אשה של אשה – קיבוץ – חלק ב

זהו המשך לסיפור אשה של אשה – צבא – חלק א ומומלץ לקרוא אותו תחילה

הסיפור דימיוני וכך גם השמות, כל קשר בין הסיפור/שמות ובין מקרים/שמות אמיתיים הרי הוא מקרי בלבד.

הפלאפון ממיקי ביום חמישי בערב הפתיע אותי אבל יותר מכך הפתיעה אותי ההזמנה שלה להתארח אצלה בשבת! "למען הסר ספק אני לא עוזבת את הלגה" היא הודיעה לי מייד, "אבל אני יותר מרוצה שתבואי" והיה ברור מקולה שהיא מתכוונת לזה.
לא הססתי והסכמתי מייד, לא שאלתי מה קרה פתאום שהיא רוצה, ארזתי מזוודה קטנה וביום שישי מוקדם בבוקר יצאתי לדרך, נוסעת באוטובוסים על פי ההוראות שלה, ורק כשהייתי בדרך עלה בי פתאום החשש הזה ממה שהלגה תגיד.
כשירדתי בכביש הראשי מול הקיבוץ הייתה כבר שעת צהריים מאוחרת, מיקי ישבה על טרקטורון וחיכתה לי בתחנה, יורדת לקבל את פניי ולא יכולתי שלא להתפעל מיופייה, עומדת לה ככה במכנסיים קצרים המדגישים את רגליה הארוכות והחטובות המסתיימות בנעלי עבודה מגושמות, לבושה בגופיה מהוהה וגדולה שמצידיה הציצה לה הגוזיה שלה, מסופרת כמו תמיד בתספורת קצרה וחיוך כובש על פניה.
לרגע עמדנו ככה והתחבקנו, מתנשקות אבל זאת לא הייתה הנשיקה התאוותנית שקיוויתי אלא נשיקת ברוכה הבאה מנומסת, "בואי" היא לקחה את המזוודה הקטנה שגררתי והעמיסה אותה על הטרקטורון, "תעלי!" עזרה לי לעלות על הטרקטורון ולחבוש את קסדת הבטיחות שהזכירה כזאת של טייס קרב, "תחזיקי בי חזק" חבשה גם היא קסדה ואני חיבקתי אותה מאחור ונצמדתי לגבה, "יאללה, נוסעים" התחילה לנסוע.
מיקי קיצרה דרך השדות, נוסעת מהר, "בשביל מה צריך טרקטורון אם לא בשביל זה" היא פרצה בצחוק כשצעקתי בפחד בכל קפיצה וביקשתי שתאט, "תרגעי ותתחילי לנשום" צעקה וקפצה מעל עוד בור אחד, "תהני מהחיים, כלום לא יקרה לך" הוסיפה, מחייכת באושר, ועקפה במהירות אבן גדולה.

הלגה הייתה יפה, בדיוק כמו שמיקי תארה לי אותה ואפילו יותר, "תכירי, זאת דנה" מיקי הציגה אותי לפניה, בעברית, "וזאת הלגה" היא חייכה אלי.
רגע ארוך עמדנו אחת מול השניה, שתי הנשים בחייה של מיקי בוחנות זו את זו, ולמרות מה שמיקי אמרה לי ואולי בגלל שהיא הזמינה אותי עדיין ראיתי את עצמי ככזאת, טוב אם לא האשה אז לפחות המאהבת שלה.
בדיוק כמו מיקי גם הלגה לבשה מכנסיים קצרים, רגליים ארוכות ויפות שמגפיי גומי שחורים גדולים לרגליה וכנראה שמיקי הבחינה בתמיהה על פני כי היא מיהרה להסביר שהלגה צריכה לצאת עכשיו לתורנות חליבה ברפת. בניגוד למיקי השדיים של הלגה היו גדולים, די דומים לשלי ממה שיכולתי לראות כי הם היו מוחבאים מתחת לחולצת טריקו גדולה ומהוהה ומעליה עוד חולצת עבודה הקשורה לה על הבטן אבל לפי התנועה שלהם כשהיא הלכה לעברי היה ברור גם שהיא הולכת בלי חזיה.
הלגה ניגשה אלי, חיבקה אותי חזק ולחשה לי באוזן בעברית במבטא זר כבד וקצת משובש, "חברה של מיכלי היא גם חברה של אני" ונישקה אותי על הלחי, "מצטער הלגה הולך עכשיו עובד בפרות, אחר כך את אני אומרים יפה שלום" ואחרי עוד חיבוק ונשיקה עם מיקי, רק שהפעם היא נישקה אותה על השפתיים, "תעשי גוד-טיים לחברה של אנחנו" היא ציחקקה לעבר מיקי ופתחה את הדלת, מוסיפה עוד משהו בשפה לא מוכרת שעכשיו אני כבר יודעת שזאת שוודית, ויצאה מהדירה הקטנטנה.

