זהו המשך לסיפור המלאכית שלי – טעות לעולם חוזרת ומומלץ לקרוא אותו תחילה
הסיפור דימיוני וכך גם השמות, כל קשר בין הסיפור/שמות ובין מקרים/שמות אמיתיים הרי הוא מקרי בלבד.
להצמיח לאבא קרניים
כשהתעוררתי אמא כבר לא הייתה, זה היום שהיא עובדת בירושלים ויוצאת מוקדם. כשחזרתי מהאוניברסיטה אמא ישבה במטבח, שתתה קפה וקראה בעיתון. התנשקנו, כמו אמא ובן, כמו שהיינו מתנשקים לפני שכל הסיפור הזה התחיל רק שהפעם שמעתי את המחשבות שלה, מתלבטת אם לדבר על מה שהיה אתמול או לא.
אמא החליטה שלא, שזה לא הזמן הנכון. “איך היה באוניברסיטה?” היא שאלה כמו תמיד ויאמר לזכותה שהיא שלטה בעצמה ולא שמעו את מה שקורה לה בפנים.
“כרגיל” עניתי, “שום דבר מיוחד”
“יש לחם פומפרניקל טרי, רוצה שאני אכין לך סלט קצוץ דק וחביתה עם בצל וגבינה צהובה?” היא הציעה לי את המאכלים האהובים עלי.
“לא תודה, אני מוזמן לארוחה אצל אבא” הזכרתי לה.
אמא עיקמה את הפרצוף, אמא ששונאת כשאני הולך לאבא הוסיפה קללה קטנה על המקצוע העתיק של סבתא רוחלה, האמא של אבא. “תואכל, השרמוטה לא יודעת לבשל ביצה קשה” היא הוסיפה ולא הייתי צריך הסבר, שרמוטה היא קוראת לאשה החדשה של אבא.
“דווקא האמא החורגת שלי מבשלת בכלל לא רע” התגריתי בה, אם יש משהו שהיא שונאת יותר מאבא זה כשאני קורא לאשתו האמא החורגת שלי.
“יוסף!” היא סיננה בקול עצבני ומאיים.
“טוב” צחקתי, “סליחה, דווקא השרמוטה מבשלת בכלל לא רע”
“יוסף!” היא שוב חזרה באותו קול מאיים.
“טוב” ציחקקתי ונישקתי אותה על הלחי, “סליחה, אפילו ‘מנה חמה’ היא מצליחה להרוס”
“אבא שלך מתנצל, הוא תקוע בעבודה עם איזו תקלה וביקש שתחכה לו” אשתו החדשה של אבא הודיעה כשפתחה לי את הדלת, אשתו החדשה היא שכפול כמעט מדוייק של אמא שלי רק מודל הרבה יותר צעיר, צעירה ממנה ב-18 שנה בערך, שיער צבוע בבלונד לא טבעי כמו של אמא וציצים יותר גדולים.
ישבנו בסלון, ראינו טלוויזיה וחיכינו, שתיתי לאט מהקולה שהיא הגישה לי כמו שאני אוהב, עם הרבה קרח ולימון, את זה היא הספיקה ללמוד כבר.
היא הביטה בי במין מבט מוזר, אף פעם לא היינו חברים, היה נדמה לי שהיא מרגישה במחיצתי מאויימת, אבל הפעם זה היה מוזר שונה. אחרי חצי שעה הפלאפון שלה צלצל, לפי השיחה הבנתי שזה מאבא והוא לא יוכל להגיע. “אבא שלך אמר שזה יקח לו עוד כמה שעות ושלא נחכה, הוא מתנצל ואמר שהוא יפצה אותך ויקבע אתך פגישה נוספת” היא הודיעה במין קול קר כזה אבל מה שהפתיע אותי היו המחשבות שהתרוצצו במוחה, עלי!
“יוסי” היא פנתה אלי במין קול מתחנן כזה, “אהה, אולי תשאר לאכול איתי? אתה יודע, הכנתי הרבה ואני מפחדת להשאר לבד” היא אמרה את מה שכבר קראתי במחשבותיה.
הסכמתי, כשאמרתי לאמא שהיא מבשלת בכלל לא רע המעטתי בערכה, האשה החדשה של אבא בישלה מצויין אבל היה משהו במחשבותיה שדווקא הוא ששיכנע אותי, משהו הטריד אותה על אבא, היא חשבה שהוא בוגד בה.
ישבנו האחד מול השני ואכלנו בשקט, היא בישלה בעצמה פסטה ביתית רחבה ועם רוטב העגבניות העשיר וכדורי הבשר הקטנים שבושלו ברוטב זה היה פשוט מעדן במיוחד שאל זה היא צירפה יין אדום משובח, קברנה פרנק של יקב טפרברג, אין ספק שהיא השקיעה.
היא הסמיקה כשהחמאתי לה על האוכל אבל על פי מחשבותיה היא היססה אם היא יכולה לדבר איתי חופשי. “מה?” שברתי את השתיקה הארוכה.
“מה מה?” היא ענתה, מסמיקה עוד יותר.
“רואים עליך שאת רוצה לשאול אותי משהו, לא?”
“כן” היא מילמלה במבוכה, משחקת עם המזלג בפסטה שבצלחת שלה.
“נו, תשאלי, אנחנו עכשיו משפחה, לא?” חייכתי אליה
רגע היא הביטה בי במבט ארוך, “זה מביך, תשבע לי שלא תספר לאף אחד”
“נשבע” הרמתי את היד בשבועה צופית, “אם את רוצה תביאי ספר תורה”
“אני מאמינה לך” היא שוב השפילה עינים במבוכה ושיחקה בפסטה שלה.
“אז מה? ספרי”
“אני חושבת שאבא שלך בוגד בי!”
היא לא בדיוק הפתיעה אותי, קראתי עוד קודם את מחשבותיה, הרצון הראשון היה לחייך ולהגיד לה שמגיע לה וזה בדיוק מה שהיא עשתה לאמא שלי אבל התאפקתי, רציתי לשמוע אותה אומרת בקול את מה שהיא חשבה, “למה? למה את חושבת?” החבאתי חיוך.
“הוא כבר לא בא אלי בלילה” היא שוב הסמיקה, “אתה יודע, כמו בעל לאשתו, לא נותן לי את עונתי כמו פעם”
“וזה חסר לך?” לא האמנתי שאני שואל אותה.
היא הביטה בי, עצובה, ושוב השפילה עינים במבוכה, “כן” היא מילמלה, “מאד”
‘לא!’ בא לי לצרוח כששמעתי את המחשבה הבאה שלה אבל במקום זה שתקתי ופישקתי רגליים, נותן לה להניח את כף רגלה על החבילה המפוארת שלי ולעסות אותה. העינים שלה התרחבו כשהיא הרגישה מה מתחבא שם, הפעם הייתי עם מכנסים כותנה רחבים שלא מבליטים, ושמעתי את ה-“וואו” החולף בראשה.
שוב ישבנו בשקט, היא שקועה בעצמה, מעסה לי בעדינות את הזקפה בכף רגלה ובעיקר מתלבטת, ואני שקוע בלקרוא את מחשבותיה. “תעזור לי לפנות” היא שברה את השתיקה.
“בשמחה” קמתי והצטרפתי אליה, אוסף את הצלחות ולוקח למטבח. אשתו של אבא נעמדה ליד הכיור לשטוף אותן, מתנצלת שאחרת הרוטב ידבק ויהיה קשה לנקות אבל בפועל מנסה למשוך זמן כדי להחליט אם לעשות את מה שהיא כל כך רוצה. עמדתי מאחוריה קרוב, יודע שהיא מרגישה בי, שהיא מעודדת אותי בראשה לעשות את הצעד הבא, “הלוואי שיחבק אותי” שמעתי את המחשבה ובלי הרבה מחשבה חיבקתי אותה, נצמדתי אליה מאחור ועטפתי את מותניה בזרועותי.
לרגע שנינו קפאנו במקומנו, מבינים שאנחנו לקראת חציית קו אדום, הרגשתי את הרעד העובר בגופה למגע התותח שלי שנלחץ בין פלחי ישבנה, למרות הבגדים שלבשנו היא הרגישה היטב במה מדובר. במחשבות שלה אשתו החדשה של אבי חצתה את הקו, ביקשה שאגע בה, פתחתי כפתור ראשון בחולצה שלה ועצרתי, חיכיתי וכשהיא לא הגיבה ובמחשבותיה ביקשה שאמשיך המשכתי, פותח את חולצתה ומחבק אותה שוב, מניח את כפות ידי על בטנה ונוגע לה בעור שנחשף, ממשיך לעקוב אחר המחשבות ופועל בהתאם, מחדיר יד אל תוך החזיה וחופן את השד הגדול, מעסה בעדינות, משחק בפטמה ומשפשף את אגני בישבנה שהבליטה לאחור, כאילו מזמינה שאעשה את זה.
