את דודה קלרה ואת אמא גם

הסיפור דימיוני וכך גם השמות, כל קשר בין הסיפור/שמות ובין מקרים/שמות אמיתיים הרי הוא מקרי בלבד. 

את הדרך הקצרה מתחנת הדלק הביתה עשיתי בהליכה מהירה. זה לא שקרה משהו לאוטו שלי, פשוט אני עובד בתחנת הדלק, עבודה מעודפת אחרי הצבא כדי לחסוך עוד קצת כסף לטיול הגדול שאני מתכנן.
ערב שבת, ליד הפיצוציה שממול הרעישה קבוצת ילדים שמשכה את תשומת ליבי לרגע אבל "אמא בבית או אמא לא בבית?" זאת השאלה שהציקה לי באותו רגע.
זה שאבא שלי לא יהיה זה בטוח, אבא עושה כסף באפריקה ומגיע פעם בחודשים ורק לפני יומיים אמא ואני ליווינו אותו לשדה התעופה, אבל אמא, זה סיפור אחר, תהיה או לא תהייה?
אם אמא בבית זה טוב! בזמן שאני מתרחץ, מוריד את הג'יפה שנדבקה בי מהריח של הדלק, היא תכין לי ארוחת ערב פשוטה אבל מפנקת כמו שאני אוהב, סלט קצוץ דק עם הרבה שמן זית ולימון, חביתה עין לא הפוכה ולחמניה שחיממה לי בטוסטר אבל עם האהבה של אמא האוכל הפשוט הזה הופך לארוחת גורמה.
ואם אמא לא בבית זה גם טוב! אני אזמין לי פיצה עם אקסטרה גבינה כמו שאני אוהב מהפיצריה שפתוחה גם בערב שבת, קרם בוואריה עם הרבה סירופ שוקולד לקינוח, קוקה-קולה קר יש תמיד במקרר, עד שהשליח יגיע אני אספיק להתרחץ ואז אשב לי בסלון עם הרגלים על השולחן, מה שאמא בחיים לא מרשה לי לעשות כשהיא בבית, אוכל ואצפה בערוץ הקומדי סנטר בכבלים, עוד משהו שכשאמא בבית אני לא מצליח לעשות כי היא משתלטת לי על השלט ולא זזה מערוץ החיים הטובים שהיא מכורה לו.
שתי האופציות היו טובות מבחינתי וזמזמתי לי את let it be של החיפושיות, הולך ומכדרר איזה אבן כמו שהייתי קטן, חולם שאני מרדונה או מסי ובועט באבן בחוזקה, מניף ידים כאילו הבקעתי הרגע את גול חיי… אבל החיים אינם דו-ממדיים והם הכינו לי אופציה נוספת, הפתעה!… כשפתחתי את הדלת דודה קלרה ישבה בסלון ופטפטה עם אמא שלי!

דודה קלרה גרה שני בתים מאתנו והיא אחותה התאומה של אמא שלי, דומה לה שתי טיפות מים, מילפית (M.I.L.F) כמוה, גוף מטופח ומחוטב שלא רואים עליו שהן כבר בנות 45, רק שדודה קלרה צובעת את שיערה השחור באדום ואמא שלי לא, אמא שלי יודעת לבשל ודודה קלרה לא, והכי בולט, השדיים, של דודה קלרה גדולים ושל אמא שלי קטנים ועד היום אני מקניט את אפרת, הבת דודה שלי שמפותחת בדיוק כמו אמא שלה, שזה בגלל שהיה לה הרבה חלב לינוק כשהיא היתה קטנה.
"שלום דודה קלרה" פלטתי בנימוס וניסיתי להמלט אל החדר שלי.
"הו שלום דן" היא חייכה לעברי, דודה קלרה היא אחת היחידות שעדיין קוראת לי דן ולא דני כמו החברים שלי, אפילו אמא שלי כבר התרגלה לקרוא לי דני, "בוא נראה אותך…נו, מה קורה?" המשיכה כאילו לא ראתה אותי שנה ולא שלושה ימים לפני בארוחה המסורתית שאמא הכינה ערב הנסיעה של אבא שלי ואפילו היא ידעה שזאת שאלה רטורית ולא חיכתה בכלל לתשובה, "נו, לא נותנים לדודה איזה נשיקה?" המשיכה, מושיטה לעברי את ידיה.
"אני מג'וייף ומסריח מריח של בנזין" ניסיתי להתחמק, מאז גיל 16 בערך זה הפך אצלי למין סיוט כי אין גבר שלא יכול שלא להציץ לעמק הקסום שבין שדיה הגדולים שדודה קלרה עוד הבליטה אותו עם מחשוף נדיב וחזיה מתאימה ואצלי הזקפה התרוממה, בדיוק כמו כל פעם כזאת, שולחת כאב חד בביצים.
"לא נורא" חייכה אלי, לדעתי היא יודעת מה זה עושה לי ונהנית להתעלל בי, "בוא לדודה קלרה" המשיכה במין קול מתפנק כזה "איזה עוד בחור צעיר ינשק אותי?"
לא עניתי, שתקתי, בולע רוק. דודה קלרה גרושה והרכילות מספרת שבעלה תפס אותה על חם עם איזה סטודנט צעיר שבא לקרוא את מונה החשמל רק שלא הכל שם ברור, בנושא הזה גם אפרת, הבת שלה, לא רצתה לתרום לי מידע ורק רמזה לי פעם שגם אמא שלי קשורה בזה, אבל גם בעלה לשעבר של דודה קלרה כנראה לא היה שה תמים וגם לה היו נגדו מספיק הוכחות מרשיעות אז זה נגמר באיזה הסדר פשרה שהשאיר את דודה קלרה מסודרת היטב.
"אם את רוצה, אני הזהרתי" ניגשתי אליה, התכופפתי לעברה ונישקתי אותה על שתי הלחיים, מריח את הבושם המפתה שלה ומנסה ללא הצלחה שלא להציץ אל המחשוף הגדול אבל איך אפשר? ושניה אחרי הזקפה שלי הזדקרה ללא שליטה.
דודה קלרה חייכה, לרגע היה נדמה לי שכשהתרוממתי חזרה היא ליטפה לי את האוהל שצמח לי בסרבל, דודה קלרה אמרה משהו לאמא שלי ברומנית ושתיהן פרצו בצחוק.
הסמקתי, כשהן צוחקות ככה ברור שהם דיברו עלי והמבט ששתיהן שלחו לעבר האוהל שהתנוסס לתפארת אצלי בסרבל לא הותיר לי ספק על מה הן דיברו, אם יש משהו שאמא שלי והיא אוהבות לעשות זה לדבר על סקס ולהביך אותי, לראות שאני מסמיק ושוב סיפקתי להן את הסחורה.
שוב הן דיברו ברומנית ואני קללתי את עצמי שהתעקשתי שלא ללמוד רומנית כשסבתא לאה עליה השלום ניסתה ללמד אותי ופתאום אמא שלי אמרה "דני'לה" שזה כבר הצביע על זה שהיא רוצה ממני משהו, "התכוונו בדיוק לשחק קצת ראמי, אתה יודע יום שישי, מה דעתך להצטרף?"
"אמא! אני רעב ומג'וייף וכל מה שבא לי עכשיו זה ללכת להתרחץ ולאכול" אמרתי את מה שבאמת רציתי.
"נו?" חייכה אלי, "מה הבעיה?" לאמהות תמיד יש פתרון פשוט לבעיות מסובכות, "לך תתרחץ ועד שתגמור דודה קלרה ואני נכין לך איזה סנדוויץ' ואחר כך נשחק" פתרה את הבעיה בזריזות אמהית טיפוסית.

