באמא שלי

על חם 

צרוף המקרים כמו שקרה לי באותו יום שישי בלילה יכול להתרחש רק בסרטים מצוירים. עמדנו בפינה חשוכה בפאב הגדול, השעה כבר די מאוחרת, נשענים על הקיר עם בקבוק בירה קורונה ביד, וחיפשנו כוסיות. העינים שלי ושל רן, חברי מהצבא, נעו מצד לצד כמו מכ"ם חיפוש מתקדם, סורקות את השטח, העמידה בפינה החשוכה נתנה לנו יתרון, היינו רואים ולא נראים, מצליחים לחדור ביתר קלות מבעד לעשן הסיגריות הכבד שמילא את החדר הגדול.

ואז ראיתי אותה עומדת בקצה המרוחק של הבר הגדול, החסרתי פעימה, לא יכול להיות! שפשפתי עינים והסתכלתי שוב במבט חודר, בודק שאין מקום לטעות, שזאת לא איזו פאטה מורגנה, אבל לא! ממש ממול עמדה אמא שלי בכבודה ובעצמה, משוחחת עם מישהו שבאותו רגע לא הצלחתי לזהות. במקרים רגילים הייתי ניגש להגיד שלום אבל היום לא היה מקרה רגיל. קודם כל כי אמא שלי לא אמורה לשבת בברים, ביחוד לא בזמן שאבא שלי נמצא במשמרת במקום העבודה שלו, וגם כי בעצם אני הייתי צריך להמצא עכשיו בתורנות בצבא.

שרתתי כג'ובניק ביחידה של ג'ובניקים אבל הייתי צריך להשאר בתורנות כל שבת שלישית, זאת אפילו לא היתה תורנות שאתה עושה בה משהו מועיל אלא רק כוננות, כזאת שחוץ ממסדרי נוכחות אתה שוכב ולא עושה כלום. למה צריך את זה? כי ככה כתוב בפקודות, אין שום סיבה אחרת, בדיוק כמו כומתה בכותפת.

בשעה עשר בלילה היה מסדר נוכחות אחרון ובשעה עשר ורבע כבר היינו בחוץ, רן ואני, לבושים בבגדים אזרחיים בדרך לבר וככה מצאתי את עצמי עומד שם, בפינה החשוכה, ומסתכל על אמא שלי שעומדת כשכוס יין לבן בידה ומשוחחת בערנות עם זה שעומד לידה.

גם אם היו נותנים לי מיליון ניחושים לנחש עם מי אמא שלי מדברת לא הייתי פוגע, זיהיתי אותו רק כשסובב את ראשו והפנס שמעל הבר האיר עליו, אדון לאון, האבא של מיטל הסנובית שלמדה איתי בתיכון. בעצם קראו לו רמי, לאבא של מיטל, אבל אנחנו קראנו לו אדון לאון, אולי בגלל שהיה הולך תמיד מגונדר כל כך, שערו משוח בברלנטין ומסורק בקפידה, שפם דק מתוח מעל שפתו, לא עובד, עסוק בלהיות יו"ר ועד ההורים ולהסתובב בשכונה עם אשתו השניה, עורכת דין יפה ומצליחה שהיא בעצם המפרנסת במשפחה מה שלא מונע ממנו, מאדון לאון, לדבר תמיד בהרגשת חשיבות כאילו הוא ובורא עולם אוכלים מאותו מסטינג.

מיטל לא היתה שונה ממנו בהרבה, הילדה של אבא מהנישואים הראשונים, לבושה תמיד במיטב המותגים, מפונקת, כזאת שאבא נותן לה את כל מה שהיא רק דורשת, חס וחלילה להגיד לה "לא". נכון, מיטל היתה יפה, כוסית-על אמיתית!, אבל זה בדיוק מה שהרים לה את האף עוד יותר גבוה, לא ספרה אותנו ממטר, את הבנים של השכבה, קוראת לנו בזלזול כזה "ילדים" ויוצאת רק עם סטודנטים וגם שם לא עם כל אחד, רק עם האצולה.

"הקטינה" קראנו לה, למיטל, למרות שידענו שהיא כבר חגגה יום הולדת 18, הכל בגלל אותו הערב לקראת סיום התיכון כשחזרנו ממסיבה והבחנו ב-BMW הכסופה שחונה במגרש הריק שליד הבית שלה. ארבעה גברברים בגילנו לא עוברים ליד מכונית BMW כסופה ומבריקה בלי לשטוף את העיניים, אתם יודעים, יש טקס!

קודם מציצים. אחר כך שופכים נתונים, "נפח המנוע 3000 סמ"ק" זורק אחד, "והספק המירבי 272 כוח סוס" מוסיף חבר שני, "עוברת מ-0 ל-100 ב-6.4 שניות" אני תורם את חלקי ואחר כך מפנטזים, כל אחד עם עצמו, דוהרים בדמיון בכבישי אירופה, במסלול המרוצים של מונקו או סתם בדרך לאילת עם איזו סלבית יפיפיה במושב הימני שמסתכלת עלינו במבט מלא הערצה.

התקרבנו בשקט, כבוד למכונית, ועצרנו. מה שראינו במושב האחורי של ה-BMW היה יותר טוב מהמכונית עצמה! מיטל יושבת משופדת על הזיין של איזה דון ג'ואן צעיר, חולצתה פתוחה, החזיה שלה מורמת, שדיה המשוחררים מקפצים בחדווה, עולים ויורדים בקצב בו היא דוהרת על הזיין שתקוע עמוק בתוכה, עולה ויורדת כשעיניה עצומות והיא גונחת בתאווה.

התחבאנו, מציצים למכונית מעמדה בטוחה ושותקים. לרפי החרמן לקח פחות מדקה עד שהתחיל לאונן, הוציא את הזיין הקטן שלו והתחיל לשפשף אותו ואנחנו רק עמדנו והסתכלנו מהופנטים בזיון שמול עינינו, מסתכלים איך משחילים את מיטל הסנובית במושב האחורי של מכונית ה-BMW המפוארת, מפנטזים שזה אנחנו שם במכונית, מתחרמנים, ולאט לאט מצטרפים לרפי החרמן, אחד אחרי השני מוציאים את הזיין ומתחילים לשפשף, ארבעה תיכוניסטים חרמנים שטופי הורמונים עומדים בחושך, מציצים לבת של יו"ר ועד ההורים ועושים ביד.

גמרנו, משפריצים אחד אחרי השני, מיטל גמרה, שמענו, אבל הדון ג'ואן לא! בלי הרבה מאמץ השכיב את מיטל על הגב, נכנס בין רגליה הפשוקות לצדדים והתחיל לזיין אותה במרץ על מושב העור המפואר, ישבנו הלבן עולה ויורד במהירות, תוקע אותה במהירות והיא מחבקת אותו בחוזקה, נצמדת אליו כשאנחנו שומעים דרך החלון הפתוח איך היא מבקשת עוד, מספרת לו בקול כמה טוב הוא עושה לה.

יפתח, הליצן שביננו, שבר את הקסם. ניגש ודפק בחוזקה על גג המכונית "אני אספר לאבא" צעק על מיטל "ואתה" פנה לבחור שניסה להרים את מכנסיו ללא הצלחה "מה אתה חושב שאתה עושה לאחותי!" המשיך וצעק "אתה יודע שהיא עוד לא בת שש עשרה?! שהיא עוד קטינה?!"
שתי דקות אחרי הבחור כבר לא היה שם, לא עזרו ההסברים של מיטל שזה בכלל לא נכון, שהיא כבר בת שמונה עשרה וחודש ושהוא, יפתח, בכלל לא יכול להיות אח שלה כי היא הרי בת יחידה.

ה-BMW נעלמה בחריקת צמיגים, מיטל ברחה הביתה מסמיקה ובוכה מבושה ואנחנו שכבנו עוד הרבה זמן אחרי מתגלגלים מצחוק על המדרכה.

אמא שלי ואדון לאון קמו ממקומם, מחובקים!, ידו מונחת על ישבנה בלי בושה, מלטפת וממזמזת אותה בפרהסיה והיא עוד מחייכת, פוסעים ביחד לעבר השרותים ולא צריך להיות גאון בשביל להבין למה.

"אני כבר חוזר" אמרתי לרן, מתנדנד מצד לצד כמו מי שבאמת השלפוחית לוחצת לו, "צריך שרותים, חייב להשתין!" מלמלתי והלכתי.
התגנבתי אחריהם, מתחבא, שניהם נכנסו לתא ואני חיכיתי שהתא הסמוך יתפנה. התיישבתי על האסלה, מחפש את החור להציץ. "תמיד יש חור, ככה זה בשרותי המועדונים" הסביר לי פעם רפי החרמן "עושים את זה המניאקים שנכנסים להציץ ולאונן" אמר אז והסמיק וידעתי גם למה "צריך רק לדעת איפה לחפש". לקח לי כמה שניות ובסוף מצאתי, תוקע עין, מציץ… וכמעט נפלתי ברצפה!

ידעתי מה עושים בתאי השרותים, אפילו עשיתי את זה פה ושם, אבל למראה הזה, של אמא שלי מתכופפת ואדון לאון תוקע אותה מאחור, לא הייתי מוכן. אמא שלי נשענה במרפקיה על הניאגרה, ברכיה על מכסה האסלה, שדיה הגדולים תלויים גלויים ומתנדנדים, החצאית שלה מורמת, החוטיני שלה משוך הצידה והשער לגן השעשועים שלה פתוח, ישבנה מופנה לעבר אדון לאון שמכנסיו ותחתוניו מופשלים והזיין שלו ניצב גלוי ומוכן לפעולה, מכוון לפתח שבין רגליה של אימי, משתפשף בשפתיה, מתגרה בה, מושך זמן כאילו חיכה רק לי שאגיע, שלא אפספס את הרגע, זורח כולו כאילו מודיע לי "בוא תראה איך אני משחיל את אמא שלך".

הרגשתי כאילו חץ פוגע בי כשאדון לאון תקע את הזיין שלו באמא שלי, נעץ את שרביטו עמוק בכוס שלה, ישבנו נע אחורה וקדימה והזיין שלו מחליק בנרתיקה, זיון מלא תאווה של גבר חרמן שדופק בכוח, אוחז במותניה ומכה באגנו בחוזקה, מתכופף קדימה וחופן את שדיה בידיו, מועך, לש, צובט, בקיצור…חוגג!

אמא שלי נהנתה, ראיתי את זה על פניה הקורנות, חונקת בקושי את אנחות ההנאה שלה, הפטמות שלה עמדו זקופות, מזמינות שישחקו בהן, ישבנה נדחף לעבר אדון לאון כאילו לא מספיק לה, רוצה שיכנס יותר עמוק לכוס הרטוב שלה.

הוצאתי את הפלאפון והעברתי לרטט שלא ישמעו, הצמדתי את המצלמה לחור ההצצה והתחלתי לצלם, תמונה ועוד תמונה ואחר כך וידיאו קצר ועוד תמונה, בקושי רואים אבל לי לא אכפת, המשכתי עד שכל הזכרון התמלא. חזרתי להציץ, התחרמנתי וגם לי עמד, תוקעים את אמא שלי מול עיניי ואני מתגרה, רוצה גם, עשיתי מה שעשיתי, משפשף ומכוון את הזיין שלי לעבר האסלה הפתוחה וגומר לתוכה, מציץ שוב, רואה שהם בשיא, אדון לאון טוחן את אמא שלי, עוד רגע והם גומרים… וברחתי!

"בוא נלך" אמרתי לרן, כולי אדום "נדמה לי שראיתי את הרס"ר!" הסברתי.
אותו לילה לא נרדמתי, רק חושב על אמא ואבא שלי והאידיליה שהתנפצה מול עיניי.

השבת עברה עליי במחשבות, הצילומים בפלאפון לא היו משהו, הכל נראה אפל ומטושטש ואי אפשר לזהות, ידעתי שאני צריך הוכחות, שבלי הוכחה ברורה ומוצקה לא יאמינו לי, עד הערב כבר היתה לי תוכנית פעולה!

במחשבים הבנתי, זה בעצם היה המקצוע שלי בצבא, שבוע אחרי היו כבר שלוש מצלמות שתולות בחדר השינה של הוריי ומקושרות אלחוטית למחשב שלי שהיה מוכן להקליט כל תנועה. פרסתי את הרשת, בהתחלה הייתי מקליט רק באותם לילות שגם אבא שלי וגם אני לא היינו בבית, אתם יודעים, לא נעים להקליט את אמא שלך ואבא שלך עושים את זה, אולי זה מסקרן אבל באותו זמן זה נראה לי קינקי מדי.

חודש לא קרה כלום, היו שם צילומים של אמא שלי מתפשטת ומתלבשת, היו גם צילומים של לילה שלם שהיא לא היתה במיטה אבל את מה שרציתי באמת לא היה לי. אומנם לילה אחד צילמתי את אמא שלי מאוננת, שולפת ויברטור מהארונית שליד המיטה שלה, שוכבת עירומה, רגליה פשוקות בדיוק מול המצלמה שהחבאתי והיא מפנקת את עצמה, מחדירה לאיטה את האיבר הרוטט אל בין רגליה, מעמיקה את החדירה, אוחזת בו ביד אחת וביד השניה משחקת בפטמות שלה, מושכת, מעמידה אחת ואחר כך את השניה, מהדקת את הרגליים ופותחת חזרה, מוציאה ומכניסה את הויברטור הרוטט שבידה, עד שכל גופה רעד והיא גמרה בסערה.

סרט כזה יכול להיות להיט ביו-טיוב, חשבתי, אבל פה זה לא יכול לשמש כהוכחה, בטח לא שהיא בוגדת אולי רק לזה שאני מופרע, מניאק שמציץ לאמא שלו, בן זונה שמצלם אותה בפרטיותה.

חודש עבר ועדיין לא היתה לי הוכחה, החלטתי לצלם גם ביום, כשאבא שלי בעבודה, עוד שבועיים עברו וכשכבר כמעט התיאשתי המלכודת נסגרה. סוף סוף היתה לי ההוכחה החותכת לחטא הבגידה, צילומים חדים וברורים משלוש זויות שונות של זיון פראי, תעוד מדויק של אמא שלי ואדון לאון על המיטה הזוגית בחדר השינה של הוריי. נכנסו לחדר כמעט ערומים, מחובקים, הורידו במהירות את מה שעוד נשאר וקפצו ערומים כביום היוולדם למיטה, בער להם, לאדון לאון ולאמא שלי, הזדווגו כאילו לא עשו זאת שנה. אמא שלי שכבה כשרגליה פשוקות לרווחה, פותחת בפני אדון לאון את אוצרותיה הכמוסים, מזמינה אותו שיכנס לתוכה והוא, אדון לאון, נכנס בה, ועוד איך נכנס בה, דופק אותה כמו גבר, שוכב בין רגליה ומזיין אותה בחוזקה. "כן, זה טוב, עוד… רמי תכניס לי, רמי יותר עמוק, רמי תן לי אותו" צעקה אימי בהתלהבות, מתחננת, ואדון לאון מילא את רצונה, לוחץ את רגליה אל החזה שלה, ניצמד חזק יותר לאגנה וחודר עמוק יותר לתוכה.