כשהיד שלי חדרה לה לתחתונים שמעתי את הגניחה הקטנה שיצאה מפיה, בראשה היא צעקה מאושר אבל התאפקה שלא לחשוף את זה, ליטפתי בעדינות עם האצבע בין שפתי הכוס והרגשתי עד כמה היא מגורה, “כן” היא מילמלה שוב, מזמן כבר לא שוטפת כלים רק עומדת ככה, נשענת עלי ומתמכרת לתענוג, “כן, תמשיך” היא שוב מילמלה כשהאצבע חדרה לתוכה.
“בואי” הובלתי אותה בגופי, דוחף אותה מאחור וידי ממשיכות למזמז אותה, “אם את רוצה כמובן” הוספתי מכוון אותה לעבר חדר השינה שלה ושל אבא.
“יש!” שמעתי את הצעקה בראשה. “מה אתה עושה לי” היא מילמלה, מתחסדת.
“להפסיק?” משכתי את היד מהתחתונים.
“לא!” היא נבהלה והובילה חזרה את ידי למקום שהיתה, “לא, תמשיך, זה טוב”
“תתפשטי!” ציוויתי כשהגענו לחדר השינה, נשענתי על הארון והבטתי בה. לרגע היא עמדה, מביטה בי ואז הורידה את החולצה והחזיה וזרקה לרצפה, נותנת לי את האישור שרציתי להמשיך וגם אני התחלתי להתפשט, לא מהרתי, נתתי לה להיות עירומה ראשונה.
“בוא” היא חייכה לעברי ונשכבה על המיטה, “בוא תכניס לי” היא גרגרה בתשוקה כשהיא שוכבת על הגב ופותחת רגלים, “בוא, אני רוצה להרגיש אותך בתוכי” היא המשיכה באותו קול מחורמן כשעמדתי עירום ליד המיטה והבטתי בה אבל בראשה התרוצץ החשש, ‘וואו מה זה העמוד מתח גבוהה הזה’, שמעתי את המחשבה בראשה, ‘הוא הולך לקרוע אותי’ התרוצצה מחשבה אחרת אבל היא לא נרתעה, “כן, ככה, תשכב עלי” היא עודדה אותי במחשבותיה כשנשכבתי עליה, רגליי בין רגליה המפושקות, מוחץ את גופה בגופי ומועך את שדיה עם החזה השרירי שלי, “כן, לשם” היא שוב לחשה בקול מגורה והובילה את התותח שלי למקום הנכון בין רגליה, “כן! וואו!!” היא צרחה כשבאבחה אחת חזקה דחפתי לה את כל הענק הנוקשה שהזדקר בין רגליי עמוק לתוכה.
זיינתי את אשתו החדשה של אבא ולא סתם, עשיתי אותה על המיטה שלו! נהניתי מהזיון, הכוס שלה היה חם ורטוב ועטף את הפולש שחדר באהבה אבל גם הרגשת הנקמה הוסיפה לתענוג, הנקמה באבא שלי על זה שהוא עזב אותי, הנקמה על זה שהוא בגד באמא שלי, הוא הצמיח לאמא קרניים ועכשיו אני מצמיח לו! דופק את אשתו החדשה, את האמא החורגת שלי, ככה הוא הציג אותה לפני ביום החתונה שלהם.
היא נהנתה, קראתי את זה ממחשבותיה ושמעתי את זה מהגרגורים שהיא גירגרה, גניחות ההנאה של אשה שמקבלת את סיפוקה ומהסופרלטיבים ששמעתי רצים במוחה היא קיבלה בגדול אבל זה עדיין לא סיפק אותי, הייתי צריך עוד נדבך בנקמה. “תגידי לי” לחשתי לה באוזן, “של מי יותר גדול, שלי או של אבא שלי?”
“שלך!” היא צרחה במין תשוקה בלתי נשלטת, “שלך ובגדול, בענק!” היא המשיכה וזה לא הפתיע אותי, את הזין המקורי הקטנצ’יק שלי ירשתי מהגנים של אבא שלי, אשתו השניה לא התחתנה איתו בגלל הזין שלו, היא התחתנה איתו בגלל הכסף שלו.
אין כמו נקמה לשפר את ההרגשה אבל עדיין זה לא הספיק לי. אשתו של אבי הייתה באקסטזה, לא רק המחשבות שלה גילו לי את זה גם שפת הגוף וניצלתי את זה. “אתה יודעת מה אני עושה לך?” לחשתי לה שוב באוזן.
“דופק אותי” היא גנחה בתגובה.
“ולמה אני דופק אותך?” המשכתי.
“כי, אהה, כי, למה?” היא לחשה.
“כי מעכשיו את השרמוטה שלי!”
הייתה שתיקה. כנראה שהיא נדהמה מהמילים שלי והרגשתי איך הלב שלה דופק במהירות והמחשבות שהיא לא רצו במוחה, “שמעת?” סיננתי בקשיחות בין שיניי ומשכתי כמעט את כל הזין מתוכה, משאיר רק את העטרה בין שפתי הכוס, “שמעת?”
האמא החורגת שלי הייתה יותר מדי מגורה בשביל לתת לי להפסיק, כל מה שמילא את ראשה היה ‘תכניס לי!’ “כן” היא גנחה, “תמשיך בבקשה, כן, תכניס לי אותו” היא צרחה בתאווה, “כן, אני השרמוטה שלך, כן, אני אהיה מה שתגיד לי רק תן לי אותו, בבקשה…כן!!” והכן האחרון היה כן ארוך של הנאה כשנעצתי בה שוב את כל הזין והתחלתי לפמפם מחדש, דופק אותה בתנועות חזקות ומהירות ושולח אותה במהירות לאורגזמה הראשונה שלה, ראשונה ולא אחרונה.
עוד שלוש פעמים היא גמרה ורק אז הגיע תורי, בעצם בפעם האחרונה שלה גמרנו ביחד, שכבתי עליה, מחצתי אותה וגמרתי את כל ארגז הפעולה שלי עמוק בווגינה שלה. “אני מקווה שאת לוקחת גלולות” ציחקקתי כשאני שוכב לצידה.
“כן, למה?”
“כי לא בא לי לעשות לעצמי אח” חייכתי אליה והתיישבתי. היא התיישבה מאחורי וחיבקה אותי, מוחצת את שדיה הגדולים אל גבי, “אם לא אמרו לך אז אתה תותח” היא ציחקקה ונישקה אותי בעורף.
“תודה, אמרו לי” חייכתי, לך תגיד לה שאם זה היה קורה לנו שבוע קודם, אם בכלל זה היה קורה, לא בטוח שהיא הייתה מחמיאה לי ככה, “גם את זיון לא רע” הוספתי, “הצליח לאבא”
“הצליח לחברה שלך” היא לחשה באוזני ושוב נישקה אותי.
“אין לי חברה” נפלט לי.
“אני לא מאמינה” היא לחשה “אם לא הייתי נשואה הייתי חוטפת אותך”
קמתי והתחלתי להתלבש. היא עטפה את עצמה ויצאה למקלחת הצמודה. לרגע היססתי ואז התכופפתי והרמתי את התחתונים שלה שהיו זרוקים על הרצפה והכנסתי במהירות לכיס, למזכרת!
אבא חזר יותר מוקדם ממה שאמר, למזלי כבר ישבנו במטבח ושתינו תה צמחים עם פאי אגוזים שהיא אפתה. חייכתי לעצמי, מתאר מה היה קורה אם אבא היה מגיע חצי שעה קודם ומוצא אותי מזיין את אשתו במיטה שלו.
אבא התנצל שהוא לא הגיע ושאל עם אשתו דאגה לי. “כן” חייכתי אליו, “דאגה לי, היא מבשלת מצויין…הצליח לך אבא” התחתונים שלה שבכיסי כאילו הכריחו אותי להוסיף וראיתי את המבט המופתע על פניו, עד היום לא אמרתי אפילו מילה אחת טובה עליה, תמיד הייתי נגדה.