לא עבד, חיפשתי תרוץ יותר טוב להתחמק, אמא שלי ודודה קלרה שחקניות ראמי מעולות והן קורעות לי את הצורה בכל פעם שאנחנו משחקים ולא בדיוק בא לי גם היום להפסיד אפילו שבדרך כלל שיחקנו על גפרורים או הכפתורים הצבעוניים שאמא שלי אספה במיוחד עבור זה, "אמא" נזכרתי שפעם היא הסבירה לי שראמי משחקים ברבעיות, "אם תמצאו יד רביעית אני מצטרף" והייתי בטוח שהן לא יצליחו.
"אין בעיה" הפעם זה היה תורה של דודה קלרה להפתיע אותי "אפרת'וש בבית, אני כבר מצלצלת ומבקשת ממנה שתבוא ותצטרף"
לתשובה כזאת לא חיכיתי, אפרת'וש זאת אפרת, הבת שלה שקטנה ממני בשנתיים, חיילת לקראת סוף השרות שאני מסתדר איתה לגמרי לא רע ואפילו קצת יותר מזה, "בסדר, אם היא מצטרפת אני מצטרף" נכנעתי בלית ברירה אחרי שלא עלה לי בראש שום תרוץ אחר והלכתי להתרחץ.

צריך להבין, ראמי אצל אמא שלי ודודה קלרה זה לא עוד משחק, ראמי זה דת שסוגדים לה, אצלנו בבית בכל ערב שבת כשאבא שלי בבית, משחקים עד מאוחר בלילה, בקיץ על המרפסת ובחורף בסלון. ראמי גם לא משחקים סתם, משחקים על שולחן מיוחד עם לבד ירוק ויש לנו שני שולחנות כאלה, אחד מקופל בדרך כלל במרפסת והשני, הגדול, היה מסודר כבר במרכז הסלון כשיצאתי רחוץ ומגולח מהמקלחת, מפיץ את ריח האפטר-שייב "ארמיס" שמרחתי לעצמי בנדיבות מפתיעה, יודע שאבא שלי קנה לי חדש מהדיוטי פריי ויישלח לי, לבוש במכנסי ספורט וחולצת טריקו צמודה, אחת מאלה שקיבלתי בסוף קורס בצבא והדגישה את ריבועי הבטן ושרירי היד שלי וראיתי את המבטים שדודה קלרה ואמא שלי שלחו לעברי בחשאי.
הרבה השקעה לא היתה בטוסטים שהן הכינו לי, שתי פרוסות שחוממו בטוסטר עם פרוסת גבינה צהובה ופרוסת עגבניה דקה באמצע וכצ'ופר כוס שוקו חם, שאת זה אני דווקא אוהב מאד. אפרת הגיעה בזמן שישבתי במטבח ואכלתי את הטוסטים, דוחפת את הראש למטבח ופולטת "היי בן דודה" מחוייך "יפה שחשבת עלי", שאת זה לא הצלחתי לפענח אם זה באמת או בציניות, והצטרפה לאמא שלה ואמא שלי בסלון.

אכלתי לאט, נותן להן לחכות לי, קורא קצת ביקורת בעיתון על משחק הכדורסל שהיה אתמול, שוב הצהובים אכלו אותה ושוב האשימו את השופט והמזל, רק חסר שהרב עובדיה יחליט שזה בגלל חילול הקודש ו/או בגלל היוני השחור הענק שהם הביאו, היחיד שבאמת הגיע אתמול לעבודה במטרה לעבוד.
את הטעות הגדולה שלי אותו הערב עשיתי ברגע שהתיישבתי ליד השולחן המסודר לקראת המשחק, "כן" אמרתי במין חשיבות עצמית כזאת, משפשף ידים ומותח רגליים, "על מה משחקים?"
זה שטעיתי הבנתי עוד לפני שסיימתי את המשפט, לדעתי אמא שלי ודודה קלרה לא חלמו שירימו להם לכזאת הנחתה קלה, ראיתי את המבטים שהן מחליפות, החיוך על פניהן, הדיבור המהיר ברומנית, וידעתי שטעיתי, "זאת אומרת גפרורים או כפתורים? מה להביא??" ניסיתי לתקן אבל כבר היה מאוחר.
זה שלא קיבלתי שבץ לב כשדודה קלרה ענתה לי "אהה…חשבנו הפעם על משהו קצת שונה… חשבנו אולי סטריפ ראמי" חייכה אלי.
נשארתי בפה פעור, "דודה קלרה!" זה כל מה שיצא לי.
"דני'לה, שניכם כבר בוגרים ואני בטוחה שאתה יודע למה אני מתכוונת" הפעם זה היה תורה של אמא להפתיע "ממה אתה מפחד?"
"אמא" עצרתי את עצמי לא לצרוח "מה עם אבא? וחוץ מזה זה גילוי עריות ו…"
"אבא מרשה לי" קטעה אותי באמצע במין שלווה כזאת וידעתי שהיא צודקת, זה שהיא ואבא משתתפים במסיבות של החלפת זוגות גיליתי פעם במקרה כשחזרתי איזה לילה אחד מהצבא בלי להודיע ותפסתי את אמא שלי עם גבר זר בחדר אחד ואת אבא שלי עם אשתו של הגבר הזה בחדר השינה שלהם והם ישבו איתי אחר כך במטבח והסבירו לי שזה בהסכמה של שניהם ולכן זה לא בגידה, "מה אתה חושב שאבא נזיר? שהוא לא עושה את זה שם באפריקה עם השרמוטה ההיא שלו?" אמא הוסיפה שגם זה נכון, בחופשה האחרונה הוא אפילו הראה לנו תמונה של כושית צעירה ויפה והתגאה ש"תמורת סכום סמלי היא מחממת לי את המיטה כל לילה" והחיוך שהיה על שפתיו ותנועת היד שעשה לא השאירו ספק שהיא לא שוכבת שם סתם כמו בקבוק חם.
מה שהפתיע אותי היתה השלווה של אפרת, "את לא אומרת כלום?" התפרצתי לעברה, אולי משם יבוא עזרי. "לא" היא ענתה לי בלי להתבלבל "דווקא מתאים לי" המשיכה במין שלווה כזאת "כמו סטריפ-פוקר" קרצה לי "למה אף פעם לא שיחקת סטריפ-פוקר?" עקצה אותי כשהיא יודעת היטב את התשובה. שתקתי, חושב "מה עושים?", בקורס מ"כים לומדים להחלץ מהרבה מצבים מביכים אבל לא מכזה, ולהפתעתי הן נתנו לי את הרגע הזה עם עצמי.

