הזדמנות נוספת

טלי לא הבינה מה היא עושה שם, עומדת לבושה בחלוק לבן באולם הענק, מוזיקה שקטה ורגועה ברקע, מסביבה אנשים בחלוקים לבנים זהים עומדים בתורים, עומדים בשקט, לא מדברים.

השקט המם אותה, את טלי, אף פעם לא ראתה אנשים עומדים ככה בתור, בשתיקה כזאת, לא מנסים לדחוף או לעקוף.
שלט גדול היה תלוי גבוה על הקיר הלבן "בסיס קליטה ומיון", מוזר! ניסתה להזכר, מה היא עושה פה? איך הגיעה? למה גם היא לבושה ככה? ולא הצליחה.

שלט קטן היה תלוי מעל ראשה של הפקידה שישבה ליד השולחן הקטן שבקצה התור בו עמדה "הבאים מישראל", הסתכלה מסביב וראתה שמעל כל השולחנות תלויים שלטים דומים, בשולחן שמימין "הבאים מאיסלנד" ובשולחן משמאל "הבאים מאירלנד" מסודרים לפי הא-ב האנגלי ולפני כל שולחן תור, לפעמים ארוך ולפעמים קצר.

הסיני שעמד לפניה התיישב ליד השולחן והיא התקדמה עד לקו הצהוב המתוח על הרצפה, סיני? התפלאה, מישראל??
הקשיבה לשיחה שלהם, בסינית, וקלטה פתאום שהיא מבינה. "אתה מת!" הודיעה לו בשלווה הפקידה "היתה תאונת עבודה, נפלת ממנוף ונהרגת, יש לך מה להגיד?"
"אלוהים" חשבה בליבה "הוא מת!" הרגישה איך הלב שלה דופק במהירות "רגע אז אולי גם אני? לא, לא יכול להיות, אני צעירה מדי"
הסיני קיבל פתק אדום ובלי להתווכח הלך לדלת הגדולה והאדומה.
"הבאה בתור" הודיעה הפקידה הבלונדינית ששדיה הגדולים מאיימים לקרוע את כפתור החלוק המתוח שלבשה וטלי התיישבה מולה.

"את מתה" הודיעה לה הפקידה באותו טון מכני, חסר כל רגש, כשהיא לועסת מסטיק "הייתה תאונה, נפלת מהצוק ונהרגת" המשיכה בקול חד-גוני ומשועמם "יש לך מה להגיד?"

"כן, זה לא יכול להיות, אני לא יכולה למות, אהה… אני צעירה"
"את בת 19" ענתה הפקידה באותו קול אדיש, מקלידה במהירות על המקלדת שלפניה.
"כן אבל עדיין, אני צעירה, כל כך הרבה דברים לא הספקתי" מסתכלת על הפקידה המקלידה כשפניה קפואות "תגידי, מה את עושה?"
"מתעדת" הסתכלה עליה במבט הקר שלה, לועסת את המסטיק במרץ, "כותבת כל מה שאת אומרת"
"בשביל מה?"
"לפרוטוקול" ענתה, לועסת במרץ, ושלחה בה מבט כאילו היא מטומטמת "אני כותבת והמחשב קובע לאן לשלוח אותך" הסבירה "בגלל זה קוראים לנו בקו"ם, בסיס קליטה ומיון"
"ומה זה הדלתות?" המשיכה טלי לחקור.
"האדומה לגיהנום, הירוקה לגן עדן והלבנה פרסונל, לא חשוב, במילא זה לא בשבילך" הסתכלה לה ישר בעיניים "יש לך עוד משהו להגיד לפני שאני לוחצת הכנס, זאת אומרת ENTER?"

