החטא ועונשו, יוהרה – חלק א

הסיפור כולו מדימיוני וכך גם השמות, כל קשר בין הסיפור/שמות ובין מקרים/שמות אמיתיים הרי הוא מקרי בלבד.

יוהרה, זה מה שהיה לי, ובגלל זה אני יושבת עכשיו במונית שמחזירה אותי הביתה אחרי עוד לילה לבן עם מנשה הגדול, לילה שבו קניתי עוד שבוע לנסות לסגור את החוב שלי, יושבת והנהג נועץ בי מבט חוקר דרך המראה, שואל בלי מילים ומפשיט אותי בעיניים.
מה אני אגיד לו, לנהג המונית השמן והחרמן, שכן, אני מיכל, מלכת היופי לשעבר שכבר מזמן לא ממש מלכה? ושלא, אני לא הולכת ככה כל יום בבגדי הפרחה האלה עם שיער פרוע ואיפור מרוח, פשוט ככה מנשה הגדול רצה שאני אתלבש כשאני באה אליו, באה כדי שהוא יזיין אותי, יעשה בי כרצונו, יקרע לי את הצורה ובסוף, לפני שנפרדנו, עוד אמרתי לו תודה!?

פעם הייתי בדנמרק, הסתובבתי שם ברחוב של הזונות, מציצה בהן יושבות ככה בחלונות, ישבתי בבית קפה קטן ממול אחד החלונות והסתכלתי על הבחורה שישבה בו, מציעה את מרכולתה.
אסור לה להראות את הפטמה ובטח שלא את הפות, אחרת תאבד את הרשיון שלה, ובכל זאת היא הצליחה לחרמן ולמשוך, יושבת ומשפשפת בפרהסיה את תלולית ערוותה המכוסה במכנסים קצרים וצמודים שלא משאירים ספק במה שמסתתר מתחתם, יושבת ומאוננת, כי זה מותר, מחכה שיבוא סוף סוף הלקוח שיקנה את שרותיה והיא תקום ותלך איתו, תפנה את מקומה לבחורה חדשה שתמשיך בהצגה ותחכה גם היא ללקוח שיבוא וישלם את מחירה, ימשוך גם אותה אחריו לחדר הקטן שמחכה לה מאחור וימצא בה את פורקנו.
הן לפחות בחרו בזה, טוב זה לא בדיוק פסגת החלומות להיות זונה אפילו שהזנות שם חוקית, גם לא כבוד כל כך גדול לעשות סקס תמורת כסף, אבל זה מה שהן בחרו ואף אחד לא הכריח אותן אבל אותי הכריחו, אני לעומתן נסעתי למנשה הגדול כדי שזה יזיין אותי לא ממש מתוך בחירה, נתתי לו שיעשה בי ככל העולה על רוחו עד הבוקר לא כי בא לי… וכל זה למה? כי הייתי טיפשה, יהירה, חשבתי שאין עליי והפסדתי בפוקר ולא סתם הפסדתי, הפסדתי בגדול ולא יכולתי לשלם!

בשביל להרוויח בפוקר צריך לדעת לשחק, צריך מזל וצריך שכל! את זה אני עכשיו כבר יודעת אבל לא אז, באותו הערב כשהתישבתי בטוחה בעצמי מול כל הגדולים, בטוחה שאני הולכת להרביץ מכה.
לדעת לשחק ידעתי, כך לפחות חשבתי עד אותו הערב, על ידיעותי יכולים להעיד כל אותם שהפשטתי בסטריפ-פוקר באותו חופש גדול שלפני הצבא ולא רק הם, משאירה אותם עירומים כביום היולדם ומאלצת אותם לאונן בפרהסיה כדי לקבל את הבגדים חזרה, לאונן היה השיא, יותר מזה לא העזנו אז, היינו צעירים ותמימים.
גם מזל היה לי, בדרך כלל, ככה הרווחתי הרבה כסף כשרציתי לפתוח את העסק שלי וזה מה שרציתי לעשות שוב, הייתי צריכה דחוף כסף אחרי שהמשבר בבורסה והמיתון הכבד רוקנו את כל חסכונותיי והכניסו אותי לחובות עד שהבנקים הפסיקו לתת לי אשראי, אבל דווקא בלילה ההוא המזל עזב אותי, בגד בי ו-ב-ג-ד-ו-ל.
ו…שכל צריך כדי לדעת עם מי לשחק ויותר מזה מתי להפסיק! אבל את השכל שלי באותו לילה שכחתי בבית, הייתי יהירה, כל כך בטוחה בעצמי שאנצח עד ששיחקתי עם הכבדים!

הפסדתי בלי סוף ועדיין לא הפסקתי לשחק, בטוחה שכל רגע הגלגל יתהפך והמזל שוב יחייך אלי כמו פעם, כמו בלילה ההוא כשהניחו את כתר מלכת היופי על ראשי, אבל כשהמשחק הסתיים רק מנשה הגדול חייך אלי, היו לו ביד שני פתקי I.O.U שלי, שני פתקים שמודיעים כי אני חייבת לו והרבה!
מנשה הגדול בחן אותי מלמעלה למטה, מהשיער הבלונדיני השופע עד המקום הנמוך ביותר שהשולחן לא הסתיר לו, מפשיט אותי בעיניים ושואל בקול רגוע “נו מלכת היופי שלי… Show me the money” צוחק מהבדיחה של עצמו והיושבים מסביב מצטרפים וצוחקים אחריו, “נו מיידל’ה, איך את מתכוונת לשלם לי?”

קודם הסמקתי, אחר כך החוורתי, זה הרגע שבעצם קלטתי מה עשיתי, במה הסתבכתי, שמעתי כבר יותר מדי על החובות האלה למנשה הגדול ודומיו בשוק האפור או יותר נכון מה קורה למי שלא משלם להם בזמן ולי אין גרוש על התחת, אפילו הדירה שאני גרה בה שכורה, כל מה שהיה לי, ואחרי הזכיה בכתר היה לי, נמחק!
“תביאי לה קולה” סימן מנשה הגדול למלצרית במיני הקצרצר והחולצה שלא הסתירה הרבה שעמדה דרוכה לידו כל הערב, משרתת אותו באופן אישי, וזאת מיהרה למזוג לי.
“נו, מלכת היופי, איך?” בקושי נתן לי לגמור את הקולה ושוב שאל והפעם האיום נשמע היטב בקולו “איך הגברת מתכוונת לשלם?!” הוסיף.
שתקתי, לא ידעתי מה להגיד לו, “אני צריכה זמן” גמגמתי לבסוף.
“בשבילך…” ולרגע חשבתי שהוא הולך להיות לארג’ איתי “עד מחר בצהרים!” חייך בהנאה, בטוח בעצמו, יודע שאין לי שום צ’אנס להשיג סכום כסף כזה עד מחר בצהרים.
“אבל” גמגמתי שוב והרגשתי שרועדות לי הברכים “בבקשה…אני צריכה קצת זמן, אין לי את זה עכשיו, אני צריכה שבוע לפחות”.
“זמן עולה כסף!” קטע אותי “או שווה כסף” צחק כשהוא מתכופף לעברי ושולח יד למחשוף חולצתי, מלטף את העמק שבין שדיי ומעביר רעד בכל בגופי.
“מה??!” זה כל מה שהצלחתי לגמגם, קפואה במקומי.

