הספור דימיוני, כל קשר בינו ובין המציאות או ארועים/שמות אמתיים הרי הוא מקרי בלבד!
“אם אתה הולך להוציא דואר אז בדרך חזרה טליה ביקשה שתכנס ותעזור לה להחליף נורה שנשרפה” אמרה לי אשתי ואני, כמו כל יום שישי, יצאתי ברגל לכיוון מרכז החלוקה להוציא את הדואר, אצלנו אין דוור המחלק את הדואר בין הבתים אלא חייבים ללכת ולמשוך מהתיבות שבמרכז החלוקה.
היה יום נאה, שמש חמימה, הוצאתי את הדואר והתחלתי ללכת חזרה, עובר במהירות לראות אם יש משהו מעניין, הרוב כמובן היה דואר זבל שמהר מאד מצא את מקומו בפחים שלאורך הדרך.
גרנו ברחוב קטן עם בתים פרטיים וגינה קטנה. טליה ישבה בגינה שלה והתחרדנה בשמש, עיניה עצומות, חיוך על הפנים, קולטת את השמש החמימה. לבושה בחולצת טריקו הדוקה וחצאית טניס קצרה טליה נראתה צעירה בהרבה מגילה.
טליה הייתה אלמנה טרייה, לפני כמה חודשים גילו לבעלה את המחלה הארורה ותוך זמן קצר הוא נפטר והשאיר אותה עם שני ילדים בוגרים, אחד נשוי והשני חייל בצבא, בית גדול ופנסיה נדיבה.
הכרנו אותם מזמן, שכנים לרחוב, שלום ומה נשמע קורקטי, לא מעבר לזה, אבל רק לאחר האסון הפכו טליה ואשתי חברות טובות, הרבה שיחות נפש, ולכן הבקשה לעזור לה להחליף נורה לא הפתיעה אותי.
“היי, מה נשמע?” הפתעתי אותה.
“היי” טליה פתחה את עיניה, “אהלן, קלטתי אנרגיה” צחקה.
“אשתי אמרה שאת צריכה עזרה” הזכרתי, “להחליף נורה”
“כן, תודה, בוא תכנס, בעצם זה כבר שתי נורות”
“אין בעיה” עניתי בג’נטלמניות, “יש לך סולם”.
עליתי על הסולם הקטן שטליה הביאה והתחלתי להוציא את הנורה השרופה, הסולם התנדנד מעט וטליה אחזה בי, “אני מחזיקה שלא תיפול” אמרה וידה החליקה, כאילו במקרה, על החבילה הכלואה במכנסי, מעבירה בי מין זרם, מעירה לי את הזיין הישן מאחורי הבד הלא עבה. ‘לא יכול להיות’ חשבתי לעצמי והושטתי לה את הנורה השרופה, טליה עזבה אותי לרגע מסרה לי את הנורה החדשה ושוב אחזה בי מאחור, מחבקת את רגלי וכף ידה מונחת על איבר זכרותי שהחל צומח במכנסיים.
“את זאת החלפתי” אמרתי, מנסה להתעלם מהיד שהונחה ולא זזה, והתחלתי לרדת, טליה נסוגה לאחור, “איפה הנורה השניה שצריך להחליף?”
“בחדר השינה”.
לקחתי את הסולם ועלינו לקומה השניה, חדר השינה היה מסודר להפליא, טיפסתי שוב על הסולם והתחלתי לפרק את הנורה, טליה אחזה בי, כמו בפעם הקודמת, מחבקת מאחור וידה מונחת על זקפתי הכלואה במכנסיי, מחליקה עליה כאילו במקרה, לרגע עזבה כשהושטתי לה את הנורה השרופה ושוב אחזה אחרי שמסרה לי את החדשה, מנצלת את ההזדמנות לליטוף יסודי עוד יותר.
“זהו” אמרתי והתחלתי לרדת ואז הבחנתי על השידה שליד המיטה בויברטור כסוף ונוצץ שניצב לו זקוף ו…כמעט ונפלתי מהסולם.
טליה אחזה בי חזק וכשראתה להיכן מופנה מבטי הסמיקה, “כן, גם לאלמנות יש צרכים” אמרה ועזבה אותי, “רוצה לשתות תה?” שינתה במהירות את הנושא כשהיא מחביאה במהירות את הויברטור במגירה.
“אשתי מחכה לי” ניסיתי להתחמק.
“תצלצל אליה ותזמין גם אותה” לא נתנה לי להתחמק.
