טליה ברקוביץ, או טלי כפי שקוראים לה חבריה, עמדה וחיכתה. בחודשיים האחרונים היא עבדה על ריק, בהרבה עסקות היא טיפלה אבל אף עסקה לא יצאה לפועל ולא רק שהכנסתה, המבוססת בעיקר על עמלות, נפגעה אלא שבסוף השבוע האחרון היא נקראה לחדרו של אלון, סמנכ"ל המכירות, ובסיום טקס הזובור הקבוע למי שלא סגר עסקה באותו שבוע הבהיר לה אלון שלא אכפת לו מה היא תעשה אבל אם העסקה הנוכחית לא תגמר בחתימת חוזה היא תפוטר ועכשיו הגיע רגע האמת, הפגישה עם הלקוח להצגת הדירה.
שיחת הטלפון שניהלה שלשום עם רן הפיחה בטלי תקווה. רן היה אחד ממתעשרי ההייטק, רווק מבוקש שכיכב במדורי הרכילות. רן הצליח למכור את חלקו לאחת מחברות הענק לפני שבועת ההייטק התפוצצה והחברה נעלמה ועכשיו חיפש לשכור לעצמו דירה מפוארת. נראה לה, לטלי, שהסכום המבוקש לא יהווה את הבעיה ואתמול דאגה בעצמה לצחצח ולמרק את הדירה המטופחת והמאבזרת, הכל כדי להבטיח שהעסקה אכן תצא לפועל.
רן התעכב, טלי הסתכלה בחשש על השעון והרגישה את ליבה פועם בחוזקה. היא חזרה ובחנה את האיפור במראה הקטנה שהוציאה מתיקה, בדקה את חצאית המיני הקצרה שהבליטה את רגליה הארוכות והחטובות, סדרה שוב את חולצת המשי הלבנה כך שמבעד לכפתור הפתוח ניתן יהיה להבחין בקלות בחזה המפואר הכלוא בחזיית הפושאפ הסקסית. טלי ידעה שהפעם זה להיות או לחדול והחליטה לנצל כל יתרון אפשרי, והיו לה הרבה יתרונות להציג.
רן הגיע בחצי שעה איחור. "נעלה" פנה לטלי כשהוא ממשיך לדבר בפלאפון שבידו, נותן הוראות בקול תקיף ובטוח. טלי מיהרה ופתחה בפניו את דלת הכניסה, רצה להשיגו כדי לפתוח בפניו גם את דלת המעלית וניצלה את הזמן עד שיגיעו לקומה ה-23 כדי לבחון את הלקוח שממולה.
רן היה צעיר מכפי שנשמע בשיחתם בטלפון, תמיר ונאה, גוף חסון ובנוי לתלפיות, תוצר של שעות עבודה בחדר כושר, שבלט מבעד לחולצת הלקוסט ההדוקה "… ככה אני רוצה" אמר בביטחון של מי שרגיל שיעשו כדבריו "ויש לך זמן עד שעה חמש לחזור אלי עם תשובה חיובית, ברור" סיים וסגר את הפלאפון שבידו.
"שלום מר' מזרחי אני טלי" הציגה את עצמה כשהיא מושיטה את ידה.
"אני רן" אמר ולחץ את ידה בחוזקה, "אני מקווה שאת לא מבזבזת את זמני והדירה אכן כפי שתארת". טלי הובילה אותו בין החדרים, מפארת ומשבחת את הריהוט, מציגה לו את כל שכלולי המטבח המודרני, מנסה לקרוא את מחשבותיו אבל אף שריר לו נע על פניו, פני פוקר מושלמים. בחדר השינה ראתה ניצוץ קטן בעיניו, חיוך קטן למראה המיטה הגדולה המזמינה כל כך שמייד נעלם .
הם ישבו משני צידי שולחן האוכל הגדול וטלי הסבירה לרן את עיקרי החוזה, מה מותר ומה אסור, רן לא התערב ונתן לה להרצות את דבריה "יש עוד משהו שאתה רוצה לדעת? משהו שאני יכולה לעזור?" שאלה לבסוף כשהיא מגישה לפניו חוזה אחיד לחתימה.
"נראה טוב, מתאים לי, אבל" הפסיק רן את דבריו והחזיר לעברה את החוזה שלפניו.
"למה? מה לא בסדר? מה חסר?" נחרדה טלי, היא הביטה לעברו והבחינה במבטו הנעוץ בחריץ שבין שדיה, מבט סוקר חסר בושה שגרם לה להסמיק, "מה עוד אני יכולה לעשות?" הוסיפה במבוכה.
רגע ארוך של שתיקה עבר עד שרן ענה, "יש לי תנאי לחתימה" המשיך והתכופף לעברה "אותך, הלילה, כל הלילה וכל מה שאני רוצה" לחש לאוזנה.
