אחיות

הפעם הראשונה שראיתי את רינה הייתה בבית הקפה שבו ישבתי כמעט כל יום אחרי העבודה, ראיתי אותה ונעמד לי!

רק הרגע גמרתי לכתוב מייל מאד לא מפרגן מהמחשב הנייד שלי לג'ודי, יהודיה-אמריקאית עסיסית עם שדיים גדולים ותאווה בלתי נגמרת למין שאיתה ביליתי שבוע של שכרון חושים, מנצל את כל אוצר המילים המוגבל שלי באנגלית כדי להסביר לה מה אני חושב עליה.

חבר הכיר לי אותה, ג'ודי הגיעה עם "תגלית" ונשארה עוד קצת, התנחלה בדירה השכורה הקטנה שלי, או אם נדייק במיטה שבדירה השכורה הקטנה שלי, זיינתי אותה מכל כיוון, בכל תנוחה שהכרתי וגם בכאלה שלא, שהיא עשתה לי אתם הכרה, ורק רצתה עוד. גמרתי לה בכל חור אפשרי, סוחטת ממני כל טיפת זרע שהצלחתי לייצר, ובסוף, לילה אחרי שטחנתי אותה במרץ, שוכב עליה ונהנה, מנסה בלי הצלחה להשתיק את הצעקות שלה, אתם יודעים איך זה, לא נעים מהשכנים, "אני מתה על הזיין שלך" היא צרחה כמו שרק האמריקאיות יודעות לצרוח, "פאק! הוא כל כך גדול, כמעט כמו של השווארצ'ס מהארלם" היא הוסיפה וגמרה בשאגה, גמרה ונעלמה!! עזבה בחשאי כשהייתי בעבודה ורק השאירה לי פתק על שולחן האוכל הקטן במטבח, "חזרתי הביתה, לארוס שלי, החלטתי שאני כן רוצה להתחתן איתו" כתבה לי אחרי שבמשך כל השבוע היא הודיעה שבחיים היא לא תחזור אליו, "יש לו זין קטן, לא כמו שלך, והוא לא יצליח לעשות לי את זה כמוך" ניסתה אולי ללטף לי את האגו כפיצוי "אבל יש לו הרבה כסף, הרבה הרבה כסף" נגעה לי בנקודה הכואבת, "והוא יקנה לי כל מה שאני רוצה" ואם זה לא הספיק היא הוסיפה עוד עקיצה כואבת, "כסף קשה להשיג אבל עם כסף אני תמיד אוכל לתפוס זיון טוב מהצד, נכון?"

שלחתי את המייל, הרמתי את הראש והיא ישבה שם מולי, רחוקה שני שולחנות ממני. הדבר הראשון שראיתי זה את הראש היפה שלה, שיער בלונדיני ארוך וחלק, אף קטן סולד, חמוד, ועיניים כחולות אבל היה לה את המבט העצוב הזה, כאילו מודיע ברבים "אני עצובה ובודדה בואו תתחילו איתי!".

כמו כל גבר מצוי עיניי ירדו במהירות לחזה, גם שם היתה יצירה מופלאה, חזה עסיסי, לא גדול כמו של האמריקאית ההיא אבל מוצק וזקוף יותר, אבל מה שבאמת הקפיץ לי את הזיין היתה הבטן ההריונית הקטנה שמתחתיו, ישבה וליטפה אותה, במין רוך כזה, באהבה, בטן קטנה ועגלגלה כזאת שאתה מייד יודע שזה הריון ולא סתם בטן שמנמנה, מלטפת אותה באהבה כאילו מכריזה "תתרחקו, אני תפוסה!".

ראיתי והזיין שלי הזדקר באחת, נעמד במלוא הדרו, נמתח בדום מתוח כאילו הרס"ר שבמוחי צעק לו "הקשב!".

משום מה נזכרתי בבדיחה הישנה ההיא על שתי הנשים שעומדות ותולות כביסה על הגג ואחת מהן שואלת את השניה: "איך היא יודעת אם היום ירד גשם או כדאי לעשות כביסה?"

"בבוקר כשאני מתעוררת אני אוחזת את הזין של בעלי ביד" משיבה השניה, "מרימה ונותנת לו ליפול, אם נופל לשמאל, יהיה גשם ואם לימין, לא יהיה גשם"

"ואם נשאר לעמוד?" מקשה השואלת.

"אם עומד, למי יש ראש לכביסה?" צוחקת השניה וככה זה אצלי, רואה אשה בהריון ונעמד לי, אני יודע שיש גברים שהריון דוחה אותם אבל אצלי זה בדיוק ההפך, אולי בגלל שלא זיינתי אף פעם מישהי בהריון אבל לי אשה בהריון גורמת לזקפה! לדפוק אשה בהריון נראה לי משהו אחר, משהו מחרמן, אני לא יודע בדיוק איך להגדיר את זה אבל עכשיו הזיין עמד לי, מתוח כולו, מנסה לקרוע את המכנסיים ולצאת ואני הייתי מת לזיין.

המחשב הנייד צפצף, מודיע "נכנסה הודעה חדשה" בקול סקסי, האמריקאית ענתה יותר מהר ממה שציפיתי, התנצלה, אמרה שהיא התכוונה לכל מה שהיא אמרה לי, שהיא לא תשכח אותי לעולם, שבלילה היא שוכבת ומפנטזת על הזין שלי, סיפרה לי אפילו איך היא שכבה איתו, עם הארוס שלה, כשחזרה לניו-ג'רסי והוא לא הצליח לעשות לה את מה שאני עשיתי, זיין אותה מהר כמו שפן ושלא כמוני הארוס שלה גמר עוד לפני שהיא התחממה, הסתובב ונרדם, משאיר אותה מיוחמת ולא מסופקת עד שלא נשארה לה ברירה והיא אוננה על הכרית שדחפה תחת גבעת תאוותה, אבל בסוף היא עדיין מעדיפה את הכסף והיא מבקשת שאני לא אכתוב לה יותר.

עניתי לה במילה אחת, "שרמוטה!", מודגשת ובעברית! ואני מאד מקווה שהיא תבקש מהרב להקריא לה את מה שכתבתי, אבל כשהרמתי חזרה את העיניים רינה כבר לא הייתה שם, הלכה ונשארתי אני והזקפה שלי שלא נרגעה, מזל שאני גר קרוב, רצתי הביתה ואוננתי, מין ריסט כזה, הדרך הבטוחה  לשחרר זקפה שנתקעה.

הפעם השניה שפגשתי את רינה הייתה למחרת. שוב באותו בית קפה, נכנסתי מותש, מצב רוח ברצפה, הבוס צעק עליי, התוכנית שעבדתי עליה נדפקה ואם זה לא מספיק אז גם שער הדולר עלה ואיתו גם שכר הדירה שלי.

הזמנתי קפה גדול לקחת וכריך רוסטביף ובזמן שחיכיתי, נשען על הבר, ראיתי אותה בפינה, יושבת באותה ישיבה ומלטפת את הבטן, היא מלטפת ולי קפצה שוב הזקפה.

לא ניגשתי, לא התאים לי וחוץ מזה אני לא מכיר אותה, אשה  בהריון! כל הסיבות להתרחק, עוד רגע יכנס בעלה ו…

הפעם השלישית היתה שוב באותו בית קפה, ישבתי בשולחן הפינתי ושתיתי קפה, הפעם רגוע, עובר על מיילים, ככה זה כשאתה מסתובב עם המחשב הנייד עליך, גם כשאתה לא בעבודה אתה עובד, מין עבדות מודרנית כזאת של ימינו!

