המתווכת – חלק שני

זהו ההמשך של המתווכת – חלק ראשון ולהבנת העלילה מומלץ לקרוא אותו תחילה.

"חרמנתם אותי" התנצלה רותי כשטלי קמה והתחילה להסתדר .
"ראיתי" השיבה טלי לרותי "אפשר לשאול אותך משהו?" עצרה לרגע "קצת אישי אז את לא מוכרחה לענות"
"תנסי"
"למה את עושה כל מה שהוא רוצה?"
"ואם אני אספר לך תספרי לי למה את עושה?" ענתה רותי בשאלה משלה.
"מבטיחה" ענתה טלי כשהיא מסדרת את שדיה חזרה בחזיה.

"הכל התחיל כשהגעתי ללמוד באוניברסיטה ולא מצאתי עבודה" התחילה רותי לספר "הייתי מיואשת, בעלת הבית רצתה לזרוק אותי ולא היה לי לאן ללכת, ירדתי לבר השכונתי הקטן בפינת הרחוב, לשכוח לרגע מהצרות, וכנראה שרן קלט את מצבי. הוא נעמד לידי, שאל אם אפשר לשבת והזמין לנו בירה ואחריה עוד אחת. הייתי צריכה מישהו שיקשיב לי ומהר מאד שפכתי באזניו את כל צרותי  וכששאל אותי מה אני מוכנה לעשות בשביל ג'וב טוב עניתי בלי לחשוב שאני אעשה הכל. עוד באותו ערב נסעתי עם רן לכאן, למסעדה שמנהלה חייב לרן, והתקבלתי לעבודה"

רותי הפסיקה לרגע, רק כדי להביא לטלי מגבת קטנה מארון צדדי והמשיכה "ביום שקיבלתי את המשכורת הראשונה הופיע רן במסעדה, קיבלתי את פניו בשמחה, המשכורת הייתה טובה והטיפים גבוהים ורציתי להודות לו, את זוכרת מה הבטחת? שאל, זוכרת שהבטחת שאת מוכנה לעשות הכל, אז זה מה שאני רוצה המשיך ותאר באזני את מבוקשו. ברגע הראשון הייתי המומה, בא לי להכניס לו סטירה, לא על זה חשבתי כשעניתי אבל  במחשבה שניה הבנתי שג'וב כזה אני לא אמצא בקרוב ואם הוא סידר לי אותו בכזאת קלות אז כנראה שגם לפטר אותי הוא יכול, והסכמתי"

רותי הפסיקה לרגע, שואפת אוויר והמשיכה, "באותו ערב הכרתי לראשונה את התנוחה בשרותים, זאת שאת הכרת עכשיו, לא הייתי בתולה לפני אבל זיון כזה לא הכרתי, כמוך שאגתי מהנאה, גמרתי, רציתי שלא יגמר"

טלי הסתכלה ברותי תוך שהיא מכפתרת את כפתורי חולצתה ורותי המשיכה, "אחרי כשבועיים רן צלצל ושאל אם אני יכולה למחרת ללוות אותו להצגת בכורה, אמרתי שאני עובדת והוא אמר שהוא ידאג שאשוחרר וגם ישלם לי את השכר שאני מפסידה, הסכמתי והוא ביקש שאלך בבוקר לקחת שמלה שהוא בחר עבורי בחנות יוקרה מסוימת בככר המדינה, על חשבונו כמובן. הייתי מקסימה בשמלה, קצת חושפנית אבל בדיוק במידה, היה לו טעם טוב, ההצגה הייתה מוצלחת ואחרי ההצגה ישבנו בבר של מלון הילטון, שתינו ופטפטנו, רן התעניין בלימודים שלי  וסיפרתי לו בתמימות שקשה לי מאד גם ללמוד וגם לעבוד כל ערב ואני חייבת למצוא לעצמי עוד הכנסה. אחרי שתי בירות וטקילה אחת כשרן הציע שיקח חדר במלון לא סירבתי קודם מצצתי לו על המרפסת ואחר כך הוא זיין אותי על המיטה הגדולה וכששכבתי בזרועותיו ואספנו כוח לסיבוב נוסף הוא הציע לי  לתמוך בי כלכלית אם אני אעשה כל מה שהוא רוצה ומתי שהוא רוצה ו…אני הסכמתי".