“תשאירו אותנו לבד!” פנה ליושבים מסביבנו וראיתי את החיוך על שפתיו ואת שומר הראש הגברתן שלו שנעמד לידי בפנים קפואות וידיו שלובות על חזהו, מבליט את שריריו מבעד לחולצת הטריקו ההדוקה.
“תפתחי את הכפתור העליון בחולצה” סינן לעברי עוד לפני שכולם הלכו.
“מה?”
“את לא חרשת, נכון?” אמר בקול קר שהקפיא את דמי “פעם אחרונה שאת שואלת אותי מה?!” חיקה את המה ששאלתי “אם היית גבר כבר מזמן היית עם אצבע שבורה או אולי אפילו כל היד” הוסיף איום קטן “עכשיו תפתחי שני כפתורים בחולצה!”
ראיתי את המבט של המלצרית שנשארה לידנו, מין רחמים כאלה, השתתפות בצער, אבל היא לא זזה ממקומה, פתחתי ביד רועדת כפתור עליון, מסתכלת עליו בתחינה ואחר כך עליה ושוב עליו.
“מה? את מתביישת ממנה?” קלט את המבט ששלחתי לעבר המלצרית “את רוצה שגם היא תפתח?” שאל במין שחצנות כזאת ולא חיכה לתשובה “תפתחי!” פקד על המלצרית בלי שאפילו הסתכל לעברה “תראי לה איך פותחים חולצה כשמנשה מבקש”.
להפתעתי היא לא היססה, פותחת במהירות את הכפתורים, לא רק השנים העליונים, מסדרת שיוכל לראות היטב את גבעות שדיה העגלגלות הנשפכות מהחזיה שבקושי הצליחה להחזיק אותן ואת העמק המופלא שבינן ושואלת “עוד משהו בוס?”
“כן” ראיתי אותה נדרכת “תורידי לגמרי את החולצה!” ובלי היסוס היא הורידה.
“עכשיו את” פנה אלי.
פתחתי עוד כפתור, מסמיקה וחושפת בפניו את שדיי העסיסיים בחזיה המינימלית שבקושי הסתירה אותם, מציגה בפניו את חלומם הרטוב של הרבה גברים במדינה “עוד כפתור!” פקד והפעם לא התווכחתי, פתחתי את שאר הכפתורים, ממילא לא היה לי כבר מה להסתיר אז נתתי לו להציץ גם לבטן השטוחה שלי.

“יפה” העביר אצבע בין שדיי, מטייל וחודר עם האצבע אל מתחת לחזיה ומלטף את הפטמה שהזדקרה “ממש יפה!” סינן לעברי שוב “גברי” פנה לשומר הראש שלו “מה אתה אומר על מלכת היופי שלנו?” שאל ולא חיכה לתשובה “ועכשיו מה עם הכסף?” חזר אליי בקול קשוח.
“תראה” אמרתי בקול מתחנן “אני צריכה קצת זמן, להתארגן”.
“זמן זה כסף” חזר על דבריו “כל הכסף עד מחר בצהריים או אם את רוצה לקנות זמן תצטרכי לשלם”.
“לשלם?” לא הבנתי “כמה?”
“את רוצה דחיה של שבוע, עד יום שישי הבא, נכון?”
“כן” לחשתי.
“בשביל שבוע אני לא רוצה ממך כסף” אמר ופתאום הרגשתי מין הקלה “בשביל שבוע אני רוצה לדפוק אותך כאן על השולחן!” חטפתי את הפצצה לפנים!
“מה???” קפצתי ממקומי והמחשבה לברוח חלפה לרגע במוחי.
לא הספקתי לזוז כששומר הראש שלו תפס בי בשתי ידיו, אחיזה חזקה כזאת, לוחץ בכוח ומעמיד אותי חזרה מול הבוס שלו, “אמרתי לך לא לשאול יותר מה!” סינן מנשה הגדול בין שיניו “את לא חרשת, אומנם את בלונדינית אבל את בטח לא טיפשה” המשיך “אני בטוח שהבנת! עכשיו תחליטי, כסף מחר או שתתפשטי, תפתחי ת’רגלים ותקני לך שבוע להתארגן?”

בתולה אני לא, גם לא תמימה, השתמשתי בגופי להתקדם, לא סתם הייתי מלכת היופי, זיינו אותי בכל חור אפשרי ואפילו אהבתי את זה אבל תמיד הייתי אני זאת שמחליטה עם מי, מתי וכמה!
זה התחיל עם רוני, הבן הראשון שמצצתי לו בחופש הגדול שלפני השמינית, ירדתי לו אבל קודם הוצאתי לו את המיץ, מתגרה בו בלי סוף ורק אחרי שהוא ירד לי, אפילו יותר מפעם אחת, מפנק אותי עם הלשון הארוכה שלו עד שגמרתי, הסכמתי גם אני למצוץ לו אבל גם זה אחרי שנשבע ביקר לו שלא יגמור לי בפה ולא ילכלך אותי בשפיך הלבן והחם שלו.
היה את ירון הצנחן, הקצין שפתח אותי כמתנה ליום הולדת שלו, הייתי כבר בצבא והוא היה דלוק עליי, חמישה חודשים יצאנו ולא נתתי לו, ניסה בלי סוף ואני שחקתי בו עד שאני רציתי ובסוף, כשהחלטתי, דואגת קודם לקחת גלולות, עשינו את זה במיטה הצרה בחדר שלו, נותנת לו כמתנת יום הולדת לתקוע אותי, ללכלך את הסדין הלבן שלו בדם בתוליי ובפעם הראשונה בחיי הרגשתי זרמה גברית שמכבה את האש שהתלהטה בין רגליי.
היתה גם אשה בחיי, ריקי, מעצבת אופנה ידועה שדאגה לי למלתחה מרשימה לאחר שזכיתי בתחרות מלכת היופי, חצי שנה היינו ביחד, זוג מבוקש בכל אירוע חברתי, צלמי פפראצ’י רדפו אחרינו ותמונותינו נמרחו על דפיי כל צהובון אפשרי, מפנקת אותי במיטתה כמו שאף גבר לא פינק אותי קודם, יורדת לי ללא תנאי, נוגעת בלשונה בנקודות שגברים בכלל לא מכירים ואז התאהבתי בדני, צחוק הגורל אבל נפגשנו בצילומים לקמפיין של קולקציה חדשה של ריקי, אל יווני שזוף עם רבועים בבטן, דוגמן צמרת שהפך בן זוגי והיה גם הראשון שביקר בכניסת המשרתים שלי, הראשון שהזמנתי אותו לתקוע את עצמו בישבני, שנה גרנו ביחד, אפילו התחלנו לדבר על חתונה, עד שהוא זרק אותי לטובת בתו של מיליונר ידוע, משאיר אותי עם לב שבור והופך לבובה על חוט שלה ונער שעשועים של אמא שלה!

“החלטת?!” קטע אותי מנשה הגדול ממחשבותיי והרגשתי את איש השרירים שלו נצמד מאחורי.
“תראה” אמרתי, מנסה להרוויח זמן, אולי יבוא לי איזה רעיון גאוני איך להוריד אותו ממני.
“מחר או את קונה שבוע?!” קטע אותי והפעם הוא נשמע עצבני “אין לי זמן, תחליטי!”
ידעתי שאין לי ברירה, אפילו אם אני אתאמץ עד מחר בצהריים אני לא אצליח לגייס את הכסף “קונה שבוע” לחשתי מובסת.
“החלטה נבונה” ליטף אותי על לחיי כאילו הייתי ילדה קטנה “עכשיו תתפשטי!”
“אבל…” רמזתי בעיניי על המלצרית שעדיין עמדה שם ועל שומר הראש.
“למה? את מתביישת ממנה?” שאל שוב.
הסמקתי, יש הבדל בין לפתוח את החולצה ולתת להם להציץ לשדיי ובין זה ששניהם יעמדו ויסתכלו איך הוא מזיין אותי, “כן” מלמלתי, אדומה כולי.
מנשה הגדול צחק בקול “מה אתה אומר גברי?” פנה אל הגברתן שעמד באותה פוזה מאיימת “ביישנית מלכת היופי, את יודעת מה?” פנה אליי “כדי שלא תרגישי רע תתפשטו שתיכן! נדפוק גם אותה!!” הרעים בקולו ולהפתעתי המלצרית לא התנגדה, התחילה להתפשט במין השלמה כזאת עם גורלה, לרגע עוד היססתי עד שראיתי את המבט בעיניו של מנשה הגדול כששאל אותי בקול קר “את צריכה עזרה?”