הייתי שקוע ופתאום הרגשתי מישהו עומד מעליי, מחכה, הרמתי עיניים וזאת הייתה היא! "אפשר לשבת לידך, עצוב לי לשבת לבד" אמרה לי בקול שאי אפשר לעמוד בפניו.

זה שלא קמתי לעזור לה לשבת, בכל אופן אשה בהריון, היה רק בגלל שעמד לי בטרוף, אתם זוכרים הריון מקפיץ לי והתביישתי שתראה את האוהל שצמח במכנסיי, "בבקשה" הצבעתי על הכסא שמולי וסגרתי במהירות את המחשב הנייד, הדואר לא יברח.

"יהורם" הצגתי את עצמי, מדגיש את האות ה שבשם, ושלחתי יד לעברה "בן 25, מפתח אפליקציות" המשכתי, בדרך כלל התואר הזה עושה רושם על בנות, הרבה יותר מסתם מתכנת.

"רינה" הציגה את עצמה ולחצה את ידי, לחיצה עדינה כזאת "בת 21, חיילת משוחררת, שנה קבע, ואם פונדקאית".

כמעט התעלפתי, אם פונדקאית, שמעתי על זה אבל אף פעם לא פגשתי מישהי כזאת. "את תמיד באה לכאן" החלפתי נושא במהירות, לא יודע מה אומרים לאם פונדקאית.

"לא יורם" ענתה ואני לא תיקנתי אותה, ויתרתי מראש על המאבק האבוד, אף אחד לא באמת קורא לי יהורם, ההורים שלי קראו לי יהורם על שם יהורם גאון, הזמר האהוב עליהם, אבל גם לו כולם כבר קוראים יורם אז השלמתי עם זה, "עברתי לכאן רק לפני כמה ימים, מטבריה" ענתה "אתה יודע הכרס צמחה" ליטפה אותה בחיבה "ולא היה לי נעים, בכל אופן, אני לא נשואה".

אני לא יודע אם היא רמזה לי משהו או סתם יצא לה אבל פתאום מצאתי את עצמי שואל אותה "אמרו לך שאת יפה?".
"כן, בטח, במיוחד עם הבטן" ענתה רינה בקול סקפטי ומבואס.
"לא באמת, את יפה ואין לך מה להתבייש בבטן, היא מדליקה"
רינה חייכה חיוך קטן, פעם ראשונה שראיתי אותה מחייכת, היה לה מין מבט מדליק כזה כשהיא חייכה, "עוד רגע אני אחשוב שאתה מתחיל איתי?"
הסמקתי, הייתה שתיקה ארוכה, "אני מביא עוד קפה, רוצה?" שברתי אותה לבסוף והצעתי, שוכח לרגע מהזקפה.
"תה, צמחים, בלי סוכר"

שתינו בשקט, מתחלקים בקרואסון שוקולד שהבאתי ושקועים במחשבות, רציתי לשאול אותה על ההריון אבל היא הקדימה אותי "תגיד יורם, אני מדליקה אותך? בא לך עלי?".

החוורתי, הייתי בטוח שהיא ראתה את הזקפה כשקמתי להביא את הקפה והתה, "כן" גמגמתי "כן, אבל…"

"הריון זה לא מחלה, אתה יודע" אמרה "רופאת הנשים שלי אמרה לי שהכל מותר רק לא לשכב עליי ולמעוך אותו" המשיכה והפעם חייכה חיוך יותר גדול "אם לא הייתי בהריון היית מתחיל איתי?"

"כן, בטח"
"אז אני שווה" ספק ציינה ספק שאלה.
"כן, מאד"
"נו?"
הייתה דממה, למרות ההצעה הברורה כל כך השתתקתי, רוצה אבל מפחד! הזין שלי צעק לי יאללה והמוח בלם, רגע, היא בהריון!
"אתה גר קרוב?"
עוד רמז גס ואני יושב כמו משותק, כמו טמבל, "כן, מאד" עניתי מכנית.
"בוא נלך אליך" קבעה עובדה וקמה, "אני צריכה איזו זריקת עידוד קטנה".

הלכתי אתה, רואה איך היא מסתכלת על האוהל במכנסיי ומחייכת "אתה ביישן?"
"בדרך כלל לא"
"אז אני לא שווה?"
"שווה, תראי איך עומד לי" חזרתי לעצמי והצבעתי על הזיין הנלחץ למכנסיים, "האמת שפחדתי, אף פעם לא עשיתי את זה עם אשה בהריון".

 

אותו לילה גיליתי שלזיין אשה בהריון זאת באמת חוויה, זאת אומרת אחרי שתופסים שאפשר להנות מזיון גם בלי לשכב עליה ולמעוך אותה תחתיך.

כבר בדרך היא נצמדה אליי, ביקשה "חבק אותי" ואני נעניתי, עוטף אותה בידי ומצמיד אותה, מרגיש רעד קטן שעובר בה.

"אני אוהבת לראות את הגבר שלי מתפשט" אמרה במין בישנות כזאת כשעלינו במדרגות לדירה שלי "אני גם אוהבת שהגבר שלי מסתכל איך אני מתפשטת" הוסיפה "אתה מסכים?"

הסכמתי, נכנסנו הביתה פתחתי את המקרר והצעתי לה בירה, היא סרבה, מצביעה על הבטן, "אין משהו אחר" אמרתי לה "רוצה קפה?"
"לא צריך בוא נתחיל" משכה אותי לסלון, כנראה שלא רק לי בער שם למטה.
"תתחיל" התיישבה בספה.
"למה אני? ליידיס פירסט" עניתי.
"אין בעיה" קמה, "יש לך מוזיקה?"

הצבעתי על ערימת הדיסקים והיא בחרה את אהוד בנאי, "אני מתה עליו, מדליק אותי, לא בדיוק מוזיקה לסטריפטיז אבל…" לא המשיכה, השיר הראשון התחיל והיא נעמדה מולי, מתנועעת ומתחילה להתפשט.

לא היה הרבה קשר בין המוזיקה והתנועות שלה, בדיוק כמו שהיא אמרה, אהוד בנאי זה לא מוזיקה לסטריפטיז אבל זה עדיין היה מחרמן, הסתכלתי מהופנט איך היא מושכת מעליה את חולצת הטריקו, קודם מגלה את הבטן ההריונית הקטנה שמתחה לי את הזין הזקור בעוד סנטימטר או שניים ואחר כך המשיכה וחשפה את החזה המדליק העטוף בחזיה שכמעט לא מסתירה.

אחר כך היא הסתובבה והורידה את מכנסי הטיץ שלבשה, מנענעת בישבנה, מתכופפת קדימה ברגלים ישרות, עד כמה שהבטן הרשתה לה, ומשכה אותם למטה, החוט של החוטיני התחבא בין פלחי ישבנה ולרגע היה נדמה שהיא בלי תחתונים אבל כשהסתובבה ראיתי את משולש הבד הקטן שהסתיר את הכוס שלה, הסתיר אבל לא מספיק בשביל להבין שאין לה אף שערה בערווה.

עמדה לה ככה רגע, בחוטיני וחזיה שלא הסתירו הרבה, עיניים עצומות ומתנועעת לקצב השיר, "בוא תעזור לי" סובבה את גבה, מסמנת לי על קרסי החזיה.