"מניאק" צעקה טלי וסטרה על לחיו "סוטה, מה אתה חושב לך, מה אתה חושב שאני? אני אתלונן על הטרדה"
"טלי, טלי, טלי" השיב רן, כאילו אין טבעי מזה, "אני מרגיש שאת צריכה את העסקה וברגע זה המחיר שלי עלה ויש לי שני תנאים" המשיך בשלווה, "עכשיו פה על השולחן וגם בערב, ההצעה שלי תקפה עד שאני יוצא מהדלת" אמר ובביטחון של מי שמשוכנע שהקלפים הטובים בידיו קם ממקומו.
טלי החווירה. היא ידעה שרן צודק, אולי יותר ממה שהוא תאר לעצמו. המחשבות רצו במוחה במהירות, להסכים או לא? למכור את עצמי או לשמור על כבודי? היה לה רגע אחד להחליט, היא הסתכלה לעברו כשהוא קם ממקומו ופסע לכיוון הדלת, "בסדר" לחשה בדיוק כשרן הניח את ידו על ידית הדלת.
רן עצר, "אמרת משהו?" שאל מבלי להסתובב.
"אני מסכימה" חזרה בקול רם יותר.
"מסכימה למה?" הקשה.
"מסכימה לתנאים שלך, אני עושה מה שאתה רוצה אבל תתחייב שמחר בבוקר יש לי חוזה חתום ביד".
רן הסתובב ונשען על הדלת כשחיוך של מהמר שזכה מרוח על פניו, "מילה של מר' מזרחי זאת מילה" אמר "ועכשיו תתפשטי" הוסיף מבלי לבזבז זמן, "ותעשי את זה ברגש, שיחרמן אותי".
טלי התכווצה, היא ידעה למה היא הסכימה אבל לשמוע את זה מרן, במילים ישירות כל כך, היה שונה. באיטיות היא קמה מכסאה והתייצבה במרכז החדר. אם הפסדתי לפחות ננסה להנות אמרה לעצמה, ספק מתכוונת ספק מנחמת והתחילה לרקוד באיטיות כשהיא מנסה לחקות את כל מה שראתה במועדונים ובסרטים.
גופה החטוב של טלי נע בגמישות כשהיא עוצמת את עיניה ונעה לקצב מנגינה שזמזמה לעצמה, מחליקה בידיה על גופה, באיטיות משכה את חולצתה מהחצאית והתחילה לפתוח את הכפתורים, כפתור אחרי כפתור נחשפו שדיה המפוארים הכלואים בחזייה הסקסית ואחריהם בטנה השטוחה והמחוטבת עד שהורידה את חולצתה ועברה לטפל בחצאית, הושיטה את ידיה לאחור ופתחה את הרוכסן, משכה את החצאית הקצרה באיטיות כלפי מטה כשהיא מניעה את ירכיה, חושפת את תחתוני החוטיני הלבנים וחגורת הביריות שהחזיקה את גרבי הנילון השחורים שלא הסתירו הרבה ומניחה לחצאית לצנוח על הרצפה.
טלי הבחינה בבליטה המתפתחת במכנסיו של רן והמשיכה בריקוד החושני, תנועות איטיות וחושניות, עקבי נעליה תופפו על רצפת העץ הממורקת, היא משכה את הכסא והניחה עליו רגל ארוכה, בתנוחה שכאילו נלקחה מהסרט ה"בוגר" התחילה לשחרר גרב אחת לגלגל אותה כלפי מטה, חושפת אט אט את העור החלק, ומשם המשיכה לרגל השניה ואחריה שחררה את חגורת הביריות והניחה גם לה לצנוח על הרצפה ושוב חזרה לרקד, יחפה.
טלי סובבה עם גבה לרן, שלחה את ידיה לאחור ושיחררה את קרס החזיה, אחזה בה שלא תשמט והסתובבה חזרה, מושכת זמן, בוחנת את הבליטה התופחת במכנסיו של רן, המבט המהופנט העוקב אחריה, אני טובה חשבה בליבה והפילה את החזיה, חושפת לראווה את שדיה המפוארים, גדולים וזקופים, מעוטרים בפטמה גדולה וכהה, מתגרים ברעננותם.
טלי לא האמינה שזה קורה לה, שריקוד הסטריפטיז שכפה עליה האיש הזר הזה גורם לה להתחרמן, היא הרגישה איך מערת תענוגותיה גועשת ורוגשת, בוערת מתאווה, רוצה שיכנסו בה, שיזיינו אותה, כתם קטן של רטיבות בתחתוניה כמעט והסגיר את סודה, היא התכופפה קדימה, שדיה הטלטלו מצד לצד כשהיא נענעה את ישבנה המוצק מול עיניו של רן, בשתי ידיה אחזה בצידי החוטיני והורידה אותם במשיכה, חושפת את מברשת שער ערוותה המטופחת שלא הצליחה להסתיר את פס הרטיבות הנוצץ שבין שפתי מערת תענוגותיה הנפוחות מתאווה.
