הטבעת של סבא אהרון

הסיפור דימיוני וכך גם השמות, כל קשר בין הסיפור/שמות ובין מקרים/שמות אמיתיים הרי הוא מקרי בלבד. 

הסיפור שלי מתחיל בחופשת השחרור שלי, בעצם לא, הסיפור הזה מתחיל עוד ארבעה חודשים לפני חופשת השחרור כשאמא שלי אמרה לי “טל, סבתא פנינה במצב לא טוב, כדאי שתלך לבקר אותה כי” והיא לא המשיכה, שנינו יודעים למה היא מתכוונת אבל אמא לא אומרת את זה כסגולה נגד עין הרע.

האמת שכל פעם שאני מגיע לחופשה היא אומרת לי את זה וכל פעם אני מוצא את התרוץ למה לא, אבל הפעם משהו בפנים דחף אותי והלכתי.
רייצ’ל, המטפלת הפיליפינית שלה, חייכה אלי והכניסה אותי לחדר השינה שלה, התיישבה כמו תמיד בכסא בפינת החדר ושקעה שוב בספר שלה.

“מה נשמע טל” קידמה את פני סבתא עם חיוך מאושר, הפתעה לא צפויה כי בדרך כלל היא לא זוכרת מי אני ואיך קוראים לי וזה לא רק אותי אפילו את דודה שרה, הבת שלה, או את אמא שלי, הכלה שלה שמבקרת אותה לפחות פעמיים בשבוע, היא לא זוכרת והיום היא היתה צלולה וחדה.

התכופפתי ונישקתי אותה על הלחי, מיוזמתי! עוד שינוי מרענן, בדרך כלל אני מתחמק, “בסדר סבתא” עניתי “עוד ארבעה חודשים אני משתחרר!”

“עדיין בשמונה מאות טפשים?” ציחקקה.

הייתי המום, קודם כל מזה שהיא זוכרת ולא סתם זוכרת, קוראת לגדוד שלי באותו כינוי מלגלג כמו שאחותי תיקנה אותי פעם כשעמדנו ביחד לידה.

“כן סבתא…וזה שמונה מאות תשעים!” תיקנתי אותה, “אבל רק עוד קצת וזהו, משתחרר”.
“שב!” הצביעה על כסא שעמד לידה “ומה אתה מתכוון לעשות אחרי השחרור?”
“את יודעת סבתא, קודם טיול, אחר כך ללמוד ואחר כך…אלוהים גדול”.
“וחתונה?!?”
“סבתא!” התקוממתי “אני עוד צעיר!”
לרגע היא הסתכלה בי במבט המאשים שלה כאילו רק בגללי אין לה נינים, “אתה יודע שאני כבר זקנה ועוד מעט אמות”.
“טפו…טפו…סבתא” קטעתי אותה, רואה את רייצ’ל מציצה לעברי ומחייכת, “לאן את ממהרת?” חייכתי לסבתא, מנסה להצחיק אותה, “יש לך עוד הרבה זמן”.

הייתה מין דממה כזאת, סבתא אחזה חזק בכף היד שלי, “טל, אני רוצה לתת לך משהו” לחשה לי כאילו חוששת שרייצ’ל תשמע, “רייצ’ל, תעשי לנו בבקשה כוס תה, טל שותה עם כפית סוכר אחת” שלחה אותה ואני התפעלתי שאפילו את זה היא זוכרת. סבתא חיכתה עד שתצא ואז אמרה לי “תפתח את הארון” הצביעה על הדלת הימנית של הארון הישן שנמצא פה בחדר מאז שאני זוכר את עצמי “למעלה, במדף העליון” המשיכה ואני נעמדתי על קצות אצבעותיי בשביל להגיע “תזיז את קופסאות הנעליים” הדריכה אותי “יש שם קופסה קטנה…תוציא אותה”.

הוצאתי, קופסה מתכת קטנה שקשורה בסרט ישן שהיה פעם כנראה לבן, רציתי לתת לה אותה אבל היא עצרה אותי “לא! זה בשבילך…תכניס מהר לכיס” שמעה את רייצ’ל חוזרת וכאילו לא רצתה שתדע “ותבטיח לי שתפתח את זה רק אחרי שאני מתה!”

“סבתא!”
“תבטיח!” החזירה לי באותו טון תקיף שאומר אל תתווכח איתי.
הבטחתי וכשהגעתי הביתה זרקתי את הקופסה הקטנה למעמקי המגירה המבולגנת שלי ושכחתי ממנה.

הפעם אמא שלי צדקה. כמה ימים אחרי, סבתא שלי נפטרה אבל אני כבר שכחתי לגמרי מאותה קופסה קטנה שזרקתי למגירה עד שערב אחד, בחופשת השחרור שלי, כשחיפשתי בכלל משהו אחר מצאתי אותה.

התיישבתי על המיטה, בוהה בקופסה במין חשש לא מוסבר, בסוף פתחתי. בקופסה היתה מונחת מין טבעת גברית מוזרה ופתק כתוב בכתב יד גברי לא מוכר על דף שכבר הצהיב, “לטל, תענוד את הטבעת והיא תעשה לך קסמים, סבא אהרון”.

הבטתי בפתק המום, סבא אהרון מת כשעוד הייתי בן שלוש ורק מלהזכר בו התחילו לרדת לי דמעות, אהבתי אותו ואני יודע שהוא אהב גם אותי אבל לקבל כזה פתק ממנו אחרי שמונה עשרה שנים נראה לי מדע בדיוני וקללה קטנה נפלטה מפי “סבתא פנינה, כוש-על-האמא שלך, לאיפה הלכת כשאני צריך הסברים?”

הבטתי בטבעת, כמו אותן טבעות אליפות שמחלקים ב-NBA רק צנועה יותר, עם אבן שחורה שמגן דוד חרוט עליה ואבן כחולה קטנה משובצת במרכז המגן דוד.

הראיתי את הטבעת והפתק לאמא שלי, סיפרתי לה איך סבתא פנינה נתנה לי ומה היא אמרה אבל היא לא הכירה את הטבעת ושוב היה מין רגע עצב כזה כששנינו שותקים וחושבים אותו דבר, שכמה טוב היה אם אבא שלי היה פה עכשיו והיינו יכולים לשאול אותו אבל גם אבא שלי מת, נהרג באחת מאותן תאונות דרכים מיותרות כשהייתי בשמינית.

“בהזדמנות תשאל את דודה שרה” הציעה אמא שלי שנשאל את אחות של אבא, “בעצם עדיף שלא, היא תרצה את הטבעת לעצמה, גם ככה היא חושבת שדפקנו אותה בחלוקת הירושה” חייכה אלי “תמדוד, נראה אם זה מתאים לך”.

ברגע הראשון זה נראה לי גדול אבל כשענדתי את הטבעת על האצבע, עלתה עלי בקלות, היא ישבה עליה כמו שעשו אותה על פי מידה, “תראי, מתאימה בול” הצגתי אותה לאמא שלי.

“תראה” הצביעה על האבן הכחולה “היא נוצצת” ובאמת היא זהרה כאילו מישהו הדליק בתוכה נורה קטנה “מתאים לך” המשיכה, מלטפת את היד שלי כמו שלא ליטפה אותי אף פעם אבל אני לא שמתי לב, לא לזה ולא למבט שהיא שלחה בי, “לא יודע” מלמלתי “נראה לי קצת מוזר להסתובב עם טבעת כזאת אבל בגלל סבא אהרון אני אנסה, קסמים בטח לא יצאו לי מזה, איזה קסמים כבר טבעת יכולה לעשות?”

כשהמלצרית ניגשה אלי לשאול מה אני רוצה להזמין הסמקתי, רציתי לקבור את עצמי באדמה, נעצתי את העיניים בתפריט כאילו מחפש למרות שידעתי בדיוק מה אני רוצה להזמין, קפה הפוך וקרואסון שוקולד, ושיחקתי בטבעת שפתאום היתה קצת חמה והאבן הכחולה במרכז מגן הדוד ניצנצה כאילו דלקה בה איזו מנורה קטנה.

