האקסית שלי

הסיפור דמיוני וכל קשר בינו ובין מקרים ו/או שמות אמתיים הרי הוא מקרי בלבד.

הפלאפון צלצל, שיחה לא מזוהה, "שלום דני" נשמע קול אשה שנשמע מוכר אבל לא זיהיתי מאיפה, "איך אתה מרגיש?"
"טוב תודה" עניתי כשאני מנסה להזכר, "ואת?" משכתי זמן, אולי יקרה הנס והאסימון ייפול לי.
"גם בסדר, אתה יודע מי מדבר?" היא חקרה.
"לא" ויתרתי בקלות, לא מוצא כל טעם להתאמץ.
"דפנה" שמעתי אותה צוחקת, "איך אתה לא מזהה?"

איך אני לא מזהה? פשוט, למעלה מעשרים שנה עברו מאז שנפרדנו, דיברנו אולי פעם אחת מאז וגם מהשיחה הזאת כבר עברו הרבה שנים, 'מעניין מה היא נזכרה בי?' חלפה המחשבה בראשי. "היי" אמרתי "מצטער שלא זהיתי, הכל בסדר?"
"כן," היא ענתה, "סתם, רק רציתי לשמוע מה אתך".
"הכל בסדר, את יודעת עובדים" השבתי בקרירות.
"אולי נפגש?" דפנה הפתיעה אותי, "נשתה איזה קפה".

מעניין, חשבתי לעצמי, שנינו נשואים, לשנינו יש ילדים ופתאום, דווקא היום, היא מתקשרת ומציעה הצעה כזאת.
"את זוכרת שאני נשוי?" הקשיתי.
"אז מה" היא צחקה שוב באותו צחוק מתגלגל שזכרתי, "נשארת אותו מרובע, אהה? גם אני נשואה".
"מתי ואיפה?" הפתעתי אפילו  את עצמי בשאלה.

קבענו.

הודעתי לאשתי שאני אאחר קצת, פגישה עסקית שאני לא יכול לדחות, ונפגשנו בבית קפה קטן בשנקין. הגעתי לפניה, התיישבתי בפינה וחיכיתי. גם הפעם, כאילו כלום לא השתנה, היא אחרה.

כשדפנה נכנסה זיהיתי אותה מייד, נמוכה עם שדיים גדולים ושער ארוך. 'נראה אם גם היא תזהה אותי?' חשבתי וישבתי ללא תנועה. דפנה זיהתה וניגשה מחייכת "לא השתנת" אמרה והתיישבה מולי.

מלצרית צעירה ניגשה והזמנו. היתה דממה, בחנו אחד את השני, בודקים מה עוללו לנו השנים, "עשית משהו בשפתיים?" שאלתי והסמקתי, טאקט אף פעם לא היה הצד החזק שלי.
"לא למה?"
'כי יש לך שפתיים של מוצצת' עמד לי על קצה הלשון לענות לה אבל התאפקתי, "סליחה, זכרתי אחרת" פלטתי במגומגם, מסמיק.

הגיעה השתיה שהזמנו והתחלנו לשוחח, במיוחד היא, מין מונולוג שכזה. לא הייתי צריך הרבה זמן כדי לדעת עליה הכל, בעל אוהב, ילד מקסים, בקיצור אידיליה. בשלב מסוים איבדתי אותה, היא מדברת ואני שקעתי בזכרונות, היינו צעירים ודפנה היתה האהבה הראשונה שלי, היינו ביחד כמעט שנתיים, היא מצצה לי, עשתה לי ביד, נתנה לי להשתפשף בין שדיה הגדולים, מדי פעם אפילו לרדת לה, להחדיר לשון לכוס ולפנק אותה, כך לפחות חשבתי על פי גניחות ההנאה שלה שהיום אני יודע שרובם כנראה היו מזויפות, אבל אף פעם לא זיינתי אותה ממש, לא שלא ניסיתי אבל דפנה לא נתנה לי להכניס את הזיין ליעד הנכסף.

"אני גרה פה קרוב, רוצה לעלות אליי?" שמעתי אותה  לפתע .
נדרכתי, אז זה העניין, "את בטוחה? איפה בעלך?" יריתי לעברה
"בעלי במילואים, הילד אצל ההורים שלי" ענתה "ואני בטוחה, למה אתה רוצה לעשות לי את המבחן?" סיימה בשאלה משלה כשהיא מדגישה את ה-הידיעה וחיוך גדול על פניה.

"איזה מבחן?"
"אתה לא זוכר?" שאלה בפליאה, "ראינו יחד באיזה סרט, מבחן החזיה, אמרת שיום אחד גם אתה רוצה לעשות לי את זה".

לקח לי רגע להזכר, עבר הרבה זמן מאז, מעניין איך היא לא שכחה? "כן" אמרתי, היא הציעה אז מה יש לי להפסיד חשבתי לעצמי והשתלבתי במשחק שלה, "אם את בטוחה תלכי לשרותים, תורידי את החזיה  ותחזרי איתה ביד".