"בראבו" מחא רן כפיים, "כל הכבוד ועכשיו בואי תעמידי לי, תעשי הכרה עם התותח שהולך להכנס בך"
היה משהוא מחרמן במילים הגסות שלו וטלי ירדה על ברכיה לפניו, פניה בדיוק מול מפשעתו, בשתי ידיה החלה לפתוח את מכנסיו, החגורה ואחר כך הכפתורים והרוכסן, בעדינות משכה והורידה את מכנסיו ואחר כך את תחתוני הבוקסר השחורים וחשפה את אברו המפותח. היה לרן זיין גדול, שטרונגול ארוך ועבה, תורן מכובד שעמד עכשיו זקוף ורוטט, מחכה שטלי תפנק אותו.
טלי החלה ללטף את הזיין הגדול שלפניה, לעסות בעדינות את שקית האשכים התלויה, בלשונה החלה להחליק על העטרת המתוחה, מעבירה אותה מסביב לעור הרגיש, נושקת לקצהו בשפתיה ואז החלה להכניס אותו לפיה, לאט, מכניסה ומוציאה, מחדירה יותר עמוק ושוב מוציאה, היא הרגישה אותו פועם בפיה, מזדקר, מנסה להכנס עמוק יותר ויותר עד שכולו חדר לפיה, ממלא את גרונה "הו זה טוב, כן, תמשיכי" נהם רן כשהוא נשען על הקיר ועיניו עצומות, נהנה מהמציצה המלכותית.
טלי הרגישה שהיא חרמנית, הרבה זמן כבר לא עשתה את זה, לא ירדה למישהו, ועכשיו היא עשתה את זה מכל הלב. שפתיה החליקו על האיבר המתוח, מרטיבות אותו, משחקות בו בלשונה, מוצצת בתאווה את הזיין הגדול שבפיה "עוד, כן, עוד" צעק רן כשטלי זיינה אותו בפיה במהירות, מכניסה ומוציאה, לוקחת אוויר ושוב בולעת.
"ועכשיו למנה העיקרית" הכריז רן ומשך את אברו מפיה, "תשעני על השולחן". טלי קמה וניגשה לשולחן הגדול, היא נעמדה לצידו והתכופפה קדימה, רגליה מפושקות על הרצפה וביטנה על השולחן, ידיה השלוחות לפנים אוחזות בשולי השולחן ושדיה הגדולים נמעכים אל לוח העץ הקר.
טלי שמעה את רן מתייצב מאחוריה, מכנסיו משתלשלים עד ברכיו והרגישה את קצה הזיין הזקוף מתדפק על פתח הכוס המיוחם, "תבקשי" שמעה את רן, "תבקשי שאני אזיין אותך" המשיך כשהוא מלטף בקצה אברו את שפתי הכוס הנפוחות והמגורות ומעביר בה זרמי תאווה.
טלי שתקה. היא הייתה חרמנית אש, חודשיים עברו מאז הפעם האחרונה שהזדיינה, חודשיים מאז שנפרדה משלומי, החבר הקודם, ועכשיו, רק מהמחשבה שעוד רגע היא תחטוף אותה מאחור היא כמעט גמרה אבל איפה הכבוד?
כף ידו של רן נחתה על פלח ישבנה הימני, סוטר לה, מכאיב, משאיר את חותמו בצליל חד, "א-י-י" נפלטה צעקה מפיה של טלי, "אתה מכאיב לי!"
"אמרנו שאת עושה מה שאני מבקש, עכשיו תבקשי!" אמר כשהוא מנחית מכה נוספת בפלח ישבנה השמאלי.
"תכניס לי" מיהרה טלי בתגובה אינסטינקטיבית, "תזיין אותי" הוסיפה וביקשה כשהיא מרגישה את פעימות הזקפה הנצבת בפתחה, מתכוננת להכנס לתוכה, "תקע אותי מניאק, דפוק אותי, בוא תכנס, בוא" התחננה כחתולה מיוחמת והרגישה איך הזיין הגדול חודר לתוכה במכה אחת חזקה.
טלי הייתה רטובה, נוזל תאוותה מילא את מערת תענוגותיה, עוטף את הזיין שחדר לתוכה בשמן הסיכה הפרטי שלה. רן משך את אגנו לאחור, ונכנס שוב במכה חזקה, הפעם עמוק יותר, שוב מושך עצמו מעט לאחור וחוזר ומכה באגנו על ישבנה, דופק אותה, וטלי הרגישה את הביצים המתנדנדות מכות בה בכל חדירה כזאת.
השולחן הכאיב לה אבל התענוג ניצח, עוד שתי כניסות והיא גמרה, מגיעה לאורגזמה ראשונה, בשקט, שומרת זאת לעצמה, מפקירה את עצמה לתענוג, "אני לא מרגישה" התגרתה ברן והוא טחן אותה בכוח, חזק יותר, עמוק יותר, דופק אותה כמו גבר, תוקע אותה עם כל הלב, גוחן ותופס בידיו את פטמותיה ולוחץ, חופן את שדיה ולש וזה עבד, טלי הרגישה את האורגזמה השניה מתפרצת בתוכה, "אני בא!" שמעה את רן צועק והרגישה את המטח הלוהט מתפוצץ בקרבה, "קחי!" המשיך כשהוא תקוע עמוק בתוכה, אוחז בחוזקה שלא תברח ויורה את שפעת זירמתו הרותחת והיא מחזירה אחריו "אני באה, אני גומרת! אימא'לה זה טוב"
רן גמר ונשכב על גבה של טלי שהרגישה איך הוא מסדר את נשימתו. טלי לא זזה עד שרן התעשת וקם, מרים ומסדר את מכנסיו. "את זיון טוב טלי, כיף לעשות אתך עסקים" אמר כאילו אין טבעי מכך, "נפגש בשעה 8 לארוחת ערב אני אצלצל ואודיע לך איפה" השלים ויצא.