לרגע רותי עצרה, לוקחת נשימה עמוקה לפני שהמשיכה, "יש שחותמים עסקה בלחיצת יד אבל רן, או מר' מזרחי כפי שהוא אוהב שקוראים לו, חתם את העסקה שלנו בכך שהוא פתח אותי בתחת, גילה לי את נפלאות הפתח האחורי, באותו לילה הרווחתי כמו בשבועים עבודה במסעדה"

טלי הייתה מוקסמת מהסיפור, הזכיר לה משהו, "תמשיכי" ביקשה כשרותי שוב עצרה לרגע  ורותי המשיכה, "עברתי לעבוד רק 3 פעמים בשבוע והייתי נפגשת עם רן כהשלמת הכנסה. יום אחד, לפני כשנתיים, כשהגעתי למשמרת במסעדה מנהל המשמרת הודיע לי שהיום אני עובדת עבור לקוח אחד, שרות VIP, ונתן לי מספר לצלצל  ולתאם. זה היה רן שהודיע שיגיע עם עוד מישהי והסביר לי במדויק מה הוא מצפה ממני. אותו לילה הייתה הפעם הראשונה שהורדתי את התחתונים והחזיה במסעדה, הגשתי אותם למר' מזרחי על מגש, בדיוק כמו שעשיתי היום, הרגשתי עירומה, חשבתי שכולם רואים ויודעים ורציתי לקבור את עצמי אבל מסתבר שאף אחד לא הרגיש ומאז זה ככה, זה כל הסיפור" רותי עצרה בסיפור, "עכשיו תורך" פנתה לטלי "למה את מסכימה?"

"גם את ההיא הוא דפק בשרותים?" שאלה טלי, מתעלמת מהשאלה.

"דפק, ועוד איך דפק, מר' מזרחי יודע לזיין אבל במיוחד הוא מת על התנוחה הזאת, גם על זה שאני מסתכלת, והוא לא מפספס אף הזדמנות, אבל.."

"אבל מה?" לא נתנה לה טלי להפסיק.

"אבל זיון כמו היום עדיין לא ראיתי" החמיאה רותי וטלי הסמיקה, "את פשוט משהו, זיון מהסרטים" המשיכה, "אבל עכשיו אל תתחמקי, אני ספרתי ועכשיו תורך, למה את נותנת לו לזיין אותך?"

"אני" גמגמה טלי, כשהיא עוצרת לרגע בדיבורה ולוקחת אוויר, "אני מתווכת דירות, דירות יוקרה, לא הצלחתי למכור והייתי על סף פיטורין הייתי חייבת לסגור עסקה עד מחר או שאני עפה וכמו אצלך מר' מזרחי הריח את זה ונתן לי הצעה שכפי שאת רואה לא סרבתי"

"ואת מצטערת?" שאלה רותי

"לא יודעת" ענתה טלי אחרי רגע של מחשבה "מצד אחד אני מתביישת, מכרתי את עצמי כמו זונה בשוק, אבל מצד שני…" טלי עצרה, מהססת ,"מצד שני הוא פאקינג יודע לזיין, שלוש פעמים גמרתי עכשיו, אף פעם לא גמרתי יותר מפעם אחת ועכשיו, פה בשרותים, שלוש פעמים"

"אני הולכת" אמרה רותי "צריכה להגיש לכם את הקינוח, יש משהו מיוחד שאת רוצה?"
"תפתיעי אותי" השיבה טלי "ותודה על הכול".

המשך הארוחה עבר במהירות, רותי הגישה מבחר קינוחים מילאה את כוסות היין והשיחה בינם קלחה, הפעם רן התעניין בטלי, שאל, חקר, נשברו המחיצות וטלי סיפרה על עצמה עד שרותי הגישה את החשבון, רן חתם בלי לבדוק והשאיר טיפ מכובד. רותי ליוותה אותם למעלית "זה בשבילך" דחף בידה שטר ירוק של 100$ "אל תודיעי כלום" הוסיף  וטלי לא הבינה למה הוא מתכוון.

"אני רואה שהולך להיות מעניין" טלי שמעה את רן ממלמל לעצמו כשהתקרבו למכונית, נועה לא נראתה והוא דפק בחוזקה על חלון המכונית. הדלת נפתחה במהירות ונועה קפצה החוצה, בגדיה סטורים, חולצתה מחוץ לחצאית כשחלק מהכפתורים פתוחים ושערה הארוך פזור, "אני מצטערת מר' מזרחי" התחילה להתנצל כשהיא מנסה לסדר את עצמה, "לא ידעתי שאתם מגיעים, באמת, זה לא .."

