענוד על צווארה. לא שרשרת זהב, לא קולר מבד קטיפה עדין עם מדליון, קולר עור רחב וגס, כמו אלה שעונדים על צווארו של כלב גדול, עם דיסקית בצורת לב שחור שתלויה ועליה חרוט "שייכת לירון"!
הייתי המומה, עמדתי עם פה פעור ושתקתי. היא כנראה כבר התרגלה לתגובות כאלה וחייכה לעברי, "נעים מאד אני נורית, אשתו של ירון" היא הגישה לי יד ללחיצה ואני, עדיין בוהה בה ושותקת, לחצתי מכנית את ידה. "בואי, תכנסי" היא פתחה עוד יותר את הדלת והזמינה אותי להכנס, "בעלי מחכה לך בסלון".
עו"ד ירון חייך לעברי וקם, לוחץ את ידי, "תודה שבאת" הוא אמר בקול הבס שלו וסקר אותי במבטו, "מתאים לך" הוא החמיא לי על השמלה שלבשתי, שמלת אדומה וקצרה, כמו שתמר ונעמי המליצו לי, צמודה לגוף ומבליטה את הגוף החטוב, כזאת שמציגה את גבעות שדיי הדחוסים בחזיית פוש-אפ סקסית שמציצה מבעד למחשוף הנדיב.
"תודה" מילמלתי, מסמיקה.
"נורית, קוניאק!" ירון פנה לאשתו והקול שלו הפך חד ונוקשה.

ישבתי ושתיתי מכוסית הקוניאק שהיא הגישה לי, שלושתנו שתקנו, מתרכזים במשקה המשובח שהחליק בגרוני ושלח גלי חום בגופי. לרגע הקולר שעל צווארה של נורית ניצנץ ונזכרתי במה שנעמי אמרה לי, שנראה לה שהם התאהבו באיזה מועדון סאדו-מאזו, ופתאום זה לא נראה לי כל כך מופרך.
"מה את אומרת על אשתי?" ירון שאל אחרי שתיקה ארוכה.
הסמקתי, לא ידעתי מה להגיד, "אהה" גמגמתי.
"רק שתדעי" הוא לא חיכה שאענה, "לא רק את נכנסת למשרד שלי בלי תחתונים, גם היא הולכת ככה בבית, נכון נורית?"
הסמקתי, אבל לא רק אני. "נכון" אשתו הסמיקה והשפילה מבט.
"עו"ד מיכל, לא מאמינה לך, תוכיחי לה!" הוא הפתיע אותי.
הייתי בשוק, רציתי להגיד שאני מאמינה ולא צריך להוכיח אבל אז נזכרתי בעצה של מיכל שאני אזרום אתם, שאני אתן לו להוביל ובכל מקרה שאני לא אתערב ביחסים שבינם ושתקתי, מתעלמת מהמבט המתחנן שהיא שלחה לעברי. "אני צריך לחכות הרבה!" הוא נזף בה כאילו הייתה ילדה קטנה והיא קמה, מסמיקה עוד יותר, והרימה את השמלה שלבשה, מראה לו ולי שהיא בלי תחתונים, מציגה בפנינו את ערוותה החשופה, חלקה, מרוטה ובלי אף שערה.
נורית המשיכה לעמוד ככה, מחכה. "מה את אומרת עכשיו על אשתי?" הוא שאל אותי שוב.
הייתי במבוכה והסמקתי עוד יותר, רציתי לענות אבל המילים קפאו בגרוני. ראיתי את המבט המתחנן בעיניה אבל לא הבנתי אותו עד שירון חייך ופנה אל אשתו בפקודה קצרה, "תתפשטי!"
"אבל" הפעם לא הצלחתי לעצור בעדי.
"אף מילה!" הוא פנה אלי בתנועה מאימת, "סליחה" הוא אמר בקול קצת יותר מרוכך, "אבל אל תתערבי!" הוא המשיך ולמרות הקול השקט היה בו מין טון שתלטני שלא נתן לי להמשיך. "אמרתי תתפשטי!" הוא סינן בין שיניו לעבר אשתו, "או אולי …" הוא חזר לקול המאיים.
"סליחה" היא לא חיכתה לסיום המשפט והתחילה להתפשט במהירות, "סליחה, אני מצטערת" היא התנצלה והורידה את השמלה "סליחה" היא חזרה באותו קול מתחנף והורידה גם את החזיה, נשארת לעמוד עירומה.
"תסתובבי! תראי לעו"ד נעמי מה את שווה". אשתו ידעה מה הוא רוצה ממנה והסתובבה לאט, היא הייתה יפה, אין ספק, גוף משגע של דוגמנית צמרת, בלונדינית עם שדיים גדולים וזקופים, מותניים צרות, ישבן חטוב ומעוצב ורגליים ארוכות ויפות מה ששוב העביר בי בראשי את השאלה למה היא מסכימה שהוא ישפיל אותה ככה?
"מה את אומרת על אשתי?" הוא שוב פנה אלי.
הפעם עניתי מייד, לא נותנת לו צ'אנס להשפיל אותה עוד קצת, "יפה מאד" עניתי, רוצה לשאול את השאלה שמטרידה אותי ושותקת, זוכרת את העצה של נעמי, לא להתערב.

"עצרי!" ירון פקד על אשתו אחרי כמה סיבובים שלה, "עכשיו אנחנו הולכים לאכול" הוא פנה אלי, לוגם לגימה אחרונה מכוסית הקוניאק שבידו ואשתו מיהרה לאסוף את הכוסית הריקה, "אשתי הולכת לאכול עירומה" הוא המשיך, רגוע, "אלא אם כן תסכימי לעזור לה"
"לעזור?" לא הבנתי.
"כן" הוא חייך, "אני מוכן לעשות אתך דיל, את מורידה את השמלה ואני מרשה לה ללבוש תחתונים וחזיה"
הסמקתי. ברגע הראשון נטיתי להגיד לא, אבל אחרי מחשבה נוספת החלטתי להסכים, אין לי מה להפסיד, מההסבר של נעמי היה ברור לי שעד סוף הערב אני אהיה ממילא עירומה כך שמה כבר ההבדל הגדול, בסך הכל הקדמת השקעה וחוץ מזה תמיד טוב לשמור על יחסים עם אשת הבוס. "אוקיי" קמתי, "דיל" הושטתי לו יד ללחיצה והתחלתי לפשוט את השמלה.

ישבנו סביב השולחן ואכלנו. אשתו ואני ישבנו בתחתונים וחזיה בלבד, כמו שהוא רצה. החזה שלי איים כל רגע להתפרץ מהחזיה ההדוקה והייתי עסוקה בלסדר אותו שלא יברח, לפחות הצלחתי להסתיר מעיניו את הכתם הרטוב הקטן בתחתוני הביקיני הלבנים שלבשתי, כן, זה חירמן אותי לשבת ככה, ביחוד כשמולי ישבה אשתו בחזיית תחרה דקה שלא ממש הסתירה, בטח לו את העטרות הכהות והפטמה הנוקשה, בדיוק כמו התחתונים שלבשה.
אף פעם לא אכלתי ארוחה ביזארית כזאת. נכון, האוכל היה מעולה, היה לי ברור שזה לא אוכל קנוי אלא מעשה ידיה של נורית ואין ספק שהיא יודעת לבשל והחמאתי לה על כך. לבקשת ירון סיפרתי לה קצת על עצמי, בעיקר על התיכון והצבא, "ספרי לה איפה כבר דפקתי אותך" ירון זרק לעברי פתאום בקור רוח כזה, קצת אפילו באדישות.
"מה?!?" רציתי לקבור את עצמו ברצפה.
"אל תתביישי, היא אוהבת לשמוע, את לא הראשונה שמספרת לה" הוא ציחקק. הסתכלתי בה, כאילו לקבל את אישורה, אבל היא רק השפילה מבט ושתקה. "ספרי!" פתאום הוא הפך תקיף יותר והחיוך נמחק מפניו, "כן, אני רוצה לשמוע" אשתו התערבה במהירות, "אני אוהבת לשמוע" היא הוסיפה, עדיין עם אותו מבט מושפל.
ספרתי לה, ספרתי לה איך מצצתי לו ואיך הוא דפק אותי בתחת, ספרתי לה גם איך הוא השכיב אותי על השולחן וזיין אותי בלהט. להפתעתי זה דווקא עניין אותה, היא אפילו הסתקרנה ושאלה שאלות, מבקשת ממני לפרט עוד יותר.

כשהיא הלכה להביא את הקינוח לא התאפקתי ושאלתי אותה למה היא מסכימה שהוא ישפיל אותה ככה. ירון הביט בי רגע במבט נוקב, אף שריר על פניו לא זז ולמרות זאת היה ברור שהוא כועס, "דבר ראשון זה לא עניינך!" הוא השתתק לשניה ונעץ בי את המבט המאיים שלו, "אבל רק בגלל שאת חדשה אני אענה לך אבל אני מבקש שיותר לא תשאלי!" הוא חייך אחרי רגע של שתיקה רועמת, "דבר שני היא אוהבת את זה, אוהבת שאני השליט שלה ומוכנה לשלם את המחיר. דבר שלישי, את מכירה את המערכון של הגשש על קרמר נגד קרמר?"
"מכירה" עניתי, סקרנית להבין את הקשר.
"אז בהסכם הממון שלנו היא אפילו את החוט מאריך לא תקבל" הוא צחק, "ודבר אחרון, אני יודע משהו על ההורים שלה שאם אני אגלה למשטרה הם יבלו בכלא עד סוף ימם! עכשיו תשאלי למה אני לא עוזב אותה"
"למה אתה לא עוזב אותה?"
"כי היא יפה, היא מבשלת טוב, היא נאמנה לי, היא מזוכיסטית וזה מתאים לי, היא נותנת לי לעשות כל מה שבא לי, גם עם נשים אחרות, דוגמא" הוא ציחקק והצביע עלי, "והכי חשוב היא זיון טוב, במיטה היא זונה, ומה עוד גבר מחפש באשה?"

רציתי להגיד לו שהוא חזיר שוביניסט אבל שתקתי, אם אני רוצה להיות שותפה עדיף לא להעיר. יותר לא דיברנו על זה, שתקנו גם כשאכלנו את הקינוח חוץ מהמחמאה שנתתי לה על הקרם בוואריה שהכינה. את הקפה, אספרסו קצר ומר, ירון החליט שנשתה בסלון וככה עשינו. "ארוחה מעולה" הוא החמיא פתאום לאשתו וזה נראה מוזר כל כך לאור איך שהוא התנהג אליה עד עכשיו, "מה את אומרת?" הוא פנה אלי.
"מעולה, ארוחת גורמה, נהניתי" חייכתי אליה.
"תודה" היא מילמלה והסמיקה.
"אני חושב שמגיע לה פרס" ירון המשיך ופתאום התאורים של נעמי התחברו לי והבנתי לאן הוא חותר, "מה את אומרת?"
"מגיע" חייכתי והרגשתי את העיקצוצים המתחזקים בין רגליי.
"את יודעת איזה פרס אשתי הכי אוהבת?" הוא שאל וזיהיתי נימת לעג בקולו.
"לא" ניסיתי להשמע מסוקרנת למרות שנעמי גילתה לי.
"ספרי לה" הוא חייך לאשתו.
"ללקק לך" היא לחשה, מסמיקה.
"לא שומעים!" ירון נזף בה כאילו הייתה ילדה קטנה.
"ללקק לך" היא אמרה בקול רם ובפעם הראשונה הביטה בי ולהפתעתי ראיתי את התאווה בעיניה, "ללקק לך ת'כוס!" היא הוסיפה אם זה לא היה לי מספיק ברור.
חייכתי אליה, חיוך מרגיע כזה, יודעת שהיא תופתע כשתרגיש כמה אני רטובה שם, "אין בעיה" ציחקקתי וקמתי מהכורסה שישבתי, מנסה להסתיר את המבוכה שלי כשהורדתי במהירות את התחתונים, "בואי" התיישבתי חזרה ופישקתי רגליים, "הרווחת את זה ביושר".