הוא רצה שאני אשאר אבל אמרתי שאני חייב ללכת כי מחר יש לי שיעור ואני עוד צריך לגמור עבודה שצריך להגיש. אבא ליווה אותי לדלת ודחף לי ליד כמה שטרות של 200 שקלים, אולי כפיצוי שלא הגיע לפגישה שלנו, ואני רק חייכתי ושתקתי, מה אני אגיד לו? שלא צריך? שאשתו כבר נתנה לי פיצוי יותר טוב מכסף?
המסרון מאמא החורגת שלי הגיע עוד לפני שהגעתי הביתה. “תודה על זמן האיכות, מחכה כבר ל”שיחה” הבאה!” ורגע אחרי הגיע עוד אחד, “מתי שתרצה, איפה שתרצה, רק תגיד ואני באה!”
לא עניתי אבל בראשי כבר ידעתי בדיוק איפה הולכת להיות ה”שיחה” הבאה שלנו.
אמא חיכתה לי בסלון, תמיד היא מחכה לי כשאני הולך לאבא, רוצה לשמוע פרטים. התחמקתי מהשאלות שלה, עניתי תשובות דיפלומטיות, אני לא אוהב לשקר לאמא אבל מצד שני רק להגיד לה שנהניתי מהאוכל היה מטריף אותה, מי יודע מה היה קורה אם הייתי מספר ששכבתי איתה?
אמא לא טיפשה. כשסיפרתי לה שאבא התעכב בגלל תקלה היא חשדה, שמעתי את המחשבות שלה, גם המחשבה שזיינתי את אשתו חלפה שם אבל היא ביטלה אותה ונתנה למחשבות השמחה לאיד לשלוט בראשה, האפשרות שבכלל לא הייתה תקלה ואבא מצא לו מישהי עוד יותר צעירה ויפה לנקנק, ככה אמא קוראת לזה כשמדובר באבא למרות שיש לו רק נקניקיה קטנה בין הרגליים, העלתה שביב חיוך על שפתיה.
התנצלתי שאני לא נשאר איתה, אמרתי שיש לי עוד עבודה להשלים למחר והלכתי לחדר שלי. נדהמתי כשסובבתי לה את הגב ושמעתי את המחשבה שלה שיש לי תחת מדליק. סגרתי את הדלת בחדר, שלפתי מהכיס את התחתונים שגנבתי לאמא החורגת שלי והנחתי אותם לפני על השולחן. רגע ארוך התבוננתי בהם, מהסס, ידעתי מה אני רוצה לעשות אתם, הגבר שבי רצה להשוויץ בהישג שלו, וכמו אותם אינדיאנים שהיו תולים גולגולות בפתח האוהל כדי שיפארו את כוחם כך אני תליתי את התחתונים של האמא החורגת שלי על לוח השעם שמעל שולחן הכתיבה שלי.
לא שיקרתי שהייתה לי עבודה להשלים, ישבתי והדפסתי כשאמא דפקה בדלת. “הבאתי לך שתיה” היא חייכה לעברי והניחה את הקפה ההפוך וצלוחית עוגיות חלבה של ‘טאטי’ שאני כל כך אוהב.
“תודה” חייכתי אליה אבל אז שמעתי את צעקת ההפתעה בראשה כשהיא הבחינה במה שתליתי ואחריה השאלה המתבקשת, “יוסף! מה זה?!?” בקול כועס.
“כלום” התממתי, “מה?”
“זה!” היא הצביעה על התחתונים התלויים.
“אהה, זה” חייכתי, כאילו מה כבר היא מראה לי, “זאת מתנה, מזכרת ממישהי שאהבה איך שזיינתי אותה” שיקרתי, מתפלל שלא יצמח לי האף כמו לפינוקיו.
אמא השתתקה, המחשבות שלה לא. היא הייתה בשוק ממה שאמרתי ואיך שאמרתי, לרגע היא נשארה בפה פעור אבל המחשבות שלה גילו לי שזה גם חירמן אותה, “כן, אבל, יוסף” היא גמגמה רק שלא נתתי לה להמשיך.
“אמא, זה החדר שלי! זוכרת?!?!” קטעתי אותה בתקיפות ושוב היא הופתעה, היא לא רגילה שאני יוצא נגדה ככה, תמיד הייתי הילד הטוב, הצייתן.
המחשבות של אמא התחלפו במהירות, לענות לי? להתווכח? לנסות להכריח אותי להוריד? ואולי לוותר? לזרום? אבל מה שיותר הפתיע אותי היה שעצם העובדה שמישהי נתנה לי את התחתונים שלה למזכרת חירמנה אותה, את אמא שלי! “מי זאת? מכירה?” היא הסמיקה ושאלה לבסוף, נכנעת ומחליטה שלא להלחם בי.
“לא חשוב” עניתי וקמתי אליה, “את יודעת, צנעת הפרט” ציחקקתי, “העיקר שאני אוהב אותך” חיבקתי אותה והרגשתי איך הלב שלה דופק בחוזקה, “אם זה מפריע לך אני אוריד” הצעתי בנדיבות כי ידעתי מראש את התשובה שלה.
“לא” היא ציחקקה במבוכה, “זה החדר שלך”
“נכון” חייכתי ונישקתי אותה על הלחי, “זה החדר שלי” הסמקתי למשמע המחשבות שלה, המחשבה על הזקפה שצמחה בין רגליי ועכשיו התחככה בה, המחשבה שבא לה עלי, שהיא הייתה רוצה שהתחתונים שלה הם שיהיו תלויים על הלוח ו…שוב השתפנתי, ידעתי שבמילה אחת קטנה אני משכיב אותה והיא פותחת לכבודי את הרגליים אבל לא! הגילוי עריות עדיין הרתיע אותי, הפחד מהטאבו היה חזק יותר.
אותו לילה לא נרדמתי, אולי בגלל הזקפה שהתנוססה בגאון בין רגליי. שכבתי על הגב בעינים עצומות ושחזרתי את הזיון עם אשתו השניה של אבא שלי רק שלא היא הייתה שם אלא אמא, האמא הביולוגית שלי שכבה מתחתיי וגנחה בתשוקה, האמא האמיתית היא זאת שבסוף הזיון לקחתי כפרס את התחתונים שלה ותליתי בחדר! שכבתי, דמיינתי ואוננתי! איך לא? שפשפתי לעצמי עד שגמרתי ורק אז נרדמתי.
שיעור פרטי
כשתמר התיישבה לידי לפני תחילת ההרצאה ידעתי בדיוק מה היא רוצה, המחשבות שלה היו כספר פתוח בפני. “אני תמר” היא הציגה את עצמה, קצת נבוכה, אנחנו לומדים יחד איזה קורס בחירה שלקחתי מפקולטה אחרת להשלמת נקודות, היא סטודנטית לתואר ראשון ואני כזכור לשני, כך שמעולם לא יצא לנו להכיר לפני.
“יוסי” הצגתי את עצמי חזרה ולחצתי את היד המושטת, “נעים מאד” המשכתי בקול מרגיע והשתתקתי, חיכיתי שהיא תמשיך, יודע לאן היא חותרת.
“אנחנו לא מכירים ואני יודעת שאתה מתואר שני ו…” היא התחילה בקול מתנצל.
“ואת רוצה שאני אעזור לך” חייכתי וקטעתי אותה.
“כן” היא הסמיקה ואני לא יודע מה היה יותר אדום, הפנים שלה או השיער הג’ינג’י שעיטר את ראשה, “איך ידעת?”
“ידעתי” ציחקקתי, “ואין לך מושג בחומר ואת רוצה שאני אעשה לך סדר” המשכתי וראיתי את ההפתעה בעיניה, “ואת מוכנה לעשות הכל כדי שאני אסביר לך” המשכתי להתעלל בה, מקריא לה בעצם את מחשבותיה.
“כן” היא גמגמה, “בבקשה, אני מוכנה לשלם לך” היא מלמלה.
“למה את מעליבה אותי?” עשיתי פרצוף נעלב והסומק בפניה התחלף בשניה לחיוורון, “אני אעזור לך אבל לא בשביל כסף”
החיוורון חזר לסומק, ראיתי שהיא מבולבלת אבל המחשבות שלה שידרו לי שהיא יודעת בדיוק על מה אני מדבר והיא מסכימה. “אז מה?” היא גמגמה.