קבעתי להפגש כאן עם בועז, חבר טוב שבסוף הבריז לי במסרון ארוך ומתנצל שהגיע אחרי שהתיישבתי לחכות לו ליד השולחן “סורי גבר, משהו דחוף שגם אתה היית מבטל בגללו, מתנצל:)” שפרושו בקיצור “לא בא, תפסתי לי זיון!” וכשקבענו את המקום להפגש לא ידעתי שמיכל ממלצרת פה. מיכל היא חברה טובה של נועה, אחותי, ועד כאן זה בסדר, רק שמיכל היא זאת שעשתה לי עקיצה כואבת, מתוכננת היטב עם אחותי, עשתה לי פאדיחה לפני כל החברות שלה.

כשאחותי אמרה לי שלמיכל בא עלי והיא רוצה להפגש איתי לא חשדתי, אני הייתי ברגילה, בדיוק סיימתי קורס צניחה והסתובבתי כמו טווס על מדים שכולם יראו את הכנפים, והן היו בחופשה שלפני הגיוס. הייתי גאה בעצמי, מיכל היתה יפה, שיער בלונדיני גולש, גוף חטוב ושדיים גדולים והרבה מחזרים רדפו אחריה. לקחתי אותה לסרט והענינים דווקא התקדמו לא רע, היא לא התנגדה כשנמתחתי כאילו דרך אגב והנחתי את היד על המושב שלה וחיבקתי אותה, גם לא כשדחפתי לה את היד לחזיה ומיזמזתי את שדיה הרכים ואם זה לא מספיק היא עוד עודדה אותי וליטפה לי את הבליטה במכנסיים. אחר כך ליוויתי אותה הביתה, הולכים יד ביד, וכשהיא שאלה “רוצה לעלות? ההורים שלי ברומא ואין אף אחד בבית” לא היססתי, היה ברור לי שהלילה אני הולך לזיין ובדימיוני כבר ראיתי את עצמי עומד ומספר לחבר׳ה במחלקה על ליל הגבורה שלי.

איזה ליל גבורה ואיזה נעלים. כשהיא שלחה אותי להתפשט במקלחת הצמודה לחדר שלה לא חשדתי, במיוחד כשהיא לחשה לי קודם באוזן “אני לוהטת! תבוא מהר, אני אחכה לך עירומה מתחת לשמיכה”, אבל כשיצאתי מהמקלחת, עומד עירום בדלת עם חזה מתוח והזיין מזדקר בין רגלי ישבו מולי על המיטה שלה שבע או שמונה חברות ואחותי בראשן, לבושות כמובן, לא כמוני, מצביעות עלי עם האצבע וצוחקות, צחוק מעליב כזה כמו שבנות יודעות כשהן רוצות, ואני התקפלתי כמו אולר, מנסה להסתיר את זקפתי שהתדלדלה בבת אחת בכפות ידי, קופא ולא יודע מה לעשות, שומע את מיכל שואלת אותי בקול “מה? אתה באמת חשבת שאני אתן לך?” ולא אשכח את הצחוק של כולן ואם זה לא הספיק אז אחותי גם הוציאה את הפלאפון שלה וצילמה אותי ככה ואולי הפלאש שסינוור אותי היה גם זה שהחזיר אותי למציאות וברחתי חזרה למקלחת, להתלבש ולברוח כשזנבי בין רגלי.

“שלום טל, מה שלומך?” והקול שלה היה שונה מתמיד, הפעם זה לא היה הקול המזלזל והמקניט כמו כל פעם שהיתה רואה אותי.

הזמנתי, קפה הפוך וקרואסון שוקולד, רק שמיכל חזרה אחרי רגע, מתנצלת, “מצטערת, נגמר השוקולד, רוצה חמאה או שקדים?” התכופפה לעברי, לוחשת והשדיים שלה כמעט נוגעים בפניי “או אולי עוגת שוקולד בלגי כפיצוי על עוגמת הנפש?… אתה יודע, שאין קרואסון שוקולד..”

הזמנתי קרואסון שקדים, לא צריך ממנה טובות. כשמיכל חזרה עם ההזמנה, מניחה אותה לפני, היה נדמה לי ששוב היא דוחפת את שדיה ומחככת אותם כאילו במקרה בכתפי, “הכל בסדר?” נעמדה על ידי והיה מין היסוס בקולה “תגיד” אמרה פתאום, כאילו תפסה אומץ, “אני גומרת באחת-עשרה, רוצה לחכות ונצא ביחד?”

לא האמנתי, הסתכלתי לעברה מנסה לקלוט מה היא זוממת הפעם, “למה? שוב בא לך לעשות דאחקות על סחבאק?”
לרגע היא עמדה נבוכה, “לא” בלעה רוק “באמת, הפעם זו אני, לא נועה” אמתה לי את מה שחשבתי כל הזמן, שאחותי ארגנה לי את העוקץ ההוא, “אני אוכיח לך, תגיד מה אתה רוצה ואני אעשה”.

“לזיין אותך עכשיו בשרותים של בית הקפה” זרקתי לה את התשובה הכי מתנקמת שעלתה במוחי באותו שניה.
לרגע היא הייתה המומה, ככה לפחות זה נראה לי, “הייתי מתה” היא לחשה לי בקול מגורה, מפתיעה אותי, “אבל אני לבד במשמרת, המלצרית השניה חולה ויש הרבה לקוחות ו…אני מבטיחה לך אחרי”.
“כן, בטח, תרוצים…שמענו עליך” והרגשתי טוב כשראיתי שזה פוגע בה.
“לא, באמת…אני אוכיח לך” והיא דיברה מהר “אני אוריד את התחתונים שלי ואביא לך אותם…בוא נקרא לזה ערבון” חייכה אלי חיוך מפתה.
“לא מספיק” עם האוכל בא התאבון וראיתי את החיוך נמחק מעל פניה “אני רוצה גם את החזיה שלך!”

לא האמנתי שהיא תסכים, התחתונים זה יחסית פשוט, החצאית שמגיעה עד הברכים והסינור הארוך שקשור למותניה מכסים על זה אבל החזיה, עם החזה הגדול שלה וחולצת הטריקו הצמודה זה כבר סיפור אחר, וכשמיכל הסתובבה והלכה חשבתי שזהו, נגמר, ושתיתי לי את הקפה בניחותא.

“קח!” היא הפתיעה אותי, מגיחה מאחורי בלי שארגיש ומניחה לפני את החזיה והתחתונים שלה מקופלים “בסדר?”
הסתכלתי עליה, הפטמות שלה בלטו מבעד לחולצת הטריקו שנמתחה על שדיה הגדולים, “איך אדע שהתחתונים באמת שלך?” הקשתי עליה, מגיע לה קצת זובור אחרי ההתעללות שלה בי.

מיכל נצמדה אלי “תכניס יד” לחשה לי כשהיא מפשקת רגלים ומרימה קצת את הסינר.
דחפתי יד אל בין ברכיה, מרים אותה לאט לאורך הרגל, מלטף את העור העירום עד שנגעתי בין רגליה, בין שפתי הכוס, מרגיש ברעד שעובר בגופה. לא עמדתי בפיתוי ודחפתי אצבע אל בין השפתיים, מרגיש שהיא רטובה אבל היא לא זזה, רק מחייכת אלי, “מתאים לך?”

“כן” עניתי ואצלי הזקפה נמתחה ואימה לקרוע את המכנסיים.
“ותחכה לי?”
“כן” עניתי מחייך, איך לא?
“יופי…עכשיו אם לא אכפת לך לשחרר אותי, זה נעים והייתי מתה שתמשיך אבל משולחן 10 כבר מתעצבנים” ציחקקה במבוכה ואני הסמקתי, האצבע שלי הייתה עדיין תקועה בכוס שלה.

היא גמרה רק ברבע לשתים-עשרה אבל אני חיכיתי לה. בערך ב-11 בועז שלח לי מסרון נוסף “ער? :)” ואני עניתי לו באותה תשובה שלו “סורי גבר, משהו דחוף שגם אתה היית מבטל בגללו:)” ואחרי רגע קיבלתי תשובה, “תהנה:)”.

היה לי רגע של מבוכה כשמיכל אמרה לי “אנחנו הולכים להזדיין, אצלך או אצלי?”
“אצלך” עניתי, “הלילה אני הולך לזיין אותך על המיטה שלך, להשלים את המשימה שלא השלמתי אז” הסברתי לה מחייך.
“אין בעיה” היא נצמדה אלי יותר ולחשה בקול מתפנק “תחבק אותי”.