"איפה את צריכה לחכות לי?" קטע אותה רן באמצע.
"בחוץ, מר' מזרחי" השיבה בקול מתנצל "לפתוח את הדלת ולחכות"
"ואיפה את היית?"
"בפנים מר' מזרחי, אני מצטערת".
"ומה עשית בפנים?" המשיך רן לשאול

נועה הסמיקה, "אוננתי" לחשה, "אחרי שראיתי איך היא מוצצת לך התחרמנתי, ישבתי וחשבתי ופתאום מצאתי את עצמי עושה ביד, לא בכוונה, באמת מר' מזרחי, אני מצטערת, זה לא יקרה יותר"

"אז עכשיו את גם מציצה לי, אהה"
"לא סליחה מר' מזרחי אבל ראיתי במקרה דרך המראה, לא התכוונתי אבל"
רן לא נתן לה לגמור את המשפט "ומה עושים למי שמפשלת?" שאל
נועה הסמיקה עוד יותר "לא מר' מזרחי, סליחה, תוותר לי, זה לא יקרה יותר"
"שאלתי מה עושים?"  שאל רן בקול תקיף יותר
"מענישים אותה"
"איך מענישים?"
"כמו תמיד מר' מזרחי, עם החגורה"
"כמה מגיע לך?"
"חמש, מר' מזרחי"
"כמה??" שאל שוב רן "גם לא חיכית, גם אוננת וגם הצצת ואת חושבת שתגמרי עם חמש?"
"עשר?" ניסתה נועה את מזלה
"לא מספיק"
"עשרים?" ניסתה נועה שוב בקול מתחנחן
"עשרים פלוס מס ערך מוסף" סיכם רן "בדירה החדשה שלי, יש שם עוד משהו שאני צריך לסגור עם טלי הלילה"

"תודה מר' מזרחי" מהרה נועה לסדר מעט את בגדיה, "כל מה שתגיד מר' מזרחי, בבקשה" אמרה כשהיא פותחת את דלת המושב האחורי, ונותנת להם להכנס.

הנסיעה לדירה עברה בשתיקה, כל אחד שקוע במעשיו. טלי הבחינה בנועה הסוקרת אותה דרך המראה וברגע של אומץ פישקה את רגליה וחשפה בפניה את משולש ערוותה המטופח, שללא התחתונים שנשארו במסעדה, היה גלוי לעין.

טלי ידעה שהם יגיעו הערב לדירה, רן ביקש ממנה להכניס שמפניה למקרר ולהציע סדין חדש במיטה הגדולה שבחדר השינה אבל זה שנועה מצטרפת הייתה הפתעה אבל ההפתעה האמיתי חיכתה לטלי בבית. "שבי" אמר לה רן כשהוא מצביע על הכורסא הגדולה שבסלון "קודם יש לי חשבון לסגור עם נועה, ואת" פנה אל נועה כשהוא מתחיל לשחרר את חגורת מכנסיו  "תתכונני"

"בבקשה מר' מזרחי, אני מבטיחה שזה לא יקרה יותר, סלח לי בבקשה" ניסתה נועה לשכנע
"תתכונני אמרתי" חזר רן על דבריו בתקיפות, "וכדאי לך שזה יהיה כמו שאני אוהב"

טלי ישבה והתבוננה איך נועה מתפשטת, פרמה את העניבה ומשכה את חולצתה מהחצאית, מלמטה למעלה התחילה לפתוח את כפתורי חולצתה עד שפתחה את הכפתור האחרון וחשפה חזייה לבנה שבקושי הצליחה להחזיק את השדים הגדולים הכלואים בה. נועה הורידה את החולצה, תלתה אותם על משענת הכסא  והתחילה לפתוח את החצאית, הורידה אותה, קיפלה בקפדנות והניחה על הכסא, הורידה את הנעליים והניחה אותם ליד הכסא, מסדרת אותם כאילו הייתה במסדר צבאי, בתנועות מהירות שחררה את גרבי הנילון מהביריות, הורידה אותם והניחה מקופלות על הכסא, שחררה את חגורת הביריות  ונשארה בתחתוני טנגה מינימליים, תואמים לחזיה שלבשה, המתוחים על ירכיה המלאות.

"בבקשה" ניסתה נועה שוב את מזלה "אני מבקשת סליחה" התחננה.
"תמשיכי!"

נועה פתחה את החזיה ושיחררה את שדיה, שדים גדולים ומלאים שבפסגתם עיגול כהה גדול המעוטר במרכזו בפטמה כהה עוד יותר הניצבת זקופה, נוקשה ומחרמנת. כשהתכופפה להוריד את תחתוניה קפצו שדיה של נועה, תלויים ומתנדנדים על פי תנועתה, מזמינים שישתעשעו בהם. כמו כל הבגדים הקודמים גם התחתונים קופלו והונחו על הכסא ונועה ניצבה עירומה, גופה מלא במקומות הנכונים, עסיסי, מקרין מיניות. טלי הרגישה את החום החוזר ומתפשט במפשעתה וידעה שהיא מתחרמנת מחדש, נדלקת.