קמתי, רינה הצמידה בידיה את החזיה לשדיה, שלא תיפול, ואני פתחתי, "עכשיו תחזור" הסתובבה חזרה, מתנועעת ומחכה שאשב ורק אז זרקה לעברי את החזיה, מגלה את הפטמות הכהות המעטרות את שדיה העסיסיים, אף פעם לא ראיתי פטמות כהות כאלה, צוחקת ומחכה שהעיניים שלי, שכמעט יצאו מחוריהם, יחזרו למקום ומתקרבת אליי "תעזור לי גם עם התחתונים" אמרה בקול מתפנק, "בבקשה, קשה לי להתכופף" ומשולש החוטיני שלה בדיוק מול עיניי "תוריד לי"

הורדתי לה, חושף את שפתי הכוס הכהות והחריץ הורוד והנוצץ שחוצה בינם ומגלה את הדובדבן המקועקע ליד, צמד דובדבנים אדומים מחוברים לענף קטנטן.

"מתאים לךָ?"
"מאד" אמרתי ורק בנס לא גמרתי, יודעת לחרמן הבחורה הזאת.
"אז עכשיו אתה" התיישבה על הספה בישיבה מזרחית, "נו קום גבר, אני רוצה לראות אותך"

עמדתי מולה, מנסה להכנס לקצב, מביט מהופנט בחזה המדליק, יורד בעיניי לכוס הגלוי ועולה חזרה לבטן העגלגלה, "נו, תתפשט" דרבנה אותי ואני משכתי מעליי את חולצת הטריקו שלבשתי, מוריד וזורק אותה לעברה.

לא היה לי במה להתבייש, היתה לי בטן חלקה ושרירית. נכון, לא קוביות כמו למייקל לואיס אבל מספיק כדי שרינה תלקק את שפתיה ותלחש "יאמי" בפעם הראשונה.

עם הג'ינס היתה לי קצת בעיה, צמודים וקשה להוריד אותם, ניסיתי לעשות כמוה, הסתובבתי, פתחתי את החנות, משכתי אותם למטה, התכופפתי קדימה ונפנפתי בישבני, כמעט נפלתי ורינה פרצה בצחוק "בנים, מה הם יודעים" ואז הסתובבתי והיא ראתה את האוהל בתחתוני הבוקסר שלי!

"וואו" זאת היתה התגובה הראשונה שלה, זה והעיניים הגדולות שפתחה.
"חכי עוד לא ראית" השווצתי ונעמדתי מולה, קרוב, כמו שהיא עמדה קודם "אכפת לך לעזור לי?" הקפצתי את הזיין.

"בכיף, נו_פרובלם (No Problem)" התקרבה אלי ואחזה בצידי התחתונים שלי, מושכת אותם לאט, קודם חושפת את הישבן מאחור, מלטפת אותו תוך כדי כך ואז עוברת ומותחת את התחתונים מקדימה, משחררת את הזיין מהבד המתוח וגונבת ליטוף חרמני.

הזיין קפץ ונעמד כמו טיל בליסטי מוכן לשיגור, ניצב היישר אל מול פניה, "יאמי" לקקה את שפתיה כחתולה שהניחו בפניה קערית חלב ונישקה אותו, נשיקה קלה על העטרה המתוחה, "נעים מאד" דיברה אליו "אני רינה" נישקה שוב ורק בנס לא גמרתי באותה השניה.

"נכון מחרמן?" נעמדה מולי, נצמדת, נותנת לי להרגיש את שדיה נמחצות לגופי, "מה כבר עשינו? התפשטנו, ואני כבר רטובה" הודיעה בגאווה, "מכיר את תנוחת השוטר?"

"לא"

"בוא אחריי" הלכה לכיוון הקיר ונעמדה בערך שתי מרצפות ממנו, הניחה את כפות ידיה על הקיר, פישקה רגליים והתכופפה, מניחה את מצחה על גב כפות הידים, שדיה הגדולים תלויים, מתנדנדים קלות, "בוא אדוני השוטר, אין לי מה להסתיר, אם אתה רוצה תעשה לי חיפוש, אפילו חיפוש חודרני"

טיפש אני לא! לא הייתי צריך הסברים נוספים, נעמדתי מאחוריה ונכנסתי למשחק שלה, התחלתי לחפש על גופה כמו בסרטים, מתחיל מלמעלה ויורד, קודם בבית השחי, מדגדג קצת ומרגיש איך היא מתפתלת וישבנה מחליק על אברי הזקור, יורד וחופן את השדיים, משחק בהם, לש ומקפיץ, צובט בפטמות ויורד לאורך המותניים, מלטף את הישבן, שולח יד אחת קדימה ומחבק אותה, מתכופף ומלטף את ערוותה, שולח יד שניה אל בין רגליה ומעביר אצבע חוקרת לאורך חריץ הכוס שלה, עובר בין השפתיים ונוגע בפנים, ממשיך ועולה בין פלחי ישבנה, נוגע בפי הטבעת המכווץ.

"אין כלום, חייבים לבדוק גם מבפנים" אמרתי ונצמדתי אליה מאחור, מכוון בידי את הזיין אל בין שפתי הכוס עד שניצב במקום הנכון, בפתח הכוס, מחכה לדחיפה הסופית שתכניס אותו פנימה.

"נתחיל קודם פה" דחפתי אצבע לפיה, מזיז אותה מצד לצד ונותן לה למצוץ אותה, "אין כלום" הודעתי חגיגית, חופן את שדיה ונצמד קצת יותר, "עכשיו נבדוק כאן" הודעתי ונעצתי את עצמי לתוכה בתנועת אגן חזקה.

טוב, האמת שזה לא הייתה ממש תנועת אגן חזקה, כזאת שמרעידה את כל הגוף ומקפיצה את השדיים, וגם לא נעיצה, חדרתי לאט לתוכה, קצת בחשש, חודר לכוס ומחליק בנרתיק הרטוב שחיכה לי, נכנס לאט, מפחד שכל רגע אני אתקל בו, בתינוק שבתוכה.

"תגיד מה אתה הומו?" רינה הפתיעה אותי, "אמרת שאני שווה זיון, אז תזיין אותי כמו גבר! ביקשתי זריקת עידוד לא איזה נחנח שיאונן לי בכוס" גערה בי, "אמרתי לך שהרופאה אמר שאין בעיה"

"נו_פרובלם (No Problem)" השתמשתי במילים שלה, "ביקשת קיבלת" הוספתי ונעצתי אותו עד הסוף לתוכה והתחלתי לפמפם במרץ.

זיינתי אותה בדיוק כמו שהיא רצתה, חזק ומהר, אוחז במותניה וטוחן אותה מאחור כמו גבר, מסתכל מהצד איך שדיה רוקדים לקצב תקיעותיי "זה מה שרצית?".

"כן" רינה פלטה, כן ארוך ותאוותני ואחריו גניחת הנאה ראשונה, "כן ככה, בדיוק, תמשיך" המשיכה ואני לא התכוננתי בכלל להפסיק, מפמפם במרץ, יוצא כמעט עד הסוף ותוקע בחוזקה, נהנה לראות איך שדיה הגדולים התלויים תחתיה רוקדים מצד לצד בכל תקיעה.

"רוצה עוד?" שאלתי, שאלה רטורית, ממשיך לזיין אותה במרץ, "זה מה שרצית?" חזרתי שוב על השאלה וכתשובה היא גנחה "כן" ארוך נוסף של הנאה.