אמא שלי גמרה, כדי שלא יהיה ספק היא הודיעה על כך לכולם "הנה זה בא" שמעתי אותה צועקת "תן לי, כן רמי, ר-מי כ-ן, כ-ן-ן" השתוללה והוא ממשיך לזיין אותה, עושה לה טוב, נעים, מעיר שוב את האשה שבתוכה, מראה לה את הדרך לאורגזמה הבאה "כן, כן, זה טוב רמי, הנה!!" יללה אימי כחתולה מיוחמת, נועצת ציפורניים בכתפיו, נצמדת אליו בחוזקה "תן לי, אני לא יכולה יותר, אני גומרת, גומרת! רמי תן לי!!" ואדון לאון נתן לה, עוד שתי תקיעות חזקות וכל גופו נמתח, קפא במקומו כשהוא יורה את מטענו הרותח במעמקי נרתיקה, גומר בכיף באמא שלי, מושך עוד רגע ונופל עליה, מוחץ את גופה בגופו, התנשף, התגלגל… ונשכב לצידה.

אמא שלי קמה ויצאה, שמעתי אותה מתרחצת. אולי הייתי צריך את הסרט הזה בשביל להבחין שיש לה, לאמא שלי, גוף צעיר ולגמרי לא רע, שמורה במצב טוב כמו שכותבים במודעות למכירת רכב, גוף מטופח, מתאמנת במכון כושר, הבטן שטוחה והישבן מעוצב, רק בת 40 אבל נראית אפילו פחות מכך, התחתנה צעירה, בת שמונה עשרה וחצי וילדה אותי אחרי פחות משנה, בן יחיד, אף פעם לא שאלתי למה.

אמא שלי חזרה אחרי כמה דקות עטופה במגבת גדולה, נשכבה לצידו של אדון לאון והתחילה לרדת לו, למצוץ את הקטן שלו, לשחק לו בביצים, מנסה להדליק אותו מחדש, להעיר את האיבר שנרדם, להעמיד לו אותו חזרה. אדון לאון שכב על הגב ונתן לה לעבוד, "שרמוטה" שמעתי אותו קורא לה כשחיוך של חתול ששתה את השמנת מרוח על פניו "את אוהבת את הזין שלי… אהה".

עוד מציצה ועוד מציצה והאיבר של אדון לאון נעמד מחדש, הזדקף לו, תורן לתפארת, מוכן לסיבוב נוסף. אמא שלי הורידה את המגבת והתיישבה עליו, מובילה את הזיין בידה אל בין רגליה, יורדת לאט ומכניסה אותו לכוס שלה, עולה מעט ושוב יורדת, משמנת את הזיין החודר לתוכה ומכניסה אותו עמוק יותר, שוב עולה מעט ויורדת עד שכל האיבר הזקור היה תקוע בתוכה. אדון לאון לא זז, גם לא דיבר, רק החיוך על שפתיו סיפר עד כמה הוא נהנה. אמא שלי התחילה לרכב עליו, דוהרת, נשענת בידיה על ירכיו ומשתפשפת בערוותו, הזיין תקוע בתוכה והיא משתוללת, קדימה ואחורה, למעלה ולמטה, לימין ולשמאל, שדיה קופצים, ראשה מוטה לאחור וגניחות התאווה שלה ממלאות את החדר. אמא שלי זיינה את אדון לאון והוא נתן לה, מניח לה לעשות ככל העולה על רוחה, שוכב על הגב ומסתכל עליה, לא זז.

שלוש פעמים אמא שלי גמרה בסערה, דואגת שידע, גומרת וממשיכה ושוב גומרת ולא מפסיקה ובפעם השלישית כשגמרה אחז בה אדון לאון והפך אותה על הבטן, התיישב על ישבנה וחדר בקלות לתוכה, נכנס מאחור לכוס המשומן היטב בנוזל תאוותה, אוחז ביד אחת את שתי ידיה ומושך את גופה לאחור, מקמר את גבה, שדיה תלויים באוויר, מתנדנדים, ובידו השניה מצליף על פלחי ישבנה הרוטטים מעונג, קורא "דיו!" ודוהר עליה כאילו היתה סוסה ערבית אצילה.

רבע שעה הוא דהר עליה, על אמא שלי, רבע שעה הוא טחן אותה ללא הפסקה "אני לא יכולה יותר!" הודיעה אמא, מתנשפת בקול, והוא לא עוצר "אני מתה" הכריזה ואדון לאון רק צחק בהנאה "נכנעת!" התחננה ורק אז הוא הסכים לגמור, מצליף בכוח על ישבנה שהפך אדום, מודיע בקול "אני בא!" והשפריץ בה, גומר בכיף בכוס של האמא שלי, עוד נעיצה אחת והוא נפל לצידה מזיע ומתנשף, מחייך חיוך של מנצח, חיוך של מי שרק הרגע תקע בשופרו תקיעה גדולה באמת!

על פניו היה לי כל מה שהייתי צריך בשביל להוכיח אבל הרגשתי שעדיין חסרה לי עוד חוליה, כשאבא שלי היה במשמרת לילה ואני הייתי בבית אמא שלי היתה נעלמת עד מאוחר בלילה והשאלה, לאן? לא ידעתי והחלטתי שזאת המשימה הבאה. הפעם זה היה קל, יום אחד כשאמרה לי שהיא הולכת לשחק קלפים אצל חברה עקבתי אחריה והיא בכלל לא חשדה, נפגשה עם אדון לאון בלובי של מלון ברחוב הירקון, כזה שמשכיר חדרים לפי שעה, לקחו חדר ועלו, ארבע שעות הוא זיין אותה שם, ארבע שעות הוא טחן אותה בהנאה ורק לפנות בוקר היא חזרה, נכנסה בשקט הביתה בטוחה שאף אחד לא יודע.

עכשיו כשהיה לי הכל בניתי תוכנית, לא שהייתי צדיק גדול, לא שדאגתי לאבא שלי אלא שהשקעתי, עבדתי, טרחתי ועכשיו אני רוצה לקצור, להרוויח, מזדיינים מסביבי ואני רוצה לקחת חלק בחגיגה.

בשבת הסתגרתי בחדר, אני המחשב וכל החומר שהקלטתי מאותו ליל ניאופים של אמא שלי עם אדון לאון בחדר השינה של הוריי, ערכתי סרט אחד באורך מלא, כזה שלא מותיר ספק בבגידה ועוד סרטון אחד, טיזר, פרומו קצר וקולע, טעימה מאדון לאון בפעולה. את המייל של מיטל, הבת של אדון לאון, היה לי, בספר המחזור היה את המיילים של כולם. שלחתי לה מייל קצר "יש עוד הרבה, אם את לא רוצה שכל החומר יגיע לרד-טיוב ולאמא שלך תתקשרי אליי" הדגשתי את ה-לא והוספתי את סרטון הפרומו שהכנתי.

לא הייתי צריך לחכות הרבה, כמה דקות והתקבלה הודעה חדשה, "אתה מאנייק, סוטה, אני אלך עם זה למשטרה".
"תלכי! מה תגידי?" הקשתי במהירות "שאבא שלך נאף? שהוא היה מספיק טיפש שיתפסו אותו? הרי כשהאמא החורגת שלך תגלה שהוא בגד בה היא תתגרש ממנו, ומה אז? מה יקרה לך כשלא יהיה לו כסף? מי ידאג לכל המותגים שלך? :)" השלמתי ושלחתי חזרה.
"מה אתה רוצה ממני?" חזרה במהירות הודעה.
"תתקשרי, נדבר" הקשתי שוב תשובה, מצרף את מספר הפלאפון שלי.
מיטל התקשרה, עדיין שחצנית כמו שהייתה, התחילה עם צרור קללות שלא היה מבייש סוחרת ותיקה בשוק בהמות.
"תשתקי!" עצרתי אותה באמצע "פעם אחרונה שאת מקללת אותי וקודם כל תבקשי יפה סליחה".
"למה מי אתה??" ענתה באותו קול מתנשא הרגיל שלה.
"טעות גדולה" אמרתי "ענקית" הוספתי וסגרתי.
מיטל צלצלה שוב אחרי דקה "סליחה" אמרה בקול חלש והרגשתי שזה קשה לה, לסנובית הגדולה.
"פעם אחרונה שאני סולח" אמרתי בקשיחות "את בבית?"
"כן".
"יש לך לפטופ?" שאלתי למרות שידעתי את התשובה "את יודעת, מחשב נייד".
"כן" ענתה מיטל בתמיהה.
"נפגש בארקפה" אמרתי "תגיעי עם המחשב הנייד בעוד חצי שעה!"
"אבל…" ניסתה להתווכח.
"אין אבל, אם לא תבואי אני שולח את הסרט לאמא שלך!" אמרתי בקשיחות וניתקתי, ידעתי שהיא יודעת שאין לה הרבה ברירה.

הגעתי באיחור, נתתי לה לחכות לי, להבין את מצבה. מיטל ישבה בשולחן צדדי, המחשב הנייד שלה פתוח, התיישבתי מולה.
"תזמיני לי קפה ותפתיעי אותי עם עוגה טובה".

מיטל ניסתה לסמן למלצרית אבל אני עצרתי אותה, "לא, את!" הדגשתי את האת, "אני רוצה שאת אישית תביאי לי" חייכתי אליה ומיטל הסתכלה עליי במבט שיכול לרצוח, בכל הזדמנות אחרת היתה שותלת אותי באדמה אבל הפעם היא רק נשכה שפתיים והלכה להזמין. עד שהיא חזרה העתקתי את הקבצים שרציתי מהדיסק און קי שלי למחשב הנייד שלה, הנמכתי את הווליום, לא צריך למשוך תשומת לב וחיכיתי לה.
מיטל חזרה עם המגש, הניחה הכל על השולחן והתיישבה חזרה, "תזוזי קצת" ביקשתי ועברתי לשבת לצידה.

"זאת הסחורה" אמרתי ולחצתי על לחצן ההפעלה של נגן הסרטים במחשב הנייד שלה, על המסך נראו אבא שלה ואמא שלי מגיעים לחדר השינה, מיטל הסתכלה בשקט, מסמיקה, לא הוציאה מילה, מתבוננת בדממה בסרט הכחול עם השחקנים המוכרים ורק היד שנשלחה אל בין רגליה הסגירו את סודה, בדיוק כמוני זה חירמן גם אותה.

"כל בית משפט יפסוק לטובת אמא שלך" אמרתי כשהסתיים הסרט "וכמו שאנחנו יודעים את הילדה של אבא, לא שלה, ואין בדיוק אהבה בינה לבינך וגם זה בלשון המעטה"

מיטל שתקה, משפילה מבט, יודעת שאני צודק ומודעת למצבה, "מה אתה רוצה?" לחשה.
"אני? כלום, אולי צדק" התממתי "ואולי נקמה?" הוספתי ושלחתי את ידי אל בין רגליה, חודר אל מתחת לחצאית שלה.
מיטל הסמיקה, טיפשה היא לא היתה, היה לה ברור מה אני רוצה.
"מה אתה רוצה ממני? זה לא אני" ניסתה את מזלה "זה בכלל אבא שלי".
"כה אמר אדוניי, אבות אכלו בוסר ושיניי בנות תקהינה" עניתי, מתאים את הפסוק לצרכיי.
"צדק מקראי?" שאלה.
"כן, עין תחת עין" עניתי ברמז עבה עוד יותר.
מיטל הסמיקה "אני לא מבינה" התממה.
"מה לא ברור" חתכתי "אבא שלך זיין את אמא שלי?"
"נו?" המשיכה במשחק שלה, מתחילה לעלות לי על העצבים.
"כסף אני לא רוצה ואבא שלך לא הטיפוס שלי אז אם את לא רוצה שהסרט הזה יגיע לאמא החורגת שלך את תצטרכי לשלם את המחיר!" הבהרתי בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, מדגיש את ה-את, "ואני מצפה עכשיו להצעה אטרקטיבית" הוספתי תוך שאני חודר אל תוך תחתוניה, מעביר את האצבע על שפתי הכוס שלה ומרגיש שמיטל כבר רטובה.

מיטל היתה על סף דמעות, היא ידעה מה אני רוצה אבל היה לה קשה להשלים עם זה. פתאום היא, שסובבה גברים כמוני על האצבע הקטנה ושעשתה בהם כרצונה, לא בשליטה והילד הזה, החנון שהיא לא שמה עליו בכתה י"ב, שולט בה.

"אני אמצוץ לך" לחשה "בשרותים".
"הצחקת אותי" עניתי "אפילו בתור הבקרוב זה לא מספיק" המשכתי כשאני דוחף עוד את ידי ומחדיר את האצבע שלי למעמקי הכוס שלה.
"אני…" התחילה ועצרה "לא יודעת…" ניסתה והשתתקה "תגיד אתה, אני אעשה מה שאתה רוצה".
"כל מה שאני רוצה?" תיקנתי אותה "כל, נכון?"
"נכון" לחשה חזרה, מובסת, "כל מה שאתה רוצה".

"אז ככה" התחלתי כשאני עובר לשבת מולה ורוכן לעברה, "פעמיים ראיתי אותם עושים את זה ולכן פעמיים אני אקרא לך וכל פעם את תבואי, כנועה וצייתנית, מוכנה לעשות את כל מה שאני ארצה" שוב הדגשתי את ה"כל" וראיתי אותה מחווירה אבל לא הפסקתי "את תהיי שלי כל הלילה ותעשי כל מה שאני רוצה, אבל ה-כ-ל, סרוב אחד, 'לא' קטן אחד שתגידי, והסרט נוחת אצל אמא שלך במשרד! תהיי מוכנה!"

מיטל ישבה המומה, חיוורת ושותקת "ועכשיו, אם את מסכימה תלכי לשרותים, תורידי את החזיה, תחזרי ותמסרי לי אותה" השלמתי את ההוראות, מזדקף בכסא ושותה את שארית הקפה שלי, מממש בפעם הראשונה פנטזיה שהייתה לי מאז שקראתי סיפור מחרמן באתר 'סליזי'.

כשיצאתי מבית הקפה היתה לי החזיה שלה ביד, חזיה סקסית, אדומה, שמדיפה את הבושם שלה וידעתי בדיוק מה אני מתכוון לעשות עם זה ברגע שאגיע לחדר שלי, כן, מודה, יש לי סטיות קינקיות כאלה.

