דרור תקע כאן

הספור דימיוני, כל קשר בינו ובין המציאות או ארועים/שמות אמתיים הרי הוא מקרי בלבד!

למתבונן מהצד זאת נראתה כעוד פגישת ערב שבת טיפוסית, שלושת הזוגות ישבו סביב שולחן הסלון ושוחחו על ענייני השבוע שהיה. מצב המניות בבורסה והרשמים מתצוגת האופנה האחרונה התערבבו עם חוות הדעת על הראליטי החדש והמצב הבטחוני בשטחים.

אני, דרור, ישבתי והבטתי בורד אשתי שהיתה שקועה בשיחה ערה עם יעקב, המארח, על מצב מערכת החינוך בבית הספר בוא למדו ילדינו. דלית, אשתו של יעקב, שחילקה תה בכוסות זכוכית קטנות אותם הביאה מנסיעתה האחרונה לתורכיה, התכופפה אליי, מגישה את כוס התה ומאפשרת לי אגב כך להשקיף על   שדיה המפוארים  דרך המחשוף שנפתח.

לקראת השעה תשע הגיע לבסוף הזוג הרביעי. אלון, מנכ”ל מבוקש בשוק ההיי-טאק וציפי אשתו הצעירה תפסו את מקומם סביב השולחן, בקבוק השמפניה שהביאו נפתח במהירות ונמזג לכוסות הזכוכית המהודרות שדלית הכינה  מראש, “לחיים”,  “לחיים” נשמעו הברכות המסורתיות, “לחיי הנשים שהסכימו” הוסיף יעקב ברכה משלו כשהוא שולף ממגירת הארון שמאחוריו חבילת קלפים סגורה.

לרגע השתררה דממה. כולנו, חברים ותיקים שהתחלנו כחבורת מחליפי זוגות והכנסנו עניין נוסף על ידי משחקי קלפים, ידענו למה אנחנו כאן אבל תמיד, כשהגיע הרגע להתחיל, השתררה אותה מבוכה. “טוב,” חתך לבסוף יעקב את הדממה “כמארח חובתי להזכיר לכם את הכללים, המשחק השבוע הוא 21, כמו שסיכמנו הפעם משחקים הגברים והתשלום על הפסד הוא בפריט לבוש נשי, גומרים את הלילה עם האשה שיש לך את מרבית הבגדים שלה … נו אתם יודעים”.

כולנו הכרנו היטב את החוקים, לא הייתה זו הפעם הראשונה ששיחקנו, המפסיד משלם פרס למנצח, בגד אחד “חדש” שיוריד מרעיתו או שני פריטי “שלל” שהרוויח, כדי לשלם בבגד חדש צריך שהאישה תעלה על השולחן, ככה שכולם יוכלו לשטוף את העינים, ותפשוט את הבגד לעיני כולם.  בגד שיורד לא חוזר,  בעל שאשתו נשארה בלי בגדים… אבל רגע, כל דבר בעיתו, למה לדבר כשמתחילים לשחק.

התיישבנו מארבעת צידי שולחן הסלון הנמוך, יעקב הוריד את הצלופן מחבילת הקלפים החדשה שבידו, ערבב במהירות והתחיל לחלק. ורד, כמו שאר הנשים שנצמדו לבעליהם, חיבקה אותי, “בהצלחה” לחשה לאוזני “לא חשוב מה יקרה העיקר שאני אוהבת אותך”, נישקתי אותה לפני שאספתי את שני הקלפים שלפני.

לתור הראשון יש הרבה קסם, שלוש נשים יעלו על השולחן בזו אחר זו כדי להוריד את הבגד הראשון. יעקב המארח העדיף שלא לקחת קלף נוסף. דן, סמנכ”ל שיווק שסומן כמנכ”ל הבא בחברת התרופות בה עבד, סימן שהוא מבקש קלף נוסף. היה לו מבט פוקר אבל מהבעת פניה של מיכל אשתו הבנתי מייד שהוא נכשל, הגיע תורי, סכום שני הקלפים שבידי הצטבר ל-17 והחלטתי שלא להסתכן. אלון, האחרון בסבב, לקח קלף נוסף ומיד זרק בזעם את הקלפים שבידו על השולחן בליווי קללה עסיסית גם דן הצטרף והודיע שהפסיד. הצגתי את הקלפים שבידי והסתכלתי ביעקב, המארח

“יש” הכריז יעקב בגאווה והציג 19 מנצח, “ועכשיו הפרסים וכמו תמיד נעלים לא נחשבות”.

הסתכלתי על ורד והיא לא היססה “תעזור לי” אמרה כשהיא חולצת את נעליה ונעזרת בי לעלות על השולחן, בתנועות איטיות החלה לפרום את כפתורי חולצתה הלבנה כשהיא חושפת את החזיה הסקסית האדומה שהבליטה את שדיה הצחורות, בתנועה ארוטית סובבה את חולצתה מעל ראשה והשליכה אותה על ראשו של  יעקב. אחריה עלתה מיכל, הורידה גם היא את חולצתה ומסרה אותה ליעקב. ציפי, דוגמנית ידועה שהרבתה להופיע בטורי האופנה, עלתה בתנועה חתולית על השולחן, שיחקה מעט בשרוך חולצת המעטפת שלה, כאילו מתקשה לפרום את הקשר, ואז משכה אותה וחשפה בפנינו את גופה המהמם.

גם הסיבוב השני לא האיר לי פנים. דן ניצח, יעקב שילם בשתי חולצות שזכה ואני עזרתי לורד לעלות שוב על השולחן “תעזור לי עם הרוכסן” ורד פנתה לדן בקול מתפנק וזה מיהר לעזור כשהוא מנצל את ההזדמנות להחליק על ישבנה המוצק ומתקשה להסתיר את הבליטה שצמחה במכנסיו. גם ציפי נכנסה לאווירת המשחק המתחממת, היא עלתה על השולחן, פתחה את החצאית ונתנה לה ליפול אבל לפני שמסרה אותה לדן העבירה אותה בין רגליה והחלה להשתפשף בה בתנועות של ריקוד מושחת שתרמו להרמת מפלס המכנסיים של כולנו.

בסיבוב השלישי ניצחתי סוף סוף, חולצה אחת בבנק של יעקב לא מספיקה לתשלום ודלית, אשתו, עלתה לראשונה על השולחן, באיטיות הורידה את חולצתה וחשפה לפנינו את זוג שדיה הגדולים שבקושי הצליחו להחזיק מעמד בתוך החזיה הזעירה שלבשה, דן שילם לי בחולצה וחצאית שהיו אצלו, מקפיד כמובן שלא להחזיר לי את בגדיה של ורד. ציפי נתנה לנו את ההצגה הגדולה, מתנועעת לקצב השיר שהתנגן ברקע  אחזה בשתי ידיה בתפסן הקדמי של החזיה, שחררה אותו, והחלה לחשוף ולכסות את שדיה עד שזרקה את החזיה לעברי.

