הספור הינו המשך לספורים האלמנה ואשתי ודרור תקע כאן ורצוי לקרוא אותם תחילה.
הספור דימיוני, כל קשר בינו ובין המציאות או ארועים/שמות אמתיים הרי הוא מקרי בלבד!
נסעתי הביתה, כמו תמיד פקקים אינסופיים, זוחל ומדבר בפלאפון "אל תשכח שביום שישי אנחנו אצל דרור וורד" הזכירה לי אשתי "אתה חושב שהם יתנגדו שנביא גם את טליה?"
כמעט ועשיתי תאונה. ורד, אשתו של דרור, הייתה חברת ילדות של אשתי עוד מימיי האוניברסיטה העליזים, אבל המפגשים שלנו לא היו מפגשי העלאת זכרונות שגרתיים. "את בטוחה שאת רוצה?" חקרתי.
"כן, למה?"
"את יודעת" ניסיתי למצוא את הסבר המתאים ולא הצלחתי, "את יודעת, נו, הכי טוב שתשאלי אותם" המשכתי, "וחוץ מזה האלמנה בכלל תסכים לצאת לבלות? עברה שנה?"
"את זה תשאיר לי"
יום שמתחיל בזיון לא יכול להיות כולו רע כתב פעם מישהו באיזה ספר שקראתי, התעוררתי וחבקתי את אשתי מאחור, הכנסתי יד מתחת לכותונת וחפנתי את שדה בכף ידי, לש אותו בעדינות, נצמד אליה, מחליק את הזיין שנעמד אל החריץ שבין רגליה, דופק על פתחה. יום שישי בבוקר, הילדים בבית ספר ואיזה דרך טובה יותר לפתוח את סוף השבוע אם לא בזיון?
"לא ככה" התפנקה אשתי ונשכבה על גבה "בוא" פישקה את רגליה ואני באתי, נשכבתי בין רגליה כיוונתי את הזיין הזקור ונכנסתי בה, חודר לעומקה, שוכב עליה במלוא כובד משקלי, לא זז והיא מחבקת אותי בידיה וסוגרת רגליה על ישבני.
"זה טוב לשכב לך בכוס" לחשתי לאוזנה. המשפט הזה תמיד מדליק אותה, הרגשתי איך היא מתייחמת והתחלתי לדפוק אותה, בהתחלה לאט, משמן את הזיין בעסיס תענוגותיה, וכשהרגשתי שאני מחליק בתוכה בקלות הגברתי את הקצב "זה טוב" לחשתי והתחלתי למצוץ את תנוך אוזנה, עוד תרגיל שתמיד עובד, אשתי עצמה עיניים והתחילה לגנוח, בתאווה, "כן, תמשיך," הגבירה את קולה ואני את הקצב "כן, הנה, זה בא, כן, עוד" ואני השתוללתי בתוכה.
"בואי, בואי, בואי" הצטרפתי למקהלה
"אני באה" אשתי נצמדה אליי בחוזקה "כן, הנה, עכשיו, בוא!"
הרגשתי שאני גומר "קחי," נעצתי את אברי בחוזקה וקפאתי במקומי, נמתח לכל אורכי, "קחי," יריתי בתוכה את המטען העצור בחלציי "קחי!" שאגתי ונפלתי עליה מותש.
שכבנו זה ליד זו, מותשים, נושמים בכבדות.
"גמרת?" שאלתי
היא נתנה לי נשיקה "ביחד" צחקה "לא הרגשת?"
האמת שלא, לא עניתי, לא נעים.
"הם מסכימים" זרקה אשתי, "דברתי עם ורד"
לקח לי רגע לקשר, "והאלמנה?"
"אני אדבר איתה עוד מעט, לדעתי זה סגור"
בדרך לדרור ירד גשם שוטף, נהגתי לאט, המגבים בקושי הצליחו לנקות את השמשה. ורד הסתובבה לכיוון טליה האלמנה שישבה מאחור "בואי אני אסביר לך את חוקי המשחק שאנחנו הולכים לשחק"
"לא הסברת לה לפניי?" התפלאתי, "איך היא הסכימה?"
"בכללי" ענתה טליה במקומה, "הסבירה לי בכללי, הספיק לי בשביל להסכים. בחיי, לא ידעתי שיש דברים כאלה, חשבתי שזה רק בסרטים כחולים"
"למה, עם בעלך לא היית משחקת משחקים?" ומייד התחרטתי על השאלה, לא נעים לחטט בחיי המין של המנוח.