מיטל היתה זיון טוב, הכי טוב שהיה לי בימי חיי. לא רק שהיא לא יכלה להגיד לי לא, היא גם נהנתה, וכשהיא נהנתה היא רצתה עוד ואני ניצלתי את זה עד תום. ההתחלה היתה קצת צולעת, אבא שלי היה בתורנות, אמא שלי יצאה "לשחק קלפים עם חברות" ואני צלצלתי אליה, למיטל, "תתרחצי ותבואי, עכשיו!"
"אבל" התחילה מיטל "קבעתי עם".
"את אומרת לי לא?" קטעתי אותה "את זוכרת מה אני אעשה אם…"
"סליחה, סליחה" התחננה "סליחה".
"פעם אחרונה שאני סולח" אמרתי בתקיפות "אבל תגיעי בלי תחתונים ובלי חזיה!" המשכתי.
"מה???" נפלט לה, ספק לא שומעת ספק לא מרוצה.

"אני רוצה שתגיעי בלי תחתונים ובלי חזיה עם חולצת טריקו הדוקה וחצאית מיני קצרצרה" העליתי את הדרישות שלי "כל הדרך תלכי ככה, תזכורת, ופעם אחרונה שאת מתווכחת איתי, שמעת!"

מיטל הגיעה, מדיפה ריח של סבון מבושם, הפטמות שלה בולטות מתחת לחולצת הטריקו ההדוקה, לובשת חצאית מיני שחורה, נכנסה לסלון, עומדת בעיניים מושפלות, מובכת. נעמדתי מולה, "תקפצי!" ציוותי, לא נותן לה אפילו רגע להתכונן.

לרגע מיטל היססה אבל מייד תפסה את עצמה "כן מיקי" לחשה והתחילה לקפוץ, קפיצות קטנות אבל מספיקות כדי להקפיץ את שדיה הגדולים, מספיק כדי ששולי החצאית יתרוממו ויראו את ערוותה החשופה, את משולש השיער המעוצב שבקצהו העליון של חריץ הכוס שלה.

"מעכשיו את תקראי לי אדוני, לא מיקי, מבינה!"
"כן".
"כן מה?"
"כן אדוני" לחשה והרגשתי שזה עולה לה בהרבה מאמץ.
"תתפשטי!"

אם מיטל היתה יכולה היא היתה רוצחת אותי על המקום אבל במצבה לא היתה לה הרבה ברירה, "כן אדוני" עצרה לרגע והורידה את נעלי הסניקרס שלרגליה, אחר כך את החולצה ולבסוף החצאית, נשארת ניצבת עירומה, מבטה מושפל, מנסה לכסות בידיה על ערוותה ושדיה.

"תשלבי כפות ידים על העורף ותמשיכי לקפוץ!" פקדתי.
"כן אדוני".
אין כמו שדיים קופצים להעמיד את הזיין, הרגשתי את הזקפה במכנסיי, עמד לי, כמה קפיצות נוספות והייתי מוכן לשלב הבא.

"די!"

מיטל עצרה, אדומה כולה, לא כל כך מהמאמץ כמו מהבושה, "בואי!" פקדתי והתחלתי ללכת לחדרי, מיטל הלכה אחריי, שותקת. כשעברנו ליד חדר המיטות של הוריי עצרתי "את רואה, כאן אבא שלך דפק את אמא שלי" הצבעתי על המיטה הזוגית שבמרכז החדר "בעצם למה שאני לא אדפוק אותך על אותה המיטה, תעלי ותעמדי בדוגי!"

מיטל עלתה על המיטה, משלימה עם גורלה, ונעמדה על ארבע, ישבנה מולי, פישוק קל ברגליים שחשף את החריץ שבינן, חריץ רטוב ומבריק בין שפתיים כהות ונפוחות.

"תגידי, זיינו אותך פעם ככה?"
מיטל לא ענתה, הפלקתי לה על פלח הישבן הלבן "שאלתי אם דפקו אותך פעם בתנוחה כזאת?" שאלתי שוב, חזק יותר.
"כן אדוני" גמגמה.
"ואת אוהבת שמזיינים אותך ככה?" המשכתי לחקור כשאני מתחיל להתפשט.
"כן אדוני".
"אז תבקשי!"
"בבקשה מיקי תזיין אותי".
לא סיימה וחטפה פליק נוסף, על פלח ישבנה השני, חזק יותר ומלווה בשאלה "מיקי???"
"סליחה אדוני" מהרה לתקן "בבקשה אדוני תזיין אותי, תדפוק אותי, בבקשה".

העברתי אצבע חוקרת בין שפתי הכוס שלה, חודר מעט, בודק. מיטל היתה רטובה, מוכנה, למרות המצב המביך מבחינתה נראה שהיא הייתה מחורמנת. נעמדתי מאחוריה, הצמדתי את עטרת הזיין בין שפתי הכוס הרטובות, מכוון, מסדר, חודר מעט, לא הרבה, רק הכיפה. עמד לי כמו טיל, זין זקוף לתפארת, גדול ועבה. "תזיין אותי, בבקשה, תכניס לי" המשיכה וביקשה מיטל, עכשיו זה כבר לא היה משחק, זה היה באמת, שמעו עליה, מיטל היתה חרמנית, רצתה, ביקשה כל כך יפה ו…קיבלה!

את כל הזיין היא קיבלה, אחזתי במותניה ובמכת אגן אחת חזקה נכנסתי למעמקי הכוס המוצף בעסיס תאוותה השמנוני, מחליק בקלות בין שרירי נרתיקה המשומנים היטב עד שכל שרביטי היה נעוץ עמוק בתוכה. נצמדתי אליה, אגני דבוק לישבנה, מתכופף עליה, אוחז את שדיה בידיי ומשחק בהם, ממולל את הפטמות הנוקשות שלה בין אצבעותיי "טוב לתקוע אותך" לחשתי באוזנה, "טוב להיות בכוס שלך" המשכתי כשאני נושך קלות את התנוך ומתחיל לדפוק אותה מאחור, יוצא ונכנס בהיכלה, מחליק בקלות בכוס המשומן היטב, מזיין אותה בהנאה.

הפלתי אותה על המיטה ושכבתי עליה, בלי לצאת, הבטן שלי צמודה לגב שלה וישבני עולה ויורד במהירות, זיון פרוע, דופק בכוח, נתתי לה את עונתה אבל לא היה אכפת לי, היא היתה שם בשבילי, לספק את רצוני ואני ניצלתי את זה עד תום, זיינתי אותה כמו בחלומות הרטובים שלי, כמו גבר, מצמיד אותה בכוח וטוחן אותה, מרגיש איך זה בא, עולה, רוצה להתפרץ, תקעתי את עצמי יותר בכוח והשפרצתי בתוכה, יורה את מטעני הרותח במעמקי הכוס שלה.

כשהתאוששנו הלכנו לחדר שלי, "תמצצי!" אמרתי, מוריד אותה על הברכיים ועומד מולה "תעמידי לי שוב!" הגשתי לפיה את הזיין העטוף בקוקטיל מיציי תענוגותינו.

"ברצון אדוני" הכניסה את האיבר הרופס לפיה והתחילה למצוץ בחדווה. מיטל רצתה עוד, פתאום התברר שהיא אהבה את זה, שמאחורי החתולה השורטת התחבא פודל צייתן, רצתה שישלטו בה, שיגידו לה מה לעשות, שיכריחו אותה. לא סיפרתי לה אבל כל דבר בדירה הוקלט, הקפיצות שלה בסלון, הזיון בחדר השינה של ההורים שלי, ועכשיו החדר שלי, המציצה. מיטל העמידה לי אותו מחדש, משחקת בו כמו מקצוענית, מוצצת ומלקקת כמו שלא עשו לי מעולם, מלטפת והזין שלי הזדקר שוב, טיל בליסטי דרוך לשיגור, מוכן לפעולה.

דחפתי אותה על המיטה שלי ונשכבתי בין רגליה, מכוון את עצמי וחודר שוב לתוכה, נכנס לכוס החם, הרטוב, תוקע את עצמי לעומקה. זיינתי אותה שוב, שוכב עליה, מועך את שדיה בגופי ודופק אותה. רגליה פשוקות חזק לצדדים, אוחזת בברכיה ואני שוכב מתוח ותוקע, נכנס ויוצא.

"כן, זה טוב" התחילה לגנוח "כן תן לי, תן לי" הוצאתי את הזיין, משאיר רק טיפה, לא מחזיר "תכניס לי" ביקשה "מיקי, תכניס לי".
"תתחנני!"
"תכניס לי אדוני, בבקשה, בבקשה, פליז".
הכנסתי, התחלתי לשחק בה, מוציא והיא מתחננת, תוקע והיא גונחת מהנאה כמה פעמים כאלה והיא גמרה, מודיעה לי "אני גומרת" מודה בקול "כן, תודה, תודה אדוני".

לא הספיק לי והמשכתי, מזיין אותה במהירות, הפעם זה זיון בשבילה, רציתי לשמוע אותה גומרת, להרגיש את שרירי נרתיקה מתכווצים כל פעם מחדש סביב הזיין התקוע בתוכם, להרגיש שהיא בוערת, שהיא יודעת שאני מזיין אותה, שלא צריך סטודנט מיליונר מצהלה בשביל להגיע לגמירה טובה. ארבע פעמים היא גמרה, מיטל, ארבע פעמים עד שגם אני גמרתי בתוכה. אף פעם לא ידעתי שאני יכול להחזיק כל כך הרבה זמן מעמד, השתוללנו ביחד, מחובקים, מתנשקים, מוצצים, מתלהבים, "כן, הנה, זה בא, הנה" צווחנו סטראופונית, גם אני וגם היא, עד שנשארנו בלי כוח, שוכבים על הגב, מתנשפים ומביטים בתקרה.

"תביאי קולה מהמקרר" שברתי את הדממה "ככה, כמו שאת, עירומה".
"ומה אם אמא שלך תבוא?"
"אל תדאגי, אמא שלי משחקת עכשיו קלפים אצל חברה" צחקתי, רואה שהיא לא בדיוק מבינה את הבדיחה "ואם להיות יותר מדויק אז אבא שלך טוחן עכשיו את אמא שלי באיזה מלון פשפשים נידח!"

מיטל חזרה עם שתי פחיות קולה קרה, שתינו, יושבים ומסתכלים זה על זה, "בוא'נה אתה תותח" החמיאה לי "כבר הרבה זמן לא גמרתי ככה, כל כך טוב".
לא אמרה אדוני אבל התעלמתי "גם את זיון לא רע".
"לא רע?" הביטה בי במבט חודר.
"טוב, זיון טוב" צחקתי "שווה".
המשכנו לשתוק, הרגישה במבט שלי הנעוץ בכוס שלה ופישקה את רגליה, מציגה לראווה את ערוותה, מתגרה בי.
"אכלת פעם בתחת?"
הסמיקה "כן, פעם אחת".
"ואהבת את זה?"
"אהה… קצת".
"קצת?"
"טוב אהבתי, למה?"
"כי זה מה שאת הולכת לחטוף עכשיו, בתחת" הודעתי לה וחיוך של נצחון מרוח על פניי.
מיטל צחקה "איך? לא עומד לך" התגרתה בי "הזיין שלך כבר מזמן הלך לישון".

"אז ככה…" התחלתי להסביר לה "יש לך 5 דקות לנסות להעמיד לי אותו ואם לא תצליחי תחטפי את הויברטור של אמא שלי" הצבעתי על הויברטור הגדול שהכנתי מראש, ניצב בגאון על שולחן הכתיבה שלי "מה שברור זה שאת הולכת לחטוף בתחת, כך או כך".

מיטל התגלתה כאלופת ישראל בלהעמיד זיין פעם שלישית באותו לילה! ראו עליה שהיא מעדיפה את האיבר החי שלי על פני המפלצת מפלסטיק שעל שולחן הכתיבה, בלי לחכות הרבה דחפה אותי, השכיבה אותי על הגב ונשכבה עליי בתנוחת 69, רגליה מפושקות וכל היכל תענוגותיה פתוח לראווה מול עיניי, מוצג בפניי, משכרת אותי בריח בושם תענוגותיה העולה מהחריץ הורוד והרטוב המוקף בשפתיים כהות ונפוחות, והיא, מיטל, לוקחת את האיבר הרופס שלי בפיה ומתחילה למצוץ אותו, לתת לו תשומת לב מלכותית, טיפול VIP, כזה שיכול להעיר מתים מרבצם!

מיטל מצצה לי בהתלהבות, דוחפת את הידים אל מתחת לפלחי ישבני המוצקים, חותרת לחריץ שבינם, לפי הטבעת, מעבירה ציפורן סביב הפתח המכווץ, נוגעת, לוחצת בעדינות, אחר כך הוציאה יד אחת, הרטיבה אצבע בפיה והחזירה חזרה, מתחילה לדחוף אותה לפתח הצר, מחרמנת אותי, מעמידה לי. לדעתי היא עשתה את זה בפחות משתי דקות, הזיין שלי עמד כמו התורן במגרש המסדרים של בית הספר לקצינים, ניצב בגאון, זקוף ומוכן לסיבוב נוסף.

"תביא חמאה" ביקשה בקול מתפנק "בבקשה מיקי", פתאום היא שלטה במצב, מסדרת שתי כריות גדולות במרכז המיטה.
כשחזרתי מיטל שכבה על הבטן, שתי הכריות מונחות תחת אגנה, ישבנה מורם, רגליה פשוקות מעט, אוחזת בשתי ידיה את פלחי ישבנה ומושכת, חושפת את הפתח המכווץ "תמרח לי בבקשה, מיקי". הייתי חרמן, אחרת הייתי מפליק לה, מרחתי בהתלהבות כמות נדיבה ונשכבתי עליה, עמד לי בטרוף, פעם ראשונה שאני נותן לבחורה בתחת, עד היום אף אחת לא הסכימה, כיוונתי את הזיין לפתח המכווץ והתחלתי לדחוף. החמאה עזרה אבל לא לגמרי, לפי הטבעת היו רצונות משלו, כאב לה, הרגשתי, אבל לא ויתרתי, דחפתי בכוח עד שנפרצה החומה ונכנסתי, מטביע את כל הזיין בתוך ישבנה.

"לאט" ביקשה מיטל כשאני שוכב עליה והזיין שלי תקוע בתחת שלה "לאט מיקי, בבקשה".