"חם והמזגן באוטובוס התקלקל, מה שאני צריכה עכשיו זה מקלחת טובה" פניתי למיקי ברגע שהלגה יצאה.
"מה שאת צריכה עכשיו זה משהו אחר בכלל" היא אמרה בקול הבטוח שלה, חייכה אלי ודחפה אותי בעדינות אל עבר הקיר, מורידה תוך כדי כך את הגופיה שלבשה, "מה שאת צריכה זה אותי" היא המשיכה והורידה גם את הגוזיה שלה, מציגה מול עיניי את מה שכל כך רציתי לראות, את הפטמות הכהות שהתנוססו בגאון בראש שדיי האגס המדהימים שלה, "אותי, ככה!" והיא הצמידה אותי אל הקיר והדביקה את שפתיה לשפתיי בנשיקה תאוותנית ואצלי בין הרגליים נדלקה השלהבת, "מה שאת צריכה זה שאני אעשה לך דברים" היא שלחה יד ופתחה את הכפתור במכנסיי הג'ינס שלבשתי ואחריו את הרוכסן, דוחפת את כף ידה אל תוך התחתונים שלי וחופנת את ערוותי, "דברים כאלה" והאצבע שלה חדרה למעמקי הכוס הרטוב והחם שלי, סוחטת ממני את גניחת התשוקה הראשונה בסדרה.
מיקי זיינה אותי בתנוחת פרנקי הידועה כשהיא מצמידה אותי לקיר והיד שלה עמוק בתחתוניי, עושה בי כשפים עם היד השניה, הפנויה, היא פתחה לי את החולצה, קורעת תוך כדי כך כפתור אבל לא היה אכפת לי, חושפת את בטני השטוחה ואת החזיה הסקסית שלבשתי וכנראה שבתוך תוכי קיוויתי שהיא תעשה לי את זה כי העדפתי את החזיה הזאת, הסקסית שנפתחת מקדימה והקצת פחות נוחה על פני חזיה קונבנציונלית שיותר מתאימה לנסיעה ועכשיו, כשמיקי פתחה אותה בקלות וחשפה גם את שדיי, הודיתי על כך, מרגישה את שדיה נמעכים אל שדיי, את הפטמות הנוקשות דוקרות בי את אותה דקירה מחרמנת שכל כך התגעגעתי אליה, זאת ששולחת זרמי תאווה בכל גופי, "כן" גנחתי, עוצמת עיניים ומתמסרת לעונתי הראשונה, "כן, תמשיכי, זה טוב!" מילמלתי, "כן, הנה, הנה זה בא לי" הודעתי לה בקול, "כן, מיקי! מיקי-אני-גומרת!!!!" צרחתי כשהאורגזמה התפוצצה בתוכי.
פעם אחת לא הספיקה לה והיא המשיכה, האצבע שלה מבצעת נסים ונפלאות בכוס שלי, גופה מצמיד את גופי אל הקיר ושפתיה צמודות לשפתי בנשיקה צרפתית לוהטת ואני נענית לה, פותחת ת'פה ונותנת ללשון שלה להכנס, לפגוש את הלשון שלי למשחק מגרה, הפעם לא הייתי צריכה הרבה בשביל לגמור שוב, להגיע לעוד אורגזמה חייתית, לעוד רעד חזק שעובר בכל הגוף וזיקוקים שמתפוצצים לי מול העיניים.