"תעמדי פה" הצביע רן על מרכז החדר  "ותתכופפי עם הישבן אליה, אני רוצה שטלי תראה טוב".
"כן מר' מזרחי" אמרה נועה ונעמדה במרכז החדר, פישקה מעט את רגליה והתכופפה קדימה "אני מוכנה מר מזרחי"

טלי ראתה את  הפס הוורוד והלח שבין שפתי הכוס שמול עיניה וידעה שנועה מחורמנת, משומנת היטב, מוכנה לחדירה אבל במקום זה רן ניצב לידה,  לבוש, משחק בחגורה שבידו "עשרים" הודיע "ואני רוצה לשמוע אותך סופרת בקול רם" הוסיף כשהוא מלטף את ישבנה ומעביר אצבע חוקרת בין פלחי אגנה המפוארים, "יפה" אמר כשהרגיש את הרטיבות שבפתח מעין תשוקותיה, "אני רואה שאת מוכנה"

האסימון נפל לטלי שראתה את החגורה נוחתת על ישבנה של נועה, משאירה פס אדום על העכוז הלבן. "אחת" ספרה נועה "תודה מר' מזרחי זה מגיע לי".

טלי לא האמינה, פעם היא ראתה כזה דבר בסרט כחול על בית ספר אנגלי לבנות ששלומי הביא מחבר, אז היא לא התלהבה אבל עכשיו, כשזה התבצע בשידור חי ממש מול עיניה, זה היה סיפור אחר. טלי הסתכלה מהופנטת בחגורה העולה ויורדת, משאירה פס נוסף במקום בו פגשה בישבנה של נועה.

"שתים, תודה מר' מזרחי"
ושוב התרוממה היד, טלי ראתה את מבט ההנאה על פניו של רן כשהנחית פעם נוספת את החגורה. "שלוש, תודה מר' מזרחי"

"פישוק יותר גדול" ציווה רן כשהוא מטפס ועולה עם החגורה לאורך החלק הפנימי של הרגל, מחליק על שפתי הכוס הפעור ומשם לחריץ שבין פלחי ישבנה וטלי ראתה את הרעד הועבר בגופה של נועה, רעד של תשוקה, לא פחד ו…שוב נשמעה שריקת החגורה, "ארבע, תודה מר' מזרחי"

שדיה הגדולים של נועה, תלויים כעטינים, התנדנדו בכל מכה, נעים קדימה ואחורה. טלי הרגישה איך היא מתחממת, היא לא האמינה אבל כל מכה העבירה בה רטט של תשוקה, מערת תענוגותיה החלה מתמלאת שוב בעסיס תשוקתה והיא שלחה את ידה אל מתחת לחצאית והחלה לשפשף באיטיות את מבושיה החשופים, מרגישה את הרטיבות בפתח היכל תענוגותיה. אחרי המכה העשירית רן עצר, הוא הניח את החגורה על גבה של נועה ונעמד לצידה. נותן לה להרגע לרגע, משתעשע בה, ביד אחת הוא ליטף את אחוריה, מחליק בעדינות וביד השניה הוא שיחק בשד התלוי, לש אותו, לוחץ על הפטמה, צובט ומסובב אותה בעדינות, לאט החליקה ידו מהעכוז לחריץ שבין פלחי ישבנה, ממשיך לרדת עד שנגע במשולש השיער והחל עולה חזרה. טלי ראתה את הרטט העובר בגופה של נועה כשנגע בשפתי היכל תענוגותיה והחדיר אצבע לתוכה, חודר לעומקה, בוחש. טלי לא התאפקה והחדירה לעצמה אצבע לכוס המיוחם, מרגישה את הרטיבות שבתוכה, עוצמת עיניים ומתפנקת. חבטת הצלפה נוספת גרמו לה לפקוח את העינים.

"אחת עשרה, סליחה מר' מזרחי זה לא יקרה שוב"
רן שיחק שוב עם החגורה, העביר בין רגליה של נועה, נוגע בשפתים הנפוחות מתאווה, מדליק אותה עוד יותר ושוב מצליף,
" שתים עשרה" לחשה נועה,
"לא שמעתי"
"שתים עשרה, תודה מר' מזרחי" מיהרה נועה לתקן בצעקה

אחרי 15 שוב הפסיק רן וליטף את ישבנה, דוחף אצבע לחריץ הרטוב ומשחק בידו השניה בשדיה התלויים ומתנדנדים "מה את עושה?" פנה במפתיע לטלי.