אפרת לא אמרה סתם מה שאמרה, מי שפתח אותה זה הייתי אני!, כן כן אני! רק שעד היום חשבתי שזה סוד כמוס אבל מאוחר יותר באותו הערב גיליתי שגם אמא שלה וגם אמא שלי יודעות את זה, וזה עוד לא הכל! גם סטריפ-פוקר יצא לנו לשחק פעמיים או שלוש כשיצאתי עם מירב, חברה טובה שלה מהכתה שהיא הכירה לי, וגם שם היא לא עשתה לי הנחות.
בחופשת השבת הראשונה שלי אחרי יום ההולדת 18 שלה באתי לתת לה את המתנה שקניתי לה, דיסק מגניב ולא מוכר יחסית של החיפושיות, הלהקה האהובה עליה ועלי, שמצאתי באוזן השלישית.
"מה, זה הכל?" היא אמרה לי ואני נעלבתי, בסך הכל השקעתי וחשבתי שהיא תשמח, "ממך אני מצפה לקצת יותר" היא נצמדה אלי כמו שאף פעם לפני היא לא נצמדה אלי ולחשה לי באוזן "הערב אמא שלי הולכת לשחק אצלכם קלפים אז…תבוא" הזמינה אותי ואני, התמים, לא חשדתי באותו רגע בכוונותיה.
ההסטוריה המינית שלי עם אפרת מתחילה הרבה לפני, עוד כשהיינו ילדים ושיחקנו בקופת חולים, אני הרופא והיא החולה או שאני החולה והיא האחות, משחקים תמימים כאלה של ילדים כמו להוריד לה את התחתונים ולמדוד לה חום בטוסיק או סתם לעמוד לידה עם התחתונים למטה ולקבל מהאחות אפרת זריקה בתחת אבל זה היה גם הפעם הראשונה שהיא נגעה לי בפיפי ואני בדקתי לה את השדיים שעוד לא צמחו.
באותו לילה קפצנו קפיצת מדרגה והיא פיתתה אותי. הייתי צריך להבין מה היא מתכוונת לפי הלבוש הזנותי שהיא לבשה כשהגעתי, הגופיה שלא הסתירה הרבה ביחוד כשהיא הלכה בלי חזיה מתחת ומכנסי הדפוק אותי הקצרים וההדוקים שהבליטו את שביל חוצה ישראל שלה, אבל כשלא הבנתי את הרמז העבה כל כך, לך תאמין שהבת-דודה שלך הולכת לזיין אותך, היא אמרה לי את זה במפורש "בן-דודה, אני רוצה שתפתח אותי! אני מפנטזת על זה כבר מאז ששיחקנו ברופא וחולה ו…בעצם לא נתתי לאף בן לשדרג אותי כי בחרתי בך…" ציחקקה מהבדיחה שלה, כאילו לאבד את הבתולים זה שדרוג במעמדה החברתי, והמשיכה עוד במסע השכנוע שבסיומו מצאנו את עצמנו שוכבים זה לצד זה עירומים.
"זה יכאב" לחשתי לה, נותן לה הזדמנות להתחרט, לזיין כבר זיינתי אבל כל ניסיוני בלפתוח בתולות הסתכם בסיפורים שקראתי באינטרנט וסרטים שראיתי בהחבא.
"בוא" היא לחשה לי, שוכבת על הגב ומפשקת רגלים.
רגע של היסוס ו…באתי, עליתי עליה, מוחץ אותה תחת גופי החסון, מכוון את הזקפה הנוקשה אל החריץ שחיכה לי בין רגליה "הזדמנות אחרונה להתחרט בת דודה יקרה" לחשתי לה "תזכרי שבתולים זה לא תוכנה, אי אפשר לעשות ריסט" השתמשתי באותה שפת מחשבים שלה, "אי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור"
"שתוק ותפתח אותי!" אפרת היתה החלטית.
"אוקיי" לחשתי לה, "יום הולדת שמח" נעצתי בחוזקה את הזיין לתוכה, הרגשתי את ההתנגדות הקלה כשפגשתי בקרום הבתולים שלה ולחצתי עוד קצת, קורע אותו, מרגיש מין רעד שעובר בגופה, ומשם הדרך היתה פתוחה בפני, שכבתי עליה כשכל הזיין נעוץ עמוק בכוס שלה וחיוך מנצח על פני.
לרגע ראיתי את הכאב על פניה ושניה אחרי זה התחלף בחיוך, "כן" היא לחשה לי "פתחת אותי בן-דודה…אני כבר לא בתולה!" המשיכה מתנשפת "כאב קצת אבל זה שווה" גנחה לרגע והרגשתי איך קירות נרתיקה מתכווצים סביב הזיין שלי "אני חושבת שגמרתי" הסמיקה והיא נראתה ככה יפה כל כך, "אני רוצה עוד, אני רוצה שתזיין אותי, אני רוצה שתעשה בי מה שבנים עושים בבנות ו…אל תברח לי באמצע, אני לוקחת גלולות, אני רוצה את כל החבילה, אירוח מלא!…הו אמאל'ה, זה בא, הנה עוד אחד בא, כן…כן, תמשיך! עוד!!" גמרה פעם שניה וגם זה עוד לא הספיק לה.
אותו לילה זיינתי אותה עם כל הלב, מגיע לה, אני אוהב את אפרת ואם היא לא היתה בת דודה שלי הייתי מציע לה חברות, אחרי שגמרתי פעם ראשונה נחנו קצת והיא העירה לי אותו שוב, הפעם היא רצתה לרכב עלי ונתתי לה את מה שהיא רוצה, שכבתי על הגב, היא משופדת לי ואני הרמתי אותה לגובה 18 פעמים עם אגני ואפילו הוספתי עוד אחד לשנה הבאה, בכל אופן הערב היא ילדת היום הולדת וצריך להרים אותה, רואה את שדיה הגדולים קופצים כשהיא עולה ויורדת על התורן הנעוץ בה שומע אותה גונחת בהנאה ומחייך בהנאה ו…היתה גם פעם שלישית, בדוגי, אפרת התעקשה שנעשה את זה גם בתנוחה האהובה עלי.
לפני שעזבתי עוד עזרתי לה להחליף את הסדין, שדודה קלרה לא תראה את הכתם של דם בתוליה, וחצי שנה אחרי היא גילתה לי שהיא שומרת עליו מוחבא בארון, ככה, בלי לכבס, למזכרת.
גם הסטריפ-פוקר לא היה מתוכנן, לפחות לא מצידי, הלכתי עם מירב למסיבה וגם אפרת היתה שם וכשמישהו הציע שנשחק סטריפ-פוקר לא חשבתי בכלל על מה שיכול לקרות עד שהפסדתי את התחתונים וכששוב הפסדתי הייתי צריך למצוץ לאפרת לעיני כולם ועשיתי את זה, כמו גבר, ירדתי לה ונתתי לה את עונתה וערב אחרי היא באה אלי לחדר וירדה לי חזרה "בן דודה, תראה את זה כפיצוי" ציחקקה "אני לא רוצה להרגיש שאני חייבת לך" אילצה אותי לגמור לה בפה כמו שהיא גמרה כשהלשון שלי תקועה עמוק בתוכה.

"אני מוכן אבל ראמי זוגות" ניסיתי להציל קצת את המצב "ואני עם אמא" המשכתי במהירות. לבד אין לי צ'אנס, אמא שלי ודודה קלרה אלופות בראמי והן יקרעו לי ת'צורה אבל בזוגות יש לי עוד קצת צ'אנס, אמא שלי נגד דודה קלרה זה כבר כוחות שווים.
"כן זוגות" הצטרפה גם אפרת, לדעתי בדיוק מאותם שיקולים.;
דודה קלרה הביטה באמא שלי וזאת אמרה לה משהו ברומנית ושתיהן חייכו, "אוקיי מסכימות" אמרה דודה קלרה, מדברת בשם שתיהן, "בואי נתחלף" אמרה לאמא שלי שהתיישבה מולי והיא מול אפרת "החוקים פשוטים" הסבירה לנו כשחיוך על פניה "נשחק ראמי פשוט, בלי להוריד, הזוג שמפסיד קם ומוריד בגד או…" עצרה רגע, מדברת עם אמא שלי ברומנית ושוב מסבירה "תיקון, הזוג שמפסיד קם ונעמד כאן" הצביעה על מרכז החדר "והזוג המנצח מוריד להם בגד אחד, לפי הסדר" הסבירה את סדר ההורדה "ו…עם לנצל הזדמנויות" הוסיפה וקרצה לי, "וכשאין יותר בגדים יש משימות!" הצטרפה גם אמא שלי ותרמה את חלקה בהסבר "הזוג המנצח מטיל משימה על הזוג המפסיד ושימו לב! מותר לבקש הכל, אבל ה-כ-ל" הדגישה "ושלא תעשה לי בושות" ציחקקה גם היא כשהיא מצביעה עלי עם האצבע.
"נו ריקי" ככה קוראים לאמא שלי "מספיק דיבורים, מדגדג לי באצבעות, תחלקי" נכנסה דודה קלרה לדבריה, מתופפת בציפורניה על השולחן.