"לא" היא התחמקה ממני באלגנטיות כשרציתי להשיב לה כגמולה, לרדת לה כמו שהיא אוהבת, "את אורחת שלי" הסבירה כשהיא לובשת חזרה את הגוזיה שלה, "חכי, אני אתן לך מגבת" היא ניגשה לארון והוציאה מגבת גדולה ומסרה לי, "אהה, אני מצטערת אבל גם אני צריכה ללכת, תורנות, את יודעת" היא התנצלה, "אם את רוצה אז את יכולה ללכת לישון קצת, אני אעיר אותך לארוחת הערב".
כשיצאתי מהמקלחת מיקי כבר לא הייתה, הלכתי לישון וכנראה שהייתי עייפה, מרוב התרגשות בלילה הקודם לא ישנתי וגם הנסיעה באוטובוס עם ההמתנה בתחנה המרכזית של אשקלון עוד הוסיפה, ונרדמתי מייד.

כנראה שישנתי חזק כי לא שמעתי אותן חוזרות, לא פותחות את הדלת ולא נכנסות, אבל דווקא גניחות חנוקות וציחקוקים מושתקים גרמו לי לפתוח עיין, לרגע לשכב ככה בלי לזוז כדי לעשות סדר במחשבותי, להזכר איפה אני ומייד עצמתי חזק את העיניים כשקלטתי מה אני רואה, שוכבת בלי לזוז, קפואה, מפחדת אפילו לנשום, פותחת שוב עין, בעצם רק סדק שלא יראו שאני מציצה!
כאילו בשידור חוזר מיקי עמדה עכשיו באותה תנוחת פרנקי מוכרת, התנוחה שבה רק קודם היא זיינה אותי, כמו קודם גם הפעם פלג גופה העליון היה חשוף, ידה דחופה עמוק בתוך תחתונים כשהיא מזיינת בהנאה עם האצבע רק שהפעם אלה לא היו התחתונים שלי, הפעם אלה היו התחתונים של הלגה, הפעם זאת הייתה הלגה שמיקי הצמידה חזק לקיר וזיינה בתאווה, האצבע שלה מפמפמת בקצב בכוס של הלגה והפה שלה, השפתיים שרק קודם נישקו אותי, צמודות עכשיו לאחד משדיה הגדולים של הלגה כשהיא מוצצת לה את הפטמה, היא מוצצת והלגה חונקת את גניחות ההנאה התאוותניות שלה, נושכת שפתיים שלא לצעוק מעונג.
כנראה שהתעוררתי כבר לקראת הסוף כי היה ברור שהלגה מקבלת את עונתה, גומרת, מגיעה לאורגזמה אבל מצליחה לחנוק את ה-"כן" שכל כך התבקש שיהדהד בחלל החדר, אולי בגלל שמיקי נישקה אותה עכשיו על שפתיה וחסמה את הצעקה הזאת מלפרוץ.
הלגה גמרה אבל זה לא נגמר, הלגה לחשה לה משהו באוזן ומיקי והיא החליפו מקומות, לרגע הייתי יכולה לראות את שדייה החשופים של הלגה, שדיים גדולים וזקופים, מעוררי קנאה ויותר מזה, שזופים לגמרי, בדיוק כמו אלה של מיקי.
הלגה ירדה על הברכיים, פותחת את מכנסיה של מיקי ומושכת אותם, מגלה לרגע את התחתונים שלה, תחתוני עבודה כמו של גבר ומושכת גם אותם, מורידה ומצמידה את שפתיה לשפתי הכוס הכהות של מיקי, כהות ונפוחות מתאווה, מצמידה ומתחילה לפנק אותה עם הלשון, עושה לה את מה שאני כל כך רציתי לעשות קודם ומיקי לא הרשתה לי.
ראיתי את ההבעה על פניה של מיקי, נשענת על הקיר בעיניים עצומות, הפטמות שלה כל כך כהות ונוקשות וההנאה מוקרנת מכל גופה, "כן" קטן נפלט מגרונה ואחריו ראיתי איך היא נושכת שפתיים שלא לצעוק, אוחזת בידיה את ראשה של הלגה, מצמידה את פניה חזק לערוותה ומשתפשפת בהם.
התחרמנתי, אין ספק, התאמצתי לא לזוז, לא למשוך תשומת לב, לא להפריע אבל בתוכי בערתי, רציתי גם, הרגשתי שאני רטובה שם בין הרגליים אבל לא העזתי לשלוח יד ולאונן.
מיקי לא הייתה צריכה הרבה כדי להגיע לשיא, לגמור! אומנם היא הצליחה שלא לצעוק אבל ראיתי את זה בכל רמ"ח אבריה, ראיתי איך כל גופה נמתח, איך היא מצמידה בחוזקה את ראשה של הלגה אל הכוס שלה ופתאום, בבת אחת, כל גופה נרגע והיא פתחה עיניים ולחשה משהו בשוודית להלגה וזאת התרוממה, נצמדת אל גופה של מיקי ומנשקת אותה, על השפתיים, נותנת לה להרגיש את הטעם של עצמה.
רגע ארוך הן עמדו כך, שדיים נמחצים לשדיים והשפתיים צמודות בנשיקה צרפתית תאוותנית ולוהטת, ואחר כך נפרדו, מיקי מיהרה להרים את התחתונים והמכנסיים שהיו משולשלים סביב קרסוליה, עומדת מולי כשהחזה שלה חשוף ומגרה כל כך, הלגה אמרה משהו בשוודית ושתיהן פרצו בצחוק, "אני הולכת להתרחץ" הלגה הודיעה בקול, הפעם בעברית, ואני ניסיתי בכל כוחותיי לשלוט בנשימה שלי, לנשום לאט, שיחשבו שאני ישנה, "בואי" היא ציחקקה לעברה, אוחזת אותה בידה ומושכת אותה אחריה לחדר האמבטיה.
ניצלתי את הרגע ואוננתי, כן, דחפתי את כף ידי בין רגליי, מאגרפת אותה ומתחילה להשתפשף בה והייתי כל כך מחורמנת שלא הייתי צריכה הרבה, מרגישה שזה בא לי, שאני מגיעה לקטרזיס, שהאורגזמה מתפוצצת בתוכי ו…גמרתי, גמרתי ו…נרדמתי מחדש! שינה מתוקה כזאת.