צלצלתי, “תודה אבל אני נוסעת למושב לקנות ירקות,” הטרנד החדש, לקנות ישר מהחקלאי ורצוי אורגני, “באמת תשאל את טליה אם היא צריכה שאני אביא לה משהו?”
שאלתי, בזמן האחרון אשתי נדלקה על ירקות אורגניים, “יש להם טעם מיוחד, טעם של פעם, לא כמו כל הירקות מפלסטיק שבסופר” הייתה חוזרת ומשבחת אותם בכל פעם שאכלה, “לא היא לא רוצה” עדכנתי אותה, “הייתה שם אתמול” הוספתי את ההסבר שנתנה.
“אז תשתה אתה, אתה יודע, התחלת אז תשלים את המצווה” אשתי אמרה וסגרה.
שתינו תה עם נענע ושיבה שטליה קטפה מהחצר, מחליפים חוויות מהשרות של הילדים בצבא ובעיקר שותקים.
“תגיד, בא לך לעשות לי טובה?” הפתיעה אותי טליה.
לא הבנתי, “כן, מה עוד את צריכה?”
טליה הסתכלה עליי במין מבט כזה, “לא כזאת טובה, טובה אמיתית”
כנראה שעדיין לא הבנתי “מה את צריכה, חשמל? לפתוח סתימה בביוב? ”
טליה הפסיקה אותי באמצע “לפתוח סתימה כן, אבל לא בביוב!”
“מצטער, אני לא מבין” הרמתי ידים, “תמיד הייתי חלש בחידונים”
“באלוהים, מה עוד צריכה אשה לעשות כדי שיזיינו אותה!” צעקה לעברי טליה.
נשארתי המום. “בוא” קמה טליה ממקומה וכמו מכושף הושיטה לי יד והלכתי אחריה. ‘מה אתה חושב שאתה עושה?’ צעק הצדיק שבתוכי. ‘אשתי שלחה אותי לעשות מצווה אז אני עושה!’ ענה לו החרמן שבי מנסה לשכנע אותו ואולי גם את עצמי, ‘אני רק שומע לדבריה של אשתי, משלים את המצווה, אני בטוח שלזה היא התכוונה, שהיא מרשה” הרצתי תרוצים במוחי והמשכתי ללכת אחריה.
במדרגות כבר תפסתי אומץ, שלחתי יד אל מתחת לחצאית הקצרה שלה וחפנתי את פלח ישבנה, טליה נענתה למעשיי, מנענעת את אחוריה בהפגנתיות, במין אישור שכזה, מזמינה שאמשיך. שלחתי גם את היד השניה וחפנתי את החצי השני, טליה התחילה להוריד את החולצה. החזיה שטליה לבשה תמכה אבל לא הסתירה, מסוג החזיות המציגות את השדיים עומדים ומתגרים, היו לה לטליה שדיים גדולים וזקופים עם פטמות גדולות, כהות ונוקשות, מזמינות כל כך שישחקו בהם.
עד שהגענו לחדר השינה טליה הספיקה להוריד גם את החצאית שנפלה על רצפת המסדרון ונשארה רק בחזיה ותחתוני חוטיני לבנים שגם הם לא הסתירו הרבה. רציתי להוריד את החולצה אבל טליה עצרה בידי “תן לי” אמרה “תן לי לפנק אותך, כבר מזמן לא פינקתי גבר” והיה מין געגוע בקולה.
טליה הייתה חרמנית! ידיה של טליה טיילו על גופי, חודרות אל מתחת לחולצה והמכנסיים, מלטפות את הבטן והחזה, נוגעות במין להט כזה, מתחילה לקלף ממני את הבגדים, תחילה לקחה את חולצתי וכיסתה את תמונת בעלה שהיתה תלויה על הקיר “שלא יציץ” ציחקקה והמשיכה להפשיט אותי עד שנשארתי עירום ואברי עומד זקוף ומתוח.
טליה התישבה על המיטה ומשכה אותי אליה, בלי להתעכב אחזה בזין המגורה והכניסה אותו לפיה, משחקת בו בלשונה, מחדירה אותו למעמקי גרונה, שיניה מתופפות על האיבר הנוקשה, מוציאה ומנשקת את העטרה ומחדירה את כולו חזרה לפיה. טליה ידעה למצוץ ומהר מאד מה שכבר עמד לי הפך לטיל המוכן לשגור.
“תשכב על הגב” היא משכה אותי אל המיטה, ניסיתי לשלוח ידים לחזה שלה אבל היא עצרה בעדי, “עכשיו תורי, אל תפריע!”
“לא לגעת? אולי גם תקשרי אותי?” שאלתי בצחוק
את טליה זה הדליק “רעיון נהדר” אמרה והורידה במהירות את החזיה שלבשה והחלה לקשור את ידי לעמוד המיטה
“מה את עושה?” צעקתי.