שתינו עמדנו מולו עירומות, ראיתי את המבט שהוא נעץ בשדיי העסיסיים, צמד עופרים זקופים ומפתים שפטמה כהה בראשם, בולטת על רקע משולש העור הלבן במקום שבגד הים הקטנטן שלי מכסה מפני השמש, יורד במבט לערוותי המגולחת למשעי, לשפתי הכוס הכהות… “תראי לה איך עומדים לכבודי” פקד על המלצרית והיא נעמדה ליד שולחן הפוקר הירוק, פישקה את רגליה והתכופפה קדימה, מניחה את מרפקיה על הלבד הירוק ומבליטה את ישבנה.
הפוזה הזאת לא היתה זרה לי, דני, הדוגמן האקס שלי, אהב להעמיד אותי ככה ליד שולחן האוכל וגם אני נהניתי ושיתפתי פעולה, היה לנו סימן כשרציתי, הייתי מכינה לנו ארוחה אינטימית לאור נרות שבסיומה הוא היה מודיע לי “הגיע זמן הקינוח” ומעמיד אותי כמוה, תוקע אותי מאחור ודופק אותי, אהבתי את התנוחה, הזין שלו שפשף לי בדיוק בנקודות הנכונות והיה מעביר בכל גופי את הזרמים שכל כך אהבתי, הייתי גומרת בלי סוף ומתחננת לעוד…

“עכשיו את!” קטע שוב מנשה הגדול את מחשבותיי וקם מהכסא שלו, פותח את חגורת מכנסיו, משלשל את מכנסיו ומושך את תחתוני הבוקסר שלו, חושף את אוצרותיו ונותן לי לראות מה מחכה לי, כלי כלי היה לו ורעד עבר בגופי “תעמדי כמוה אבל מולה” שלח אותי אל השולחן.

יש תאוריה שאומרת שיש יחס הפוך בין הגובה לאורך הזין, לגבר גבוה יש זיין קטן ולגבר נמוך יש זיין גדול, התאוריה הזאת לא עבדה במקרה של מנשה הגדול.
מנשה הגדול היה גם גדול בגופו וגם גבוה וגם עם זיין ענק, נחש מכנסיים עבה וארוך שנמתח עכשיו לכל אורכו, הרגשתי את האיבר הנוקשה הזה נצמד אל בין שפתי הכוס שלי כשהוא נעמד מאחורי, אוחז אותו בידיו ומשפשף בין שפתי הכוס, חודר מעט בין השפתיים, מכוון אבל לא תוקע, משחק בי!
“גברי, בוא אתה תדפוק את סיגי” הזמין את שומר הראש שלו וזה מיהר לנעול את הדלת ולהוריד את מכנסיו.
פעם ראשונה ששמעתי איך קוראים לה, למלצרית, להפתעתי היא גם לא התלוננה או התנגדה “תסתכלו אחת על השניה” ציווה מנשה הגדול כשהוא ממשיך לשפשף את עטרת הזין בין שפתי הכוס והרגשתי איך אני הופכת רטובה “תסתכלו!” זירז אותנו, מושך בשיער ראשי כדי שארים את הראש כמו שרצה “סיגי, למה אני הולך לזיין את מלכת היופי את יודעת, ראית” צחק מנשה הגדול כשהוא טופח בידיו על פלחי ישבני, תופס בהם ולוחץ, לוחץ עוד מעט את העטרה אל בין שפתי הכוס “עכשיו תספרי לה למה מזיינים אותך!”

נדהמתי, הסתכלתי עליה והפעם היא הסמיקה, “בעלי חייב לו כסף” לחשה לעברי ושמעתי את העצב בקולה “הרבה כסף” המשיכה וראיתי את שומר הראש הגברתן נצמד אליה מאחור ועל פי ההבעה שעל פניה הבנתי שגם הזיין שלו מתדפק בשעריה “בעלי לקח ממר מנשה הלוואה ולא יכול להחזיר אז בינתיים, שחס וחלילה לא תקרה איזה תאונת עבודה לבעלי” שמעתי את הציניות בקולה “אני משלמת ריבית מיוחדת” המשיכה וראיתי את הבריון מתכונן “פעם בשבוע אני שלו ללילה, עושה בי כל מה שהוא רוצה, כל מה שהוא אומר לי, ה-כ-ל, אני עושה, לא מתווכחת רק קונה לבעלי עוד שבוע שקט עד שיצליח להחזיר את כל החוב”.

“את הבנת את זה?” הפליק מנשה הגדול על ישבני ותקע את עצמו! הרגשתי כאילו קורעים אותי כשהזיין שלו ננעץ לי בכוס, קורע את דרכו למעמקי נרתיקי, מצליח לסחוט ממני גניחת כאב קצרה ואחריה נשכתי שפתיים, מרגישה את אברו מתחיל לפמפם בתוכי.
“תסתכלי עליה!” משך שוב בשערי כשהוא מפמפם בלהט “תראי!” וגם הבריון נעץ את עצמו לתוכה, ראיתי על פניה שגם לה כאב אבל היא שתקה, מסמיקה ומסתכלת לעברי, משפילה עיניים.
“את מבינה?” סינן לעברי “חובות צריך להחזיר, ובזמן!” המשיך “אני לא איזה גמ”ח” צחק.
“אני מבינה” סיננתי ולהפתעתי הרגשתי שהוא מחליק בתוכי יותר בקלות, לא בגלל שהצטמק לו הזיין, בגלל שהייתי רטובה, התחרמנתי! לא תופסת את זה, כופים עליי ואני מתחרמנת מזה.

ממולי טחנו את סיגי והיא גנחה בקול, זייפה גניחות הנאה! אני הרגשתי את זה אבל אני לא חושבת שגם הם, ראיתי את חיוך ההנאה שמתפשט על פניו של שומר הראש הקשוח וגם אני הצטרפתי, גם אני זייפתי, גנחתי בקול ובעצם הרגשתי שלא הכל משחק, הזיין הגדול שלו נגע בכל נקודה אפשרית, שפשף במקומות הנכונים ולא הייתי צריכה הרבה בשביל לגמור בפעם הראשונה.

לא סיפרתי לו, יש גבול להשפלה, סיגי לעומתי צרחה בקול, הסבירה לבריון שטחן אותה כמה הוא טוב, כמה היא נהנית, שיחקה אותה בגדול והוא גמר, השפריץ ויצא, עזב אותה לנפשה.
פתאום הוא יצא ממני, תופס אותי ומשכיב אותי על השולחן, על הגב, מושך ומפשק את רגליי, נצמד ומניח את רגליי על כתפיו ונועץ עצמו חזרה, דוחף באגנו וחודר שוב למעמקי נרתיקי הרטוב, אגנו נע קדימה ואחורה והוא דופק וגונח בהנאה, עומד ומסתכל עליי, על שדיי הרוטטים והפטמות שהזדקרו, מחייך בהנאה, מצהיר “את אוהבת שאני מזיין אותך”, לא שואל, קובע עובדה ומזיין במרץ.
תפסתי את הפרינציפ, גבר שמלטפים לו את האגו – גומר! חיכיתי לרגע שמנשה הגדול התכופף עליי והתחיל לעסות את שדיי והתחלתי גם אני לצרוח, לזייף אורגזמה… וזה עזר! עוד כמה נעיצות חזקות וגם מנשה הגדול גמר, מודיע לי בקול כמה טוב לו בכוס שלי וממלא אותי בזרמתו החמה.