“בוא!” היא משכה אותי אחריה כשנכנסנו לחדר שלה ונעלה את הדלת, “בוא, רצית לדפוק אותי בשרותים” המשיכה והובילה אותי לחדר האמבטיה הקטן הצמוד לחדרה, מתפשטת במהירות בדרך ומפזרת את הבגדים שלה לאורך החדר, “מתאים לך?” נעמדה בפישוק קטן עם הברכים על האסלה ונשענה על הניאגרה, ישבנה בולט, הכוס שלה גלוי כשהדרך אליו פתוחה בפני ושדיה תלויים תחתיה מתנדנדים.

עמדתי והסתכלתי עליה, מיכל הייתה יפה, אין ספק, ואיך שהיא עמדה חירמן אותי בטרוף “נו, מה צריכה בחורה לעשות כדי שתזיין אותה?” היא שאלה בחיוך ואני התפשטתי במהירות ונעמדתי מאחוריה, מצמיד את ראש הזיין המתוח שלי לשפתי הכוס ומרגיש עד כמה היא רטובה ומצפה לי “לבקש” עניתי, משפשף את העטרה בין שפתי הכוס המגורות שלה.

“תכניס לי!” היא לחשה לי “בבקשה תכניס לי” דחפה את ישבנה לאחור כאילו רוצה לדחוף לעצמה “טל, בבקשה, ת’זיין אותי!” הרימה מעט את קולה, נזהרת שלא להעיר את ההורים שלה הישנים בחדר הסמוך.

זיינתי אותה! אני לא בתול, עשיתי את זה כבר עם יותר מאשה אחת, גם את התנוחה הזאת כבר תרגלתי בשרותים של מועדון בנמל תל-אביב, אבל ההרגשה הזאת לחדור לתוכה, לתוך הכוס הרטוב והחמים שלה, הייתה ההרגשה הכי טובה שהיתה לי אי פעם עם אשה. נעצתי את הגבר-גבר הנוקשה שלי וסחטתי ממנה גניחה בקול הכי מחרמן ששמעתי מאשה עד היום “כן טל, ככה, זה טוב! תמשיך” ואני התחלתי לפמפם אותה במהירות.

נתתי לה את עונתה בגדול והיא סיפרה לי כל פרט, “אני מתה על הזיין שלך” היה רק אחד הסופרלטיבים שהיא נתנה לי כשטחנתי אותה, ישבני נע קדימה ואחורה במהירות והזיין שלי מחליק ומתחכך בכוס הרטוב שלה, “שחק לי בציצים” היא גנחה ואני גחנתי וחפנתי את שדיה התלויים, מועך אותם בידי וסוחט ממנה עוד גניחת הנאה ארוכה “כן, זה בא!” היא הודיעה לי “אני גומרת! אל תפסיק!” ואני המשכתי, מרגיש איך היא גומרת ומתעוררת מחדש, גונחת שוב את ה”כן” הארוך של הנאה כשקירות נרתיקה מתכווצים סביב הזיין המתחכך בתוכם “כן, אני באה!” הודיעה שוב “אל תברח לי! אני רוצה שתגמור לי בפנים!” כאילו קראה את מחשבותי, לגמור בפנים או לברוח?, “שלא תעז להוציא אותו, אני לוקחת גלולות” נתנה לי את האישור הסופי “…כן!” גמרה בגניחה ארוכה, לא צועקת, שוב נזהרת שלא להעיר את ההורים שלה, והפעם אני הצטרפתי אליה, נותן לה את מה שהיא ביקשה ממני, גומר ומציף את הכוס שלה בזרמתי החמה והריחנית.

“וואו, זה טוב” היא התיישבה על האסלה לאחר שהזיין החליק מתוכה, שמוט מדולדל בין רגלי, “לא הייתי צריכה לשמוע לאחותך, הייתי צריכה לדפוק אותך כבר אז” הוסיפה כשהיא קמה ונעמדת, מותחת את גופה בתנועה חתולית.
“לא, אני זה שדפקתי אותך” התעקשתי, עושה תנועה גסה באגני.
“שיהיה…שב, חכה לי פה” הצביעה על האסלה שהתפנתה, “אני רק מתרחצת מהג’יפה” פתחה את המים במקלחת “הג’יפה מהעבודה לא ממך” מיהרה לתקן, אולי חשבתי אחרת ונעלבתי, ונכנסה למקלחת.

ישבתי והסתכלתי בה, רוחצת לעצמה מתחת לשדיים הגדולים עם הספוג מלא הקצף, יורדת לאט לאורך הבטן השטוחה ומשפשפת בין הרגליים, התחרמנתי, “אני נכנס” הודעתי, חשבתי שהיא תתנגד אבל היא רק סידרה לי מקום אז נכנסתי, נצמדתי אליה וחיבקתי אותה, נותן למים הזורמים לשטוף את שנינו. התמזמזנו, כאילו לא גמרנו להזדיין רק לפני רגע, מלטפים אחד את השני וכשמתמזמזים ככה הבלתי נמנע קרה, הזיין שלי התעורר.

“וואו, מה זה” ליטפה את הזקפה שהתרוממה והליטוף שלה גרם לו להזדקר עוד יותר, “אתה חושב ש…” נתלתה עלי בשתי ידיה ולפני שהספקתי להגיד מה אני חושב היא כבר הייתה משופדת על הזיין שלי, מחבקת אותי גם ברגליה ונצמדת ואני רק נשענתי על הקיר לא ליפול. הפעם היא באמת זיינה אותי, אין ספק, אני נשענתי על הקיר והיא עשתה את העבודה, דוהרת עלי, עולה ויורדת על הזיין הנעוץ בין רגליה כמו אותם סוסים בקרוסלה שבלונה פארק, לוחשת לי שזה טוב לה באוזן ומוצצת לי את התנוך בתאווה.

גמרנו ביחד, הרגשתי שהיא גומרת כשהיא עצרה והווגינה שלה התכווצה חזק סביב הזיין שלי, חיבקתי אותה והצמדתי אותה לגופי “עכשיו תנוחי” לחשתי לה, מנשק אותה על השפתיים וגומר בתוכה, “זה טוב לגמור בך ככה” נישקתי אותה שוב, נשיקה צרפתית ארוכה ולוהטת, “את זיון טוב” הוספתי “ותקבלי את זה בתור מחמאה”.

היה גם זיון שלישי, אחרי שהיא ניגבה אותי ושלחה אותי לחכות לה במיטה היא החליקה אל מתחת לשמיכה הדקה ונצמדה אלי, שוכבת על הצד, מחבקת אותי והשדיים נמחצות אל הצלעות שלי, “אתה יודע טל” היא לחשה לי “כשנכנסת לבית הקפה בא לי באמת לצחוק עליך שוב, או כמו שקראת לזה לעשות עליך דאחקה, אבל אז נגשתי אליך וכאילו בום! פתאום נראית לי בכלל משהו אחר וכל כך בא לי עליך ש…” נעצרה, משחקת לי בזיין המדולדל ששכב בין רגלי, “הייתי מוכנה לעשות הכל כדי שתזיין אותי”.

נישקתי אותה, לא יודע בדיוק מה אומרים במקרה כזה ומיכל המשיכה “אני יודעת שהייתי מגעילה אז ואני רוצה לפצות אותך” והמגע של ידה בזיין שלי התחיל להשפיע ואם זה לא הספיק היא גם ירדה והתחילה למצוץ לי, לא צריכה להתאמץ הרבה כדי להעמיד אותו חזרה, “זהו, הוא מוכן!” חזרה ונישקה אותי “אני יודעת על מה אתם הבנים חולמים לעשות לנו אז…בוא!” הסתובבה על הבטן ופישקה את פלחי ישבנה.