נורית הביטה בבעלה, כאילו מחכה לאישור ממנו. "אכן, הרווחת ביושר" הוא ציחקק והצביע אל בין רגליי, נורית לא הייתה צריכה יותר מזה, במהירות היא התפשטה וירדה על ברכיה, מטמינה את ראשה הבלונדיני בין רגליי והתחילה לנשק את שפתי הכוס המגורות שלי, מחליקה עם קצה הלשון בחריץ הרטוב שבינם ומלקקת, מלקקת וחודרת יותר ויותר עמוק וכל ליקוק כזה שלה שולח זרמים מענגים בכל גופי.
"כן" התרווחתי לאחור בכורסה ופתחתי חזק יותר את הרגליים, "כן, תמשיכי" גרגרתי בקול ועצמתי עיניים, נהנית מהמגע שלה בתוכי, "כן, עוד, עמוק יותר" התנשפתי כשהלשון שלה חדרה לתוכי, מוצאת את הדגדגן הנפוח שלי ומתחילה לשחק בו, משחקת ושולחת אותי לאורגזמה הראשונה שלי, גמירה עוצמתית, כזאת שמרעידה את כל הגוף בזרמי הנאה מפנקים.
נתתי לה להמשיך, מעודדת אותה ובתמורה היא העניקה לי עוד גמירה מפנקת. הייתי שקועה בה, מלטפת את שיער ראשה החלק אבל בזווית העין ראיתי את ירון יושב בכורסה ומשפשף לעצמו, מביט בנו ומאונן, לא שיפשופים כאלה בשביל לגמור אבל מספיק כדי להעמיד עוד יותר את האיבר הגדול שבין רגליו, למתוח אותו לשיא תפארתו. כחכוך בגרון של ירון הפתיע אותי קצת, היה בו משהו חסר סבלנות, מין איתות לא ברור לי. לאשתו כנראה זה היה סימן ידוע כי פתאום היא תפסה את הדגדגן שלי בין שיניה ומצצה אותו בחוזקה, מציצה מכאיבה, לא יותר מדי אבל מספיק כדי להזכיר לי את העצה של תמר, "אאוץ' '" גנחתי בקול, כאילו מנסה להסתיר אבל דואגת ששניהם ישמעו.
"מה?" ירון קפץ ממקומו בהתלהבות.
"כלום, היא הכאיבה לי קצת" מילמלתי, מנסה להקטין מהערך, "זה כלום, בטח לא בכוונה, תמשיכי" הצמדתי חזק את ראשה לערוותי בשתי ידי, "בבקשה, תמשיכי"
לירון זה הספיק, "הכאבת לה!" ירון נזף באשתו בכעס.
"סליחה, אני מצטערת" היא עזבה לרגע את הכוס שלי כדי לענות ושוב ירדה לי.
"סליחה זה לא מספיק, את הכאבת לאורחת שלנו!"
לא התערבתי, בעיקר כי הסתקרנתי. "סליחה" היא שוב מילמלה.
"הכאבת לה ומגיע לך עונש!"
האמת שהתאכזבתי קצת, הייתי בדרך לאורגזמה שלישית ולא רציתי שהיא תפסיק אבל לא התערבתי. "לכי תביאי את הקיין!"
נדהמתי, ידעתי מה זה קיין בעיקר מסרטי הפורנו שהייתי רואה בחשאי אבל אף פעם לא ראיתי אחד כזה באמת ועכשיו אשתו של ירון ניגשה לשידה שעמדה בצד, פתחה מגירה, שלפה את מקל הבמבוק הדק והגישה לו אותו בשתי ידיה תוך שהיא קדה בפניו!
שחקתי בעצמי. הייתי מחורמנת מהמציצה שלה ועכשיו המחשבה על מה שהולך לקרות פה חירמנה אותי עוד יותר, "תתכופפי!" הוא ציווה והיא נעמדה בפישוק במרכז החדר עם הישבן אלי והתכופפה קדימה, התכופפה חזק, מחבקת את ברכיה בידיה ומבליטה את ישבנה.
ירון קם ונעמד מאחוריה, מכנסיו פתוחים והזיין שלו מציץ, "היית ילדה רעה" הוא ליטף את ישבנה עם הקיין שבידו, מעביר את קצהו לאורך החריץ החשוף שלה וראיתי את הרעד העובר בגופה, "את יודעת מה עושים לילדה רעה"
"מענישים אותה" היא ענתה ומשום מה היה נדמה לי שהיא שמחה מזה.
"כן, מענישים אותה" הוא חזר אחריה ובבת אחת הצליף בה עם מקל הבמבוק הדק.
אשתו התנשפה במהירות ונשכה שפתיים, חונקת צעקת כאב. "אחת" היא ספרה בקול, "זה מגיע לי"
שוב הוא ליטף את ישבנה עם הקיין, מעביר אותו בין פלחי ישבנה ולאורך הכוס. "שתים!" היא התנשפה בכבדות כשעוד מכה חזקה נחתה על אחוריה, צובעת פס אדום שני על הישבן הלבן, "זה מגיע לי" היא הוסיפה אחרי שניה של שקט, מתכוננת למכה הבאה.

חמש מכות כאלה הוא הצליף בה, חמש מכות כואבות אבל היא נשכה שפתיים והצליחה שלא לצעוק מכאב, "תודה שהענשת אותי" היא נישקה את ידו כשהוא הושיט לה את הקיין ואמר לה להחזיר אותו לשידה, הולכת לאט ומשפשפת את אחוריה הכואבים.

"להעניש עושה אותי חרמן" הוא ציחקק, "מה שבא לי עכשיו זה שאשתי תראה איך אני דופק אותך" הוא פנה אלי ומשום מה לא נעלבתי, ריח הסקס היה באוויר, הייתי חרמנית ובער לי בין הרגליים ודווקא התאים לי לחטוף עכשיו זיין טוב, כזה כמו שלעורך-דין ירון היה להציע לי. "בואו" הוא הוביל את שתינו לחדר השינה שלהם, "שבי שם!" הוא שלח את אשתו לשבת על כסא שעמד בצד, כאילו מוכן במיוחד בשביל זה, "ואת תתפשטי" הוא משך בגומי שבגב החזיה שלי, הבגד היחיד שלבשתי, והתחיל להתפשט בעצמו.
שכבתי על המיטה וחיכיתי לו, שכבתי על הגב עם רגליים פתוחות, בדיוק בזווית הנכונה כדי שאשתו תוכל לראות בדיוק מה הוא עושה לי. ירון התפשט, "אני מרשה לך לאונן" הוא הודיע לאשתו לפני שעלה גם הוא על המיטה ונשכב עלי, מועך אותי תחת גופו ומפשק עוד יותר את רגליי ברגליו. "אז ככה את רוצה" הוא ציחקק כשהוא מרים את ישבנו ומכוון בידו את הזיין המתוח הישר אל החריץ הרטוב שחיכה רק לו, "ככה את אוהבת לחטוף?" הוא המשיך והרגשתי את קצה הזיין נלחץ אל בין שפתי הכוס הנפוחות שנפתחו בפניו, "ככה??" הוא דחף חזק באגנו ונעץ בבת אחת את כל הזיין הגדול שלו עמוק לתוכי.
"וואו, כן" גנחתי בקול, "אימא'לה, כן, ככה" המשכתי באותו קול תאוותני כשהוא התחיל לפמפם בי, ירון התחיל לאט והגביר את הקצב, משפשף את אברו הגדול בין שפתי העוטפות אותו ושולח את אותם זרמים נעים בכל גופי, "כן, תמשיך" התנשפתי והרגשתי איך האורגזמה שכל כך רציתי הולכת ונבנית בתוכי.
ירון חגג אלי, זיין אותי בהנאה. הבטתי באשתו שישבה על הכסא, הציצה בנו מהופנטת ושיחקה בעצמה. הייתי במסלול הנכון לגמירה מפנקת וירון העניק לי אותה, גמירה חזקה, עוצמתית, כזאת שמשאירה אותך מתנשפת בכבדות. רגע הוא נתן לי להרגע ואז יצא מתוכי, "עכשיו כמו שאני רוצה, תסתובבי" והוא הושיט לי כרית גדולה שהייתה על המיטה.
נשכבתי על הבטן ודחפתי את הכרית אל מתחת לאגני. חשבתי שהוא הולך לתקוע אותי בתחת אבל לא, ירון נשכב עלי וכיוון את הזיין המתוח חזרה אל הכוס הרטוב והחם, "קחי" הוא נעץ חזרה את כל הזיין בתנועת אגן חזקה וסגר את רגליי ברגליו, מהדק ומתיישב לי על התחת בלי להוציא את הזיין, "תושיטי יד לאחור" הוא אחז ביד שהושטתי, "עכשיו השניה" הוא אחז גם בה, אוחז בשתיהן ביד אחת שלו ומושך לאחור, מקמר את גבי ומרים את פלג גופי העליון באוויר, "אני הולך לדהור עליך" הוא ציחקק והתחיל לדפוק אותי, "את הסוסה שלי" המשיך והגביר את הקצב, "דיו!" הפליק בידו הפנויה על אחורי והרגשתי שאני בשמיים, הזיין שלו נגע בדיוק בנקודה הנכונה כדי להדליק אותי, להדהיר את סוסת המרוץ שתחתיו בדרך לעוד אורגזמה מפנקת.
גנחתי בקול, גם הוא גנח בהנאה, "דיו" המשיך להדהיר אותי, מושך עוד לאחור ושדיי התלויות באוויר מתנדנדות מצד לצד, "את יודעת מה את?" הוא שאל כשהוא נועץ את עצמו לתוכי בחוזקה.
"אני הסוסה שלך" עניתי בלהט, "כן, תמשיך"
"בואי!" הוא הודיע פתאום והרגשתי איך הזיין שלו נמתח בתוכי, "דיו! בואי!" הוא זרז אותי, מפליק לאחור על פלח ישבני, "בו-אי!!" הוא צווח בתשוקה וכל גופו נמתח, "קחי!" הוא צרח בתאווה והצטרפתי אליו ב-"כן!" חזק משלי, "כן, תן לי!" גמרתי והרגשתי איך הוא פורק בתוכי את בקבוקיו המלאים, עוד נעיצה חזקה, עוד שפריץ, והוא עזב את ידי ואני נפלתי על המיטה, מתנשפת בקול, "וואו" הוא נשכב עלי, מתנשף בכבדות, "וואו, את זיון טוב" הוא ציחקק, מתנשף והתגלגל מעליי.

שכבנו שנינו על הגב, בוהים בתקרה. "וואו, הרבה זמן לא נהנית כל כך מזיון" הוא החמיא לי, אחרי שנרגענו קצת. "אוננת?" הוא שאל פתאום את אשתו.
"כן" היא מילמלה, "בקטנה, לא כמו שאתם"
"עשית את זה פעם בשלישיה?" הוא פנה אלי וחייך.
"רק עם שלוש בנות" הסמקתי.
"שובבה, ועם עוד אשה וגבר?"
"לא"
"רוצה לנסות?"
"כן"
"בואי!" הוא פנה לאשתו וזאת מהרה להצטרף אלינו, "אבל קודם תעמידי לי" הוא התרווח יותר על הגב ואשתו, בלי להסס, הכניסה לפה את הזיין העטוף בקוקטייל של מיצי תאוותנו והתחילה למצוץ לו.

נורית אשתו ידעה בדיוק מה לעשות לו כדי להעמיד לו מחדש במהירות, בשעה שהיא מצצה לו הוא העמיד אותי על ארבע מעל ראשו ומצץ לי את הציצי, מחייך ומסביר שזה מדליק אותו עוד יותר. אחר כך הוא השכיב אותי על הגב ושלח את אשתו לכרוע על ארבע בין רגליי ולרדת לי, ללקק לי את הכוס המוצף במיצינו, למצוץ לי בזמן שהוא עומד מאחוריה, אוחז במותניה ומזיין אותה בהנאה.

חלק 3

נכנסנו למין שגרה, הרבה עבודה קשה, אבל היה גם סקס. בדרך כלל עו"ד ירון השתמש בשושנה כדי לפרוק מתחים, אם אתם מבינים למה אני מתכוונת, אבל גם עלי הוא לא וויתר, שמר אותי לארועים מיוחדים:) "עו"ד מיכל!" הוא היה קורא לי באינטרקום, "בואי!" קשוח היה הסימן הראשון שזה לא סתם עבודה ואני הייתי ממהרת להוריד תחתונים וללכת אליו למשרד, "תנעלי את הדלת!" היה האישור הסופי שהפעם זה סקס ואני הייתי נועלת, מסתובבת מולו ומתחילה להתפשט, שותקת עד שהייתי עירומה לגמרי ורק אז שואלת "איך?"
ברוב המקרים הוא היה מוריד אותי אל מתחת לשולחן למצוץ לו, לתת לו לפרוק את ה"מתח" בפה שלי. במקרים אחרים הוא היה משכיב אותי על השולחן ודופק אותי והיו גם ימים, אחרי דיון לא מוצלח בבית המשפט בעיקר, שהוא היה מכופף אותי על השולחן ונכנס בדלת האחורית שלי, בתחת!
האמת שאהבתי את זה, נשמע פסיכי אבל זה נכון. היה בזה מין גירוי שלא הכרתי קודם, עשיתי את זה כי רציתי, לא ככפו עלי, גיליתי שגם בי יש משהו מזוכיסטי, לא רק באשתו ושושנה. היו גם שיחות סיכום השבוע, שושנה קוראת לזה קבלת שבת, שלושתנו במשרד שלו, קודם הוא שולח אותה למצוץ לי, אם אני לא במחזור, יושב, מסתכל, משפשף לעצמו ומתגרה מזה. אחר כך קורא לאחת מאתנו למצוץ לו, רואה בזכות להעמיד לו יותר את מה שממילא עמד פרס, ובסוף מזיין, בדרך כלל אותי ורק כשאני במחזור את שושנה, בשבוע טוב משכיב אותי על השולחן ומזיין אותי בכוס ובשבוע פחות מוצלח מכופף ועושה אותי בתחת! מוציא את כל התסכולים שלו על הישבן החטוב והמוצק שלי.

