את אמא, הדודה ובת-הדודה גם – חלק ג

זהו המשך לסיפור את אמא, הדודה ובת-הדודה גם – חלק ב ומומלץ לקרוא אותו תחילה

הסיפור דימיוני וכך גם השמות, כל קשר בין הסיפור/שמות ובין מקרים/שמות אמיתיים הרי הוא מקרי בלבד.

המשחק

החשמל עדיין לא חזר. נתתי לדודה אסתר רגע להרגע לפני ששלחתי את אמא ואת דודה אסתר לעשות לנו תה ולא יכולתי שלא לחייך למראה הליכת הפתחו-אותי-בתחת של דודה שלי.

הוספתי עוד כמה גזרי עץ לקמין והבטתי בסיגי שליטפה את הבטן ההריונית שלה. "זה בן" היא אמרה לי כשהבחינה במבט שלי, "ראיתי לו את הבולבול באולטרה-סאונד" היא חייכה, "בקרוב תצטרכו לבוא שוב, לברית"

"נבוא" הבטחתי ושוב היית שתיקה. "תגידי, פעם שיחקת במשחק הזה?"
"איזה?" היא חייכה.
"לדוד משה הייתה פרה"
"כן"
"עם אמא ואבא שלך?"
"לא!" היא נבהלה, "ישמור השם, עם אבא זה" והיא נעצרה והסמיקה, כנראה שתפסה שאני ואמא שלי כן עשינו את זה.
"אז עם מי?" הסתקרנתי.
"עם החבר'ה במושב, מה? בגלל שקוראים לזה לדוד משה הייתה פרה אתה חושב שאבא שלי המציא את זה?" היא ציחקקה.
"אז מי המציא?"

"לא יודעת אבל האגדה מספרת שאשתו של אחד מחברי המושב עשתה עליו חרם זיונים, סגרה רגליים ולא נתנה לו, אז הוא היה פורק את יצרו אצל הפרה שלו. החרם לא הצליח אבל בסוף הם השלימו ופעם, באמצע משגל מהנה, הוא סיפר לה והיא כל כך התחרמנה שהם הפכו את זה למשחק המקדים שלהם ואתה יודע איך זה אצל נשים, היא סיפרה רק לחברה הכי טובה שלה וזאת ניסתה עם בעלה וכל כך נהנתה שגם היא גילתה רק לחברה הכי טובה שלה ומשם כבר זה התגלגל למשחק הזה".

"וככה גם הזריעו אותך?" הצבעתי על הבטן שלה.
"מניאק! לא, ילד זה לא עושים במשחק, ילד עושים מאהבה".
"ואת אהבת אותו?"
"כן" והיה לה חיוך ומבט מצועף כזה, "אבל הוא נשוי ו…"
"ומה החוקים במשחק?" קטעתי אותה, יודע שזה נושא רגיש ולמרות הסקרנות החלטתי שלא להביך אותה.
"למה? אתה רוצה לשחק?" היא חייכה.
"כן"

"אין חוקים, משחקים בדיוק כמו שאמא שלך אמרה, אתה הרפתן ומכסים לך את העיניים, אנחנו עומדות על ארבע ומקשקשות בפעמון שקשור לנו לצוואר ואתה תופס מישהי ובלי להוריד את הכיסוי מהעיניים, כי אסור לך לדעת מי זאת, אתה חולב אותה, אתה יודע ממזמז ומשחק לנו בציצים ולא רק, ואחר כך אתה מחליט אם נהנית ומגיע לה הפרס, הזיון, או היא לא התנהגה יפה ומגיע לה העונש, אתה יודע, לתקוע אותה בתחת אבל בלי שמן! או סתם התאכזבת ואתה הולך לחלוב פרה אחרת".

"ואפשר יותר מפעם אחת?"

"חרמן" היא צחקה, "כן, כל עוד יש לך כוח, אבל!" היא עצרה רגע והביטה בי, מחייכת, "פרה שזכתה בפרס יוצאת מהמשחק! מותר לה רק לשבת בצד, להציץ ואם היא רוצה גם לאונן"

אמא ודודה אסתר חזרו. ישבנו בשקט, כל אחד שקוע במחשבותיו, ושתינו מהתה המתוק עם הרבה נענע ושיבה. זה מחזה קצת סוריאליסטי לראות אותנו ככה יושבים עירומים, שותים תה ואוכלים עוגיות מעמול עם תמרים ושקדים שדודה אסתר הכינה, אבל מצד שני זה גם מחרמן ואצלי התורן התרומם שוב בגאון בין רגליי.