טלי נרעדה, במהירות היא הוציאה את האצבע התקועה בתוכה והחליקה את שולי החצאית המורמת "כלום" התממה
"מה כלום, את מאוננת"
טלי הסמיקה ולא ענתה.
"נועה, תספרי בבקשה לטלי מה עושים למי שמאוננת לידי בלי רשותי"
"מענישים אותה מר' מזרחי"
"יפה נועה  ואיך מענישים?"

"כמו שאתה מעניש אותי מר' מזרחי, עם החגורה, חמש לפחות" ענתה נועה במין שמחה לאיד,

טלי הסמיקה, המחשבה שהיא הולכת לחטוף חירמנה אותה עוד יותר, מצד אחד היא רצתה אבל בו בעת לא היה לה נעים להודות בזה, "לא ידעתי" ניסתה להתחמק, "באמת, לא ידעתי, אני אפסיק, אני"

"עכשיו כבר מאוחר" קטע אותה רן "נעשה הפסקה עם נועה, תעמדי כאן ותתכופפי!"

טלי לא המשיכה להתווכח, המראה של נועה חוטפת על הישבן החשוף הקסים אותה, חירמן אותה והיא רצתה לנסות גם בעצמה, להרגיש את טעם החגורה על ישבנה, במהירות היא קמה ממקומה, נעמדה בפישוק במרכז החדר והתכופפה "סליחה מר' מזרחי"  אמרה "אני מצטערת, מגיע לי, תעניש אותי"

רן הרים את בד החצאית והניח אותו על גבה, חושף את ישבנה הרוטט, מחליק עליו בידו כאילו בודק את הסחורה שלפניו, "אני רוצה לשמוע אותך סופרת, כמו נועה, ברור?"

"ברור מר' מזרחי" אמרה טלי וסידרה את עמידתה,
"מוכנה"
"כן מר' מזרחי" אמרה ועצמה את עיניה, מתכוננת.

טלי שמעה את השריקה של החגורה והרגישה את הכאב החד בישבנה, למרות שהתכוננה המכה הפתיעה אותה, כאב חד וחודר שהרעיד אותה "איי!" צעקה, "אחת מר' מזרחי" מיהרה להשלים כשהיא מרגישה איך הכאב רק  מגביר את חרמנותה, "תודה מר' מזרחי".

היא הרגישה את החגורה משתפשפת בחריץ ישבנה, נוגעת בשפתי היכל תענוגותיה הרגישות כל כך, רן שיחק בה, מרגיע ואז שוב שריקה וכאב נוסף פילח את גופה, כאב שרק הגביר עוד יותר את חרמנותה.

"בעצם למה אני עובד קשה, בואי נועה, תחליפי אותי" פנה רן לנועה תוך שהוא מגיש לה את החגורה שבידו והתיישב בכורסא הגדולה.

"בשמחה מר' מזרחי" מיהרה נועה לתפוס את מקומו ורגע אחרי הרגישה טלי את ההצלפה השלישית נוחתת על ישבנה, חזקה יותר, כואבת יותר.

"איי!" צעקה טלי ושפשפה בידה את הישבן הכואב "שלוש" לא הספיקה להשלים ושוב נחתה החגורה, מכוונת היטב, פוגעת הישר בשפתים הנפוחות והרגישות, שולחת זרם שהרעיד את כל גופה, מרגישה איך היא גומרת ! "ארבע!" צעקה  בקול ושמעה את השריקה להצלפה החמישית.

"חמש , תודה מר' מזרחי" הזדקפה טלי כשהיא משפשפת את ישבנה המוכה, "אולי אתה רוצה שגם אני אחליף אותך? אתה יודע להשלים את העונש של נועה".

החיוך על פניה של נועה ירד באחת, היא הסתכלה על טלי במבט זועם. רן לעומת זאת שפשף את ידיו "רעיון נהדר" חייך "אבל לפני זה תמזגי לנו קצת מהשמפניה שבמקרר"

 

"לחיים" הקיש רן את כוס השמפניה שבידו בכוסות של נועה וטלי "לחיי כולנו" המשיך כשהוא מוריק את הכוס שבידו בלגימה ארוכה אחת, טלי מלאה לו את הכוס מחדש וגם אותה הוא רוקן "ועכשיו" פנה לנועה שרוקנה את הכוס שבידה "צריך לגמור עם החוב שלך יקירתי, נשארו עוד חמש אז תתכופפי בבקשה" המשיך כשהוא מתיישב מחדש בכורסא הגדולה וממשיך לשפשף את ידיו בהנאה גלויה, "מישהי התנדבה לעשות את העבודה במקומי".