עמדתי מולו מבויישת, עדיין עירומה, הבריון שלו מאחורי, מחזיק אותי בידיי שלא אכסה את ערוותי הנוטפת, שלא אזוז, וסיגי, עירומה כמוני, מכינה במהירות למנשה הגדול את המשקה שביקש.
מנשה הגדול גמר את הוויסקי שסיגי הכינה לו ופנה אליי “עכשיו תקשיבי לי טוב מלכת היופי” הטיח בפניי כשהוא צובט לי בחוזקה בפטמה “יש לך שבוע להשיג את הכסף, שבוע, לא רגע יותר” עבר לצבוט בפטמה השניה ואני צעקתי מכאב “זאת אומרת אם את רוצה לקנות עוד שבוע תתקשרי מראש עד יום חמישי בצהרים, יש על מה לדבר, ואם לא את מתייצבת ביום שישי בבוקר עם כל הכסף שלי ביד! זה ברור?!?” הרים את קולו ולקינוח הוסיף עוד צביטה חזקה בפטמה.
“איי” צעקתי, גברים לא מבינים עד כמה כואבת צביטה כזאת או אולי בעצם הם מבינים אבל לא אכפת להם, “ברור” השפלתי מבט ודמעת עלבון זלגה מעיניי “אל תדאג, אני אביא לך את הכסף” הוספתי במין בטחון כזה כשנזכרתי בהצעה המפתה שעיתון גברים ישראלי הציע לי לפני שנה ודחיתי, מול מה שמנשה הגדול יעשה לי אם לא אחזיר לו את הכסף להצטלם בעירום מלא לא נראתה לי עכשיו בעיה.

רוברט, הסוכן שלי, סינן אותי! אף פעם הוא לא העז שלא לענות לי, אפילו אם היה עם מישהו אחר, מקסימום היה שואל אם זה דחוף וחוזר אבל היום לא, שולח אותי למענה הקולי שלו ולא עונה להודעות שהשארתי או למסרונים ששלחתי.
כל הלילה לא ישנתי, מסתובבת במיטה ולא מצליחה להרדם, ידעתי שרוברט מתעורר בערך בתשע אז בתשע בול צלצלתי אבל לא היתה תשובה והשארתי הודעה ראשונה… ושניה… אחר כך צלצלתי למזכירה וגם היא לא ענתה אז השארתי עוד הודעה.
כשזה לא עזר נגשתי למשרד שלו, רציתי להכנס אליו והמזכירה עצרה אותי “הוא עם מישהו, ביקש שלא יפריעו לו” חסמה את דרכי, עוד משהו שבחיים היא לא עשתה לי “אם את רוצה אני אגיד לו שהיית והוא יחזור אליך” ניסתה לנפנף אותי.
“אני מחכה” הודעתי “תודיעי לו!” התיישבתי וחיכיתי.
רוברט יצא אליי אחרי שעה וחצי, משחק אותה מופתע, צועק על המזכירה שלא הפריעה לו ונכנסנו לחדר.
פתאום התברר לי שכל ההצעות שהיו נעלמו! “בעיתון הגברים כבר מצאו מישהי אחרת והם לא מעוניינים” הפתיע אותי, מסביר לי על כל אחת מההצעות שהיו למה היא כבר לא רלוונטית.
“רוברט, אני צריכה כסף! 50,000 דולר דחוף במזומן עד יום שישי בבוקר!” התחננתי אבל הוא רק החוויר, גימגם התנצלות, הבטיח שיבדוק אבל מקולו שמעתי שזה רק מהפה החוצה, ללא כוונה אמיתית.
“רוברט, אני אלך לבטי!” איימתי, בטי היתה סוכנת שניסתה כבר מזמן לפתות אותי לעבור למשרד שלה, התחרות בין רוברט ובטי היתה ידועה בשוק ורציתי לנצל אותה “מצידי תתבע אותי, אני בטוחה שהיא תדע למצוא לי את הצעה המתאימה!”

לא דובים ולא נעלים, גם בטי סיננה אותי, בסוף היא הסכימה להפגש איתי אבל רק בבית קפה נידח ולא אצלה במשרד.
“אני מצטערת” היא ענתה לי שוב ושוב “אני לא רוצה לריב עם רוברט, אם הוא יסכים אז אולי נמצא משהו, גם לא בטוח, אבל בלי אישור ממנו בכתב אני לא מציעה לך אפילו הצעה אחת קטנה!”
זה שרוברט לא יתן לי אישור כזה הוא הבהיר לי מראש אז עברתי לפסים אישיים יותר, מחלתי על כבודי והצעתי לה את עצמי, ידעתי שהיא לסבית והעדפתי כבר לילה איתה על לילה עם מנשה הגדול אבל להפתעתי גם זה לא עזר, ראיתי את הפיתוי בעיניה, מין ריצוד כזה, אבל התשובה לא השתנתה.
מהר מאד הבנתי שמשהו כאן מסריח, כולם ברחו ממני כמו ממצורעת והכי גרוע ברחו ולא רצו להגיד למה, זאת אומרת לכל אחד מהם היה תרוץ, סיפור מהתחת, אבל את האמת אף אחד לא רצה לגלות לי.
ככל שהימים חלפו הפכתי יותר ויותר לחוצה, וככל שהפכתי לחוצה יותר מחלתי יותר על כבודי וירדתי ברמה, הלכתי לסוכנים שביום רגיל לא הייתי מדברת אתם בכלל אבל גם מהם לא באה לי הישועה, ביחוד לא אחרי ששמעו את הסכום שאני רוצה.

ביום חמישי הבנתי שבעצם אין לי בררה, עד יום שישי אין צ’אנס שאני אגייס את הסכום שאני חייבת למנשה הגדול ואני חייבת עוד הארכה.
התקשרתי וענה לי קול לא מוכר, הוא ידע במה מדובר, נתן לי להסביר לו ואפילו הקשיב בשקט, נותן לי לשפוך את ליבי, להתחנן, ובסוף הוא ענה לי “הבנתי, אני אגיד לו, תחכי שיודיעו לך מה הוא אמר”.
אחרי חצי שעה מנשה הגדול התקשר “הבנתי שאת רוצה לקנות עוד שבוע”.
“כן” גמגמתי “תראה…” ניסיתי להסביר לו, להתחנן.
“מלכת היופי שלי” קטע אותי אחרי המילה הראשונה “את לא צריכה להתנצל, ההצעה שלי היא כזאת…” המשיך והציע לי את אותו הסדר כמו עם סיגי, לילה בשבוע אני שלו והחוב נדחה בעוד שבוע, עד שאצליח לגייס את הסכום “מסכימה?!”
“כן” לחשתי, לא היתה לי הרבה ברירה.
“יופי, אז אני צריך אותך הלילה! כל הלילה! מבינה?”
“כן” מלמלתי.
“מה את מבינה?”
“הלילה אני שלך” מלמלתי “כל מה שאתה רוצה, איך שאתה רוצה, מה שתגיד” לחשתי, מדקלמת את המילים כאילו לא מדובר בי.
“יופי מלכת היופי” צחק “אני רואה שאת לומדת מהר, עכשיו תשמעי” וקולו הפך בבת אחת רציני “תגשי לסיגל” שלח אותי לחנות של מעצבת מפורסמת “תגידי לה שמנשה שלח אותך והיא תתן לך מה ללבוש ובשעה שמונה בדיוק יבואו לאסוף אותך מהדירה שלך” עצר רגע “אל תביאי פלאפון, אל תביאי ארנק, רק תהיי מוכנה!” וסגר.