טלי שכבה עוד שעה ארוכה על השטיח, משחזרת את מה שהיה וחושבת על מה שיהיה. "זיון כזה מזמן לא היה לי, הייתי צריכה" סיכמה בליבה כשחיוך גדול על פניה ונכנסה להתרחץ.
טלי עמדה ברחוב בן יהודה וחיכתה, מתעלמת מהמבטים של העוברים ושבים. שעתיים אחרי שחזרה למשרד הגיע שליח עם קופסה קטנה ומכתב מרן שהסביר לה בדיוק מה הוא רוצה ועכשיו היא עמדה ברחוב וחיכתה.
המרצדס הכסופה החליקה ונעמדה בסמוך אליה והחלון האחורי נפתח מעט, טלי פסעה לעבר החלון שנפתח והתכופפה. בתוך הרכב ישב רן.
"כמה את רוצה ללילה, כל הלילה?" שמעה את השאלה והסמיקה.
"אלף" ענתה, מהמרת, מעלה את המחיר שנקבע, "אלף דולר וחוזה חתום כדת וכדין"
לרגע השתררה שתיקה, כאילו רן מהסס, "ומה אני מקבל בתמורה?"
"הלילה הכל, כל מה שאתה רוצה, וממחר דירה לתפארת" השיבה טלי.
"אני לא קונה חתול בשק" החזיר רן, "קודם אני צריך לבדוק את הסחורה" המשיך, "תרימי את החצאית".
טלי הסמיקה, היא אלתרה, חשבה שרן רק יתווכח על הכסף אבל רן הגיב באופן שונה לגמרי ועכשיו היא כבר לא יכלה להתחמק, באיטיות היא התרוממה, נצמדה לחלון המכונית והרימה את החלק הקדמי של החצאית שלבשה כשהיא מתבוננת בחרדה האם העוברים ושבים מבחינים במעשיה. טלי שמעה את חלון המכונית מחליק ויורד עוד יותר וידעה שערוותה המגולחת למשעי, זאת המוסתרת רק על ידי המשולש הזעיר של החוטיני השחור שלבשה, נחשף לעיניו של רן. היא הרגישה את ידו של רן חודרת אל בין ירכיה ומתחילה לטפס במעלה המשעול המוביל לפרטיותה, אינסטינקטיבית ניסתה לסגור את רגליה, "תפתחי" שמעה את רן מצווה מתוך המכונית והיא פישקה את רגליה, מניחה לאצבעו לחדור בקלות לתוכה, להיכנס למערת תענוגותיה ולהעביר רטט בגופה.
האצבע שבתוכה נגעה בדיוק בנקודות הנכונות, לוחצת, בוחשת, חודרת לעומקה. טלי הרגישה את הרטיבות המתפשטת והניחה לרן לעשות כרצונו, מתמסרת, מפשקת עוד את רגליה כשרק החשש למשוך תשומת לב מונעת מבעדה לפלוט אנחת תענוג, "מתאים לי" שמעה את רן שהוציא את האצבע מנרתיקה, "תִכַנסי" המשיך והיא הרגישה את הדלת נפתחת.
טלי התיישבה במושב העור המהודר והביטה סביבה, מכונית הפאר הייתה מאובזרת להפליא. להפתעתה במושב הנהג ישבה נהגת צעירה שסקרה את טלי מבעד למראה. טלי הסמיקה עוד יותר כשהבינה שגם היא, ולא רק רן, יכלה לראות את מייצג הערווה שערכה לפני רגע בחלון המכונית. טלי בחנה אותה, מבחינה בשיער האסוף מתחת לכובע הנהג שחבשה ובחזה הענק שאיים לפרוץ מבעד לחולצה הלבנה הצמודה שלבשה.
"תכירי, זאת נועה, העוזרת האישית שלי" הציג רן את הנהגת, "נועה עושה כל מה שאני רוצה, כל מה שאני מבקש, נכון נועה?"
"נכון מר' מזרחי, כל מה שתבקש מר' מזרחי"
"סעי למסעדה" אמר רן לנהגת ופנה לעבר טלי, "תשתי משהו?" שאל כשהוא מצביע על הבר המאובזר המותקן לידו.