"לא" ענתה טליה, "עם בעלי הכל היה אחרת היינו…"
"את לא חייבת לענות" קטעתי אותה והתנצלתי, "מצטער, באמת את לא מוכרחה"
"זה בסדר" המשיכה טליה, "כבר הרבה שנים, עוד לפני המחלה הארורה, היינו עושים את זה רק פעם בחודש, "היום אני אדאג לעונתך" היה אומר לי ואני הייתי נשכבת על הגב ופותחת רגליים, הוא היה עולה עליי, בלי משחק מוקדם, בלי חימום, תוקע את הזרג שלו בתוכי, דופק אותי במהירות וגומר עוד קודם שהתחממתי. הייתי מזייפת אורגזמות, כדי שיהיה שמח, אבל לא גמרתי ממש כבר המון זמן, בעצם עד שאתה דפקת אותי באותו יום שישי"
משהו לא הסתדר לי "אמרת לי שהוא היה קוטף לך את הדובדבן" הזכרתי.
"זה היה מזמן, כשהיינו צעירים" שמעתי את העצב בדבריה, "כשהוא עוד אהב לזיין אותי בכל הזדמנות"
ריחמתי עליה, הרבה דברים היא לא ידעה, "תכף נגיע" החזירה אותנו אשתי למציאות וחזרה להסביר לטליה, "המקור, כמו שכבר אמרתי לך בבוקר, זה משחק הילדים אמת או חובה אבל אצלנו יש רק חובה! מסובבים בקבוק, מי שהבקבוק מצביע עליו קם ופושט פריט לבוש אחד, מוסר אותו למסובב וזה זורק אותו לערימה"
"למה לא זורקים ישר לערימה?" התפלאה טליה.
"שיהיה ברור מי הפסיד, תכף תביני" ענתה אשתי והמשיכה בהסבר "לכל משתתף ארבעה פריטי לבוש, חולצה, מכנסיים או חצאית, תחתונים, גופיה לגברים וחזיה לנשים. הכיף מתחיל כשערומים, כשאין יותר במה לשלם, אז מכריזים על פשיטת רגל והמסובב לוקח את המפסיד לחדר השינה יש לו רבע שעה בה הוא יכול לעשות בו כרצונו ואז חוזרים. המפסיד יכול בשלב זה להפסיק לשחק, המארח או המארחת שואלים אותו "ממשיך או פורש?" אם הוא מחליט להמשיך הוא מסובב את הבקבוק וממשיכים במשחק"
"ואם שוב מפסידים? שוב לוקחים אותך לחדר השינה?" שאלה טליה.
"לא בפעם השניה כולם ביחד חוגגים על המפסיד, עושים לו גאנג באנג"
"מה עושים?" התפלאה טליה
"גאנג באנג, דפיקה קבוצתית" הסברתי
"ואחרי?" הקשתה טליה
"בדרך כלל אין אחרי, זה הופך לאורגיה, כולם שוכבים עם כולם, עד-לא-ידע של מין קבוצתי" הסבירה אשתי
"ועכשיו, כשאת מבינה, את בטוחה שאת עדיין רוצה?" שאלתי את טליה "את עדיין יכולה להתחרט"
"כן!" טליה ענתה בתקיפות, נחרצת, "אני בפנים, רוצה, זה מחרמן"
"תכירו, טליה" הצגתי את האלמנה לדרור וורד.
"נעים מאד, דרור" דרור לחץ את ידה, מפשיט אותה בעיניו.
"ברוכה הבאה, אני ורד" סקרה אותה ורד במבט בוחן, "בואו הכנסו".
נכנסנו והתיישבנו, פוצחים בשיחת חולין, לא לאורך זמן. "צריך לרוקן בקבוק" הודיעו דרור כשהוא חולץ פקק מבקבוק "בשביל המשחק" מזג לכוסיות והגיש לכולנו "לחיים"
שתינו ודרור מילא מחדש, המשכנו לשתות עד שהבקבוק התרוקן והאווירה התחממה. "חשבתי על שדרוג" אמר דרור כשהוא חולץ פקק מבקבוק יין נוסף, "לפני שמורידים בגד שותים כוסית, לעידוד עצמי" לא התנגדנו
התיישבנו במעגל, על כריות שורד הכינה, דרור הניח את הבקבוק במרכז "שלושה סיבובים לפחות" הזכיר לנו "אחרת זה לא נחשב" ורד אחזה בבקבוק, "המארחת מתחילה" ציחקקה וסובבה את הבקבוק בפעם הראשונה, רגע של מתח והבקבוק הצביעה עליי.
קמתי ממקומי, דרור הגיש לי כוסית יין, שתיתי אותה בלגימה אחת, הורדתי את החולצה, מסרתי אותה לורד והתיישבתי חזרה.