"כן" לחשה טלי ודמעות בעיניה, "אני כל כך צעירה ולא הספקתי" הרגישה שהיא מסמיקה בכל גופה "את יודעת, לא עשיתי את זה"
"כולם אותו דבר, לא הספיקו" ענתה הפקידה בקול משועמם "לא עשית מה?"
"את יודעת" לחשה טלי והשפילה עיניים, מסמיקה עוד קצת "אני… אהה…" גמגמה במבוכה "אני בתולה" השלימה במהירות "עדין לא הזדיינתי!"
"בת 19 ובתולה??" צחקה בקול הפקידה, מקלידה במהירות.
"כן" לחשה חזרה והיה נדמה לה, לטלי, שכל האולם מסתכל עליה.
"אבל" אמרה הפקידה בקול לא מאמין "אתם הייתם באמצע ה…" סובבה לעברה את המסך שלפניה "הנה תראי"

הזכרון התחיל לחזור אליה למראה התמונות הראשונות שרצו על המסך, הילוך חוזר של הדקות האחרונות של חייה, יושבת בספסל האחורי של מכונית לא מוכרת, חולצתה פתוחה ובחור שיושב לצידה מעסה את שדיה החשופים, מוצץ את הפטמה הכהה והזקופה.

נראה לה מוכר הבחור ולא זכרה מאיפה, "זה הוא" לחשה לה הפקידה והצביע על הבא בתור, הבחור שעמד ליד הפס הצהוב וחיכה לתורו, "טייס, לדעתי ילך לגהינום, לא רשומה לזכותו אף מצווה" המשיכה, לועסת את המסטיק בקול, "אולי תפגשי אותו שם".

טלי הביטה מוקסמת במסך שלפניה, מנסה להזכר איך הגיעה לשם, רואה את עצמה עוזרת לו להפשיט אותה ועוזרת גם לו להתפשט, אוחזת בידה בזין הזקור שלו ומשפשפת.

"אם תשאלי אותי, היית צריכה למצוץ לו" לחשה לה הפקידה בקול של אחת מבינה כשהבחור השכיב אותה על הספסל והתחיל לסדר את עצמו בין רגליה, "גברים אוהבים שמוצצים להם, זה מעמיד להם, אני תמיד מוצצת לפני" המשיכה אבל את טלי זה לא עניין, רק עקבה אחר מעשיה, שוכבת על הגב ורגליה מפושקות והוא מכוון את אברו בידו אל החריץ הרטוב "בעדינות" שמעה את עצמה לוחשת "אתה הראשון שלי, אתה יודע שאני בתולה" המשיכה כשהוא משפשף את העטרה בין שפתי הכוס הרגישות.

"הנה, עכשיו אתם מתחילים להדרדר" לחשה לה הפקידה ובפעם הראשונה היא שמה לב לנוף הנע דרך החלון, קודם לאט אחר כך יותר מהר והם שקועים במעשיהם ולא מרגישים "עכשיו אתם נופלים" ובתוך המכונית התחוללה מהומה כשהמכונית נפלה במהירות, הבחור עף לצד אחד והיא לאחר, נדבקים לתקרה "סטופ!" הכריזה הפקידה שנייה לפני שפגעו באדמה והקפיאה את התמונה "נחזור ונבדוק" החזירה מעט לאחור והתחילה לעבור פריים אחר פריים, תמונה אחר תמונה… "את צודקת, לא היתה חדירה!"

הטלפון על השולחן של הפקידה צלצל בלי קול, רק מנורה אדומה שניצנצה בישרה על כך.
"ש…" לחשה לה הפקידה בקול רועד מפחד "שקט! זה הוא!"
"מי?"
"הבוס הגדול" לחשה "את יודעת!" הרימה מבטה כלפי מעלה, הוציאה במהירות את המסטיק מפיה וענתה במהירות.
טלי שמעה רק אותה, אומרת בלי סוף "כן אדוני" אחר כך היה "אבל" אחד ושוב "כן אדוני" הפעם מתרפס כזה.
"לא תאמיני" אמרה לה וחיוך ממזרי על פניה "הסיפור נגע לליבו של הבוס והוא אומר שבאמת לא מגיע לך למות בתולה" עצרה לרגע, מכניסה שוב את המסטיק לפיה ולעסה במרץ "הבוס החליט לתת לך הזדמנות נוספת!"