"וויסקי" טלי ענתה, "נקי"
רן מזג והגיש לה כוס "לחיים" אמר כשהוא מקיש בכוסו בכוס שבידה, "לחיי הזיונים שבדרך". טלי לגמה, הוויסקי המשובח זרם בגופה, שורף את דרכו, מחמם ופותח עכבות, "לחיים" אמרה כשהיא מרגישה את ידו של רן מטיילת על רגלה, "כל מה שתבקש מר' מזרחי" הוסיפה ורוקנה את הכוס שבידה.
טלי הרגישה את ידו של רן חודרת אל מתחת לחצאית, מבעד למראה הבחינה בנועה העוקבת אחר מעשיהם, טלי הגישה את הכוס לרן שמזג לה מנה נוספת שתרמה עוד יותר לשיפור מצב רוחה.
"ועכשיו לעבודה" אמר רן ופתח את חנות מכנסיו, משך מעט את חגורת תחתוניו ושלף את אברו המפותח. טלי לא הייתה צריכה הסברים נוספים, היא רכנה לעברו אספה את השטרונגול הניצב בידה והחלה ללקק אותו בלשונה כאילו היה מנת גלידה משובחת.
טלי הרגישה את ידיו של רן על ראשה, מכוון אותה לעבר אברו הזקוף "תמצצי" אמר בקצרה וטלי הכניסה את עטרת הזיין לפיה והתחילה מחדירה אותו בתנועות איטיות, מחדירה מעט ומוציאה, מחדירה יותר עמוק ושוב מוציאה, משפשפת אותו קלות בשיניה, משחקת ומגרה את האיבר הרגיש. היא הרגישה את ידיו של רן לוחצות על ראשה, דוחפות אותה כלפי מטה, תוקעות את הזיין הנעוץ בפיה עמוק יותר, מחדירות אותו לתוך גרונה, לרגע חשבה לברוח אבל במקום זה היא שיתפה פעולה, "בגלל הוויסקי" תירצה לעצמה כשהיא מוצצת בתאווה, משחקת בידה בביצים המלאות, מגלגלת אותם, לוחצת קלות, שומעת ברקע את אנחות התאווה הנפלטות מגרונו, "זה טוב, כן, תמשיכי, עוד, תמצצי" .
טלי הרגישה את אברו הפועם בפיה, את גופו הנמתח וידעה שהנה זה בא, רן הולך לגמור לה בפה. לרגע חשבה לברוח אבל רן הקדים אותה ופלט את מטענו, ממלא את גרונה, לוחץ בידיו ולא משחרר עד שבלעה, עד שהרגישה את הטעם המלוח של נוזל תאוותו הזורם בגרונה, עוד שתי פעימות, עוד שתי מנות שבלעה ורן שיחרר את ידיו מראשה.
"קחי" נתן לה פחית קוקה קולה קרה, "מגיע לך" . טלי התרווחה במושב העור המפנק ושתתה במהירות, שוטפת את גרונה, במראה הבחינה במבט של נועה הנהגת התקוע בה כשחיוך על שפתיה, 'בת זונה' חשבה טלי בליבה 'מה היא חושבת לה'.
"הגענו" הודיעה נועה ומיהרה לצאת ולפתוח את דלת המכונית בפני רן. "בבקשה מר' מזרחי" הוסיפה כשהיא מסייעת לו לצאת ומתעלמת מטלי שיצאה אחריו. טלי בחנה את נועה הניצבת מתוחה ליד הדלת הפתוחה, היא הייתה גבוהה ורזה, מותנים צרות וחזה ענק שמתח את החולצה הלבנה, עניבה שחורה הסתירה את הכפתורים שנראה כאילו כל רגע יתלשו ויעופו. "חכי לנו פה" אמר רן לנועה, "ודיר באלק מלפשל" הוסיף כשהוא פונה ומוביל את טלי לעבר המעלית הסמוכה.
בפתח המסעדה שבראש גורד השחקים חיכתה להם רותי, מלצרית צעירה ונאה. "שלום מר' מזרחי" קידמה את פניהם בחיוך וטלי הבינה כי זאת לא הפגישה הראשונה שלהם, "שמרתי לך את המקום הקבוע" הוסיפה והובילה אותם לפינה חשוכה מעט, מרוחקת משאר השולחנות ומבודדת באמצעות אפריון דקורטיבי. הנוף מקיר הזכוכית של המסעדה היה עוצר נשימה, כל העיר נפרסה מתחתם בשלל אורות צבעוניים, רותי סייעה להם להתיישב והגישה את התפריט "אני לרשותכם" אמרה והישירה את מבטה לעבר רן, "כל מה שתרצה מר' מזרחי, רק תגיד" הוסיפה והתרחקה כשהיא נעמדת בין הצללים, מחכה לסימן.
עד שתגיע המנה הראשונה לגמו מהיין שרן הזמין, רותי פתחה אותו על פי כל כללי הטקס, המתינה שיטעם ולאחר שקיבלה את אישורו מזגה לשניהם. בהתחלה הייתה דממה ולאחר כמה דקות החלה לקלוח שיחה, או יותר נכון שיר הלל של רן לכישרונו העסקי ולהצלחותיו.