“את יודעת!” הדגשתי את היודעת, “מה שכל גבר היה רוצה ממך, אני יודע שאת לא מטומטמת” גחנתי לעברה ולחשתי, מנצל את הרגע להציץ לה למחשוף החולצה.
“אבל רק אם תצליח להסביר לי, רק אם אני אבין” היא הביטה בי ישר בעינים.
“סגור” לבשתי פנים רציניות, “אצלי, היום, בשבע” לא חיכיתי לתשובה ולקחתי את המחברת שלה, “אם מתאים לך מובן” רשמתי לה את הכתובת.
התאים לה. בשבע בדיוק היא דפקה בדלת והפעם אני זה שפתח. “מי זה?” שמעתי את הצעקה של אמא מהחדר.
“אלי” עניתי בצעקה משלי, “מישהי באה ללמוד איתי” הוספתי בקול ושניה אחרי אמא הופיעה, בוחנת אותה ושמעתי את השאלה בראשה, “מי זאת?”
“תכירי, תמר” הצגתי אותה לפני אמא שלי, “לומדת איתי באוניברסיטה, אני עוזר לה” הסברתי בקיצור, “וזאת אמא שלי” הצגתי את אמא לתמר, “ועכשיו אנחנו הולכים ללמוד” ציחקקתי ודחקתי בתמר ללכת לעבר החדר שלי.
לימדתי אותה. חצי שעה מרוכזת ופתאום נעשה לה סדר בראש והעניינים התחילו להתבהר, היה לי קל כי קראתי במחשבותיה מה בדיוק לא ברור לה ובזה התמקדתי. “נו?” שאלתי אותה אחרי שהמחשבות שלה הבהירו לי שהיא מתחילה להבין.
“מצויין, תודה, התחלתי להבין אבל…” והיא שאלה אותי עוד משהו מהחומר.
“רגע” חייכתי אליה, “לא מגיע לי פרס על מה שכבר הבנת?”
לרגע היא הסתכלה בי ושמעתי את המחשבות שרצות במוחה, “מה?” היא פתאום חייכה חזרה.
“נחלק את המחיר לתשלומים” הסברתי, “כל פעם שתביני עוד משהו תפרעי תשלום נוסף” עצרתי לרגע, נותן למחשבות בראשה להרגע, “כתשלום ראשון תורידי את החולצה” הגעתי לתכל’ס.
“מגיע לך” היא ציחקקה והתחילה להוריד את החולצה, “בחיים לא הסבירו לי ככה, זיהית בדיוק את מה שלא הבנתי” היא הוסיפה, לך תספר לה שאני קורא את המחשבות שלה.
לא הייתי צריך הרבה כדי להסביר לה עוד משהו ולתת לה לפרוע את השטר השני, החצאית שלה. תמר לא מלכת היופי, היא גם לא מכוערת, בחורה רגילה אבל היה בה משהו שמשך אותי. אין לה בטן שטוחה אבל היא עסיסית כזו, לא שמנה חס וחלילה, עסיסית, נשית ומושכת שאין לי ספק שהיא שפכה הרבה שמן למדורה שבערה במכנסים שלי, העמידה לי עוד יותר את מה שממילא כבר עמד.
החזיה הייתה השטר השלישי שביקשתי לפרוע, היו לה שדיים גדולים שבלי החזיה התומכת כבר לא היו זקופים כל כך אבל עדיין הוסיפו לגירוי שלי, אולי הפטמות הכהות הגדולות. כשכמעט כבר גמרתי להסביר לה, נשאר עוד דבר אחד קטן, היא קמה מיוזמתה, “תשלום אחרון” היא ציחקקה והורידה את התחתונים שלה, “לפני הפרס הגדול כמובן” היא הוסיפה, נותנת לי לשטוף את העינים בחריץ המבריק בין שפתי הכוס הנפוחות וחורשת שיער ערוותה המתולתל והג’ינג’י שבלטה על רקע עורה הלבן, לפני שהיא התיישבה חזרה, עירומה.
תמר שכבה על המיטה וחיכתה לי, מביטה בי איך אני מתפשט לאט. “וואו, אימא’לה, מה זה?” שמעתי את המחשבה שחלפה בראשה כשהורדתי את תחתוני הבוקסר שלי והתותח-על שלי התגלה במלוא תפארתו, “לא אני הפרס שלו, הוא הפרס שלי” חלפה עוד מחשבה והעלתה חיוך על פני.
“מה?” שאלתי, מחייך אלי.
“בורכתּ” היא ציחקקה והמבט שלה נעוץ מהופנט בזקפה שהתנוססה בגאון בין רגליי, “אין מה לדבר, יש לך להציע בדיוק את מה שאני הכי אוהבת” היא חייכה וכאילו לא הייתי מספיק מגורה היא שיחקה לעצמה בפטמות הנוקשות ואצלי מפלס החרמנות התרומם עוד יותר.
עמדתי מולה עירום ושפשפתי לעצמי את הזין בתנועות מתגרות, המחשבות שלה הזמינו אותי לבוא אבל מה שאותי עניין בהם הייתה התנוחה שהיא מבקשת, “את רוצה לרכב עלי?” שאלתי וראיתי את המבט המופתע על פניה.
“כן” היא חייכה באושר, “התנוחה האהובה עלי, קאוו-גירל” (cow-girl), היא נעמדה ואני תפסתי את מקומה במרכז המיטה ונשכבתי על הגב, נמתחתי והזין שלי הזדקר כעמוד מתח גבוהה בין רגליי, ניצב לו זקור ומוכן, “תודה שאתה מרשה לי” היא המשיכה וחייכה אלי כשהיא נעמדת על המיטה ואני בין רגליה, משקיף אל הנוף הקסום שנגלה לעיניי, “וואו, אני הולכת לחגוג” היא ירדה על ברכיה וכיוונה את הזין המתוח אל החריץ הרטוב שכל כך השתוקק לי, “כן” היא גנחה בקול כשהיא ירדה עוד יותר והעטרה הנוקשה חדרה אל בין שפתי הכוס המגורות שלה, “כן, זה בדיוק מה שרציתי” היא התיישבה ודחפה את כל הזין שלי עמוק לתוכה.
תמר דהרה עלי, עולה ויורדת על הזין הנעוץ בתוכה כמו סוסי העץ בקרוסלות שבפארק השעשועים, הנחתי את ידי מתחת לראשי והבטתי בה, דוהרת בעיניים עצומות, שותקת אבל המחשבות שלה מספרות לי הכל, מגלות לי עד כמה היא נהנית מהזיין המשתפשף בין שפתי הכוס, המתחכך בקירות נרתיקה הרטובים החובקים אותו באהבה.
הגמירה הראשונה שלה לא אחרה לבוא, גמירה חזקה שהרעידה את כל גופה אבל זה לא הספיק לה, היא רצתה עוד ואני עודדתי אותה להמשיך. שלחתי ידים אל השדיים המקפצים שלה והתחלתי למזמז אותם, לשחק בהם, לעסות וללוש, למולל את הפטמות הנוקשות ולסחוט ממנה גניחות הנאה חנוקות, מפחדת לצעוק בקול שאמא לא תשמע, דוהרת בקצב אל עבר האורגזמה השניה שלה, מגיעה אליה ולא עוצרת, “אני מזיינת אותך” היא לחשה בקול מלא תאווה, “אני רוצה עוד!” ואני רק שכבתי על הגב ונהניתי, נתתי לה לדהור לי על הזין המתוח והתענגתי מהחיכוך הנעים של הזין בין שפתי הכוס ובחום המפנק העוטף אותו בתוך הנרתיק המשומן היטב במיציה.
עקבתי אחר מחשבותיה, “בואי!” לחשתי לה אחרי הגמירה השלישית ואחזתי בה, משכתי אותה ובלי לצאת מתוכה השכבתי אותה עלי, עושה את מה שהיא כל כך רצתה שאעשה, “תזרמי איתי” התגלגלנו ביחד ועכשיו אני הייתי עליה, אותתי לה ברגליי והיא הבינה את הרמז ופישקה חזק את רגליה, הרימה אותם באוויר ופתחה לי את הדרך לחדור עוד יותר עמוק לתוכה ואני לא הייתי צריך יותר, התחלתי לדפוק אותה, עכשיו אני היוזם, אני זה שקובע את הקצב, אני זה שטוחן אותה!