וכן, היו גם העונשים, כמו שנעמי אמרה לי לא הייתי מושלמת וגם זה הגיע, אפילו יותר מהר ממה שחשבתי. כבר בשבוע הראשון פישלתי, לא בכוונה, גם לא משהו גדול אבל הוא החליט שזה שווה עונש וקרא לי.
"את רוצה ששושנה תראה?" הוא שאל אחרי שהודיע לי שהוא הולך להעניש אותי.
"לא" הסמקתי והשפלתי מבט, "למה?"
"קודמתך רצתה" הוא חייך, "היא אמרה שזה מרגש אותה עוד יותר שצופים בה ככה"
"לא הפעם, אולי בהמשך" עניתי תשובה דיפלומטית.
"תרימי את החצאית ותתכופפי לשולחן!"
הרמתי והתכופפתי. ירון קם ונעלם מאחורי, "הפליקו לך פעם בתחת?" הוא התחיל ללטף את פלחי ישבני.
"אמא, כשהייתי קטנה"
"זה לא אותו דבר" הוא קבע והאצבע שלו החליקה לאורך הכוס שלי, "זה מגרה אותך?" הוא ציחקק כשהרגיש שאני רטובה.
"קצת"
תמיד זוכרים את הפעם הראשונה, את המכה הראשונה, את הצליל המהדהד כשכף ידו נחתה על ישבני ואת הזרם שהתרוצץ בגופי, היה בזה כאב אבל יותר מזה זה גירה אותי, המכה השניה, הפעם על פלח ישבני השני, עוד הגבירה את הגירוי ופתאום הבנתי למה נעמי אמרה שאני עוד אתגעגע לזה.
הייתה לו שיטה לעורך-דין ירון, קודם ליטוף, מרגיע, ואז מכה ושוב ליטוף, שוב מרגיע ושוב מכה, לפעמים שתים רצוף כדי לשמור על המתח והיה מתח, מתח מיני, כשהוא סיים להפליק זה היה כמו משחק מקדים משובח שאחריו התבקש לו השיא ותאמינו לי, לא היה אכפת לי איך רק שיתקע בי את הזקפה הגברית המפוארת שלו בין הרגליים ויזיין אותי וזה בדיוק מה שהוא היה עושה.
בפעם הבאה ביקשתי ששושנה תהיה, שתראה איך הוא מעניש אותי, רציתי לנסות ואני מוכרחה להודות שנעמי צדקה, זה שמישהו מציץ לך ברגע כזה באמת מגרה אז המשכתי בזה, הייתי מבקשת שהוא יזמין אותה.

גם עם שושנה הייתה הפעם הראשונה רק שאיתה זה לקח קצת יותר. היו לי את המחשבות האלה לקרוא לה, נעמי אפילו צחקה עלי אחרי שעברו שבועיים ולא ניצלתי את ההטבה הזאת, אבל תמיד הציק לי שהיא יותר מבוגרת ממני ואני מנצלת אותה ו…עד שיום אחד היא שאלה באינטרקום אם היא יכולה להכנס אלי כי היא רוצה לדבר איתי על משהו אישי.
"אני יכולה לנעול?" היא שאלה כשנכנסה.
"יכולה" עניתי בקצרה והתרווחתי לאחור בכסא.
"עורכת-דין מיכל" היא פתחה והיה הרבה כבוד באיך שהיא אמרה עורכת-דין, "אני יכולה לשאול אותך משהו אישי?"
"תשאלי" הסתקרנתי.
"יש לך משהו נגדי?" היא הפתיעה אותי.
"לא!" עניתי מייד והזדקפתי, מביטה לה בעינים, "למה?" הוספתי שאלה משלי.
"כי" היא התחילה מהססת, "כי את לא קוראת לי… את יודעת… להרפות לך את המתח" היא השפילה עינים במין מבוכה ביישנית.
"ואת רוצה שאני אקרא לך?"
"כן" והיא שוב הרימה מבט וחייכה אלי, "אני רוצה"
"למה?" הפעם אני הפתעתי אותה.
"כי, כי, כי את הבוסית שלי ואני לא רוצה שתהיי מתוחה"
"ורק בגלל שאני הבוסית שלך?" לא ויתרתי.
"לא" היא שוב הסמיקה והשפילה מבט, "כי אני אוהבת את זה"
"תתפשטי!" ופתאום יצא לי מין קול בוס-י כזה, "מהר" הוספתי ומשכתי את הכסא שלי לאחור, הרמתי את החצאית והורדתי את התחתונים, "בואי", ציחקקתי ופישקתי רגלים, "הגעת בדיוק בזמן הנכון, אני לחוצה!".
ברגע ששושנה התחילה למצוץ לי נשענתי לאחור ועצמתי עינים. "הו, אלוהים, כמה שאת טובה" נאנחתי בהנאה ולא סתם, שושנה ידעה בדיוק מה צריך לעשות כדי לפנק אישה, הלשון שלה השתוללה בתוכי, השתוללה חיובית כמובן, נוגעת, מתופפת, מלקקת, משחקת בכפתור תענוגותיי והאורגזמה שלי לא אחרה לבוא, קודם ראשונה, קטנה כזאת, ואז השניה, גדולה ועוצמתית, כזאת שמשאירה אותך מסופקת להרבה זמן.
אחרי הפעם הראשונה באה השניה, הפעם כבר אני קראתי לה והיא נענתה בשמחה, דואגת לפצות אותי על מה שרק לפני רגע עו"ד ירון עשה לי כי טעיתי, והייתה הפעם הראשונה שדרשתי ממנה לפנק את נעמי, וגם אז היא לא התלוננה, להפך, שושנה חייכה לעברי, כאילו מודה לי, וירדה לה בשמחה.

גם את מסורת שתיית יום חמישי של הבנות המשכנו, תמר, נעמי ואני היינו יורדות לבר, שותות משהו ואחר כך הולכות לאחת מאתנו לגמור את הלילה רק שזה לא החזיק הרבה זמן מעמד, תמר הייתה הראשונה שעזבה, הכירה מישהו, יהודי צעיר ועשיר משיקגו, ואחרי שבועיים היא עזבה איתו לאמריקה. אחריה נעמי עברה לגור עם האקס המיתולוגי שלה מהתיכון והחתונה נראתה שם באופק, למרות שהיא ואני המשכנו לחטוא מפעם לפעם בגיחות אהבה נשית במיטה שלי וזה לא שאני לסבית, חס וחלילה, דו-מינית כן, כזאת שלא תגיד לא לסקס מהנה מכל סוג.

"לא! את עובדת עלי" נעמי ישבה במשרד שלי כמה חודשים אחר כך ומבט מקנא על פניה, "רוצה להתחלף?" היא הפתיעה אותי כשסיפרתי לה שאני מצטרפת לעו"ד ירון לנסיעה לגרמניה.
האמת שהופתעתי, לא מהנסיעה, ידעתי מראש שיהיו נסיעות עסקים כאלה ושזה חלק מהצ'ופרים של התפקיד, אלא מהתגובה של עו"ד נעמי. "להתחלף? למה?" עניתי כמו יהודיה טובה על השאלה בשאלה משלי.
נעמי בדקה עוד כמה פרטים לגבי הנסיעה לפני שהתחילה לענות על השאלה שלי, "תשמעי" היא התכופפה לעברי וכאילו המתיקה איתי סוד, "לא שמעת את זה ממני אבל…" והיא סיפרה לי על הנסיעה שהייתה לה איתו לגרמניה, "אבל השיא הייתה המסיבה" היא התכופפה עוד יותר ולחשה, כאילו חוששת שיצוטטו לה, "אני לא יכולה לספר לך מה היה שם אבל זה קשור לסקס, הרבה סקס" היא ציחקקה, "אבל תאמיני לי, כמה ביזארי שזה ישמע לך וכמה קינקי שזה יצטייר, אם יזמינו אותך אל תחמיצי בעד כל הון שבעולם! זאת חוויה של פעם בחיים ובשבילה אני מוכנה להתחלף אתך"
"אותך הזמינו?" שאלתי בזהירות.
"הזמינו" היא ענתה וחיוך של אושר נמרח על פניה, "אבל וואו, כמה שהייתי רוצה שיזמינו אותי שוב" היא המשיכה בקול עורג, "זוכרת את מעיל הפרווה המפואר שראית בארון שלי? הוא קנה לי אותו במיוחד למסיבה" היא הסמיקה, "רק מלחשוב על מה שעשינו שם אני שוב רטובה" היא ציחקקה אז הזמנתי לה את שושנה ששמחה לטפל בה.

זאת לא הייתה הנסיעה הראשונה שלי לחו"ל אבל בפעם הראשונה התפנקתי במחלקת הביזנס, גם המלון שבו שיכנו אותנו היו חידוש מרענן עבורי. קיבלנו שני חדרים צמודים עם דלת שנפתחת בינם ולא רק כדי שנוכל לעבור על המסמכים הרבים ביחד, את הלילה עשיתי במיטה של עו"ד ירון או אולי יותר מדוייק להגיד שבלילה הוא עשה אותי במיטה שלו, לפעמים פעמיים ובבוקר הייתי מבלגנת את המיטה שלי כדי שהחדרנית לא תחשוד.
זה לא שלא עבדנו קשה, נכון לא סחבנו שקי מלט ובלוקים אבל גם לשבת כל היום בחדר ישיבות ולשמוע אנגלית במבטא גרמני כבד זה לא בדיוק קל וגם אחרי הדיונים, ואחרי ארוחת ערב מפנקת במסעדת יוקרה עם כוכב מישלין או שנים, המשכנו עמוק אל תוך הלילה בסיכום הפגישות שהיו והכנות לפגישות של היום הבא.
ביום שישי בצהרים ישבתי עם עו"ד ירון במסעדה, הפעם רק שנינו, ופתאום הוא שאל אותי אם אני רוצה להיות הבת זוג שלו הערב במסיבה.
"למה לא?" חייכתי, ברגע הראשון לא זכרתי את מה שנעמי סיפרה לי, "אהה, רגע" נזכרתי ונבהלתי מהתשובה שלי, "אבל איזה מסיבה?"
ירון הביט בי במבט נוקב. "נעמי לא סיפרה לך?" שמעתי הפתעה בקולו.
הסמקתי. "לא פרטים, היא אמרה שאסור לה לספר, רק שכדאי לי" ניסיתי לא לסבך אותה.
"מדובר במסיבת חשק, הרבה עירום וסקס אבל בטוב טעם, בסטייל" הוא עצר לשניה, נותן לי לעכל, "הנשים עירומות, הגברים במכנסי עור קצרים וצמודים" הוא ציחקק, "וכמובן, כדי לשמור על אנונימיות כולם לובשים מסכות על הפנים" הוא שוב עצר, הביט בי במבט רציני כזה והשלים בחיוך, "אוכל טוב, יין משובח וסקס חלומי, בטח שנעמי תתלהב"
"ומעיל הפרווה… אופס" תפסתי את עצמי והסמקתי.
ירון חייך, "אז היא סיפרה לך קצת יותר מסתם שכדאי לך"
"לא, באמת, רק שזה קשור לסקס ושהיא קיבלה את מעיל הפרווה, לא מעבר לזה" הסמקתי עוד יותר.
"אז את מסכימה?"
לרגע היססתי. "כן" מלמלתי והשפלתי מבט.
"בגלל המעיל פרווה?" הוא ציחקק.
"לא, זאת אומרת גם, אבל בעיקר בגלל הסקרנות"
ירון גמר בלגימה את שארית היין מהכוס שלו וסימן למלצר למלא מחדש. "לא תצטערי" הוא חייך לעברי ועד סוף הארוחה לא דיברנו יותר. בדרך למלון עצרנו בחנות פרוות והוא קנה לי מעיל מפואר, כזה שמגיע עד הברכיים.