אלת המזל דילגה במהירות ביננו מווסתת ביננו את ההצלחות כדי שלא נגיע להכרעה, ורד אישתי הייתה השניה לאבד את חזיתה ולהציג בפני כל את שדי האגס הזקופים שלה, שני הפסדים רצופים של דן השאירו גם את מיכל ללא חזיה. המתח עלה, הרגשתי את פטמותיה הנוקשות של ורד מתחככות בידי. גם יעקב לא הצליח לשמור על חזיתה של אשתו ודלית מיהרה לצרף אותה לפריטי הלבוש שעל השולחן כשהיא מציגה במלוא תפארתם את זוג שדייה הגדולים המעוטרים בפטמות כהות וזקופות.

המתח עלה, סיבוב מהיר נוסף וסוף סוף שובר השוויון שחיכינו לו, הפסד רצוף נוסף ליעקב וזה נאלץ לעזור לדלית, אשתו, לעלות על השולחן ולהעניק לדן, המנצח בסיבוב, את הפרס הגדול, התחתונים. היה לנו טקס קבוע להורדת התחתונים, דלית נעמדה מולו בפיסוק קל, פניו בדיוק בגובה מפשעתה, שתחתוני החוטיני הנועזים שלה לא הסתירו ממנה הרבה, ואז, במשיכה איטית, פתחה את קשרי הפרפר משני הצדדים ונתנה לבד העדין לנשור היישר לחבילת השלל שלפניו, שתי תנועות אגן מתגרות והיא הסתובבה על השולחן נותנת לכולם לראות את משולש שערות הערווה המסופר והמטופח שלא הסתיר את חריץ הכוס הורדרד והגדיל לכולנו את הטפיחות במכנסים.

“אני בחוץ” הכריז יעקב עוד לפני שדלית הספיקה לרדת מהשולחן וכולנו ידענו את המשמעות,  יעקב יישן הלילה לבד ובמקרה הטוב יעשה ביד.

הסיבוב הבא היה גם הסיבוב האחרון, 21 חלק שלי  וגם אלון נאלץ להרים ידים, “גם אני בחוץ” הכריז כשהוא  עוזר לציפי לעלות  על השולחן. ציפי  נעמדה מולי התכופפה בגמישות קדימה, שדיה מלטפות את לחיי, ידיה אוחזות בתחתוניה שכתם רטיבות קטן החל להופיע על הבד הלבן ותוך שהיא מנענעת בירכיה הורידה את התחתונים, חושפת לעיני כל את מברשת ערוותה המסופרת בקפידה ואת שפתי הפות המפתות, הרימה ברגלה את תחתוניה, כשהיא נותנת לי לבחון לעומק את האוצר החבוי והניחה אותם על ערמת השלל שלפניי.

הגיע רגע האמת, חלוקת השלל האמיתי, בסקירה מהירה של השלל שלפני ראיתי שרוב בגדיה של ורד חסרים ולעומת זאת רוב בגדיה של מיכל, אשתו של דן, אצלי.

“אתה רוצה להחליף שבויים?” שאלתי כשאני מצביע על בגדיה של מיכל, דן הסתכל על מיכל ומבטה החרמני של זו אמר הכל, “בחיים לא, גם לי מגיע שינוי” צחקה והוסיפה בטון מתגרה, “אני מקווה שאתה מספיק גבר בשבילי” ורד לא אחרה אחריה, “מסכימה, שווה בדיקה”.

בדיקה מהירה של שאר הבגדים הצביע על כך שציפי תצרף הלילה אליי ודלית לדן. החזרנו את הבגדים לנשים, הכל חוץ מהתחתונים שכמיטב המסורת ישארו אצלנו למזכרת ובזמן שהנשים התלבשו אנחנו סיכמנו על ארוחת הצהרים המשותפת של מחר או כפי שאלון כינה את זה טקס החזרת השבויות.   

הדרך הקצרה עד הבית עברה בשקט, כל אחד שקוע במחשבותיו. ציפי שישבה מאחור פישקה רגליה, כאילו במקרה, ונתנה לי להעיף מבט דרך המראה בחריץ החשוף שהזכיר לי את תחתוניה המונחות בכיסי.

התישבנו בסלון המרווח, “תשתו משהוא” שאלתי כשאני מניח דיסק במערכת, “חריף? חם?” המשכתי כשקולו הקטיפתי של פרנק סינטרה עטף אותנו והחל לחמם את האווירה.

“לי משקה חריף” ענתה ציפי “הייתי שמחה לקוניאק טוב”.
“גם לי” הצטרפה מיכל.

ניגשתי לבר ומזגתי מהרמי-מרטן-אקסלנס ששמרתי במיוחד לארועים כאלה. “לחיים” ברכתי כשאני משיק את כוס הקוניאק המשובח שבידי בכוסות המשקה שבידם והתחלתי  ללגום בנחת, בהיחבא בלעתי את כדור הויאגרה שהכנתי והרגשתי את החום הנעים של הקוניאק מתפשט בכל גופי.

ציפי שתתה את הקוניאק שבידה בלגימה אחת, “עוד” ביקשה כשהיא מצביעה על הכוס הריקה
“עוד עולה” עניתי בבדיחות.
ציפי לא היססה במהירות קמה והחלה להוריד את בגדיה וזרקה אותם לעברי בהתרסה “מתאים לך?”

התחלתי למזוג לכוס שלפניה כשמיכל הצטרפה,  “תמזוג גם לי” ביקשה והחלה גם היא להתפשט  ועוד לפני שגמרתי למזוג את הסיבוב השני התרווחו שתיהן על  ספת העור הגדולה שממולי, עירומות.

“לחיים” אמרתי שוב מתבונן בשתי הנשים העירומות היושבות מולי ולוגמות מהקוניאק המשובח.
המשקה המשובח עשה את שלו, מיכל העבירה את ידה על בטנה השטוחה והחלקה של ציפי, מלטפת בעדינות “איך את עושה את זה?” פנתה לציפי.

למיכל לא היה במה להתבייש, אחרי שתי לידות היא נראתה עדיין פצצה אמיתית, גופה היה חטוב ושרירי ונראה שהיא משקיעה בו שעות רבות בחדר הכושר.

ציפי הסתובבה לעבר מיכל והחלה ללטף בעדינות את שדיה של מיכל, זוג שדיים גדולים וזקופים המעוטרים בפטמות גדולות וכהות, זקורות ומזמינות כל כך.  תחילה בנגיעות קטנות, כאילו בוחנת את התגובה, ואחר כך החלה לטייל  עם האצבע סביב הפטמות כשהיא מציירת מעגלים הולכים וקטנים שגרמו לפטמות להזדקר עוד יותר. מיכל השתרעה לאחור, עצמה את עיניה  והפקירה עצמה בידי ציפי ואני התרווחתי בכורסת העור הגדולה, צופה בנעשה מול עיניי “תמשיכו” לחשתי ,”זה מחרמן, תמשיכו”.

ציפי טבלה את אצבעה בכוס הקוניאק של מיכל ומרחה את המשקה על הפטמה הזקורה, טיפה גדולה החלה לנזול לאורך השד וציפי מיהרה ללקק, טובלת שוב, מורחת ומלקקת בלשונה, פעם בשד ימין ופעם בשד שמאל.