"אמא" סיגי שברה את השתיקה שהיתה, אולי כי ראתה שאני שוב מוכן לפעולה, "עופר רוצה לשחק בדוד משה הייתה פרה"

אמא הביטה בי במבט קצת מופתע, דודה אסתר חייכה, חיוך זימתי כזה, "שובב הבן שלך" היא אמרה לאמא, "אז מה יא איבני, בא לך להיות רפתן" היא ציחקקה לעברי, "סחתן, הערב זה הערב שלך, כל מה שאתה רוצה נעשה, נכון אחותי?" היא שוב פנתה לאמא.

"נכון" אמא השפילה מבט ואולי גם הסמיקה.
"נכון סיגי?"
"נכון"
"אז אני אלך להביא את הפעמונים, הכיסוי לעיניים והדלי לחליבה" דודה אסתר קמה.
"ותביאי גם שפתון" ביקשתי ממנה.
כל המבטים הופנו לעברי והייתה מין הפתעה על פניהן, "שפתון?" אמא שאלה בנימה של לא מבינה.
"כן, שפתון, ליפסטיק, רצוי אדום" חייכתי.
"בשביל מה?" והפעם דודה אסתר הייתה השואלת.
"הפתעה, תכף תראו"

קודם נתתי להן לקשור לצוואר את הפעמונים שדודה אסתר הביאה, פעמון בקר גדול המוצמד בקולר עור לצוואר. אחר ביקשתי מכל אחת לרדת על ארבע מולי ולעשות 'מו' ולהפתעתי הן רק חייכו ולא התווכחו, לוקחות את המשחק בשיא הרצינות. "שימו לב פרות יקרות!" הודעתי בקול רציני, "אני רוצה שכל משפט שלכן יתחיל ב-'מו', ברור?" ובלי לחכות לתשובה  אחזתי את השפתון שדודה אסתר הביאה ושאלתי אותה, "דודה, ראיתי שאצלכם ברפת לכל פרה יש מספר"  

"מניאק!" היא מילמלה לעצמה, אין ספק שדודה אסתר קלטה מייד מה אני מתכנן, "מו" היא לא שכחה, "כן, לכל פרה יש מספר".
"יופי, אז גם אצלי ברפת זה יהיה ככה, מי רוצה להיות ראשונה?" פתחתי את השפתון.

שלושתן ענו "אני" אבל רק דודה אסתר זכרה להגיד קודם "מו", "בואי" סימנתי לה להתקרב אלי ולהפנות לי את אחוריה, "בחרתי לך מספר יפה" ציחקקתי ורשמתי עם השפתון "69" גדול על פלח ישבנה, "עכשיו את" סימנתי לסיגי להתקרב וגם על פלח ישבנה רשמתי בגדול "68", "ועכשיו את" סימנתי לאמא שהתקרבה והפנתה לי את ישבנה, "אמא יש רק אחת" ציחקקתי ורשמתי לה בגדול "1" אדום על התחת.

הרכבתי לעצמי את הכיסוי לעיניים, מישהו כנראה הביא את זה מאיזו טיסה כי היה רשום על זה אל-על, "תתפזרו" הודעתי ושמעתי את הפעמונים שלהן מצלצלים כשהן התפזרו בחדר.

נתתי להן קצת "לרעות" במרחבי החדר, "ללחך" קצת "עשב", שמעתי את הפעמונים שלהן מצלצלים בכל תזוזה. זהו הגיע הזמן, חשבתי לעצמי וקמתי מהכורסה להתחיל את תפקידי במשחק. לקחתי את הדלי ביד, דלי קטן מפלסטיק כמו שילדים לוקחים לשחק בים, הסתובבתי שלושה סיבובים סביב עצמי, קצת לבלבל כיוונים ולתת לכולן הזדמנות שווה, וצלצול הפעמונים התגבר, כאילו כל אחת מזמינה אותי אליה.