מונית באה לאסוף אותי, נהג המונית צלצל וירדתי, מחביאה את המפתח בארון החשמל כי לא היה לי ארנק לשים אותו, ניסיתי לחקור אותו אבל כל מה שהוא ידע זה שהוא צריך להביא אותי לגלריה מסויימת ושם כבר יחכו לי.
גברי, שומר הראש הגברתן של מנשה הגדול, חיכה לי. רעד עבר בגופי כשראיתי אותו, לא יודעת למה, אולי מהמחשבה שאולי מנשה הגדול יתן לו לדפוק אותי היום, כמו שנתן לו לזיין את סיגי מול עיניי.
גברי הוביל אותי אחריו לעבר אולם גדול, פתיחת תערוכה של צלם מפורסם, ראיתי את המבטים המופנים אלי, השמלה שסיגל נתנה לי הלמה את גזרתי החטובה, אין ספק שעל שמלה כזאת דורין אטיאס היתה נותנת לי ארבעה וחצי דרקונים לפחות, נצמדת לגופי ומדגישה את מותניי הצרות וגזרתי החטובה, תומכת ומבליטה את שדיי העסיסיים והזקורים גם בלי החזיה שתתמוך בהם והמחשוף בגב שמגיע כמעט עד הישבן.
מנשה הגדול הלך לקראתי, מנשק אותי על לחיי כאילו היינו חברים ותיקים ומושיט לי את זרועו “בואי, אני רוצה להכיר לך כמה אנשים”.

קודם פגשנו בג’וני הצלם שהחמיא לי על יופיי, אחר כך פגשנו עוד כמה ידוענים, ממשיכים להסתובב עד שהגענו לאשה אחת, יפיפיה, “תכירי, זאת מירה” הציג אותה “רואת החשבון שלי”.
לרגע בחנו אחת את השניה כמו כל שתי נשים יפות שנפגשות, “נעים מאד” הושיטה לי יד ועיניה נעוצות בעמק שבין שדיי “מתאימה לי” פנתה למנשה הגדול והחליקה בידה כאילו במקרה על ישבני “אני חושבת שמיצינו פה, מצידי אפשר ללכת לאכול”.
מנשה הגדול פנה לגברי שהלך אחרינו, לחש לו משהו באוזן וזה נעלם “לפני שנלך בואו נגיד שלום לג’וני” נעמד ביננו, מחבק את מירה ביד אחת ואותי בשניה, מוביל אותנו בין הקהל עד שפגשנו בצלם.
“מדהים” החמיאה לו מירה “תערוכה מהממת, תגיד, אתה מצלם גם נשים בעירום?”
ראיתי את המבט החרמני שלו והזקפה שצמחה במכנסיו “כן אבל תלוי מי” ענה כשהוא בוחן אותי מלמעלה למטה, מפשיט אותי בעיניו שנדלקו בתאווה “אותה למשל הייתי מצלם” הצביע עליי “וגם אותך” הסמיק והצביע על רואת החשבון היפיפיה.
“20,000 דולר וביום ראשון בבוקר מלכת היופי אצלך בסטודיו” הודיע מנשה הגדול בלי לשאול אותי בכלל “נכון?!?” פנה אלי בקול מקפיא, מאיים, לוחץ בידו המחבקת על מותניי, מרגיש כנראה שאני רוצה להגיד לא ורומז לי שלא כדאי.
תגידו, היתה לי בררה?… הסכמתי.

בחוץ כבר חיכתה לנו המרצדס הכסופה של מנשה הגדול, ישבנו מאחור, אני ומירה רואת החשבון ומנשה הגדול ביננו, היד שלו עולה ומלטפת בין רגליי “את רואה איך אני דואג לך?” הרים מעט את שולי שמלתי שגם ככה לא הסתירה הרבה מרגליי הארוכות וליטף יותר גבוה בין רגליי “ביום ראשון תצטלמי והחוב שלך יקטן ב-20,000 דולר” הסביר וחייך “ככה זה, אני דואג לך אבל אני צריך לדאוג גם לכסף שלי, נכון?” פנה לרואת החשבון שרק חייכה בהנאה.
נסענו בשקט, כל אחד שקוע במחשבותיו כאשר לפתע רואת החשבון גחנה לעברו, נצמדת, ולחשה למנשה הגדול משהו באוזן, סוד שלא שמעתי, ראיתי את החיוך מתפשט על פניו של מנשה “את בטוחה, זה מה שאת רוצה?” שאל אותה והיא עשתה לו כן עם הראש.
“תורידי את התחתונים!” הוציא את ידו מבין רגליי.
קפאתי במקום, לא הייתי מוכנה לזה, “אבל” מלמלתי, מסמיקה.
“אבל מה?” שאל “מה סיכמנו?”
לא התווכחתי, הרמתי מעט את ישבני והתחלתי להוריד “מה שאתה רוצה” מלמלתי תשובה, מחזיקה את תחתוני התחרה שהורדתי ולא יודעת מה לעשות אתם.
“תני, אני אשמור לך” לקח אותם מידי והריח אותם, נשימה ארוכה כזאת ישר לריאות, “אני מת על הריח הזה” נשם שוב והניח אותם לצידו על המושב “את מתביישת ממירה?” שאל בחיוך ולא חיכה לתשובה “כי אם כן את לא צריכה, מירה כבר מתחילת הערב מסתובבת בלי התחתונים שלה! מה?” חייך “לא הרגשת? מירה, תראי לה” הרים את שולי שמלתה.
מירה באמת היתה בלי תחתונים, מרימה עוד את שולי שמלתה וחושפת את ערוותה בגאווה, ערווה מרוטה למשעי ושזופה! מפשקת רגלים ומראה בלי בושה את שפתי הפות הכהות והבשרניות הפרושות ככנפי פרפר משני צידיי הפס הורוד והנוצץ שחוצה בינן ואת הדובדבן אדום המקועקע לצידן.