גמרנו ביחד, מעודדים אחד את השני, מזל שהיא גמרה כי אני כבר לא יכולתי יותר להחזיק מעמד.

"אל תצא! אני רוצה אותך בפנים" צעקה, כאילו חוששת שאברח, ואני רוקנתי את בקבוקיי בתוכה, גומר בהנאה, משפריץ למעמקי נרתיקה את שפעת זרעוניי שיצאו בהולים למסע מיותר…

"וואו, הייתי צריכה את זה" אמרה כשהתיישבנו על הספה, מתנשפים, "יש לך זיין גדול, אמרו לך?".
הסמקתי כמו ילד קטן והיא נישקה אותי על השפתיים, נשיקה קטנה, ידידותית, "זה מחמאה, טיפשון" הסבירה.
"נעשה קפה?" אמרה ובלי לשאול שאלות היא לבשה את חולצת הטריקו שלי שנראתה עליה כמו שמלה, מכסה לה בדיוק עד הערווה.
התביישתי, המקרר שלי היה ריק, בקושי נשאר קצת חלב לקפה, רק בירות היה שם בשפע וכמובן פיצות מוכנות במקפיא.
חממנו אחת, ישבנו ליד השולחן הקטן שבמטבח, היא בחולצת הטריקו שלי ואני בתחתוני הבוקסר, אוכלים פיצה ושותים קפה.

ניסיתי לשאול אותה על ההריון אבל היא התחמקה, אפילו לא רמז, שאלתי על טבריה ושוב לא זכיתי לתשובה, מושכת את השיחה לכיוונים אחרים.

"עכשיו אני צריכה שיאהבו אותי" קמה ואמרה באותו קול מתפנק "בוא נלך למיטה שלך" הורידה את החולצה שלי ומשכה אותי אחריה.
"אין צ'אנס שהוא יתעורר" אמרתי והורדתי את תחתוני הבוקסר שלי.
"בוא נראה" רינה חייכה חיוך ממזרי.

שכבנו כפיות, על הצד, חבקתי אותה וחפנתי שד, האגן שלי צמוד לישבנה, הזיין שלי, רפוי ורופס, נצמד אל בין פלחי ישבנה.

רינה הזיזה את ישבנה באיטיות, תנועות קלות, עגולות, משפשפת את הזיין שלי בין פלחי ישבנה המוצקים, "הוא יתעורר, תראה" רינה הודיעה והמשיכה להתחכך, אוחזת את כף ידי ומורידה אותה אל בין רגליה, דוחפת, "תלטף לי".

השיטה שלה עבדה, הרגשתי איך הגבר-גבר שלי מתעורר שוב לחיים, נעמד ומזדקף, רינה כיוונה לי את האצבע שבין רגליה בדיוק לנקודה שבה רצתה שאגע והתמכרה גם היא לתענוג, פולטת גניחת הנאה שהקפיצה לי את הזיין עוד קצת, "כן, תמשיך, שם"

גם רינה הכניסה יד אל בין רגליה עד שאחזה בזיין, משפשפת אותו בעדינות, מלטפת והוא גדל והתקשה. "אמרתי לךָ" אחזה בו והובילה אותו לפיתחה, מכוונת, משפשפת את ראשו בין שפתי הכוס עד שעמד במקום שרצתה, "תכניס לי" לחשה בקול הכי סקסי ששמעתי ובלי לחשוב פעמיים נעצתי אותו לתוכה.

הפעם לא פחדתי, נעצתי! תוקע אותו בחוזקה עד שכולו היה בתוכה, כל הזיין נעוץ בנרתיקה הרטוב, לוחץ עוד באגני הדבוק לישבנה ולא מצליח יותר, לא זז, רק מרגיש את שרירי נרתיקה מתכווצים סביבו.

התחלתי לזיין! שכבנו על הצד, יד אחת מתחת לראשה חופנת את שד ימין ויד שניה מחבקת וחופנת את שד שמאל, מצמיד אותה לגופי ומפמפם באגני.

גניחות ההנאה לא אחרו לבוא, קודם שלה ואחר כך גם אני הצטרפתי, היא גמרה ראשונה ואני עדיין לא, תמיד בפעם השניה אני מצליח להחזיק יותר זמן עד שאני גומר, המשכתי לזיין אותה והיא צעקה שהיא שוב גומרת, נותנת לי את הסימן.

גמרנו שוב ביחד, צועקים מהנאה, הרבה זמן לא גמרתי ככה, אפילו לא כששכבתי על האמריקאית ההיא וטחנתי אותה, משפריץ בכיף ומודיע לה, מרגיש איך שרירי נרתיקה סוחטים אותי וממלא אותה שוב בשפעת זרמתי החמה.

רינה נשארה לישון במיטה שלי, ככה, על הצד, כשאני מחבק אותה. בבוקר התעוררתי מאוחר, לא פלא אחרי לילה כזה, רגע לפני שנפרדנו למטה היא ביקשה ממני את הפלאפון שלי, רשמתי לה על היד ונכנסתי לאוטו, ממהר לעבודה, הצעתי שאקפיץ אותה הביתה והיא סרבה, אמרה שהיא מעדיפה ללכת ברגל.

בערך בשמונה בערב הפלאפון שלי צלצל, מספר חסוי, הייתי באמצע משחק פיפ"א בפלייסטיישן_4 שלי, משחק לבד, יום חמישי בערב, ככה אני אוהב לסיים את השבוע, פלייסטיישן ובירה.

בדרך כלל אני לא עונה למספר חסוי, סיכוי גדול שמהבנק רוצים להודיע לי על מינוס או איזה חברה רוצה לעשות סקר על מצב החסה בשטחים אבל הפעם עניתי, לא יודע למה, הרגשה, ולא התאכזבתי, רינה הייתה על הקו, "אתה בבית" שאלה.

"כן"
"לבד?"
"כן, אבל" רציתי להגיד לה שאין כלום בבית, אפילו לא חלב.
"אני באה!" קטעה אותי וסגרה.

הצלחתי לעשות קצת סדר, לא יותר מדי, לשטוף את הכלים במטבח, אתמול כל כך התביישתי, כשהפעמון בדלת צלצל.

פתחתי וקפאתי במקומי, שתי רינה! אותה זהיתי לפי הבטן והשניה העתק מדוייק, אותו שיער, אפילו אותו האורך, אותו אף ואותם עיניים, רק פחות עצובות, אפילו אותם שדיים גדולים רק בלי הבטן העגלגלה ועם חצאית מיני קצרצרה, לא טייץ, פחות סנטימטר באורך החצאית ורואים לה את המנוש.

רינה נכנסה, מחזיקה קופסה עם שלוש כוסות קרטון מכוסות במכסה והשניה אחריה עם קופסה של קרואסונים, "תכיר תמר" הודיעה לי כשהיא פוסעת לעבר הסלון "אבל תקרא לה תמי, אחרת היא לא עונה!"

"אני מתה על פיפ"א 2017" היו המילים הראשונות ששמעתי מתמי, "יש לך עוד ידית?" שאלה והתיישבה בספה ותחתוני תחרה אדומים הציצו לה מתחת לחצאית שהתרוממה, אחזה בידית שמונחת על השולחן והתחילה לשחק "רוצה נגדי? בתנאי שאני ברצלונה!".