הצלצול הגיע משלושה כיוונים והייתי צריך לבחור לאן ללכת. האמת שכשהרמתי את הראש והבטתי למטה יכולתי להציץ מבעד לחריץ דק שנותר אבל לא עשיתי את זה, הן שיחקו ברצינות אז אני החלטתי לשחק בהוגנות, מה שייצא ייצא. עוד רגע של היסוס ובחרתי כיוון.

צלצול הפעמונים שלהן רק התגבר, זאת מצלצלת וקוראת לי להמשיך ואלה מצלצלות ומזמינות שאשנה מסלול לעברן. הלכתי לאט, פחדתי להתקל במשהו וגם נהניתי מהחיזורים שלהן אחרי, לא רק אני הייתי חרמן, גם הן, וכל אחת מהן רצתה לזכות בפרס.

עוד השתהות קטנה והגעתי למישהי, ירדתי על הברכיים והתחלתי למזמז אותה, קודם שלחתי ידיים, כאילו מחפש את השדיים אבל בעצם בודק את הבטן, בטן ישרה שפרושה שזאת לא סיגי, זה אמא או דודה אסתר. המשכתי למשש, שדיים גדולים, טוב את זה יש לשתיהן ומסתם למשש אני לא יכול להבדיל, מיששתי גם את התחת, נכון לא חולבים שם אבל איך סיגי אמרה, למזמז לא רק בציצים, אז מזמזתי ובתגובה היא התחילה לגעות, "מו" ראשון, ארוך, ואחריו עוד אחד ועוד אחד.

גם מהקול עוד לא הצלחתי לזהות, לשתי האחיות יש קול דומה, יכולתי לזהות בקלות לפי השיער, לאמא יש שיער מוחלק ולדודה אסתר תלתלים, אבל במין החלטה של רגע החלטתי שלא, שיותר מחרמן אותי המסתורין, לא לדעת את מי אני חולב או אולי יותר מזה, את מי משתיהן אני הולך לזיין.

חזרתי לשדיים, הנחתי את הדלי הקטן מתחת והתחלתי לחלוב. האמת שאני יודע לחלוב, דוד משה לימד אותי כשהייתי בא אליהם בחופשות הקיץ, אבל פה לא היה מה ואני לשתי את השדיים ושיחקתי בפטמות והיא המשיכה לגעות, "מו" ארוך ומלא הנאה, "פרה טובה" ציחקקתי וביד אחת חלבתי ובשניה ליטפתי את ישבנה, "פרה טובה" ליטפתי גם את שפתי הכוס ואפילו דחפתי לה אצבע לכוס המבעבע ופמפמתי וה-"מו" שלה הפך יותר ויותר תאוותני.

עוד כמה חליבות ככה עם שתי הידיים ביחד, בדיוק כמו שדוד משה לימד אותי, כשאני מזמז "מו-מו-מו פרה טובה", שיר מגן-הילדים שפתאום קפץ לי למוח, ושוב שלחתי יד אל אחוריה, הפעם אפילו לא ליטפתי, ישר שלחתי אצבע חוקרת אל בין שפתי הכוס הבשרניות ובדקתי לה שמן. "מווו" היא געתה בתשוקה, "מווו" היא עודדה אותי להתקדם, "מווו" היא שמחה כשעזבתי את שדיה ונעמדתי מאחוריה, "מווו" היא נענעה את אחוריה וקישקשה בפעמון.

עמדתי מאחוריה, כופפתי ברכיים, ירדתי עד שקצה הזיין נשק לשפתי הכוס שלה, אחזתי במותניה ונעצתי את עצמי לתוכה. "מווו" היא געתה, מו גאה של מי שזכתה בפרס. דפקתי אותה, בתנועות אגן חזקות הוצאתי והכנסתי את הזיין המתוח. היא הייתה רטובה והחלקתי בתוכה בקלות, משתפשף בין השפתיים הנפוחות ומרגיש את הזרמים הנעימים המתפשטים בתוכי. גם היא נהנתה, גניחות ההנאה התאוותניות שלה לא אחרו לבוא וגילו לי את מי אני מזיין, את דודה אסתר, הורדתי את כיסוי העיניים ואכן זאת היא.