טלי יצאה מהמכונית ועברה למושב האחורי, יודעת בדיוק מה היא הולכת לעשות, הרבה זמן היא תכננה את זה.

בגיל 19 וקצת היא עדיין היתה בתולה, לא שהיא נראתה רע, להפך, כמה פוסטרים שלה התלויים בחנויות בגדי ים יוקרתיות כפרסומת למותג ישראלי ידוע מעידים על כך וגם עם ההצעות מחו"ל שדחתה רק כדי להתגייס אי אפשר להתווכח, אלא שהיא החליטה להשאר בתולה מתוך בחירה, שומרת את האוצר החבוי בין רגליה לאחד המיועד.

לפני חודש היא שינתה את דעתה! למה? אולי בגלל הבדיחות שרצו עליה ביחידה שבה שרתה, אולי בגלל השמועות שהתרוצצו על כך שהיא לסבית ואולי בגלל שנמאס לה לראות את החברות שלה חוזרות מהבית עם חיוך של חתולה ששתתה את השמנת על השפתיים ומספרות על הלילה הנפלא שבילו עם החבר במיטה, בכל מקרה היא סיפרה על כוונתה לנועה, החברה הכי טובה שלה.

"יש לי מישהו, טייס!" הודיעה לה נועה, "מתאים בשבילך בול, את יודעת, אלה עם היהלום בקצה" קרצה לה בעינה "גמר לא מזמן עם החברה שלו והוא פנוי כרגע" המשיכה "אני אארגן לכם בליינד דייט… ואל תדאגי הוא יכיר אותך, תסמכי עלי" אמרה מחייכת.

ישבו בבית קפה ודיברו לתוך הלילה, אחר כך הוא ליווה אותה הביתה, הולכים יד ביד, בחדר המדרגות תומר נישק אותה, נשיקה קטנה לא יותר מזה, והיא שלחה לו SMS, רק בשביל שיהיה לו את מספר הפלאפון שלה, ועלתה.

בפגישה השניה היתה התקדמות קטנה, ישבו במכונית הצבאית שלו והתמזמזו, נתנה לו לדחוף יד ולגעת לה בפטמה לפני שנסוגה, מסמיקה ומתנצלת.

נפרדו בלי לקבוע פגישה נוספת. "תהיה פעם שלישית" הבטיחה לה נועה "אני מכירה אותו, דווקא הלא שאמרת לו יאתגר אותו, ככה זה טייסים, אוהבים אתגרים" הסבירה "אבל מצד שני אל תגזימי!"

תומר צלצל ביום רביעי "אני מגיע לחופשה ביום חמישי בערב" סיפר לה וביקש שיפגשו.

לא התאפקה וסיפרה לנועה. "אמרתי לך" אמרה לה נועה "תציעי לו לקחת אותך לצוק" המשיכה "והפעם תיתני לו!!" הוסיפה וחיוך זימתי על פניה "בלי משחקים, לצוק הולכים בשביל להזדיין!" צחקה "ו…תאמיני לי, לא תצטערי".

"את בטוחה?" שאל אותה תומר כשהציעה שיסעו לצוק, "את יודעת מה עושים שם".
"בטוחה" קטעה אותו ורכנה לעברו, מנשקת אותו על השפתיים ונותנת לו להציץ מבעד למחשוף הנדיב שלבשה אל העמק המופלא הנחבא בין שדיה העסיסיים "יודעת ורוצה, סע!"
נסעו בדממה וחנו בקצה הצוק, בפינה חשוכה, שומעים את הגלים המכים בחוף שמתחתם ומתחילים לגעת זה בזה בהיסוס.
כשתומר רכן לעברה ידית בלם היד נתקעה לו בבטן והוא שחרר אותה, ניסו שוב להתקרב ושוב לא היה להם נוח.
"בואי נעבור לספסל האחורי" הציע תומר "אבל קודם תמשכי את הכסא שלך קדימה, שיהיה יותר מקום".