"קודם קפה" הפסיקה אותה רינה, פותחת את קופסת הקרואסונים. ישבנו ושתינו, שותקים, בוחנים אחד את השני, אני את תמי, תמי אותי ורינה מסתכלת על שנינו ומחייכת, "אחותי" אישרה לי את מה שחשבתי "אחותי התאומה" השלימה.  

"וואו, הוא בעט!" הודיעה פתאום רינה, מורידה את חולצת הטריקו במהירות ונשארת בחזיה המינימלית שרק הבליטה את החזה היפה שלה, יושבת ככה על הספה בלי בושה, כאילו אין טבעי מזה, "תרגיש" הניחה את היד שלי על הבטן החשופה ותמי הצטרפה וגם היא הניחה את ידה "תרגישו!" האמת שאני לא בדיוק הרגשתי אבל היה שווה רק בשביל לראות שוב את הציצים שלה.

אני לא חושב שאי פעם ריאל מדריד הפסידו 8:0, בטח לא לברצלונה, אבל זה בדיוק מה שקרה לי, תמי קרעה אותי, חשבתי שאני טוב אבל היא לימדה אותי מאיפה משתין הדג, מזל שהחברים שלי לא היו כי היא עשתה ממני קרקס, היא עושה משולשים ורינה צועקת "הולה", טוב להגנתי אני תמיד יכול לטעון שזה בגלל שלא יכולתי להוריד את העינים מרינה שישבה ככה לידי עם הציצים בחוץ… "טובה אחותי, מה?" אמרה רינה כשנשמעה שריקת הסיום.

"כן" הודיתי.
"התינוק שלי" ליטפה את הבטן בחיבה "זה מהבעל שלה!".
קפאתי, הסתכלתי עליה במבט מטומטם "את צוחקת!"
"לא, באמת, תביא לה בירה והיא תספר לך" אמרה רינה וראיתי את המבט המושפל בעיניה של תמי, כאילו מפחדת להסתכל לי בעיניים.
"תספרי לי?" שאלתי את תמי, לא בדיוק מאמין.
"כן" ענתה ועדיין הסתכלה ברצפה.
"מכבי, גולדסטאר או קורונה?"
"מכבי"

הבאתי לה מכבי, לי גולדסטאר ולרינה כוס מים, היא בהריון. תמי שתתה בשתיקה, מסמיקה, ואני נתתי לה את הזמן שהיא צריכה.

ראיתי איך היא לוקחת אוויר, "בעלי ואני לא הצלחנו להביא ילד"  התחילה לספר ושוב עצרה רגע, כאילו מתלבטת, והמשיכה "ניסינו הכל, הזדיינו בכל צורה אפשרית ולא נקלטתי, רופאת הנשים שלי אמרה שאצלי הכל בסדר וצריך לבדוק את בעלי אבל הוא לא היה מוכן לשמוע, התעקש שאצלו הכל בסדר, טען שהוא יודע ולא רצה לפרט איך הוא יודע!" עצרה שוב, לוגמת עוד לגימה מבקבוק המכבי שבידה.

"כשדרך הטבע לא הצליחה" המשיכה לספר "הלכנו לקבל ברכות מרבנים ושיקויים ממכשפות, אפילו השתטחתי על קברי צדיקים, לא רק בגליל ובטבריה גם לקבר רבן גמליאל ביבנה הגעתי, תליתי סרטים אדומים בעמוקה אבל כלום לא עזר" ושוב השתתקה.

הסתכלתי רגע על רינה שישבה לידה וחייכה, "תמשיכי" לחשה לאחותה "נו, ספרי לו כבר"

"ערב אחד רינה הייתה אצלנו, השיחה גלשה כמו תמיד לנושא המוכר, למה לעזאזל היא עדיין לא דודה? וכשרינה שוב חיממה את בעלי עם השאלה הידועה "איך אתה יודע שזה לא אצלך?" הוא צעק לעברה שהוא יודע ושאם היא רוצה הוא מוכן להוכיח לה! הצעקות התחממו, לא רק למרוקאים יש דם חם, ולפני שהבנתי מה קורה הם התערבו!"

"התערבו?" לא יכולתי לעצור בעדי ושאלתי "על מה?"

תמי השתתקה, כאילו הפרעתי לה וראיתי שהיא מתאמצת לא לבכות, היה רגע ארוך של שקט ואז שוב רינה דירבנה, "תמשיכי, זה בסדר, אני לא מתביישת ספרי לו על מה התערבנו"

"זה היה יותר הסכם מהתערבות, רינה אמרה שהיא כל כך בטוחה שזה בגללו שהיא מוכנה לתת לו… אתה יודע" הסמיקה כילדה קטנה ועשתה את הסימן הידוע עם היד "והיא בטוחה שלא יקרה כלום והוא, בעלי, אמר שהוא מסכים אבל אם היא תכנס להריון היא לא עושה הפלה, יולדת אותו ונותנת לנו כי הוא האבא!"

"והסכמת?" שאלתי ומייד תפסתי שזאת שאלה מטומטמת, הרי היא בהריון.

תמי המשיכה, כאילו לא שמעה את השאלה שלי, מסתכלת לרצפה ומספרת, כאילו מישהו היפנט אותה, "רינה הסכימה מייד, אני לא, לקח להם זמן לשכנע אותי אבל בסוף הם הצליחו, אולי בגלל התנאי שרינה הציבה, שאני אהיה אתם בחדר המיטות ו…" הפסיקה.

"ביקשתי שהיא תבוא איתנו, שתהיה שותפה" המשיכה רינה מאותו מקום "הלכנו ביחד לחדר המיטות, התפשטנו בשקט, שלושתנו, ביקשתי מהם שהם יתחילו במשחק מקדים ושכבתי על המיטה, הסתכלתי עליהם מתמזמזים, מתנשקים ומלטפים, לרגע היה נדמה שהם שכחו ממני, שקועים בעצמם אז שיחקתי בעצמי, אוננתי עם האצבע עד שהרגשתי שאני רטובה ורק אז הצטרפתי, נוגעת בהם, גם אני צריכה משחק מקדים, נותנת לבעלה לגעת לי, לדחוף יד בין רגליי ולבדוק שאני מוכנה"

"וכשהיא היתה מוכנה" קטעה אותה תמי וחזרה לספר, "היא נשכבה על הגב ופישקה את הרגליים, בעלי נשכב עליה ואני נשכבתי לידם, משתתפת, נותנת לו לכוון את הזיין אל המקום הנכון בין רגליה של אחותי ולוחצת מעט על ישבנו, לא חזק רק מין אישור כזה שאני מסכימה, והוא, בעלי, תקע את עצמו לתוכה, דוחף חזק ונועץ את הזין שלו ברינה, השחיל את עצמו למעמקי אחותי התאומה"

"היא נישקה אותי" התערבה שוב רינה, "תמי נישקה אותי על השפתיים" הסבירה, "שכבה על הצד לצידנו, צמודה, כל כך צמודה עד ששדיה נמחצו אל גופו, נישקה אותי וליטפה אותו, נותנת את ברכתה"

"אני מכירה את בעלי ורגע לפני שהוא גמר נישקתי את רינה נשיקה חזקה ועליתי עליו" הסבירה תמי, "נשכבתי לו על הגב, מוחצת אותו ואותה, לא נותנת לתחת שלו לעלות, שלא יתחרט, שלא יברח"

"מזל שהמיטה היתה רכה כזאת כי הם מחצו אותי, האמת שלא סיפרתי אף פעם אבל ברגע שהיא עלתה אני גמרתי, בכיף אבל בשתיקה, אחר כך הרגשתי אותו גומר בתוכי, משפריץ את הנוזל החם אל מעמקי נרתיקי"

הייתה דממה! לא בכל יום שומעים סיפור כזה, "וואו" אמרתי בסוף, המום, "סיפור מדהים" המשכתי בקול מתפעל, מנסה לשתות מבקבוק הגולדסטאר שבידי ומגלה שהוא ריק, בלי להרגיש גמרתי אותו, "אני מביא לי עוד בירה, רוצה?" פניתי לתמי.