אמא שלי חילקה ראשונה ובחיים לא קיבלתי יד כל כך גרועה כמו שאמא שלי חילקה לי, זה שאני הולך להפסיד היה ברור לי אבל בשביל זה בדיוק יש את אמא וכשהיא הניחה את היד המושלמת שלה, מחייכת בגאווה, דודה קלרה פנתה לבת שלה "בואי אפרת'וש" והושיטה לה יד "הפסדנו, בואי ניתן להם לקטוף לנו ת'חולצה"
"המנצח מחליט למי הוא מוריד" קבעה אמא שלי כלל נוסף שילווה אותנו אחר כך לאורך כל הערב "אני את אפרת" הוסיפה וניגשה אליה, שולחת אותי להוריד את החולצה של דודה קלרה.
עמדתי מול דודה קלרה מסמיק ומובך, לא יודע איך להתחיל. "דודה ריקי" שמעתי את אפרת מצחקקת כשאמא שלי הורידה לה את חולצת הטריקו שלבשה ומלטפת תוך כדי כך את גופה שנחשף.
הצטרפתי, שולח לעברה ידים ורואה אותה מחייכת, לי היתה עבודה יותר קשה, דודה קלרה לבשה חולצה לבנה עם כפתורים וקודם משכתי אותה מתוך החצאית שלבשה ורק אז התחלתי לפתוח אותם, מלמטה, כפתור אחרי כפתור, משתדל לא לגעת בה, מין כבוד לדודה, עד שהחולצה נפתחה והחזיה שלה התגלתה, חזית תחרה שלא הסתירה הרבה מהחזה השופע שלה.
בצד עמדו אמא שלי ואפרת והביטו בנו, אמא שלי גמרה להפשיט את החולצה של אפרת והיא עמדה עכשיו רק עם חזיה שבדיוק כמו אצל אמא שלה לא הסתירה הרבה משדיה.
תפסתי אומץ! כשהורדתי לדודה קלרה את החולצה הסתובבתי סביבה, נוגע בה כשאני מושך את השרוולים ומלטף לה את הידים ואצלי הזקפה נמתחה עוד קצת.

בתור הבא דודה קלרה ניצחה, מחייכת חיוך נצחון, מחכה שאמא שלי ואני נעמוד במרכז ורק אז מודיעה "אפרת'וש, אני אטפל באחותי ואת תורידי את החולצה של דן"
ראיתי את החיוך על שפתיה של אפרת כשהיא הרימה ומשכה את חולצת הטריקו שלבשתי, מלטפת לי את הבטן וכאילו במקרה נופלת לה היד ומחליקה על התורן הזקור במכנסיי, "יאמיי" ליקקה את השפתים, "תרים ידים" הרימה עוד קצת את החולצה עד שהחולצה כיסתה את ראשי ותפסה את ידי המורמות וניצלה את מצבי ללטף אותי בלי בושה "בן-דודה שלי, אנחנו הולכים להנות" לחשה לי באוזן כשהיא נמרחת עלי וגומרת להוריד את החולצה מעלי "תראה מה אמא שלי עושה לאמא שלך" ציחקקה וראיתי איך דודה קלרה מתחילה לתלוש את הכפתורים מהחולצה של אמא שלי, לא פותחת, תולשת! ורק כשתלשה את הכפתור האחרון משכה את החולצה מעליה וגילתה את החזיה של אמא שלי.

דודה קלרה ואמא שלי היו באותה רמה ולא פלא שהתנהל משחק צמוד, פעם זאת מנצחת ופעם זאת, מתפשטים לאט, בגד אחרי בגד, לפי הסדר, וכשאפרת הורידה לאמא שלי את החזיה, חושפת את שדיי האגס הזקופים שלה, אותי דודה קלרה סתם מיזמזה, חזיה אין לי אז במקום היא שיחקה לי בפטמות, מעמידה לי אותן כמו שהן לא עמדו מעולם, אבל בתור הבא, כשאנחנו ניצחנו, אמא שלחה אותי להוריד לדודה קלרה את החזיה והפעם כבר פחות התביישתי וכשהורדתי לה את החזיה ניצלתי את ההזדמנות למזמז לדודה קלרה את השדיים הגדולים ולשחק לה בפטמות, שיחקתי בהם וראיתי את החיוך על פניה "מתאים לך למזמז שדיים גדולות של דודה קלרה" אמרה במבטא רומני מודגש, מזכירה לרגע את הדיבור של סבתא לאה או אולי יותר נכון את סטלה המגמרת בסרט אסקימו לימון.
את התענוג להוריד לי את התחתונים לקחה דודה קלרה לעצמה, עומדת מולי עם החוטיני שלא הסתיר הרבה ושהכתם הקטן על משולש הבד הלבן המבריק גילה עד כמה היא רטובה ודוחפת יד אל תוך תחתוני הבוקסר הרחבים שלי, חופנת את מבושיי ומחייכת לעברי "עכשיו נראה זין של דן" אמרה, שוב באותו חיקוי רומני, מותחת את הגומי ומציצה, "הו, אני רואה זיין של דן גדל" המשיכה למראה השטרונגול שמצאה שם ואני הסמקתי "אני זוכרת זין של דן היה כזה קטן" סימנה באצבעות היד השניה כמה קטן ודחפה גם את היד הזאת אל התחתונים.
זה שלא גמרתי לה שם ביד זה היה נס! אבל כשסוף סוף היא הורידה לי את התחתונים והראתה לכולם את העמוד חשמל שהתרומם בין רגלי ראיתי את העינים של כולן נפערות ואמא שלי ואפרת לא התאפקו ופלטו יחד "וואו" ופרצו בצחוק ואני ניסיתי ללא הצלחה להסתיר את זקפתי בכפות ידי ורצתי לשבת מאחורי שולחן הקלפים העגול.

במשחק הבא עמד על הכף להפשיט את דודה קלרה ואפרת או לתת לאמא שלי ולי משימה ראשונה. למזלי אמא שלי ניצחה, דוחה את המשימות לתור הבא, ואני נשלחתי להוריד את החוטיני של אפרת, הפעם כבר לא התביישתי וליטפתי לה עם האצבע בין השפתיים של הכוס לפני שהורדתי לה את החוטיני, מרגיש איך היא מפשקת את הרגלים ומתחככת באצבע בהנאה ואפילו מחדירה אותה קצת פנימה, נותנת לי לגעת לה בשפתיים הפנימיות הרטובות מתשוקה.
הגיע המשחק הקובע, כולנו עירומים, הפעם אין יותר להוריד בגדים יש רק משימות. אמא עשתה הפסקה להביא עוד שפריץ, אותו משקה אהוב על יוצאי רומניה של יין לבן וסודה קרה, ודודה קלרה הלכה איתה לעזור לה.
שמענו אותן מדברות ברומנית ושתיהן צוחקות, "אמא שלי אומרת משהו על הזיין שלך" תרגמה לי אפרת שמבינה קצת רומנית "לא הבנתי מה רק שזה גדול ו…" ציחקקה והפסיקה.
"ומה?!?" לחשתי חזרה, סקרן.
"ש…" אפרת היססה לרגע ואני בעטתי בה מתחת לשולחן, "שאם היא מנצחת היא רוצה שתזיין אותה" השלימה, מחייכת אלי.
הייתי המום. אני לא יכול להגיד שלא ידעתי שמשהו כזה יגיע אבל כשאפרת אמרה לי את זה ככה, ישר לפנים, הבנתי למה נכנסתי. "את בטוחה?" שאלתי אותה, מסמיק.
"כן" השיבה לי ושוב לא יכולתי שלא להתפלא מהשלווה שלה, "למה? בשביל מה חשבת שהן משחקות איתנו את המשחק הזה? בשביל כבוד??" צחקה "זה לא פעם ראשונה שהן משחקות על סקס וגם אני שיחקתי אתן כבר פעם או פעמיים" גילתה לי "אומנם אז היינו רק בנות וחגגנו…מצצתי להן, לשתיהן ו…אמא שלי ושלך גם מצצו לי, עשו לי נעים בתותה שלי עם הלשון" הפסיקה לרגע, חושבת ולא יכולתי שלא להבחין איך היד שלה נעלמת מתחת לשולחן אל עבר הכוס שלה, התותה כמו שהיא קוראת לו מאז שהיינו ילדים, ואיך הפטמות שלה הופכות כהות ומזדקרות עוד קצת, והמשיכה "פעם אחת גם שתיהן ירדו לי ביחד, תופסות אותי ומפנקות! ארבע פעמים גמרתי לפני שהן עזבו אותי ותאמין לי היה שווה אז שמע לי, תזרום! אל תדפוק חשבון, מה שהן ירצו תעשה ואני מבטיחה לך שתהנה!"