זיינתי אותה בכיף, נהניתי, במין התפתלות לוליינית ירדתי על ברכי מאחוריה, בלי חלילה לצאת מתוכה, וחזרתי לדפוק. לא הייתי צריך הרבה כדי לתת לה את האורגזמה הראשונה, דודה אסתר יללה כחתולה מיוחמת, הרגשתי את שרירי נרתיקה מתכווצים חזק סביב הזיין הכותש בתוכה, מחבקים אותו באהבה, לרגע היא נמתחה ו-"וואו, גמרתי" היא גנחה בקול וגופה רפה, "וואו, עוד, תמשיך"

המשכתי, לא כי היא אמרה אלא כי אני רציתי, רציתי לגמור אבל זה לא הגיע, גם אני התנשפתי, אפילו הזעתי, הרגשתי איך הדופק עולה ולא הפסקתי. דודה אסתר גמרה שוב, בסערה, צווחת ומודיעה לכולם ואני בשלי, מפמפם במהירות ומרגיש שזה בא, בצעדים קטנים אבל מתקדם, ולא רק אני התקדמתי, גם היא, דודה אסתר הגיע לשיא השלישי יחד איתי, גמרנו ביחד, היא מכווצת את קירות הנרתיק סביבי ואני יורה בתוכה את מטעני הלוהט.

"וואו, כזה כבר לא היה לי הרבה זמן" דודה אסתר התנשפה אחרי שקצת נרגענו, שוכבים על הגב, בוהים בתקרה, מחייכים ומתנשפים, "הרבה הרבה זמן" היא חייכה באושר, "אחותי, תותח-על הבן שלך" היא הביטה באמא אבל  החמיאה לי, "את בטח יודעת" לא התאפקה והוסיפה גם עקיצה שגרמה לאמא להסמיק, "כזה דבר צריך לחגוג" היא המשיכה ושלחה את סיגי להביא לנו יין.

שתינו יין אדום מיקב בוטיק קטן שמישהו פתח במושב שלהן, אני לא יודע מאיזה סוג ענבים היין אבל הוא היה יין שופע עם פירותיות טובה, גוף מלא ומרקם עגול ורך.

"אנחנו עושים עוד סיבוב, נכון?" סיגי שאלה כשהיא מנסה להסוות את התשוקה שלה.

"ברור" אמא הפתיעה אותי, לא ידעתי שהיא כל כך בעניין הזה. "תשתה יא איבני, תשתה, זה טוב לאון הגברי" דודה אסתר ציחקקה כשהיא ממלא מחדש את הכוס שבידי.

אולי היין טוב לאון הגברי שלי אבל מה שהייתי צריך כדי להעיר מחדש את הגבר-גבר שלי היה משהו אחר. "דודה" חייכתי אליה כשאני מתיישב שוב על הכורסה, מתרווח לאחור ומפשק רגליים, "הבטחתי לך משהו וההבטחות צריך לקיים"

"צודק, גם אני נוהגת לקיים את ההבטחות שלי" היא חייכה ולדעתי היא הבינה מה אני מתכנן.

"הבטחתי שהלילה אני אבקר בכל החורים שלך ויש חור אחד שעוד לא ביקרתי בו" עצרתי לרגע וחיכיתי לתגובה ממנה וכשזאת לא הגיעה המשכתי, "בואי" סימנתי לה עם האצבע להתקרב, "בואי תמצצי לי, בואי תעמידי לי אותו".

אמא הסמיקה. סיגי שלחה בי מבט נעלב, כאילו יש לה בלעדיות על למצוץ לי ולהעמיד אותו מחדש, ודודה אסתר רק חייכה והתקדמה על הברכיים אל בין רגליי הפתוחות, "לכבוד הוא לי" היא ציחקקה ואחזה בזיין שלי ובלי רגע של היסוס הכניסה אותו לפה שלה והתחילה למצוץ.

דודה אסתר יודעת למצוץ, תאמינו לי, אבל כדי לזרז את התהליך גם העמדתי את סיגי ואמא להתנשק ולטפל האחת בשניה והן עשו את זה בשמחה וככה, כשהדודה מוצצת ואמא והבת דודה מתמזמזות ועושות ביד האחת לשניה, לא פלא שנחש המכנסיים שלי התעורר מרבצו והרים ראש, נמתח לאיטו עד שנעמד זקוף ונוקשה, מוכן לסיבוב הבא.