"תגיד" שאלה לבסוף טלי, שאלה שעמדה לה על קצה הלשון זמן רב, "כשרותי אמרה כל מה שתרצה מר' מזרחי למה היא התכוונה?"
"בדיוק כמו שזה נשמע" חייך רן, "מה שאני אבקש"
"הכל?" שאלה טלי.
"הכל, עד הסוף" חזר רן על תשובתו "היא חייבת לי" הוסיף ולא פירש.
המנה הראשונה הגיעה ושניהם שקעו באכילה, כשרותי ניגשה לאסוף את הצלחות הריקות סימן לה רן שתתכופף אליו "אני רוצה את התחתונים שלך" לחש לעברה.
טלי נדהמה. היא הסתכלה על רותי, חשבה שתכניס לו סטירה, אבל זאת נשארה שלווה "כן מר' מזרחי" ענתה "מייד" וכאילו אין טבעי מזה שלחה את ידיה אל מתחת לחצאית השחורה, הורידה את תחתוני הטנגה הלבנים שלבשה והניחה אותם על השולחן לידו.
"עוד משהו מר' מזרחי?"
רן הסתכל לעבר טלי וחיוך של ניצחון על פניו.
"טוב את זה אף אחד לא יכול לראות" נפלט לטלי ומיד תפסה את עצמה והסמיקה, הדבר האחרון שהיא רצתה היה להביך את רותי.
רן סימן שוב בידו ורותי התכופפה לעברו "תוסיפי בבקשה למנה העיקרית גם את החזייה שלך" לחש לעברה תוך שהוא מחייך לעבר טלי, "וכמו כל המנות מהמטבח תביאי גם אותה על צלחת".
טלי נבהלה, "לא אני לא התכוונתי" מיהרה להתנצל, "אני מאמינה, באמת לא צריך"
רן סימן לטלי באצבעו שתשתוק, "יש בעיה רותי?" הפנה פניו למלצרית הניצבת לידו.
"לא" ענתה זו באדישות ואספה את הכלים מהשולחן, "כבר מגיע מר' מזרחי".
רותי הלכה ואחרי כמה דקות של שקט מתוח שבהם לא העזה טלי להרים את עיניה ורן לעומתה התרווח בכיסאו ולגם בהנאה מהיין המשובח שבידו, רותי חזרה ובידה מגש גדול אותו הציבה על רגליים מתקפלות שעמדו בצד, מבעד לחולצה הטריקו הלבנה הבחינה טלי בשדיי האגס הזקופים, ניצבים בגאון, זקופים גם ללא תמיכת החזייה כשהפטמות הכהות והנוקשות, הנלחצות אל הבד המתוח, בולטות היטב מבעד לבד הדק. רותי הגישה את המנה העיקרית, קודם לטלי ואחר כך לרן, ואז הציבה צלחת נוספת במרכז השולחן, צלחת שעליה מונחת חזייה לבנה "החזייה שלי מר' מזרחי" אמרה "כמו שביקשת, יש עוד משהו שאני יכולה לעזור?"
הם אכלו בשתיקה, ביסים קטנים, נהנים מהטעם, שקועים כל אחד במחשבותיו, טלי אכלה את מנת האנטרקוט העסיסית שהזמינה, עשויה בדיוק כפי שצריך, ולגמה מכוס היין שרותי דאגה כל הזמן שתהייה מלאה. היה משהו מגרה בתחתונים והחזייה המונחים לפניה, טלי הרגישה את החום הפושט בגופה ולא ידעה להחליט האם זה מהיין או מהדרך שבה שלט רן במלצרית העומדת לידם, מוכנה לכל פקודה.
רן גמר ראשון, נשען לאחור, נינוח וחיכה שתסיים. "אוכל טוב מעמיד לי".
טלי נדרכה במקומה, היא ידעה שאחרי רותי גם תורה יגיע אבל לא ציפתה שזה יגיע כל כך מהר, לרגע היססה אבל אז התעשתה, "כל מה שתרצה מר' מזרחי"
"יפה, אני רואה שאת לומדת מהר" צחק רן בקול, "נתחיל במשהו קל, תורידי את התחתונים".
טלי הבחינה ברותי המסתכלת עליה וידעה שהיא שומעת כל מילה, היא אחזה בתחתונים, התרוממה מעט, ומשכה אותם כלפי מטה, לאט, חוששת למשוך תשומת לב עד שהורידה אותם לגמרי והגישה אותם לרן "קח מר' מזרחי, עוד משהו שאני יכולה לעשות לאדוני?"
רן חייך "נתקדם" המשיך כשהוא מסמן לרותי להתקרב, "עכשיו נעבור לדבר האמיתי, אני הולך לזיין אותך" הודיע לטלי כשחיוך של הנאה על פניו, "לדפוק אותך, להכניס לך מאחורה" טלי הסמיקה, היא ידעה שרותי שומעת כל מילה, לרגע רצתה לברוח אבל נשארה במקומה, "רותי" פנה רן לרותי, "תיקחי בבקשה את טלי לשרותי הגברים, כמו תמיד לתא האחרון, ותראי לה מה התנוחה האהובה עלי"
טלי הלכה אחרי רותי לאורך המסעדה. נדמה היה לה, לטלי, שכל הסועדים מסתכלים עליה, יודעים ורואים שהיא ללא תחתונים. להפתעתה זה חירמן אותה, המחשבה על מה שהיה ומה שיהיה הוסיף גם הוא לריגוש וטלי הרגישה איך נוזל תאוותה ממלא את מערת תענוגותיה, מעלה את מפלס התאווה שבתוכה.