המרצדס עצרה בדיוק ושתינו משכנו את השמלה למטה, מנסות לכסות את רזי צניעותנו. נכנסנו למסעדה ידועה ובעל המקום מהר לקבל את פנינו, מוביל אותנו לפינה אינטימית ומבודדת מעט.
הרגשתי עירומה! הסועדים הסתכלו עלינו במבט בוחן כשחלפנו על פניהם בדרך לשולחן שלנו, מתלחששים ולי היה נדמה שכולם רואים שאני בלי תחתונים.
צלם פפראצ’י התקרב וניסה לצלם אותנו אבל תנועה מהירה לעברו של גברי, שומר הראש המסור, חוסם את דרכו באותה עמידה שלובת הידים המאיימת שלו, הבריחה אותו, גברי לחש משהו למיקרופון קטן הצמוד לדש הז’קט שלבש, פעם ראשונה ששמתי לב למיקרופון ולאוזניה שבאוזנו, ושומר הראש השני פנה והלך אחרי הצלם “אל תדאגי, לא יפרסמו שום תמונה” לחש לי מנשה הגדול למראה המבט החושש שלי “וחוץ מזה, מה? את מתביישת לצאת איתי?”
הסמקתי, מלמלתי “לא” מתנצל ולשמחתי הוא לא המשיך ללחוץ בנושא, מחכה שיושיבו את מירה ואותי ורק אז התיישב… מפתיע אותי עם נימוסי הג’נטלמן שלו.
האוכל היה מעולה, אכלתי כבר במסעדות טובות אבל באמת שפה היה משהו, בעל המקום שהוא גם השף דאג לכל מחסורנו.
בהתחלה הייתי לחוצה, חששתי מהפתעות, אתם יודעים שמנשה הגדול יבקש ממני לעשות משהו שיביך אותי בפרהסיה, אבל ככל שהזמן עבר וכלום לא קרה נרגעתי, נהנית מהאוכל ומהשיחה הקולחת, שותה יין ועונה למירה על שאלות בענייני תחרות מלכת היופי.
תוך שאנו אוכלים את המנה העיקרית הם התחילו לדבר בענייני עבודה, משהו על הדו”ח השנתי שלא בדיוק הבנתי, כשפתאום הרגשתי את כף הרגל היחפה של מירה שישבה מולי מטפסת ועולה בין רגלי.
קפאתי, אולי גם הסמקתי, לא יודעת מה לעשות, “תתני לה” סינן מנשה הגדול תוך שהוא חותך עוד חתיכה מנתח הקצבים שלפניו ומכניס לפיו, “אל תתנגדי, תפתחי ת’רגלים” הניח יד על רגלי וליטף, משך בעדינות שלא תהיה אי הבנה.
אני לא יודעת איך הוא הרגיש מה היא עושה לי אבל פישקתי, לא מתווכחת ומודה לאלוהים על המפה הארוכה שמסתירה את הנעשה מתחת לשולחן, מסמיקה ומתרכזת במנה שלפניי, דניס אפוי, מנקרת מבשר הדג הלבן וזיתיי הקלמטה, מרגישה את כף רגלה עולה ולוחצת על תלולית הערווה שלי, את הבוהן שלה משפשפת בין שפתי הפות הרגישות, מלטפת וחודרת בינן, נוגעת בפנים ודוחפת עוד קצת.
רק גמרתי לאכול ומירה פנתה למנשה “היא רטובה, מלכת היופי שלך” אמרה וחייכה לעברי “זה נעים לך?” התכופפה לעברי ולחשה “את אוהבת את זה?”
שתקתי, מה אני אגיד לה? שכן? שזה נעים לי מה שהיא עושה לי שם בין הרגלים? לא מספיק שהיא מרגישה עד כמה אני רטובה היא גם צריכה לשמוע את זה?
“תעני!” סינן מנשה הגדול בולע את החתיכה האחרונה מנתח הבשר שלפניו, נתח קצבים, העילית שבבשר שנצלה במיוחד בשבילו על ידי השף, “שאלו אותך, תעני!” ניגב את פיו במפית ולגם שוב מהיין והיה מין איום כזה בקולו.
“כן” לחשתי, מסמיקה עוד יותר ומירה חייכה, לוחצת בכף רגלה ומעסה את תלולית ערוותי, מחדירה את הבוהן יותר עמוק ושולחת זרמים בגופי.
“ראית את הסרט הרי פגש את סאלי?” שאלה מירה, מפמפמת בבוהן כף רגלה ומחייכת.
“לא!” הבנתי מיד את כוונתה “את לא מתכוונת שאני…”.
“כן” החזירה לי עוד לפני שגמרתי לשאול “אני רוצה לשמוע אותך”.
“גם אני” הוסיף מנשה, קובע עובדה.
מזל שישבנו קצת מבודדים, מזל שהאור לא הכה בי ומזל שאני ישבתי עם הגב למסעדה, נשענתי קצת לאחור, עצמתי עיניים ושיחקתי אותה, לוחשת גניחות כמו בסרט, אפילו יותר טוב ממג ראיין, אני גונחת והיא מפמפמת בי, מזיינת אותי עם הבוהן של כף רגלה.
שמתי לב פתאום שזה בא לי, שאני לא צריכה לזייף, שמה שמירה עושה לי שם למטה עם כף הרגל שלה עושה לי את זה, עוד כמה גניחות כאלה וגמרתי, נאנחת ופותחת עיניים, רואה את שניהם צוחקים ואת המלצרית עומדת לידי, מסתכלת בי בפה פעור ובעיניים פקוחות לרווחה “איזה קינוח תרצי גברתי?” גמגמה “יש לנו…”

להפתעתי, כשיצאנו מהמסעדה, גברי שומר הראש הוביל אותנו דרך מסדרון ארוך אל המלון הצמוד, עברנו בלובי, מנשה הגדול מחבק את מירה ואותי, ידו מלטפת את ישבני, מתעלם מהמבטים הנשלחים אלינו.
עלינו במעלית, ליד אחד החדרים עמד כבר שומר הראש השני מחזיק לכבודנו את הדלת פתוחה.
עוד לפני שגברי סגר את הדלת מירה כבר פשטה את השמלה מעליה, בתנועה חתולית משכה אותה מעל ראשה וזרקה לעבר מזוודה פתוחה שהיתה מונחת בצד, נשארת רק בחזיה לבנה מינימלית, כזאת שרק תומכת ולא מסתירה, וגרבי ניילון התפוסים בחגורת ביריות מתחרה לבנה, מתופפת בנעלי העקב הגבוהות לעבר בקבוק שמפניה שעמד מחכה בכלי מלא קרח, פתחה והתחילה למזוג לכוסות הזכוכית הגבוהות.
“את צריכה הזמנה מיוחדת?” גער בי מנשה הגדול, מוריד את הז’קט שלבש וחולץ נעלים “תתפשטי!” פתח את העניבה “או אולי את רוצה שאני אקרא לגברי לעזור לך?”
התפשטתי, לא הייתי צריכה הרבה, מראש הייתי בלי חזיה, את התחתונים הורדתי עוד במרצדס, שלחתי ידים לאחור, פתחתי את הריץ’ רץ’ והשמלה החליקה לרצפה, משאירה אותי עומדת עירומה כביום היוולדי.

מירה הגישה לנו כוסות שמפניה “לחיים” השקנו כוסות ומירה התיישבה בכורסה הגדולה, מפשקת ומותחת את רגליה הארוכות, גומרת את השמפניה בשלוק אחד ומגישה לי את הכוס “תמזגי לי” ביקשה בקול מתפנק ואני מלאתי לה את הכוס חזרה, לה ולמנשה הגדול.
מנשה הגדול עמד מולי בתחתוני בוקסר בלבד, עמד לו, ראו את זה היטב, הזיין שלו מתח את בד התחתונים, בונה אוהל גדול, “קחי” הגיש לי צלחת עם תותים “בסרט אשה יפה אמרו שזה משביח את הטעם”.
“בוס” ככה מירה קוראת לו למרות שהיה ברור שהיחסים בינם היו הרבה מעבר ליחסי עובד מעביד “גם אני רוצה” המשיכה מירה עם הקול המתפנק שלה ולקחה תות גדול מהצלחת שהגיש לה, הכניסה אותו לפה, מלקקת אותו בתנועה מפתה ונוגסת בו, נותנת לעסיס לנזול ויורדת ומלטפת את שפתי הכוס שלה איתו, דוחפת מעט, מצפה במיץ האדום את שפתי הפות כאילו היה זה שפתון ופונה אליו באותו קול מתפנק “בוס, תגיד לה שתרד ותטעם אותי, שתאכלי מפרי גני” הצביעה על ערוותה המרוחה במיץ התות “שתפנק אותי”.
הייתי המומה, ידעתי שלא באתי לפה רק ליופי, ידעתי שמנשה הגדול מתכוון לזיין אותי אבל לזה לא חיכיתי, לא ציפיתי שמירה תהיה זאת שתוריד אותי על הברכים בין רגליה.
“מגיע לה!” הצטרף גם מנשה, מתיישב בכורסה גדולה מולנו ומסתכל בנו “היא חסכה לי הרבה כסף בדו”ח האחרון” הוסיף “תרדי על ארבע ותפנקי אותה, כנסי לה בין הרגלים ואני רוצה לשמוע שהיא נהנית, שהיא גונחת בהנאה” מתח רגליים, שותה ישר מבקבוק השמפניה שלקח לידו “נו, אני רוצה לראות!”