טיפה שהצליחה להתחמק נשרה על הבטן החשופה וזכתה לליקוק ארוך בלשונה הרטובה של ציפי, ליקוק שהעביר רטט תשוקה בגופה של מיכל. ביד אחת המשיכה ציפי במשחק, מזליפה טיפות מהקוניאק על שדיה של מיכל  ומלקקת בלשונה ובידה השנייה גלשה וחדרה אל בין רגליה של מיכל שהתמסרה לה, מפשקת אותן בעדינות, חושפת בפני את היעד הנכסף ומתחילה לעסות בעדינות את השפתים הנפוחות, לוחצת בעדינות בנקודות הנכונות, הנקודות שרק אישה מנוסה מכירה, לחיצות שהוציאו ממיכל אנחות הנאה חרישיות שהלכו והתגברו  “כן, זה טוב, כן, תמשיכי”.

המחזה הקסים אותי. בשקט, מנסה שלא להפריע להן, התחלתי להתפשט. ציפי השכיבה בעדינות את מיכל על הספה הגדולה ובנשיקות קלות נעה לאורך גופה עד שנשכבה בתנוחת ה-69  לידה, הצמידה את פניה לערוותה של מיכל,  חדרה בלשונה אל החריץ הרטוב ומתחה את גופה עד שגם ערוותה נשקה לפניה של מיכל.

מיכל הגיבה מיד, בשתי ידיה חבקה את ישבנה של ציפי והצמידה את שפתיה לשפתי מעיין תענוגותיה של זו. חודרת עם לשונה למעמקי המערה ומשחקת בשיניה בדגדגן הנפוח מתשוקה תוך שהיא מגששת ומחדירה אצבע לפי הטבעת המכווץ של ציפי שלא הסתירה את הנאתה “כן, זה טוב, תמשיכי, עוד, תכניסי, כן, ככה, עוד” .

ציפי ומיכל היו שקועות במעשיהן ולא הבחינו שאני עירום, ישבתי וצפיתי בהן כשאני מלטף בעדינות את התורן המתוח שצמח בין רגלי. הסתכלתי מהופנט בשתי הנשים השוכבות לפני, מפנקות זו את זו. מיכל עלתה ושכבה על ציפי, בטן אל בטן, חזה של האחת לחוץ  לגופה רעותה, פנים שקועות עמוק בערווה, לשונן חודרות וחוקרות, יונקות ונהנות, חודרות ומתענגות, זועקות בקול מהנאה.

עצמתי עייני, משחק בעדינות באברי הזקור מהויאגרה או מכדורי הגת שורד דאגה שאקח בקביעות יחד עם כדור הוויטמין היומי, לא משפשף, מלטף, מתפנן, חולם על ורד אשתי, מדמיין כאילו היא זו השוכבת בספה מולי, כאילו היא זו המתנשפת בקול.  

ההרגשה הנעימה שמישהו מלטף אותי באזורים הפרטיים גרמה לי לפתוח את העיניים, להפתעתי ציפי ומיכל כרעו לרגליי, זאת מימין וזאת משמאל, מצחקקות, מלטפות את הזיין הזקוף שלי ומשחקות בעדינות בביצים המלאות.

התמכרתי להנאה, נותן להם לפנק אותי, הליטופים הפכו אט אט לליקוקים, לשון ארוכה ורטובה שנעה לאורך הזיין הזקור העבירה בו רטט של תשוקה, פעימה שמתחה אותו  עוד יותר. ציפי לא הסתפקה בליקוק והחלה יורדת לי, בשפתיה עטפה את העטרה הרגישה והחלה מכניסה את כל האיבר הזקור אל פיה, הרגשתי את שיניה המלטפות את הזין הנכנס והיוצא  לכל אורכו,  מוצצת בהנאה.

מיכל לחשה לה משהו באוזן וציפי נפרדה מהאיבר הזקור שבפיה, שתיהן אחזו  בידי זו בימין וזאת בשמאל ומשכו אותי “בוא” אמרה מיכל כשהן מנווטות אותי לשטיח “תשכב על הגב”.

נשכבתי על הגב, הזיין המתוח זקור ועומד כמו תורן במסדר יום העצמאות, ציפי נעמדה מעלי, ישר מעל אזור חלצי, רגלה האחת מצד האחד של האגן ורגלה השנייה מצידו השני,  נותנת לי להשקיף על  המתנה הנפלאה המחכה לי בין רגליה, לראות את עגלי עסיס אהבתה המרטיבים את שפתי הכוס המיוחם. מיכל עזרה לציפי להתיישב עד שפתח הכוס הרטוב נגע בקצה עטרת אברי המתוח ושם עצרה. היא נתנה לי להרגיש את הארץ המובטחת וכשניסיתי להרים את האגן ולחדור למבצרה היא ברחה “תרגע” לחשה לי ציפי “אני מחליטה” חייכה ורגע אחרי היא התיישבה, משתפדת על השיפוד הממתין לה בדום מתוח, מחדירה באיטיות את הזיין הנוקשה שהחליק בתוך הכוס המשומן, מחבקת אותו לכל אורכו בשרירי נרתיקה הפועמים, יורדת ומחדירה עמוק יותר עד שנלחצו עגבותיה אל חלצי.

ציפי ישבה עלי משופדת ולא זזה, הרגשתי את משקל גופה המונח על אגן הירכים שלי ועל אזור חלציי כשמיכל נעמדה אף היא מעלי, ניצבה בפישוק מעל ראשי, מציגה בפני את האוצר המוחבא בין רגליה. ציפי תמכה בה מאחור ומיכל ירדה לשבת על ברכיה, כמו ציפי, רגליה של מיכל לוחצות על ידיי, מצמידות אותן לרצפה, ופתח תענוגותיה נושק לשפתי. ריח עסיס תאוותה חדר לאפי וחירמן אותי עוד יותר.

“הכללים פשוטים, אתה תפנק אותי וציפי תפנק אותך” התכופפה אליי מיכל ולחשה לאוזני כשהיא מצמידה את שדיה ללחיי. כאילו במתואם ציפי עלתה וירדה, נותנת לי להרגיש את התענוג של ההחלקה בתוך הכוס הרטוב החובק את אברי המגורה, הוצאתי את לשוני וחדרתי למיכל שנצמדה אלי חזק יותר, מברשת שיער ערוותה התחככה באפי ועסיס תאוותה נמרח על פני, ציפי החלה עולה ויורדת, באיטיות, עולה עד שעטרת הזיין הגיעה לשפתי הכוס הנפוחות וכמעט ויצא ממקומו ושוב יורדת, פעם מהר ופעם לאט, מכה בישבנה על אגני.

מיכל שחררה את ידיי ואני חיבקתי את ישבנה, מצמיד את ערוותה לפי ומוצץ, בשיני לכדתי את הדגדגן הנפוח שהתחבא במרכז תענוגותיה והחלתי לשחק בו.

שלושתנו היינו בשיא החרמנות, הן צועקות ופי חסום, קולות ההנאה שלהן מילאו את חלל החדר, הן גמרו פעם אחר פעם, ללא הויאגרה שלקחתי כבר מזמן הייתי משפריץ אבל ברוך ממציא ויאגרה, החזקתי מעמד, מספק את שתיהן כסוס הרבעה טוב.