התעוררתי כשמישהו נגע בי בכתף, מין טלטול עדין של השכמה. "מיכלי הלך אצל הורים שלה" היא הסבירה לי כשראתה את המבט המחפש שלי ולי לקח שניה להזכר שמיכל זאת בעצם השם של מיקי, "מיכלי לפגוש את ואני בחדר אוכל" היא המשיכה באותה מבטא זר ועברית מגושמת שלה, ככה זה כנראה כשאתה חושב בשוודית ומתרגם.
התיישבתי במיטה, נמתחת ומפהקת, כשפתאום ראיתי את המבט הבוחן שלה וקלטתי שבעצם אני רק עם תחתונים וניסיתי להסתיר את שדיי, "למה?" היא חייכה אלי, "יש לך בובס מאד יפה" ואני הסמקתי, לוחשת לה "תודה".
"מיכלי ביקש את לובש שמלה" הפתיעה אותי כשראתה שאני מוציאה את מכנסיי הג'ינס מהמזוודה שלי.
"ביקשה" תיקנתי אותה אוטומטית אבל היא התעלמה והמשיכה, "אם לא מביא את יכול לקחת שמלה שלי" חייכה והצביעה על הארון הפתוח שבו תלויות כמה שמלות.
"שמלה?" שאלתי במין פליאה, "ואומרים אני יכולה" תיקנתי אותה שוב.
"כן" והיא הפכה בשנייה לרצינית כזאת, לא מחייכת ומתעלמת מהתיקון שלי, "מיכלי אומר ליידי צריך הולך עם שמלה לארוחה חגיגי"
"ליידי?" הסתקרנתי.
"כן, אני ליידי של מיכלי וגם את אני שומע היה קצת ליידי של מיכלי" היא חייכה, מדגישה את ה-היה, והמשיכה, מסבירה, "אני יודע מיכלי עושה לך קוצ'י-פוצ'י עם אצבע, מיכלי מספר לי".