התחלתי לאט, תנועות אגן קטנות ואיטיות, כמו שהיא ביקשה, הרגשתי איך הלחץ על הזיין שלי נחלש והגברתי מהירות, תנועות יותר ארוכות, פי הטבעת שלה הלך ונמתח ואני זיינתי ממש, כל הזיין, נהנה, פעם ראשונה שדפקתי מישהי בתחת "כן, זה טוב" לחשה מיטל לעצמה "כן, תביא לי, תביא לי" המשיכה בקול "עוד, כן, עוד" ואני נתתי לה, תוקע אותה בכוח, דופק אותה בחוזקה, מרגיש שזה עולה ובא, מגיע "הנה" נמתחתי כולי "הנה זה בא!" צעקתי בחדווה "זה בא!!" השפרצתי, גומר במעמקי התחת שלה.
מיטל אספה את הבגדים שלה והתלבשה, "תזכרי את חייבת לי עוד פעם" הזכרתי לה.
"אני זוכרת טיפשון" נתנה לי נשיקה "בשמחה, רק תשרוק" הוסיפה, עושה לעברי תנועה גסה באגנה, והסתלקה.

עוד מגיל קטן הייתי הילד של אבא, בכל משפחה יש את השוטר הטוב והשוטר הרע, בדרך כלל אבא הוא השוטר הרע והאמא מפנקת ומלטפת אבל אצלנו זה היה הפוך, אמא היתה זו שצועקת, שדורשת ואבא היה זה שמלטף ומוותר. כשרציתי משהו הייתי הולך לאבא, כשכולם היו הולכים להצגות עם אמא אני הייתי הולך עם אבא, ככה זה היה אצלנו.

תמיד שנאתי את ימי השבת האלה שאבא היה במשמרת, בתורנות שבת, התורנות מתחילה ביום שישי, לפני כניסת השבת, ומסתיימת בשבת בערב, אחרי יציאת השבת, שבת שלמה לבד, בלי אבא שיקח אותך לכדורגל, בלי אבא שילך אתך לים, קרן האור היחידה היתה אותה ארוחה חגיגית שהיינו אוכלים יחד לפני שהיה יוצא למשמרת, מסורת ששמרנו עליה בקפדנות גם כשגדלתי, גם אחרי שהלכתי לצבא.

חיכיתי לשבת כזאת, שאבא במשמרת, התכוננתי בקפידה. ישבנו בארוחת הפרידה, כך קראנו לה לארוחה המיוחדת הזאת לפני שאבא יוצא לתורנות השבת שלו, אוכלים מהאוכל שאמא הכינה ואמא שלי יודעת לבשל, מדברים קצת על פוליטיקה, קצת על מצב הדולר והרבה על גרסת הפיפ"א החדשה, משחק המחשב האהוב על אבא ועליי, זה שהיה מרתק אותנו שעות מול מסך הטלוויזיה בסלון ומכניס את אמא לטרוף.

אבא הלך ושקט השתרר בבית, במטבח אמא הכניסה את הכלים למדיח ואני הייתי עסוק בהכנות האחרונות בסלון.
"אמא!" צעקתי לה כששמעתי את מדיח הכלים מתחיל לעבוד "בואי תראי משהו יפה בטלוויזיה".
"רק רגע".
"בואי, בואי את מפסידה".

שמעתי אותה מתקרבת והפעלתי את ה-DVD, אמא שלי התקרבה, מנגבת את הידים בסינור שלבשה, והסתכלה במסך המרצד.
בהתחלה היא לא הבינה, תמונות מטושטשות מעט משרותי הבר הפכו לסצנה לוהטת בחדר המיטות שלה "גועל נפש" פלטה ורק אז הבינה שבעצם זאת היא שם במיטה והחווירה כסיד.

"מה זה?" גמגמה, מתיישבת בכורסה "מאיפה יש לך את זה?" המשיכה "תעצור!" עברה לצעקות "תפסיק את זה מייד!!" הסמיקה לרגע ושוב החווירה, קפצה ממקומה ושלפה את הדיסק מה-DVD, מנסה לשבור אותו.
"זה לא יעזור, יש לי עוד עותקים" אמרתי באדישות.
"איך?" התיישבה חזרה, מותשת, חיוורת "מאיפה יש לך את זה?"

סיפרתי לה כמעט הכול, סיפרתי שראיתי אותה בבר, סיפרתי שצילמתי אותה בשרותים, סיפרתי לה שצילמתי בחדר השינה אבל לא סיפרתי שאני יודע עוד דבר, שעקבתי אחריה לאותו מלון מפוקפק. אמא שלי הסתכלה עליי במבט מזוגג, המומה, לא קולטת עדיין, ואז פתאום קמה ורצה לחדר השינה, מתחילה לחפש, להפוך.

נתתי לה לחפש, רק אחרי כמה זמן ניגשתי אליה "אמאל'ה פרקתי כבר" אמרתי "לא תמצאי, חבל".
"אתה מניאק!" התחילה לצרוח עליי "מי הרשה לך!" לא עצרה ואני באדישות חזרתי לסלון, מתיישב בספה, רגל על רגל, מחייך "אני כבר אראה לך! אני אספר ל…" כאן פתאום עצרה, בבת אחת נפל לה האסימון.
"תספרי למי? למי אמאל'ה??" צחקתי בקול, מקניט אותה, "למי תספרי? לאבא??!"

פתאום המבט שלה השתנה, הרצח שבעיניים נכבה ובמקומו הופיעה התחינה, פתאום היא נהיתה נחמדה אלי "אני מקווה שלא סיפרת למישהו, נכון מיקי? מה אתה מתכוון לעשות בזה??"

שתקתי לרגע, נתתי לה להתבשל במיץ של עצמה, אמא שלי ישבה חיוורת בכורסה מסתכלת עליי, "אז ככה אמא, רק בגלל שאת אמא שלי ואני אוהב אותך לא רצתי ישר וסיפרתי לאבא" התחלתי "אני אתן לך שתי אפשרויות ואת תבחרי" הפסקתי לרגע, מסתכל עליה במבט חוקר, נותן לה לעכל והמשכתי "האפשרות הראשונה זה שאני באמת אלך ואספר לאבא" ראיתי אותה מחווירה עוד יותר והמשכתי "אין לך ספק שבמקרה כזה הוא יתגרש ממך ועם כל החומר שאני אתן לו כל בית דין רבני או חילוני יקרע לך את הצורה" כאן עצרתי שוב, מושך זמן, נותן לה להמשיך להתבשל במיץ של עצמה.

"ומה השניה?" לחשה בקול שבור.

"השניה אמא זה…" הפעם משכתי את דבריי עוד יותר, מדבר לאט "השניה זה…" שוב הפסקתי, מגביר את המתח, "השניה זה שאת תהיי השפוטה שלי עד צאת השבת, השרמוטה שלי" אמרתי במהירות במילים הכי ברורות שיש וראיתי איך העיניים של אמא שלי נפערות לרווחה, מסתכלות עליי במבט לא מאמין אבל אני המשכתי בלי הפסקה "אם תעשי את כל מה שאני רוצה, אבל כל מה שאני רוצה, ואם אני אהיה מרוצה אז במוצאי שבת נפתח דף חדש ונשכח מכל מה שהיה!"

"איך אתה מעז, אני אמא שלך!" התנפלה עליי, נעמדה והרימה את קולה "אני אמא שלך, ילדתי אותך, זה אסור" כמעט ונחנקה "מהתורה זה אסור, זה גילוי עריות! תתבייש לך!" המשיכה לשטוף אותי כמו שהיא תמיד יודעת.

"תשתקי!" צעקתי, לא חיכיתי שתגמור.

נפלה דממה! בבת אחת היא עצרה, המומה, אף פעם לא דיברתי אליה ככה "מאיפה הבאת את התורה פתאום?" החזרתי לה "איפה התורה שלך היתה כשבגדת באבא? כשנאפת? שהצמחת לאבא שלי קרניים ועוד במיטה שלו?" הפסקתי רגע, נותן לה לעכל, והמשכתי "את לימדת אותי שעל טעויות משלמים! נכון אמא? כמה פעמים הרבצת לי כשהשתוללתי? כמה פעמים הענשת אותי כשברחתי מבית הספר? לא נתת לי ללכת לשחק כדורגל כי לא התנהגתי יפה לבת של דודה לאה" התחממתי "אז עכשיו את טעית ואת תשלמי!" אמרתי בנחישות "רק תחליטי איך!"

"אבל…" ניסתה.
"בלי אבל!" לא נתתי לה לדבר "תחליטי עכשיו! או שאני אספר לאבא או שאת שפוטה כנועה וציתנית! קחי דקה ותחליטי!"
אמא שלי צנחה חזרה לכורסה, חיוורת, ראשה מושפל "תסלח לי" התחננה.
"תחליטי, עכשיו!" לא ויתרתי.
"שלך" לחשה, פיה יבש ודמעות בעיניה המושפלות לרצפה, לא מסתכלת עליי.
"לא שמעתי!"
"שלך" ענתה בקול חזק יותר.
"מה שלך".
"אני" גמגמה "אני שלך, אתה יודע, כל השבת".
"ועושה כל מה שאני רוצה, כל מה שאני אומר?" הקשתי.
"כן".
"תזכרי, אסור לך להגיד לי לא! את עושה כל מה שאני מבקש! אם תגידי לא אני מספר לאבא!"
"בסדר".
"אז תתפשטי!"
"מה???? מיקי, אני אמא שלך!"
"תתפשטי, תעמדי שם מולי ותתפשטי או שאולי את מתחרטת וכשאבא יחזור אני…"
לא הייתי צריך להשלים את האיום, אמא שלי קמה והתחילה להתפשט, לאט, מסמיקה, מורידה בגד ומחכה, מנסה אולי אני אתחרט.
לא התחרטתי, להפך, "ככה אני רוצה אותך עד מוצאי שבת, עירומה!" הדגשתי, "תמשיכי!" ואמא שלי הסמיקה ופתחה את החזיה.

אמא שלי עמדה מולי עירומה, אף פעם לא ראיתי אותה ככה, עירומה, בחנתי אותה מלמעלה למטה, את השדיים הגדולים שלה שפטמות כהות גדולות מעטרות את ראשם, כבר לא כל כך זקופים השדיים אבל עדיין שווים, את הבטן השטוחה, תוצאה של עבודה מאומצת בחדר הכושר, את הכוס המכוסה בפלומת שיער שחורה, את הרגליים הארוכות. יש לי אמא שווה, כוסית, ואני הולך לחגוג עליה.

"תסתובבי".
הסתובבה בציתנות, מפנה לעברי את ישבנה המוצק.
"תפשקי את הרגלים" המשכתי לחלק לה הוראות "יותר… ועכשיו תתכופפי קדימה".
אמא לא התווכחה, השלימה כנראה עם גורלה, החריץ שבין רגליה התגלה מול עיניי, מזמין כל כך, 'משם יצאתי ולשם אני הולך להכנס' חשבתי לעצמי, לרגע היו לי נקיפות מצפון אבל מהר מאד זה עבר, "לכי תביאי לי קולה" ציוויתי "בכוס הגדולה עם הרבה קרח ופרוסת לימון, כמו שאני אוהב".

ישבתי בכורסה הגדולה וחיכיתי, אמא חזרה מסמיקה ונתנה לי, רצתה לשבת אבל עצרתי אותה "עכשיו בואי לכאן, תרדי על הברכים ותמצצי לי" אמרתי, מפשק את הרגליים שיהיה לה מקום ומתחיל לשתות באדישות מהקולה הקרה. היא כמעט ונחנקה, הפכה אדומה כמו סלק, "תסלח לי" מלמלה "בבקשה מיקי, תסלח לי, אני.."
"תמצצי!" ציוויתי בתקיפות, לא נותן לה להשלים את המשפט "תמצצי או שאני מספר לאבא!"
במבט מושפל היא כרעה בין רגליי והתחילה לפתוח את מכנסיי, שולפת את הזיין שלי שכבר עמד, לרגע היססה, חושבת, ואז הכניסה אותו לפה. אמא שלי מצצה לי! תארו לכם את המראה, אמא שלי כורעת בין רגליי, עירומה, ומוצצת את הזיין שלי כשעיניה עצומות.

אחזתי בידי הפנויה בראשה ודחפתי אותו, מחדיר את הזיין יותר עמוק, מחזיק לרגע ונותן לה להוציא, לקחת אוויר, ושוב דוחף, מזיין אותה בפה, מין אורלי באמא שלי. התחרמנתי מהמראה ומהמחשבה, הנחתי את כוס הקולה ואחזתי בראשה בשתי ידי, דוחף ומצמיד את ראשה לאגני, תוקע את הזיין הזקור עמוק בגרונה, מרגיש שזה בא, שאני גומר, נתתי לה לקחת אוויר, ושוב החדרתי את הזיין לפיה, ידעתי שזאת הפעם האחרונה ואחזתי את ראשה "אני בא!" צעקתי "אני גומר!" ואמא ניסתה לברוח אבל לא נתתי לה, מחזיק בראשה בחוזקה שלא תברח, "כן אמא, הנה" גמרתי בפיה "אמא…תבלעי!!"

גמרתי לאמא שלי בפה והיא כמעט נחנקה, ניסתה לירוק את הזרע שבפיה "שלא תעיזי! אמרתי לך שתבלעי!" עצרתי אותה "קחי!" הגשתי לה את כוס הקולה שלי "תשתי, זה יעזור לך לבלוע". עיוותה את הפרצוף ושתתה, דמעה של עלבון החליקה על לחיה.

"מקווה שנהנת" צחקתי "כי עכשיו אני הולך לנוח, לאסוף כוח, וכשאני אקום" לא השלמתי את המשפט אבל ראיתי את הרעד שעבר בגופה.

חלק ב

לא לומדת לקח 

כשהתעוררתי היה כבר חשוך, מהסלון שמעתי את הטלוויזיה, התגנבתי בשקט, אמא שלי ישבה בכורסה הגדולה, עטופה בחלוק הרחצה שלה, שקועה באיזה טלנובלה בטלוויזיה.

"מה זה צריך להיות?" נכנסתי לסלון, מרעים בקולי.
"מה?" לא הבינה.
"איך אמרתי לך שאת צריכה להיות?"
"איך?"
"עירומה!" שאגתי "אמרתי לך שעד מוצאי שבת את עירומה!"
"סליחה" מיהרה והורידה את החלוק מעליה "שכחתי, לא זכרתי".
"שכחת?!" הקשתי "את זוכרת מה את היית עושה לי כשאני שכחתי? כשאני לא עשיתי מה שאת רוצה?"
"אהה… לא" גמגמה, מנסה להתחמק.
"זוכרת?!"
אמא הסמיקה, "מיקי, אתה לא מתכון ל… ?" שאלה, כמעט ונחנקת.
התכוונתי, ועוד איך התכוונתי, "בתור התחלה תעמדי בפינה, עם הפנים לקיר ותחשבי על מה שעשית!" אמרתי והצבעתי על פינת החדר, מחייך חיוך גדול.