אחזתי בשדיה של מיכל והתחלתי לשחק בהם, מוחץ וסוחט, אוחז בפטמות הנוקשות ולוחץ, מגלגל אותן בין אצבעותי ורואה את ההנאה שעל פניה. ציפי חיבקה את מיכל מאחור, נצמדת אליה ואחזה אף היא בשדיה, מחליפה אותי, שילבתי את ידי מאחורי עורפי והסתכלתי במחזה הנפלא שמול עיניי. מיכל התעייפה ראשונה ונשכבה לידי, משחקת בפטמותי, עושה להן את שעשיתי לפטמותיה.

לכל דבר טוב מגיע הסוף “אני גומר!” צעקתי, ספק מזהיר ספק מודיע, “אני משפריץ!” צעקתי שוב אבל את ציפי, שהייתה בשיא אורגזמה נוספת, זה לא עניין. היא עלתה וירדה במהירות תוך שהיא מכריזה בקול על גמירה נוספת שלה. שנינו היינו בשיא האורגזמה, צעקות  ה”אני ג-ו-מ-ר” שלי התערבבו עם אנחות  ה”אני גומרת” של ציפי ואז יריתי בתוכה את מטעני הרותח.

הדיסק של פרנק סינטרה סיים מזמן והצ’יינגר המשוכלל החליף אותו בדין מרטין שמילא את החדר בשירי אהבה איטלקיים שקטים ומתקתקים. שכבנו שלושתנו על השטיח, על הגב, מיכל מימיני וציפי משמאלי, אוספים את נשימותינו. הזיין שלי, שרק לפני רגע היה זקוף ומתוח, שכב עכשיו  שמוט ומדולדל, עטוף בקוקטיל מיצי תאוותה של ציפי ונוזל זרמתי הלבן.

“מה שאנחנו צריכים עכשיו זה מקלחת טובה” אמרה לבסוף מיכל כשהסתדרו נשימתנו, “בואו” הוסיפה ומשכה בידי.

הובלתי אותן דרך חדר השינה אל חדר הרחצה הגדול והמשופץ שלי ושל ורד,  נכנסתי למקלחון לכוון את המים והפעלתי את סוללת המתזים שהשפריצו עלי מכל הכיוונים, מבעד לדפנות הזכוכית השקופה של המקלחון ראיתי את מיכל וציפי מתלחשות.

“אנחנו נכנסות” הודיעה ציפי כשהיא פותחת את הדלת ושתיהן נדחסו לתא המקלחון ונצמדו לגופי, משפריצות מים כאילו היו ילדות קטנות.  ציפי לקחה את הסבון הריחני, הסתבנה כולה והעבירה אותו למיכל שהחלה אף היא לסבן את גופה. המגע של הגופות העירומים ומראה הנשים הרוחצות את גופן ומסבנות את אבריהן האינטימיים התחיל להשפיע והאיבר הרדום בין רגלי החל לקבל חיים חדשים.

“ניצחתָ והיום אתה המלך” אמרה מיכל “ומלך לא מתרחץ לבד” השלימה כשהיא מתחילה לסבן את גופי, ציפי הצטרפה אליה עם הספוג ויחד החלו לשפשף את גופי, בהתחלה למעלה, בידיים ומשם לכתפים, המשיכו לחזה ולגב, עברו לבטן ולאט לאט ירדו לעבר אזור חלצי שם צמח לו מחדש התורן המלכותי. שתי הנשים ירדו על ברכיהן, פניהם בדיוק בגובה הנכון, מסבנות  ומשפשפות, רוחצות ומשחקות בביצים הרגישות, מצרפות גם את השפתים לחגיגה ומתחילות ללקק ולמצוץ את האיבר הזקור, דוחפות זו את זו כאילו רבות מי תכבוש ותבלע את הזיין שצמח שוב.

הסתכלתי עליהן מלמעלה, מוצצות ומפנקות כשהמים הזורמים מכל הכיוונים מגבירים עוד יותר את ההנאה והכי חשוב, הרגשתי שאני שוב מוכן לפעולה.

מיכל התרוממה ונעמדה “יש מגבת על השיש” אמרתי לה.

“תשתוק טמבל” ענתה לי כשהיא מפשקת את רגליה, נשענת בידיה על הקיר, משעינה את מצחה על כפות ידיה ומבליטה את ישבנה בעמידה מזמינה כל כך,  “בוא תדפוק אותי, תראה לי אם אתה גבר” השלימה בקול סקסי ומאתגר, במקרה שלא הבנתי מהתנוחה.

התותח שבין רגלי היה מוכן לפעולה, מתוח ונפוח, ציפי העניקה לו טיפול אחרון  ועזרה לי לכוון אותו למקום הנכון, הנחתי את ראש הזיין המתוח על שפתי הכוס הרטובות, בדיוק במקום שבו היא תרגיש אבל עדיין לא יחדור “ועכשיו תבקשי” אמרתי, “תבקשי שאני אדפוק אותך”.

“תדפוק” אמרה מיכל בקול מצווה.
“לא ככה, תבקשי, תתחנני”.
“תדפוק כבר, תכניס לי”.
“לא, תבקשי, תגידי את מילת הקסם”  המשכתי כשאני לוחץ מעט יותר כדי שתרגיש טוב יותר את התותח המתדפק על דלתה.

מיכל הייתה חרמנית,  בער לה בין הרגלים והיא נכנעה,  “בבקשה תדפוק אותי, בבקשה אני רוצה להרגיש את כל הזיין הגדול שלך בפנים, בבקשה” ולא חיכיתי שהיא תסיים כדי לתקוע אותה, במכת אגן אחת חדרתי לתוכה, מחליק בקלות למעמקי המערה הגועשת, מחדיר במלוא אורכה את החרב הניצבת בין רגליי אל תוך הנדן המשומן.

זיינתי אותה בפראות, דופק בחוזקה, ידיי חובקות אותה ואוחזות בשדיה ואגני מכה בחוזקה בישבנה, מיכל שחררה יד אחת והחדירה אותה לבין רגליה, פעם שיחקה בביצים שלי שהתנועעו לקצב הדפיקות ופעם אחרת לחצה לעצמה במקומות הנכונים, מגבירה עוד יותר את הנאתה.

היה בזיון הזה משהו מיוחד, משהו מושחת, משהו פראי, מיכל שיתפה פעולה ודחפה את אגנה לאחור מול כל דפיקה שלי, נותנת לי קונטרה, משתתפת פעילה בזיון מלא תשוקה ויצרים, זיון שלא קשור לאהבה אלא רק להורמונים משתוללים.

מיכל השתוללה, “הנה זה בא” היא צעקה בתאווה “חזק, תדפוק חזק, כן ככה, יותר עמוק” המשיכה כשהיא דוחפת אחורה את ישבנה, “אני באה! הנה אני גומרת! כן, כן, זה טוב, כן! זה בא לי, הנה, א-נ-י ג-ו-מ-ר-ת! בוא גבר, ב-ו-א” היא הזמינה והאורגזמה שהתפוצצה בתוכה סחפה גם אותי, “א-נ-י ב-א” עניתי בשאגה משלי,  “הנה!” נעצתי את עצמי בחוזקה, “הנה  זה בא!” בישרתי לה, “א-ש-ש-ש” צעקתי כשאני יורה בתוכה את המטח הלוהט, גומר בפעם השניה הערב, מראה לה מה זה גבר.