עברה במהירות לספסל האחורי, פושטת בדרך את התחתונים שלה, התיישבו ונצמדו בחיבוק, מצמידים שפתיים בנשיקה ארוכה, אחר כך נפרדו, פותחים את החולצה אחד לשני ושוב נצמדים, ידיו המחבקות משחקות בקרס החזיה שלה, פותח אותו בתנועה מיומנת ושוב נפרדים, מסתכלים אחד על השני במבט בוחן והוא חושף את שדיה ומרגיש איך הזין שלו מזדקר עוד יותר, מאיים לפרוץ ממכנסיו.

"אפשר?" שאל, שאלה רטורית, והניח את שתי ידיו על שדיה, רואה שהיא לא מתנגדת ומתחיל ללוש אותם בעדינות, רוכן ומנשק פטמה, רואה את ההנאה על פניה ועובר לשניה, הפעם גם מוצץ, קודם בעדינות ואחר כך בתאווה הולכת וגוברת.

"את בטוחה?" שאל "נועה אמרה שאת בתולה".
"כן" אמרה בבטחון ושלחה ידים לחנות מכנסיו, פותחת את המכנסים והוא עוזר לה, מושכת את התחתונים וחושפת את האיבר המתוח, אוחזת בו ומתחילה לשפשף, בעדינות, כאילו היתה זו בובת חרסינה שבירה, "כן, אני בטוחה" המשיכה "ואיפה היהלום שלך?"
"מה?"
"נועה הבטיחה שיש לך יהלום בקצה" צחקה ונישקה אותו על שפתיו, "עכשיו תפשיט אותי" לחשה לו בקול הכי סקסי שהצליחה.

שכבה עירומה על הספסל האחורי ביונדאי הצרה, רואה את תומר מוריד לגמרי את התחתונים שמשכה ממנו קודם עד הברכים, פישקה את רגליה והוא נכנס בינם, עומד על ברכיו ומסתכל בה "את יפה" לחש לה, נשען על ידיו ומנשק אותה "את, הכי יפה בעולם…" התחיל לשיר לה בקול את שירו של אייל גולן כשהוא מכוון את אברו אל בין שפתי הכוס הפרוסים בפניו, משפשף את העטרה לאורך החריץ הוורוד ומרגיש שהיא רטובה.

"בעדינות" לחשה לו "אתה הראשון שלי, אתה יודע שאני בתולה" המשיכה כשהיא מרגישה את השפשוף העדין של העטרה בין שפתי הכוס הרגישות שלה.
"אני יודע" לחש לה חזרה "אני מקווה שנועה גם אמרה לך שבהתחלה זה יכאב קצת אבל אחר כך יבוא הכיף".
"כן, בוא" לחשה לו, אפילו שנועה לא אמרה לה כלום, ועצמה חזק את העיניים "בוא תומר, בוא תפתח אותי, בוא".

כאב לה כשהוא חדר לתוכה, כאב חד של משהו שנקרע בתוכה כשהוא נעץ בבת אחת את כל הזין למעמקי הכוס שלה, שוכב עליה בכל כובד משקלו, מוחץ אותה ולא זז, רק מנשק את שפתיה, נשיקה תאוותנית כזאת שמשכיחה את הכאב.
"כאב?"
"כן"
"לצאת?"
"לא"
"מה??"
"רק תשכב… ותנשק אותי"
שכב עליה ככה, נשען על מרפקיו שלא למחוץ אותה לגמרי, וליטף את שערה בכפות ידיו, מלטף ומנשק.

"זהו, עכשיו תזיין אותי!"

התחיל לאט, בקטן, תנועות קטנות בישבן, ישבנו הלבנבן עולה ויורד באיטיות. אחר כך, כששמע את גניחת ההנאה הראשונה שלה, הגביר את הקצב "כואב?" שאל שוב.