טלי לקחה את החגורה מנועה שנעמדה בפישוק והתכופפה, הישבן של נועה היה אדום, מחורץ בפסים אדומים כהים, טלי החליקה עליו עם החגורה שבידה, משחקת בה ואז הנחיתה את המכה הראשונה, "שש עשרה" ספרה נועה באדישות  מתגרה שהרתיחה את טלי, אני אראה לה חשבה בליבה והתכוננה להצלפה הבאה.

הפעם טלי תכננה היטב, קודם שחקה בחגורה בשפתי הכוס של נועה, מגרה אותן, משפשפת בעדינות עד שראתה את פס הרטיבות הנוצץ ואז הנחיתה מכה מכוונת היטב, פוגעת בחוזקה בשפתיים המגורות, מרעידה את גופה של נועה בכאב חד "א-י-י-!" נפלטה בפעם הראשונה צעקת כאב ארוכה מפיה של נועה, "א-י-י , שבע עשרה"

טלי אהבה את ההרגשה שבשליטה, אהבה לעמוד כך ולהצליף, אהבה את המראה של הישבן החוטף מידה וצעקת הכאב של נועה העבירה בה זרם בהיכל תענוגותיה הרוחש, היא מיהרה להנחית מכה נוספת, חזקה יותר, מדויקת יותר "א-י-י-! , שמונה עשרה" צעקה נועה ונפלה קדימה "תזהרי פגעת לי בכוס" הוסיפה כשהיא משפשפת את המקום שנפגע.

טלי הרגישה את האורגזמה הנבנית בתוכה, הרגישה איך עוד רגע היא  גומרת וברגע שנועה נעמדה שוב בתנוחה המגרה הנחיתה מכה נוספת, חזקה, פוגעת בשתי פלגי הישבן, מציירת פס אדום נוסף על הישבן המוכה.

"תשע עשרה"

את ההצלפה האחרונה כיוונה טלי היטב, דוחפת ברגלה את רגלה של נועה, מגדילה את הפישוק ואז, כשהחליטה שהכל מוכן, הרימה את היד לגובה והנחיתה מכה חזקה, בדיוק בשפתיים הנפוחות מתאווה "א-י-י-!-!" צעקה נועה מכאב וטלי הרגישה את ההתפוצצות שבתוכה מגיעה לשיא חדש, "עשרים" שמעה טלי את נועה ברקע אבל אותה זה כבר לא עניין, היא גמרה.

נועה עמדה ושפשפה את אחוריה הכואבים, מעסה אותם, שדיה הגדולים נעים בהתאם לתנועות ידיה כשהפטמות עומדות זקורות, קשות ובולטות. טלי התיישבה על הכסא, אוספת את נשימתה, מתאוששת מהאורגזמה הפראית שהרעידה את גופה, כל מה שהיא רצתה זה קצת לנוח אבל לרן היו תכניות אחרות.

"ועכשיו" משך רן את טלי מהכסא "תתפשטי ובואי לחדר המיטות" אמר כשהוא מוריד מעליו במהירות את בגדיו וזורק אותם לכל עבר. טלי לא היססה, מה שהיא הייתה צריכה עכשיו זה לחטוף זיין טוב להשלים את החגיגה, מישהו שיתקע אותה בחוזקה, שינענע אותה. היא התפשטה במהירות ודילגה, עירומה כביום היוולדה, לחדר המיטות כששדיה המשוחררים קופצים ושם מצאה את רן שוכב על גבו והתורן שלו ניצב זקור ומוכן.

"בכבוד" אמר בחיוך גדול, "את מוזמנת להשתפד יקירתי, עכשיו תורך לעבוד, אני אשכב ואת תעשי את העבודה, נו יאללה אין זמן"

טלי קפצה על המיטה, נעמדה מעל רן ברגלים מפושקות, מציגה בפניו את פתח היכל תענוגותיה הרטוב ובאיטיות החלה יורדת על ברכיה כשהיא מכוונת את עטרת הזיין המתוח אל בין שפתי הכוס המגורים, לחצה עד כדי חדירה קטנה, ראש העטרת בלבד, ושם עצרה, נותנת לרן להרגיש את הרטיבות שבתוכה וברגע שראתה את חיוך ההתמוגגות המתפשט על פניו התיישבה עליו בכל כובד משקלה, מחדירה את האיבר המגודל לתוכה, קולטת אותו במלוא אורכו, משתפדת עליו בהנאה.