ישבנו שלושתנו סביב השולחן, עטופים במגבות לבנות שכרכנו סביבנו,  ושתינו מהקפה המעושר בליקר שציפי הכינה.
“שיחקת אותה” החמיאה לי  מיכל, “תותחן אמיתי”
“כן” המשיכה אחריה ציפי, “רב שגל, עכשיו אני מבינה למה ורד תמיד מחייכת”
לא עניתי, אולי אפילו הסמקתי, חתכתי לנו מהעוגה הביתית שורד הכינה לכל מקרה והמשכנו לשתות מהקפה, שקועים כל אחד במחשבותיו.
“מעניין מה אלון עושה עכשיו” שאלה פתאום ציפי.
“ביד” ציחקקתי,  “עושה ביד, מה עוד יש לו לעשות?”
“כל הגברים אותו דבר, לא יכולים יום אחד בלי, בטח הוא רואה סרט כחול בערוץ הכחול ומאונן” השלימה אותי ציפי כשהיא לוגמת בהנאה מהקפה רווי האלכוהול שבידה, “ככה זה אצל הגברים”.

ושוב השתרר שקט, המקלחת שאחרי הזיון, הדיבור הגס והקפה המתוגבר בשפע האלכוהול  עשו את שלהם והאיבר המדולל שבין רגלי, זה שפעמים עשה לי כבוד גדול הערב, החל לשוב לחיים.

דיוויד ברוזה התחלף ברקע עם דין מרטין ושר על  האישה שאיתו, צובט בלב, משרה אווירה רומנטית. “האישה שאיתי היא פרי גן העדן”  הצטרפתי בשקט לשיר שברקע.

“הוא משחיל אותה מאחור” פלטה לפתע מיכל, ספק מדברת עם עצמה, ספק מעדכנת.
“מי?” שאלתי
“דני”
“את מי?” הוספתי בשאלה
“את ורד, כבר הרבה זמן הוא מפנטז על זה, מדמיין איך הוא ישחיל לורד בתחת”

האווירה, האלכוהול והמחשבה שדני משחיל את אשתי מאחור השפיעו מייד. כמו בסרטים המצוירים הזדקף לי הזיין באחת, רגע לפני הוא עוד שכב מנומנם וטראח הוא קפץ ונעמד כמו תורן, תותח טעון ומוכן לפעולה.

קמתי ממקומי ומשכתי את המגבת מגופה של מיכל, ביד אחת הקפתי את מותניה, הרמתי אותה באוויר והצמדתי את בטנה למותני כשרגליה מפרפרות “בתחת אהה” אמרתי  כשאני פותח בידי השניה את המקרר  ומוציא גוש חמאה גדול, “אני אראה לך איך משחילים בתחת” המשכתי כשאני נושא אותה לעבר הסלון “אני אלמד אותך איך רוקדים את הטנגו האחרון בפריז”

מיכל צחקה בקול כשהיא מפרפרת ברגליה, נאחזה לרגע בידיה במשקוף הדלת, משחקת אותה כאילו היא מתנגדת, ומיד עזבה.

השכבתי אותה על הבטן על השטיח הגדול ומייד כרעתי בין רגליה המפושקות, ביד אחת לחצתי על גבה כשאני מצמיד אותה לשטיח “תחזיקי אותה” אמרתי לציפי שנכנסה אחרינו והיא ירדה על ברכיה, תפסה את ידיה של מיכל  והצמידה אותם לרצפה.

לקחתי חופן חמאה והתחלתי למרוח את החריץ שבישבנה, מיכל לא התנגדה וכנראה שהיא הבינה שהדיבורים על ורד מחרמנים אותי כי מיד היא המשיכה, “אני בטוחה שהוא עושה לה מה שהוא תמיד עושה לי” הוסיפה “הכי הוא אוהב לתקוע אותי על השולחן הגדול שבחדר העבודה שלו. להשעין אותי כשהרגליים על הרצפה, החזה והראש מונחים על השולחן, לעמוד מאחור, להתבונן  ולהכריח אותי לפשק את פלחי הישבן  בעצמי”

“ואם את לא מפשקת?” שאלתי כשאני מחדיר באצבעי גוש חמאה לפי הטבעת ומשמן היטב את הכניסה האחורית.
“אין לא מוכנה, בדיוק בשביל זה הוא מחזיק סרגל על השולחן, פליק אחד או שנים עם הסרגל על הישבן ואני מפשקת”
“ככה?” שאלתי כשאני מפליק בידי על ישבנה.
“ככה אבל יותר חזק”
“ככה” שאלתי שוב כשאני מנחית מכה חזקה יותר שהטביעה את סמני כף ידי על הישבן הלבן.
“מתחמם”,
במכה הבאה לא חסכתי והיא הוציא מפיה של מיכל צווחה קצרה “איי, בסדר, אני אפתח, תשחררי לי את הידים”

ציפי שחררה את ידיה של מיכל וזאת  פישקה את ישבנה, לא הייתי צריך יותר, מראה החור האחורי שנפתח בפניי שכנע אותי ובין רגע הצמדתי את קצה הזיין הגדול לפי הטבעת המכווץ ובמכה אחת חזקה חדרתי לתוכה.

מיכל, הסתבר, לא הייתה טירונית בלחטוף בתחת. הפתח האחורי שלה היה גמיש להפליא, לפחות בהשוואה לזה של ורד אישתי, וקלט בקלות את האיבר הזקור שחדר לתוכו. שכבתי עליה, נותן למשקלי לנעוץ את היתד שתקעתי בה עד הסוף.

ציפי הביאה כרית ועזרה למיכל להניח אותה תחת אזור חלציה, התרוממתי מעט, רק כדי לאפשר לה להכניס את הכרית, ושוב דחפתי לה, חודר לתוכה, חזק יותר, עמוק יותר, כל הזיין.

“מה עוד יש לך לספר לנו על השחלות מאחור?” שאלתי בהתגרות.
מיכל שתקה.
“את אוהבת לחטוף מאחור?”
אין תשובה.
שתי ידי ירדו בחטף על ישבניה, מכות בחוזקה משני הצדדים. “את אוהבת לחטוף מאחור?”
“כן”
“כן מה?” הקשתי
“כן אני אוהבת לחטוף מאחורה, אני אוהבת לאכול בתחת, אני אוהבת שיכנסו בדלת האחורית שלי!”

התחרמנתי, דפקתי אותה בחוזקה, עולה ויורד, הזין נע בישבנה כמו בוכנה, חודר עמוק יותר ויותר.
אצבע חדרה לישבני, אצבע משומנת היטב בחמאה שהבאתי. לא הייתי מוכן וכאב חד פילח את גופי, כאב שהפך במהירות להנאה. ציפי נשכבה עלי  כששדיה נלחצות לגופי ופטמותיה הנוקשות ננעצות בגבי. באגנה דחפה את האצבע התקועה בתנועות השמורות בדרך כלל לגברים, וזיינה אותי בתחת.