טופפתי על העקבים הגבוהים לאורך הלובי של המלון, הבטן פרפרה והיה נדמה לי שכל אחד ואחת מהנוכחים בו מביטים בי ויודעים שאני לבושה רק במעיל הפרווה שעלי ובחגורת ביריות שאחזה בגרבי הנילון שלי. ירון הלך לידי, ידי משולבת בשלו, גם הוא לבוש מעיל עור ארוך ומתחתיו מכנסיי עור בוואריים עם שלייקס, מכנסיים קצרים, הדוקים וצמודים המבליטים את החבילה המכובד שמתחת.
מרצדס מפוארת חיכתה לנו ולקחה אותנו לנשף. ישבתי מאחור ליד ירון ושתקנו, כל אחד שקוע במחשבותיו. יצאנו מהעיר וירדנו מהכביש המהיר לכביש צדדי, ניסיתי לעקוב אבל השלטים בגרמנית לא עזרו לי להתמצא לאן אנחנו נוסעים. ירון מזג קוניאק מהבר המותקן במכונית והגיש לי, "יש עוד משהו שלא אמרתי לך" הוא שבר את השתיקה אחרי שהקשנו לחיים, "יזמינו אותך לרקוד ו…תצטרכי להסכים"
"לרקוד? " חייכתי, "אני דווקא אוהבת לרקוד"
"זה לא בדיוק ריקודים כאלה, הם קוראים לזה להזמין לרקוד אבל בעצם זאת הזמנה לזיון!". שתקתי, אני לא יכולה להגיד שזה הפתיע אותי לגמרי, הרי היה לי ברור שזאת מסיבת חשק וסקס. "אנחנו כבר מגיעים, אם זה לא מתאים לך תגידי עכשיו ונחזור" הוא הציע.
"כאשר אבדנו אבדנו" ניסיתי לחייך לעברו, "אני בוטחת בך, ממשיכה"
"יתכן וגם נשים יזמינו אותך" הוא הפתיע אותי שוב.
"גם לי מותר להזמין?" שאלתי חזרה.
"לא!" וזה היה לא החלטי, "את איתי והם יבקשו את רשותי"
"חזירים שוביניסטים" ציחקקתי.
"בכלל לא" הוא חייך, "בכל זוג יהיה את האדון, שבמקרה שלנו זה אני, ואת הליידי, שבמקרה שלנו זאת את" וכאילו כדרך אגב הוא הניח את כף ידו על ירכי וחדר אל מתחת למעיל, מלטף את העור החשוף, "ותתפלאי לראות שיהיו שם גם נשים שהם האדון וגברים שיהיו בתפקיד הליידי"
"ואיך מבדילים?" הסתקרנתי.
"לפי המכנסיים, האדון לובש מכנסיים קצרים, כמוני, גם אם הוא אשה. הליידי הולכת עירומה, גם עם היא גבר! מציגה בפני כולם את מרכולתה"
המכונית פנתה לשביל שהתפתל בתוך יער עבות. התרגשתי, הלב שלי דפק במהירות. טירה גדולה ומוארת התגלתה ברגע שיצאנו אל קרחת יער גדולה ומספר מכוניות פאר חנו לידה. גברתן לבוש בחליפה מהודרת ומסכת אנונימוס לבנה וחסרת הבעה על פניו פתח לנו את הדלת ועזר לי לצאת, ירון יצא אחרי והושיט לי את זרועו לעזרה, שילבתי את ידי בזרועו לא ליפול בשביל החצץ. גברתן נוסף, לבוש בדיוק כמו קודמו וגם הוא עם אותה מסכה, פתח לנו את דלת הכניסה ונכנסנו ללובי קטן שבו עמדו עוד שני גברתנים, גם הם לבושים באותה חליפה מהודרת ומסכה.
"סיסמה" אחד מהם פנה לירון.
" געזונטהיד" ירון אמר ומסר לו הזמנה מהודרת ששלף מכיס המעיל.
בלי לדבר הגברתן לקח שתי מסכות תואמות עשויות בד קטיפה מהודר מהשולחן שבצד והגיש לנו, גברתן אחד עזר לי ללבוש את המסכה וקשר אותה מאחור, המסכה כיסתה את חלקו העליון של הפנים עד מתחת לאף והשאירה את הפה גלוי, והשני עזר לירון. "שימי לב שהמסכות שלנו זהות, שידעו שאנחנו יחד. לכל זוג יש מסכה שונה קצת" ירון הסביר לי בזמן שהם קשרו את המסכה מאחור.
ירון הוריד את המעיל שלו ומסר לגברתן, נשאר רק באותם מכנסי עור קצרים. "המעיל" הוא פנה אלי ועזר לי להוריד ומסר גם אותו לגברתן שתלה אותם יחד על קולב בצד. רעד עבר בגופי כשקלטתי שאני עומדת עירומה מולם והם מביטים בי, אומנם המסכה שעל פניהם הסתירה את הבעת הפנים אבל ראיתי את הבליטה במכנסיים שלהם מזדקפת וחייכתי לעצמי, הידיעה שאני עושה להם את זה הרגיעה אותי קצת. שוב שילבתי את ידי בזרועו של ירון ואחד הגברתנים מיהר ופתח בפנינו את הדלת הבאה אל אולם הנשפים הגדול.

האולם היה גדול ומואר, לרגע עצרנו בדלת, מביטים והנוכחים באולם מביטים בנו. שוב עבר רעד בגופי, באולם היו כ-10 זוגות לפחות, מפוזרים באולם, כולם עם מסכות על הפנים, עומדים ולוגמים שמפניה מכוסות זכוכית דקות וגבוהות. מלצרית עירומה עם מסכת אנונימוס על הפנים וסינור קטנטן שלא מסתיר כלום למותניה מיהרה אלינו ומגש כוסיות שמפניה בידה והציעה גם לנו.
ירון הוביל אותי פנימה. הבטתי סביב ובחנתי את הנוכחים, בדיוק כמו שירון הסביר לי הם עמדו תמיד בזוגות עם מסכה תואמת, אחד מהם במכנסי העור הקצרים, חלקם נשים וחלקם גברים, והשני עירום, או עירומה, ומה שמשך את עיניי היה זוג אחד, אשה עם אשה, האחת עם מכנסי העור הקצרים בדיוק כמו ירון שחגורות השלייקס הרחבות כיסו לה את הפטמות והשניה עירומה כמוני, עמדות מחובקות במרכז, מתנשקות ומצחקקות בקול, מתבלטות, כאילו צועקות תראו אותנו אנחנו לסביות.
הסתובבנו באולם, גמרתי את השמפניה שבידי והמלצרית מהרה להחליף לי אותה. דיברנו בלחש, כמו כולם, בעברית, בעיקר רכילות, "זה…" לחשתי לירון כשהיה נדמה לי שאני מזהה את אחד הגברים.
"ששש" ירון השתיק אותי במהירות, "כאן אף אחד לא מכיר אף אחד" הוא ציחקק, "את לא מאמינה מי נמצא פה" הוסיף במסתוריות.

עוד כמה זוגות הצטרפו בינתיים, כולל זוג נוסף של אשה עם אשה, הפעם לא מתבלטות, עוד זוג של גבר עם גבר ושני זוגות בהן האשה היא האדון. חלק עמדו ודיברו, חלק הסתובבו, לאט באולם, כמונו, כאילו סתם, מנסים לשדר אדישות, לפעמים מחייכים האחד לשני, אבל הרגשתי בזוגות העינים שסוקרות אותי מאחורי המסכה, בוחנות אותי בקפידה מלמטה למעלה, מתמקדות בפרטיים החשופים שלי. "האקשן האמיתי יתחיל עוד מעט" ירון לחש לי, "ובינתיים כולם מתכננים את מי להזמין לריקוד"
שתי מלצריות נוספות נכנסו עם מגשים של כריכים קטנים ומושקעים, בפעם הראשונה בחיי טעמתי קוויאר ולא התלהבתי. "מפטמים אותנו שיהיה לנו כוח" ירון ציחקק לי באוזן. זוג אחד, מחובק, הלך לקראתנו, "זה המארח שלנו" ירון לחש לי כשהם התקרבו וחיבק את מותניי.
"זה מר' …" התחלתי ולא סיימתי, מרפק קטן מירון הזכיר לי שכאן כולם אנונימיים, "תחייכי" ירון סינן בין שיניו כשהם נעמדו מולנו.
לחצנו ידים, הכרות בלי שמות. "אני שמח שהגעתם" האיש ברך את ירון אבל העיניים שלו היו נעוצות דווקא בי והחיוך הקטן שעלה על פניו שידר לי שהוא מרוצה מאד ממה שהוא רואה, "תרשה לי להזמין את הליידי שלך לריקוד?" הוא פנה לירון.
"בשמחה" ירון חייך חזרה, "ותרשה גם לי להזמין את הליידי שלך?"
"כמובן" הוא חייך ופנה אלי, אוחז בכף ידי והרים אותה, "תשמרי לי את הריקוד הראשון שלך בבקשה" הוא הצמיד את גב כף ידי לפיו ונישק אותה.
"כמובן" חייכתי ולהפתעתי הרגשתי את העיקצוצים המוכרים בין הרגליים כשהוא נגע בי.

"זאת אשתו" ירון לא התאפק ולחש לי ברגע שהם הלכו.
"אני לא מאמינה" הבטתי בו, רוצה לראות אם הוא עובד עלי.
"נשבע לך" הוא חייך, "הם נשואים באושר כבר יותר מעשרים שנה, מי יודע? אולי הם פיצחו את המתכון לחיי נשואים מוצלחים"
"אני לא מאמינה" עדיין לא עיכלתי את זה, "שמישהו ירשה ככה ש…" גמגמתי במבוכה, "ש… אתה יודע… ש…" המילים לא יצאו לי אבל תנועת היד הגסה דיברה במקומם.
"שיזיינו את אשתו?" הוא חילץ אותי וצחק, "תאמיני" הוא הוסיף וסימן למלצרית עם השמפניה שהכוס שלו ריקה, "גם נורית, אישתי, הייתה איתי פה" הוא לגם מכוסית השמפניה החדשה שלקח, "אפילו יותר מפעם אחת, ואת יכולה לשאול אותה, היא הייתה שמחה להיות פה שוב, במקומך"
"ואתה? איך אתה הרגשת?"
"מצויין" הוא ענה, כאילו לא מבין בכלל מה השאלה, "עובדה שחזרתי איתה לפה פעם שניה ושלישית"

קול גונג הדהד בחלל החדר, המארח ואשתו עלו ועמדו על בימה קטנה במרכז החדר והמלצריות מיהרו לחלק לכולם כוסית חדשה, הפעם קוניאק צרפתי משובח, חילקו ונצמדו לקיר. "שלום לאדונים ושלום לליידי'ס" המארח פתח, "אני והליידי שלי" הוא חיבק את אשתו ונישק אותה, "מודים לכם שבאתם למסיבה הצנועה שלנו" הוא עצר לרגע כששמע את הצחקוקים באולם, "הערב נחגוג את ההנאות שבחיים וקודם כל אני רוצה שנרים כוסית להצלחת הערב" הוא הרים את הכוסית שבידו, "שיהיה לכולם ערב מוצלח ומהנה, ערב של אהבה ושמחה, לחיים!" הוא הקיש את הכוס בזאת של אשתו שעמדה לידו ולגם את המשקה הענברי.
כל המשתתפים הריעו לו והשיקו כוסות עם העומדים לידם, מחייכים ומברכים זה את זה ב"אהבה ושמחה". גם ירון ואני גמרנו את הקוניאק מהכוס והרגשתי את החום הנעים המתפשט בבטני. "עומד לך" ירון לחש לי באוזן.
"מה?" נבהלתי.
"הפטמות" הוא ציחקק ואני הסמקתי, הבטתי בהם ואכן הן היו כהות ונוקשות. "את רוצה ללכת?"
"השתגעת?" עניתי במהירות.
ירון חיבק שוב את מתניי, הצמיד אותי אליו וליטף את אחורי החשופים, הוא לא היה היחיד שעשה את זה, "אני אוהב כשאת חרמנית" הוא לחש לי.

המלצריות אספו את הכוסיות הריקות ויצאו, נשארנו רק האורחים ובעל הבית שעדיין עמד עם אשתו על הבימה הקטנה. "נכבדי" הוא שוב פנה אלינו, "לפני שנעבור למה שהתכנסנו בשבילו אני חושב שזה הזמן הנכון לליידי'ס שביננו להודות לאדון שהזמין אותם" הוא הפסיק לרגע למשמע הציחקוקים שבקעו, "ליידי'ס, אני מבקש מכל אחת לרדת על הברכיים לפני האדון שהביא אותה ולענג אותו, אני בטוח שכולכן יודעות איך" הוא ציחקק וכאילו כדי להדגים לנו אשתו ירדה על ברכיה לפניו ושלחה יד אל רוכסן מכנסיו ופתחה אותו, "ליידי'ס, זאת דרישה הכרחית להמשך השתתפותכן אבל יותר מכך אני רוצה שכולנו נהנה, בהצלחה"
מחיאות כפיים נשמעו מכל עבר והליידי'ס התחילו לרדת על הברכיים. אני אומרת בכוונה ליידי'ס ולא נשים כי היו שם גם גברים, עירומים בדיוק כמוני, שירדו על הברכיים ושלחו ידיים אל המכנסיים של האשה או הגבר שאתם.
לשניה היססתי אבל אז, כשראיתי שכולם יורדים, ירדתי על ברכיי לפני ירון. "בזהירות" הוא לחש לי כששלחתי יד אל רוכסן מכנסיו, "אין לי תחתונים מתחת". פתחתי בזהירות, הרוכסן היה ארוך מהרגיל והגיע כמעט עד החגורה מאחור, לא הייתי צריכה לפתוח עד הסוף לפני שהזיין והביצים שלו נחשפו מולי, עמד לו, איך לא? עמוד מתח גבוהה שניצב זקור ומתוח בין רגליו, מצביע לעברי.
פזלתי הצידה, כולם בעצם פזלו, משווים. לימיני כרעה עוד אשה וראיתי את המבט המקנא בעיניה למראה התותח של ירון, אין ספק שמה שהיה לאדון שלה להציע בכלל לא השתווה לזה שלו. משמאלי כרע דווקא גבר, כורע על ברכיו לפני האדון שבמקרה שלו זאת הייתה אשה, הרוכסן שלה פתוח עד הסוף וכל הכוס והתחת שלה חשופים, פתוחים בפניו לפנק, ללקק לה, גם מאחור, וזה בדיוק מה שהוא עשה.
אחזתי את הזיין הנוקשה של ירון בידי ונישקתי בעדינות את העטרה המתוחה, הרגשתי איך הוא נמתח, מזדקר עוד יותר, עוד נשיקה כזאת והכנסתי אותו לפה שלי, עדיין לא את כולו, פזלתי לשמאל, הגניחות ששמעתי סיקרנו אותי, האשה ירדה ונשכבה על הגב והגבר כרע בין רגליה המפושקות וראשו קבור עמוק בין רגליה של האשה-האדון שלו, אומנם לא ראיתי מה הוא עושה לה אבל מגניחות ההנאה החזקות שלה היה ברור שהלשון שלו תקועה עמוק בכוס והוא מצא את כפתור תענוגותיה.
ירדתי לירון בדיוק כמו שלמדתי שהוא אוהב, תוקעת את כל הזיין שלו עמוק בגרוני ומוציאה, משפשפת אותו בין שפתיי ומתופפת עליו בשיניי. ירון עמד בפישוק וגנח בקול, היה ברור לי שהוא נהנה, בדיוק כמו האשה ששכבה לצידנו, הידים שלו היו על הראש שלי, מובילות וקובעות את הקצב.
האשה שמשמאל גמרה, גונחת בקול, עוטפת את ראשו של הליידי שלה ברגליה ומאלצת אותו להמשיך, גם הגבר מימין גמר בסערה בפה של הליידי שלו. עוד כמה גברים גמרו וריח זרמה גברית רעננה מילאה את חלל החדר, ירון המשיך לזיין אותי בפה, אחד האחרונים שעוד לא גמר, גונח בקול והיה לי ברור שעוד רגע זה בא לו, "קחי!" הוא גנח והצמיד חזק את ראשי אל ערוותו, תוקע את הזיין שלו עמוק בגרוני, "קחי!" היא נמתח, דוחף באגן והרגשתי את השפיך שלו, חמים ומלוח, ממלא את גרוני.
לא הרגשתי מתי הן נכנסו אבל מלצרית מיהרה לעברי והגישה לי קערת יריקה אבל אני כבר בלעתי. אחר כך היא נתנה לירון ולי מטלית בד לחה וחמה, כזאת כמו שמגישים בטיסות, לנגב ולנקות, אני את הפה והוא את הזין, ובסוף עוד כוסית קוניאק, לשטוף את הטעם, מביטה תוך כדי כך בזיין המשתלשל בין רגליו של ירון שגם עכשיו, מדולדל ורטוב, היה מרשים למדי ולמרות המסכה שעל פניה היה לי ברור שהיא מחייכת בהערכה.