"אני מעדיפה קפה" אמרה תמי.
"אין חלב" התנצלתי.
"שחור זה גם בסדר, עם כפית סוכר אחת"
"ואני תה צמחים, בלי סוכר" אמרה רינה "אתה רוצה שאני אעזור לך?"
נשארו עוד שני קרואסונים ומצאתי גם שקית וופלים חלווה ששכחתי ממנה, שתינו בשקט, שקועים כל אחד בעצמו.
"עוד לא נרגעתי" אמרתי, מתכוון לזה, "על אם פונדקאית שמעתי, זה לא חדש, אפילו קראתי בעיתון על אמא שהסכימה ללדת במקום הבת שלה, אבל את שכבת ככה לידם וראית איך בעלך מ…" נתקעתי.

"כן, ראיתי איך בעלי מזיין את אחותי" אמרה במין קול מבואס כזה  "ו… רינה תגידי לו"
"מה?" קפצתי, משום מה הרגשתי שזה קשור אליי.
"תרגע" התקרבה אלי רינה והתיישבה על הספה צמוד אליי "לזיין אתה אוהב, נכון?" הניחה יד על ירכי, מלטפת, משנה משום מה נושא.

שתקתי, אני חושב שאפילו הסמקתי.

"שתיקה כהודיה" המשיכה רינה, חייכה וחזרה לסיפור "אתה צודק, זה בדיוק מה שקרה, בבוקר שאחרי תמי באה אליי בוכה ואמרה שהיא מבקשת סליחה, שהיא מצטערת, היא מודה לי שאני מסכימה ללדת בשבילם ילד אבל היא לא היתה צריכה להצטרף אלינו למיטה, שזה לא בסדר שהיא שכבה ככה לידנו"

"רינה ניסתה להרגיע אותי" נכנסה תמי שוב לדבריה, "בלי הרבה הצלחה, בכיתי ובכיתי ושום דבר לא הרגיע אותי עד שבסוף היא הציעה שאם היא תקלט… אתה יודע, תכנס להריון, אז היא תשכב ככה לצידי" הסמיקה, בולעת רוק, וסיימה במהירות כאילו מנסה להוריד אבן מליבה "כשמישהו אחר מזיין אותי!"

כמו מטומטם לא הבנתי למה היא מתכוונת, "ואם היא לא תקלט?" שאלתי, סקרן, את תמי.
"אז הייתי צריכה להכריח את בעלי ללכת לרופא, להבדק" ענתה והמשיכה, "ואחרי שהיא סיפרה לי איך פינקת אותה אתמול הצעתי שאני… אהה" גמגמה "שאני אקיים את ההבטחה שלי אתך"

"שהיא תשכב אתך ואני אסתכל" הסבירה רינה, כאילו זה לא היה מספיק ברור.

האסימון נפל והייתי בשוק, "ומה עם בעלך?" שאלתי במין חשש כזה.

"קודם כל בעלי בטבריה והוא לא צריך לדעת!" קבעה בקול נחרץ ופשטה במהירות את החולצה שלה, נשארת בחזיה סקסית אדומה, "וחוץ מזה הוא  מניאק, מאז שרינה בהריון הוא לא נוגע בי, כאילו אני זאת שבהריון, כאילו אני טמאה, לא אכפת לו ממני, לא דואג לעונתי, כאילו אני לא שווה, תסתכל עליי יורם, תסתכל ותגיד אני לא שווה זיון?"

לא הייתי צריך לענות, הזיין שלי הזדקר, הרים אוהל שלא ניתן להסתיר במכנסיי ההתעמלות שלבשתי וענה במקומי, "שווה" גמגמתי והסמקתי "גם כוסית וגם שווה"

רינה קמה ומשכה אותי אחריה למרכז החדר "בואי" קראה גם לאחותה "בואי נפשיט את הגבר שלנו" המשיכה תוך שהיא מורידה לעצמה את החזיה.

תמי לא היתה צריכה הזמנה נוספת, קמה והורידה במהירות את החצאית הקצרה, המשיכה והורידה את החזיה ונצמדת אלינו בתחתוני הביקיני שלה שכתם קטן הסגיר שהיא כבר רטובה "זה מהמחשבה מה תעשה לי" לחשה לי בקול סקסי כזה כשראתה את המבט שלי בכתם שבתחתוניה ושלחה ידים אל עבר מכנסיי, מתחילה להפשיט אותי.

"את זוכרת שסיפרתי לך, כאן הוא עשה לי את תנוחת השוטר" סיפרה רינה לאחותה כשהיא פושטת את מכנסי הטייץ שלה ואחריהם את החוטיני הדק, נשארת עירומה, "עמדתי ככה" הראתה לתמי איך היא עמדה "והוא טחן אותי מאחור"

רינה חזרה אלינו ומשכה את הביקיני של אחותה, משאירה גם אותה עירומה ורגע אחרי גם אני נשארתי ורק השעון לגופי, "ברייטלינג" הצגתי אותו בגאווה, את השעון, "קבלתי מתנה מהוריי כשהשתחררתי מהצבא" אבל אותן עניין בכלל דבר אחר, הזיין המתוח שלי.

"אמרתי לך" אמרה רינה בחיוך "גדול, אהה"

"גדול" השיבה תמי, יורדת על הברכיים ומסתכלת בו מקרוב "הרבה יותר גדול משל קובי" ליטפה אותו בעדינות, הרימה מבט, הסתכלה אליי והסבירה "קובי זה בעלי" וחזרה ונישקה את העטרה המתוחה.

הייתי חרמן, עמד לי תותח ארוך קנה מוכן לירי, רק מלראות את שתי האחיות העירומות אפשר לגמור קל וחומר כשאחת מהן מלטפת ומנשקת את הזיין שלך.

תמי הכניסה את כל הזיין לפיה, מוצצת לי ומוציאה, "מצצת לו?" שאלה תמי.
"לא"
"מעדן" ליקקה את השפתיים "יאמי" הוסיפה וליקקה אותו לכל אורכו, "בואי, כדאי לך"
רינה הצטרפה, פעם זאת מוצצת ופעם זאת, הזיין שלי נמתח כאילו קיבל חיים משלו, מזדקף ומזדקר, ידעתי שאני לא אחזיק ככה הרבה זמן מעמד "הוא לא יגדל יותר" אמרתי "בואו!" ושתיהן הלכו אחרי לחדר השינה.

תמי שכבה על הגב ואני בין רגליה, רוכן מעליה כשישבני מורם ואני נשען על ידי, מתכונן, עוד שניה אני דוחף לה, תוקע את השטרונגול הנוקשה עמוק לחריץ הרטוב שבין רגליה, רינה שכבה לצידנו, על הצד, שדיה צמודים לגופה של תמי, ידה אוחזת בזין שלי ומכוונת אל המקום הנכון, משפשפת אותו בעדינות בין השפתיים המיוחמות, נותנת לי להרגיש עד כמה אחותה רטובה ושתיהן מתנשקות.