תחשבו רגע על המראה, ארבעה אנשים בוגרים יושבים סביב שולחן קלפים ירוק, עירומים כביום היוולדם, אם נתעלם מהעגילים טבעות צמידים ומגן הדוד הזהה מזהב שאחוז בשרשרת דקה ומונח בין שדיה של אימי ושל אחותה, שותים שפריץ ומחכים שאפרת תחלק את הקלפים.
שוב קלפים גרועים, איך לא?, עם המזל שלי אם לא היינו משחקים בזוגות כבר מזמן הייתי מלקק ערוות מיוחמות, במקרה הטוב, או צריך לתת הסברים מלומדים למה לא עומד לי בפעם המי יודע כמה ושאצל הגברים, שלא כמו הנשים, מספר הפעמים שגומרים בערב אחד הוא הרבה יותר מוגבל ומצומצם, הרבה הרבה יותר מצומצם אם נזכור שרק לפני רגע אפרת סיפרה לי על ארבע גמירות ברצף.
למרות הקלפים הגרועים ניסיתי את כל הטריקים שהכרתי, משכתי קלף מתוך הקלפים שדודה קלרה זרקה רק כאשר הוא השלים לי סדרה, ולא היו הרבה כאלה. זרקתי קלפי פתיון כדי להטעות אותן, וזה לא בדיוק עזר. ניסיתי לזכור מה כל אחת לקחה כדי לנסות להבין על מה הן בונות ולמה לא לצפות אבל עדיין הייתי צריך עוד ששה סיבובים מוצלחים לפחות כדי לגמור וכשכמעט התייאשתי, משלים עם ההשפלה הצפויה, אמא שלי הניחה את הקלפים שלה על השולחן, סדרה עולה אחת ועוד שלוש סדרות של מלך, עשר וחמש, נותנת להן לבדוק ומחייכת אלי "ניצחנו!"

אמא שלי הפתיעה אותי. כשכבר חשבתי שאני הולך לקבל מציצה טובה ולא כל כך חשוב לי אם זה מדודה קלרה או אפרת הבת שלה, לאמא שלי היה רעיון אחר. "הצגה!" היא אמרה, מחייכת לאחותה ומצביעה על השטיח במרכז הסלון "בואו תראו לנו איזה 69 לוהט אתן יודעות לעשות" ציחקקה "אני בטוחה שדני רוצה לראות איך אתן יודעות לפנק אחת את השניה" הכניסה גם אותי לעסק.
בושה זה לא מה שמאפיין את אמא שלי, גם לא את אחותה, ודודה קלרה קמה בלי היסוס אבל את אפרת ראיתי רגע מתלבטת, "תזרמי" חייכתי ולחשתי לעברה, "אל תעשי חשבון" הוספתי את מה שהיא אמרה לי רק לפני כמה דקות.
"מצחיק" היא עיוותה לעברי את הפנים אבל קמה וניגשה אל אמא שלה "יאללה ממוצ'קה, בואי נראה להן איך עושים את זה נכון" נשכבה על השטיח ורגע אחרי הן כבר היו עסוקות זו בזו, הראש של אפרת בין רגליה של דודה קלרה, האמא שלה, והראש של זאת בין רגליה של אפרת, הבת שלה.
התחילו בנשיקות קלות על השפתיים, עברו לליקוק, מעבירות את הלשון בין שפתי הכוס של השניה עד שדודה קלרה נצמדה חזק, מחבקת את ישבנה של אפרת ויורדת לה בתאווה וזאת לא נשארת חייבת, נצמדת ומפנקת את אמא שלה.
עמד לי כמו טיל! אין ספק שלראות שתי נשים ב-69 זה מחרמן, לא יכול להשאיר אף אחד אדיש, ואני עצרתי בעדי בכל הכוח לא להתחיל לאונן, הפעולה המתבקשת שגם אמא שלי עשתה לעצמה עם האצבע, אלא לשמור את הזקפה לתור הבא.
גניחות ההנאה של השתים מילאו את החדר, "בלי לזייף!" ציחקקה אמא שלי לעברן "אני רוצה לשמוע אתכן גומרות על באמת" המשיכה לחלק הוראות, "כן ככה" עודדה את אחותה שמצצה לאפרת בקול "כן תמשיכי" עברה לאפרת שחיבקה את אמא שלה והתחילה לשחק לה בפי הטבעת עם האצבע.
אפרת גמרה ראשונה, כל גופה נמתח, לרגע היא עזבה את הכוס של האמא שלה וצעקת ה-"כן…גמרתי!" שלה מלאה את חלל החדר, גמרה, נשמה עמוק וחזרה לפנק את אמא שלה במשנה מרץ רק שהיא לא הייתה צריכה הרבה כדי שגם דודה קלרה תודיע בקול שהיא מקבלת את עונתה!

שוב סיבוב שפריץ, הרבה יין וקצת סודה, נותנים לדודה קלרה ואפרת להתאושש, להסדיר את נשימתן, להסתדר קצת, שתיהן יצאו לחדר האמבטיה וחזרו עם פלומות הערווה רטובות ממים ומריחות מריח היסמין של הסבון שאמא שלי משתמשת, דודה קלרה הוציאה בקבוקון בושם מהתיק, שמה קצת על האצבע ומרחה לעצמה מאחורי האוזן, שמה שוב כמות נדיבה ובתנועה מתגרה מרחה בין שדיה, ממלאה את החדר בריח המיוחד שלה ו…"יאללה, תור מי לחלק?" שאלה כשהיא מערבבת במהירות את הקלפים בתנועות שלא היו מביישות מקצוען.
תורי היה לחלק, חילקתי. אפילו כשאני מחלק המזל שלי לא משתנה ונתתי לעצמי שוב קלפים גרועים.
הפעם זה היה קצר, דודה קלרה לא נתנה לנו הרבה צ'אנס, ראיתי את החיוך על פניה כשהרימה את הקלפים, את החיוך שהתרחב אחרי שהחליפה עוד קלף ואת חיוך הניצחון שני סיבובים אחרי כשהניחה על השולחן שתי סדרות עולות ועוד שתי סדרות של מלך וארבע, מרימה ידים בתנועת נצחון, מחייכת לעבר אפרת וצועקת "יש! ניצחנו!"
אם חשבתי שאמא שלי הפתיעה אותי כשניצחה, דודה קלרה הפתיעה אותי עוד יותר!
אחרי מה שאפרת תרגמה לי מהשיחה שלה ושל אמא שלי היה ברור לי שדודה קלרה תבקש שאני אזיין אותה. לא שהרגשתי עם זה נוח, בכל אופן היא הדודה שלי, אבל אני חושב שבזמן הקצר שעבר הספקתי להתרגל לרעיון וכבר הייתי מוכן לזה רק שלדודה קלרה היו תוכניות אחרות.
"דן" פנתה אלי וחיוך נצחון מרוח על פניה "נכון שחירמן אותך כשאני ואפרת הצגנו לכם 69 פרוע?"
"כן" מלמלתי, עדיין לא תופס לאיפה היא חותרת.
"ואת אחותי?" פנתה לאמא שלי, מדברת לאט, "אותך זה חירמן?"
"בטח" והחיוך על פני אמא שלי היה צריך לרמוז לי שהיא יודעת למה דודה קלרה חותרת ואפילו שמחה.
"אז דן" משכה את דבריה "אני בטוחה שאפרת'וש שלי תשמח לראות איך אתה דופק את אמא שלך!"
התפלצתי!! לתסריט הזה לא ציפיתי, בהתחלה התנגדתי והיה קצת ויכוח, אני טענתי "זה גילוי עריות ואסור מהתורה!" ודודה קלרה ענתה "אז מה? ממתי התורה מעניינת אותך?" ומביאה חיזוקים "גם סטייק לבן אסור אז מה, לא אכלת? וביום כיפורים אתה צם? וכשתקתקת את הבת שלי עניין אותך קרבה משפחתית?!?"
"מה?!" התפרצתי לעבר אפרת "סיפרת להם?"
"כן" השיבה לי באותו להט, "הכל אני מספרת לאמא שלי ואני לא אשמה שהיא סיפרה גם לדודה ריקי ו…רגע! אל תשנה נושא, הפסדת, תשלם!"