אחזתי בבקבוק וסובבתי אותו, חזק, הרבה יותר משלושה סיבובים. רגע של מתח והבקבוק עצר מול אשתי שקמה, שתתה את הכוסית שהגיש לה דרור, והתחילה לפתוח כפתור אחר כפתור בחולצה, בתנועות מחרמנות, חושפת את חזיית התחרה הלבנה שמתחתיה, הורידה והגישה לי אותה, התיישבה וסובבה את הבקבוק…
שיחקנו, צוחקים, מתפשטים לאט לאט.
אני הספקתי לאבד גם את הגופיה, נשאר בחצי גוף עליון חשוף, וטליה הייתה עדיין בכל בגדיה. סובבתי את הבקבוק וזה עצר מול טליה. ראיתי אותה מסמיקה, אני יודע שהפעם הראשונה הכי מביכה וניסיתי לעזור לה "טליה, טליה" עודדתי אותה מוחא כפיים בקצב והאחרים מצטרפים, טליה קמה, לקחה את הכוסית שהגיש לה דרור ורוקנה אותה בשלוק אחד, "טליה, טליה" המשכנו לעודד והיא התחילה לפתוח את הכפתורים, בתנועות מבוישות מגלה לעינינו את חזיית התחרה השחורה שלבשה, הורידה את החולצה ומסרה לי, מנסה לכסות על גופה החשוף בידיה, מתביישת, דרור הגיש לה כוסית נוספת, מחוץ למניין, והיא גמרה אותה בצמא, לקחה את הבקבוק וסובבה.
עוד רגע של מתח, הבקבוק מסתובב, מאט ועוצר שוב מול טליה שרוצה לסובב אותו מחדש
"לא, לא" עצרה אשתי בעדה "את צריכה לשלם את הקנס"
"אבל אני סובבתי" התפלאה טליה.
"אז תשלמי לעצמך" הגיש לה דרור כוסית נוספת, הפעם טליה הייתה יותר משוחררת, שתתה את הכוסית ובלי הרבה היסוסים הורידה את החצאית, נשארה בתחתוני טנגה שחורים, עשתה סיבוב שנשטוף את העיניים וחזרה לסובב.
המשכנו להתפשט, מאבדים עוד בגדים, מתערטלים…
הראשונה שאיבדה את התחתונים הייתה אשתי, הבקבוק הסתובב, הסתובב, ונעצר למולה. "מתחמם" ציין דרור כשמסר לה את הכוסית "מתחיל להיות מעניין" הוספתי גם אני. היינו כבר עליזים מהיין, אשתי קמה ממקומה, לבושה רק בחוטיני המינימלי שלבשה הקשור לה בקשרי פרפר משני הצדדים. שתתה לגימה מכוסית היין ופרמה את הקשר הימני, עוד לגימה ופרמה את הקשר השמאלי, התחתונים צנחו על הרצפה "לחיי התחתונים שנפלו" רוקנה את הכוסית שבידה.
כשהתיישבה חזרה הכוס שלה היה פעור מול עיננו הבוחנות, אשתי הייתה מגורה, חרמנית, ידעתי את זה על פי הפס הרטוב שביצבץ בין שפתי עמק תענוגותיה המוצג לראווה. היא לקחה את הבקבוק וסובבה, חזק, שיעשה הרבה סיבובים, שהמתח יגדל, עכשיו מתחילים במשחק האמיתי.
ורד איבדה את החזיה, מציגה את שדי האגס הזקופים שלה, מתיישבת בתחתוני ביקיני לבנות שלא הצליחו להסתיר את כתם הרטיבות הקטן שצץ בין רגליה, גם היא חרמנית חשבתי בליבי.
ורד סובבה את הבקבוק וגם דרור בעלה הוריד את תחתוניו, נשאר עירום כביום היוולדו, עומד ותחתוניו בידיו, הזיין שלו עומד זקוף, מתוח ורוטט. ראיתי את המבט של כל הנשים הנעוץ בזרג הזקור כשהתכופף ומסר את התחתונים לאשתו. דרור נהנה מהרגע, התיישב לאט, לא מסתיר, גאה בכלי המפואר שלו נתן להן להסתכל.
דרור סובב את הבקבוק, שוב המתח הורגש באוויר, האם יתחיל האקשן? סיבוב ועוד סיבוב והבקבוק נעצר מול אשתי.
אשתי שתתה את כוסית היין שהוגשה לה בלגימה "פשטתי רגל" אמרה לפי כללי הטקס שאף אחד לא זוכר מי התחיל בו.
"אני מההוצאה לפועל" ענה דרור, גם הוא לפי הנוהג, והושיט לה את ידו "בואי אחריי" אחז בידה המושטת והוביל אותה אחריו לעבר חדר השינה.