לא האמנתי שזה קורה לי, צבטתי את עצמי לבדוק שאני לא בתוך חלום, “בעדינות, אני בתולה שם, עוד לא עשיתי את זה אם אף אחד” היא לחשה לי כשעליתי עליה, מכוון את קצה הזיין לפי הטבעת שלה, “תמשיך” לחשה כשלרגע היססתי “אל תפחד” ואני נעצתי את עצמי בישבנה.
כאב לה, הרגשתי איך כל גופה נמתח אבל היא לא הוציאה הגה מפיה, שכבתי עליה, מוחץ אותה תחת גופי, ולא זזתי, מרגיש איך לאט גופה נרגע, “אפשר?” שאלתי.
“כן” היא ענתה לי “תמשיך”.

חיבקתי אותה, דוחף ידים תחת גופה וחופן את שדיה, מתחיל לדפוק אותה בתחת בתנועות קטנות ואיטיות, “עכשיו את כבר לא בתולה בתחת” לחשתי לה והגברתי את הקצב, מרגיש את פי הטבעת הנלחץ סביב הזיין שלי, מפנק כל כך כשאני נכנס ויוצא בפתח הצר, “אני בא!” לחשתי לה באוזן, אי אפשר להחזיק הרבה זמן מעמד בפינוק כזה בלי לגמור, “אני משפריץ” נמתחתי וגמרתי, מרגיש איך היא שוכבת תחתיי ומגרגרת בהנאה.

כשהגעתי הביתה הסתכלתי בטבעת שעל האצבע שלי, האבן הכחולה במרכז מגן הדוד ניצנצה אבל פחות ממה שזכרתי קודם, ניסיתי להוריד אותה ולשים במגירה אבל היא נתקעה ולא ירדה, מפתיע! לעלות היא עלתה בקלות, אבל לא התעקשתי, השארתי אותה על האצבע ונרדמתי… סבא אהרון הופיע אצלי בחלום, מחייך אלי ושותק, משונה, אני לא זוכר שאי פעם הוא הופיע אצלי בחלום.

למחרת ישנתי עד מאוחר, אני בחופשה ולא מיהרתי לשום מקום. כשנכנסתי למטבח, עדיין משפשף את קורי השינה מהעינים ועם זקפת בוקר כאילו לא גמרתי רק אתמול בלילה שלוש פעמים, אחותי הייתה שם.

אני ואחותי כמו חתול ועכבר! כילדים דווקא הכל היה בסדר ואפילו יותר מזה, קוצי פוצי, אבל מאז שאבא נהרג הכל השתנה, כאילו היא מאשימה אותי בזה שאבא איננו, מתלוננת תמיד שאמא אוהבת אותי יותר ממנה, מה שכמובן לא נכון אם נכניס במשוואה את העובדה שהייתי לוחם קרבי ואמא דואגת למי שמסתובב בגבול בעזה או מול החיזבאללה בצפון יותר מסתם ג’ובניקית בקריה שאוכלת סושי באבן גבירול לארוחת צהרים.
“הופה, הופה, גם בשמונה מאות טפשים שלך ישנת עד אחת עשרה?”
“בוקר טוב גם לך” עניתי במין שלווה שלא כל כך אופינית לי.
“אמא אמרה שאני אדאג לך” חייכה לעברי “אז…יש מים בברז, יש קפה בצנצנת ויש חלב במקרר אם אתה רוצה תכין לך קפה” צחקה מהבדיחה של עצמה.

לא הגבתי לפרובוקציה, הוצאתי את החלב מהמקרר והקורנפלקס מהארון והתיישבתי ליד השולחן, שופך לקערה ומתחיל לאכול, מביט בה, בנועה אחותי, אין ספק שהיא יפה, ירשה את זה מאמא שלה, את זה ואת זוג השדיים הענקיים, באותו הרגע חלפה במוחי המחשבה שאם היא לא הייתה אחותי הייתי מת לזיין אותה, בעצם קודם לשפשף קצת את הזיין בין השדיים שלה ורק אחר כך לזיין או אולי קודם לזיין ואחר כך לנגב בין שדיה… המחשבה שלי נקטעה במין הרגשה של חום צורב באצבע, כאילו הטבעת שלי התחממה פתאום, הסתכלתי בה ואני בטוח שהאבן הכחולה במרכז לא נצנצה כל כך חזק אף פעם אבל אז זה נעלם, הנצנוץ והחום, האבן חזרה לצבע הרגיל שלה ואני המשכתי לאכול.

“אתה רוצה קפה?” הפתיעה אותי אחותי.
“כן, אני יודע, המים בברז ו…”
“לא” קטעה אותי “אני אעשה לך” מלאה את הקומקום והניחה כוס על השיש, מוציאה את הקפה מהארון ואוספת כפית מהמגירה, “בשביל מה יש אחות?” חייכה אלי והפעם היה משהו שונה בחיוך שלה. הסתכלתי עליה, מנסה להבין איפה המוקש שהיא מכינה לי הפעם, הפלאפון שלה צלצל פתאום מהחדר והיא עזבה את הכפית ורצה לחדר שלה לענות ואני חזרתי לקורנפלקס שלי ולמדור הספורט בעיתון.

עד שנועה חזרה כבר עשיתי לעצמי את הקפה לבד, ישבתי ליד השולחן, שותה וקורא בעיתון. משהו בנועה משך את תשומת ליבי והפסקתי לקרוא, ברגע הראשון לא תפסתי אבל אז זה הבליח, נועה החליפה חולצה ולא סתם החליפה, לבשה את חולצת הבטן הזנותית שלה שקיבלה מתנה מאיזה חבר חרמן ואמא לא מרשה לה ללבוש, בטח לא כמו שהיא הולכת עכשיו, בלי חזיה!

“למה? אני רציתי לעשות לך” התלוננה בקול מתחנחן שהכנתי קפה לבד.
“דיברת בפלאפון” עניתי.
“דיברתי עם מיכל, היא אמרה שעשיתם שולם”.
“כן, מה עוד היא סיפרה לך?”
“בוא נגיד שאני יודעת שהיא” נועה עצרה וחייכה, חיוך של אחת שיודעת “שהיא פיצתה אותך” השלימה.
“חלקית” עניתי, לא יכול להוריד את העיניים מהפטמות הנוקשות שבלטו מתחת לחולצה ההדוקה, “דורש עוד השלמה” והפעם תורי היה לחייך.
“אני יכולה גם?… זאת אומרת לעשות שולם?” תיקנה במהירות כאילו חוששת ממה שאמרה.
“את יכולה לנסות”.
“ו…גם ממני אתה רוצה הוכחות?” היה משהו מפתה בקולה.
“כן!”
“ומה אתה רוצה שאני אעשה?”
אני לא יודע מה קרה לי, אפילו אותי הדהימה התשובה שלי, “שתמצצי לי!” אמרתי, מצביע בידיי על הזיין הזקוף מתחת למכנסיי הפיג’מה שלבשתי.

נועה הביטה בי, רגע ראשון במין תדהמה אבל אז התפשט החיוך על פניה “בטח” ליקקה את שפתיה בתנועת לשון קולנית “רק ניפטר מזה קודם” פשטה בתנועה מהירה את חולצת הבטן שלה ונשארה בחצי גוף עליון חשוף “אתה יודע, אמא לא מרשה לי ללבוש אותה” ציחקקה כשהיא יורדת על הברכים ונכנסת אל מתחת לשולחן, אל בין רגליי, “תרים!” אחזה במכנסי הפיג’מה שלי ואני, כמו מכושף, התרוממתי, נותן לה למשוך את המכנסים למטה ומתישב חזרה, “וואו, אח שלי, גדול הזיין שלך” והיא החליקה עם הלשון שלה על כל אורכו, זזה קצת ומסתדרת שיהיה לה נוח, “אח שלי, תגיד לי בתאבון” ונועה לא חיכתה והכניסה את כל הזיין לפה שלה.
אחותי מצצה לי! מצד אחד ידעתי שזה אסור, גילוי עריות, ומצד שני זה נעים, נועה ידעה למצוץ ועל פינוק כזה אף בר דעת לא מוכן לוותר, המגע הזה של עטרת הזיין עמוק בגרונה חירמן אותי בדיוק כמו השאלה שלה “אתה אוהב מין אורלי?” שהיא שאלה באחת ההפסקות שהיא לקחה בשביל לשאוף אוויר ולפני שהיא שוב דחפה את הזיין המתוח שלי למעמקי גרונה.