מלתקן לה את העברית שלה התייאשתי ומתנועת האצבע שלה הבנתי בדיוק לאיזה קוצ'י-פוצ'י היא מתכוונת, "אוקיי" קמתי מהמיטה, עומדת רק עם התחתונים שלי ורואה איך היא סוקרת אותי מכף רגל עד ראש, "בואי נראה מה יש לך להציע" הלכתי לכיוון הארון.
בסוף בחרנו שתינו שמלה פרחונית כמעט זהה עם מחשוף נדיב שמבליט את החזה העסיסי שלנו העטוף בחזיה שהתחרה שלה מציצה בדיוק במידה הנכונה, המידה המגרה, שמלה מספיק קצרה כדי שיראו את הרגליים החטובות אבל גם מספיק ארוכה שלא "יצלמו" לנו את החוטיני שמתחת.
"כמו אחיות" הלגה ציחקקה כשהיא אוחזת לי את היד כשהלכנו בשביל המוביל לחדר האוכל, "מיכלי להיות שמח כשהיא רואה אותנו"
"מיקי" ניסיתי לתקן אותה, "בצבא היא דרשה שנקרא לה מיקי"
"מכיר אבל מיכלי זה שם יותר יפה" היא כאילו נעלבה, "עושה הרבה כבוד, גם אמא דבורה לקרוא לה מיכלי ואולי כדאי גם את לקרוא לה ככה"
"אולי" התחמקתי מתשובה.
ככל שהתקרבנו לחדר האוכל הצטרפו יותר ויותר אנשים אל השביל, מסתכלים עלינו, מתלחששים ומצחקקים, ומהר מאד הסתבר לי שאנחנו שונות מהם בלבוש שלנו, הם כולם עם חולצה לבנה מגוהצת, הגברים עם מכנסי ג'ינס או סתם מכנסיים שחורים, הנשים בחצאיות שחורות או כחולות כהות ורק אנחנו בשמלה ועוד פרחונית כזאת, "כן, אנחנו שונה" הלגה משכה בידי ולחשה לי, כאילו קוראת את מחשבותיי, "מיכלי אוהב נשים שלה מיוחד, נשים שלה ליידי, ואני את צריכים עושה כל מה מיכלי אוהב, כל מה מיכלי רוצה!" והיה משהו מדליק באיך שהיא אמרה את זה.