שכבתי בין שתיהן, סנדוויץ’ , וציפי דפקה אותי בחוזקה. דפקה וכל דחיפה שלה החדירה את האצבע התקועה בתוכי עמוק יותר ואת הזיין שלי עמוק יותר במיכל.

אני ומיכל היינו בטרוף, הגענו לשיא פצחנו בדואט של גניחות תאוותניות, “זה טוב, אני באה!” מיכל צעקה ואני החזרתי אחריה, “כן זה טוב, יש! הנה, ברברס,  הנה, את אוכלת בתחת,  הנה זה! הנה זה בא!”

“תביא לי! כן תשפריץ לי! כן תדפוק לי תתחת, כן, עוד!” גבר קולה של מיכל.

שתי תנועות נוספות והתפוצצתי , “קחי!” צרחתי באקסטזה, “קחי! הנה זה בא לי! הנה בתחת שלך, ברברס, הנה! א-ש! א-ש-ש-ש-ש!!” גמרתי בצעקה חזקה כשאני יורה בתוכה מטען נוסף  ונפלתי שדוד כשאני מפיל את ציפי שמעלי.

ציפי ומיכל לא גמרו, שתיהן היו חרמניות אש ואחרי שנייה הן היו מחוברות זו לזו ב-69 נשי מקסים, ציפי שוכבת על הגב ומיכל שוכבת עליה, בטן נלחצת אל בטן כשפניה של האחת שקועים בערוותה של השניה, מפנקות זו את זו בתאווה. מיכל נפרדה לרגע, זחלה מעט קדימה, הכניסה רגל אחת מתחת לרגלה של ציפי והצמידה את הכוס שלה לכוס של ציפי.

כוס נשק לכוס, מברשת ערווה אחת התערבבה בתלתלי הערווה של רעותה, מיכל שלטה במצב וקבעה את הקצב, היא הניעה את אגנה קדימה ואחורה כששפתי הכוס המגורה של שתיהן משתפשפות אלה באלה. הסתכלתי מוקסם, מחזות כאלה ראיתי עד היום רק בסרטים כחולים ועכשיו זה היה בשידור חי מול עייני.

החדר התמלא בשאגות התאווה של ציפי ומיכל, מבחינתם הייתי שקוף, לא קיים, שכבתי על הצד והתבוננתי כשראשי נשען על ידי. בכל מצב אחר מחזה כזה היה מעמיד לי מייד תורן אימתני, איבר זכרי גדול ומפואר אבל הפעם, לאחר כל מה שעברתי הלילה, לא היה סיכוי.

אומרים שהגברים הם המין החזק אבל כאן מיכל וציפי היו חזקות ממני, מהיכן הן לקוחות את הכוחות האלה? מפנקות זו את זו וגומרות בקול גדול, זו גומרת וזו מתחילה, ממשיכות עד שגם הן נפלו תשושות ורטובות מזיעה.

את הלילה העברנו במיטה הגדולה בחדר השינה, ציפי מימיני ומיכל משמאלי, שתי נשים עסיסיות ולי לא היה כוח לכלום. בקושי הצלחנו להתרחץ לפני שנפלנו שדודים על המיטה ונרדמנו, ערומים.

אני לא יודע מה העיר אותי , ריח נעים של קפה טרי, צפצוף החדשות כשאחריו נשמע קולו של הקריין “השעה 11 והרי החדשות מפי..” או אולי הלשון הרטובה של ציפי שלקקה את הזיין  שלי.

“בוקר טוב תותח, רוצה קפה?” שאלה מיכל כשפתחתי את עייני
“רוצה” אמרתי והתיישבתי במיטה
“זה לא פייר, אותה דפקת פעמיים” פנתה אלי ציפי בקול מתחנחן של ילדה מפונקת, “גם אני רוצה” הוסיפה כשהיא ממשיכה לשחק באיבר שהלך והזדקף.

מיכל הושיטה לי כוס קפה והצטרפה לציפי. התחלתי לשתות כששתי האמזונות העירומות יורדות לי, מוצצות ומלקקות בקול, מעבירות לשון על הביצים ומשם למעלה, ליקוק ארוך עד עטרת הזיין הרגישה, הזיין שלי הגיב מייד, הוא הזדקר ונמתח.

“אני שותה קפה”  אמרתי לציפי, “אבל אם את רוצה את יכולה להשתפד” הזמנתי אותה כשאני ממשיך ללגום מהקפה וציפי לא הייתה צריכה יותר, היא התיישבה מעלי על בירכיה, אחזה בידה את האיבר הזקוף וכיוונה אותו עד שנשק לשפתי היכל תענוגותיה, לרגע עצרה, משמנת את ראש הזיין הנוקשה בעסיס הבוקע מהחריץ הרטוב שבין שפתיה הרגישות ואז התיישבה בכל כובד משקלה, מחדירה בקלות את התורן הניצב לתוכה.

ציפי הייתה מיוחמת ואני החלקתי בתוכה בקלות, דפנות היכל תאוותה היו משומנות היטב, אני המשכתי לשתות קפה וציפי דפקה אותי, עלתה וירדה באיטיות על התורן התקוע בתוכה, כאילו נזהרה שלא אשפוך את הקפה שבידי, משחקת באצבעותיה בפטמות שדיה הקופצים בכל תנועה, ממזמזת את עצמה.

כשגמרתי את הקפה והנחתי את הכוס ציפי הגבירה את הקצב, היא החלה עולה ויורדת במהירות, אחזתי את שדיה והתחלתי לסחוט אותן, אוחז בין האצבעות את הפטמות הזקורות, לוחץ ומסובב.

ציפי עצמה את עיניה מהנאה “כן זה טוב, זה טוב, תמשיך, כן, עוד! יותר חזק!” הדריכה אותי כשהיא רוכבת במהירות, דוהרת אל עבר האורגזמה המיוחלת “אני גומרת, זה טוב, זה בא! אימא’לה זה בא לי! אימא’לה אני מתפוצצת!!”

את הזיון הזה אני צריך לגמור וידי על העליונה החלטתי ובלי להוציא את הזיין ממשכנו המפואר הפכתי אותה על גבה ונשכבתי מעליה, ציפי לא התנגדה. בכוח התחלתי לדפוק אותה, מעלה את האגן ומוריד אותו במכה, מטביע את היתד הנאמן שלי עמוק יותר ויותר

“בואי, בואי, הנה זה, אני …” צעקתי
“עוד אחד, אני גומרת, אני משפריצה, בוא, בוא, בוא” ציפי ענתה אחרי
“אני בא, אני יורה, אני גומר, אני…” לא סיימתי את המילה והשפרצתי בתוכה את המטען הרותח ונשכבתי עליה ללא תנועה.

מיכל וציפי הלכו למקלחת ואני שכבתי על הגב וידי פרוסות לצדדים, אוסף את נשימתי, לילה משוגע כזה לא היה לי מזמן ועכשיו צריך להתכונן לטקס הסיום.