אמרתי לאמא וסיגי להתכונן. דודה אסתר הפסיקה למצוץ לי והן שוב ענדו את הפעמונים לצווארן. הפעם רימיתי, הצצתי, רגע לפני שכיסיתי לעצמי את העיניים ראיתי את המבט בעיניי אמא, מבט מתחנן שכאילו אומר הפעם זה תורי, והאמת שזה הפתיע אותי, דווקא חשבתי שזה מביך אותה שאחותה רואה איך אני דופק אותה אבל החלטתי לא לאכזב אותה, בכל אופן, זאת אמא שלי והיא עשתה בשבילי הרבה.

שוב הסתובבתי, מצלצול הפעמונים שלהן אי אפשר לדעת איפה אמא ואיפה סיגי אבל אני הצצתי וידעתי בדיוק איפה כל אחת, לרגע שיחקתי אותה מהסס, ואז התחלתי להתקדם לעבר אמא, לאט ובזהירות, כאילו חושש להתקל במשהו וליפול, עד שתפסתי אותה.

נתתי לאמא את כל הטיפול, חליבה ומשחק בציצים השופעים התלויים תחתיה, ליטוף הישבן ובדיקת שמן, אפילו יותר מבדיקת שמן אחת, ומה שהפתיע אותי זה ה-"מוו"-ים השמחים שהיא געתה, מעודדת אותי להמשיך, ויותר מזה כמה שהיא הייתה רטובה שם במנוש, ככה אמא אוהבת לקרוא לכוס שלה כשהיא מחורמנת ואין כל ספק שהיא הייתה מחורמנת.

הגיע רגע האמת, כמו שעשיתי לאחותה עשיתי גם לאמא, עמדתי מאחוריה, כופפתי ברכיים וירדתי, לרגע הנחתי את קצה הזיין על פי הטבעת וראיתי את הרעד העובר בגופה ואז הזזתי אותו קצת עד שנשק לשפתי הכוס שלה, "מווו" היא געתה, ואני אחזתי במותניה ונעצתי את עצמי לתוכה בתנועת אגן אחת חזקה. "וואו, מווו" היא געתה בקול כשהתחלתי לדפוק אותה, מעודדת אותי להמשיך.

פמפמתי אותה. אמא הייתה רטובה והחלקתי בתוכה בקלות. אמא נהנתה, שמעתי את זה, בעצם גם דודה אסתר וסיגי שמעו, אבל אני גם הרגשתי. קירות נרתיקה חיבקו באהבה את הזיין המתחכך בהם וגניחות ההנאה התאוותניות שלה מילאו את חלל החדר.

הורדתי את כיסוי העיניים. דודה אסתר ישבה ברגלים מפושקות על הכורסה שאני ישבתי קודם, הביטה בנו ואוננה. סיגי ישבה ברגליים משולבות על כרית שהניחה על השטיח והביטה בי במבט מאשים. "את גם יכולה לאונן" חייכתי אליה, "אם את רוצה, אני מרשה לך"

"נורא מצחיק" היא עיוותה את פרצופה, לא משאירה ספק שהיא מאוכזבת מזה שלא אותה אני מזיין.

באותה התפתלות לוליינית, כמו זאת שהצליחה לי עם אחותה ובלי חלילה לצאת מתוכה, ירדתי על ברכי מאחוריה, אחזתי חזק במותניה והמשכתי לדפוק אותה. "אמא, אני טוחן אותך" לחשתי, מפמפם מהר וחזק, "זה מה שרצית?"

"מניאק!" דודה אסתר ציחקקה אבל את אמא זה לא עניין, "כן, כן! זה בדיוק מה שרציתי" אמא צווחה במין אקסטזה כזאת, "כן, אסתי, אני גומרת!" היא המשיכה, מתנשפת בכבדות, "כן, הנה, זה בא לי" היא נמתחה, דוחפת את ישבנה לאחור כאילו מזמינה שאכנס עוד יותר עמוק לתוכה, "זה בא! אסתי, אני גומרת!" והרגשתי איך היא הופכת רטובה עוד יותר, "וואו, גמרתי" היא התנשפה אבל אני המשכתי. ישבני נע אחורה וקדימה והזיין המתוח נע בתוכה כבוכנה משומנת. דודה אסתר תפסה יוזמה, ירדה על ברכיה ונצמדה אלי מאחור, חיבקה אותי ושיחקה לי בפטמות הרגישות, מועכת את שדיה הגדולים אל גבי ומתאמת את תנועות אגנה עם ישבני, עוזרת לי לדחוף, לדפוק את אחותה.