הכי מעניין היה שאמא שלי קיבלה את זה בשיוויון נפש. "אמא!" פניתי אליה "תגידי להם משהו!"
"דני'לה, מה להגיד" חייכה אלי, "כשהן הפסידו הן שילמו את חובן, נכון??"
"נכון" מלמלתי "אבל…"
"אבל מה?" לא נתנה לי לסיים "כששלחתי את אפרת לרדת לאמא שלה היא התנגדה?"
"לא" והרגשתי שאני הולך ומובס.
"ככה זה בחיים…ידענו את התנאים, עכשיו אנחנו הפסדנו ומילה של משפחת לוי זאת מילה!" הבהירה לי שגם היא אתם, "עכשיו בוא מותק!" קמה והושיטה לי יד, "בוא".
קמתי אחריה, נעמד על ידה ומחכה שתשכב על השטיח, אמא שלי סידרה לעצמה כרית לראש ועוד כרית מתחת לתחת ונשכבה על הגב, מסדרת את הכריות במקומן ומפשקת רגליים, מחייכת אלי "בוא תינוק שלי, בוא תשכב על אמא'לה" ושמעתי מהצד את דודה קלרה מצחקקת.
ירדתי בין רגליה המפושקות, עומד על הברכים ומביט בה, הבטן חלקה, השדיים הקטנים עומדים זקופים ובראשם פטמות כהות וזקורות, מביטה בי בעינים הירוקות שלה ומחייכת, אין מה לדבר יש לי אמא כוסית שכל אחד היה מת לדפוק אותה בלי לחשוב פעמיים אבל עכשיו אני כאן, רוצה אבל מפחד.
"נו…בוא ממל'ה" הושיטה לי ידים ומשכה אותי אליה "בוא תכניס לאמא, בוא תעשה לאמא טוב" ציחקקה בקול מתפנק "בוא תשכב עלי" אחזה בי יותר חזק כשגחנתי לעברה ומשכה אותי לחיקה "כן, בוא ילד טוב של אמא" חיבקה אותי חזק כשנשכבתי עליה, מוחץ אותה תחת גופי, "בוא, אמא תעזור לך" אחזה בזיין שלי והובילה אותו למקום הנכון בין רגליה "בוא תבקר במקום שיצאת ממנו" ושוב שמעתי את דודה קלרה צוחקת "כן, שם, עכשיו תכניס לי!…אההההה"
שכבתי עליה, מועך אותה תחת משקלי וכל הזיין שלי נעוץ בכוס של האמא שלי! "כן" היא גנחה בקול, גניחת הנאה ארוכה ומלאת תאווה "זה טוב! קלרה זה טוב! קלרה הבן שלי עושה לי טוב!! קלרה אני גומרת!!!" היא גמרה פעם ראשונה ואני אפילו עוד לא התחלתי לפמפם אותה!

מרגע שנכנסתי הכל היה אחרת או כמו שאמרו אצלנו בפלוגה "כל חור בלילה שחור", הייתי חרמן אש ופתאום כל החשק התפרץ מתוכי, לא עניין אותי שזאת אמא שלי ששוכבת מתחתיי וזיינתי אותה עם הרבה תאווה, תוקע לה בתנועות ארוכות וחזקות שהרעידו את גופה ושסחטו משנינו גניחות הנאה ארוכות של תאוות בשרים במיטבה.
בזווית הזאת של הזיין שטוחן בתוכה, כשהכרית מרימה את ישבנה והרגלים שלה מורמות ומפושקות, נגעתי לה בדיוק בנקודות הנכונות ואמא שלי גמרה שוב, צועקת בלי בושה, מספרת לדודה קלרה כמה טוב לה, אומרת לה שזה בכלל לא עונש, שזה פרס! ומודה לאחותה על הפינוק שהיא סידרה לה, עוטפת אותי ברגליה כאילו פחדה שאברח ומצמידה את עצמה חזק יותר לערוותי "כן תמשיך, זה טוב" שמעו שהיא בדרך לאורגזמה נוספת "כן, תן לאמא! הנה, הנה זה בא, הנה זה בא לאמא, זה בא לאמא!!!" היא צעקה ואני לא יכולתי יותר להתאפק והצטרפתי, צועק "כן אמא!!" ארוך משלי ומשפריץ בתוכה, מרוקן את הבקבוקים המלאים שלי בשפריץ חזק למעמקי הווגינה שלה, שומע אותה מתנשפת וצורחת שוב "זה טוב!!" ואחרי רגע היא השתתקה ואני נפלתי עליה, מרגיש איך היא מנסה לדחוף אותי מעליה והתגלגלתי במהירות לצידה.
שנינו שכבנו ככה רגע מתנשפים כשדודה קלרה ואפרת מסתכלות בנו ומחייכות, "וואו, אין ספק, סיפקתם את ההצגה הכי טובה בעיר" הודיעה דודה קלרה כשהיא מחייכת אל אמא שלי ואומרת לה עוד משהו ברומנית שמעלה חיוך על שפתיה של אפרת, "התחרמנתי, יותר טוב מסרט כחול… רק מלראות גמרתי" ציחקקה "יודע לזיין בן שלך" חזרה למבטא הרומני המוגזם שלה כשאפרת לידה לא נשארה חייבת, "שיחקת אותה בן-דודה" תרמה גם היא את חלקה, "קבל תיסלם, עשית את הבלתי יאומן:) זיינת את אמא שלך ואמא שלי גמרה!!" פרצה בצחוק המתגלגל שלה.