מה שמצער בדברים טובים זה שהם נגמרים מהר. אני לא יודע ממה התגריתי יותר, מהזרמים המענגים שהשתוללו בכל גופי, מתגברים בכל נעיצה שנעצתי בה, מהמחשבות שלה שקראתי, מגרגורי התאווה שהיא נשפה באוזני או אולי מהשילוב של כולם אבל ידעתי שאני בדרך לשיא שלי, “אני מזיין אותך” לחשתי לה באוזן כשאני מוצץ לה את התנוך, “בואי” הזמנתי אותה להצטרף אלי, “בואי, בואי” זרזתי אותה והרגשתי שהיא מצטרפת, שהיא איתי, שהיא מחבקת אותי חזק ברגליה ונצמד אלי חזק, “בואי!” סיננתי מנסה לגנוב עוד שניה וה-“כן, תן לי! אני רוצה שתגמור לי בפות” שלה היה הסימן בשבילי, הרגשתי איך היא נצמדת חזק, נועצת בתאווה את צפורניה בגבי וגמרתי! השפכתי!! רוקנתי את בקבוקיי המלאים עמוק בכוס הבוער שלה.
רגע ארוך שכבתי עליה ולא זזנו, אפילו הזין שלי לא החליק מתוכה. “וואו, אמא’לה, צריך להכניס אותך לספר השיאים של גינס” היא התנשפה וגלגלה אותי מעליה.
שכבתי על הגב לצידה ובהיתי בתקרה. “פות? מאיפה הבאת את המילה הזאת?” התנשפתי.
“שתוק!” היא ציחקקה, גם היא מתנשפת כמוני, “ככה אני קוראת לו כשאני הכי מגורה”
“את זיון טוב” הודעתי לה אחרי עוד רגע של שתיקה.
“תודה” עניתי ושמעתי את הצהלה בראשה, המחשבה שלה שאהבתי את זה ואני בטח ארצה עוד והתכניות שתכננה בראשה מה היא צריכה לעשות כדי שזה אכן יקרה.
קודם, כשהיא רק הגיעה והלכנו לעבר החדר שלי אמא עקבה אחרינו. לא ראיתי אותה אבל שמעתי את מחשבותיה, חושדת שאנחנו לא הולכים ללמוד אלא להזדיין. אמא צוטטה לנו מעבר לדלת אבל כשהתברר לה שאנחנו באמת לומדים היא קצת נרגעה, למרות שלשניה היא חשבה שאני טיפש שאני כי אני לא מנצל הזדמנות. אמא הלכה לענייניה ואני התנתקתי ממחשבותיה, במיוחד כשזיינתי והייתי מרוכז בתמר אבל עכשיו, כששכבתי בשקט ליד תמר והקשבתי למחשבותיה, שמעתי פתאום את המחשבות של אמא מתקרבות, מתגברות, אמא באה לכיוון החדר שלי!
בהתחלה קיוויתי שהיא תמשיך לחדר שלה אבל לא, היא עצרה מול הדלת ודפקה, “הבאתי לכם תה, אני יכולה להכנס?”
אופס! המחשבות מה עושים התרוצצו במוחי במהירות, “תתכסי” משכתי את השמיכה אלינו.
“אתה לא!” תמר לחשה באימה וכיסתה את עצמה.
“אני כן” חייכתי ונשכבתי על הצד עם הפנים לדלת, מכל התוכניות שרצו במוחי בחרתי בתוכנית הכי הזויה, בחרתי להתגרות עוד קצת באמא, בעצם יותר לגרות עוד קצת את אמא, “אתה לא נורמלי” שמעתי את תמר לוחשת לי והיא נצמדה לגבי, כיסתה את הראש והתחבאה מאחריי, כאילו אם היא לא תראה את אמא אז אמא לא תראה אותה.
“את יכולה להכנס” צעקתי בקול, “אבל אנחנו במיטה” הוספתי אחרי שהיא כבר פתחה את הדלת ונכנסה.
זה שאמא לא התעלפה זה נס, זה שהיא לא הפילה את המגש שאחזה בידה זה אפילו נס יותר גדול, “מה…מה…מה זה?” היא גמגמה, “חשבתי שאתם לומדים והבאתי לכם תה” היא התנצלה במבוכה.
“למדנו” חייכתי אליה, מנסה להשמע הכי רגוע שאפשר, כאילו כל הדבר הזה הוא סתם שיגרה, “קודם אני עזרתי לה עם החומר, הפכתי אותה מלא-מבינה-על-מה-המרצה-מדבר לשולטת בחומר, ואחר כך היא עזרה לי לשחרר את הלחץ” צחקקתי, “נכון תמר?”
“נכון” היא ענתה, עדיין מתחבאת בתוך השמיכה וחייכתי למשמע כל הקללות שהיא קיללה אותי במוחה אבל מה שהפתיע אותי זה שכל הסיטואציה הזאת חירמנה אותה, אותה ואת אמא, הצלחתי! רציתי לגרות את אמא והיא התגרתה, זה לא שעכשיו אני מכניס גם אותה למיטה אבל זה בעצם מה שהיא רצתה, אילו המחשבות שהתרוצצו עכשיו בראשה, אמא רצתה להיות אצלי במיטה, רצתה וחששה אבל בעיקר רצתה, רצתה והייתה מוכנה לשלם בשביל זה, לא בכסף! זה לא עלה במחשבותיה אפילו פעם אחת, אבל אמא הייתה מוכנה לעשות כל מה שאבקש כדי שאני אכנס איתה למיטה. “אני מצטערת” אמא שוב מילמלה ומיהרה להניח את המגש על השולחן, “תמר אני מצטערת” היא הודיעה בקול לפני שיצאה וידעתי בדיוק לאיפה היא רצה, לחדר שלה, לויברטור שלה, לאונן! אמא הייתה מגורה ברמות וזה בדיוק מה שבא לה.
“אתה לא נורמלי” היא הורידה את השמיכה מהראש ברגע שאמא יצאה וסגרה את הדלת וצבטה אותי, “אתה מניאק” היא המשיכה.
הסתובבתי לעברה ומשכתי את השמיכה מעליה, “שתקי! התחרמנת מזה, לא?” ובעצם הלא הייתה סתם שאלה רטורית כי ידעתי עד כמה היא מחורמנת, “כי אני התחרמנתי מזה” הובלתי את כף-היד שלה אל התותח שלי שנדרך מחדש, “מרגישה?” לחשתי לה וחייכתי למשמע ה-‘וואו מתי זה הספיק’ שרץ במוחה, “תשכבי על הגב ותפתחי ת’רגלים!” ציוויתי עליה בקול תקיף והיא חייכה לעברי וצייתה.
היה כבר כמעט חצות כשנפרדתי ממנה, לא לפני שהיא נתנה לי את מספר הפלאפון שלה והשביעה אותי להתקשר אליה בכל פעם שאני צריך לשחרר לחץ. “גם אם יבוא לי בתחת?” עמדתי לידה כשחיכינו למעלית שתבוא.
לרגע היא הייתה המומה ואז היא הסתובבה ונעמדת מולי, מביטה בי, “גם” היא חייכה והתרוממה על קצות אצבעותיה, נצמדת ומנשקת אותי על השפתיים, “כל מה שתרצה” היא ציחקקה ושוב היא התרוממה ונישקה אותי על השפתיים, “אני מסכימה שתעשה אותי בכל חור שאפשר” היא נכנסה למעלית שהגיעה ושלחה לי באוויר נשיקה, “בכל חור שתבחר” היא הסמיקה ודלת המעלית נסגרה.
אמא ישנה כשעברתי ליד החדר שלה, לא פלא אחרי איך כמה שהיא אוננה, כנראה שאת השיטה לאונן ככדור שינה ירשתי בגנים ממנה. כשהגעתי לחדר שלי שלפתי את התחתונים של האמא החורגת שלי מהמגירה ותליתי אותם חזרה על לוח השעם, חייכתי בתוכנית שתכננתי, מחר אני מתכוון להמשיך במסע הנקמה באבא, מחר בא לי שוב להצמיח למניאק קרנים, קרניים גדולות!