טקס הסיום התחיל פעם אחת כבדיחה, עוד לפני שאני וורד הצטרפנו למשחקי החלפת הזוגות, והפך למסורת ומסורת כידוע לא שוברים, לפחות לא אני. הלכתי לחדר העבודה,  הבאתי טוש אדום עבה, התיישבתי על המיטה וחיכיתי להן.

גם הן ידעו היטב מה מחכה להן, ידעו שלא אוותר על הטקס, אשמור היטב את זכויותיי כמנצח. מיכל וציפי חזרו ונעמדו מולי כשהן עטופות במגבת גדולה הקשורה להן מעל החזה ואוחזות בידן את השפתון שלהן.

“מי רוצה להיות הראשונה?” שאלתי
שתיהן צחקקו אבל אף אחת לא התנדבה
“טוב, של מי התחתונים האלה?” שאלתי כשאני מציג זוג תחתוני תחרה.
מיכל צעדה צעד אחד קדימה “שלי”
נתתי לה את התחתונים והטוש “תחתמי לי, למזכרת”

מיכל לקחה את התחתונים ניגשה לשולחן הסמוך ורשמה בטוש על משולש הבד הקטן של התחתונים “קח” החזירה לי אותם, על התחתונים היה כתוב “לדרור התותח ממיכל” ובקטן הוסיפה את התאריך “זכית בהם בכבוד” הוסיפה.

“עכשיו תורידי את המגבת”
מיכל פתחה את הקשר ונתנה למגבת לנשור, היא עמדה מולי ערומה וחיכתה כשחיוך על פניה.

“את השפתון” ביקשתי והיא פתחה את השפתון והושיטה לי אותו, “תתקרבי” בקשתי והתחלתי לרשום לה על הבטן התחתונה, בדיוק בקו בו מסתיימת מברשת הערווה שלה, “דרור היה כאן” כשאני מושך את הנון הסופית עד לקצה העליון של הכוס ומעטר את הקצה בראש חץ גדול כדי שלא יהיה ספק איפה זה פה.

“עכשיו את יכולה להתלבש” אמרתי למיכל, “ואת” פניתי לציפי ונתתי לה את התחתונים שלה “תורך לחתום”
ציפי חתמה, לא היה הרבה מקום המשולש הבד הזעיר אבל היא הצליחה לרשום “לדרור שתקע אותי מציפי” וגם היא הוסיפה את התאריך.
“ועכשיו המגבת”
ציפי התקרבה, הרימה את המגבת וחשפה את ערוותה בפני. “דרור היה כאן” רשמתי גם לה באותו מקום מושך גם פה את הנון הסופית עד הפתח ומצייר את ראש החץ.

האגדה מספרת שטקס הסיום הזה התחיל כבדיחה, אחד המנצחים ראה בדיוק סרט על מלחמת העולם השניה שבו היו החיילים האמריקאים רושמים על הקיר במקומות שכבשו  “קילרויי היה כאן”, התלהב ורשם לאשתו של המפסיד כתובת דומה על הבטן. בפגישה הבאה התהפך הגלגל והמנצח החזיר לו באותה מטבע, בבחינת עשה אתה לאשתו מה שהוא עשה לאשתך, ועוד הרחיב את המעגל גם לאשה הנוספת שהיתה אתם. המנהג התפשט כאש בשדה קוצים והפך לטקס קבוע  ומשם הדרך להפוך את הטקס למסורת הייתה קצרה כי הרי אף גבר לא יחמיץ הזדמנות כזאת.

התרחצתי במהירות ונסענו למסעדה, הדרך עברה בשקט. האוכל ב”רפאל” מעולה, היין שהזמנו משובח, הארוחה עברה בניחותא ובין המנות שוחחנו על ענייני השעה, פוליטיקה וסרטים, אופנה וספורט, רכילות ומניות, הכל רק לא על הלילה שהיה.

לקראת הפרידה הציע יעקב “מה דעתכם שבעוד חודש נשחק שוב אצלי?”
היה זה עוד אחד מהכללים שסיכמנו. המנצחים משלמים על הארוחה, או דמי שימוש כפי שקורא לזה דן בכל פעם שהוא משלם, ואחד המפסידים מקבל את יתרון הביתיות, מזמין אליו למשחק הבא.

“אבל הפעם הנשים משחקות” מיהרה דלית אשתו להוסיף, “הפעם אנחנו משחקות ואתם מתפשטים, הפעם תורנו לחגוג” , הסכמנו.

הדרך הביתה עברה בשתיקה, ורד הניחה את ידה על רגלי וליטפה אותי בעדינות כשהיא גולשת לאט לאט, כאילו במקרה, לכיוון הנחש הכלוא במכנסיי וגורמת לו להתעורר מחדש.  

“הוא השחיל אותי” שברה ורד את השתיקה כשכבר כמעט הגענו הביתה.
“מי?” שאלתי כאילו זה לא ברור.
“דני”.
“איפה?”  המשכתי.
“מאחורה, השחיל אותי מאחורה”
“בתחת?” הקשתי
“כן, בתחת”
“ואת הסכמת?”
“לא מיד אבל הוא שיכנע אותי”

ידעתי היטב איך דן שכנע אותה, רק אתמול בערב מיכל סיפרה לי, המחשבה על מה שהיה שם רק הגבירה בי את החרמנות.
“אהבת את השכנוע?” המשכתי
ורד לא ענתה, היא התעלמה מהשאלה ופתחה לי את החנות במכנסים, הכניסה את ידה לתוך תחתוני ואחזה את האיבר הזקור “אני רואה שאתה שמח לפגוש אותי” אמרה כשהיא מלטפת אותו בעדינות
“רקדת איתו את הטנגו האחרון בפריז?” לא הרפיתי, רומז על הסצנה המפורסמת מהסרט בכיכוב  של מרלון ברנדו ומריה שנידר, זאת שעל פיה חגגתי רק הלילה עם מיכל.

“לא, הוא מעדיף את תנוחת המזכירה” השיבה ורד שלא הייתה צריכה לפרש, יחד התחרמנו מהסרט הזה יותר מפעם אחת אבל אף פעם לא הגענו לכדי מימוש.

“חכי, חכי שרמוטה” חשבתי בליבי כשאני מחנה את המאזדה6 שלנו, “חכי עד שנכנס הביתה ואני אראה לך איך תוקעים מזכירה”
“בואי אחרי” אמרתי לורד כשאני אוחז בידה וסוגר את הדלת “בואי”.

הלכנו למטבח, אני מוביל וורד אחרי, משחקת אותה כאילו לא רוצה, מתנגדת אבל בדיוק במידה שלא יהיה לי קשה, שלא אפסיק.
חבקתי אותה מאחור, אחזתי אותה בין ידי ופתחתי את כפתורי חולצתה, פרמתי במהירות כשאני תולש בפראות כפתור שלא נפתח עד שהורדתי את חולצתה. לא עזבתי אותה, בשתי ידי אחזתי ברוכסן החזיה ופתחתי אותו, קלפתי אותה מעליה כשאני חושף את שדי האגס הזקופים שלה, משחק בפטמות הנוקשות כל כך.