עם האוכל בא התאבון. חשבתי שזהו, נגמר, אבל לאחיות היו תוכניות אחרות. אמא שלי ואני ניגשנו לחדרי האמבטיה שלנו להתרענן, שטפתי את הפרטיים שלי מקוקטיל התענוגות שלי ושל אמא שלי, מחליף את ריח הזימה שעטף אותם בריח תחליב הרחצה נקה7 לבנדר, משפשף קצת בניסיון להעיר אותו, לא נעים להסתובב מול שלוש נשים חרמניות עם זיין מדולדל.
כשחזרתי הן כבר חיכו לי, יושבות ומקשקשות כאילו אין טבעי מכך שאנחנו יושבים ככה עירומים ומשחקים קלפים. "מישהו רוצה רד-בול" שאלתי לפני שהתיישבתי וגם אפרת רצתה, אמא ודודה קלרה הסתפקו בעוד שפריץ עם הרבה יין.
גם הפעם דודה קלרה ניצחה, לא בקלות כמו פעם קודמת ומהקללה של אמא שלי הבנתי שהיה חסר לה רק עוד קלף אחד. ראיתי את המבט של דודה קלרה ואת החיוך שלה וידעתי שהיא זוממת עלי אבל אצלי הזיין אומנם התעורר אבל עדיין לא היה במיטבו.
"את הבת שלי תקתקת" פנתה אלי דודה קלרה "את אמא שלך זיינת" המשיכה, "ואת מי לא? את דודה קלרה!" חייכה בהנאה, "למה? אני לא שווה?"
הסמקתי, "שווה" גמגמתי "אבל הוא" הצבעתי על הזיין המדולדל בין רגליי "צריך עוד קצת עידוד"
"עידוד?" צחקה "עידוד זה לא בעיה…נכון ריקי"
לרגע קפאתי שוב, רוצה לקפוץ ולהתנגד, אבל אז נרגעתי, "על הזיין" מלמלתי לעצמי, מה אני דפוק? אני אמרתי להן להפסיק הן לא הסכימו, הן המבוגר האחראי, לא אני! אז אחרי שזיינתי אותה שאמא שלי תמצוץ לי זה כבר נראה בטל בשישים אז אם זה מה שאמא רוצה זה מה שאמא תקבל!
לאמא שלי לא היו שום בעיות עם מה שדודה קלרה רצתה ממנה "בכיף" היא חייכה וירדה על ברכיה בין רגליי, אוחזת בזיין ומתחילה למצוץ לי, משפשפת אותו בין שפתיה ומוצצת בקול, "אמא, דודה ריקי, אפשר גם?" אפרת שאלה פתאום ורגע אחרי גם היא כרעה לידי, משתתפת, חולקת עם אמא שלי את הזיין שהלך ונעמד.
"אמא תתכונני, הוא תכף מוכן" בישרה אפרת כאילו הייתי איזה תבשיל במטבח, "איך את רוצה לחטוף אותו?" המשיכה בקול, לוחשת לי ומסבירה "מילים גסות מחרמנות אותה".
"בעמידה, נשענת על השולחן" הודיעה דודה קלרה "אני מתכוננת"
ראיתי אותה נעמדת בפישוק ליד השולחן קלפים, מתכופפת ותומכת את עצמה עם כפות הידים על שפת השולחן, שדיה הגדולים תלויים תחתיה, מתנדנדים קצת "אני מוכנה" הודיעה דודה קלרה.
"לא מספיק מוכנה" הפתיעה אמא שלי "לבן שלי מגיע דה-בסט! את תמשיכי כאן" אמרה לאפרת "אני אטפל קצת באמא שלך"
אמא שלי ירדה לדודה קלרה מול עיניי, נצמדת אליה מאחור, שפתיה על שפתי הכוס של אחותה והלשון שלה משתוללת בתוכה. הרגשתי איך הזיין שלי נמתח עוד יותר, המראה של אמא שלי מכינה את דודה קלרה חירמן אותי והזיין שלי הזדקר והתקשה "אמא הוא מוכן!" הודיעה שוב אפרת "ואת?"
"מוכנה" אמא שלי ענתה במקומה, מפנה לי את המקום ואני נעמדתי מאחורי דודה קלרה, מכוון במהירות את הזיין שלי אל החריץ הרטוב המחכה לי בין רגליה ונצמד, משפשף את ראש העטרה המתוח בין שפתי הכוס, לוחץ קצת שלא יברח לי ומרגיש כמה שהיא רטובה, אוחז בשתי ידי במותניה ונצמד עוד קצת, מגרה אותה "רוצה דודה קלרה?"
"כן!" והתשוקה נשמעה בקולה.
"קוואבאנגה" צעקתי, מחקה את הצעקה של צבי הנינג'ה, ונעצתי את כל הזיין הנוקשה במכת אגן חזקה עמוק לתוך הכוס הרטוב והחם של דודה קלרה, תוקע אותו הכי עמוק אפשר, עד העצם כמו שתמיד קראנו לזה בצבא, ובלי לחכות התחלתי לטחון אותה.
כשדודה קלרה צעקה "כן, זה טוב, תמשיך!" היה חשוב לי שהיא תגמור, תקעתי אותה בכוח, נועץ את כל הזיין עמוק לווגינה שלה, מוציא כמעט עד הסוף ושוב נועץ בחוזקה, הזיין משתפשף בין שפתי הכוס המגורות כשהוא נכנס ויוצא ו…הצעקה "כן! אני גומרת!!" של דודה קלרה לא אחרה להגיע, "כן, תמשיך, עוד" התנשפה כששדיה רוקדים לכל עבר ואני גחנתי עליה, חופן אותם בכפות ידי ומתחיל לעסות אותם בתאווה, סוחט לה את השדיים העסיסיים ומפמפם לה בכוס המגורה וגם הגמירה השניה שלה לא אחרה לבוא, "כן,זה טוב…גמרתי" והייתה מין מבוכה בקולה "תמשיך!" התעשתה אחרי רגע "ריקי, הבן שלך מתקתק אותי" הודיעה לאמא שלי בגאווה, כאילו לא רואים ושומעים, ואני המשכתי לטחון אותה במהירות "הבן שלך עושה לי טוב…כן, הנה! הנה-זה!! הנה-זה-בא!!" וברגע שדודה קלרה גמרה בסערה בפעם השלישית אני הצטרפתי אליה וגמרתי, רוקנתי את הבקבוקים המלאים שלי עמוק בכוס של הדודה קלרה, ממלא את הווגינה של אמא של אפרת בשפעת השחינים הנמרצים שלי!