רותי דפקה בדלת שרותי הגברים "יש מישהו? ניקיון, אפשר להיכנס?" לא הייתה תשובה, רותי תלתה שלט שאספה בדרכה "סגור לצורך ניקיון, אתך הסליחה" על ידית הדלת ושתיהן נכנסו, פוסעות במהירות לעבר התא האחרון.
טלי נשענה עם מרפקיה על מיתקן הניאגרה, ראשה בין ידיה וברכיה מונחות על האסלה. רותי הסבירה לה בדיוק מה רן רוצה, הדגימה לה את התנוחה ועזרה לה להתמקם. מבעד לכפתורי חולצתה הפתוחים ניתן היה לראות את חזייתה המשוכה כלפי מעלה ואת שדיה התלויים, משוחררים, עולים ויורדים לקצב נשימתה. מאחור היא ראתה את רותי, עומדת עם מגב ביד כאילו מנקה, שומרת שלא יפתיעו אותם ומתבוננת בישבנה של טלי המופנה לכיוון דלת התא.
רן לא נתן לטלי הרבה לחכות, "היא מוכנה?" שמעה אותו שואל את רותי כשהוא נועל אחריו את דלת הכניסה.
"מוכנה" שמעה את התשובה.
רן נכנס לתא כשהוא משאיר אחריו את הדלת פתוחה. טלי הרגישה איך הוא מרים את החצאית הקצרה ומלטף את ישבנה החשוף, באיטיות העביר את אגודלו לאורך שפתי מערת תענוגותיה הרגישות, מתחיל מלמטה ועולה עד פתח ישבנה וכל תנועה כזאת מעבירה בטלי רטט של תשוקה, מגבירה עוד יותר את חרמנותה. באיטיות החל רן להחדיר את האצבע לכוס החשוף בפניו, חודר לעומקה, חוקר בתוכה, "יפה" שמעה אותו כשהרגיש שהיא רטובה, מוכנה לכבודו, מצפה שיבוא וידפוק אותה.
כשהרגישה שנעלמו נגיעותיו סובבה טלי מעט את הראש וראתה אותו מפשיל את מכנסיו, דוחף אותם יחד עם תחתוניו עד לברכיו כשמאחוריו, נשענת על הכיור, ניצבת רותי, מחייכת ומתבוננת במעשיהם.
טלי ידעה שמשהו מוזר קורה לה, משהו פראי ואסור שהתחיל בבוקר בדירה, המשיך באוטו ועכשיו כאן, בשרותי המסעדה. מעולם לא עשתה מעשים כאלה, לא התמסרה לאיש זר, לא הזדיינה בשירותים, לא נדפקה מול עיניה הבוחנות של אישה אחרת. האסור הדליק אותה, היא עצמה את עיניה והרגישה איך האורגזמה הראשונה מתפוצצת בתוכו, איך היא גומרת בסערה עוד לפני שרן אפילו חדר לתוכה.
טלי הרגישה את הזיין הזקור נוקש בפתחה וידעה שהיא הולכת לחטוף. הילדה הטובה שבה רצתה להתנגד, לברוח, אבל החרמנות שבה ניצחה. היא נשארה במקומה, מחכה שרן יכנס לתוכה, יחדיר את אברו הנוקשה עמוק לתוך נרתיקה הבוער מתשוקה, "מר' מזרחי תכניס לי" שמעה את עצמה לוחשת ולא האמינה, "כן, דפוק אותי, כן" המשיכה כשבבת אחת רן חדר סוף סוף לתוכה, כשבתנועת אגן חזקה נעץ לתוכה את התורן הזקוף שהחליק בקלות בתוך מערת תענוגותיה המשומנת היטב, חודר לעומקה, קורע את דרכו ללא התנגדות עד שמפשעתו נלחצה לישבנה ורק שם נעצר.
רן החליק את ידיו על ביטנה עד שהגיע לשדיה, חפן אותם והתחיל ללוש, אוחז שד אחד בכל יד, ממולל את הפטמות הנוקשות בין אצבעותיו, לוחץ ומועך. אגנו של רן נצמד בחוזקה אל ישבנה, קפוא במקומו, לוחץ בחוזקה כאילו מנסה לחדור עמוק יותר ואז, בתנועות קטנות, רן התחיל לדפוק, ישבנו נע קדימה ואחורה, תנועות קצרות ואיטיות כשהוא מגביר את תנועותיו שהפכו ארוכות יותר, חזקות יותר, תוקע את טלי ביסודיות, טוחן אותה בהנאה הולכת וגוברת, גונח בקול "אהה, כן, כן, זה טוב.." וטלי לא נשארה חייבת "כן, מר' מזרחי זיין אותי, מר' מזרחי אתה גדול, מר' מזרחי תקע אותי, כן, דפוק אותי, חזק! עוד!"