מיקי חיכתה כבר ליד חדר האוכל, לבושה מכנסיי ג'ינס צמודים וחולצת טריקו לבנה שהבליטה את שדיה הקטנים, מקבלת אותנו בחיבוק ונשיקה, נשיקה אמתית, תאוותנית על השפתיים ולא כזאת של נימוס על הלחי, קצת מתגרה בסביבה אבל לא שמה קצוץ על אף אחד.
בכניסה עצרנו, הלגה אחזה בידי ומשכה אותי אחריה אל שולחן שעמד בצד ועליו נרות קטנים, "אנחנו להדליק נרות שבת" היא אמרה לי ולרגע חשבתי שהיא צוחקת עלי, "כן, מיכלי אוהב אישה שלה מדליק נרות שבת ואת היום כמו אשה של מיכלי" היא המשיכה באותו קול רציני, מוסרת לי חבילת גפרורים.
צחוק הגורל אבל הפעם הראשונה בחיי שהדלקתי נרות שבת הייתה בקיבוץ חילוני של השומר הצעיר כשגוייה משוודיה מדריכה אותי. לא היינו לבד, עוד בחורה עמדה והדליקה, "את לבקש מאלוהים משהו והוא יעשה לך, אני מבקש אוהב מיכלי כמו מיכלי אוהב הלגה" היא לחשה לי, מדליקה שני נרות ומכסה את פניה בכפות ידיה.
חיקיתי אותה, מדליקה ומכסה את פניי, מתרגשת ומרגישה איך הלב שלי דופק במהירות, מבקשת בלב מאלוהים בקשה דומה אבל הפוכה, שמיקי תאהב אותי כמו שהיא אוהבת את הלגה, ומסמיקה, מציצה בזווית העין ורואה איך הלגה מורידה את הידיים וגם אני הורדתי, "זה רק את והוא" לחשה לי הלגה וסימנה עם האצבע לשמיים, מכוונת לאלוהים, "לא צריך מספר לאף אחד מה דנה מבקש, אפילו לא למיכלי" הוסיפה ואני הסמקתי עוד קצת.
המשפחה שלה שמרה לנו מקום בשולחן, סוף סוף פגשתי את ההורים שלה ומיקי מהרה להציג אותי בפניהם, "תכירו זאת דנה, החברה הטובה מהצבא" ועוברת ומציגה אותם בפני אחד אחד.
אבא שלה עונה בדיוק לסטראוטיפ שלי על קיבוצניק, גוף גדול ומוצק עם ידיים גדולות ומחוספסות של פלח ו…שפם גדול, מביט ובוחן אותי במבט חסר הבעה, פני פוקר כאלה, מושיט ולוחץ לי את היד, לחיצה גברית חזקה, ושותק.
דבורה, אמא שלה, כבר הייתה יותר לבבית, קמה וחיבקה אותי בחום, מנשקת אותי על הלחיים, "מיכלי סיפרה לנו הרבה עליך" היא לחשה לי באוזן, "רק טובות כמובן" הוסיפה במהירות ועברה לחבק גם את הלגה, חיבוק לבבי לא פחות.
אחרי שהציגה את אמא שלה מיקי עברה והציגה את אחותה הגדולה, ושוב החיבוק החם והנשיקות על הלחי, "וזה דודי, בעלה" הציגה את הבעל של אחותה, עוד קיבוצניק קלאסי בכל רמ"ח אבריו שלא כמו אבא של מיקי הוא חייך אלי אבל כמוהו כמעט מעך את כף ידי בלחיצה הגברית החזקה שלו, "וזאת נועה" ציחקקה מיקי, מצביעה על ילדה קטנה שישבה מבוישת בין אחותה ובעלה, רואה שאני מסתכלת עליה ומחביאה את ראשה מאחורי אביה.
הדעה הקדומה על האוכל בחדר האוכל התגלתה לי כשגויה, היה אוכל טעים, נכון, לא מסעדת גורמה אבל בטח שלא חדר האוכל של הצבא. לאט לאט הקרח נשבר והשיחה קלחה, הגברים עסוקים בגזרות המים ומחירי המטר-קוב שהאמירו ואנחנו עסוקות בעיקר ב-"מחוברות", מי מכולן היא הכי הקלפטה, מה צריכים לעשות למי שגונבת בעל והאם ההפקה מתערבת ומביימת או שהכל באמת אותנטי בראליטי הזה?
בשלב מסויים גם הקרח עם האחיינית של מיקי נשבר והיא הסכימה לגלות לי שקוראים לה רינה והיא בת חמש וחצי, שנפלה לה שן, בשנה הבאה היא כבר בכיתה א' ושהיא אוהבת את השמלה שלי וגם היא רוצה שיהיו לה שמלות כאלה ובזמן שאני דיברתי איתה ראיתי שמיקי והלגה מתלחשות ולפי תנועות השפתיים שלהם שלא הצלחתי לקרוא כנראה דיברו בשוודית.

כשיצאנו מחדר האוכל מיקי התעכבה לרגע, אני לא יודעת אם בכוונה או שסתם היא התווכחה עם מישהו על תכנית העבודה שלה לשבוע הבא. הלגה ואני התקדמנו מעט ועצרנו בצד לחכות לה, "דנה" הלגה פנתה אלי פתאום, "מיכלי אמר שאנחנו עכשיו אחיות תאומות ולא רק בשמלה" התחילה בקול רציני כזה, רואה את התמיהה על פני ומסבירה, "את יודע, מיכלי היא בוצ'ה שלנו, יודע מה בוצ'ה?" היא עצרה לברר אם אני מבינה ואחרי שאמרתי לה שכן, מסמיקה ומסבירה שהיא הלסבית הגברית בזוגיות, היא המשיכה, "ואנחנו הפאמיות שלה" ושוב היא עצרה, שולחת בי מבט חוקר ומחכה שאוכיח שאני יודעת שהיא מתכוונת ללסבית הנשית ורק אז המשיכה, "מיכלי אוהב לקרוא לזה כוסית" היא חייכה במבוכה, "אני לקרוא לזה פאם, אבל דנה בטח יודע שפאם שאוהב בוצ'ה שלו עושה רק מה בוצ'ה מרשה לו!" ושמעו שהיא רצינית ומתכוונת לזה.
לרגע נשארתי המומה, לא ציפיתי לזה, "אחיות תאומות?" שאלתי, חוזרת לתחילת המשפט שלה אולי כדי לתת לעצמי עוד זמן למחשבה.
"כן" ושוב זה היה בקול הרגוע והרציני שלה, "אני כמו את ואת כמו אני, כמו…" והיא אמרה משהו בשוודית ומייד המשיכה בעברית, "איך אומרים זה בעברית, אני חושב…מושקטרים"
"מוסקיטרים, אחת בשביל כולן וכולן בשביל אחת" ציחקקתי, מנסה להראות שהבנתי למה היא מתכוונת וכשגם זה לא עזר תרגמתי לה לאנגלית.
"כן, טוב או רע ו…" אבל מיקי קטעה אותה, מגיעה בריצה, נכנסת בין שתינו, מחבקת אותנו ודוחפת קדימה, "גהקתי" חיקתה גיהוק אולי כדי להיות בטוחה שהלגה הבינה, "דיברתם עלי?" ציחקקה, "בואו" לא חיכתה לתשובה והרגשתי את ידה טופחת בחיבה על ישבני, "הולכים לפאב, אני מזמינה".