נשארנו שלושתנו בסלון, "רוצים קפה" ורד קמה ושאלה.
"כן תודה, שחור, חזק" עניתי.
"גם לי" המשיכה טליה, ורד ניגשה למטבח להכין, הלכנו אחריה.
"תגיד לא אכפת לך שדרור מזיין עכשיו את אשתך?" שאלה טליה במין פליאה כזאת, "בעלי זכרונו לברכה היה מתפלץ רק מלשמוע על דבר כזה"
"אתם לא הייתם עושים כאלה דברים?" התערבה ורד בשיחה.
"לא אף פעם!" ענתה טליה נחרצות, "נכון שסיפרתי לכם קודם שהיינו עושים את זה פעם בחודש וגם אז .." השתתקה באמצע המשפט
"פעם בחודש? אין דבר כזה, אין גבר שיכול להסתפק בפעם בחודש" הרביצה ורד את משנתה, "אלא אם כן הוא מזיין מהצד"
"מה פתאום, בעלי לא בגד בי, הוא אהב אותי" אמרה טליה בתקיפות.
מה אני אגיד לה, שכל השכונה ידעה שהוא מצמיח לה קרניים, שהוא דפק כל מה שזז, "שמעתי ששוב התערבתם על הדרבי" שיניתי נושא במהירות לפני שתתפתח תקרית דיפלומטית.
"כן" צהלה ורד "פעם שעברה הם שוב הפסידו, הוא לא מוכן להפסיק עד שיחזיר את כבודו"
"על מה התערבתם?" טליה שאלה בפליאה.
"מי ינצח, הוא אוהד מושבע של הצהובים ואני אדומה בנשמה"
"על כמה התערבתם?" המשיכה טליה בחקירתה התמימה.
"לא על כמה" צחקה ורד "על מה, המפסיד נדפק"
טליה נראתה המומה, מחדר השינה נשמעו גניחות הנאה, לא הצלחנו להבין את המילים אבל שמענו, נעמד לי כמו טיל, מנסה לפרוץ מבעד בד התחתונים המתוח, טליה הסתכלה עליי במבט חוקר, לראות איך אגיב אבל אני שתיתי את הקפה כאילו לא שמעתי, "נו ספרי" ביקשתי מורד "מה עשיתם להם כשנצחתם?"
"עזוב, התחמקה ורד "אם הוא ירצה הוא יספר לך"
הקולות מחדר השינה התגברו, הצלחתי להבין חלק מהמילים, אשתי הייתה בשיא, צועקת בקול, מגיעה לשיאה ואחרי רגע הייתה דממה, גם אנחנו שתקנו, חזרנו לסלון.
כשאשתי ודרור נכנסו ידעתי בדיוק מה הוא עשה לה, לא הייתי צריך לשאול. על פניו של דרור היה מרוח חיוך של חתול שגמר צלחת שמנת גדולה וההליכה שלה הייתה של אחת שאכלה הרגע בתחת, הולכת במין פישוק כזה, הליכה קצת מתנדנדת. על ישבנה הלבן הייתה מוטבעת חמסה אדומה, מזכרת מכף ידו של דרור. עשתה עצמה לא רוצה, עבר התסריט במוחי, הוא החטיף לה ואז היא פתחה בפניו את השער האחורי.
"קטפו לך את הדובדבן, אהה?" התגססתי
"מה" שאלה ורד בתמיהה.
"טליה המציאה את זה" הסברתי "כך היא קוראת לזיון בתחת"
"אהה, ואני קוראת לזה להכנס בכניסת המשרתים" סיכמה ורד, "יאללה, בואו נמשיך, ממשיכה או פורשת?" שאלה ורד את אשתי
"ממשיכה, בטח שממשיכה" ענתה אשתי בבטחון.
אשתי סובבה את הבקבוק וגם טליה השילה את תחתוניה, נשארה עירומה, ראיתי את דרור בוחן אותה במבט חושק, בשר טרי מבחינתו, יעד מועדף לכיבוש.
טליה סובבה את הבקבוק שנעצר מול ורד, עוד אחת שמאבדת את הבגד האחרון ונשארה עירומה, בעצם אני הייתי היחיד שעדיין נשאר עם התחתונים. ורד התכופפה קדימה, הפטמות שלה, נפוחות ונוקשות, עמדו זקוף. אחזה את הבקבוק בידה וסובבה בחוזקה, חמישה סיבובים מותחים והבקבוק נעצר מול טליה שהסמיקה כולה.
"את צריכה להכריז שפשטת רגל" לחשה אשתי לטליה שישבה לידה, מזכירה לה את כללי הטקס
טליה לקחה את כוסית היין מדרור ושתתה, בשביל האומץ, "פשטתי רגל" פנתה לורד כפי שראתה שאשתי עשתה קודם.