שיחה ביער בין שמן
כשהתעוררתי בבוקר אמא כבר לא הייתה, במטבח מצאתי צלוחית קורנפלקס מוכנה ופתק ממנה שהיא הייתה חייבת לצאת לפגישה חשובה. זה יום חמישי ולשמחתי ההרצאה הראשונה באותו יום היא גם האחרונה של השבוע. כמה כסאות מימיני ישבה רינה, אחת התלמידות היותר מבריקות וחייכה לעברי, לא משהו חדש כי תמיד עזרנו האחד לשני, שנינו רצינו להמשיך לדוקטורט אצל אותו פרופסור אבל עדיין, למרות שידענו שהוא יכול לבחור רק באחד מאתנו, זה לא הפריע לנו לעזור האחד לשני, רק שהפעם החיוך שלה היה שונה ומהמחשבות שלה למדתי שהיא חברה טובה של דבי וזאת סיפרה לה איזה תותח אני ו…גם היא רוצה נתח מהעוגה, זאת אומרת ממני, בכל יום רגיל הייתי לוקח אותה לחדר שלה במעונות שמעבר לכביש רק שהיום היו לי תכניות אחרות, זוכרים? להצמיח עוד זוג קרניים לאבא.
בסוף השעור ניגשתי אליה והתנצלתי שאני חייב לרוץ לפגישה חשובה וקבענו שביום ראשון נלמד ביחד למבחן קרוב. זאת לא הפעם הראשונה שאנחנו לומדים יחד אבל הפעם המחשבות שלה על מה היא רוצה שאני אעשה לה הממו אותי ולשנינו היה ברור שהפעם לא רק נלמד, הפעם נחליף חומרים ושנינו לא התכוונו לחומר הלימוד.
ראיתי שרינה קצת התאכזבה, “מצטער, חייב לרוץ, ביום ראשון אני אפצה אותך” חייכתי לעברה וברחתי. בחוץ שלפתי את האיפון שלי וצלצלתי לאשתו החדשה של בעלי, “בא לי לשוחח איתך! עכשיו!!” הודעתי לה ברגע שהיא ענתה, בלי שלום, ישר לעניין, “כמה זמן יקח לך לאסוף אותי מהשער של האוניברסיטה?”
“אהה… רבע שעה?”
“אוקיי, אבל אל תתני לי לחכות!” הודעתי בקול מאיים וסגרתי.
קניתי בקבוק יין ויצאתי לשער, לא הייתי צריך לחכות לה. אשתו השניה של אבא הגיעה בזמן ואספה אותי בניסן-ג’וק האדומה שאבא קנה לה. “אצלך או אצלי” היא ציחקקה כשהתחילה לנסוע.
“שיחה בטבע!” הודעתי, “סעי לכיוון יער בן שמן, אני אכוון אותך!”.
היא הביטה בי במבט מופתע, שמעתי את התהיות המתרוצצות בראשה, הרצון הזה לדעת מה אני מתכנן לה, לרגע היא היססה אבל אז אני התערבתי, “אם את לא רוצה אז תורידי אותי בבית, את יודעת איפה אני גר”
“לא, אני רוצה” היא חייכה אלי, “רק שהפתעת אותי”
“וזאת רק ההתחלה” חייכתי אליה חזרה ובדקתי את הדיסקים שהיו לה שם, הופתעתי למצוא בינם את לאונרד כהן, חריג בין כל הגולן-ישי לוי-והפרץ-ים שהיו שם, ושמתי אותו בלי לשאול.
יש שם גבעה באזור יער בן שמן שצופה על כל גוש דן, לשם אמא ואבא היו לוקחים אותי לפיקניק כשהם עוד היו ביחד ולשם גם הובלתי אותה עכשיו. יש משהו שמשך אותי לגבעה הזאת, לא רק זכרונות הילדות הטובים אלא ההרגשה שאם אתה רואה אז בטח כולם רואים גם אותך למרות שברור לי שזה לא ככה אבל פסיכולוגית הרגשתי שאני הולך להצמיח לאבא קרניים קבל עם ועדה.
נסענו בשקט, לאונרד כהן לוחש לו ברקע, מדי פעם הפרעתי את השקט בהנחיות איך לנסוע. הקשבתי למחשבות שלה, מדמיינת מה אני מתכוון לעשות איתה שם, הרבה סיפורים פורנוגרפיים היא קראה, או אולי ראתה בסרטים כחולים, כי התרוצצו לה בראש הרבה רעיונות יצירתיים שיכולתי ללמוד מהם אבל מה שיותר גירה אותי היו המחשבות אם גם אני אוהב את המשחק המקדים האהוב על אבא, להשכיב אותה עירומה על הברכים שלו ולהפליק לה בתחת והתברר לי שהיא משתפת איתו פעולה ומספק לו את הסיבות! מעניין אם גם לאמא זה היה המשחק האהוב?
ככל שהתקרבנו למדתי מהמחשבות שלה עוד ועוד, מסתבר שהמקום לא חדש לה! “היית פה כבר פעם?” שאלתי ברגע שעצרנו במקום שרציתי והיא כיבתה את המנוע.
“כן” היא הסמיקה.
“עם מי?” שאלתי למרות שידעתי את כל התשובות לשאלות שתכננתי לשאול אותה על כולן היא כבר ענתה לי בלי שתדע במחשבותיה.
“עם אבא שלך” היא הסמיקה.
“לפני שהוא התגרש או אחרי?”
“יוסי” היא פנתה אלי בקול מתחנן, “בבקשה”.
“חוזרים, זהו, תתניעי” הזדקפתי בכסא וחגרתי בחזרה את חגורת הבטיחות ששחררתי קודם, “יאללה, סעי!”
“אבל יוסי, תראה”
“או שאת עונה לי או שחוזרים!” עניתי בקשיחות.
“לפני” היא הסמיקה עוד יותר, “הוא קרא לזה גבעת המזמוזים שלנו, בלילה פה הרבה יותר צפוף” היא ציחקקה במבוכה.
“מעניין” שחררתי שוב את חגורת הבטיחות “אותנו הוא היה מביא פה לפיקניק, אף פעם לא בלילה, אולי פעם ננסה” חייכתי לעברה והיא שוב הסמיקה, “ומה הייתם עושים פה?”
היא נראתה אומללה, נבוכה, אבל ידעתי שהתשוקה למה שיש לי להציע לה חזק ממנה, הרצון להרגיש אותו שוב בתוכה לא נתן לה לוותר, “מתמזמזים ו…מזדינים” היא מלמלה.
“תורידי את החולצה!” הסתובבתי לעברה וכאילו שיניתי נושא אבל לא באמת.
“מה?” היא הופתעה, “אהה…סליחה” התעשתה והורידה.
“עכשיו החזיה, אני רוצה לראות לך ת’ציצים”.
היא הביטה בי לשניה בהיסוס והורידה, נשארת כשהשדיים הגדולים שלה חשופים. הבטתי בהם, גדולים עם עטרות כהות ופטמה שעומדת זקופה ונוקשה בראש כל אחד מהם, עוד אישור לכמה שהיא מגורה. “עכשיו תספרי לי מה הוא עשה לך”
שמעתי את ההתלבטות בראשה, “ספרי, בפרטי פרטים או ש…” זרזתי אותה עם איום קטן, נותן לה את הדחיפה הקטנה שהייתה חסרה במוחה כדי להתחיל לספר, “קודם הוא היה מבקש שאני אמצוץ לו, אחר כך או שהיינו עוברים למושב האחורי והוא היה מזיין אותי או שהוא היה משכיב אותי על מכסה המנוע ו…אתה יודע” היא הסמיקה כסלק, “עושה אותי, לפעמים גם מאחורה, בדלת האחורית שלי” ונכון, זה לא היה בפרטי פרטים כמו שדרשתי אבל מספיק כדי להמשיך בתוכנית שלי.
“תמצצי לי!” משכתי את הכסא לאחור ופתחתי את החנות במכנסיי. ידעתי שהיא מחכה לרגע הזה, המחשבה שהלוואי שאני אבקש את זה ממנה חלפה במוחה כשהיא סיפרה לי שזה מה שאבא היה מבקש, אבל עדיין הופתעתי מההתלהבות שלה, היא משכה את התחתונים ושלפה בזהירות את הזין ושוב חלפה המחשבה שהוא ענק במוחה, נישקה בתאווה את העטרה המתוחה בראשו והכניסה אותו לפה, התחילה למצוץ לי.
לא הרבה מצצו לי בימי חיי אבל תכף הבנתי שאשתו החדשה של אבא יודעת למצוץ, דבי אומנם כבר מצצה לי את הזין המשודרג אבל האמא החורגת שלי מוצצת יותר טובה ממנה, הראש שלה עלה וירד והזין שלי החליק בגרונה כבוכנה משומנת, משתפשף בין שפתיה העוטפות אותו, מתחכך בשיניה המתופפות עליו בקלילות. הנחתי את כפות ידי על ראשה וקבעתי לה את הקצב שמתאים לי, הקצב שבו ההנאה שלי הגיעה לשיאה, “מספיק?” היא הרימה את הראש ושאלה.