לא חשבתי שהיא תסכים, יש לה שדיים גדולים וכולם יכולים לראות שהיא בלי חזיה, אבל להפתעתי דפנה קמה והלכה, כאילו אין טבעי מכך.  קראתי למלצרית ושלמתי את החשבון.

כשחזרה ראיתי מרחוק איך שדיה המשוחררים מתנדנדים לקצב הליכתה, נעים מצד לצד מתחת לחולצה הדקה שלבשה והרגשתי איך נעמד לי.  הסתכלתי סביבי אבל נראה שאף אחד לא שם לב, כולם שקועים בעצמם, רק המלצרית שחלפה על פניה והבחינה בחזיה השחורה שבידה סובבה את ראשה במבט מסוקרן.

"הנה" אמרה וזרקה את החזיה שלה על השולחן,  "אתה בא?"
הלכנו, איך אפשר להגיד לא למי שעמדה במבחן החזיה?

דפנה באמת גרה קרוב, ברחוב קטן ושקט, נכנסנו לדירה קטנה אבל מטופחת היטב, דפנה אחזה בידי והובילה אותי ישר לחדר המיטות שנרות ריחניים כבר דלקו בו, מפיצים ריח מגרה, "מה את עושה?" ניסיתי לשאול כשהיא שלחה את ידה למכנסיי והחלה לפתוח לי את הרוכסן.

"שתוק טמבל" הפסיקה אותי באמצע, "בשביל מה אתה חושב שהבאתי אותך? אני חייבת לדעת פעם אחת ולתמיד האם הפסדתי!"
"הפסדת מה?" שאלתי, משחק אותה לא מבין, "אין לי שום כוונה שנחזור."
"גם לי לא" היא הפסיקה אותי שוב באמצע וירדה על ברכיה, ביד קצת רועדת שלפה את הזיין שהתעורר ממחבואו ובלי היסוס הכניסה אותו לפיה.

הסתכלתי מלמעלה על המראה המחרמן והתמכרתי לתענוג, הזיין שלי עמד זקוף ונוקשה, לא צריך תמיכה ודפנה, בלי שתוציא אותו מפיה, החלה מפשיטה את עצמה, מוצצת לי בקול, משחקת בו בלשונה, ובו בזמן גם מורידה וזורקת את החולצה שלבשה וחושפת את שדיה העסיסיים, ממשיכה לפנק את האיבר שטפח ופותחת לעצמה את החצאית.

הצטרפתי גם אני והורדתי את החולצה שלי, דפנה עזרה לי עם המכנסיים ואחר כך התחתונים.
"איך אתָה רוצה?" שאלה כששנינו נשארנו עירומים.
"רוצה מה?" שיחקתי אותה שוב לא מבין, רוצה לשמוע אותה אומרת את המילים המפורשות.
"לדפוק אותי, טמבל" ענתה, "לזיין את האקסית שלך" ציחקקה, "להראות לי מה אתה יכול, להוכיח לי שהפסדתי".
"מה זה, תוכנית כבקשתך?" התחכמתי.
"היום כן" השיבה וצחקה "למה? מתנגד?".
"לא!" עניתי במהירות, לפני שתתחרט, תראו לי גבר שיתנגד לזיון.

"נתחיל בדוגי סטייל" אמרתי לדפנה, "תעלי על המיטה".

לא הייתי צריך להסביר לה, דפנה נעמדה על ארבע, בפישוק, כששדיה הגדולים מתנדנדים קלות וישבנה בולט, נעמדתי מאחוריה והעברתי אצבע חוקרת בחריץ החשוף שלפני, "בודק לך שמן" התלוצצתי אתה כשאני  מעלה בעדינות את האצבע מלמטה למעלה ומרגשתי את שפתי הכוס הרטובות, דפנה היתה מוכנה, חמה ורטובה.

הצבתי את עטרת הזיין על שפתי השער הנכסף, היעד המבוצר שלא כבשתי עד היום, נותן לה להרגיש, להתכונן ובעיקר לרצות. "בוא" היא לחשה לבסוף ושמעתי את התשוקה בקולה.

"זה השער צדיקים יבואו בו" ציחקקתי ונכנסתי, בתנועת אגן חזקה פרצתי לתוכה, חדרתי למעמקיה ושרירי נרתיקה חיבקו את האיבר שפלש לתוכם.

זיינתי אותה, עשרים שנה מאוחר מדי אבל סוף סוף הייתי בתוכה. שלחתי ידים ושחקתי בשדיה הגדולים, מנדנד אותם, מעסה, צובט קלות בפטמות הנוקשות, ממולל אותן בין אצבעותי ולא מפסיק לרגע לדפוק, נכנס ויוצא, מכה בחוזקה באגני ובכל פעם חודר עמוק יותר ויותר לתוכה.