ורד קמה ממקומה, חיוך על פניה, "אני מההוצאה לפועל" פנתה לטליה "בואי אחריי" אחזה בידה והובילה אותה אחריה.
טליה הולכת לחוות חוויה חדשה, חשבתי בליבי כשראיתי אותן הולכות ככה לחדר השינה, נגיעה לסבית, אהבת נשים. אהבתה של ורד לנשים הייתה עניין ידוע אצלנו בחבורה. לא שהיתה לה בעיה עם גברים, להפך, אבל לחגוג על אשה הייתה בשבילה הפנינה שבכתר, אשתי עברה פעם חוויה כזאת, הלכה אחריה ככה בדיוק לחדר השינה, ואחר כך סיפרה לי, תארה בדיוק איך ורד התחילה להתנשק איתה, נשיקה צרפתית לוהטת, מחדירה את הלשון אל פיה, מצמידה את שדיה לשדיי אשתי ומתחככת בתאווה, ביד אחד החזיקה בראשה שלא תברח ובידה השניה חקרה את גופה. אחר כך היא השעינה את אשתי על הקיר, ירדה על ברכיה והצמידה את ראשה בין רגליה של אשתי, מלקקת בהנאה, דוחפת לשון ארוכה להיכל תענוגותיה של אשתי ומוצצת את הצוף מהכוורת, יורדת לה כמו שרק אשה יודעת לרדת לאישה, מפנקת עד שאשתי גמרה בשאגה. אחר כך הן התחלפו ואשתי ירדה לורד, מנסה להשיב לה כגמולה, אוחזת בדגדגן בין שיניה ומוצצת בתאווה וכשגם ורד גמרה הוציאה זו דילדו ארוך וגמיש עם שני ראשים ושתיהן נשכבו על המיטה הגדולה, ישבן מול ישבן, והכניסו את קצהו של הדילדו לפתח הכוס הבוער מתאווה והתקרבו אחת לשניה, דוחפות, מחדירות, והדילדו נכנס בשתיהן עד שנגעו זו בערוותה של זו והחלו משתפשפות והדילדו שבתוכן עושה נפלאות, נוגע בנקודות הנכונות.
ארבע פעמים גמרה אשתי, כך היא סיפרה לי, ארבע פעמים של אורגזמה נפלאה שכל היושבים בחוץ יכלו לשמוע אותה מתפרצת, וכששכבה עליה ורד שוב, והצמידה את שדיה לשדיי אשתי, לא יכלה אשתי להתאפק, חיבקה אותה ונישקה אותה נשיקה צרפתית לוהטת ולחשה באוזנה "רוצה עוד"
"הורדתי באינטרנט סרט חדש" החזיר אותי דרור למציאות, "האבקות נשים בעירום, זוגות, משהו משהו" קם ממקומו והכניס דיסק למכשיר ה-DVD "והקטע הכי טוב בסיבוב הרביעי, המנצחות תוקעות את המפסידות"
"אתה מתכוון ל-Ultimate Surrender?" שאלתי.
"כן" אישר דרור "מכיר?" הפעיל והתיישב חזרה כשהשלט בידו.
בנות שהתחילו ורק חוטיני לגופן איבדו גם אותו תוך זמן קצר, נקודות משיגים על ידי תפיסת היריבה והשפלתה, בעיקר תחיבת אצבעות לכוס או מזמוז השדיים, מהר מאד הבנו מי הולכות לנצח
יש משהו מחרמן בשתי נשים נאבקות בעירום, משהו שמעמיד, אבל עוד יותר מחרמן לראות את העונשים שבסוף, "אין זמן, תעבור לסיבוב הרביעי" הציעה אשתי ודרור מהר להעביר.
הסיבוב הרביעי נפתח כשהשופט מרים את ידי שתי המנצחות העומדות לצידו וסטראפ-און קשור ברצועות עור שחורות, שזרג גדול מפלסטיק גמיש, אדום ועבה, ניצב זקוף, מוכן לפעולה. שתי המפסידות שוכבות על הרצפה לרגליהן, ידיהן קשורות לאחור, מוכנות לקבל את עונשן, ממתינות שידפקו אותן.
הסתכלנו מהופנטים איך הם מתחילות לטפל במפסידה הראשונה, קודם אילצו אותה רדת על ארבע ולמצוץ, להרטיב את הזרגים שהיא הולכת לחטוף ואחר עברה האחת לאחוריה והתחילה לדפוק אותה כשהשניה מבצעת בה משגל אורלי ולאחר מכן התחלפו בתפקידים. נעמד לי עוד יותר, דרור ישב ושפשף לאט את הזיין שלו שעמד לא פחות משלי, הסתכלתי על אשתי שידה תחובה בין רגליה ופטמותיה עומדות זקופות, מבקשות שישחקו בהן, ונהניתי.