"את מוכנה אחותי" לחשה לה.
"כן" גנחה תמי בתאווה ופתחה עוד קצת את רגליה.

נעצתי את עצמי בתוכה בתנועת אגן חזקה, לא מחכה לאישור, דופק ונכנס, מחליק בין קירות נרתיקה הרטובים עד שכל הזיין היה נעוץ בתוכה, לוחץ עוד קצת ומרגיש את אגני נלחץ לערוותה ונעצר, נמתח ככה וקופא במקומי, לא זז.

רינה ליטפה אותה, מחליקה בכף ידה על שדיי אחותה וממוללת את הפטמה בין אצבעותיה "מחרמן" לחשה בקול מגרה ונצמדה עוד יותר, משפשפת את ערוותה באחותה "קובי היה מת אם היה רואה אותך ככה!" צחקה ואני התחלתי לפמפם.

דפקתי את תמי בכיף, שוכב עליה בכל כובד משקלי, מועך אותה, מרגיש את שדיה הרכות נלחצות אל גופי ומזיין, ניסיתי לנשק אותה אבל היא ברחה, "אני נשואה" לחשה, מתנצלת, אז נישקתי את רינה אחותה והיא נענתה, נשיקה צרפתית רטובה עם כל הטקס הקשור בה, רינה הכניסה את לשונה לפי ואני הכנסתי לאחותה, משחקים עם לשונותינו ואני לא מפסיק לרגע לפמפם, לטחון את תמי, שומע את גניחות ההנאה שלה ומתחרמן עוד יותר.

תמי באמת היתה מיוחמת, כנראה שהיא לא שיקרה שבעלה לא דאג לעונתה, עוד כמה נעיצות והיא גמרה, מודיעה בקול, צועקת!

הרגשתי את האצבע של רינה משחקת בחריץ שבין פלחי ישבני, לוחצת על פי הטבעת ואני בורח, נלחץ יותר לאחותה, משחקת בי, מרפה ושוב לוחצת, מכתיבה לי את הקצב, הרגשתי את שרירי נרתיקה של תמי מתכווצים סביב הזיין שלי, סוחטים "אני גומרת!" היא צעקה שוב וגם אני גמרתי, "קחי!" צעקתי והשפרצתי בתוכה, "קחי!!" מלאתי את נרתיקה בזרעי הריחני והחם.

אותו לילה הן סחטו אותי, לדעתי שתי האחיות נימפומניות. עוד לא הספקתי להתאושש, שוכב מתנשף על הגב בין שתיהן ורינה נצמדה אלי, מרגיש את שדיה הגדולים נמעכים אל צלעותיי, מלטפת את הזיין הרטוב והרופס ששכב מקופל בין רגליי ולוחשת בקול של ילדה מפונקת "ומה איתי? אני לא שווה זיון? לי לא מגיע?"  

"הלך לישון" אמרתי "תראי" הצבעתי לכיוון הגבר גבר הישן שלי.
את רינה זה לא בדיוק עניין "בואי אחותי" אמרה וירדה אל הזיין, מתחילה ללקק "בואי תעזרי לי"

כששתי אחיות כאלה שוכבות לידך עירומות ויורדות לך אפילו לזקן בן מאה היה נעמד, נצמדות ומלקקות, "יאמי" פלטה רינה אחרי שמצצה מציצה קולנית, "יאמי יאמי" החזירה תמי ושתיהן מצחקקות.

שכבתי ככה על הגב, ידים מאחורי הראש, עצמתי עיניים והתמסטלתי מהטיפול האישי שקיבלתי, לא הייתי צריך הרבה כדי שיעמוד לי מחדש, זיין מרשים ומפואר שהזדקר כמו עמוד חשמל גדול.

"גדול הזין שלו" שמעתי את רינה לוחשת לאחותה.
"כן, מתאים לי"
"את כבר חטפת!" ציחקקה רינה.
"אז מה, רוצה עוד" עברה תמי לקול מתפנק.
"יש לי רעיון" שמעתי את רינה ופתחתי עיניים "שתינו ביחד"
"תנוחת השוטר" קטעה אותה תמי, "זאת שסיפרת לי, אף פעם לא עשיתי את זה בעמידה וחוץ מזה זה מתאים גם לך להריון"

רצו שוטר, קיבלו שוטר. שתי דקות אחרי זה הן כבר עמדו בפישוק בסלון, נשענות על הקיר ואני עושה חיפוש חודרני על גופן, מקפיץ את השדיים התלויים תחתן ומנדנד אותם, מעביר אצבע בין הרגליים חודר לכוס ויוצא רק כדי ללחוץ להן על פי הטבעת ולהדליק אותן עוד קצת, עמדתי מאחוריהן כשבאצבע יד אחת אני מפמפם בכוס של רינה ובאצבע היד השניה בוחשת בכוס של תמי ושתיהן גונחות בהנאה.

"בוא תתקע לי" גנחה רינה בתשוקה.
"רגע" צחקתי "יש סדר, מי מכן הגדולה?"
"אני, ב-7 דקות" קפצה תמי.
בלי להוציא את האצבע מרינה נעמדתי מאחורי תמי, מכוון, "הגיל קובע" צחקתי ונעצתי את כל הזיין לתוכה.

תמי גנחה בהנאה ורינה פלטה "מניאק" בקול מתפנק והתחככה באצבע שלי התקועה בתוכה "זה לא הוגן, היא כבר קיבלה פעם היום"

"יש מספיק לכולם" אמרתי, פמפמתי במהירות כמה פעמים בתמי ועברתי לרינה, תוקע אצבע לכוס של תמי ותוקע את רינה באבחת אגן חזקה, נועץ את הזיין עד הסוף, שומע את גניחת ההנאה שלה ודופק במרץ.

הפעם היה תורה של תמי להתלונן "זה לא פייר, לא גמרתי" השתפשפה בחוזקה באצבע התקועה בתוכה "אני רוצה עוד!"

לא ספרתי כמה פעמים עברתי בין אחת לשניה, גם לא כמה פעמים הן גמרו, נהנות וצורחות בקול, מסתכלות זו על זו ומספרות אחת לשניה כמה זה טוב… מבקשות עוד ועוד.

אני לא יודע מאיפה קיבלתי את הכוח הזה, סופרמן! מזיין ולא גומר, אבל גם לסופרמן יש גבול, הרגשתי שאני בא ועברתי לכוס של רינה, מגיע לה, זיינתי מהר כמו שפן, סוחט את השדיים הגדולים שלה, נמתח בתוכה ומשפריץ, מרוקן את כל המטען שנצבר באשכיי עמוק עמוק בכוס הגועש שלה, מרגיש איך הוא נלחץ סביבי כאילו סוחט ומבקש עוד, עומד ככה ונותן לו להרגע, להצטמק בתוכה עד שיצא.

אחר כך שתינו קפה שחור עם שאריות הוופלות, רינה שתתה כמובן תה. ישבנו בסלון ושתי האחיות הנימפומניות שיחקו בפלייסטיישן, מתערבות, אפילו בלי לשאול אותי, מי שמנצחת תשכב איתי שוב.