“תרגע, אתה יכול לקרוע את זה ברגע, תשכב ותתענג” המשיכה והורידה את החוטיני שלבשה, חושפת כוס מגולח למשעי, וקשרה את ידי השניה, את הרגלים קשרה בגרבי ניילון שהוציאה ממגירת השידה, שכבתי על גבי, קשור לארבעת פינות המיטה ועמד לי בטרוף.
טליה לא בזבזה זמן, היא נעמדה מעליי, גופי בין רגליה, ונתנה לי לשטוף את העיניים בכוס המגולח, “הרבה זמן לא שיחקו במגרש השעשועים שלי” חייכה לעברי וירדה על הברכיים, מכוונת את הזיין שלי בידה אל עבר החריץ הוורוד שנצץ בין רגליה, הרגשתי את המגע, היא היתה רטובה, עוד שניה והייתי בתוכה, טליה התיישבה עלי, משתפדת בקלות, מחליקה על העמוד מתח גבוהה שהזדקר בין רגליי עד שכולו חדר לתוכה.
טליה ישבה עלי, משופדת, לוחצת בישבנה על הביצים שלי, קפואה ולא זזה, עיניה עצומות והבעה של עונג על פניה, רציתי לאחוז בשדיה, ללחוץ על הפטמות הכהות שעמדו מתריסות, אבל לא יכולתי, ידי היו קשורות. “תרגע” היא לחשה לי, “תעצום עיניים ותרגע” החלה לנוע באיטיות, עולה מעט ויורדת, משתפשפת קדימה ואחורה, מתחממת, הרגשתי את שרירי נרתיקה המחבקים את הזיין שבתוכם, לוחצים, סוחטים.
לפתע קפאה, ידיה אוחזות בכתפיי, “גמרתי” אמרה והסמיקה, “וואו, זה היה מהר, הייתי צריכה את זה, אפשר עוד?” התפנקה וחזרה לזיין אותי.
טליה הגבירה את הקצב, יותר חזק, יותר מהר, רוכבת עליי ונוהמת, משתפשפת בחוזקה, קופצת עליי, מזיינת אותי, משתוללת, היא נהנתה, ראו את זה על פניה, שדיה קפצו לקצב דהירתה, עולים ויורדים בהתחלה היא הייתה בשקט, לא דיברה, אבל לא לאורך זמן, “כן, זה טוב, כן,” התחילה בשקט ועלתה בעוצמה ככל שהתחרמנה יותר ויותר, “כן, הנה עוד אחד בא, הנה! הנה!! אמא’לה, כן, כן! כן!! וואו” התנשפה בקול, “גמרתי” בישרה בפעם השניה ולא הפסיקה להשתולל ואני שכבתי ונתתי לה להנות, כנראה שהרבה זמן עבר מאז הזדיינה בפראות כזאת, טליה הזדיינה עם כל הלב, צועקת, משתוללת, דוהרת עלי, נועצת ציפורניים בכתפי ואני שכבתי, עצמתי את העיניים ונתתי לה לעשות ככל העולה על רוחה, להגיע לאורגזמה השלישית שלה, חזקה עוד יותר, בדרך שלה.
טליה שכבה עלי, שדיה נלחצים בחוזקה לחזי, בטנה נושקת לבטני, רגליה משתפשפות ברגלי והיא מתנשפת בכבדות, “הפעם השלישית הייתה משהו” התנשפה בכבדות, “תודה, הייתי צריכה את זה”.
משכתי את ידי בחוזקה וקרעתי את תחתוני החוטיני שלה, “אופס, מצטער” חייכתי והיא החלה לפרום את הקשרים מהחזיה ואחר כך מגרבי הניילון, משחררת אותי, “אני רואה שלא גמרת” אמרה, “אני יודעת מה אתה צריך עכשיו” נישקה קלות את עטרת הזיין המכוסה בעסיס תאוותה.
טליה נשכבה על הבטן והכניסה כרית תחת ערוותה, מגביה מעט את ישבנה ומותחת את רגליה, “בוא” אמרה ואני נשכבתי עליה, רגליי ישרות בין רגליה, מכוון את אברי התפוח לחריץ הרטוב וחודר לתוכו, תוקע את עצמי לתוכה וככה, כשידי מונחות על גבה, התחלתי לדפוק אותה, תנועות חזקות ואיטיות, נכנס לקצב ובכל תנועה חודר עמוק יותר לתוכה.