"דנה זוכר, רוקד רק עם מיכלי או רק מי מיכלי מרשה לדנה" הלגה הוסיפה ואמרה לי כשישבנו בשולחן צדדי וחיכינו למיקי שתביא את השתיה שהבטיחה, "הלגה ודנה לא עושים מיכלי בושה כי…" עצרה כי מיקי חזרה עם שלושה בקבוקי בירה ביד, מתיישבת ומחלקת לנו ואני נשארתי עם חידה לא פתורה.
בירה זה לא המשקה המועדף עליי, קצת מר לטעמי, אבל זרמתי, ברומא התנהג כרומאי. הלגה גמרה את הבקבוק שלה ומיקי הלכה להביא לה עוד אחד רק שהפעם ישבנו בשקט, לא מדברות, כל אחת מאתנו מכונסת בתוך עצמה.
כשמיקי חזרה ישבנו ודיברנו, מספרות להלגה חוויות משותפות מהצבא, בעיקר על החיילים שניסו לתחמן אותנו ולהוציא פטורים ומה אנחנו עשינו להם, אחר כך התחילו הריקודים, לא הורה כמו שחושבים, ריקודים כמו בעיר, עומדות שלושתנו צמודות, אחר כך ברביעיה כשגם אחותה שהגיעה לבד כי בעלה נשאר לשמור על הילדה הצטרפה לחגיגה, מניפות ידים ומתפתלות לצלילי הבסים המרעידים את הבטן וקובעים את הקצב.
כנראה שמכירים אותן טוב שם בקיבוץ וזה שישבתי ורקדתי עם מיקי אמר להם הכל כי אף גברבר לא העז לבוא להזמין אותנו חוץ מאת דבורה, אחותה. מידי פעם שילבו גם ריקוד סלאו חרמני ומיקי רקדה פעם איתי ופעם עם הלגה, מצמידה אותנו חזק לגופה, מחבקת וממזמזת, מנשקת אותנו באותן נשיקות מגרות כל כך שגרמו לאחותה הסטרייטית להסמיק.

"יאללה, הולכים, קפה נשתה בבית ואחר כך…" מיקי קמה מהכסא שישבה והושיטה לנו ידיים, עוזרת לנו לקום ולא משלימה את המשפט, החיוך הזימתי שלה השלים אותו במקומה, "אחותי, אם את רוצה את מוזמנת להצטרף" היא ציחקקה אל עבר אחותה שרק עיוותה לשניה את פרצופה ועקצה חזרה, "לא תודה, לי כבר דודי ידאג" והשלימה בתנועת יד שלא השאירה ספק לאיזה דאגה היא מתכוונת.
הייתי עליזה, אחרי בקבוק הבירה הראשון היו גם שני ושלישי, הרבה פחות ממה שהלגה שתתה אבל שיא אישי חדש בשבילי, הלכנו מחובקות בשביל, מיקי באמצע ואנחנו משני צידיה, לא שיכורות אבל קצת מתנדנדות, מצחקקות מכל שטות, "קפה, שחור וחזק, זה מה שאני צריכה עכשיו" מיקי הכריזה בקול כשנכנסנו לדירה הקטנה שלה, "דנה מותק, תעשי לנו, אני מתה על הקפה שלך" היא התיישבה במרכז הספה, מניחה רגליים על השולחן הנמוך שלפניה ומפעילה את הטלוויזיה, "איך אני שותה את יודעת, חזק ומר, ולהלגה תעשי עם שתיים סוכר".
מצאתי פינג'ן ועשיתי, כמו שהגשש הבדואי לימד אותי באחת השבתות בבסיס, הלגה מהרה לעזור לי, מתעניינת מה אני עושה, רוצה ללמוד, ותוך כדי כך מוציאה וופלות וביסקוויטים מהארון.
הלגה הניחה את צלחת הביסקוויטים לפני מיקי ומיהרה והתיישבה מצד אחד שלה, אני הגשתי להן את הקפה והתיישבתי מהצד השני שלה, "אין מה לראות" מיקי קבעה וסגרה את הטלוויזיה, מסבירה להלגה איך להחזיק את כוס הקפה ואיך לשתות בזופים קטנים וקולניים, "ככה זה יותר טעים" ציחקקה למראה הלגה המשתדלת אבל כנראה שמי שחינכו אותה לאכול בשקט ועם פה סגור קצת קשה להשמיע את הקולות שלנו יצאו בטבעיות.