הרגשתי איך היא מגיעה לשיאה, גונחת בקול, מבקשת עוד, מבשרת בשמחה על האורגזמה המשתוללת בתוכה, "פאק, זה בא. פאק, כן, אני באה! פאק, עוד, עוד!" היא הכריזה בקול, מילים מקוטעות וגסות.  

דפנה התנשפה במהירות, ידעתי שהיא לא מזייפת, שזה אמיתי, שהיא גומרת! "פאק, אלוהים, זה טוב!" היא גנחה במין הנאה זימתית, "פאק, אלוהים, כן, כן, הנה, הנה! אימא'לה אני גומרת! פאק, הנה אני משפריצה!" הודיעה בקול צעקה ו…השתתקה, מתנשפת.

היא גמרה אבל אני עדיין לא, הנחתי כרית מתחת לבטנה של דפנה ודחפתי אותה קדימה, בלי לצאת מתוכה "תצמידי רגליים" ציוותי, דפנה שכבה על בטנה כשרגליה סגורות ומהודקות ואני מעליה.

"מה אתה עושה?" שאלה ושמעתי חשש בקולה.
"תרגעי" אמרתי, "אני עוד לא גמרתי"

באיטיות התיישבתי על ישבנה, משופד בתוכה, תקוע עמוק בכוס הרטוב והחם, לוחץ מבפנים בדיוק על הנקודות הנכונות. לשתי בידיי את פלחי ישבנה המוגבהים, מבהיקים בלובנם, הפלקתי עליהם והטבעתי את חותם כף ידי באדום בוהק. דפנה התעוררה מחדש, הרגשתי את שרירי נרתיקה מתכווצים סביבי, מעסים את הזיין הנוקשה הפועם בתוכם. דפנה החלה מנענעת את אחוריה, רק כדי שהזיין שתקוע בתוכה יישב טוב יותר, עמוק יותר, יגביר את החיכוך, והפסיקה.

דפנה נרגעה, שילבה את כפות ידיה מאחורי עורפה, מפקירה את עצמה בידיי והתמכרה לתענוג. "כן, זה טוב" היא התפנקה ונתנה לי לעבוד, לזיין אותה, לטחון אותה ביסודיות.

עשיתי את כל הטריקים שאני מכיר כדי לא לגמור, למשוך זמן, להרשים אותה, לסחוט מדפנה אורגזמה נוספת וזאת לא אחרה לבוא. "פאק, הנה עוד אחד בא" היא צעקה כשהיא מאבדת שליטה, משתוללת.  אחזתי בפרקי ידיה ומשכתי אותן לאחור, רוכב עליה, מותח את גופה בקשת לאחור, "עוד, כן, תמשיך"  דפנה השתוללה ושדיה קופצים, "אל תברח, אני רוצה להרגיש אותך בפנים, אל תפחד,  אני על גלולות, נשבעת! פאק, תן לי את זה! כן, דני, תן לי!"

גם אני השתוללתי, הרגשתי שזה בא לי, שאני הולך לגמור, "קחי" צעקתי, לוחץ בחוזקה את אגני לישבנה, מתכונן למפץ הגדול.

"אימא'לה" דפנה צעקה כשיריתי לתוכה את המטען הלוהט, "פאק, כמה שזה טוב לי, פאק, אני באה! פאק, אני גומרת!  פאק, הנה, הנה, גומרת, גמרתי, ג-מ-ר-ת-י, פאק, דני תודה, וואו, ת-ו-ד-ה"

שכבתי עליה, שנינו מתנשפים, אוספים את הנשימה, שותקים. דפנה דחפה אותי מעליה וסובבה אלי את הגב, "לך!" היא אמרה ואני התחלתי לאסוף את בגדיי המפוזרים בחדר, התלבשתי בשקט.

"שלום" אמרתי לפני שיצאתי, לא הייתה תשובה.
יצאתי.

"קיבלת הודעה חדשה" הכריז הפלאפון ורטט בכיסי עוד לפני שהגעתי למכונית, הוצאתי וקראתי, "הפסדתי, מודה, אתה תותח" בלי חתימה, בלי מספר מזהה, לא הייתי צריך.

לא עניתי להודעה, מחקתי אותה ליתר בטחון, טשטשתי עקבות וחזרתי הביתה, לאשתי. "מה קרה?" היא שאלה, מצחקקת, כשתפסתי אותה מאחור וכופפתי אותה על שולחן האוכל הגדול, "דני" היא כאילו התנגדה כשהרמתי את שוליי החצאית שלבשה וקרעתי מעליה את החוטיני שלה אבל בפועל היא עזרה לי, "חרמן" שמעתי את החיוך בקולה כשבאבחת אגן חזקה חדרתי עמוק לתוכה, "אני עוד מדליקה אותך, אהה?" היא שאלה אבל אני לא עניתי, רק זיינתי אותה.

המשך קריאה – הבת של האקסית שלי – חלק א