אמא גמרה פעם שניה, מבשרת על כך בקולי קולות, ומהר מאד דהרה גם אל הגמירה השלישית רק שאליה גם אני הצטרפתי, אני ודודה אסתר, במין תזמון מופלא שלושתנו גמרנו ביחד, גמרנו ונפלנו אל השטיח, שוכבים, מתנשפים וצוחקים, צחוק מלא הנאה ועונג, ורק סיגי ישבה על הכרית והביטה בי באותו מבט מאשים ולא צחקה.

החשמל עדיין לא חזר. "זהו, תם הטקס, אני גמור" פיהקתי בקול, "התיבשו לי הביצים" ציחקקתי והצבעתי על הזיין הרטוב והמדולדל ששכב לו בין רגליי.

"זה לא הוגן" סיגי התחילה בקול נעלב אבל "סיגי!" נוזף מאמא שלה השתיק אותה. "שרל'ה, את תישני הלילה איתי, יש לנו עוד הרבה על מה לדבר" דודה אסתר התחילה מייד בסידורי השינה, "סיגי, את בחדר שלך, ואתה" הצביעה עלי, "בוא נסדר לך את המיטה בחדר האורחים"

קודם התרחצתי, קצת סוריאליסטי להתרחץ לאור נר והמים לא היו כל כך חמים, חורף ובלי חשמל הדוד לא עובד, אבל אין ספק שהזעתי הערב ולא נעים להכנס ככה למיטה הנקייה. כבר כמעט נרדמתי כששמעתי את הדלת נפתחת לאט, כאילו מנסים שלא ישמעו, וסיגי נכנסה, "זוז!" היא הפילה את החלוק שלבשה לריצפה ונשארה עירומה, "תעשה לי מקום" הרימה את שמיכת הפוך העבה ובלי לחכות נכנסה, דוחפת אותי.

"סיגי! מה את עושה?"
"שתוק! גם לי מגיע פעמיים, לאמא נתת אפילו שלוש ולי רק אחת, קטנה" והיא שלחה יד והתחילה ללטף לי את הזיין הרופס.
"את לא נורמלית. אמא שלך תשמע וחוץ מזה הוא הלך כבר לישון"
"אתה שומע את אמא?"
"לא, אבל היא בטח ישנה"

"כמה שאתה תמים" היא ציחקקה, "באמת חשבת שהן הולכות לדבר? אמא שלך ואמא שלי נימופמניות, כל מה שנתת להן לא מספיק והן מזדיינות עכשיו, זיון של נשים, תמיד הן עושות את זה, מעניין מי מהן לובשת הלילה את הסטראפאון"

"אני לא מאמין" מילמלתי, "אני לא מאמין" חזרתי שוב.
"עופר, תאמין, סיגי לא משקרת, אם אתה רוצה אפשר ללכת לשמוע מבעד לדלת"
"לא, בסדר, אני מאמין לך" והאמת שלא כל כך האמנתי אבל לא בא לי לצאת מתחת לשמיכה החמה.

"ובנושא ההלך לישון" סיגי עטפה את הזיין שלי בכף ידה, "אל תדאג, סיגי רוצה סיגי מקבלת" ובלי לחכות היא צללה עמוק אל מתחת לשמיכה, ירדה אל בין רגליי והתחילה לרדת לי.

איך היא אמרה? כשסיגי רוצה סיגי מקבלת? אז זה בדיוק מה שקרה. סיגי הוכיחה לי שוב את מה שהמ"כ שלי בטירונות תמיד היה אומר שכשאין לנו כוח עדיין יש לנו, לטענתו לפחות עוד 30 אחוז.