כשאחרון האדונים בא על סיפוקו והמלצריות שוב נעלמו המארח נעמד שוב על הבימה הקטנה וכחכך בגרונו למשוך את תשומת לבנו. "אדונים יקרים" הוא פתח, "אני בטוח שכולם נהנו מהפינוק שקיבלנו אבל אני דוגל בשיוויון מיני אז לפני שאנחנו מתחילים בריקודים בואו נחזיר טובה לליידי'ס שלנו, מגיע להם, לא?" ושוב, כאילו להראות דוגמה ובזמן שכולם מסביב מריעים ומוחאים כפיים, אשתו נשכבה על הגב והוא ירד והטמין את ראשו בין רגליה והתחיל במצווה.
לרגע קפאתי. אני מצצתי לירון הרבה אבל הוא אף פעם לא לי ולא ידעתי איך הוא יגיב. "תשכבי על הגב, למה את מחכה" הוא חייך למראה המבט על פני, "מה? את חושבת שאף פעם לא ירדתי לאשה?" הוא צחק.
ירון עזר לי להשכב על הגב וירד בין רגליי, לרגע התביישתי וכיסיתי את ערוותי אבל הוא רק חייך והזיז את ידיי, "תרגעי" הוא לחש, "תעצמי עיניים ותהני, לא הרבה פעמים תזכה בזה ממני" הוא נשכב והצמיד את שפתיו לשפתיי הכוס שלי בנשיקה תאוותנית, "נעים?" הוא שאל ועוד לפני שעניתי הרגשתי את הלשון שלו חודרת לתוכי ומתחילה לחפש את הכפתור הנחשק, זה שידליק בי את אש התשוקה.
ירון יודע לרדת לאשה, אני לא יודעת מי לימדה אותו אבל היא הייתה מורה טובה. שכבתי ונהניתי, הלשון שלו עשתה בי כשפים והאורגזמה בתוכי הלכה ונבנתה. לא רק הכוס שלי זכה לטיפולו המסור, ירון שלח את ידיו לשדיי ומולל בעדינות את הפטמות הרגישות, שולח זרמים מענגים בכל גופי.
שוב פזלתי. משמאלי שכב אותו זוג שמקודם רק שהפעם זאת היא שירדה לו ולפי הגניחות שלו היא עשתה עבודה מעולה אבל מי שמשך את תשומת ליבי הפעם היו הזוג שאחריהם, גבר עם גבר, הצעיר עומד בפישוק והמבוגר על ברכיו ומוצץ לו!

הרגשתי איך ירון מדהיר אותי אל הגמירה הנכספת והפנתי את המבט אליו, רק מלראות אותו ככה מוצץ לי כמעט וגמרתי. הלשון שלו עשתה בי כשפים והרגשתי שזה בא לי, התרכזתי בעצמי, עצמתי עינים, מתחתי ידים לצדדים, אגרפתי את ידי, מנסה לדחות את הרגע אבל אז זה בא, הרגשתי את הזרם העובר בגופי וזיקוקים נדלקו לי מול העינים ו…בום! התפוצצתי, גמרתי, מחייכת מאוזן לאוזן ומתנשפת בקול.
חשבתי שירון יפסיק, היה לי ברור שהוא הרגיש שגמרתי אבל לא, הוא המשיך, הלשון חקרה במעמקי הכוס שלי, מובילה את הדגדגן הנפוח אל בין שיניו שמתופפות עליו בעדינות ושולחות זרמים כיפיים כאלה בכל גופי. ירון המשיך לפנק אותי ואני החזרתי את המבט אל זוג הגברים, מביטה בגופו המפוסל של הגבר הצעיר, בתלתלים הזהובים, באף הסולד, בשרירי הידים המטופחים, בבטן השטוחה המרוצפת בריבועים מדויקים וברגליים המושלמות, אין ספק שהרבה שעות הוא מבלה במכון הכושר.
האורגזמה השניה שלי לא אחרה לבוא, חזקה ועוצמתית לא פחות מהקודמת, שוב עצמתי עינים, נהנית מהרגע, מנסה למשוך אותו עוד ועוד עד שלא יכולתי יותר ושוב התפוצצתי, גמרתי, השפרצתי ובבת אחת נרגעתי, שכבתי על הגב, מתנשפת בקול, רוצה קצת לנוח אבל לירון היו תוכניות אחרות, בזמן שהוא מצץ לי נעמד לו התותח מחדש והוא עלה עלי, נשכב ובאבחת אגן חזקה תקע לי, החליק בקלות במורד הנרתיק הרטוב והמשומן והתחיל לזיין אותי בלהט.
הסמקתי. אף פעם לא זיינו אותי כשכל כך הרבה אנשים מסביב, ברגע הראשון היה נדמה לי שכולם מסתכלים אבל אז הסתכלתי סביבי וראיתי שאני לא היחידה, היו עוד כמוני ששכבו על הגב וחטפו אבל לא רק על הגב, היו גם שעמדו בדוגי כמו הגבר המבוגר שעכשיו ניצב על ארבע כשהצעיר עומד מעליו ודופק לו ת'תחת.

ירון גמר והתגלגל מעלי. ריח הסקס מילא את חלל החדר. המלצריות הופיעו שוב כאילו משום מקום וחילקו את מטליות הבד החמימות ושמפניה, ביקשתי ממנה במקום זה מים והיא הסתכלה עלי במבט לא מאמין אבל מהרה והביאה לי. "נכבדי" המארח שוב נעמד על הבימה הקטנה ואשתו לידו,"אני מקווה שנהניתם" והקהל אישר בתשואות, "אני שמח לפתוח את רחבת הריקודים".
הדלת נפתחה פתאום והמלצריות הכניסו מיטה גדולה והציבו אותה במרכז החדר כשמחיאות כפים מלוות אותן עד שיצאו. המארח ירד מהבימה אבל כולם עמדו וחיכו, "למארח יש את הזכות לריקוד הראשון" ירון הסביר לי בלחש וראיתי שהמארח ואשתו באים לעברנו, "זוכרת, הוא הזמין אצלך את הריקוד הראשון" ירון המשיך ולחש לי "והריקוד הראשון הוא ריקוד סולו, כאן לפני כולם".
לרגע חשבתי שאני מתעלפת. זה שהולכים לזיין אותי היה לי ברור ואפילו חיכיתי לזה, כאן, רחוק מהבית הכל מותר, אבל שיזיינו אותי ככה לפני כולם, זה לא היה בתוכנית שלי, "תחייכי" ירון לחש לי, "תדאי לך שזה כבוד גדול שהוא בחר בך, בדרך כלל הוא בוחר איזה מלכת יופי או מישהי מפורסמת"

למזלי ירון חיבק אותי כשהמארח ואשתו נעמדו מולנו וחייך אלי כי הברכים רעדו לי, "ההסכם שלנו עדיין בתוקף?" הוא פנה לירון.
"שריר וקיים" ירון חייך אליו.
"התסכימי לרקוד איתי?" הוא פנה אלי והושיט לעברי יד.
"כמובן" לחשתי בקול רועד ואחזתי בידו. ירון הפסיק לחבק אותי ואני פסעתי צעד לעברו.
"לכבוד הוא לי אם תסכים לרקוד עם הליידי שלי" המארח הושיט את ידה של אשתו לירון.
"בשמחה" ירון אחז בידה והוביל אותה לצידו, הניח את ידו על ישבנה וליטף בתאווה.

בשעה שהמארח במסכה הוביל אותי למיטה כולם התקבצו מסביב במעגל, "איך את הכי אוהבת?" הוא שאל אותי בלחישה.
"בדוגי" לחשתי חזרה.
"מעולה, זאת גם התנוחה האהובה עלי" הוא חייך אלי, חיוך מרגיע כזה, "אז בואי תעלי על המיטה ותתכונני"
עליתי בהיסוס, אני לא רגילה שכל כך הרבה אנשים מסתכלים עלי, בטח שלא כשאני עירומה ובטח ובטח שלא כשאני מזדיינת. היה מין שקט כזה באולם, כולם מחכים רק לי וזה הלחיץ אותי עוד יותר. נעמדתי על ארבע בפאת המיטה, הרגליים מפושקות ובולטות קצת החוצה, השדיים תלויים, מתנדנדים קלות בקצב נשימתי המהירה. המארח נעמד מאחורי, שמעתי את הרחש כשהוא התחיל לפתוח את הרוכסן במכנסיו והרגשתי את המבט שלו חורך את הפרטיים שלי ואולי זה לא רק שלו, המבט של כל העומדים מאחוריו וצופים במראה הכוס החשוף שלי.
קודם הוא השתעשע בי קצת, אחז את הזיין שלו בידו וליטף עם קצהו המתוח בין שפתי הכוס המגורות שלי, ליטופים קלים ששלחו זרמים בכל הגוף, מצד אחד מרגיעים ומהצד השני מדליקים. היה לו זיין גדול, את זה ראיתי כבר קודם, נכון שלא כמו של ירון אבל עדיין כלי מכובד שכל גבר היה גאה בו ביחוד עכשיו, כשהוא עמד זקוף ומתוח. "תרגעי" הוא ליטף את ישבני עם ידו הפנויה, "תגידי לי מתי את מוכנה" הוא לחץ קצת יותר והרגשתי את שפתי הכוס שלי נפתחות לפניו והזיין שלו נוגע ברטוב שבתוכי.
נשמתי עמוק, נשימה ועוד נשימה, מסביב הקהל כבר התחיל לעודד אותו, הרמתי ראש והבטתי בירון שעמד ממולי, מחייך אלי את החיוך המרגיע שלו וממזמז את אשתו של המארח הצמודה אליו, עומד מאחוריה ומחבק אותה, משחק לה בציצים ומשפשף את הזיין שכלוא במכנסיי העור הקצרים באחוריה, נותן לה להרגיש מה מסתתר שם ולפי החיוך על פניה היא הייתה מאד מרוצה. עוד נשימה ארוכה ו…"אני מוכנה" הודעתי בקול.
לרגע לא קרה כלום, כאילו לא שמע ואז הוא אחז חזק במותניי ובמכת אגן חזקה תקע את הזיין שלו, עוד נעיצה אחת חזקה וכל הזקפה המפוארת שלו החליקה עמוק בתוכי. "וואו" גנחתי בקול והרגשתי איך הפטמות נעמדות לי. רק עכשיו, כשהוא היה עמוק בתוכי, הרגשתי עד כמה הייתי מגורה. "זה טוב?" הוא גיחך והתחיל לפמפם בי, מוציא ומכניס ואברו המפותח נע בתוכי כבוכנה משומנת, התחיל לאט והגביר את הקצב ורגע אחרי הגיע הפיצוץ הראשון!
גמרתי בסערה, גנחתי בקול, הם לא הבינו את המילים, זה היה בעברית, אבל אין אף אחד באולם שלא הבין את הטון. נראה שזה שגמרתי כל כך מהר הדליק גם את המארח כי הוא גחן מעלי, שלח ידים והתחיל לשחק לי בציצים המתנדנדים, לש בהנאה את השדיים הגדולים ושיחק בפטמות, "זה טוב?" הוא שאל שוב.
"כן!" צעקתי במין תאווה בלתי נשלטת, הפעם לא בעברית, שיבין, "כן, זה טוב, תמשיך" הוספתי ועצמתי עיניים, "כן, עוד" התמכרתי לתענוג. נכון, הזיין שלו לא גדול כמו של עו"ד ירון אבל הוא כיסה על זה במשהו אחר, אולי בזווית ההתקפה של הזיין שלו ואולי בטכניקה, אבל הוא עשה לי שם מבסוטה בטוטה וכל מה שרציתי זה שימשיך.
הייתי שקועה בעצמי ולא שמתי לב לסביבה עד שהוא לחש לי "תראי מה האדון שלך עושה ללידי שלי". פתחתי עיניים והבטתי, עוד כמה זוגות הצטרפו ל"ריקוד". מולי ראיתי את אשתו וירון, היא עומדת בפישוק ומתכופפת קדימה והוא מאחוריה, משחק לה בציצים ודופק אותה בהנאה כשחיוך גדול על פניו, "אני אוהב לראות איך דופקים אותה" הוא לחש והגביר את הקצב, "זה עושה אותי חרמן" הוא ציחקק וצבט לי קלות בפטמות.
"הנה" גנחתי, מרגישה איך הגמירה השניה מגיעה, "הנה, כן" התנשפתי והרגשתי את הזרמים המשתוללים בכל גופי. "כן" הוא התנשף בכבדות וידעתי שזהו, "כן, כן! כן!!" הוא הוא נמתח וגמר בתוכי ואני הצטרפתי אליו, גומרת כמוהו, מרגישה את השפיך החמים שלו ממלא אותי.