היה לה עונש קבוע לאמא שלי כשהייתי קטן, הייתה מעמידה אותי לחשוב בפינה ואני הייתי עומד שם, מחכה להמשך שיבוא ומפנטז איך יום אחד אני אחזיר לה. הרבה זמן חיכיתי ועכשיו הגיע הרגע.

היא לא התווכחה יותר, מבינה ומשלימה עם גורלה, הלכה ונעמדה בפינה, פנים לקיר, עירומה, "ידיים על הראש!" פקדתי, כך תמיד היא היתה דורשת ממני, והיא צייתה.

ישבתי על הכורסה והתבוננתי בה, חיכיתי לרגע שיבוא, שתתחיל לזוז מרגל לרגל, שיכאבו לה הידים, תמיד זה מגיע, זכרתי את זה טוב מאד, ועכשיו חיכיתי, קם ומכין כוס קפה ריחני, חוזר, יושב בכורסה ושותה בקולות יניקה מתגרים, שתשמע, רואה טלויזיה, יש לי זמן, ידעתי שזה רק עניין של זמן, שבסוף זה יבוא. לאט לאט התגלו הסימנים המוכרים, בהתחלה תנועות קלות ואחר כך התחילה להעביר את המשקל מרגל לרגל, בדיוק כמו שזכרתי את עצמי עושה.

"חשבת?" שאלתי.
"כן".
"מה חשבת?"

אמא שלי ידעה בדיוק מה אני רוצה לשמוע, טוב זו לא חוכמה, היא זכרה מה היא רצתה, אותי היא היתה צריכה לשאול כמה פעמים עד שהיתה מקבלת את התשובה שרצתה אבל היא לא משכה זמן "שהייתי ילדה רעה".

"ומה עושים לילדה רעה?"
"מענישים אותה".

עברתי להתיישב על הכסא הגדול, בדיוק כמו שהיא היתה עושה, "בואי" אמרתי "תשכבי לי על הברכים".

באה בדממה, עיניה מושפלות ונשכבה על הברכים שלי. ראש בצד אחד, שדיה נלחצים לרגליי, הרגליים בצד השני, האגן מונח על רגליי, מרגיש את פלומת שיער ערוותה של אימי המשתפשף בירכי וישבנה, שפס השיזוף הלבן של הביקיני הקטן שלה בולט על רקע העור השזוף שמסביב, מופנה לעברי .

המכה הראשונה על ישבנה הפתיעה אותה, העבירה רעד בכל גופה, לא מהכאב כמו מההפתעה, מהעלבון.
"כמה? לא אמרת כמה" הזכירה לי, נכון היא תמיד היתה מודיעה לי מראש כמה אני הולך לחטוף.
"כמה שיבוא לי!"
"זה לא פייר" נכנסה לתפקיד הילדה "אני תמיד…"
"לא פייר זה להצמיח קרניים לאבא!" עצרתי בה והפלקתי על פלח ישבנה השני, משאיר את חותמת ידי בצורת חמסה אדומה על ישבנה.

אחרי המכה השמינית או התשיעית הרגשתי טיפה על רגלי.
"תפשקי את הרגלים!" ציוותי, מפליק לה בחוזקה על אחוריה.
לא פישקה וחטפה עוד פליק, חזק יותר, "תפשקי!"

פישקה, חריץ הכוס שלה היה רטוב כולו, העברתי אצבע לאורכו, מרגיש עד כמה היא רטובה, חודר מעט, מרגיש איך היא נלחצת לעבר האצבע החוקרת בה, רוצה שאמשיך. הפלקתי לה שוב פעם על הפלח הימני ופעם על השמאלי ופעם על שפתי הכוס המגורות והנפוחות מתאווה, מכה שהקפיצה אותה והוציאה מפיה גניחה ארוכה של הנאה.

עשרים מכות היא חטפה שם, פליקים חזקים שצבעו את ישבנה באדום. גם אני לא הייתי אדיש, עמד לי, תותח רציני, אמא שלי הרגישה אותו נלחץ לעברה ולחצה חזרה, שנינו היינו חרמנים אש, מוכנים לעבור לשלב הבא.

"תשכבי על השטיח" ציוותי.
נשכבה על הגב, מפשקת את רגליה, מזמינה.
"לא ככה, על הבטן!"
התהפכה.

התישבתי על ישבנה, מכוון את הזיין לפתח הצר שבין פלחי ישבנה.
"זה לא שם! זה התחת!!" ניסתה לתקן אותי.

"תשתקי" המשכתי לדחוף, תוקע עצמי אט אט לתוכה, חודר למעמקי ישבנה. פי הטבעת שלה נמתח בקלות, כנראה שאני לא הראשון שמבקר שם ולא הייתי צריך להפעיל כוח רב. נשכבתי עליה והתחלתי לזיין אותה בתחת, דופק אותה במהירות, תוקע עצמי לעומקה ויוצא ושוב תוקע, ישבני עולה ויורד במהירות.

"אדון לאון דפק אותך בתחת?"
"מי??" שאלה בהפתעה.
"זה שדפק אותך, איך את קוראת לו?"
"רמי".
"שיהיה, רמי דפק אותך בתחת?"
"כן".

שוב התיישבתי, הזיין תקוע עמוק בישבנה ואני רוכב עליה, "ידיים!" ציוותי והיא מסרה לי את ידיה, ביד אחת אחזתי בכפות ידיה ומשכתי את ידיה לאחור, כאילו היו המושכות, מותח, מושך את גופה לאחור, מרים את כתפיה, את החזה שלה, וביד השניה מדרבן אותה, מכות קלות על ישבנה, על שוקיה "דיו" צעקתי, דוהר עליה "דיו אמא, דיו".

גמרתי, לא יכולתי יותר, מזיע, מותש, נושם בכבדות שכבתי עליה, "וואו, זה היה טוב" אמרתי.
אמא שלי דחפה יד בין רגליה והשתפשפה, מאוננת ללא בושה, לא עצרתי אותה, רק הסתכלתי בה, "כן" היא גנחה בתאווה "כ-ן-ן, זה טוב" ורגע אחרי גם היא גמרה.

לפני שיצאתי לבלות עם החבר'ה זיינתי אותה שוב, סתם כי עמד לי, הייתי כבר ליד הדלת, לבוש ומוכן ליציאה, מרגיש שלוחץ לי, שאני חייב לטפל בזקפה.

"אמא בואי" קראתי.
היא באה.
"תשעני על הדלת".

התכופפה ונשענה, פישקתי את רגליה ברגלי, הורדתי את מכנסיי ושלשלתי את תחתוני עד ברכיי, נצמדתי מאחוריה ותקעתי את עצמי לכוס של האמא שלי!

רעד עבר בגופה.

בהתחלה זה צרב, הכוס שלה היה יבש, לא מוכן. זיינתי אותה בתנועות קצרות, מעסה בידיי את שדיה, מועך את הפטמות, מרגיש איך לאט לאט הופך הכוס לרטוב יותר עד שהחלקתי בתוכה בקלות.

עליתי בקצב, מזיין אותה במהירות, כמו שפן, דופק אותה חזק, את אמא שלי, משתולל לה בכוס, מרגיש איך היא גומרת, בלי מילים, מסמיקה מבושה, ממשיך וטוחן אותה, "הנה! תתכונני!" הרגשתי שזה בא ונמתחתי! כל הזיין שלי שקוע עמוק בכוס של האמא שלי הרותח "זה טוב" שאגתי "אמא זה טוב, זה טוב לזיין אותך, אמא זה בא, זה בא!" וגמרתי בתוכה בסערה.

חזרתי בשתים בלילה אחרי בילוי ארוך עם החבר'ה, אמא שלי כבר ישנה בחדר השינה שלהם, עירומה ולא מכוסה, אולי פחדה, שוכבת על הצד מכווצת וכף ידה תחובה בין רגליה. התפשטתי ונצמדתי אליה, החזה שלי צמוד לגב שלה, הזיין שלי נלחץ בין רגליה, חיבקתי אותה, חופן את שדה, שוכבים בתנוחת כפיות, אמא שלי לא הגיבה, עושה את עצמה כאילו לא מרגישה, הזיין שלי הצמוד לגופה התחיל להתרומם, להזדקף, לרצות.

דחפתי אותה על הבטן ונשכבתי עליה, מכוון את האיבר שצמח אל בין רגליה "לא ככה" ביקשה, נתתי לה להסתובב על הגב, לפשק את רגליה ונשכבתי ביניהן, מכוון את הזיין ומתחיל לחדור בין שפתי הכוס שלה. אמא שלי היתה רטובה, חדרתי לתוכה בקלות, שוכב עליה, מוחץ את שדיה ומזיין אותה.

אני לא יודע על מה היא חלמה אבל אמא שלי היתה מחורמנת, לא הספקתי הרבה והיא גמרה "כן, כן, עוד" צווחה "אני גומרת, גומרת" חיבקה אותי ברגליה ונצמדה אלי, הודפת אותי לתוכה "עוד, תן לי עוד" המשיכה, עקב רגלה לוחץ בחריץ ישבני, עוזרת לי לתקוע, לזיין אותה, לחגוג בתוכה "הנה, הנה…" המשיכה "תן לי" התחננה, מחבקת אותי, נצמדת, נועצת צפרניים בכתפי, "מיקי, תן לי!"

נתתי לה, גמרתי באמא שלי, בעצם גמרנו ביחד, דבוקים בחוזקה, השפרצתי בתוכה ונפלתי מתנשף לצידה, שוכבים ולא מדברים, בוהים בתקרה.
אחר כך היא הסתובבה, הפנתה לי את הגב, נדמה לי שבכתה. נצמדתי אליה שוב, מחבק אותה, חופן בידי את הציצי הרך שלה, עוד רגע ו…נרדמתי.

התעוררתי לקראת הצהריים, מהמטבח עלו ריחות מגרים של האוכל שאהבתי. נגשתי בשקט, נשען על משקוף הדלת ושוטף את העיניים בישבנה הלבן של אמא שלי הבולט על רקע הסינור הכחול שלבשה, עומדת ומבשלת, שרה לעצמה. עמדתי והסתכלתי, מרגיש איך תופח לי הזיין, נעמד מחדש.

פתאום היא הבחינה בי, הסמיקה וניסתה להוריד את הסינור התלוי על צווארה ומהודק על מותניה, "זה בסדר, תמשיכי" עצרתי אותה, נועץ עיניים בשד שברח מהצד. אמא שלי חזרה לבשל, עומדת וישבנה מופנה לעברי, עמד לי, זיין זקור לתפארת, ניגשתי אליה, אוחז בה מאחור ומכופף אותה על השיש הקר, מפשק את רגליה ומכוון את האיבר הזקוף אל החריץ שבין רגליה, חודר במכת אגן חזקה אל מעמקי הכוס שחיכה לי, רטוב ומוכן.

זיינתי את אמא שלי על השיש, זיון בוקר טוב בשעת הצהרים, תקעתי אותה מאחורה, מנענע אותה, מפמפם במהירות במעמקי נרתיקה, דופק אותה בתנועות חזקות ומהירות, מרגיש עד כמה היא רטובה, מושך מעט החוצה, מחכה שתרצה ותוקע שוב בחוזקה. גניחות התאווה שלה לא אחרו לבוא "כן, תמשיך, עוד" ולי לא היתה שום כוונה להפסיק, להפך, רק הגברתי את הקצב, מהר יותר, חזק יותר, עמוק יותר! הישבן שלי נע במהירות, קדימה ואחורה, שמעתי אותה גומרת ולא עצרתי, מזיע, נושם במהירות ומזיין ללא הפסקה, גמרה שוב בקול ואני ממשיך, מרגיש שזה בא, שזה עולה, שזה פורץ, עוד רגע וגמרתי, השפרצתי בתוכה, באמא שלי, יריתי את זרעי במעמקי הכוס הרותח שלה.

אין כמו הספגטי בולונז של אמא שלי, יודעת לעשות אותו בדיוק כמו שספגטי בולונז צריך להיות, טרפתי את המנה שהכינה לי וביקשתי עוד "אתה צריך כוח" צחקה והוסיפה לי ביד נדיבה כששדיה מציצים מצידי הסינור. מרחתי קצת רוטב על הפטמה שלה וליקקתי, אמא שלי צחקה וטבלה את כל השד, מגישה לי אותו ואני מלקק, גומר והיא שוב טובלת "בואי תטעמי מהנקניקיה שלי" אמרתי, מסמן לה להכנס מתחת לשולחן.

נכנסה, בשמחה ירדה על ברכיה ונכנסה אל מתחת לשולחן, מכניסה את הזיין לפיה, מלקקת את הקוקטייל העוטף את הזיין שרק לפני כמה דקות גמר בתוכה, מלקקת את השפתיים ומוצצת, מעמידה לי אותו מחדש.

אין כמו זיון טוב אחרי הארוחה. עמד לי כאילו לא גמרתי שבוע, תורן זקוף ומוכן לפעולה "בואי" משכתי אותה אחריי, לוקח אותה לחדר האמבטיה, מעמיד אותה כשברכיה על קרש השרותים ומרפקיה על מכסה הניאגרה, בדיוק כמו שראיתי אותה אז, בשרותי הבר האפל ההוא, התחלתי לשחק עם עטרת הזיין שלי בחריץ ישבנה, מלטף את הכוס, נלחץ לפי הטבעת וחוזר חזרה.

"איפה את רוצה אמא?" שאלתי בציניות "תבחרי, בן טוב עושה מה שאמא רוצה".
בחרה וחטפה, במכה אחת חזקה נכנסתי לה בתחת, קורע דרכי בפי הטבעת המכווץ, חודר ומטביע את כל הזיין לעומק ישבנה.
אחר כך עצרתי, נותן לה להרגע, להתרגל לזיין התקוע בתוכה ורק אז התחלתי לדפוק אותה. טחנתי את אמא שלי בתחת, זיון גברי וחזק, שדיה הגדולים מתנדנדים לכל עבר, אוחז במותניה ומנענע אותה, מכה באגני את ישבנה. הזדיינו כאילו אין מחר, נוהמים כחתולי רחוב מיוחמים, צועקים לשמיים.

"רוצה בכוס!" צעקה אלי ועוד לפני שגמרה להגיד כבר קיבלה, עברתי במהירות והמשכתי באותו הקצב, תוקע אותה, מחליק בנרתיקה המשומן, מזיין אותה במהירות, כאילו כל העולם רודף אחריי, מרגיש שזה מגיע, שזה בא, צועק ומודיע, מושך עוד רגע וגומר בסערה.