“כן” גנחתי בהנאה “ביחוד אם נותנים לי לגמור בפה” הוספתי, מתעלם בכלל שמדובר באחותי.
“תרגיש חופשי” היא אמרה בהפסקת האוויר הבאה שלה, אומרת ומחזירה את הזיין עמוק לגרונה, מוצצת בתאווה כשידיה משחקות לי בשק האשכים, משחקת לי בביצים, “לגמור לי בפה” השלימה את המשפט בהפסקת האוויר שאחריה והפעם היה טון של בקשה בקולה. היא לא הייתה צריכה לחכות הרבה, כשהרגשתי שעוד רגע זה בא לי, אחזתי בראשה בשתי ידי והצמדתי אותו לערוותי, טומן את כל הזיין עמוק בגרונה ומשפריץ, גומר לה בפה ועוזב את הראש אבל היא לא הוציאה אותו, הרגשתי את תנועות גרונה כשהיא בלעה את זרמתי שמילאה את גרונה ופיה ורק אחרי שהוא הצטמק והתרכך היא הוציאה אותו, מלקקת את הזיין עם הלשון כאילו מפחדת שלא סיימה את משימתה וחלילה שטיפה תשאר, ורק אז יצאה מתחת לשולחן, מחייכת אלי ומלקקת את שפתיה ומוזגת לעצמה כוס קוקה-קולה קרה.

אני הייתי במבוכה, אחותי יושבת מולי ליד השולחן, שדיה חשופים והיא שותה קולה ומחייכת אלי ואני מולה, מכנסי הפיג’מה שלי משולשלים והזיין שלי חשוף, שותק ולא יודע מה להגיד. נועה הייתה הראשונה שדיברה, מכינה לי עוד הפתעה, “נכון שזה לא פיצוי מספיק?” שאלה במין קול תמים “נכון שזה רק פיצוי חלקי שדורש עוד השלמה?” חייכה כשהיא משתמשת במילים שלי.

“נועה, זה לא בסדר, זה גילוי עריות” ניסיתי לחזור למציאות “ואסור לך לספר על זה לאמא!”
“גילוי עריות בתחת שלי” השיבה לי “זה היה טוב וזה מה שחשוב, במאה העשרים כבר גילו את הגלולה ואתה לא הולך לעשות לי ילד!” חייכה “ואני רוצה לפצות אותך כמו מיכל, אני רוצה לתת לך להרגיש את הדבר האמיתי שלי” והפעם היא הסמיקה קצת “אני רוצה שתשכב בין רגליי ותגיד לי שטוב לך! שתגיד לי…שאני זיון טוב!” הסמיקה “כמו שאמרת לה, למיכל”.
“בואי!” משכתי אותה אחרי לעבר האמבטיה, זוכר מאתמול שמקלחת משותפת זה מתכון בדוק להרים זקפה נפולה, “אם את רוצה כמו מיכל נעשה כמו מיכל” הוספתי. המקלחת עזרה, עמדנו יחד תחת זרם המים, אני מאחוריה, מחבק אותה בידי ולש את שדיה הגדולים בהנאה “אני מרגישה שהוא מתעורר” היא ציחקקה כשהזיין התחיל להמתח בין פלחי ישבנה, “זה טוב, תמשיך, אף אחד לא חיבק אותי ככה אף פעם” וההנאה נשמעה מקולה, “תמשיך” הובילה כף יד אחת שלי אל בין רגליה “כן, תלטף לי שם” לחשה בתשוקה כשהאצבע שלי החליקה בין שפתי הכוס הנפוחות מתשוקה “כן, אני כל כך רוצה אותך בתוכי” גנחה בתאווה בלתי נשלטת.

“אני רוצה להיות בטוח שאת מסכימה” לחשתי לה באוזן “חכי פה דקה! אני אחכה לך במיטה שלי” ויצר הנקמה שלי פתאום התעורר “אני רוצה שתזחלי מהדלת ועד למיטה שלי ותתחנני שאני אדפוק אותך!” וככה, בלי להתנגב, רצתי למיטה שלי. נועה אחותי עשתה בדיוק מה שאמרתי לה, עומדת רגע בדלת, עירומה, ואחר כך נשכבה והתחילה לזחול לעבר המיטה שלי, לאט, עושה “פססס” כמו נחש ומחייכת, וכשהגיעה למיטה עלתה ונשכבה על הגב, פישקה את רגליה ולחשה “בוא תדפוק אותי!”

נשכבתי בין רגליה, אוחז בידי את הזיין שלי ומניח את קצהו בין שפתי הכוס שלה, משפשף את העטרה המתוחה בשפתיים המגורות ומגרה אותה עוד יותר, “נו?” ושמעו שהיא מיוחמת.

“תתחנני!”
“בוא תכניס לי!” לחשה “בבקשה, בוא תכניס לי” לחשה יותר חזק “טל! בבקשה! ת’זיין אותי!” צעקה בתשוקה.
אם אחותך מבקשת כל כך יפה לא תעשה לה טובה? תעשה! אז נעצתי את הזקפה הנוקשה שלי באבחה חדה וחזקה עמוק לכוס הרטוב שלה, נועה רצתה אותי, רק אשה שרוצה רטובה ומשומנת כל כך בפנים, וגניחת ההנאה שלה שהדהדה בכל החדר אישרה את זה, “כן!” חזק וברור של הנאה “כן, טל, זה טוב” מלמלה בעיניים עצומות “כן, תמשיך, תקתק אותי” פתחה יותר חזק את רגליה “כן, זה טוב…תסלח לי!”
“חלקית” לחשתי לה חזרה, לא מפסיק לפמפם בכוס הרטוב שלה, “ידרשו עוד השלמות בהמשך”.
“בשמחה” השיבה, ושמעו שהיא מתכוונת לזה, “מה שאתה רוצה, עכשיו תגיד לי שאני זיון טוב”
“אחותי, את זיון טוב” לחשתי לה “אם את צריכה המלצות תשלחי אותם אלי” ציחקקתי.
“מניאק!” לחשה חזרה, מהדקת את רגליה סביב ישבני ולוחצת, מצמידה את ערוותי חזק יותר לערוותה, “תגיד, אני זיון יותר טוב ממיכל?”
“אהה… צריך עוד השוואות, אם היא לא סיפרה לך אז תקעתי אותה גם בתחת”.
“סיפרה, תקעתי אותה בתחת זה גס, קוראים לזה ביקרתי בכניסת המשרתים שלה” ציחקקה “וגם אני רוצה שתבקר בכניסת המשרתים שלי” גנחה במין תאווה והרגשתי שקירות נרתיקה מתהדקים חזק סביב הזיין שלי “אבל עכשיו אני גומרת, בוא! תן לי! תשקה אותי!!” והיא לא הייתה צריכה לבקש יותר כי מלאתי את מבוקשה!

אחר כך, כששכבנו אחד על יד השני מתנשפים ומביטים בתקרה היא לחשה לי “אני לא יודעת מה קרה לי, קודם צחקתי עליך ואז כאילו ברק פגע בי! הרגשתי מין זרם כזה בכל הגוף ו…רציתי אותך, פתאום בא לי עליך בטרוף אבל בדיוק מיכל צילצלה וסיפרה לי מה עשיתם ורציתי אותך עוד יותר ו…” נעצרה, מסתובבת אלי ומביטה בי, “תבטיח לי, תבטיח שזאת לא הפעם האחרונה, תבטיח לי ש…” נתקעה.
“שאני אתן לך עוד הזדמנויות כאלה לפצות אותי” חייכתי אליה. נועה חייכה, נצמדת אלי ומוחצת את שדיה הגדולים לצלעות שלי, “כן” נישקה אותי על השפתיים, “כן, רק תגיד מה ואיפה ואני אבוא בריצה” חייכה.

באותו הערב הלכתי שוב לבית הקפה, לבד, ראיתי את מיכל מתלחשת עם המלצרית השניה, אחר כך היא נעלמה ופתאום הופיעה לידי, נעמדת צמודה, לוחשת לי “היי גבר” ומחייכת, “מה תשתה?” שאלה בקול ושוב חזרה ללחוש “רק שתדע שאני בלי תחתונים” נצמדה אלי יותר ומסרה לי את החוטיני המעוך שאחזה ביד “אתה רוצה לבדוק שזה שלי?” הרימה מעט את הסינור הקשור למותניה.