ברגע שטלי השתפדה נועה הצטרפה אף היא לחגיגה. טלי הרגישה אותה עולה על המיטה מאחוריה, הרגישה את שדיה הגדולים של נועה נלחצות אל גבה, ידיה של נועה עטפו אותה וחפנו את שדיה, "דיו" נועה לחשה באוזנה של טלי כשהיא תופסת את התנוך בשיניה ונושכת אותו קלות, "תרכבי עליו, תזייני אותו, דיו" המשיכה כשהיא מלקקת את אוזנה ומשחקת בפטמותיה הזקורות של טלי.

רן שכב והסתכל, נהנה מהמחזה, מרגיש את שרירי נרתיקה המשומנים של טלי חובקים את הזיין שלו הטמון עמוק בתוכה, מתכווצים ומתרחבים בקצב נשימתה, דוחף קלות באגנו, מנסה לחדור עמוק יותר לתוכה, מרים אותה מעט כאילו רומז שתתחיל לפנק אותו.

נועה עברה לצידה של טלי, ביד אחת המשיכה לשחק בפטמה  ובידה השניה החליקה לאורך הגב, יורדת באיטיות לאורך עמוד השדרה ומשם לחריץ ישבנה עד שהגיעה אל בין רגליו של רן, חפנה את אשכיו המלאים והחלה לשחק בהם, ללטף בעדינות, לגלגל  אותם ברכות, לסחוט מרן אנחות תענוג.

טלי הרגישה את בוהן ידה של נועה מתדפק על פי הטבעת המכווץ שלה, לוחץ קלות, דוחף, כאילו מאותת לה תתחילי לזוז או שאני חודרת וטלי התחילה לזוז, בתנועות איטיות, עולה ויורדת, משתפשפת, נעה קדימה ואחורה. נועה לוחצת וטלי מתרוממת, נועה מרפה וטלי יורדת ושוב נועה לוחצת וטלי עולה, מגבירה את הקצב.

טלי נדלקה, היא הרגישה את האורגזמה הנבנית בתוכה ודהרה בפראות, מתבוננת ברן השוכב תחתיה כשחיוך רחב של סיפוק מרוח על פניו. בקצב מהיר היא עלתה וירדה על התורן הזקור, מרגישה איך האיבר הגדול והנוקשה, התקוע עמוק בתוך היכל תענוגותיה המוצף בעסיס תאוותה, נוגע בדיוק בנקודות הנכונות ששולחות זרמים נעימים בכל גופה. טלי הרגישה את האורגזמה מתפוצצת בתוכה, בצעקה רמה היא גמרה אבל זה לא הפריע לה להמשיך להשתולל, גונחת מתענוג, משתפשפת בחוזקה. נועה הצמידה את שפתיה לשד הזקור של טלי המתנדנד לקצב תנועותיה, אחזה בשיניה בפטמה הזקורה, והחלה נושכת ומוצצת בתאווה.

טלי הרגישה איך עוד אורגזמה מתקרבת, "הוא לקח ויאגרה" לחשה לה נועה שעזבה את הפטמה הזקורה והתיישבה על החזה של רן, "יחד עם השמפניה, ראיתי" הוסיפה כששדיה מתחככים בשדיה של טלי וידיה עוטפות אותה בחיבוק חזק. שפתיה של נועה נצמדו לשפתיה של טלי בנשיקה צרפתית הדוקה, לשונה חדרה לפיה, כובשת, ידיה על ישבנה, מתקדמות לאט לפתח המכווץ, כאב חד הקפיץ את טלי כשחדרה האצבע לפתח האחורי הצר, קורעת את דרכה בגסות, כאב שהפך מייד להתפוצצות נוספת של תענוג "אני גומרת!" צעקה וכל גופה הטלטל "זה טוב, אימא'לה, הנה, אני גומרת!" שאגה ונפלה לצידו של רן, מותשת, נושמת בכבדות  "רגע" לחשה כשהיא מנסה לשווא לסדר את נשימתה.

נועה נעמדה על ארבע והחדירה את ראשה בין רגליה של טלי, שפתיה התחברו למעיין הנובע והיא החלה מלקקת ומוצצת את נוזל התאווה הריחני שמילא את הכוס הגועש. לטלי לא היה כוח להתנגד, היא  שכבה על הגב, רגליה פתוחות לרווחה והפקירה את עצמה בידי נועה.