התחלתי בהיסוס, כורעת על ארבע בין רגליה, שפתי צמודות לשפתי הפות המרוחות שלה ואני מלקקת בלשוני את העסיס שנצבר בינן, נוגעת בתוכה וטועמת מטעמה האמיתי.
זה לא שלא ירדתי אף פעם לאשה, ירדתי ומצצתי ואני אפילו אוהבת את הטעם, אבל אף פעם לא עשיתי את זה ככה, כשגבר יושב בצד ומסתכל כאילו היתה זו הופעה פרטית באחד המועדונים המפוקפקים ליד הבורסה ליהלומים.
“אל תחשבי שהוא שם” לחשה לי מירה כאילו קראה את מחשבותיי, מצמידה בשתי ידיה את ראשי לערוותה וגונחת גניחת הנאה קולנית ראשונה, “כן” ארוך ומתפנק כזה, מדריכה אותי איך היא רוצה שאעמוד, לפשק את הרגלים שלי ולקח לי זמן להבין שהיא עושה את זה כדי שהבוס שלה יוכל להציץ יותר טוב לכוס שלי, להסתכל על שפתי הפות המוצגות לראווה ובחריץ הרטוב שבינן, כן, הייתי רטובה, התחרמנתי וגם היא, גונחת בקול “הו, כן, זה טוב, כן, תמשיכי, כן ככה”
ידעתי מה אני צריכה לעשות. ריקי, המעצבת הלסבית שלקחה אותי תחת חסותה לימדה אותי איך מפנקים אישה, הדגימה לי בלשונה את מה צריך לחפש כדי שאגמור ואת זה בדיוק חיפשתי עכשיו בלשוני, את כפתור תשוקותיה, חיפשתי את הדגדגן ומצאתי אותו, נפוח מתאווה, מצאתי תפסתי ומצצתי בעדינות, כמו שאהבתי שריקי מצצה לי, ומירה הגיבה מיד… גומרת בקול ומבקשת עוד!

הייתי כנראה שקועה בלפנק את מירה ולא הרגשתי שמנשה הגדול קם והוריד את תחתוני הבוקסר שלו, לא הרגשתי גם כשהוא ניגש ונעמד על ברכיו מאחורי, הרגשתי רק כשהזיין שלו התחכך בין שפתי הכוס שלי והוא אחז אותי בחוזקה במותניי ונעץ את זקפתו הגדולה עמוק לתוך הוגינה שלי, חודר בין שפתי הפות ומחליק אל תוך הנרתיק הרטוב, תוקע, גונח בהנאה ומתחיל לפמפם אותי.
האמת שגמרתי, לא נעים להודות אבל הייתי כל כך מגורה שגמרתי, לא סיפרתי, גם לא יכולתי, מירה הצמידה את פרצופי חזק לערוותה, גומרת שוב, ומנשה הגדול טחן אותי מאחור, מרעיד את כל גופי בנעיצותיו החזקות ומרקיד את שדיי התלויים תחתיי.

אף פעם לא זיינו אותי ככה! עומדת על ארבע, מוצצת ונטחנת ביחד, גומרת שוב, מרגישה שגם מירה באה עוד פעם, שומעת אותה מודיעה למנשה הגדול בקול “בוס, אני גומרת, היא עשתה לי את זה, תודה בוס! תודה מלכת היופי!” ומרגישה איך הוא מצטרף אליה וגומר בתוכי, נועץ ונצמד לישבני, יורה את מטענו החם וממלא את נרתיקי בשפעת זרמתו החמה.

אם לרגע קיוויתי שזהו, מנשה יתן לי ללכת, מהר מאד הבנתי שכשהוא אמר כל הלילה הוא התכוון לזה ולא מוכן לוותר אפילו על דקה, הוא התיישב חזרה בכורסה הגדולה, פתח את הטלוויזיה וקרא לי לבוא ולמצוץ לו.
“אני רוצה אותך כמו שקודם מצצת למירה” חייך לעברי כשהוא מצביע על הזיין השמוט בין רגליו, שוכב מדולדל רטוב בקוקטיל תענוגותי ותענוגותיו “יאללה בואי” זרז אותי כשהוא מפשק את רגליו.
נעמדתי על ברכי בין רגליו, אחזתי את הזין בידי והתחלתי למצוץ לו, טועמת את הטעם המלוח של זרמתו, “לא ככה, על ארבע, כמו קודם” תיקן אותי ובאותו רגע לא הבנתי למה “תעמדי כמו כלב ותמצצי לי”. מצצתי והרגשתי שנעמד לו, שהזיין שלו מתעורר ומזדקר בפי, מכניסה את כולו לעומק גרוני ומוצצת, מכניסה ומוציאה, משפשפת בעדינות בשפתי ובשיניי.
“בוס, אני יכולה להצטרף?” שמעתי את מירה קמה מהכורסה שלה, ניגשת לצידי, טופחת על פלח ישבני ומעבירה אצבע לאורך הכוס הרטוב שלי “תנענעי את הישבן” הפליקה לי קלות על פלח ישבני השני.
“תנענעי! תעשי כל מה שהיא אומרת לך” הוסיף מנשה הגדול למען הסר ספק ואני התחלתי לנענע את פלחי ישבני “וכן את יכולה להצטרף” ענה למירה “למה, את רוצה לדפוק אותה?”
“כן בוס” ענתה בקול עליז ומתפנק, עקבתי אחריה בעיניי עד שנעלמה שוב מאחורי “אל תפסיקי!” שמעתי אותה מתרה בי והמשכתי לנענע את פלחי ישבני.
כשהיא חזרה, עומדת שוב לצידי ושואלת את מנשה הגדול בחיוך גדול “מה אתה אומר בוס, איזה כובעון לשים?” מציגה בפניו לבחירה שלושה סוגי קונדומים וראיתי את הסטראפ-און שצמוד לאגנה! קשור ברצועות עור שחורות שקשורות סביב ישבנה.
ידעתי מה זה, כשגרתי עם ריקי היא קנתה לי כזה מתנה והייתי דופקת אותה, קושרת לי וטוחנת אותה, אהבתי לזיין אותה ככה אבל אף פעם לא נתתי לה לזיין אותי, אני קבעתי שם, אני הייתי ה”גבר” ו…רעד עבר בגופי, עכשיו אני הולכת לחטוף את זה, להרגיש.
“את המחוספס” קטע מנשה הגדול את מחשבותי, מצביע על אחד הקונדומים שבידה והיא פתחה והלבישה אותו על התותב המזדקר בין רגליה, מותחת אותו לכל האורך, מפליקה לי שוב “תנענעי!” ומתייצבת מאחורי.
מנשה הגדול אחז בראשי, מצמיד אותי לערוותו עד שכמעט ונחנקתי מהזיין שמילא את פי כשמירה נעצה את התותב תואם הזיין שלה בתוכי בתנועת אגן חזקה, מירה זיינה אותי עם כל הלב, דוחפת באגנה עד שכל התותב היה נעוץ עמוק בנרתיקי ופמפמה, ידיה על אחורי, תופסות בפלחי ישבני המוצקים, ואגנה נע קדימה ואחורה בתנועות מהירות וחזקות.
“תודה בוס” אמרה בקול מתחנף ונעצה נעיצה חזקה, מרעידה את שדיי התלויים “אני מתה כשאתה מרשה לי לזיין ככה” הגבירה את הקצב “הנה אני גומרת, בוס אני גומרת!” צעקה אבל לא הפסיקה לזיין.
מנשה הגדול שלף רגע את הזין שלו מפי “את נהנית, נכון?” שאל ולא חיכה לתשובה “תגידי לרואת החשבון שלי תודה!”
“תודה!” צעקתי בקול שתשמע “תודה רואת החשבון, אני אוהבת מה שאת עושה לי” המשכתי, קצת בציניות אבל האמת שקצת אהבתי את זה באמת, אני לא יודעת אם זה בגלל שהתותב היה נוקשה כזה או בגלל הכובעון המחוספס ששפשף במקומות הנכונים אבל גם אני גמרתי, גמרתי ואני מתביישת לספר אבל רציתי עוד.
מירה גמרה שוב, מודיעה לו בקול, ומנשה הגדול הצטרף, בדיוק כמו בפעם הקודמת, גומר גם הוא כאילו תאמו את זה מראש, אוחז בראשי ומשפריץ “תבלעי!” סינן ומילא את גרוני בזרמתו הריחנית והחמה “תבלעי הכל! חבל על כל טיפה” ושניהם פרצו בצחוק.