עמדתי במקלחת, המים זורמים עליי, שוטפים את הזיעה, אמא שלי עמדה לידי וסיבנה אותי, כמו אז, כשהייתי ילד קטן.
"וואו, זה היה משהו" אמרתי "אני מקווה שלמדת את השיעור הקטן, עכשיו תחזרי להיות אמא" המשכתי "וכמו שהבטחתי עכשיו פותחים דף חדש אבל!"

"אבל מה?" שאלה ונימה של חשש נשמעה בקולה כשהיא מסבנת לי את הזיין הישן שנת ישרים.
"אבל אם אני אתפוס אותך עוד פעם מצמיחה קרניים לאבא…"
"אז?" לחצה בעדינות על כיס האשכים שלי.
"אז דיר באלק!" חייכתי, מאיים באצבעי, "יש לי עוד הרבה רעיונות מה עושים לאמא נואפת, לאמא סוררת שמצמיחה קרניים, לאמא ש…"
צחקה, שטפה לי את הסבון מהזיין ונתנה לו נשיקה.

לקח לה שבועיים, לאמא שלי, והיא חזרה לסורה! "אני הולכת לשחק קלפים אצל פאני" הודיעה לי יום חמישי אחד כשאבא שלי היה במשמרת לילה "אל תדאג, אולי אני אחזור מאוחר".

לא דאגתי, עקבתי אחריה, ראיתי אותה נפגשת עם אדון לאון לכוס קפה ואחר כך הלכו לאותו מלון מפוקפק.
חזרה בשתים בלילה, שמעתי אבל לא אמרתי מילה. שבוע אחרי זה היא הלכה שוב ושוב לא אמרתי מילה… ושבוע אחרי שוב הלכה לפאני וחזרה בשלוש לפנות בוקר ואני לא מגיב, עושה את עצמי לא רואה, לא מבין ולא יודע, שותק ומכין לה את ההפתעה הבאה, חיכיתי בסבלנות למשמרת השבת הבאה של אבא שלי, לשבת שנהיה רק שנינו לבד.

"אני הולכת לשחק קלפים אצל פאני" הודיעה לי ביום ראשון שלפני אותה משמרת "אני אחזור מאוחר, אל תדאג".
לא דאגתי, בשעה אחת בלילה התיישבתי בלובי של מלון הפשפשים הידוע, מוצא כורסה המשקיפה למעלית, קורא עיתון שמסתיר אותי, ממש כמו באותן סדרות בלשים בטלויזיה, יושב ומחכה לה במארב.

הם יצאו מהמעלית בסביבות שתים, התחבאתי מאחורי העיתון. כמו תמיד אדון לאון ניגש לקבלה, לעשות צ'ק-אווט, ואמא שלי חיכתה לו ליד הכניסה. התקרבתי מאחוריה, בשקט שלא תשמע, והחלקתי בידי על ישבנה "היי אמא, מה נשמע?" אמרתי בשיא השלווה, "מזדיינים אה? שוב את מצמיחה לאבא קרניים" טפחתי על ישבנה "תתכונני אמא, בשבת את שלי, השבת אני אחגוג עלייך או אולי את מעדיפה שאני אספר לאבא?!" הוספתי ויצאתי, לא חיכיתי לתשובה, נעלמתי בחושך לפני שהיא אפילו הגיבה, לפני שאדון לאון ראה.

ביום חמישי התקשרתי למיטל, הבת של אדון לאון המאהב של אמא שלי, "מחר אני אקרא לך!" הודעתי "תודיעי שאת ישנה אצל חברה ותהי מוכנה!"

"אבל" ניסתה, אולי חשבה שויתרתי, בכל אופן חודש עבר ולא השמעתי מילה.
"בלי תחתונים!" קטעתי אותה "תגיעי בלי תחתונים!"
"קבעתי כבר עם" ניסתה שוב.
"וגם בלי חזיה!" קטעתי אותה שוב.
הבינה את הראש שלי ולא התווכחה יותר "בסדר, צלצל ואני מגיעה".

ארוחת הפרידה ביום שישי עברה כמו תמיד, שיחות חולין על 'הכוכב הבא', למי יש יותר סיכויים, שום דבר שאפילו מזכיר ברמז את הפגישה הלילית ביום ראשון או את מה שהודעתי לה שאני מתכנן. כל השבוע חשבתי שאמא שלי תנסה לשכנע אותי, תנסה לבטל את רוע הגזרה, אבל היא לא דיברה, התעלמה ואני שתקתי, ועכשיו ישבנו יחד, כאילו שום דבר לא קרה וחיכינו, השקט שלפני הסערה.

"תראה מיקי" נעמדה אמא שלי מולי, עוד לפני שהאוטו של אבא שלי הספיק לצאת מהחניה, "זה לא מה שאתה חושב" הפסיקה לרגע, בולעת רוק "נכון שנפגשנו אבל אני רק הודעתי לו שזהו, הכל ביננו נגמר ו…"

"אמא, את יודעת שלא עשו אותי באצבע" לא נתתי לה לסיים "רק בגלל השקר הזה אני צריך לספר לאבא".
"לא מיקי, אני מבטיחה, זהו, זה לא יקרה יותר, מבטיחה, תוותר לי הפעם ואני…"
"את זוכרת מה אמרתי לך בפעם הקודמת? מה יקרה אם אני אתפוס אותך שוב?" קטעתי אותה.
"כן" מלמלה.
"ו…?"
"פישלתי!" אמרה בעיניים מושפלות.
"ומה עושים למי שמפשל?"
"מענישים אותו" השלימה עם ההשפלה שבדרך ולרגע נשמעה לי כאילו היא אפילו שמחה.
"אז עכשיו תתפשטי, תעמדי בפינה, פנים לקיר ותחשבי על מה שעשית!" התרווחתי בכורסה, מסתכל איך אמא שלי מתחילה להתפשט, מוציא את הפלאפון שלי ומתחיל לחייג.

הצלצול בדלת הרעיד את אמא שלי, ראיתי שהיא רוצה לברוח או לפחות לכסות את מערומיה "אל תזוזי!" פקדתי והיא קפאה במקומה.
"תכירי זאת אמא שלי" אמרתי למיטל שנכנסה, לבושה בדיוק כמו שרציתי, חולצת טריקו הדוקה, כזאת שרואים שהיא הולכת בלי חזיה, חצאית מיני קצרה שאותה הרימה מעט, רק שאראה שהיא הגיעה בלי תחתונים לגופה והורידה חזרה.

"שלום גברת כהן" אמרה מיטל.
אמא שלי הסתובבה בהפתעה, מסמיקה, מכסה את ערוותה ביד אחת ואת שדיה ביד השניה "ש…של…שלום מיטל" גמגמה אדומה כמו עגבניה.
"אמא, תביאי לי ולאורחת קולה קרה".
אמא שלי יצאה, "מה אתה עושה?" שאלה מיטל מופתעת.
"תפסתי אותה שוב, ביום ראשון, הזדיינה עם אבא שלך".
אמא שלי חזרה עם מגש ושתי כוסות קולה.
"ומה אתך?" שאלתי "את לא צמאה?"
הלכה והביאה גם לה, "שבו שם" אמרתי, מצביע על הספה ושתיהן התישבו בדממה, מכונסות בעצמן.
שתינו בשקט, מסתכלים זה בזה אבל לא מדברים.

"אמא, תספרי למיטל מה עשית ביום ראשון בלילה".
"מיקי, בבקשה".
"תספרי, או שאני מספר, מספר לה… ולאבא!"
"בגדתי בבעלי" אמא לחשה במהירות.
"עם מי בגדת?" הקשתי.
"מיקי, די… בבקשה" התחננה.
"עם מי?!" התעקשתי, מרים את הקול.
"עם רמי".
"עם מי??"
"עם רמי, אבא של מיטל" הסמיקה שוב והשפילה עיניים.
"ו…אמא, מה עושים למי שתופסים אותה בוגדת?"
"מענישים אותה" לחשה כמו תלמידה ציתנית שהשלימה עם גורלה.
"ועכשיו את…" עברתי בפתאומיות למיטל "קומי ותתפשטי!"
"מה?" קפצה אמא שלי ממקומה.

"כן אמא, מיטל פה כדי שאני לא אספר לאמא שלה" הסברתי "כדי שהאמא החורגת שלה לא תתגרש מאבא הנואף שלה" עצרתי לרגע, נותן לה לעכל, והמשכתי "כבר חגגתי עליה פעם, כמו שחגגתי עליך אבל הפעם אני אחגוג עם שתיכן, או אולי יותר נכון להגיד על שתיכן, השבת תהיה לי פה חגיגה גדולה".

מיטל נעמדה והתפשטה, מהר ובלי היסוס, כאילו מהרגע שנכנסה רק חיכתה שאבקש, כאילו רצתה.

"תרדו על הברכים" ציוותי, יושב בכורסה הגדולה ומביט בהן "ותעמדו ככה אחת מול השניה" כיוונתי אותן "יותר קרוב אמא… עוד יותר קרוב, אני רוצה לראות שהפטמה שלה נוגעת בפטמה שלך".

חיכיתי עד שנעמדו כמו שרציתי.

"עכשיו תתנשקו" המשכתי לחלק הוראות, אמא שלי ומיטל התחילו בהיסוס, נשיקות קלות על הלחי, נשיקות כמו שאני מנשק את דודה לאה כשמכריחים אותי, "לא ככה, אני רוצה לראות נשיקה צרפתית לוהטת" תיקנתי אותן. אמא שלי ומיטל התנשקו על השפתיים, בהיסוס, מיטל תפסה אומץ והחדירה את הלשון לפה של אמא שלי, נגיעה קטנה ואחר כך יותר חזק "אל תפסיקו עד שאני חוזר" אמרתי ויצאתי לחדר שלי להביא את תיק ההפתעות שהכנתי. כשחזרתי הם עדיין התנשקו, "תמשיכו, תמשיכו" אמרתי, לבוש רק בחלוק רחצה שבקושי כיסה את אברי הזקור והנחתי את תיק הצעצועים שהבאתי.

"מספיק" התיישבתי בכורסה הגדולה "הגיע הזמן שנתחיל לשחק, תתרחקו קצת אחת מהשניה" חיכיתי שיסתדרו, עדיין על הברכים אחת מול השניה והנחתי חבילת קלפים בין שתיהן "משחק ראשון לחימום האווירה נשחק בקלפים, כל אחת תמשוך קלף לפי התור והראשונה שתקבל ג'וקר היא המפסידה" הסברתי להן "והעונש למפסידה הוא 5 הצלפות בקנה הבמבוק הזה" שלפתי את ההפתעה הראשונה מהתיק והצגתי אותו בפניהן "אז… תתחילי אמא".

אמא שלי התחילה, משכה קלף והציגה אותו לראווה, אחריה מיטל ושוב אמא שלי ושוב מיטל, תור אחרי תור, בדממה… עד שאמא שלי הוציאה ג'וקר, מסמיקה כולה.

"בואי" אחזתי בידה והובלתי אותה לשולחן הגדול "תשעני ותתכונני".
עמדתי מאחוריה, קנה הבמבוק מונח על ישבנה, מלטף אותו בעדינות, מרגיע והנחתתי עליה את המכה הראשונה.

כאב לה, ראיתי את הרעד שעבר בגופה, אבל היא נשכה שפתיים ולא הוציאה מילה, ליטפתי שוב את ישבנה בקצה הבמבוק, עובר על הפס האדום שהופיע על ישבנה הלבן, מעביר אותו בעדינות בין פלחי ישבנה, בין רגליה ומנחית אותו שוב במכה כואבת על ישבנה, מצייר פס אדום שני ושוב מלטף, משפשף בין רגליה הפשוקות, נוגע בשפתי הכוס, בפתח החריץ, רואה את הרטיבות שלה על קנה הבמבוק והנחתתי מכה נוספת, שלישית ואחריה רביעית ושוב שיחקתי בה, מעביר את המקל לאורך גבה, מתחיל מהראש ויורד למטה, נוגע בפי הטבעת, רק נוגע וממשיך, יורד אל בין רגליה, משפשף, מחרמן אותה ומצליף את המכה האחרונה.

אמא שלי התרוממה ושפשפה את ישבנה הכואב "קחי" הושטתי לה בקבוק שמן תינוקות "תמרחי".
מרחה ושפשפה, כאב לה, מיטל הביטה בי ואחר כך באמא שלי ושוב בי, התעלמתי, "נעבור למשחק הבא" אמרתי "הורדת ידים, תעמדו משני צידי השולחן, אחת מול השניה, ותתכוננו".

יש משהו מחרמן בלראות שתי נשים נשענות ככה על השולחן, ערומות, השדיים מונחים, מוצגים לראווה, אוחזות אחת בידה של השניה ומתכוננות "הפעם זה כבר על באמת" התחלתי להסביר, מחליק בידי על ישבנן "עומד לי בטרוף והמפסידה הולכת לחטוף".

"מוכנות?"
"כן".
"רגע" אמא שלי סידרה את עצמה נוח יותר "כן".
"אחת, שתיים… תתחילו".

הרגע הראשון היה שקול, אף אחת לא הצליחה להכריע, הפנים שלהן הפכו אדומות, מתאמצות, למיטל התחילה היד לרעוד, עוד מאמץ קטן מצד אמא שלי והיא ניצחה.

"אל תזוזו!" נעמדתי מאחורי מיטל שעדיין נשארה כפופה על השולחן, "גם את אמא, אני רוצה שתראי" ציחקקתי "ואת" הפלקתי בכף ידי על ישבנה של מיטל "תשעני ותתכונני" כיוונתי את הזיין שלי שרטט מתשוקה, מת כבר לדפוק, והנחתי את עטרת הזיין בפתח הכוס של מיטל, מחכך בין השפתיים ומרגיש עד כמה היא רטובה. אמא שלי הסתכלה בי ואני חייכתי אליה, שתראה ותהנה, בשתי ידי אחזתי במותניה של מיטל ותקעתי בה את זקפתי, נועץ את אברי לתוכה, חודר למעמקיה, דוחף בכוח עד שכול הזיין היה תקוע בה, מרגיש את הביצים נלחצות לישבנה, ורק אז עצרתי. זיינתי אותה, את מיטל, זיינתי מהר ובכוח. היא היתה שם בשבילי, לפרוק את תאוותי, ואני השתוללתי בתוכה. שבוע וחצי שלא זיינתי והכל הצטבר עכשיו בתוכי, הבקבוקים מלאים, לוחצים ואני מת לפרוק אותם, להשפריץ.