מרחוק שמעתי את טליה גונחת מתאווה, מבקשת עוד ואצלנו עברו שתי המנצחות לדפוק יחדיו את המפסידה, אחת בכוס והשניה בתחת, מאלצות אותה לומר שהיא לוזרית, מפסידנית, שהיא אוהבת שדופקים אותה ככה, הקולות השתלבו, כאילו היה זה סרט מדובב.
על המסך הגדול החליפו את המפסידה, קושרים את הראשונה ועוברים לטפל בשניה, נותנים לה לטעום מעסיס תאוותה של חברתה המרוח על הזרגים הצמודים ברצועות עור שחורות לאגנן, חודרות גם אליה, לכל חור אפשרי, דופקות אותה בהתלהבות. אחת מפסיקה לרגע, רק כדי להחזיר את הראשונה, להעמיד אותה בדוגי סטייל ליד חברתה המחכה לה באותה תנוחה, ושוב חודרות לתוכן, כל אחת טוחנת אחת, דוהרת עליה, מכה בהתלהבות בישבנה, מזיינת אותה עם כל הלב, במהירות, בחוזקה, בהתלהבות.
ורד וטליה חזרו, המבט שעל פניהן אמר הכל, "שלוש פעמים גמרתי" הודיעה טליה כשחיוך של סיפוק על פניה, "לא ידעתי שאפשר לגמור ככה, בטח שלא עם אשה"
דרור היה חרמן, עמד לו בטרוף, לא היה לו זמן, הוא רצה אקשן "ממשיכה או פורשת" פנה לטליה, מצביעה בידו על הבקבוק.
"ממשיכה" התיישבה טליה וסובבה את הבקבוק, ארבעה סיבובים מהירים של הבקבוק וגם אני אבדתי את תחתוניי, חושף לעיניי כל את הזיין העומד שהיה כלוא בתחתוניי. זהו, מעכשיו רק אקשן, כל סיבוב חגיגה.
חדר שינה או גאנג-באנג?, זאת הייתה השאלה שריחפה באוויר כשסובבתי את הבקבוק, סיבוב ועוד אחד, הבקבוק מתחיל להאט, כמעט שנעצר מול טליה אבל לא, עוד חצי סיבוב והוא הצביע על ורד.
"קודם אני צריכה יין" הושיטה יד לעבר בעלה שמזג לה כוסית מלאה אותה שתתה בלגימה אחת, "פשטתי רגל" אמרה ורד "אין לי במה לשלם"
"אני מהוצאה לפועל" אחזתי בורד, הכנסתי יד בין רגליה והרמתי אותה בסחיבת פצוע על כתפי "נקח אותך למחסן", חבקתי את רגליה והרגשתי את שדי האגס שלה נלחצים אל גבי.
ידעתי בדיוק מה אני הולך לעשות לה, נכנסתי לחדר השינה ובלי לסגור את הדלת זרקתי אותה על המיטה, מסובב אותה על הבטן, מפשק את רגליה, רחב, שפתי הכוס נפערו, מגלים את השפתיים הפנימיות, את הורוד הבוהק, הרטוב כל כך, מזמין שיחדרו אליו.
בלי לחכות נשכבתי עליה, כיוונתי את הזיין העומד שלי לפתח מעיין תענוגותיה ונכנסתי בה במכה חזקה, חודר עמוק לנרתיקה, משקיעה את כל הכלי המפואר שלי בכוס הבוער שלה.
שמעתי את הקולות מהדלת, לא היה אכפת לי, בעצם בכוונה השארתי אותה פתוחה, ידעתי שדרור לא יעמוד בפיתוי, יציץ, ולדעת שבעלה ואשתי רואים חירמן אותי עוד יותר.
התיישבתי על ישבנה, בלי להוציא את הזיין מתוכה, אחזתי בפרקי כף ידה ומשכתי את ידיה לאחור, כאילו היו מושכות, מקמר את גופה ודוהר.
רכבתי עליה, מזיין אותה ודוהר, גופה נמשך לאחור ושדיה, אותן ראיתי במראה שממולי, התנדנדו בפראות. אחזתי בשתי ידיה ביד אחת שלי ובשניה הכיתי בישבנה "דיו" צעקתי בהתלהבות "דיו סוסה שלי".
ראיתי במראה את דרור עומד בדלת ומאחוריו אשתי וטליה, מסתכלים, מתחרמנים. אותי זה לא עניין אני זיינתי, זיינתי ותכננתי את הצעד הבא.