אותו לילה עוד שלושה גברים שונים ואשה אחת עשו אותי. אחרי שהמארח הודה לי על הריקוד המוצלח והחזיר אותי לירון האשה ניגשה וביקשה את רשותו להזמין אותי. ברגע הראשון נדהמתי, לא שיש לי משהו נגד סקס נשי אבל עם כל כך הרבה גברים בסביבה לא ציפיתי ורק אחר כך הבנתי שהיא מנכ"ל של איזה בנק גדול וברגע שהיא הודיעה שאני היעד שלה כולם עשו לה כבוד וזזו הצידה. ירון הסכים והיא פנתה והזמינה אותי לרקוד איתה רק שהפעם זה לא היה לפני כולם, הפעם היא הובילה אותי לקומה השניה, אל אחד מחדרי הארוח הרבים שהוכנו במיוחד לכך, חדר גדול עם מיטה עגולה ענקית ומראות על הקירות והתקרה.
חשבתי שהיא תרצה שאני אפנק אותה, שאני ארד לה, אבל לא, לה היו תוכניות אחרות לגמרי. "תביטי בי" היא נעמדה מולי והפילה לצדדים את השלייק'ס, אותם כתפיות עור רחבות שתמכו במכנסיה והסתירו לה עד עכשיו את הפטמות, "כן, תביטי" היא חזרה שוב ופתחה את כפתור המכנסיים ושחררה מעט את הרוכסן והם צנחו לרצפה, מגלים לי את מה שהסתתר מתחתם, סטראפ-און הוצמד לאגנה עם תותב בצבע הגוף שלה שהזדקר עכשיו בין רגליה, "אני הולכת לדפוק אותך" היא לחשה בקול מגורה ונצמדה אלי מאחור, הרגשתי את התותב נלחץ אל ישבני ורעד עבר בגופי, "בואי" היא דחפה אותי בעדינות לעבר המיטה, לוחצת בשדיה הגדולים והרגשתי את הפטמות הנוקשות דוקרות בגבי, "תשכבי! על הגב!" היא דרשה כשהגענו ואני, מגורה ומסוקרנת, עליתי ונשכבתי, פותחת רגליים ונותנת לה לראות את האוצר הפרטי שלי.
שכבתי והבטתי בה כשהיא לקחה קונדום מקערה שעמדה ליד המיטה והלבישה לעצמה על התותב, מחייכת אלי. "קודם נכין אותך" היא הפתיעה אותי כשעלתה על המיטה ונשכבה בין רגליי, "תני לי!" היא לחשה כשבתגובה ניסיתי לסגור את הרגליים ופישקה אותם עוד יותר בידיה והצמידה את שפתיה לשפתי הכוס שלי.
לא אני ירדתי לה, היא ירדה לי. קודם היא נישקה בעדינות את שפתי הכוס הרגישות שלי, מנשקת כמו שרק אשה שאוהבת שינשקו לה שם יודעת איך, וזה היה לי נעים כל כך. "לא" מילמלתי כשהיא דחפה את הלשון אבל לא התכוונתי לזה, התחרמנתי ברמות, ידעתי שלא רק את טעמי היא מוצאת שם, גם את הטעם שהשאיר בי המארח שגמר רק קודם בתוכי ואת זה של ירון שגמר לפניו ואולי זה מה שחירמן אותי עוד יותר, התמכרתי לתענוג והגמירה הראשונה שלי לא אחרה לבוא.
המנכ"לית הרגישה בזה, "את מוכנה" היא הודיעה בגאווה ועלתה ונשכבה עלי, מוחצת אותי תחתיה ושדיה נמחצות לשדיי, "תתמסרי" היא לחשה בקול מפתה ונישקה אותי על שפתיי, נותנות לי לטעום את הטעמים שהיא טעמה שם למטה.
התמסרתי לה, נעניתי ופתחתי את הפה, נתתי ללשון שלה לחדור לפי בנשיקה צרפתית לוהטת, הרגשתי את הזרמים המוכרים שמתחילים להתרוצץ בכל גופי וידעתי שאני מחורמנת וחיבקתי אותה, הצמדתי אותה חזק לגופי.
"תעזרי לי" היא הרימה את אגנה ולא הייתי צריכה שתסביר לי במה, שלחתי יד ואחזתי בתותב שבין רגליה והובלתי אותו למקום הנכון בין רגליי. "תודה, אני אוהבת איך שאת מתמסרת לי" היא לחשה באותו קול מפתה ושוב נישקה אותי בתאווה על שפתי, נישקה ודחפה באגנה, חדרה לאט לתוכי, לא ממהרת, לוחצת ומחליקה לאורך הנרתיק הרטוב והמשומן שעטף אותה באהבה.
נשים כבר זיינו אותי בעבר עם סטראפ-און אבל אף אחת לא כמו המנכ"לית שזיינה אותי בתנוחה הכי בנלית, אם אפשר לקרוא לתנוחת זיון כל שהיא בנלית, זיינה אותי בתנוחה המיסיונרית, שכבה עלי, שדיה מוחצים את שדיי, ישבנה עולה ויורד, התותב החליק בתוכי, משפשף את שפתי הכוס המגורות ונוגע בדיוק איפה שצריך לגעת ואני נהניתי, מאד נהניתי ולפי החיוך על פניה כשהביטה בי אני בטוחה שהיא הרגישה בזה .
מתחתי רגליים והרמתי אותם באוויר, מפשקת חזק, נותנת לה להכנס עוד יותר עמוק בתוכי והתמכרתי לזרמים הנעימים שהתרוצצו בגופי. "אני רוצה לשמוע כשאת גומרת" היא לחשה ונישקה אותי כשהרגישה שאני מתקרבת לאורגזמה שכל כך רצתה לתת לי, "חזק, זה מחרמן אותי לשמוע את הליידי שלי צורחת"
וואו איך צרחתי, חזק! לא עניין אותי בכלל אם מישהו בחוץ שומע ותאמינו לי זה לא שזייפתי בשבילה. הרגשתי שזה בא לי, חיבקתי את ישבנה ברגליי הארוכות, נצמדתי אליה ודהרתי במהירות שיא אל קו הגמר, אל האורגזמה האולטימטיבית, כזה זיון פשוט וכזאת אורגזמה חזקה שהשאירה אותי בלי נשימה, גמרתי והרגשתי אותה צונחת עלי ומוחצת אותי, לרגע היא שכבה כך ואז התגלגלה לצידי, שוכבת על הגב, כמוני, בוהה בתקרה, כמוני, ומתנשפת בקול, גם כמוני.

"הרבה זמן לא גמרתי ככה" היא ציחקקה כשנרגענו קצת, "את זיון המאה" היא הוסיפה, "בואי" היא הזמינה אותי לשכב בחיקה, "אני אוהבת שהליידי'ס שלי שוכבות ככה אחרי שזיינתי אותן" היא חיבקה אותי, "אני גם אוהבת שהן מנשקות אותי בציצים"
נישקתי אותה, אחרי הפינוק שהיא נתנה לי הגיע לה, מצצתי בעדינות את הפטמות הגדולות שלה, "אני מתה לראות את הפנים שלך, אם אני אוריד את המסכה גם את תורידי?" היא הפתיעה אותי.
לרגע היססתי, חששתי לחשוף את עצמי, אבל אז החלטתי שכן, גם אני רציתי לראות אותה והסיכוי שניפגש פעם שואף לאפס, "אם תורידי גם אני אוריד" התיישבתי על המיטה והיא אחרי.
ישבנו ככה והסתכלנו אחת בשניה הפעם בלי מסכות על הפנים. "קוראים לי הלגה" היא אחזה בראשי בשתי ידיה ונישקה אותי בעדינות על השפתים, "ולך?"
"מיכל" עניתי.
"תודה מיכל" היא לחשה לי, "עשית לי את הערב, אני יכולה לבקש ממך משהו?"
"כן"
"אם גם את היית מרוצה ממני תעשי לי סימן, כאן" היא הצביעה על החלק התחתון של הציצי שלה.
עשיתי לה שם היקי, מצצתי חזק והשארתי לה שם סימן סגול כהה, "את רוצה לעשות לי גם?" שאלתי.
"קיוויתי שתציעי לי" היא חייכה, הצמידה את שפתיה לתחתית השד שלי, ומצצה, עשתה לי נשיכת אהבה גדולה וכהה.

המנכ"לית עזרה לי לחבוש מחדש את המסכה וירדנו למטה, ירון כבר חיכה לי עם הליידי שלה ולידו עמד עוד זוג שחיכה לי. הפעם שתיתי את השמפניה שהציעו לי לפני שעליתי שוב לקומה השניה רק שהפעם גם ירון והליידי השניה הצטרפו ועשינו את זה ביחד על מיטה ענקית, אני והיא בדוגי על המיטה, עומדות על ארבע פנים מול פנים והם מאחורינו, מזיינים, זיון מכני, סקס לצורך התאווה המינית, זה לא שלא נהניתי או חלילה לא גמרתי, הייתה גם גמירה, אבל לא הייתה ההתרגשות ההיא כמו עם המארח ובטח שלא את זאת עם המנכ"לית, זה שלי גמר ראשון, לירון לקח עוד קצת וחיכינו לו לפני שירדנו שוב למטה.
בפעם הבאה ירון בחר לעצמו, מפקיר אותי בידי איש מבוגר, אפילו זקן במושגים שלי, לצרכי גחמה אישית שלו. למה הוא ניגש וביקש את רשותו להזמין את הליידי שלו לריקוד היה ברור לי כשמש, היא הייתה צעירונת, חטובה ויפה, עם שיער בלונדיני מחומצן ופה של מוצצת, שדיים ענקיים שלא צריך להיות מנתח פלסטי בכיר כדי לדעת שהרבה סי.סי של סיליקון מושקעים בהם, ושפתון אדום לוהט מרוח על השפתיים, לא רק העליונות גם התחתונות, בקיצור השרמוטה הקלסית והרי זה מה שמושך את הגברים, לא?
עלינו לחדר למעלה, אותו חדר שהייתי בו קודם רק שלהפתעתי בינתיים הספיקו להחליף בו סדינים ולסדר מחדש את המיטה. כל הדרך למעלה הרגשתי את היד שלו על אחורי, מלטף במין תאווה וכשהגענו לחדר והוא הוריד במהירות את המכנסיים והיה מוכן לפעולה.
"קחי" הוא מסר לי קונדום מהקערה שליד המיטה, "תלבישי לי" הוא נשכב על הגב במיטה. היה לו זיין רגיל, לא מתחרה בכלל בזה של ירון או המארח שלנו, "אני רוצה שתעמדי מעלי" הוא הודיע כשגמרתי להלביש לו את הקונדום והסתדר במרכז המיטה הגדולה. עליתי ונעמדתי, גופו מונח בין רגליי והמבט שלו ממוקד בפרטיים שלי שחשופים בפניו במלוא תפארתם, "תפסקי את השפתיים" הוא לחש בקול מחורמן ואני פישקתי באצבעותיי את שפתי הכוס הכהות, הגבר שפשף לעצמו בעדינות, מביט בחריץ הפתוח ומעמיד עוד יותר את הזיין שלו.
האמת שהתחרמנתי, לדעת שמישהו מביט בי שם ככה במבט מעריץ חירמן אותי והפכתי יותר ויותר רטובה, "עכשיו תרכבי עלי" הוא ביקש ואחז בזיין שלו שיעמוד ניצב, ירדתי על ברכי מעליו, אחזתי בזיין שלו במקומו והובלתי אותו אל המקום הנכון בין רגליי, הרגשתי את העטרה נלחצת ועצרתי לרגע, נשמתי חזק ובבת אחת השתפדתי לו על הזיין, ישבתי עליו בכל כובד משקלי, קברתי את הזיין שלו עמוק בתוכי והתחלתי לדהור.
היה מאכזב, דהרתי אבל הוא לא באמת עשה לי את זה, נכון הוא השתדל, הוא אפילו שיחק לי בציצים אבל נאדה, האורגזמה לא נראתה באופק. התלבטתי, מה לעשות, לזייף או לשתוק ובחרתי בלזייף, לא נעים לבייש אותו. גנחתי בקול, עשיתי הצגה וזייפתי אורגזמה והוא קנה אותה, "כן" הוא גנח בקול מתרגש וחיוך מלא גאווה נמרח על פניו, "כן, אני עושה אותך, אני מלך" הוא הכריז בגאון והרים את אגנו ואותי לגובה, "כן בייבי, כן, קחי!" הוא צרח בקול וסחט לי ת'ציצים, "כן, הנה! קחי!!" הוא גמר בסערה ואני כאילו הצטרפתי אליו זייפתי אורגזמה נוספת.