“עוד!” דחפתי את הראש חזרה והיא המשיכה למצוץ לי, שולחת את אותם זרמים מענגים שיוצאים מהזין ומתפשטים בכל גופי. בלי שהיא תרגיש שלפתי בחשאי את האיפון שלי וצלמתי אותה, סרטון קצר וכמה תמונות שבהם אפשר לראות בדיוק מי זאת שמוצצת. “תגידי, אבא היה גומר לך בפה?” שאלתי עם חיוך.
“לא” היא מילמלה בפה מלא והמחשבות שלה סיפרו לי שהיא לא משקרת ויותר מזה, סיפרו לי גם למה, אבא לא מצליח לגמור פעמיים והוא העדיף לזיין אותה לפני שהוא גומר.
“בואי נעבור למושב האחורי” משכתי והרמתי את הראש שלה, “אני רוצה שתראי לי איך אבא היה דופק אותך” חייכתי אליה. עברנו, מהמחשבות בראשה ידעתי בדיוק מה אני צריך לעשות אבל נתתי לה להדריך אותי, אני התיישבתי על המושב האחורי והיא מעליי, יושבת עם הפנים אלי, “הוא אהב שאני נשארת עם התחתונים, הוא אמר שזה מגרה אותו” היא הסמיקה ומשכה הצידה עם יד אחת את תחתית התחתונים שלה ובשניה היא כיוונה את הזין שלי אל החריץ הרטוב בין רגליה והתיישבה, השתפדה על הזין הכל כך מתוח שלי והוא, רטוב מהמציצה שלה, החליק בקלות לתוכה.
“וואו” עיניה התרחבו כשכל הזין שכן עמוק בתוכה, “מה זה?” היא ציחקקה במין מבוכה מהולה בשמחה והיה ברור שהיא לא באמת שואלת, “וואו, חלומה הרטוב של כל אשה” היא התחילה לרכב, לעלות ולרדת על הזין התקוע בתוכה.
אף פעם לא עשיתי את זה במושב אחורי של מכונית, קראתי על זה, ראיתי בסרטים אבל אני לא, עד עכשיו. זה לא הכי נוח בעולם, במיטה זה הרבה יותר נוח, אבל לגרות זה מגרה בטירוף והתחושה שכל רגע מישהו יבוא ויתפוס אותך עוד מוסיפה לתחושה. שלחתי ידים והתחלתי לשחק לה בציצים, לש וממולל את הפטמות הבולטות בין אצבעותיי וזה עשה את שלו, גחנתי לעברה והתחלתי למצוץ לה פטמה, תופפתי בשיניי על הפטמה הנוקשה וזה בדיוק היה הקטליזטור שהזניק את האורגזמה שלה, “כן” היא צווחה בתשוקה, “כן, הנה!” היא עצמה עינים וזרקה את ראשה לאחור, “כן, אמא’לה, אני גומרת!!” היא הודיעה בקול, “כן, כן! כן!!” היא התנשפה בקול, מעיטה לרגע את הקצב וכמעט עוצרת, מביטה בי ומחייכת, “אני רוצה עוד” היא לחשה בקול מתפנק והתחילה לדהור מחדש.
שלוש פעמים היא גמרה לפני שגם אני גמרתי, אין ספק שלעשות את זה במושב האחורי מול כל גוש דן זה מחרמן אבל לעשות את זה עם אשתו השניה של אבי ולהצמיח לו קרניים הדליק אותי עוד יותר. היה רגע שנזכרתי בסיפורים שקראתי על דוגינג, הסיפורים על זיונים ומציצות כשמסביבך אנשים שמציצים בכם, ולרגע בא לי שיציצו גם לנו אבל זה לא קרה.
היא המשיכה לשבת עלי גם אחרי שגמרתי, מחייכת אלי בחיוך מאושר. פתחתי את בקבוק היין, מזל שזכרתי לקנות בקבוק בלי פקק שעם שלא יהיו בעיות בפתיחה, לקחתי שלוק, כוסות לא הבאתי, ומסרתי לה וגם היא שתתה. “עם אבא שלך אני אף פעם לא גומרת פעמיים” היא ציחקקה והגישה לי את הבקבוק חזרה. שתיתי. הזין שלי היה עדיין בתוכה, לא זקוף ומתוח, מדלדל, אבל עדיין הרגשתי את הכיווצים הקלים בכוס שלה שהעירו אותו מחדש. מסרתי לה שוב את הבקבוק והיא שתתה שוב.
“תגידי” שאלתי למרות שידעתי את התשובה ולמרות שגם ידעתי שזה מביך אותה, הדרישה הזאת שהיא תענה לי היה חלק מהצורך שלי בנקמה באבא, “כשהייתם באים לפה, אבא היה דופק אותך פעמים, גם וגם?”
ה-“לא” החלש והמובך שהיא מילמלה היה ניגוד גמור לצעקת ה-לא החזקה שהשתוללה במוחה, היא אומנם לא קוראת מחשבות כמוני אבל היא הבינה מייד לאן אני מכוון וזה התאים לה מאד, “לא, אף פעם, אבא שלך הוא איש של פעם אחת וגמרנו” והפעם היא הביטה בי ישר בעינים וחייכה, “למה?” היא ניסתה להשמע הכי תמימה שאפשר וניסתה לא לחייך למרות הסערה בתוכה.
“כי אני הולך לדפוק אותך שוב, ברגע שהוא שוב יעמוד לי” הודעתי לה את מה שהיא כל כך רצתה, “והפעם על מכסה המנוע!”
“אני יכולה לעזור במשהו?” היא ציחקקה וירדה מעלי, “אפשר?” היא ציחקקה והתחילה למצוץ לי, מוצצת בתאווה ולא מעניין אותה שהוא מצופה בקוקטיל מיצי תאוותנו, מעניין אותה רק שהוא יעמוד כבר.
אשתו החדשה של אבא שלפה מגבת ים גדולה מהבגאז’ ופרסה על מכסה המנוע, אחר כך היא פשטה במהירות את החצאית והתחתונים ונשארה רק עם נעלי ההתעמלות לרגליה, נעמדה עירומה בפישוק רגליים ונשענה על מכסה המנוע המכוסה בגופה, “אני מוכנה” היא הודיעה כשהיא שולחת ידים לאחור ומפשקת את פלחי ישבנה, פותחת בפני את הדרך אל הפרטיים שלה.
“ככה היית עומדת לאבא?” ציחקקתי כשאני נעמד מאחוריה.
“כן” היא ציחקקה ועצמה עיניים מהשמש שסנוורה אותה, “ככה” והיא פישקה חזק יותר את פלחי ישבנה.
הילד הרע שבי שוב התפרץ, ניצלתי את העינים העצומות שלה ושלפתי במהירות את האיפון שלי וצילמתי אותה, צועד לרגע לאחור ומצלם אותה כשמספר המכונית בולט בין רגליה המפושקות, אין לי ספק שלמרות שלא רואים את פניה אם פעם אני אחליט לשלוח את זה לאבא הוא יזהה מייד מי זאת.
נצמדתי אליה מאחור, המכנסיים והתחתונים שלי משולשלים עד הקרסוליים “אני הולך לדפוק אותך” לחשתי לה ושיפשפתי את ראש הזין המתוח מחדש בין שפתי הכוס המגורות שלה, רואה את הרעד החולף בגופה, “את רוצה אותי?”
“כן” היא גנחה בתשוקה, “כן, אני רוצה אותך בתוכי, כן בבקשה, כן תן לי, כן-ן-ן-ן!!!” והכן האחרון היה ארוך ומלא תאווה כשבתנועת אגן חזקה נעצתי את כל הזין עמוק לכוס הרטוב שלה, “כן, הנה, זה בא-א-א!!” ועוד לפני שממש זיינתי אותה היא גמרה בפעם הראשונה.
זיינתי אותה בכוס אבל היעד שלי היה התחת שלה, ריחמתי עליה, לא הבאתי ג’ל סיכה אבל ידעתי שלחטוף כזאת זקפה על יבש יכאב לה מאד אז השתמשתי בנוזל המקורי שלה, זיינתי אותה עד שכל הזין שלי היה מצופה היטב באותו נוזל סיכה שמנוני שלה. “תתכונני” ציחקקתי.