כשהן רצו עוד סיבוב התנגדתי "די, אני עייף" אמרתי "וחוץ מזה הוא כבר הלך לישון" הצבעתי על הזיין המצומק.
"סיבוב אחרון" הציעה אמא שלי והיה מין בקשה כזאת בקולה שקשה לסרב לה.
"כן אחרון ודי" הצטרפה דודה קלרה, גם היא בקול מתפנק שאי אפשר לסרב לו, "אבל הפעם לא זוגות, הפעם בודדים, איש איש לנפשו והמנצח לוקח את כל הקופה…אם אתם מבינים למה אני מתכוונת" ציחקקה.
"אבל מה יהיה אם…?" לא השלמתי אבל היה ברור למה אני מתכוון.
"מה אתה דואג" אמרה דודה קלרה וראיתי אותה ואת אמא שלי מחליפות מבטים וידעתי שהן זוממות משהו "כשהאחיות סגל רוצות", סגל זה שם הנעורים שלהן, "אפילו מטאטא יורה" השלימה אמא שלי כשהיא עושה תנועה גסה בידה.
אולי הייתי יכול להתעקש אבל בשביל מה? להפסיד אין לי מה להפסיד, הזהרתי אותן כחוק ומקסימום הן ידאגו שיעמוד לי ואני אזיין שוב.
הפעם אפילו לא הלכנו להתרענן, לשטוף את קוקטיל התאווה המשותפת שלי ושל דודה קלרה מעל הזיין שלי, כל מה שהן הסכימו זה לעשות לי קפה, כמות כפולה של אספרסו מר וחזק ממכונת הנספרסו המשוכללת, ולהתחיל לשחק.
תור אמא שלי היה לחלק, היא ערבבה את הקלפים במהירות, עשתה קצת שואו והתחילה לחלק, יש כאלה שמחכים עד שיחלקו להם את כל הקלפים ויש שאוספים כל שני קלפים ומסדרים, אני מהאוספים!
התחלתי לאסוף ולא האמנתי ליד שאני מקבל, כאילו מישהו בשמים סידר את הקלפים עבורי, ניסיתי בכל כוחותיי לשמור על מראה אדיש, אפילו סובל, כמו בכל הפעמים הקודמות שהיו לי ידים גרועות.
האמת שנעמד לי, רק מהקלפים הטובים, אבל פתאום הרגשתי את אצבעות הכף רגל של אמא שלי משחקת לי בביצים, מלטפות ומעודדות את הזקפה המוחבאת מתחת לשולחן, והזיין שלי נעמד עוד יותר, עמוד חשמל שהזדקר בין רגליי.
ידעתי שהפעם זה שלי, להפסיד עם כזאת יד זה עלבון לאינטליגנציה, וכדי שהתמונה תהיה אפילו יותר ורודה משכתי בתור הראשון מהקופה ג'וקר שני ובתור שאחריו דודה קלרה זרקה לי בדיוק את הקלף שהיה חסר לי ומלא גאווה סידרתי את הקלפים שלי על השולחן, צועק "יש!" חזק ונותן להן לבדוק.
קלקלתי להן את התוכניות, אני יודע בגלל הפרצוף שלהן ובגלל שהן דיברו במהירות ברומנית, "גבירותי הנכבדות" פניתי אליהן "הלילה אני הולך לממש פנטזיה שלא חלמתי שאני אממש בחיי" חייכתי לעברן והמשכתי "ראיתי את זה באיזה סרט שהורדתי באינטרנט, שם אומנם זה האבקות נשים בעירום, ולא קלפים, והמנצחת דופקת את המפסידה עם סטראפ-און ופה זה יהיה אני עם הדבר האמיתי" עצרתי שוב וחייכתי, נותן להן לעכל, "מה שאני רוצה עכשיו זה שתרדו פה על השטיח לדוגי, אחת ליד השניה, תורידו את הראש עד שהמצח יגע בשטיח ותבליטו את התחת" ציחקקתי בהנאה "נו…יאללה, הפסדתם והגיע הרגע לשלם!"
לראות ככה שלוש נשים עירומות, עומדות בדוגי עם הראש מורד והישבן מורם זה מחזה מחרמן, תאמינו לי, רק מזה היה נעמד לי אם לא היה עומד לי כבר מקודם, עברתי לידן, מסדר אותן כמו שאני רוצה ובדרך מנצל את ההזדמנות לבדוק להן שמן, להעביר אצבע חוקרת עמוק בין שפתי הכוס החשופות בפני, להרגיש את הרעד העובר בגופן למגע האצבע בפרטיים שלהן ולבדוק שהן רטובות, מוכנות לקבל אותי לתוכן.
"עכשיו אני רוצה שתנענעו את פלחי הישבן" צחקתי, עובר ומעודד אותן בטפיחות על ישבנם, "כן, יופי אפרת" עודדתי אותה כשהיא נענעה כמו שרציתי את פלחי ישבנה המוצקים "יותר חזק אמא" טפחתי לה על התחת והיא נענעה חזק יותר "את יכולה יותר דודה קלרה" עברתי אליה "עוד!"
עמדתי מאחריהן ונהניתי, מראה מחרמן כזה חייבים לצלם ולהעלות לאינטרנט אז התגנבתי בשקט, לא מפסיק להעיר להן הערות, לקחתי את הפלאפון שלי מהשולחן וצילמתי, משתדל שיראו את התחת ולא את הפנים.
"מי רוצה ראשונה?" שאלתי.
כולן רצו אז עשיתי תחרות, המנענעת הטובה ביותר, הן מנענעות ואני מצלם בלי שירגישו, אחר כך צילמתי גם עם הפלאפון של אפרת שגם הוא היה מונח על השולחן, שם דווקא דאגתי שיראו את הפנים שלה, מכין לה מזכרת שלא תשכח.
"ועכשיו" הודעתי כשהחזרתי בשקט את הפלאפון של אפרת לשולחן, "הרגע הגדול שלכן, מי המאושרת שתהיה ראשונה?" עשיתי את עצמי מתלבט אבל בעצם בחרתי מראש באפרת שאותה עוד לא דפקתי הערב, ניגשתי אליה, נעמדתי מאחוריה, כופפתי את הברכים, מתאים את הגובה ומכוון, ותקעתי את השרביט הנוקשה שלי לתוכה "כן" גנחתי בהנאה "תמשיכו לנענע" הפלקתי להן, "כן" הרגשתי את הזיין שלי משתפשף כשאפרת נענעה את ישבנה במהירות, דוחף אצבע לכוס הרטוב של האמא שלי שעומדת מימינה ומפמפם, מכין אותה לצעד הבא, "כן, זה טוב…אמא תתכונני!" ורגע אחרי עברתי אליה, דופק אותה בדיוק באותה תנוחה, מפליק לה "אמא! תנענעי או שאני עובר לדודה קלרה!", חגגתי בה עוד קצת כשאני מזיין את דודה קלרה עם האצבע, מרגיש שעוד רגע היא, אמא שלי, גומרת ו…"דודה קלרה, רוצה גם?" לא חיכיתי לתשובה ודילגתי מאמא שלי לאחותה, נותן לה לטעום שוב משרביט הקסמים שלי.
שלוש פעמים דילגתי בינם, שלוש פעמים תקעתי כל אחת מהן, לא יודע מאיפה קיבלתי את הכוח אבל נתתי לכל אחת מהן לפחות אורגזמה אחת גדולה אם לא שתים ואז, בביקור הרביעי בכוס החם של אפרת, אחרי שהודעתי לאמא שלה "דודה קלרה, זה טוב לתקתק את הבת שלך" וכתשובה שמעתי אותה ממלמלת שאני מניאק, צעקתי "בת-דודה-שלי, אני יכול לגמור בפנים?"
"כן!"
"בטוחה?!" ועשיתי את עצמי מושך ומוציא.
"מניאק…בוא!!" והיה ברור שהיא גומרת.
"אז אני גומר!" תקעתי הכי עמוק שאפשר והתפרקתי בתוכה, מפליק על פלחי ישבנה ומשקה את גינת האגוז הגועשת שלה "כן!" נעצתי יותר חזק "כן, זה טוב, הנה!" נמתחתי, מרגיש את קירות נרתיקה סוחטים את הזיין שלי ויריתי את זרמתי החמה במעמקי נרתיקה.

אותו לילה אמא שלי באה לישון איתי במיטה. "אני לא נרדמת" נצמדה אלי כפיות "אני צריכה שיחבקו אותי" התפנקה ואני חיבקתי אותה, דוחף יד אל מתחת לביבי-דול שלה, חופן את הציצי הקטן וממזמז אותו "אמא, זה היה טוב לשחק אתך קלפים" לחשתי לה, מנשק אותה בעדינות בעורף.
"לשחק קלפים או לשחק בניס?"
"בניס?" לא הבנתי, לא מכיר מילה כזאת.
"כן, בניס, אני שוכבת ואתה מכניס" צחקה "מה אתה לא מכיר את זה?"
"לשחק בניס" קבעתי כשאני ממזמז לה את השד השני ומרגיש את הפטמה הנוקשה בראשו "בעצם בוא נקרא לילד בשמו…לזיין אותך"
"את אמא לא מזיינים, את אמא מפנקים" לחשה לי כשהיא מצמידה את ישבנה אל חלצי ומשתפשפת בהם "עכשיו לישון" היא לחשה לי בקול עייף "מאוחר ו…אתה צריך כוח" המשיכה "אולי בבוקר אמא תצטרך עוד פינוק קטן" פיהקה בקול "וחוץ מזה…דודה קלרה הזמינה אותנו לארוחת ערב ביום שישי הבא"
"ארוחת ערב?" התפלאתי, לבשל זה לא הצד החזק של דודה קלרה.
"כן, ארוחת ערב וקינוח…" והרגשתי שהיא מחייכת "דודה קלרה אהבה את מה שעשית לנו בסוף!"
"רק אל תשכחו שראמי משחקים ברביעיה" עניתי לה "ואם אפרת לא יכולה יש לי חבר טוב שישמח לשחק איתנו קלפים" הוספתי אבל לא היה כבר עם מי לדבר, אמא שלי ישנה.