"עייפות?" מיקי סיימה את הקפה ונשענה לאחור, דוחפת לנו בעדינות את היד מאחורי הצוואר ומחבקת את שתינו, מצמידה אותנו אליה, שולחת יד ומחדירה אל המחשוף ומתחילה למזמז לנו ת'ציצים.
"לא" עניתי אוטומטית, מבינה שבעצם עכשיו מתחיל האקשן.
הלגה לחשה משהו למיקי בשוודית, להבין לא הבנתי, חוץ מ-קוצ'י-פוצ'י, אבל הקול שלה היה מתחנחן כזה.
"את בטוחה שזה מה שאת רוצה?" מיקי ענתה לה בעברית ושוב הלגה ענתה בשוודית.
"היא אומרת שקודם את ראית איך אני עושה לה קוצ'י-פוצ'י עם האצבע ועכשיו היא רוצה לראות איך אני עושה לך" מיקי תרגמה לי את מה שהלגה אמרה.
הייתי המומה, ברגע הראשון לא קלטתי אבל אז נזכרתי איך קודם, כשהתעוררתי לרגע משנת הצהרים, מיקי הצמידה אותה לקיר ועשתה אותה בתנוחת פרנקי, חשבתי אז שהן לא הרגישו, לא ראו שפתחתי עיין, אבל עכשיו התברר לי שהן הרגישו גם הרגישו.
הלגה אמרה עוד משהו בשוודית, מסמיקה, ומיקי מיהרה לתרגם, "היא אומרת שזה נורא חירמן אותה כשהצצת לה ועכשיו היא רוצה שגם את תרגישי את זה" עצרה לרגע, מסתכלת עלי ומחייכת, "בואי" היא התרוממה והושיטה לי יד, עוזרת גם לי לקום מהספה הנמוכה, "בואי נראה לה איך אנחנו עושות את זה" היא חייכה ובתנועה חתולית גמישה היא משכה את חולצת הטריקו הלבנה שלה ומייד אחריה את הגוזיה, נשארת עם חצי גוף עליון עירום ושדי האגס השזופים והמדהימים שלה חשופים ומושיטה אלי יד, אוחזת בי ומצמידה אותי לקיר עם גופה, שולחת ידים אל גבי ופותחת במשיכה אחת את הרוכסן של השמלה, עוזבת לרגע ועוזרת לשמלה להחליק לרצפה ונצמדת אלי חזרה, מדביקה את שפתיה לשפתיי בנשיקה צרפתית לוהטת ומחדירה את לשונה לפי שנפתח לכבודה כאילו מעצמו, עוזבת שוב לשניה, רק כדי להרים במשיכה את החזיה ולשחרר את שדיי, אפילו לא פותחת אותה, ושוב נצמדת, דוחפת יד אל התחתונים שלי ומחדירה אצבע חוקרת לתוך הכוס הרטוב שכבר חיכה לה, דוחפת ומתחילה לפמפם וגניחת ההנאה הראשונה שלי לא אחרה למלא את חלל החדר…

המשך קריאה – חלק ג