ישבני נע קדימה ואחורה בתנועות מהירות, הזיין שלי נע בקלות בנרתיקה המשומן, לא הייתי צריך הרבה, הרגשתי שזה בא, עולה, מגיע, לא היה אכפת לי אם היא גמרה או לא, השתוללתי בתוכה, "אני מת על הכוס שלך" צעקתי כשאני דופק אותה עוד יותר מהר, מרגיש את זה מתפרץ, "כ-ן-ן-ן" צעקתי שוב כמו תן מיוחם, חודר עמוק ככל שיכולתי ושם עצרתי, יורה בשאגה את מטעני הרותח, גומר עמוק בתוכה, לא זז, רק מרגיש את הזיין פועם, נמתח בפעם האחרונה ונרגע.

הרבה זמן לא גמרתי ככה, נשמתי בכבדות, חיוך מרוח על פניי ואברי הקטן והמדולדל, עטוף במיץ תאוותנו, שמוט בין רגליי.

"לקראת המשחק הבא אני רוצה שתתרחצו" שלחתי אותן למקלחת "תחזרו יחד נקיות וריחניות עטופות במגבת".

את הלילה ההוא לא נשכח הרבה זמן, לא אני, לא מיטל ובטח שלא אמא שלי. המושג באמא שלך הפך פתאום למשהו ממשי, נכנסתי בה בכל חור אפשרי, אנאלי, אוראלי וכדרך הטבע, אם אפשר לקרוא לגילוי עריות דרך הטבע. גם מיטל חטפה, לא כמו אמא שלי, משתפת פעולה וצועקת בהנאה, מציעה בלי בושה תנוחות שלא הכרתי, ופתאום הרגשתי אליה משהו, כבר לא הסנובית ההיא מהתיכון.

בשתים עשרה בלילה בערך נרדמתי, לא נעים להודות אבל הייתי כל כך תשוש ועייף שאפילו לשבת ולראות אותן ב-69 לוהט על השטיח מולי כבר לא הצליח להעיר לי את הגבר גבר הישן שינה עמוקה כל כך, לא הצליח להעמיד לי את הזיין המדולדל ששכב שמוט ומבוייש בין רגליי.

התעוררתי ישר לארוחת הצהריים, עוד מחדר השינה הרחתי את הריחות וידעתי שהיא השתדלה. לבשל היא יודעת, אמא שלי, הכינה לי את כל מה שאני אוהב. מיטל ליקקה מהצלחת "אמא שלי לא יודעת לבשל ככה" הצהירה בחגיגיות "עוף מכובס ופירה, זה מה שהיא יודעת להכין, זה ולחמם ארוחה מוכנה" המשיכה לספר כשהיא לוקחת מנה נוספת ממרק הבצל המוקרם שאמי שלי הכינה.

"גם אני הכנתי לך משהו" קפצה פתאום ממקומה, עירומה, שדיה מקפצים כשהיא רצה בשמחה למטבח וחזרה, מניחה צלחת צ'יפס על השולחן ומודיעה בגאווה "אמא שלך לימדה אותי".

זיינתי אותה עוד פעם, את מיטל, הקינוח שבחרתי לארוחה הצהרים הטובה, טחנתי אותה בכיף כשהיא נשענת על השולחן וגונחת בהנאה, אחר כך שלחתי אותה הביתה, "זהו, אתך גמרתי, משוחררת" אמרתי ולהפתעתי ראיתי מין מבט של אכזבה על פניה, הלכה ונשארנו רק שנינו, אני ואמא שלי.

עשיתי את זה עוד פעם אחת גם עם אמא שלי, הפעם האחרונה בחיי! ישבתי עליה, על המיטה הגדולה בחדר השינה שלה, כשהיא שוכבת על הבטן וכרית גדולה תחובה מתחת לאגנה ומגביהה את ישבנה, ואני נעוץ עמוק בפי הטבעת המתוח שלה, תוקע אותה בכוח בתחת העסיסי שלה ודוהר עליה, מצליף מדי פעם על פלח ישבנה ומעודד אותנו בקריאות "דיו" חזקות.

הזעתי, נושם במהירות ונושף בכבדות, ובלי לצאת נשכבתי עליה, מוחץ אותה תחת גופי, עדיין נעוץ בישבנה אבל לא זז "הבנת אמא'לה?"
לחשתי לאוזנה "זאת הפעם האחרונה שאני סולח לך" המשכתי "בפעם הבאה, אם תהיה פעם הבאה, אבא יידע ישר!" נתתי לה שניה לעכל "מבינה?!" תקעתי בחוזקה באגני והרגשתי את הרעד שעובר בגופה.

"כן מיקי" צעקה בקול "אני מבטיחה!" המשיכה ושמעתי את הבכי בקולה "נשבעת שזאת הפעם האחרונה, אני מבטיחה שזה לא יקרה יותר!"


סוף דבר 

עמדתי בפינה ועמד לי בטרוף! עומד עירום כביום היוולדי, הפנים לקיר והידים על הראש. ידעתי שעוד מעט זה יבוא, יתחילו העקצוצים בכפות הרגלים ואני אתחיל לזוז מרגל לרגל.

"אתה חושב?" צעקה לעברי מיטל, יושבת לה בנוחיות בכורסה הגדולה בסלון המפואר שלהם וצוחקת "אתה מבין בכלל למה אתה עומד שם? למה אתה עומד בפינה?"

שלושה חודשים עברו מאז אותו סוף שבוע שטוף זימה שבו חגגתי על אמא שלי ומיטל, רק שלושה חודשים וכל כך הרבה השתנה.
קודם כל אני ומיטל חברים! כן, לא להאמין אבל אנחנו יוצאים קבוע.

בפעם הראשונה שבאנו יחד החבר'ה הרימו גבה, מה לו, לחנון מהמחשבים, ולשחצנית הגדולה? לך תספר להם שיש פה הרבה תאווה אבל יש פה גם הרבה אהבה, יש לנו סקס משגע, הרבה זיונים מטרפים ובעיקר משחקי מין פרועים שרק מי שעשה את מה שאנחנו עשינו יכול להמציא, משחק כמו זה שבגללו אני עומד עכשיו ככה, עירום בפינה.

הכל התחיל כבר ביום שני אחרי אותה שבת של שכרון חושים עם אמא שלי, בערב הפלאפון שלי צלצל, המספר של מיטל!

"רוצה לצאת לקפה?" שאלה בלי הקדמה מיותרת "בקניון? עוד חצי שעה?"
האמת שהייתי מופתע, האחרונה שציפיתי ממנה להזמנה לקפה היתה מיטל, לא שלא רציתי אבל, אתם יודעים, אבל אחרי כל מה שהיה.
ישבנו זה מול זה, קצת במבוכה, יותר אני ממנה, שותים הפוך גדול ושותקים, מסתכלים אחד בשני ומשפילים עיניים. מיטל קראה למלצרית והזמינה וופל בלגי, "וופל אחד עם שתי מזלגות" הדגישה כשהיא מחייכת לעברה "יש איזה טעם מיוחד שאתה אוהב בגלידה?" פנתה אלי.

ישבנו ונשנשנו, אוכלים לאט ושוב שתיקה, פתאום הרגשתי את היד שלה מלטפת את היד שלי שעל השולחן, נגיעות קטנות, כמו שני ילדים קטנים בפגישה הראשונה, מסתכלת בצלחת, מסמיקה ומלטפת. הסתכלתי גם אני בצלחת, נדמה לי שגם אני קצת הסמקתי, לא מפסיק אותה, היה לי נעים ולא זזתי, רוצה שהקסם לא יגמר.

ואז הרגשתי את הרגל שלה בין רגליי, דוחפת בעדינות ומנסה להכנס, פשקתי אותן ונתתי לה, מרגיש את כף רגלה היחפה נצמדת למפשעתי, מעסה בעדינות, מרגישה את הטפיחה שצמחה במכנסיי. מיטל התכופפה מעט לעברי ושאלה בלחישה, כאילו מפחדת שישמעו, "תגיד, גמרת את מסע הנקמה שלך?"

"כן, למה?" והפעם הסתכלתי לעברה ישר בעיניים "למה? את יודעת משהו שאני לא יודע?".
"לא, אין משהו שאני יודעת, אבל" חשבה רגע, חוככת בדעתה, "יש משהו שלא עשית!"
"מה??" והסקרנות צעקה מקולי הלוחש.
"אהה… לא חשוב" פתאום היא נשמעה מהססת.
"מה?!"

"לא לקחת אותי למלון ההוא" אמרה במהירות, כאילו פוחדת שתתחרט על דבריה, "אתה יודע, זה שאבא שלי חגג בו על אמא שלך!" המשיכה, מסמיקה כולה אבל ממשיכה במילים גסות וברורות כל כך, כאילו מנסה לאתגר אותי "זה שהוא לוקח אותה כשבא לו לזיין!" וכדי שלא יהיה ספק למה היא מתכוונת ליוותה את המשפט האחרון בתנועה גסה בידה.

"לקח" תיקנתי אותה, "בעבר, אמא שלי הבטיחה שזה לא יקרה יותר" הסברתי וחצי שעה אחרי זה, או אולי טיפה יותר, עמדנו זה מול זה בחדר הקטן שבמלון, מסתכלים במבוכה אחד על השני. פקיד הקבלה לא שאל הרבה, במבט משועמם של מי שראה כבר הכל לקח ממני את הכסף שמיטל נתנה לי, קורצת לי ולוחשת "אבא משלם", ומסר לנו את המפתח לחדר, חוזר במהירות לבהות במסך הטלוויזיה שלצידו, ככה זה, אפילו משחק כדורגל מהליגה התורכית יותר מעניין מאיתנו.

"הפעם נעשה אהבה" לחשה לי כשהיא מתרוממת על קצות אצבעותיה ומצמידה את שפתיה לשפתיי, נשיקה ראשונה, חושנית, היא יוזמת ואני נענה לה, נותן ללשונה לחדור לפי ומחבק אותה.

"אני אוהבת את מה שעשינו אצלך בבית, מחרמן, אפילו ש…" עצרה לרגע והמשיכה "אבל הפעם נעשה אהבה" משכה ממני את חולצת הטריקו שלבשתי ונישקה את החזה החשוף שלי, מרימה את ידיה ברמז ברור שגם אני אוריד לה את החולצה שלבשה. עמדנו מחובקים כשאור הניאון של שלט הפרסום שבחוץ מאיר על גופה בצבעים מתחלפים ומדגיש את חמוקיה, הרמתי אותה בידיי ונשאתי אותה אל המיטה, מניח אותה בעדינות על גבה והיא הושיטה לי את רגליה, עוזרת לי למשוך ממנה את החוטיני שלבשה, להשאיר אותה שוכבת עירומה.

"רק עכשיו אני רואה כמה את יפה" אמרתי, מסמיק, וירדתי על ברכיי, מחדיר את ראשי אל בין רגליה, מריח את ריחה המגרה, מפשק בעדינות את רגליה בידיי, שוטף לרגע את העיניים בשפתי הכוס הכהות, פרוסות בפני ככנפי פרפר מופלאות, ומדביק את שפתיי אל הכוס שלה בנשיקה, מעביר את הלשון לאורך החריץ הרטוב, מלקק ומגרה אותה ואותי, מרגיש את טעם עסיס תאוותה הממלא את היכל תענוגותיה המצפה לי ודוחף את כל הלשון לתוכו.

פינקתי אותה, ירדתי לה כי רציתי, לא שהכריחו אותי, רציתי בעצמי, שיער ערוותה דיגדג לי באף כשלשוני עשתה בה כשפים, כששפתיי מצצו את הדגדגן הנפוח מתאווה, כל גופה נמתח ושמעתי אותה גונחת בהנאה, הרגשתי שהיא גומרת והמשכתי, עמד לי כמו טיל מוכן לשיגור אבל לא הפסקתי, המשכתי עד שהיא קראה לי "בוא!"

באתי, ועוד איך באתי, שוכב עליה ונועץ עצמי בקלות לכוס המשומן היטב, מחליק למעמקיה, חודר עד שלא נשאר עם מה, מוחץ אותה תחת גופי כשכל הזין שלי שקוע בתוכה ו…שכבתי, נהנה ולא זז.

"מתאים לי" לחשה לאוזני כשהיא מחבקת אותי בידיה.
"מה מתאים לך?"
"הזין שלך" עטפה אותי גם ברגליה ומצמידה אותי חזק לגופה "גדול הזין שלך".
"אני מצטער" לחשתי לאוזנה ונישקתי את שפתיה.
"על מה?" הפעם היה תורה לשאול.
"על מה שעשיתי לך בשבת".
"טיפשון" חיבקה אותי חזק יותר "זה היה מחרמן" המשיכה, מגרגרת כחתולה מיוחמת, "אני לא מצטערת לרגע, להפך…" עצרה והרגשתי שהיא לא השלימה את המשפט, "אני רוצה שנעשה את זה עוד, אני רוצה שנהייה חברים!"

ברגע הראשון לא הבנתי "חברים חברים?" שאלתי מופתע "כאילו" עצרתי לשניה לא מאמין שהיא הציעה את זה והמשכתי "יוצאים קבוע?"
"כן, למה אני לא שווה את זה?"
"שווה" נישקתי אותה במהירות על השפתיים בחוזקה, אוחז את ראשה בידיי ומצמיד אותה אליי "מאד שווה" חזרתי שוב על דבריי, עדיין לא מאמין, מרגיש איך הזין שלי נמתח יותר בתוכה, שולח לי אותות שמחה, "את יודעת, זאת את ש…"
"שתוק!" עצרה אותי "עכשו תזיין אותי! אני רוצה להרגיש שאתה באמת הגבר שאני רוצה!"

"תצמד לקיר!" צעקה מיטל, קוטעת את המחשבות ומחזירה אותי למציאות, ניסיתי, לך תסביר לה שזה המקסימום, שהזיין הזקור מפריע, סידרתי אותו ונצמדתי עוד קצת, צריך לציית, היום זה היום שלה.

אבא של מיטל ואמא שלי לא נפגשים יותר, בטוח. אולי זה בגלל מה שאמרתי לאמא שלי בפעם האחרונה או אולי זה בגלל מה שמיטל עשתה לאבא שלה, אבל עובדה, הפרשה בינם הסתיימה. נכון, אבא של מיטל לא לגמרי נגמל, ראינו אותו פעם עם פאני, החברה הטובה של אמא שלי, זאת שאמא שלי היתה אומרת שהיא הולכת אליה לשחק אצלה קלפים אבל הולכת להזדיין עם אדון לאון, עקבנו אחריהם, מיטל ואני, ראינו אותם נכנסים לאותו מלון מפוקפק שאליו היה לוקח את אמא שלי, "זה כבר יעלה לו" לחשה לי מיטל וחיוך על פניה "הוא כבר ישלם אבל בוא נשמור את זה בסוד, סוד רק שלי ושלך".