"כבר לא, תמשיך" חיבקה אותו בשתי ידיה ונצמדה אל גופו החם.

נישק אותה במין תאווה כזאת וזיין במהירות, שומע את הגניחות שלה ונהנה "פתחתי אותך" לחש בגאווה לאוזנה ושוב נישק "מזל טוב, את כבר לא בתולה" טחן אותה, מהר וחזק, מכה באגנו וסוחט ממנה גמירה ראשונה, קולנית, מודיעה לו ולכל מי ששומע שהיא גומרת, גומרת ומבקשת עוד, שימשיך, והוא ממשיך, מרעיד את המכונית בכל נעיצה "אני גומר" צעק גם הוא "בואי!"

טלי באה, ועוד איך באה, גומרים ביחד, מרגישה את זרמתו החמימה ממלאת את נרתיקה ואורגזמה אדירה הרעידה את כל גופה…

טלי הרגישה פתאום שהמכונית זזה, לא התנועות האלה שהרגישה כשתומר טחן אותה, משהו אחר, כאילו נוסעת לאחור, הסתכלה בחלון והנוף זז, הבחינה במישהו מציץ בחלון, הסתכלה ועיניה כמעט יצאו ממקומן, נועה, החברה הכי טובה שלה, עומדת בחוץ, דוחפת את האוטו אל עבר התהום ומחייכת, מנופפת אליה בידה, כאילו אומרת לה שלום ולא להתראות!

רצתה לקום אבל תומר שכב עליה, רגוע כל כך, אברו המדולדל עדיין בתוכה. צעקה לתומר "אנחנו מדרדרים!" אבל כבר היה מאוחר, הרגישה איך הם עפים, נזרקים ונמחצים אל תקרת המכונית, ראשה פגע בחלון האחורי ואחר כך נהיה שקט…

טלי לא הבינה מה היא עושה שם, עומדת לבושה בחלוק לבן באולם הענק, מוזיקה שקטה ורגועה ברקע, מסביבה אנשים בחלוקים לבנים זהים עומדים בתורים, עומדים בשקט, לא מדברים.

השקט המם אותה, את טלי, שלט גדול היה תלוי גבוה על הקיר הלבן "בסיס קליטה ומיון", מוזר, ניסתה להזכר מה היא עושה פה? איך הגיעה? למה גם היא לבושה ככה? ולא הצליחה.

הגיע תורה וטלי התיישבה ליד השולחן, "את מתה" הודיעה לה הפקידה בקול מכני כשהיא לועסת בקול מסטיק "הייתה תאונה, נפלת מהצוק ונהרגת" המשיכה באותו טון חד-גוני "יש לך מה להגיד?"

"כן, אני צעירה מדי" ענתה אוטומטית והמראה של נועה שדוחפת את האוטו אל עבר התהום ומחייכת הבזיק פתאום מול עיניה "וחוץ מזה זאת לא היתה תאונה!"
"כן, כולם אומרים את זה" חייכה לעברה הפקידה בחיוך של אחת שיודעת "אבל לפחות הספקת".
"הספקתי מה??" לא הבינה.

"את יודעת" עשתה תנועה גסה ביד "עם ההוא, הטייס" הצביעה בהחבא על הבחור שעמד וחיכה ליד הפס הצהוב "לא חשוב" מסרה לה פתק לבן "ההוא שם למעלה אוהב אותך, תלכי לדלת הלבנה, מישהו כבר מחכה לך" הוסיפה הפקידה כשהיא מקלידה עוד משהו במחשב.

טלי קמה והלכה.

"הבא בתור" שמעה את הפקידה מודיעה בקול והבחור שעמד והמתין התיישב מולה "אתה מת, תאונה, נפלת מהצוק ונהרגת אבל לפני שנהרגת עשית מעשה טוב, מצווה" שמעה אותה אומרת "קח" מסרה לו פתק ירוק, לא שואלת אפילו אם יש לו מה להגיד, "מחכים לך בגן עדן".