רן שעדיין לא גמר הצטרף גם הוא לחגיגה, הוא נעמד מאחורי נועה, אחז בידיו בישבנה המורם, הצמיד את האיבר הזקור, המשומן היטב בעסיס תענוגותיה של טלי, לפתח האחורי של נועה הפעור בפניו ובתנועה חדה חדר לתוכו, נועץ את השטרונגול המפואר לתוך ישבנה הרוטט והחל לטחון את  נועה ביסודיות, תוקע אותה בחוזקה, במהירות, מחדיר את אברו המגורה לכל אורכו.

טלי הרגישה שהיא הולכת ונרדמת, עיניה נעצמו וברקע שמעה את רן פולט מגרונו גניחות הנאה "כן, זה טוב, כן, קחי, קחי! תחטפי!" המיטה שהתנדנדה קלות בקצב חדירותיו  רק הגבירה את תחושת העיפות, "אני בא!" רן צעק, משפשף במהירות את הזין המתוח ששלף מישבנה של נועה וירה את מטענו הרותח לכל עבר, עוד שפריץ, עוד מטח ו…פתאום השתררה דממה!

האור החזק העיר את טלי משנתה, לרגע לא הבינה איפה היא נמצאת אבל מייד  נזכרה.

"החוזה" הבליחה בראשה המחשבה והיא קפצה ממקומה כנשוכת נחש "הבן זו.." אבל אז היא ראתה על השידה שלידה את החוזה מונח ולידו שטרות ירוקים של 100 דולר. היא מהרה לבדוק את החוזה, בכל המקומות שסימנה היא מצאה את החתימה המיוחלת.

צלצול הפלאפון קטע את מחשבותיה, הרינגטון המוכר של המשרד, היא מהרה לחפש את הארנק  ושלפה במהירות את הפלאפון.

"איפה את?" שמעה את רינה המזכירה, "אל תשכחי את הפגישה ב-11". טלי נזכרה בפגישה שקבעה עם הלקוח בבבלי "..ואל תשכחי גם את  פגישת הצוות השבועית בשעה ארבע, את יודעת להציג את החוזים שחתמת השבוע"

"רינה, מה השעה?" שאלה כשהיא מתעלמת מהטון המתגרה של רינה.
"עשר וחמישה"
"רינה מותק, תודיעי שאני אאחר כמה דקות" אמרה וסגרה.

טלי מהרה לאסוף את בגדיה המפוזרים בדירה ונכנסה למקלחת המפוארת, זרם של מים קרים ואחר כך חמים ושוב קרים העירו אותה סופית, היא התלבשה במהירות והזמינה מונית.

כשהגיעה למשרד בשעה שלוש היו כבר בתיקה של טלי שני חוזים חתומים, זה של רן מזרחי וזה שהחתימה רק עכשיו בבבלי. על השולחן במשרדה חיכה לה זר פרחים גדול.

"ממי זה?" ניסתה רינה לגשש.
"מעוד לקוח מרוצה" ענתה בקצרה וסגרה את הדלת.
טלי הורידה את המעטפה המוצמדת לזר, התיישבה בכסא, באיטיות פתחה את המעטפה והוציא את הפתק שבתוכה :
"נהניתי מכל רגע,
אם עוד לא אמרתי לך את זיון משובח,
רוצה להפגש שוב?
רן"

"חוצפן!" עלתה המחשבה בראשה של טלי "מה הוא חושב לעצמו?", היא התרווחה בכסא,  נשענה לאחור, הניחה רגליה על השולחן ועצמה את עיניה. "השפיט אותי המניאק" רצו המחשבות במוחה "השפיט, השפיל אבל חירמן! וואו, מזמן כבר לא גמרתי כמו אתמול "  

אחרי מספר דקות טלי שלפה את הפלאפון ושלחה הודעת טקסט קצרה, "יש לי תנאי".
התשובה  הגיעה במהירות  "תפסת תחת?"
טלי לא ענתה, היא החלה לארגן את החומר לישיבת הצוות הקרבה, מקווה שלא ישאלו שאלות קשות מדי לגבי החוזים שחתמה.
הפלאפון רטט שוב, התקבלה הודעה חדשה. "מה התנאי?" נכתב  בקיצור
"הפעם אתה שלי, כל הלילה וכל מה שאני רוצה" כתבה בזריזות

"עשינו עסק, מתי?" החזיר רן
"אני אצלצל ואודיע לך" ענתה והחלה לעכס לעבר חדר הישיבות.