“מה?” היא לא הבינה.
“לזה!” שלפתי במהירות את הזין מהכוס והנחתי אותו על פי הטבעת המכווץ שלה, “תפתחי חזק!” ציוויתי ובלי לחכות נעצתי את עצמי באבחת אגן חזקה אל תוך התחת שלה.
שמעתי את צעקת הכאב בראשה, בפועל היא נשכה שפתיים ורק גניחה קטנה נפלטה מפיה, רגע נתתי לה להתרגל, לפי הטבעת להמתח, “כזה גדול חטפת פעם בתחת?” לא התאפקתי ושאלתי.
“לא” היא מלמלה ושמעו את הכאב בקולה, “לא, אף פעם, אימא’לה, זה כאב”
“להוציא?”
“לא” היא גנחה בבהלה, “אל תוציא, תמשיך, כן תמשיך, כן תן לי”
זיינתי אותה בתחת מכל הלב, מהר וחזק, הרעדתי את פלחי ישבנה בכל נעיצה חזקה שלי, שפשפתי את הזין בפי הטבעת המתוח והרגשתי את החום המתפשט בגופנו, “יהיה לי קשה לשבת” היא ציחקקה ומייד הוסיפה “אבל תמשיך, כן, זה טוב לי!”
אחזתי בפרקי ידיה ומשכתי, ישבנה נסגר סביב הזין שלי בחיבוק אוהב, אחזתי בהם ביד אחת ובשניה הפלקתי על ישבנה, לא חזק אבל מצלצל, מדרבן אותה ב-“דיו” היתולי לדהור אל עבר האורגזמה שלה. זיינתי אותה במין תאווה בלתי מוסברת, צודקים אלה שאומרים שזיון בתחת זה תרכיז של זיון, הרגשתי איך הגמירה שלי מתקרבת בצעדי ענק ועודדתי גם אותה לגמור יחד איתי, “בואי” מילמלתי, “בואי, בואי” המשכתי יותר חזק, “בואי! כדאי לך” קראתי במוחה שהיא מגיעה לשיא והיה חשוב לי שנגמור ביחד, “ב-ו-א-י!!” נמתחתי כולי והרגשתי איך האורגזמה שלה מתפוצצת בתוכה ו…גמרתי! השפרצתי!! מלאתי את ישבנה בשפעת זרמתי החמימה.
עד כביש מספר 1 שתקנו. היא ניסתה להסתיר אבל היה לה קשה לשבת, כאב לה שם בישבן, מעניין איך היא תסביר את זה לאבא? “את מרשה לי לקרוא לך אמא?” שאלתי בקול מתקתק וחייכתי לעברה.
“כן” היא חייכה חזרה, לא יודעת מה אני זומם לה.
“גם אמא’לה? ככה אני קורא לאמא שלי” המשכתי באותו קול חלקלק.
“כן” היא שוב חייכה ושמעתי את המחשבות בראשה, מרוצה.
“אז אימא’לה, זה הסידור החדש שלנו” הסתובבתי מעט לעברה וחייכתי, “מעכשיו את השרמוטה שלי! אני קורא לך ואת באה! אני אומר ואת עושה! בלי ויכוחים ובטח שבלי לא, זה ברור!!”
היא הייתה המומה, גם אני הייתי המום במקומה, רק בנס היא לא סטתה מהנתיב והתנגשה במכוניות החולפות במהירות, “יוסי” היא הביטה בי במבט לא מאמין, “אתה, אתה, אתה” גימגמה, “אתה לא יכול לדבר אלי ככה!” היא ניסתה לענות לי בקול קשוח.
“יכול” עניתי, מנסה להשמע הכי קר בעולם, “למה? הזיונים שלי לא טובים?”
“טובים אבל, אני האמא החורגת שלך, אשתו של אבא שלך ו…” הרגשתי איך היא מתחממת.
“אימא’לה” ציחקקתי, “תרגעי. אני בטוח שאת לא רוצה שאני אספר לאבא” עצרתי לרגע, נותן למחשבות בראש שלה לעכל מה אני אומר, “את גם בטח לא תרצי שאני אשלח לו איזו תמונה שלנו”
מכוניות מסביבנו צפרו בחוזקה, שוב יצאנו בנס שהיא לא עשתה תאונה חמורה כשסטתה במהירות לשוליים ועצרה, “צילמת אותי?” היא לחשה במין קול מובס כזה.
“צילמתי” חייכתי אליה, חיוך לגלגני מנצח.
“תמחק את זה!”
“תשכחי מזה”
“יוסי, בבקשה, תמחק את זה” והפעם היא התחננה, “אבא שלך יגרש אותי” היא התחילה לבכות, “אף אחד לא ירצה להתחתן איתי יותר בחיים”.
“אבא לא חייב לדעת” שוב שמרתי על קול קר, “אם תעשי מה שאני אומר אבא לא ידע על זה, מבטיח לך”
רגע ארוך היא הביטה בי בשתיקה אבל בראש שלה התרוצצו המחשבות, להאמין לי? לא להאמין לי? מה הבררות העומדות בפניה? אולי אם היא תספר לאבא שסחטתי אותה הוא יסלח לה? אבל אל כל המחשבות האלה הצטרף הליבידו שלה, ההכרה שאת הסיפוק המיני שהיא קיבלה ממני אבא שלי לא יכול להעניק לה לעולם. “אתה מבטיח לא לספר לאף אחד?” הסדק הראשון בחומת ההתנגדות שלה נפרץ.
“מבטיח” חייכתי אליה, חיוך מרגיע כזה ועשיתי את שבועת הצופים עם היד.
“ואף פעם לא בפרהסיה, שאבא שלך לא יגלה”
“מבטיח” שוב חייכתי, “פרט לגבעת המזמוזים שלכם, לפחות פעם אחת בלילה אני חייב”
“ולא כשאבא בבית” היא ניסתה.
“אלא אם כן את תלכי לשעור “פילטיס”” ועשיתי תנועת מרכאות כפולות כשאמרתי פילטיס, אני יודע שהיא הולכת לשעורים כאלה ועוד שעור אחד מפעם לפעם לא יהיה חריג, “ובטח שלא כשאת במחזור” הוספתי בקול נדיב כששמעתי את המחשבה הזאת עוברת בראשה.
“אבל יוסי, בבקשה, אני אוהבת את אבא שלך ו…”
“היית צריכה לחשוב על זה קודם! מסכימה” אמרתי בקול חסר סבלנות ושלפתי את האיפון מהכיס, מגיע לתמונות וכאילו מדבר לעצמי, “איזה תמונה לשלוח ראשונה?” המשכתי למרות שידעתי שאני מבלף, שאני רק משחק במין משחק פוקר כזה ומנסה לא למצמץ, הדבר האחרון שרציתי זה שאבא יפסיק לממן לי את הלימודים או יותר גרוע, שאבא מחק אותי מהירושה שלו.
ההימור הצליח. “יוסי, לא!” היא הזדעקה בבהלה, “בבקשה, אני מסכימה” היא מילמלה והביטה בהגה כאילו היה מרכז העולם.
את המשך הדרך עשינו בשתיקה, כלפי חוץ היא ניסתה לשדר רגיעה אבל בראש היא קיללה אותי ונזפה בעצמה שנתנה לי לצלם אותה אבל לא רק, גם המחשבות על כמה טוב אני עושה לה בטוטה ושהיא לא רוצה לוותר על זה חלפו במוחה. כשהתקרבנו לבית שלי ביקשתי ממנה שתעצור לי רחוב לפניו, הדבר האחרון שאני צריך עכשיו זה להסביר לאמא מה עשיתי באוטו של הצ’ילבה שלה, בניסן-ג’וק של השרמוטה שגנבה לה את אבא. “אימא’לה, את לא כועסת נכון?” חייכתי אליה כשהיא עצרה. היא שלחה בי מבט נוקב ולא חייכה חזרה. “אימא’לה, תחייכי” לחשתי לה בקול מפתה ופתחתי את הדלת, “אני מבטיח לתת לך כל מה שאבא לא מצליח לתת לך. ביחד, הכסף שלו והזין שלי, יעשו אותך מאושרת” ציחקקתי ויצאתי, לא מחכה לקללה הבאה שלה.
המשך קריאה – חלק ג
מחכה לאמאלה. ממש לא ארוך מדי. אחלה ספור. מצפה להשפלת האב ….
לטעמי ארוך מדי