עשינו הפסקה, מירה הזמינה משרות החדרים בקבוק שמפניה נוסף אחרי שמנשה הגדול גמר את הראשון ועוד תותים וקצפת.
בקשתי ללכת להתרחץ ומנשה נתן את ברכתו, כשחזרתי מירה ישבה על ברכיו, הוא עטוף בחלוק רחצה לבן והיא, עירומה, נמרחת עליו, שותים מהשמפניה שהגיעה, מירה מטפטפת טיפות שמפניה בין שדיה שמחליקות והוא אוסף אותן עם לשונו, מורחת קצפת על הפטמה שלה ומנשה הגדול מלקק בהנאה.
רציתי לשבת בכורסה אבל ה”לא!” של מירה הקפיא אותי במקומי “בוס” לחשה לו באותו קול מתפנק ומפתה שכבר הכרתי קודם “אני רוצה עוד” נשפה לו באוזן “אני רוצה להשתפשף”.
לא הבנתי מה זה להשתפשף אבל היה ברור לי שאני בעסק, עמדתי עירומה והסתכלתי עליו, על מנשה הגדול שחייך חיוך מאוזן לאוזן, “את יודעת למה היא נמצאת פה?” דיבר אל מירה והצביע עלי “היא נמצאת פה בשבילך! תעשי לה מה שאת רוצה והיא לא תגיד לך לא, נכון מלכת היופי?!” והפעם הוא פנה אליי.
“נכון” לחשתי במין השלמה כזאת “מה שתגיד בוס” השתמשתי בשם שהיא קוראת לו, “אם זה מה שאתה רוצה בוס אז אני פה בשבילה, מה שהיא רוצה”.
מירה קמה והושיטה לי יד “בואי” הובילה אותי אל עבר המיטה הגדולה שבחדר, עוצרת ליד ונצמדת אלי, מחבקת אותי, שדיי ושדיה נמחצים אלה לאלה ומנשקת אותי על השפתים נשיקה תאוותנית כזאת, מניחה את כפות ידיה על ישבני וחופנת, מצמידה ערווה לערווה.
“אני רוצה שתשכבי על המיטה” לחשה לי “תשכבי על הבטן ותניחי כרית מתחת לכוס” נישקה אותו שוב נשיקה תאוותנית “עכשיו תשכבי” דחפה אותי בעדינות אל המיטה.
שכבתי, מסדרת את הכרית מתחתי ועדיין לא מבינה את הכוונה שלה, מירה עלתה על המיטה והתיישבה על הרגליים שלי “תמתחי ידים לצדדים” הורתה לי ואני מתחתי, אוחזת בסדין והיא נשכבה עלי, מכסה את גופי בגופה, שדיה נמחצים אל גבי, מנשקת בתאווה את עורפי “כן ככה” התחילה לשפשף את ערוותה בישבני המוצק “כן ככה אני אוהבת” גנחה “כן, ככה, תודה בוס, תודה”.
לדעתי היא גמרה למרות שהיא לא הפסיקה, משתפשפת בתאווה בישבני, מדליקה גם אותי, היא משתפשפת וערוותי מתחככת בבד הכרית שמתחתיה, מתחככת ושולחת זרמים כאלה בכל גופי, גלים של חום שמתרכזים למקום אחד, למוקד תענוגותיי.
“אני אוהבת נשים” לחשה לי כשהיא מוצצת את תנוך אוזני “ועכשיו את פה בשבילי” המשיכה ושמעתי את ההנאה בקולה “זה טוב לשכב עליך, גמרתי קודם, כשזיינתי אותך, ועכשיו אני הולכת לגמור שוב על התחת שלך” שפשפה את ערוותה בכוח והרגשתי את עסיס תענוגותיה נוטף ונמרח על ישבני.
הרגשתי את מנשה הגדול עולה על המיטה אבל לא ראיתי אותו, מירה גמרה שוב, הפעם צועקת את זה בקול ושוב מודה למנשה הגדול, הבוס שלה “זוזי” שמעתי אותו ומירה התגלגלה ממני “חיממת אותי עם ההצגה שלך” נשכב עלי, מוחץ אותי תחתיו, מצמיד את הזין שלו לכניסת המשרתים שלי.
“זה לא…” צעקתי.
“זה בדיוק מה שבא לי” לא נתן לי לגמור ונעץ את הזיין המתוח לתוך התחת שלי, תוקע אותו בחוזקה ומותח את פי הטבעת עד שכמעט ונקרע “כן” גנח בהנאה, כן ארוך של תענוג צרוף “כן, ככה” היה כולו בתוכי, כל הזין שקוע בתחת שלי, “כן, אני אוהב לדפוק בתחת” התחיל לפמפם וידעתי שהרבה זמן יכאב לי כשארצה לשבת “כן” טחן במהירות, מתנשף ופתאום נמתח “כן, אני מת על התחת שלך” צרח והשפריץ… לשמחתי הרבה גמר!

שכבתי על המיטה, כאב לי בתחת, מנשה הגדול הלך להתרחץ “תדאגי שגברי ישלח אותה הביתה” אמר למירה “ואת!” פנה אלי “אל תשכחי ביום ראשון בבוקר להיות בסטודיו וכדאי לך שג’וני, ידידנו הצלם, יהיה מבסוט והחוב יקטן!”

במונית שהובילה אותי הביתה התכווצתי במושב האחורי, מרגישה מושפלת ומלוכלכת כל כך וכאילו זה לא מספיק לי ברדיו שר לאונרד כהן בקולו המגרה את “כל אחד יודע” (Everybody knows).
כשהוא הגיע לשורה “there were so many people you just had to meet without your clothes” התחלתי לבכות ונזכרתי ששכחתי את התחתונים שלי אצלו.

 

המשך קריאה – חלק ב

הוספה למועדפים שלי