בדקתי, דחפתי יד וליטפתי את הרגל שלה כל הדרך אל הכוס, מלטף עם האצבע בין השפתיים הרטובות ורואה את המבט המחורמן מתפשט על פניה, דחפתי את האצבע ובחשתי בתוכה, נוגע לה בנקודות הנכונות והכוס הפך יותר רטוב “אני עוד חייבת לך” לחשה לי בקול מפתה “עוד רבע שעה אני יוצאת להפסקה, רוצה לקחת אותי לשרותים?”

הרבע שעה הייתה אומנם חצי שעה אבל היה כדאי לחכות, אין כמו זיון פרוע בתא שרותים קטן עם החשש הזה שיתפסו אותך להגדיל את ההנאה מהזיון, מיכל עמדה ונשענה על הניאגרה, בדיוק כמו שעמדה בבית, הרמתי לה את החצאית ונעצתי בה את הזיין הנוקשה שכבר חיכה לרגע הזה, דוחף עמוק וסוחט ממנה גניחת הנאה חנוקה, מתחיל לפמפם במהירות, חפוז, גוחן ומכניס ידים אל מתחת לחולצת הטריקו, משחרר את שדיה ומתחיל לעסות אותם בכפות ידי ומרגיש איך הווגינה שלה מתכווצת סביב הזיין שלי שנע בתוכה כמו בוכנה משומנת היטב, הרגשתי שזה בא לי, שאני הולך לגמור, מוללתי את הפטמות הנוקשות בין אצבעותיי והרגשתי שגם היא באה! “תתכונני, אני גומר!” לחשתי לה כשאני נועץ הכי חזק את הזיין והשפרצתי בתוכה.

התיישרתי, יוצא ממנה ונשען לאחור וגם היא התיישרה, מסתובבת עם הפנים אלי ומתחילה לסדר את שדיה חזרה בחזיה.
“תודה, הייתי צריכה את זה” חייכה אלי “התפללתי שתבוא, כל היום אני מחכה לזה”.
חייכתי אליה, “את זיון טוב!” לחשתי “אני מת על הכוס שלך” הוספתי ונישקתי על שפתיה.
מיכל חייכה, מתנצלת שמחר היא עובדת בוקר והיא צריכה ללכת לישון ישר אחרי העבודה “אבל מחר בערב אני פנויה” הודיעה בחיוך.
קבענו ללכת לסרט, “אני רוצה למזמז אותך בקולנוע, כמו אז, בפעם ההיא” אמרתי לה.
“רק למזמז?” חייכה אלי וברחה חזרה לעבודה.

כשחזרתי הביתה אמא ישבה במטבח ושתתה תה צמחים, הצטרפתי אליה, מכין לי נס קפה והיא ישר קמה ושלפה את עוגת הנפולאון שהיא עושה לבד עם הקרם פטיסייר המנצח שלה וישבנו ביחד לרדת על חתיכה מכובדת.
“הגעת מאוחר אתמול בלילה” ספק שאלה ספק ציינה כשהיא אוחזת בכף ידי בשתי ידיה ומלטפת אותה.
“כן” עניתי בקיצור, ככה זה עם אמא, היא עוקבת אחריך גם כשהיא ישנה.
“אני מכירה אותה?” חקרה, מצמידה את כף ידי האחוזה בידיה אל שפתיה ומנשקת.
“אמא!” מחיתי, הדבר האחרון שאני צריך עכשיו זה חקירה של אמא.
“מה? אסור לי לדעת עם מי הבן שלי יוצא?”
“לא! כשאני ארצה אני אספר”.
“ודפקת אותה?”
“אמא!!” הזדעקתי, אף פעם היא לא שאלה אותי שאלות כאלה, ושוב הרגשתי כאילו הטבעת שעל האצבע מתחממת.

“מה? זה לא מה שאתם עושים עם בחורות? כי אותי היו מזמינים רק בשביל… זאת אומרת זה לא שהרשתי להם אבל לפחות הם היו מנסים” ציחקקה “מה אתה חושב, שאבא שלך היה הראשון שלי?” וכאילו בלי משים הצמידה לי את היד האחוזה בידה אל בין שדיה.
“אמא!” הזדעקתי שוב, למרות שבמכנסיים שלי הזדקף לו פתאום הזיין, בסך הכל אמא שלי היא אשה יפה ומושכת והחום הזה של המגע בין שדיה העביר בי זרם נעים בכל הגוף.

“מה?” היא משכה את כף ידי מבין שדיה ונישקה אותה שוב ואני הרגשתי מין אכזבה “ממה אתה מפחד? אבא ידע שהוא לא פתח אותי! מה שהוא הכי אהב כשהוא היה שוכב עלי ומזיין אותי זה שאני אגיד לו שהוא הכי טוב מכולם!” חייכה אלי “טל, אתה מסמיק?!”
“כן אמא” מלמלתי, עושה את עצמי מפהק, “אני עייף ואני הולך לישון” קמתי וראיתי את המבט שאמא שלי שלחה באוהל שהזדקר במכנסיי, מחייכת ואני מסמיק עוד יותר.
“מה? לא נותנים לאמא נשיקת לילה טוב?” חייכה אלי.
התכופפתי ונישקתי אותה על הלחי, “ככה תנשק את החברות שלך!” היא אחזה בראשי ונישקה אותי חזק על השפתיים, רק היה חסר שהיא תדחוף לי את הלשון, ואני לא יכולתי שלא להציץ אל העמק הקסום שבין שדיה הגדולים, עמוק יותר מהמקום שבו היד שלי נגעה, “לילה טוב וחלומות פז” חייכה אלי שוב ואני ברחתי.

מקלחת קרה עזרה והזקפה שלי ירדה קצת, לא לגמרי. סבא אהרון הופיע אצלי שוב בחלום, מחייך אלי, “נו טל, איך הטבעת?” שמעתי את קול הבס העמוק שלו ומתוך החלום הרגשתי חום נעים עוטף אותי וכאילו מישהו מלטף אותי בעדינות שם למטה והיה לי כל כך טוב שמלמלתי “כן, זה טוב” מתוך שינה “סבא אל תלך” לחשתי כשהדמות שלו התחילה להעלם, כאילו מפחד שכשהוא יעלם תעלם גם ההרגשה הנעימה הזאת “אל תלך” מלמלתי אבל החלום כאילו התחלף והרגשתי גוף עירום נצמד אלי מאחור, הרגשתי בברור את השדיים הרכים הנמחצים אל גבי ואת הפטמות הנוקשות הדוקרות, יד ליטפה לי את הזיין, משפשפת בעדינות את הזקפה הנוקשה שהתרוממה בין רגליי כמו שרק אשה יודעת לשפשף, “כן, תמשיכי” מלמלתי, זה היה כל כך נעים, “כן…” נתקעתי, תופס פתאום איפה אני והתעוררתי, או אולי כבר בעצם הייתי ער קודם, מנסה להסתובב אבל מישהו הפריע לי “תרגע בן” שמעתי את אמא שלי לוחשת לי באוזן ואני קפאתי במקומי, שכבתי על הצד, אמא שלי שכבה עירומה במיטה שלי, נצמדת אלי, מחבקת אותי בידה וממזמזת אותי!

“אמא!!” לחשתי הכי חזק שיכולתי, מפחד להעיר את אחותי בחדר הסמוך.
“מה? לא נעים לך?” היא המשיכה בשלה, נצמדת יותר חזק והליטוף הפך לשפשוף, אמא שלי עשתה לי ביד!
“נעים” נפלט לי “אבל את אמא שלי” מהרתי לתקן “וזה אסור! מהתורה!!” הוספתי בשמחה כאילו התורה זה הקלף המנצח שלי.
“את התורה תשאיר לרב עובדיה” היא לחשה לי “זה נעים לך וזה נעים לי אז…”
“אמא!” קטעתי אותה.
“מה?!?” היא קטעה אותי חזרה “אני לא שווה זיון?”