שפופרת משחת הסיכה שהיתה מונחת על השידה שלידי הייתה היעד שלי, לקחתי אותה וסחטתי כמות נדיבה אל חריץ ישבנה, משמן את הפתח המכווץ, בתנועה מהירה העברתי את הזרג המתוח לפתח האחורי שלה ותקעתי אותו לעומקה, חודר וממשיך לדהור, ממשיך לדפוק.
ורד נהנתה. כולם שמעו וראו אבל אני גם הרגשתי. "כן זה טוב!" היא גנחה בקול, "כן תקע לי, תקע לי בתחת" היא יללה כחתולה מיוחמת "עוד, כן עוד, תן לי, הנה, עכשיו, אני גומרת! עוד! כן, כן! כ—ן!!" היא גמרה והשתתקה.
היא גמרה אבל אני לא, המשכתי לרכב עליה, לא הפסקתי לזיין אותה, טחנתי אותה ביסודיות, דוהר עליה כפרש הדוהר אליי קרב, רציתי שתגמור שוב, שבעלה יראה, שאשתי תדע, שטליה תקנא, השתוללתי.
לרגע עצרתי. הפכתי אותה על הגב, הרמתי את רגליה, מגיש לה אותם "תחזיקי" אמרתי והיא אחזה בקרסוליה, רגליה פשוקות לרווחה והחריץ הרטוב פעור לפניי, מצפה שאמשיך. חדרתי אל בין שפתי היכל תענוגותיה ונשכבתי עליה, לוחץ את שדיה בחזי, מועך את גופה במשקלי וחזרתי לזיין אותה, הפעם בכוס, דפקתי חזק, ישבני עולה ויורד במהירות ובכל פעם חודר עמוק יותר לתוכה, מרגיש את שרירי נרתיקה נלחצים סביבי, סוחטים אותי.
הפעם גמרנו ביחד, צועקים, מיידעים את כולם, "אני גומרת!" ורד צעקה, "אני בא!" עניתי אחריה, "קחי!" חפנתי בידיי את שדיה וסחטתי אותם, צובט את הפטמות הנוקשות "הנה, זה מגיע, תתכונני!"
"כן עכשיו" ורד עודדה אותי, "בוא! א-מ-א'-ל-ה, כן, הנה, זהו, הנה ג-מ-ר-ת-י!!" ורד צעקה ואני הצטרפתי, גמרתי יחד איתה מילאתי את נרתיקה בשפעת זרמתי החמימה.
שכבתי על ורד בכל כובד משקלי, מכביד עליה. ורד גלגלה אותי לצידה, שכבנו זה ליד זה, אוספים את הנשימה וריח הזרע הטרי מילא את החדר.
"ממשיכה או פורשת" פנה דרור לאשתו כשחזרנו לחדר.
"ממשיכה, בטח ממשיכה"
ורד סובבה את הבקבוק, המבטים של כולנו ננעצו בבקבוק המסתובב, מחכים שייעצר, שיקבע גורלות.
הבקבוק הסתובב שש או שבע פעמים ונעצר מולה, לקח לורד פחות מדקה להבין שהיא חרצה את גורלה, שמה שהיא חטפה ממני בחדר השינה היה רק הבקרוב של מה שהיא הולכת לחטוף עכשיו מארבעתנו.
החגיגה התחילה, אשתי וטליה התחילו ללבוש את הסטראפ-אונים שדרור הוציא ממגירת ההפתעות שלהם אבל אני ודרור לא חיכינו עד שיסיימו. עמד לנו, אפילו לי שגמרתי רק לפני רגע, היינו חרמנים אש, דרור נשכב על השטיח ואני הובלתי את ורד אליו "תשתפדי" אמרתי והיא התיישבה על הכלי הזקוף של בעלה, מחדירה את כולו לתוכה, נגשתי מאחור, יורד על הברכיים, מכוון את הזיין המרטט בידי אל הפתח האחורי וחדרתי לתוכו, מרגיש את הזיין של דרור התקוע מתחתי ורק קרום דק מפריד ביננו.
זיינו אותה, שנינו, בתאווה, מעודדים אחד את השני בצעקות, אשתי הצטרפה לחגיגה, נעמדת מעל ראשו של דרור ומחדירה את השטרונגול המוצמד לאגנה אל פיה של ורד, דופקת אותה בפה.
הייתי מגורה, לא הייתי צריך הרבה בשביל לגמור, דפקתי אותה במהירות, מרגיש איך זה בא "קחי!" צעקתי "קחי!" נמתחתי "אני בא!" הודעתי וגמרתי בתוכה, מלאתי לה את התחת, משמן את הדרך לבא אחרי וזאת לא התמהמהה להגיע, טליה תפסה את מקומי, חודרת למקום שפיניתי, דופקת את ורד מאחור, מחבקת אותה ומשחקת בשדיה.