היה עוד גבר אחד, זיון לשם הזיון, לשם סיפוק התאווה שלו, הכל כאילו על פי תסריט ידוע, קודם מצצתי לו עד שעמד לו, אחר כך הוא השכיב אותי על המיטה וליקק לי וכשהחליט שהוא מוכן סובב אותי על הבטן ודפק אותי מאחור, כדרך הטבע לא בכניסת המשרתים! שוכב לי בכוס וחוגג בהתלהבות, מצליח לתת לי אורגזמה קטנה לפני שגמר.

המארח נפרד מאתנו אישית ליד הדלת, חייך אלי והודיע לי שמבחינתו אני כוכב הערב והעניק לי מתנה קטנה, סט לבנים סקסיים של "ויקטוריה-סיקרט" ואישתו נתנה לי גם בייבי-דול תואם מתחרה עדינה של אותה חברה יוקרתית. המרצדס השחורה חיכתה לנו כשיצאנו, הגברתן במסכה עם כפפות לבנות על הידים אחז בדלת הפתוחה ועזר לי להכנס. עד הכביש הראשי ירון ואני שתקנו, מין דממה כזאת, ורק כשעלינו על האוטוסטרדה ירון שבר את השתיקה ושאל אותי אם נהניתי. "כן" חייכתי, "לא מכולם אבל בסך הכל נהניתי מאד"
"ותרצי להשתתף שוב?"
נדהמתי. לא ציפיתי לשאלה כזאת. "כן!" עניתי אחרי שניה של שתיקה, כן בטוח כזה.
"גם כאדון?" הוא הפתיע אותי עוד יותר.
"מה?" לא הבנתי ברגע הראשון, "כאדון, לא כליידי?" חזרתי כדי להיות בטוחה.
"כאדון" הוא ציחקק, "היית מסכימה?"
"הייתי" עניתי בלי היסוס והרגשתי את העיקצוצים המתפשטים לי בין הרגלים מהמחשבה.
"מי יודע" הוא שוב חייך והניח יד חוקרת על ירכי, "אולי פעם, אם תהיי שותפה בכירה" הוא ציחקק, "בעצם לפי היכולת המשפטית שאת מציגה עד עכשיו יותר נכון להגיד כשתהיי שותפה בכירה"
הסמקתי, פעם ראשונה שהוא מחמיא לי ככה על הצד המקצועי שלי, "תגידי" הוא המשיך לשאול, "נהנית כשהמארח עשה אותך לפני כולם?".
"כן" חייכתי, נזכרת והעיקצוצים רק התגברו, אולי גם בגלל שהיד שלו ליטפה לי בין הרגלים.
"אפילו שזה היה לפני כולם?" הוא הקשה.
"אפילו, בעצם בגלל, אף פעם לא עשיתי דבר כזה, זה מחרמן ברמות"
"והאשה שסידרתי לך?"
"וואו, אין עליה. היא אמרה לי שאני זיון המאה"
"היא ביקשה שתעשי לה סימן?" הוא הפתיעה אותי.
"כן, גם היא עשתה לי, אתה מכיר אותה?"
"מנכ"לית של בנק גדול וידוע שהמארח הוא אחד הבעלים שלו" הוא הביט בי במבט רציני, "תדעי לך שזה שהיא ביקשה שתעשי לה סימן זאת מחמאה גדולה, היא לא מבקשת את זה מכל אחת, וזה שהיא נתנה לך לעשות לה, זה וואו, לאשתי היא לא נתנה, גם לא לנעמי ותמר"
"אולי כי הן לא ביקשו?" מלמלתי לעצמי.
"לא, תאמיני לי הן ביקשו" הוא ציחקק ואני הסמקתי, לא התכוונתי שישמע.

"אני יכולה לשאול אותך משהו?" תפסתי אומץ אחרי רגע ארוך של שתיקה.
"תשאלי"
"האשה, למה הסכמת שהיא תרקוד איתי?"
"למה? את מצטערת?"
"לא, אבל אתה יודע, היא לסבית והליידי שלה לסבית עוד יותר ממנה, בחרת בה רק בגללי?"
"אל תחמיאי לעצמך כל כך" הוא פרץ בצחוק, "בערב הזה אני האדון וכל הבחירות נבעו משיקולי התועלת שלי" הוא השתתק לשניה ואז המשיך, "ברור שידעתי שהיא לסבית, ברור שידעתי שהיא לא רוצה שגבר יעשה אותה, אבל בעצם בגלל זה גם בחרתי בה! ידעתי שאין לה ברירה, שאם היא רוצה שהמנכ"לית תמשיך לתמוך בה, ותאמיני לי היא רוצה" הוא ציחקק, "היא תעשה כל מה שאני אדרוש ממנה וזה הכי קרוב לאונס שאני יכול להגיע" והוא הדגיש במיוחד את האני, "נכון שכל מה שעשיתי איתה זה חוקי, כשר ובהסכמה, אבל עדיין כל הזמן באוויר ריחפה תחושת האונס וזה בדיוק מה שהאדם הנאנדרטלי שבי חיפש, זה הריגוש שגירה אותי כל כך"
שוב שתקתי אבל ירון כנראה רצה להסביר עוד, "הזקן ההוא שסידרתי לך" הוא ציחקק, "גם שם את חושבת שדאגתי לך?"
"לא" הסמקתי, "שם זה ברור שהיה בשבילך, השרמוטה האולטימטיבית, כל גבר היה מת להשחיל אותה"
"הוא מפיק סרטים פורנוגרפיים ידוע בגרמניה, המארח שלנו משקיע בסרטים שלו, לפחות ארבעה ליידי'ס הערב הם שחקניות אצלו, גם זאת הבלונדינית שהייתה איתו, שחקניות שתעשנה הכל בשביל לקבל עוד תפקיד" ורציתי להגיד 'כמוני' אבל העדפתי לשתוק, "והמלצריות רוצות להיות שחקניות, זה חלק מהאודישנים שלהן" ופתאום קלטתי שבעצם הם מכירים אחד את השני, רובם, זה לא כל כך דיסקרטי כמו שחשבתי והמסכות עבורם הן רק חלק מהתפאורה.

שתקנו כל הדרך עד המלון, אני הבטתי באורות שבחוץ, ירון חשב על משהו ותוך כדי כך מיזמז לי את הרגל. שוב נראה לי שכולם יודעים שאני לא לובשת כלום מתחת למעיל הפרווה שלי, פתאום רציתי כל כך את החסות של המסכה. נכנסנו לחדר של ירון אבל רק כדי שאני אעבור לחדר שלי, לא לקחתי את המפתח. פעם ראשונה שראיתי את ירון מסמיק כשהוא נפרד ממני ואמר שכל אחד ישן הלילה במיטה שלו כי לא נשאר לו כוח.
הייתי עייפה, שכבתי במיטה, אבל לא הצלחתי להרדם. המחשבות על מה קרה לי הלילה התרוצצו במוחי ובלי להרגיש התכרבלתי, שלחתי יד אל בין רגליי והתחלתי ללטף את עצמי, קודם עם האצבע המורה ואחר כך הצטרפה אליה גם האמה, חודרות, עוברות את השפתיים הקטנות, הפנימיות, מלטפות בבפנים הרטוב, עם אצבע אחת מלטפת את כפתור הדגדגן הרגיש ובשניה חודרת עמוק, מזיינת את עצמי כל הדרך עד לגמירה המפנקת, כדור השינה האולטימטיבי.

למחרת התעוררתי מאוחר, ירון כבר היה ער ועבר על מיילים. יצאנו לטייל קצת בעיר, ירון הוא מדריך טוב והראה לי את הדברים היפים באמת. בערב ישבנו ועברנו ביחד על חומר לפגישות של יום שני, הגענו לשלב הקריטי במשא ומתן, לשבת עם הבכירים באמת ולסכם, והיינו חיבים להגיע מוכנים. לקראת חצות ירדנו לבר לשתות משהו ואת הלילה ביליתי במיטה של ירון שפרק בי את המתחים שלו.
ביום ראשון שוב יצאנו לטייל, אחר כך אני ירדתי לחדר כושר והוא למסע קניות על פי רשימה שאשתו נתנה לו. נפגשנו לארוחת ערב במסעדת המלון ושוב עלינו לעבור על חומר, עוברים שוב על הסעיפים במחלוקת. "תתפשטי!" הוא הודיע לי ברגע שגמרנו לדון בסעיף האחרון, "אני חרמן והלילה בא לי על התחת שלך" הוא הוסיף בקול תאוותני והתחיל להתפשט בעצמו.
ירון מרח לי כמות נדיבה של קרם גוף שמנוני שהמלון מניח בחדר האמבטיה ולא לשימוש הזה, שכבתי על הבטן ופישקתי חזק את ישבני כשהוא נשכב עלי ונעץ בי את זקפתו. "בעדינות, מחר אני צריכה לשבת" לחשתי אבל זה רק הצחיק אותו. "את רואה, את נהנית" הוא לחש כשגמרתי בפעם הראשונה והמשיך לטחון לי ת'תחת, מצליח לתת לי עוד אורגזמה אחת לפני שפרק בי את בקבוקיו.

בתשע בבוקר התחדשה הישיבה, ירון חייך כשהתיישבתי לאט ובזהירות. הדיונים התקדמו בצורה חיובית, היינו לקראת סיכום וב-12 הצטרפו אלינו התותחים הגדולים.
להפתעתי גם הלגה, המנכ"לית של הבנק, נכנסה והתיישבה מולנו, הסמקתי והיא חייכה לעברי. הדיונים המשיכו, החלטיים, חותכים ומקבלים החלטות לגבי נושאים שהיה בהם עדיין מחלוקת. בהפסקה נפגשתי עם הלגה בשרותי הנשים ומסתבר שלא במקרה, היא ראתה שאני הולכת ובאה אחרי.
עמדנו האחת ליד השניה מול המראה וחידשנו את האיפור, "מה קרה לך?" היא ציחקקה.
"כלום" עניתי, מנסה להשמע מנומסת.
"ככה לא הולכת מי שלא קרה לה כלום, ככה הולכת מי שביקרו בכניסת המשרתים שלה" היא חייכה לעברי.
הסמקתי. "כן, ביקרו" מילמלתי.
"בהסכמה?" היא הפתיעה אותי.
"בהסכמה" הסמקתי עוד יותר.
"אהבתי את מה שעשינו" היא שינתה נושא, "ואת?"
"כן" חייכתי חזרה, "זה לא שאני לסבית" המשכתי במהירות, מנסה להסביר, "אבל" נתקעתי.
"זה בסדר" היא חייכה חיוך מרגיע, שונה כל כך מההבעה הרצינית שהייתה על פניה כל הדיון, "את לא חייבת להיות לסבית כדי להנות מסקס נשי טוב"
"כן, אני יודעת" מלמלתי במבוכה.
"עשית כבר את זה עם נשים?" היא הסתקרנה.
"כן" השפלתי מבט במבוכה, יכולתי לשקר, להגיד שלא, שהיא הראשונה שלי, אבל משום מה הרגשתי צורך להגיד לה את האמת.
"ואהבת את זה?"
"לרוב" עניתי תשובה מתחמקת.
הלגה חייכה, "יש בך משהו שאני אוהבת" היא גמרה לתקן את האיפור והתכוונה ללכת כשלפתע עצרה ושלפה כרטיס ביקור מהתיק שלה, "הייתי שמחה להפגש אתך שוב" היא ביקשה את עפרון האיפור שהיה בידי ורשמה משהו מאחורי הכרטיס, "זה הסלולרי הפרטי שלי, בלי מזכירות, 24 שעות ביממה, אם תרצי פעם לדבר או לבוא לביקור פרטי אני אשמח לארח אותך" היא חייכה ומסרה לי את הכרטיס, "ורגע" היא שלפה שפופרת קטנה מהתיק שלה, "קחי, תמרחי לך שם, מאחור, זה משהו שרוקחים במיוחד בשבילי, גם אצלי מבקרים שם מדי פעם, אני אוהבת את זה" היא ציחקקה ויצאה.
נכנסתי לאחד התאים ומרחתי לי. כשחזרתי לחדר הדיונים היא כבר ישבה שם, שותה קפה שהגישו לה, יושבת באותו מבט מקצועי קר, בלי שום הבעה, בלי שום רמז למה שקרה ביננו לפני רגע.