מה שעזר זה שאבא שלי קיבל קידום, נהיה מנהל, הפסיק עם משמרות השבת והלילה… ואמא שלי?? אמא שלי גילתה שבשביל לחטוף זיין טוב לא צריך בכלל לצאת מהבית! לא! ראש כחול יש לכם אבל לא, זה לא מה שאתם חושבים, אמא שלי גילתה שאבא שלי יכול לתת לה מה שמאה אדון לאונים לא יכולים. היו גומרים לאכול, שוטפים ת'כלים, נכנסים לחדר השינה, סוגרים את הדלת וחוגגים, וואו איך הם היו חוגגים, חשבו שאני לא שומע אבל אני הייתי שוכב במיטה שלי ושומע את אמא שלי מגיעה לאורגזמה, מייללת כחתולה מיוחמת וגונחת בתאווה. וכששומעים מפנטזים… וכשמפנטזים על דברים כאלה אי אפשר שלא להתחרמן… וכשאתה שוכב חרמן במיטה מה אתה עושה? נכון, מאונן! וזה בדיוק מה שעשיתי, שכבתי במיטה, הזיין שלי עומד ואני משפשף, עושה ביד, עושה תחרות מי יגמור קודם, אני או אבא שלי.

יום אחד לא התאפקתי, התקנתי להם שוב מצלמה בחדר השינה שלהם, חיברתי למחשב שלי ו-א-ו-נ-נ-ת-י! אוי איך שאני אוננתי…

"נו חשבת?" דרבנה אותי מיטל, קמה ממקומה והחלה ללטף את התחת החשוף שלי "תספר לי למה אתה עומד ככה?" הפליקה לי קלות על ישבני.

"כי הפסדתי" אמרתי והרגשתי איך נעמד לי עוד יותר.

נזכרתי בזיון ההוא במושב האחורי של מכונית הפז'ו 307 החדשה של מיטל, המכונית שאבא שלה קנה לה כדי שלא תספר לאשתו, האמא החורגת של מיטל, על הבגידות שלו, שלא תראה לה את הסרטון שהכנתי ונתתי לה מתנה אחרי אותה שבת מופלאה. אהבנו את הזיונים האלה במושב האחורי, חונים בפינה חשוכה של מגרש החניה הנטוש ומזדיינים, מיטל ישבה לי על הזיין, משופדת, דוהרת עלי במהירות, משתוללת כששדיה החשופים מקפצים מול עיניי, מזמינים כל כך אבל לי אסור לגעת, מיטל לא מרשה.

"אני מתערב אתך שתגמרי פעמיים לפני שאני אפילו אגמור פעם אחת" השתחצנתי, בטוח בעצמי, תמיד זה היה ככה, מיטל היתה גומרת הרבה לפניי, מגיעה לאורגזמה וממשיכה לגמירה הבאה.
"על מה?" שאלה ולא הפסיקה לרגע לדהור.
"שפוט של" אמרתי, לא צריך להסביר, שנינו ידענו למה הכוונה.
"בלי חוקים?" הקשתה.
"הכל מותר" אישרתי.
"מסכימה" אמרה והצמידה את ידי לשדיה ואת שפתיה לשפתיי, מחדירה את לשונה, נצמדת יותר, מתפתלת ושולחת יד אל אחורי, מתחילה להחדיר את ידה אל מתחת לישבני, דוחפת את האצבע לחריץ שבין פלחי ישבני, לוחצת על פי הטבעת המכווץ. מיטל ידעה בדיוק מה היא עושה, ידעה איפה עקב אכילס שלי, מהי נקודת התורפה. ניסיתי לדחות את הקץ, לחשוב על הרס"ר שלי בצבא, לחשוב על השכנה המכוערת, לספור כבשים… ניסיתי כל טריק שהכרתי אבל שום דבר לא עזר, הרגשתי שזה בא, עולה, מיטל לא גמרה אפילו פעם ואני כבר השפרצתי בתוכה.

ההורים של מיטל נסעו לנופש, סוף שבוע ארוך באיזה קלאב בקפריסין, וזה בדיוק הזמן שמיטל החליטה שאני צריך לפרוע את החוב.
"תגיע עכשיו!" צלצלה לי.
"אני צריך קודם ל…" הרמתי לה להנחתה.
"בלי תחתונים!" הודיעה, צוחקת בקול, פעם ראשונה שהיא לא השפוטה ואני לא האדון, נהנת מהכוח במשחק השליטה. רק מהמחשבה על מה שאנחנו הולכים לעשות עמד לי בטרוף. הגעתי, בלי תחתונים כמובן, הבד הגס של הג'ינס משתפשף בעטרת הזיין הרגישה, מחרמן אותי עוד יותר.

"תתפשט!" קיבלה את פניי.
התפשטתי.
"תלבש!" זרקה לעברי חצאית מיני קצרה.
לבשתי, החצאית לא הצליחה לכסות הרבה והזין הציץ, מגרה עוד יותר מסתם זין חשוף.
"ועכשיו לך תחשוב בפינה!" שלחה אותי בלי לבזבז זמן, קצר ולעניין.

עמדתי בפינה ועמד לי בטרוף! מיטל עומדת מאחורי, מרימה מעט את החצאית, מגלה את כל ישבני ומפליקה לי.
"ולמה הפסדת?" עוד מכה נחתה על ישבני.
"כי הייתי שחצן".
"אתה יודע מה עושים לשחצנים כמוך?"
"מענישים אותם?"
"נכון מיקי, מענישים" הפליקה לי שוב "אז עכשיו תעמוד כאן" הצביעה על מרכז החדר "ותתכופף".

התכופפתי, מסתכל עליה, מיטל ניגשה לבגדים שלי שהיו זרוקים על הרצפה, שלפה את החגורה מהמכנסיים ונעמדה מאחורי "תתכונן!" הרימה את החצאית וחשפה את כל ישבני. מכה ראשונה נחתה על ישבני, צורבת פס אדום על הרקע הלבן, כואבת ואחריה עוד אחת ועוד אחת, בחמש היא עצרה, מלטפת את ישבני הכואב, חופנת את אשכיי המלאים, משפשפת קצת את הזיין, רק בשביל להתגרות, לא יותר.

"חם פה" הכריזה למרות שהמזגן עבד, הניחה את החגורה על גבי והורידה את מכנסיי הג'ינס ההדוקים שלה, נשארת בחוטיני אדום, עוצרת לרגע וממשיכה להתפשט, מורידה את חולצת הטריקו וחושפת חזיה תואמת שלא מסתירה הרבה. מיטל אחזה שוב בחגורה, לטפה שוב את ישבני "תתכונן" זרקה לעברי ובלי לחכות הנחיתה מכה נוספת, חורצת פס חדש על הישבן המופנה לעברה. אחרי עשר עצרה שוב, רק כדי להוריד את התחתונים והחזיה, נשארה רק בנעלי עקב גבוהות והנחיתה עוד חמישיה מצלצלת על הישבן האומלל שלי "אל תזוז!" פקדה וכיסתה את עיניי בחולצת הטריקו שהורידה מעצמה, עוטפת אותי בריח הבושם שלה.

מיטל הלכה, לא ראיתי אבל שמעתי, אחר כך חזרה ונעמדה מולי "תרד על הברכים".
ירדתי בזהירות, לא רואה כלום.

מיטל אחזה בראשי, מכוונת, הרגשתי משהו קר נוגע בשפתיי, אחר כך הורידה את חולצת הטריקו שכיסתה את עיניי ומולי הזדקר זיין גדול מפלסטיק שחור, סטראפאון שמוצמד היטב ברצועות עור לגופה החטוב, עומד זקוף, רוטט עם כל תנועה שהיא עושה.

"כבר הרבה זמן אתה מזיין אותי" הסבירה, מחייכת בהנאה, "אז עכשיו הגיע הזמן שאני אזיין קצת אותך".
בלעתי רוק, כבר כמה פעמים היא אמרה לי שהיא מתה לזיין אותי אבל לא חשבתי שלזה היא מתכוונת "בתור התחלה תמצוץ לי" אחזה בחוזקה בראשי והצמידה אותו, דוחפת את הזיין המוצמד לאגנה לתוך פי "תפתח יפה את הפה מותק ותמצוץ לי!"

פתחתי והתחלתי למצוץ, פוער את הפה שכל הזיין יכנס. מיטל לא נתנה לי הרבה זמן להתרגל, בשתי ידיה אחזה בראשי, מצמידה אותו לערוותה ובתנועות אגן התחילה לדחוף את האיבר השחור, הזיין המוצמד לגופה, לתוך פי, דוחפת ומוציאה, שתי ידיה אוחזות בראשי בחוזקה, שלא אברח, ושוב דוחפת, עמוק יותר, משהה עד שכמעט ונחנקתי ויוצאת, רק שאקח אוויר, ושוב דוחפת… מזיינת אותי בפה, ישבנה נע קדימה ואחורה בתנועות אגן ארוכות, עושה בי מין אוראלי. דווקא התחרמנתי, נעמד לי עוד יותר, זיין זקוף וקשה, אבל אז פתאום היא הפסיקה, יצאה.

"תאונן!"
"מה?"
"תאונן! מה לא ברור, תשאר על הברכיים ותעשה ביד, אני רוצה לראות אותך מאונן!"
אוננתי, עמד לי בטרוף והידיעה שמיטל מסתכלת חירמנה אותי עוד יותר, שפשפתי בכוח, מהר, צרב לי אבל לא הפסקתי, הייתי חרמן ורציתי להשפריץ, לגמור, מיטל עמדה מעליי, מסתכלת, צוחקת "תאונן, בפז'ו שלי גמרת מהר" הקניטה "תעשה ביד שחצן קטן שלי" אמרה והוסיפה צ'פחה קטנה.

שפשפתי יותר מהר והרגשתי שזה בא, עולה, מגיע "הנה!" צעקתי "הנה זה בא!" הרגשתי שזה תכף יוצא "כ-ן-ן-ן" צעקתי והשפרצתי, יורה את המטען שנצבר באשכיי, משפריץ על הרצפה, פוגע בכף רגלה של מיטל.

מיטל צחקה "עכשיו יש לך שתי דקות להעמיד אותו חזרה ולדפוק אותי או…"
"אין צ'אנס!" צעקתי "או מה?"
"או ש…" מתחה אותי "או שאני מזיינת אותך!"
ניסיתי, לא הצלחתי, כשלון טוטאלי. שתי דקות עברו ושום דבר לא קרה.
"קום!"

קמתי והיא אחזה בזיין המדולדל שלי ומשכה אותי אחריה, מובילה אותי לעבר שולחן האוכל הגדול.
"תשען על השולחן" פקדה בקצרה ואני ידעתי בדיוק מה היא רוצה, דפקתי אותה ככה כבר הרבה פעמים בעבר ועכשיו הגיע יומי, הרמתי את החצאית שלבשתי והתכופפתי, נשען במרפקיי על השולחן, רגליי מפושקות וישבני מופנה לעברה, מחכה. מיטל מרחה שכבה עבה של שמן סיכה בחריץ ישבני, הסתכלה והוסיפה עוד כמות נדיבה בפי הטבעת המכווץ "תתכונן!" כיוונה את האיבר השחור המוצמד לגופה אל הפתח הצר "תתכונן זה בא" לחצה בכוח… ואז נתנה מכה חזקה באגנה וחדרה.

הרגשתי כאב חד ונשכתי את שפתיי שלא לצעוק, צריבה חזקה בפי הטבעת כשהאיבר הנוקשה המוצמד לאגנה חדר בין השרירים המכווצים, מותח אותם, קורע, עושה את דרכו למעמקי ישבני, חודר, נכנס בכוח, נתקע! מיטל היתה בתוכי, קרעה את בתוליי, כל הזיין תקוע עמוק במעמקי ישבני, עד הסוף, עד שפלומת שערות ערוותה נלחצו לישבני.

לרגע היא נחה, לא זזה, רק תקועה, נותנת לי להתרגל, לפתח הצר להמתח, ואחר כך התחילה לזיין אותי, קודם בתנועות קטנות, איטיות ומתחשבות, דפיקות קטנות ועדינות שהתחילו אט אט להתחזק, הפכו ליותר ארוכות, ליותר חזקות, מכות חזקות באגן, בכוח, מזיינת לי את הצורה, טוחנת אותי. לא האמנתי אבל פתאום נעמד לי מחדש, הזיין הזדקר, התקשה, איבר מפותח ומוכן לפעולה שהזדקף בין רגלי, מיטל טוחנת אותי בתחת ואני מתחרמן, נהנה. מיטל הרגישה, שלחה יד ובדקה, רוכנת עליי כששדיה נלחצות לגבי ואוחזת בזיין המפותח "אני רואה שאתה נהנה" הקניטה "אוהב לאכול בתחת".

"זאת הפעם הראשונה שלי" לחשתי.
"היית בתול? אני פתחתי אותך?"
"כן".
"ואתה אוהב את זה?"
לא עניתי, שותק.
מיטל משכה את הזיין החוצה, כמעט יצאה לגמרי "לא למה? תמשיכי!" צעקתי.
"תתחנן!"
"תכניסי לי" התחננתי "תזייני אותי, עוד".
"לא אמרת את מילת הקסם" התגרתה בי שוב.

גם את זה היא למדה ממני אבל לי לא היה אכפת מכלום, רק שתמשיך, "בבקשה" הייתי חרמן אש ולא היה לי זמן למשחקי הכבוד "בבקשה תזייני אותי" ומיטל זיינה, טחנה אותי בשיא הכוח, משתוללת בישבני, לא הייתי צריך הרבה "כן זה טוב, זה בא, אני גומר, הנה ה-נ-ה" צעקתי וגמרתי. רק אחר כך הסתבר לי שגם היא גמרה, פעמיים, אמרה שלא תשכח כזאת אורגזמה נפלאה!

נכון, היה גם המשך, נכון, שבוע לא יכולתי לשבת על הכסא, נכון, היא זיינה לי ת'צורה אבל גם אני זיינתי אותה.
היה שווה… היתה זאת רק הפעם הראשונה, רק התחלה, אתמול פישלתי שוב "לא בכוונה" התנצלתי אבל למיטל זה לא שינה את ההחלטה.

הפלאפון צלצל "תגיע עכשיו!"
"אבל…"
"בלי תחתונים!"
"אני צריך…"
"ותקשור את הפעמון!"

הסמקתי, הפעמון היה רעיון שלה, פעמון קטן קשור בסרט שהיא נתנה לי פעם כשפישלתי "לכבשים קושרים את זה לצוואר, אתה תקשור את זה לזיין" הסבירה לי אז ונתנה לי להסתובב ככה, הולך עם הזיין מתוח והפעמון מצלצל.

קשרתי והלכתי… יש לי בררה?