“כן” מלמלתי במבוכה, ידעתי שזה נכון אבל בטח שלא נכון להגיד, ידעתי גם שמה שאנחנו עושים אסור אבל זה היה כל כך נעים שלא רציתי שהיא תפסיק, “כן אמא, את שווה זיון” מלמלתי שוב “אבל” חזרתי שוב “זה אסור” ואפילו אני ידעתי שזה לא משכנע “אמא רק שתדעי ש…” חלפה בי המחשבה שבעצם היא המבוגר האחראי שביננו “את אמא שלי ואני אשמע בקולך אבל”.
“אבל מה?” ציחקקה “אני אונסת אותך?”
“אהה…לא” נכנעתי ליצר שגבר על השכל, ואמא שלי משכה והשכיבה אותי על הגב, גוחנת עלי ושדיה הגדולים חשופים מול עיניי “אז אני שווה זיון?” שאלה שוב בקול מתפנק והתחילה לנשק אותי לאורך החזה, יורדת לאט לעבר הבטן.

ידעתי לאן היא חותרת, אמרתי “אמא!” חלש ורפה כדי לצאת ידי חובה אבל בעצם רציתי שהיא תמשיך, כשאמא שלי הכניסה את הזיין שלי לפה שלה נמתחתי כולי, לא יודע למה, “תרגע” היא לחשה לי וחזרה למצוץ, מתחילה להסתובב עד ששכבה עלי, ראשה בין רגליי, מוצצת, וראשי בין רגליה המפושקות, משקיף על הכוס שלה מקרוב, רואה את שפתי הכוס הפתוחות לרווחה ככנפי פרפר ואת הפס הוורוד הרטוב המבריק בינם, מגרה כל כך שלא עמדתי בפיתוי ונגעתי עם קצה הלשון הישר בין שפתי הכוס הפנימיות, קודם נוגע בחשש, אחר כך מעביר את הלשון לכל האורך ומרגיש את הרעד העובר בגופה של אימי, עוזבת לרגע את הזיין שלי רק כדי ללחוש לי “כן בן, זה נעים ככה, תמשיך, תפנק אותי” וחוזרת למצוץ לי.

שנינו היינו חרמנים אש, עמד לי כמו טיל וגם לאמא שלי לא היה חסר, היא הסתובבה חזרה, ראשה מול ראשי ושדיה נמעכים על החזה שלי ולא עמדתי בפיתוי ונישקתי אותה, על השפתיים, נשיקה צרפתית חרמנית אמיתית, עם הלשון בפה שלה ולא כמו שמנשקים את אמא, “אתה יודע איך אהבתי שאבא שלך ידפוק אותי?” היא לחשה לי ועוד לפני שהספקתי לענות היא התיישבה עלי “ככה!” השתפדה במהירות על עמוד החשמל המתוח שלי, מתיישבת וכל הזיין שלי ננעץ עמוק בתוכה, מחליק בקלות בין קירות נרתיקה המשומנים היטב, יושבת בכל כובד משקלה עד שהביצים שלי נלחצו אל ישבנה והתחילה לזוז קדימה ואחורה, להשתפשף, לסדר אותו במקום הנכון בתוכה, זזה לצדדים שיגע לה בדיוק במקומות הנכונים, “כן” גנחה במין הנאה צרופה והתחילה לדהור, לאט, עולה ויורדת בתנועות קטנות ושדיה קופצים בכל תנועה כזאת.

עצמתי עינים, קצת נבוך, בכל אופן לראות ככה את אמא שלי משופדת על הזיין שלי, דוהרת בהנאה ומזיינת אותי, קצת הביך אותי אבל כשהיא הניחה את כפות ידיה על החזה שלי, התכופפה ודחפה לי פטמה לפה ולחשה לי “תמצוץ לי, אבא תמיד היה מוצץ לי” פתחתי עינים ומצצתי לה, משחק לה בציצים ומוצץ, רואה את עטרת הפטמה השניה, גדולה וכהה והפטמה שבראשה זקופה ובולטת ועברתי אליה, מוצץ אותה בתאווה ושומע אותה לוחשת לי “כן, כמו שהיית תינוק, תמשיך זה נעים”.

אמא שלי גמרה בפעם הראשונה, זורקת את הראש אחורה, דוהרת במהירות ומגרגרת בהנאה, צובטת לי בפטמות ולוחשת “עוד, אני רוצה עוד, כבר שכחתי כמה זה טוב” ואני מביט בה ונהנה.

“את זיון טוב אמא” לחשתי לה, רואה את החיוך שנמרח על שפתיה, “אבא אמר לך?”
“כן” והחיוך התרחב עוד יותר, “פעם הייתי זיון טוב שלו ועכשיו אני זיון טוב שלך” ופתאום היא נמתחה שוב, פולטת “וואו” ארוך ושוב דוהרת “גמרתי שוב” הודיעה לי במין גאווה “בוא” שלפה את עצמה מהזיין שלי ונשכבה על הגב לידי “אני רוצה שתשכב עלי” פשקה רגליים ואמא לא הייתה צריכה לבקש פעם שניה. שכבתי על אמא שלי וזיינתי אותה, מועך את שדיה תחת גופי ודופק אותה בתנועות אגן ארוכות וחזקות, סוחט ממנה עוד גניחות הנאה ואחרי כל גניחה כזאת מנשק אותה על השפתים.

“אמא זה בא” לחשתי לה כשהרגשתי שעוד רגע אני גומר.

“לא בפנים!” היא נדרכה פתאום ואני ברחתי, “בוא!” היא סימנה לי להניח את הזיין המתוח המצופה במיציה בעמק שבין שדיה ועטפה אותו בשדיים הרכים, “כן, תזיין לי ת’ציצים” לחשה ואני זיינתי, משפשף את הזיין בין שדיה ומרגיש שזה בא “אמא אני גומר!” הזהרתי אותה, תוקע את הזיין העטוף בין שדיה והעטרה בולטת מול פני “אמא אני משפריץ!” והיא לא זזה “זה בא!!” צעקתי והשפרצתי, יריתי את זרמתי שנמרחה על פניה וצווארה וראיתי אותה מלקקת טיפה שנחתה על שפתיה, מחייכת, “כן תינוק שלי, אמא אוהבת מה שאתה עושה לה”.

אחר כך היא שכבה לצידי על הגב מחייכת וגילתה לי שהיא יודעת שהייתי עם מיכל, היא גם יודעת מה עשיתי עם נועה, נועה סיפרה לה, והיא התכוונה לכסח אותי אבל אז הגעתי, והתחלנו לדבר, ואז כאילו זרם עבר בגופה, “כאילו ברק פגע בי!” הסבירה “הרגשתי מין זרם כזה בכל הגוף ו…רציתי אותך, פתאום בא לי עליך בטרוף, פתאום רציתי כל כך להרגיש אותך בתוכי… רציתי שתהיה הגבר הראשון שלי אחרי אבא” ואמא שלי הסמיקה.

חיבקתי אותה ונישקתי אותה, לוחש לה “זה בסדר אמא” ומרגיש איך הזיין שלי מתעורר מחדש.
כנראה שגם היא הרגישה כי היא שלחה יד והתחילה לשחק לי בו מחדש ועם המגע שלה לא לקח הרבה כדי שהוא יעמוד מחדש.
“בוא” היא נשכבה על הבטן כשהיא החליטה שהוא כבר מוכן “זה לא הוגן לתת לך לגמור בחוץ” פישקה את פלחי ישבנה “בוא בן, גם אבא שלך אהב לתקתק אותי שם” חייכה אלי, מותחת עוד קצת את פלחי ישבנה ומגלה בפני את פי הטבעת שלה. באתי. עליתי עליה ונעצתי את הזיין שלי בישבנה, תוקע את עצמי באחוריה של אמא, מרגיש את פי הטבעת הנמתח סביב האיבר שפלש ומתחיל לפמפם, לאט, לתת לאמא להתרגל לזיין שלי.

זה כיף לתקוע בתחת, החיכוך הזה של פי הטבעת סביב הזיין, אבל לצערי זאת הסיבה שזה גם נגמר מהר, פמפמתי במרץ, שומע את גרגורי ההנאה שלה, מרגיש שזה עולה ורגע לפני שזה בא עוד הספקתי לתת לה את עונתה, שומע אותה לוחשת “גמרתי” מלא כיף והשפרצתי! מועך אותה תחת גופי, לא נותן לה לזוז ו…ממלא את ישבנה בשפעת זרמתי החמה.