המשחה שלה עזרה, כמה דקות אחרי שמרחתי כבר הרגשתי הקלה. החוזה נחתם באותו היום ובלילה כבר היינו על המטוס בדרך הביתה. "דיר-באלק! כל מה שהיה בגרמניה נשאר בגרמניה" ירון לחש לי כשהלכנו לכיוון בקרת הדרכונים בנתב"ג.
"סגור" חייכתי אליו ועשיתי תנועה של סגירת רוכסן דימיוני על שפתיי, "אבל אם תצטרך שוב לחזור לגרמניה אל תשכח לקחת אותי אתך" ציחקקתי.
"שובבה" הוא צחק, "יותר נכון חרמנית" הוסיף בלחש שלא ישמעו, "רק תדעי לך שלא תמיד יש מסיבה כזאת, לפעמים זה רק עבודה נטו"
שתקתי, לך תספר לו על ההזמנה ששוכבת אצלי בארנק.

חזרנו לשגרה, הרבה עבודה קשה אבל לא רק, ירון לא וויתר על שיחות הסיכום השבועיות עם שושנה ואיתי, נותן לי את המשוב הידוע, הייתי בסדר – מציצה ובכוס, עשיתי שטויות – מציצה ובתחת רק שעם המשחה שהלגה נתנה לי זה היה כבר פחות נורא.
שושנה המשיכה להיות משחרר הלחצים הקבועה שלו אבל זה לא שיחרר אותי מהמשימה, מדי פעם גם אני נקראת לשאת בנטל. גם ההזמנות לארוחת ערב שבת המשיכו להגיע, מסתבר שגם אשתו חשבה שיש בי משהו מיוחד והיא ביקשה להזמין אותי כדי שתוכל לרדת לי.
עם הלגה שמרתי על קשר. האמת שלקח לי הרבה זמן עד שתפסתי אומץ והתקשרתי אליה, בעצם לילה אחד, כשגם כדור השינה האולטימטיבי לא עזר ולא נרדמתי, הוצאתי את כרטיס הביקור שלה והתקשרתי אליה, לא ברור לי למה. היה כבר מאוחר ופחדתי שהיא תכעס, חשבתי גם שהיא לא תזכור מי אני אבל היא מייד זהתה אותי ושמחה שהתקשרתי, "אמרתי לך, בשבילך אני פנויה 24 שעות ביממה" היא צחקה כשהתנצלתי על השעה המאוחרת, "וחוץ מזה כאן לא כל כך מאוחר, כאן זה שעה פחות מישראל ועוד משהו" היא עברה ללחישה, כאילו מפחדת שישמעו אותה, "גם אני לא נרדמת, את לבד במיטה?"
"כן" עניתי, לא מבינה.
"גם אני" היא לחשה שוב, "עירומה?"
"לא" עניתי, סקרנית.
"אני כן, תתפשטי!"
התפשטתי במהירות, עדיין לא מבינה אבל צייתי, רע לא יכול לצמוח מזה. "אני עירומה" הודעתי לה.
"עכשיו תעצמי עיניים ותעשי כמוני, תגעי בעצמך ותחשבי שזאת אני שנוגעת בך שם" היא לחשה בקול מגורה ולא הייתי צריכה להיות שם כדי להבין איפה בדיוק היא נוגעת בעצמה.
עשיתי כמוה, נגעתי בעצמי ודמיינתי שזאת היא שעושה לי דברים, "תספרי לי מה את עושה" הלגה ביקשה ואני סיפרתי בפרטי פרטים, לוחשת וגונחת בקול לשפופרת הטלפון.
אותו לילה עשיתי בפעם הראשונה סקס טלפוני, מעולם לא חשבתי שאפשר לגמור בשיחה בינלאומית. שוב הלגה אמרה שעשיתי לה את היום ושאנחנו חייבות להמשיך בזה ושאלה אם גם היא יכולה להתקשר אלי ואני כמובן עניתי שכן. לפני שסגרנו היא שוב חזרה על ההזמנה שלה לבוא לבקר ו…בחופשה השנתית עשיתי את זה, נסעתי אליה, אני לא אשכח כל חיי מה עשינו שם יחד ואולי פעם, אם תנוח עלי המוזה, אני אספר לכם גם על זה.

שנתיים חלפו במהירות, הזמן רץ כשאתה עסוק ומסופק. "עו"ד מיכל!" יום אחד עו"ד ירון קרא לי באינטרקום, "בואי!" זיהיתי את הקשיחות בקולו שהיתה בשבילי הסימן הראשון שזה לא סתם עבודה. מהרתי להוריד תחתונים וללכת אליו למשרד שלו, עוברת ליד שושנה שעמדה ושפשפה את אחוריה, מביטה בי באותו מבט נזוף ומוכר של מי שרק לפני רגע הענישו אותה.
"תנעלי את הדלת!" עו"ד ירון ציווה כשנכנסתי לחדר שלו, נותן לי את הסימן השני הידוע כשהוא מביט בי במבט רציני ומתנדנד בכורסת המנהלים שלו. נעלתי והתחלתי לפתוח את כפתורי החולצה, "לא!" הוא עצר אותי בקול רציני, "שבי!" התיישר בכורסה והצביע על הכסא שמולו, "יש לי הודעה בשבילך".

הלב ירד לי לתחתונים, השמועות על התייעלות, המילה המכובסת לפיטורים, הסתובבו במשרד, המשק היה במיתון וגם אנחנו הושפענו, פחות עסקות, פחות חוזים, פחות עבודה לעורכי הדין. התיישבתי בחשש, מביטה בו, "בוס, אתה לא הולך לעשות לי את זה" לחשתי בקול חרד, רק לפני חודש עברתי לדירה שכורה גדולה ויקרה יותר.
"דווקא כן" הוא אמר באותו מבט רציני, "אתמול בערב, כמו שאת יודעת, הייתה ישיבת שותפים בכירים ו…" הוא עצר ושוב הביט בי באותו מבט רציני כל כך, "ו…" ושוב הוא עצר, מתעלל בי רק שהפעם זיהיתי בזווית הפה חיוך שמנסה להסתתר, "ו…החלטנו לקבל אותך למשרד כשותפה זוטרה!"
הסמקתי. הפרצוף תשעה באב שלי התחלף בחיוך. "תודה" לחשתי, מתרגשת, "וואו, הלחצת אותי"
"למה?"
"אתה יודע, המיתון והשמועות ו…"
"עו"ד מיכל" הוא חייך לעברי, "תתחילי להאמין בעצמך, את יותר מדי טובה שאני אפטר אותך, יש עוד רבים שילכו לפניך לפני שאני אגיע לשם שלך"
"תודה בוס"
"אבל לפני שאת עוברת לתפקיד החדש יש לך משימה" הוא ציחקק, "למצוא לך מחליפה ראויה"
"אין בעיה בוס" חייכתי מאוזן לאוזן, "מישהי שאתה חושב עליה כי אני חושבת על שתי מועמדות מתאימות"
"תפתיעי אותי" הוא צחק, "עד מחר בצהרים אני רוצה סקירה מפורטת על כל אחת מהן, יתרונות וחסרונות וכדאי לך שאני אהיה מרוצה כי אל תשכחי, את עדיין העוזרת האישית שלי!" הוא חייך ואולי כדי לרמוז לי הוא שיחק בסרגל שהיה מונח על השולחן.

השמועה שאני הולכת להיות שותפה התפשטה במשרד כאש בשדה קוצים, אומנם שותפה זוטרה אבל עדיין קידום, חדר יותר גדול, שכר יותר גבוה, רכב חברה צמוד, בונוסים עבור הצלחות ועוד ממטעמי המשרד השמורים רק לשותפים.
ההמלצות שלי התקבלו, "שתיהן מועמדות ראויות" הוא סיכם לאחר שעבר על הסקירה שלי אבל עו"ד ירון ביקש שאני אתחיל עם רינת ואני מבינה גם למה, שתיהן היו יפות, שתיהן חכמות, מהעשירון העליון במחזור שלהן, אבל לרינת היה חזה גדול ומפואר ולעו"ד ירון יש חולשה לציצים גדולים.

חזרתי למשרד ועוד לפני שלבשתי חזרה את התחתונים שלי התיישבתי מול המחשב, מצאתי את המכתב שנעמי שלחה לי, שיניתי שמות ושלחתי לה דוא"ל :
אל : עו"ד רינת
מאת : עו"ד מיכל
הנדון : מועמדות לתפקיד עוזרת אישית לעו"ד ירון.
עו"ד רינת היקרה,
הנני להודיעך כי על פי השגיך נמצאת מועמדת מתאימה לתפקיד העוזרת האישית של עו"ד ירון, שותף בכיר במשרד.
באם ברצונך להתמודד על התפקיד אנא הודיעי לי במייל חוזר.
בברכה,
עו"ד מיכל, עוזרת אישית

התשובה הגיעה מייד, כאילו ישבה וחיכתה למכתב :
אל : עו"ד מיכל
מאת : עו"ד רינת
הנדון : Re : מועמדות לתפקיד עוזרת אישית לעו"ד ירון.
תודה, אני מעוניינת מאד בתפקיד.
מוכנה לעשות הכל כדי לזכות בו !
בברכה,
עו"ד רינת.

אפילוג

הרבה שנים עברו מאז, הספקתי להפוך לשותפה במשרד, להתחתן, ללדת את גיא, הבן שלי, להתגרש ולאחרונה, אחרי כמה תיקים שזיכו את המשרד להרבה כבוד בברנז'ה והצעות מפתות ממשרדים אחרים, אפילו להפוך לשותפה בכירה במשרד.
"עו"ד דן!" קראתי באינטרקום, אותו מוצר שבטכנולוגיה המודרנית כבר מזמן עבר אליו הקלח אבל אני שומרת אותו כנוסטלגיה לקשר עם העוזר האישי שלי, "תכנס אלי!"
דן, העוזר האישי שלי, לא התווכח. "כן עו"ד מיכל" הוא נכנס אחרי רגע ולפי החיוך בזווית פיו היה ברור שהוא יודע מה אני הולכת לבקש ממנו, "קראת לי, בוס?"
"קראתי" עניתי כשאני מחייכת ומרגישה את הריגושים שמתחילים לי בין הרגלים, "היה לנו שבוע קשה" נמתחתי בכורסת העור המפוארת שלי והנחתי את התחתונים שהורדתי רק רגע קודם במרכז השולחן, "אני צריכה קצת הרפיה"
דן לא היה צריך הסברים, "אין בעיה, בוס, אחד פינוק על-הכפאק בדרך אליך" הוא חייך לעברי והתחיל להתפשט, מהר, יודע שאני לא אוהבת לחכות, מוריד את החולצה ומגלה את הבטן השטוחה עם הריבועים שלא היו מביישים דוגמן צמרת, מושך מעליו את המכנסיים ומגלה את החבילה המוחבאת מאחורי תחתוני הבוקסר הצמודים שלו, ממשיך ומוריד גם אותם ולרגע עומד ככה עירום והזיין הגדול שלו, זה שבזכותו הוא גבר על המועמד השני שהיה למשרה, עומד זקור וזקוף בין רגליו.
"בוא!" משכתי את הכורסה לאחור ונתתי לו להכנס אל מתחת לשולחן, לא שוכחת לצבוט לו בתחת המוצק שלו כמו תמיד, "יאללה, לעבודה, תראה לי מה אתה יודע" חזרתי ונצמדתי לשולחן והרגשתי את ידיו מפשקות את רגליי ושפתיו נצמדות לשפתיי, לשפתי הכוס המגורות שלי.
דן מצץ לי, ירד לי כמו שאני אוהבת לקרוא לזה, דן יודע למצוץ לאשה, הלשון שלו השתוללה בתוכי, נוגעת בדיוק במקומות שצריך לגעת כדי להדהיר אותי במעלה האורגזמה, השיניים שלו תופפו בעדינות על הדגדגן הנפוח שלי ושלחו בי זרמי הנאה מפנקים, "כן" גנחתי בקול כשאני מגיעה לשיא הראשון, "כן, הנה!" התנשפתי בקול וגמרתי! "לא! תמשיך, אחד לא מספיק לי" הצמדתי את ראשו לערוותי, "תמשיך, עוד!"
הגמירה הראשונה הייתה מהירה, בפעם השניה עו"ד דן כבר היה צריך להתאמץ קצת יותר. התרווחתי בכורסה, עצמתי עיניים, התמכרתי לפינוק שדן מעניק לי אבל חשבתי על גיא, הבן שלי, שלושה שבועות לא ראיתי אותו, חייל קרבי בגדס"ר של הנח"ל, והיום הוא סוף סוף מגיע. "כן" גנחתי בהנאה כשהלשון של דן נגעה לי בדיוק בנקודה הנכונה, "כן, תמשיך, זה טוב איך שאתה יורד לי" לחשתי בתשוקה ונזכרתי מה עשינו בחופשה האחרונה שלו, "כן, הנה, זה בא לי" התנשפתי כשאני מדמיינת מה אני הולכת לעשות עם גיא, איך אני ארד ואמצוץ לבן שלי, איך הגברבר שגידלתי ישכב עלי ויכנס למקום שממנו יצא, איך הוא יפרוק בתוכי את בקבוקיו המלאים! איך … אבל רגע, זה כבר שווה סיפור משלו.