שכבתי על הצד והסתכלתי, דרור גמר לא הרבה אחריי והתיישב על הכורסה, צופה על ורד אשתו העומדת על ארבע כשטליה דופקת אותה מאחור ואשתי מלפנים.
הרגשתי איך אני מתעורר מחדש, הזיין חוזר לאיתנו, נעמד מחדש, שפשפתי אותו בעדינות עד שהרגשתי שהוא גדול וקשה ונצמדתי לטליה האלמנה מאחור, מכוון וחודר לתוכה, מתאים את תנועותינו, היא דופקת את ורד ואני אותה, אני לוחץ והיא חודרת לורד, שדיה בידיי, פטמותיה בין אצבעותי ואני לוחץ, סוחט ממנה צווחות הנאה פראיות.
דרור נעמד ליד אשתי, מגיש את אברו הרופס לפיה, היא מוצצת לדרור וורד לה, בתנועות מהירות התירה את החגורות הקשורות לגופה ודחפה את ערוותה לפניה של ורד שידעה בדיוק מה היא רוצה.
"בוא נתחלף" ביקש דרור, התחלפנו, הוא בטליה והזיין שלי בפיה של אשתי, דרור השכיב את טליה על בטנה ודהר עליה, דופק אותה במהירות, ביסודיות, משתולל בתוכה ואני חזרתי לדפוק את ורד אשתו.
גמרתי עוד פעמים לפני שנרדמתי, הדבר האחרון שאני זוכר זה את ורד ואשתי שוכבות ב-69 לוהט ואני שוכב לצידן ומסתכל.
לקח לי רגע להזכר איפה אני. הראש כאב לי, מהיין ששתינו, שכבתי ערום במיטה לא מוכרת, לבד. כמו בסרטים המצויירים קמתי והתחלתי ללכת לכיוון ריח הקפה הטרי, לא מצאתי את בגדיי אז לבשתי חלוק רחצה שהיה מונח בצד. קצת קצר, בקושי מכסה את מבושיי.
במטבח ישבו ורד וטליה ודיברו, הקשבתי. "תגידי אפשר להצטרף להתערבות שלכם?" שמעתי את טליה שואלת.
"איזה התערבות?"
"ההיא, על הכדורגל, שמעתי שיש עוד דרבי בקרוב"
"את צהובה או אדומה?" חקרה ורד
"מה?"
"את, אוהדת את האדומים או .."
"לא אכפת לי, העיקר שיהיה אקשן"
"אין בעיה, את תהיי אדומה" פסקה ורד "דרור יסכים, אני אחראית, תתכונני, הפעם זה אצלנו"
שרמוטה, חשבתי בליבי, רוצה לטעום מהכל, להשלים את כל מה שהפסידה.
כשנכנסתי הן הפסיקו, מסתכלות עליי.
"אתן יודעות איפה אשתי?" שאלתי, מפהק.
"דרור לקח אותה להראות לה משהו בחדר השינה" ציחקקה טליה, "אתה יודע" הוסיפה כשהיא מסמנת בידה תנועה שאינה משאירה ספק מה הוא "מראה" לה.
בבת אחת התחרמנתי, נעמד לי מחדש, הזיין קפץ כשהוא מציץ מבעד לחלוק שלא הצליח להסתירו. "בוקר טוב חבר" החליקה ורד בידה על הזיין העומד, חושפת אותו עוד יותר "אני רואה שמישהו מחפש תשומת לב" דחפה אותי אל הכסא וירדה על ברכיה, מנשקת את עטרת הזיין בעדינות, "בואי טליה, יש לנו פציינט, מקרה חרום" קראה לטליה ובלי לחכות התחילה למצוץ לי בתאווה.
יום שמתחיל במציצה לא יכול להיות כולו רע, אני אומר לכם את זה לא כי קראתי את זה פעם בספר, אני אומר לכם את זה מניסיון…
תקשיב ! אתה חתיכת כישרון מחרמן
חירמנת
מחרמין אותי היתי רוצה להשתתף
גם אני במחורמנים (נות)
ווואו איזה סיפור כרגיל סיפור מחרמן ביותר אין עליך
תודה
מדהים,
אתה הכותב הכי טוב פה באתר.
מחרמן ברמות
תודה
מדהים ומחרמן. כתוב נפלא.
תודה
ההמשך איך ומי תקע את טליה מקדימה ומאחור
והתגובה שלה
והרצון של טליה לעוד ועוד