רן עזב את שדיה של טלי, שהתנדנדו עכשיו קדימה ואחורה לקצב דפיקותיו, הזדקף מעט והניח את ידיו על שני פלחי ישבנה הרוטטים, מחליק עליהם, לש אותם, מפליק מכות קלות שהגבירו עוד יותר את תאוותה וכשהחל לנגוע בבהונותיו בחריץ ישבנה, לעסות ולמתוח בעדינות את פי הטבעת המכווץ, הרגישה את האורגזמה מתקרבת שוב, "לא" לחשה אבל בקולה ניתן היה להבחין שהיא רוצה שימשיך, "כן!" נמתחה כשהחדיר את אגודלו לפי הטבעת ושוב גמרה, התפוצצות שניה, חזקה עוד יותר, " מר' מזרחי אני גומרת" הזדעקה בקול, "אוי אימאל'ה כמה זה טוב. אלוהים אני גומרת. כן, תקע לי, תקע אותי, עוד, עוד! עוד!!"
שתי אורגזמות בזיון אחד טלי לא חוותה מעולם. לא אצל קובי, החבר הראשון שלה, זה שפתח אותה במושב האחורי של המכונית הקטנה בחניון הדרייב-אין. לא יוסי, המ"פ הקשוח והנערץ שהיה דופק אותה על המיטה הצבאית הצרה כשנשארו בתורנויות השבת המשעממות והיה גומר עוד לפני שהיתה מתחממת, גם לא אצל פרופסור צור, המרצה לחשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי, מקצוע שאותו עברה רק בזכות השעורים הפרטיים במשרדו בהם היה מזיין אותה על שולחן העץ המהודר ובטח לא עם שלומי, החבר האחרון שהיה גומר יותר מהר מהשפן בסרטים המצוירים ואיתו למדה לזייף אורגזמות כדי שלא יעלב ואחר כך, כשנרדם, הייתה מאוננת עם הכרית הגדולה על השטיח עד שבאה לסיפוקה.
עם האוכל בא התאבון וטלי רצתה עוד, לא היה לה אכפת מהכאב בברכים בגלל התנוחה בה ניצבה, גם לא מצביטות הקור בשדיים החשופים שנלחצו לניאגרה הקרה בכל פעם שרן דפק אותה, היא רק רצתה שימשיך לטחון אותה, מהר וחזק, וכשהוא שיחק בה, משך את הזיין הנעוץ בתוכה עד שכמעט יצא ממקומו לא יכלה להתאפק " מר' מזרחי דפוק אותי" צעקה באקסטזה בלתי נשלטת, " מר' מזרחי תכניס לי" ו…זה בדיוק מה שהוא עשה.
טלי סובבה שוב את הראש, מנסה לראות את פרצופו של רן והבחינה ברותי, נשענת על הכיור, מתבוננת מהופנטת בזיון הפרוע המתרחש מול עיניה, חצאיתה המורמת תפוסה בין שיניה ובשתי ידיה היא מאוננת, אצבע תקועה בחריץ תענוגותיה והיא דופקת את עצמה, עושה ביד, במהירות, יד אחת תומכת בשניה, לוחצת כאילו פחדה שתברח, עיניהם נפגשו ורותי חייכה לעברה "מגרה" הניעה את שפתיה ללא קול כאילו מתנצלת, "חרמנת אותי" הוסיפה כשהיא מחייכת מהנאה.
"אני בא" רן הודיע כשהוא מגביר מהירות, דופק בתנועות קצרות וחזקות, וטלי לא הייתה צריכה קטליזטור טוב יותר כדי להצית את האורגזמה הבאה, "אני בא, אני גומר" רן גנח כשהוא טוחן אותה, "אלוהים, זה טוב, תתכונני אני בא!" וטלי הרגישה את הזיין הנוקשה המשתולל בתוכה ואחרי שניה רן קפא, זקוף ומתוח, נדחף בכל כוחותיו אל ישבנה ובדיוק ברגע הנכון, בדיוק כשגם היא גמרה, ירה בתוכה את מטענו הרותח, פיצוץ אדיר של אורגזמות שנפגשו ו…אחר כך דממה.
טלי הסתובבה והתיישבה על האסלה, מנסה להחזיר את נשימתה, רותי מיהרה והגישה לרן מגבת ידים קטנה וזה ניגב את אברו הרטוב בשפעת זירמתם המשותפת וסידר את מכנסיו "את זיון טוב" אמר "כיף לדפוק אותך, תסתדרי ותבואי אני מחכה בשולחן" הוסיף ויצא ורותי מיהרה לנעול אחריו.
המשך קריאה – חלק שני
אריה קצת צפוי
מה שלא אומר שזה לא מחרמן
מה בפרק הבא? כניסת המשרתים?