סיגי עשתה לו הכל, היא נישקה אותו, ליקקה אותו, מצצה אותו, שיחקה לי בביצים ונחש המכנסיים שלי לא נשאר אדיש לטיפול שלה. לאט לאט הרגשתי איך הוא מרים ראש, איך הוא הולך ונמתח, עד ששוב עמד לי, עמד בגאון, כאילו זה הולך להיות הזיון הראשון שלי הערב.

"על הצד" סיגי התרוממה, "אני מפחדת שתשכב עלי, אתה כבד" היא התגלגלה ונשכבה על הצד, הגב שלה מופנה אלי, כמו בתנוחת כפיות, והרימה רגל, פותחת בפני את הדרך אל גן האם שלה.

נצמדתי, חיבקתי אותה עם יד אחת וחפנתי את הציצי שלה. סיגי נדחפה עוד לאחור, אלי, שלחה יד אל בין רגליה והובילה את הזקפה שלי אל המקום הנכון, "יאללה בן-דודה, תתחיל" היא לחשה ושמעתי את התשוקה בקולה.

זיינתי אותה וגניחות ההנאה שלה לא אחרו לבוא. סיגי החניקה אותם, לחשה, כנראה שגם היא פחדה שישמעו אותנו, "כן, ככה בן-דודה, בדיוק ככה" היא עודדה אותי להמשיך.

פחדתי, היה לי חשוב לתת לה את עונתה ופחדתי שאני אגמור לפניה. ידעתי שאפילו אלופת העולם במציצות לא תוכל להעמיד לי אותו שוב הערב והיה לי חשוב שסיגי לא תשאר ותאוותה בידה.

"כן, תמשיך, הנה" היא התנשפה, "כן, חזק, תנענע אותי" היא המשיכה והיה לי ברור שהיא בדרך לאורגזמה שלה, "כן, ככה, הנה" היא דחפה את ישבנה לאחור, נותנת לי קונטרה, "כן, אימא'לה, זה בא לי, זה בא לי! תמשיך, חזק, הנה!!" היא נשכה שפתיים לא לצעוק, "וואו" היא התנשפה ובלי לראות את פניה ידעתי שהיא מחייכת, "גמרתי, וואו, ועוד איך גמרתי, אבל עוד, תמשיך!"

מסתבר שלא רק להעמיד אחרי כל כך הרבה פעמים זה לא קל גם לגמור זה קשה, כאילו מעיין הזרע שלי התייבש או אולי נכון להגיד שהביצים התרוקנו אבל המשכתי, דפקתי אותה במרץ והדהרתי אותה לעבר האורגזמה הבאה שלה, לעוד גמירה מפנקת שהשאירה אותה בלי אוויר לנשימה ועדיין המשכתי, עכשיו זה כבר היה בשבילי, הביצים כאבו לי וכל מה שרציתי זה לגמור, להשפריץ ו…בסוף זה בא, נצמדתי אליה חזק, דחפתי הכי עמוק שאפשר ו-ה-ש-פ-ר-צ-ת-י-!

"אמא צדקה, אתה תותח-על" סיגי קמה ולבשה חזרה את החלוק שלה, "תודה בן-דודה שלי" היא התחילה ללכת לעבר הדלת ולדעתי נרדמתי עוד לפני שהיא יצאה.

אפילוג

דודה אסתר ליוותה אותנו למכונית והתחבקה עם אמא כשאני נכנסתי לאוטו והתנעתי. אחר כך עזרה לאמא להכנס ואז, נשענת על סף החלון שפתחתי הביטה בי במבט רציני, "אני מקווה שנהנית יא איבני"

"כן דודה, מאד" חייכתי אליה.

"ותביא את אמא שוב לישון פה?" היא חייכה חזרה.

מהחיוך שלה ידעתי שיותר משאמא באמת מעניינת אותה אני הוא זה שהיא רוצה שיבוא. "לא בטוח" התממתי, "דודה בצחוק" לא התאפקתי כשראיתי מין אכזבה על פניה, "וגם אם היא לא תרצה אבוא לבד" הוספתי והתחלתי לשיר בקול, "לדוד משה הייתה חווה – אִיָה אִיָה או, ובחווה הייתה פרה…" הכנסתי להילוך והתחלתי לנסוע, לא חיכיתי לראות את החיוך שלה.

סוף (או אולי לא?)