נרדמתי כשהיא מחבקת אותי אבל כשהתעוררתי היא כבר לא הייתה ורק הריח שלה הבהיר לי שזה לא היה חלום.
נועה הייתה במטבח כשנכנסתי לשם, עדיין משפשף את קורי השינה מהעינים ועם זקפת בוקר כאילו לא גמרתי כבר שנתיים.
על השולחן חיכו לי קערת קורנפלקס וקרטון החלב, “שמעתי אותך מצחצח שינים” הסבירה, כאילו היא צריכה להתנצל, “רוצה גם קפה?”

הנהנתי “כן” והתישבתי, מוזג את החלב לקערה ומתחיל לאכול. “מיכל צלצלה וביקשה להזכיר לך שקבעתם לסרט” הכריזה כשהניחה את כוס הקפה והתיישבה לידי, “ואמא אמרה שאתה באמת תותח כמו שסיפרתי לה” חייכה אלי ועשתה תנועה גסה ביד ועכשיו היה לי ברור שאין סודות בין האמא והבת, אפילו לא במה שראוי לשמור בסוד, “תגיד?” המשיכה “לא כואב לך?”

“כואב מה?” לא הבנתי.
“הזקפה!” ליטפה לי את זקפת הבוקר הבולטת מבעד למכנסי הפיג’מה “אתה צריך עזרה?” ציחקקה.
“אם את רוצה” עניתי במין אדישות, מתרומם, מוריד את המכנסיים ומתיישב חזרה.
“עם או בלי?” הביטה בי במבט שובב “בעצם…בלי” קמה, הורידה בתנועה מהירה את חולצת הטריקו שלבשה, עוד תנועה מהירה וגם החזיה נפלה לרצפה ונועה נכנסה אל מתחת לשולחן והתחילה למצוץ לי.

אכלתי קורנפלקס, קראתי את הספורט בעיתון ונועה מצצה לי, אני לא יודע אם גם את הפרט הזה אמא שלי סיפרה לה או שזאת הייתה יוזמה שלה אבל נועה עטפה את הזיין הרטוב ברוק שלה בין שדיה הגדולים והתחילה לשפשף אותו בין הציצים הרכים, לנועה היו ציצים ענקיים, אפילו יותר משל אמא שלנו, והזיין שלי נבלע בתוכם, מתחכך ומתחרמן עד שלא יכולתי יותר וגמרתי, משפריץ בין שדיה ומכסה אותם בנוזל הלבן והשמנוני שהפיץ את ריחו החריף בכל המטבח.

אחרי הצהרים אמא חזרה מהעבודה אבל הכל היה קורקטי כזה, היא לא הזכירה מה היה ואני לא הזכרתי ורק לפני שיצאתי לאסוף את מיכל, כשכבר עמדתי ליד הדלת, היא שלחה יד וחפנה לי את הביצים “בן! בהצלחה…תעשה לה מה שעשית לי”.

לא היה הרבה קהל בקולנוע, מצאנו לנו פינה מבודדת וברגע שהתחיל הסרט התחלנו להתמזמז. כשחיבקתי אותה הפעם היא אחזה בכף ידי והובילה אותה ישר אל מתחת לחזיה שלה, ליטפתי לה את הפטמה והיא שלחה יד ופתחה לי את החנות. עד ההפסקה עוד הכל היה בסדר, את הפופקורן שהבאתי בהפסקה גמרנו די מהר ובערך חמש דקות אחרי שהתחדש הסרט מיכל אמרה “בסדר, הבנתי, סרט דבילי” וירדה למצוץ לי, פעם ראשונה שמוצצים לי בקולנוע והראש שלי הסתובב כמו ראדאר לבדוק אם אף אחד לא רואה.
בשלב מסויים היא התישבה חזרה ולחשה לי “יש לי רעיון יותר טוב, בוא!”

עשינו את זה בשרותים של הקולנוע, דפקתי אותה בתא צפוף כשהלב שלי דופק מפחד “תמשיך עוד” היא עודדה אותי “ורק שתדע לך שהלילה אנחנו עושים את זה בחדר שלך!”

יש משהו מיוחד בזיון כזה, בלי להתפשט, מינימום להוריד בגדים, התחתונים מתוחים על הברכים, מפריעים קצת, אבל הלהט, הכיף שבאסור עושה את זה מהנה כל כך. לא חזרנו כבר לסרט, הצעתי לה ללכת לשתות קפה אבל היא אמרה שהיא מעדיפה אצלי.

הייתי קצת במבוכה כשנכנסנו, אמא ונועה ישבו בסלון ופטפטו, לפחות לא הייתי צריך להציג אותה. נועה התנדבה לעשות קפה ואמא קמה להביא עוגה, את הנפוליון שלה כמובן, ישבנו ושתינו ואחרי כמה דקות נועה הודיעה שהיא צריכה לקום מוקדם והלכה לישון וכמה דקות אחרי אמא אמרה שהיה לה יום קשה והיא הולכת לישון.

“מיכל ישנה פה הלילה” הודעתי לאמא שלי לפני שהלכה לישון.
“לסדר לה את חדר האורחים?” ציחקקה וראיתי את החיוך הזימתי על פניה “לילה טוב ילדים ו…חלומות פז”.

באותו לילה טחנתי את מיכל על המיטה שלי ולא עזרו לי כל הבקשות שהיא תהיה יותר בשקט, היה ברור לי שאמא ונועה שומעות בדיוק מה אני עושה לה. לא היה חור שהיא לא הזמינה אותי לבקר בו, התחלנו בדוגי סוער, מנענע את שדיה התלויים בקצב התקיעות החזקות שלי, נותן לה את עונתה בגדול, שלוש פעמים, לפני שגמרתי בעצמי.

אחר כך היא מצצה לי, מעמידה אותו מחדש ומזמינה אותי לבקר באחוריה, בדלת האחורית שלה כמו שהיא קראה לזה, “אתמול זה היה טוב כל כך” היא הסבירה למרות שהיא לא הייתה צריכה ואני שכבתי עליה ודפקתי אותה, מפשק חזק את רגליה ברגליי, לש את שדיה בידי וטוחן את ישבנה בתנועות אגן מהירות וחזקות, מרגיש איך כל גופה נמתח פתאום ורגע אחרי היא לחשה לי “גמרתי” בקול בישני כזה וזה היה הקש ששבר את גב הגמל, גמרתי בסערה! השפרצתי בהנאה בישבנה, מרגיש את הרקטום שלה מתכווץ סביב הזיין וכאילו סוחט ממנו עוד טיפה.
שכבנו כפיות, אני מחבק אותה וחופן את שדה, “את זיון טוב מיכל” לחשתי לה ונישקתי אותה על העורף, “אני אוהב אותך מיכל” לחשתי עוד והיא הסתובבה אלי.

“גם אני” היא לחשה ונישקה אותי על השפתיים “מתה עליך” הוסיפה ושוב נישקה “אתה סולח לי?”
“על מה?”
“נו, אתה יודע, אז ש…עקצתי אותך”.
“קצת, אבל עוד תצטרכי לפצות אותי”.
“ביום שישי הוריי נוסעים לסוף שבוע וכל הבית שלי, תבוא אני אכין ארוחה ואחר כך פיצוי” לחשה לי ושוב נישקה אותי חזק על השפתיים “טל, אני אוהבת אותך” נישקה שוב והסתובבה חזרה, שוב לתנוחת הכפיות עוטפת את עצמה בידי ומצמידה אותו לציצי שלה.


אפילוג 

באותו לילה סבא אהרון הופיע לי שוב בחלום, בהתחלה הוא רק חייך, חיוך גדול כמו שזכרתי אותו מחייך כשהיה משחק איתי בגינה, וסימן לי עם בוהן מורמת, אחר כל הוא לחש לי “טל, אתה כבר לא צריך את הטבעת, הטבעת הזאת עוברת כבר דורות במשפחה שלנו, תשמור עליה ויום אחד תעביר אותה לנכד האהוב עליך בדיוק כמו שאני עשיתי ובדיוק כמו שסבא שלי עשה!”