התיישבתי עליה, בלי לצאת מתוכה והתחלתי לדהור. אחזתי בשתי ידיה ומשכתי אותן לאחור כאילו היו המושכות, מותח את גופה שהתקמר, שדיה נעו לקצב דהירתי, כנראה שלחצתי בנקודה הנכונה שכן צעקות ההנאה התאוותניות שלה מילאו מחדש את החדר “אימא’לה, כן, שם, בדיוק שם, כן, עוד! חזק! ח-ז-ק!! כן, עוד!!” ואני לא הפסקתי, טחנתי אותה במלוא מובן המילה, משתולל לה בכוס, מצליף על ישבנה “אמא’לה זה בא לי, הנה זה בא לי, הנה אני באה, הנה, גומרת, אימא’לה כן, כן!!” ורעד עבר בכל גופה ובבת אחת היא השתתקה, שוכבת מותשת ואני בתוכה, לא זז.
“לא גמרת?” שאלה כשנרגעה קצת.
“לא”
“וואו, ארבע פעמים גמרתי, אני חושבת שבחיים לא גמרתי ככה, מגיע לך לקטוף את הדובדבן” אמרה
לא הבנתי “איזה דובדבן”
“ככה בעלי היה קורא לארועים שבהם הייתי מרשה לו לתקוע אותי בתחת” אמרה והסמיקה.
“את בטוחה שאת רוצה?”
“בטוחה!” היא אמרה בקול החלטי.
כנראה שזה היעד הנכסף אצל כל הגברים, לא נתתי לה זמן להתחרט, הוצאתי את הזיין המתוח מהכוס הרטוב והעברתי אותו לפי הטבעת המכווץ, הרמתי את האגן ודחפתי בכוח,מנסה לקרוע דרכי לתוכה, לרגע נדמה היה שלא אצליח ואז מאמץ נוסף וזה נכנס, כבשתי את היעד, כל הזיין היה תקוע עמוק בישבנה.
שרירי פי הטבעת לחצו על הזיין המגורה, משפשפים אותו, סוחטים אותו, הרגשתי שאני הולך לגמור, שאין לי הרבה זמן והתחלתי לדפוק במהירות, לא הייתי צריך הרבה “קחי” צעקתי כשאני נועץ את הזיין בפראות “קחי.. הנה..” התפוצצתי בתוכה, ממלא את ישבנה בעסיס תאוותי, עוד נעיצה אחת והאיבר המפואר איבד מהדרו, התכווץ, נשכבתי על הגב מסדר את נשימתי
רציתי לקום אבל טליה ביקשה שאחבק אותה עוד כמה דקות, נצמדתי לגופה מאחור וחפנתי את שדה בידי. כנראה שנרדמתי לרגע כי כשהתעוררתי היא לא היתה, שמעתי אותה מתרחצת, התחלתי להתלבש, אוסף את בגדי המפוזרים בחדר, טליה חזרה וחלוק רחצה עוטף את גופה.
“אני הולך” אמרתי.
“תודה על העזרה”.
“בסך הכל החלפתי נורה” ציינתי.
“שתיים” תיקנה.
צחקנו.
כשהגעתי הביתה אשתי כבר חזרה מהמושב, מסדרת את הירקות שהביאה במקרר, “קפה ארוך שתיתם” היא ציחקקה, הסתכלתי עליה ולא עניתי.
הפלאפון של אשתי צלצל, זיהיתי מייד את הצלצול, נמתחתי במקומי, מה היא כבר רוצה?
“טליה אומרת תודה על העזרה” בישרה לי אשתי בשידור חי.
התעלמתי.
“הוא אומר על לא דבר ושישמח תמיד לעזור” שמעתי אותה עונה במקומי, “אני אכנס אליך ביום ראשון לקפה, מבטיחה” סיימה אשתי את השיחה.
“טליה נשמעת טוב” ציינה אשתי והגישה לי גזר טרי שהביאה, “אתה חושב שיש מי שמנענע אותה?”
כמעט ונחנקתי, לא עניתי, מנסה להבין לאן היא חותרת.
“תגיד,” היא הביטה בי, מחייכת, “בא לך לנסות פעם מין בשלישיה?”
המשך קריאה – האלמנה ואשתי
מדהים
תודה
כזו ‘טליה’ בא לי לפגוש………
להחליף לה נורה ולשחק אתה……
הסיפור מגרה ומחרמן ביותר
נרדמתי עם זה וקמתי זה
ועומד לי כל הזמן
מחכה בקוצר רוח לחלק ב
הסוף יפה ומגרה מהכל
האם זה היה תכנון שלה בשביל להגיע לשלישיה