סובבתי אותה עם הפנים אלי והתיישבתי על הכסא, ורד עמדה מולי ופלג גופה העליון חשוף, השענתי את ראשי על בטנה ונשקתי אותה, שיחקתי בטבורה, חודר לתוכו בלשוני בדיוק כפי שהיא אוהבת. הכנסתי את ידיי מתחת לחצאית, בודק, מרגיש את העור החשוף ונזכר בחוטיני האדום שנשאר אצל דן למזכרת, מעביר תוך כדי כך את ידיי על האזורים המוצנעים, נוגע נגיעות חרמניות, מלטף ליטופים של תאווה, משחק במשחק מקדים.

ורד שתפה פעולה, היא שלבה את ידיה אחרי ראשה, עצמה את עיניה והפקירה את עצמה בידי, נותנת לי לעשות בה כרצוני. פטמותיה הזקורות נעמדו עוד יותר, ביד אחת שחקתי בפטמה הנוקשה, לוחץ בעדינות, מסובב, ובידי השנייה חדרתי שוב אל מתחת לחצאית, חוקר בלי לראות רק ממשש, מרגיש ומריח.

היינו צריכים לצלם את זה, את התנוחה הפסטורלית כשהיא עומדת מולי, קרוב כל כך, מפקירה עצמה בידיי, ראשי מונח על בטנה החשופה, מריח את ריח הבושם המוכר כל כך, רומנס של ראלף לורן שהבאתי לה מנסיעת העסקים האחרונה ללונדון, מלטף בלשוני את הבטן המוצקה וידיי חוקרת מתחת לחצאית, מלטף את פלומת השיער הרכה של  ערוותה, נוגע בעדינות בשפתיי מעיין אהבתה, מרגיש את הרטיבות, את עגלי העסיס בכניסה לפתח תענוגותיה, חופן את עגבותיה המוצקות.

“תרימי את החצאית” ביקשתי

ורד הסמיקה אבל הרימה את שולי החצאית, חושפת בפני את אזור חלציה, את מברשת הערווה המטופחת, את החריץ הורוד שבין רגליה, הכול רק לא את מה שציפיתי לראות, עור לבן ונקי ללא זכר לגרפיטי שהיה לי ברור שיהיה שם, הכתובת “דן היה כאן” שחיכיתי לפגוש.

ורד שתקה ואני לא שאלתי, הטמנתי את ראשי בין רגליה ונישקתי אותה ישר על השפתיים הנפוחות מתאווה, ירדתי לה, חדרתי בלשוני לתוכה עד שהרגשתי את האורגזמה הראשונה שלה מתפוצצת בתוכה.

“תשעני על השולחן” ספק ביקשתי ספק ציוותי “תתכופפי, מרפקים על השולחן, בתנוחת המזכירה!” ורד השמיטה את שולי החצאית, הסתובבה ונשענה קדימה כשמרפקיה על השולחן וישבנה מכוסה, קמתי הוצאתי חמאה מהמקרר ונעמדתי מאחוריה כשברגלי אני דוחף ומפשק את רגליה עד שנעמדתי בינם, ורד לא התנגדה ועל פי קצב נשימתה ידעתי שגם היא מחורמנת, רוצה.

הסתכלתי על ורד והתחלתי לפתוח את מכנסי, קודם החגורה ואחר כך הכפתורים, דוחף ומוריד אותם יחד עם התחתונים עד הברכיים, משחרר את האיבר המגודל שהזדקר בין רגליי, תותח טעון ומוכן לפעולה.

כשהרמתי את החצאית שהסתירה את ישבנה גיליתי את זה, הגרפיטי המפורסם, הצהרת הכיבוש של דני התחבאה מאחור, בשפתון אדום בוהק היה רשום על ישבנה ורד  “דני תקע כאן” כשהנון הסופית המעוטרת בראש חץ גדול מצביעה הישר על הפתח האחורי שלה, על פי הטבעת המכווץ המוצפן בין גבעות ישבנה המוצקות, מראה שהעביר בי רטט בכל הגוף והזניק את האבר הזקור שלי לשיא חדש.

לקחתי גוש חמאה והתחלתי לשמן לורד את החריץ שמאחור, “תפשקי את התחת” ציוותי אבל ורד לא הגיבה, היא שכבה באותה תנוחה ולא זזה, מתעלמת.

“תפשקי!” חזרתי על דברי בקול חזק יותר ושוב ורד לא התייחסה, הרמתי את ידי והנחתתי אותה על ישבנה, משרטט חמסה אדומה על הלבן הבוהק של פלח ישבנה השמאלי, “תפשקי!” חזרתי על דבריי.

“תשכנע אותי” ענתה בקול מתגרה ושוב הפלקתי לישבנה, הפעם על הפלח השמאלי, אבל ורד לא זזה.
“אם לא תפשקי אני אמשיך” אמרתי והרגשתי את הזיין שלי פועם מתשוקה
“אל תאיים” המשיכה ורד להתגרות בי
הוצאתי את החגורה ממכנסי והפלקתי לה שוב, משרטט פס אדום לרוחב ישבנה אבל גם זה לא עזר, המשכתי.
אחרי המכה הרביעית בחגורה היא התרצתה, נשענה על ביטנה כששדיה נמחצות אל לוח השולחן ושלחה את ידיה לאחור, מפשקת את פלחי ישבנה, מגלה את החור שאליו כיוון ראש החץ המצויר.

“יותר חזק”

ורד עזבה לרגע, שיפרה את אחיזתה ופישקה שוב, חזק יותר, מותחת את פי הטבעת המכווץ, לקחתי בידי גוש חמאה נוסף ושימנתי היטב  את פתח הכניסה האחורי, הצבתי את קצה הזיין העומד בשער האחורית כשעטרת הזיין נושקת לפי הטבעת, נותן לה להרגיש, להתחרמן, לרצות, אבל לא חדרתי.

“תתחנני”.

ורד שתקה, לא חיכיתי והנחתתי את שתי ידי על פלחי ישבנה, אחת מימין ואחת משמאל, מטביע את סימנם בצליל סטירה מהדהד, ורד הייתה מיוחמת, הרגשתי את זה בתנועותיה, משפשפת את ערוותה בדופן השולחן, מזיזה את אגנה ומנסה לשווא להשתפד על התורן שבפתחה

“תכניס לי” לחשה.
“אני לא שומע” שיחקתי בה והנחתתי שוב את שתי ידי על פלחי ישבנה.
“תכניס לי, שפד אותי” אשתי צעקה
אהבתי את זה, ורד אשתי הייתה מיוחמת ואני שלטתי במצב, “לא שמעתי את  מילת הקסם” הקשתי כדרך הורה בילדו הקטן.
“בבקשה, תתקע לי, תכניס לי בתחת, בבקשה בועלי, בוא!”

נכנסתי בה, תקעתי את השיפוד בישבנה, הכנסתי לה את כל הזיין בתחת, נשענתי עליה והוצאתי את השפתון מהארנק שלה העברתי איקס על המילה דני ורשמתי  מעליה דרור, “דרור תקע כאן” לא היינו צריכים יותר “אני גומרת, בוא, תשפריץ” צעקה ורד ואני יריתי את המטען הרותח האצור באשכי.

המשך קריאה – הבקבוק