"הוא לא יעמוד יותר" הזהרתי אותן אבל הן רק פטרו אותי ב"אל תדאג" והתחילו, התברר שגם רינה שחקנית לא רעה, היה קרב צמוד אבל בסוף תמי ניצחה גם אותה.

הן משכו אותי חזרה לחדר השינה והשכיבו אותי על הגב, שוב הן ירדו לי, בעבודת צוות, אבל כמו שחשבתי, הזיין לא נעמד!.
"צריך משהו יותר אגרסיבי" לחשה תמי לרינה "אני לא מוותרת"

"לפעמים" התערבתי "כשאני רואה בערוץ המבוגרים שתי נשים ב-69 נעמד לי כמו טיל" רמזתי להן, "אפילו כשאני עייף" הוספתי שקר קטן, מה אכפת לי, אם זה לא יעזור לפחות אזכה בהצגה טובה.

ראיתי שהן מסתכלות האחת על השניה, היה רגע של היסוס, "אף פעם לא עשיתי את זה" הסמיקה רינה, "זאת אומרת אני כן עשיתי אבל לא עם אחותי".

"אני לא מוותרת" הכריזה שוב תמי, "יאללה רינו'ש" פנתה לאחותה בקול מתפנק, "תמיד יש פעם ראשונה, בבקשה… בשבילי" ורגע אחרי הן כבר שכבו בתנוחה הידועה.

התיישבתי במיטה, הנחתי כרית גדולה מאחורי הגב והסתכלתי עליהן, הראש של האחת נלחץ לתלולית הערווה של אחותה, יורדות ומנשקות, מוצצות בקול את שפתי הכוס של השניה, דוחפות לשון ומשחקות בפנים "כן שמה, עוד" שמעתי את רינה מדריכה את תמי "יותר עמוק, ימינה… כן בדיוק שם!" ובלי משים התחלתי לשפשף לעצמי את הזיין שהתעורר לחיים.

לקח להן עוד קצת, נהנות זו מזו, אבל בסוף מה שהם רצו אכן עמד לי, תורן גדול וזקוף… מוכן במיוחד עבורן!

"עומד לי!" הודעתי בקול גאה ותמי לא חיכתה, השאירה את אחותה ותאוותה בידה ונעמדה מעליי, גופי בין רגליה המפושקות, נותנת לי להשקיף על היכל תענוגותיה המפתה, על החריץ הוורוד והרטוב המנצנץ  בין שפתיי הכוס הבשרניות והכהות, "מתאים לך" שאלה אותי בחיוך כשראתה את המבט החרמני בעיניי וירדה על הברכיים, כיוונה בידה את השרביט המתוח אל החריץ המגרה שבין רגליה והתישבה עליו, משתפדת! דוחפת את כל הזיין עמוק לתוך הכוס הרטוב שלה וגונחת גניחת הנאה ארוכה, יורדת עד שישבה על אגני, ישבנה נלחץ לגופי והתחילה לרכב.

שכבתי ונתתי לה לעבוד, מסתכל על שדיה שקופצים בקצב רכיבתה, עולים ויורדים בצליל חבטה, חש בקירות נרתיקה הרטובים שמשפשפים לי את הזיין ומרגיש איך הוא הולך ונמתח בתוכה.

תמי גנחה, נשענת בכפות ידיה על החזה שלי, שדיה קופצים כשהיא דוהרת על הזיין המתוח במהירות וגונחת בקול, גניחות הנאה שמדליקות אותי עוד יותר.

"אפשר גם?" הצטרפה רינה לחגיגה, מתיישבת לי על הפנים, דוחפת את הכוס שלה הישר לפי "תמצוץ לי!" צעקה בקול הכי חרמני ששמעתי ואני מצאתי בלשוני את כפתור תענוגותיה, אחזתי בין שפתיי את הדגדגן הנפוח שלה ומצצתי בתאווה.

צעקות ההנאה של שתיהן התערבבו, כאילו עושות תחרות מי צועקת יותר חזק, "אני גומרת!" הודיעה רינה ראשונה והרגשתי את הטעם בפי, "גם אני!" הצטרפה תמי וברגע שהיא גמרה גם אני גמרתי, ביחד, משפריץ בתוכה את שאריות הזרע שעדיין נשארו בבקבוקיי.  

ראיתי אותן מתלבשות ולא היה לי כוח לזוז, מתוך נימוס הצעתי שאני אקח אותן הביתה ולשמחתי הן סרבו, "באנו באוטו של תמי" הסבירה לי  רינה. ליוויתי אותן לדלת, נשיקת פרידה לרינה, תמי שוב סרבה בתרוץ שהיא נשואה, וחזרתי למיטה, לדעתי נרדמתי עוד לפני שהן גמרו לרדת במדרגות.

רינה נעלמה!! כשנפרדנו ביום חמישי קבעתי אתה להפגש ביום ראשון בערב בבית הקפה, האמת שרציתי שנפגש קודם, למה לא אם אפשר לזיין?, אבל היא אמרה שהיא לא יכולה כי אמא שלה באה לעשות אתה את השבת.

חיכיתי בבית הקפה עד שסגרו והיא לא הגיעה, פתאום הסתבר לי שאני לא יודע איפה היא גרה ואפילו לא את הפלאפון שלה, ישבתי בבית הקפה שעות, חוזר יום אחר יום, מחכה אולי היא תגיע אבל כלום, נאדה (כלום בספרדית).

אחרי כשבועים חיכה לי מכתב בתיבת הדואר, חותמת של דואר טבריה אבל אין כתובת מאחור.

ישבתי בבית הקפה, פתחתי וקראתי, רינה כתבה שהיא מצטערת שעזבה ככה בלי להגיד שלום אבל היא הפילה את התינוק! ביקשה שלא אדאג, זה לא בגללי ובטח לא בגלל הזיונים שלנו, הרופא בבית החולים גילה שיש לה פגם גנטי ושהוא בכלל לא מבין איך היא נקלטה במקור, איך היא הצליחה להיכנס להריון, עוד כתבה שבבדיקה שעשו לאחותה גילו שגם לה יש את הפגם הזה רק שרופאת הנשים שלה לא עשתה את הבדיקה הנכונה.

ניגבתי דמעה, פעם ראשונה שבכיתי בגלל בחורה, הרמתי את העיניים והיא ישבה שם מולי, דליה, רחוקה ממני רק שולחן אחד.

הדבר הראשון שראיתי זה את הראש שלה, שיער שחור קצר, קארה נדמה לי שקוראים לתספורת שלה, אף סולד ועיניים ירוקות עם המבט העצוב הזה שכאילו צועק בקול "אני עצובה! אני בודדה! בואו תתחילו איתי!"

משם ירדתי במהירות לחזה, כמו כל גבר מצוי, חזה קטן מתחת לחולצת טריקו צמודה המבליטה את הפטמות הנוקשות, הולכת בלי חזיה!
נעמד לי! יותר משבועים שלא זיינתי, וחוץ מזה אף פעם לא שכבתי עם מישהי עם חזה קטן אז הגיע הזמן לנסות.

הפעם לא חיכיתי, "יהורם" ניגשתי והצגתי את עצמי, מדגיש את האות ה שבשם, "בן 25, מפתח אפליקציות" המשכתי, בדרך כלל התואר הזה עושה רושם על בנות הרבה יותר מסתם מתכנת, "אני גר קרוב והמקרר מלא בבירות, בא לך לרדת על איזו בירה קרה?"…