קוראים לי ג'וני, חייל מארינס משוחרר ועוד רגע אגשים חלום ישן, חלום שליווה אותי עוד מימיי ילדותי, חלום שהחזיק אותי ברגעים הכי קשים שלי באפגניסטן ועיראק, עמדתי ליד אמא שלי, ששכבה עירומה על השולחן בחדר האוכל ורגליה מפושקות מולי לרווחה, אוחז את הזין המתוח שלי בידי ומצמיד אותו לחריץ הכוס שלה, הכוס של האמא שלי, הפתח שממנו יצאתי לאוויר העולם, משפשף אותו בין השפתים הרגישות ומחרמן עוד קצת את שנינו, מושך את הרגע, מתכונן לנעוץ את עצמי בתוכה במכה חזקה…
הכל התחיל בכלל בחורף של כתה ז', בחוץ השתוללה סופת ברקים ורעמים שזקני נבדה לא זוכרים כמוה, רעם אדיר העיר אותי באמצע חלום אימה, "מציל" אותי מפרדי קרוגר, אותו רוצח הסדרתי מרחוב אלם, שרדף אחרי בחלום.
קמתי מהמיטה מבוהל והחלטתי לרדת למטבח להרגע עם כוס חלב ואיזה בראוניז', עוגית השוקולד הטעימה שאימי מכינה.
הלכתי, מנומנם, ועצרתי בקצה המדרגות, רעש משונה נשמע מכיוון המטבח החשוך, נהימות וגניחות.
ברק האיר פתאום את המטבח ועל שולחן האוכל הגדול ראיתי את אמא שלי שוכבת עירומה כשאבא שלי עומד צמוד בין רגליה וישבנו הלבן נע קדימה ואחורה.
שוב נהייה חושך, שמעתי את צליל טפיחה, שאז נשמע באוזניי כאילו הוא מכה בה, ואת הגניחות החזקות של אמא שלי, שנשמעו כאילו היא מתלוננת, ולא הבנתי מה קורה.
עוד ברק הבזיק והאיר את המטבח, את אותו המראה, "אבא, מה אתה עושה לאמא? למה אתה מכה אותה??" התפרצתי לעברם, צועק ומכה באבי באגרופיי הקטנים.
הייתה מהומת אלוהים, אמי בכתה בקול, אבי העיף אותי בידו לפינת החדר, צועק ושולח אותי לחדרי, עומד וכאילו מנסה לזוז אבל לא מצליח, כאילו תקוע במקומו, אז לא הבנתי למה אבל היום אני יודע שזה הזין שלו שהיה תקוע בכוס שהתכווץ ולא רצה לעזוב.
אחר כך אמא שלי באה אליי לחדר, עטופה בחלוק, והתחילה "למרוח" אותי במילים יפות, בוכה ומספרת לי כל מיני סיפורים, מנסה לשכנע אותי שזה לא כמו שזה נראה, שאבא אוהב אותה ושהוא לא הרביץ לה, מלטפת אותי ומרגיעה עד שנרדמתי.
שתי תובנות היו לי בפגישה השביעית עם מרי, פסיכולוגית הילדים שאליה נשלחתי לאחר המקרה כדי שלא תשאר לי טראומה לכל החיים ושהסבירה לי שככה זה אצל מבוגרים שאוהבים, שאבא שלי עשה מה שעשה בגלל שהוא אוהב את אמא שלי ולא להפך ושגם אני יום אחד אעשה כאלה דברים לאשתי, התובנה הראשונה שגם אני אוהב את אמא שלי ויותר מזה שגם אני רוצה לעשות לה את אותו הדבר שאבא שלי עשה לה! והשניה מה אני באמת צריך להגיד למרי כדי שהיא תרד ממני ואוכל שוב ללכת לשחק בייסבול במקום הפגישות המציקות והמיותרות מבחינתי.
חצי שנה אחרי שסיימתי את הטיפול הזה אבא שלי עזב את הבית ונעלם מחיי, כמו תמיד כשהוריי רבו נשלחתי לחדרי אבל הפעם הקשבתי בסתר מראש המדרגות, הסתבר שאמא שלי תפסה אותו על חם בחדר הכביסה עם השכנה, החברה הכי טובה שלה, ובגלל שזאת לא הייתה הפעם הראשונה היא זרקה אותו לכל הרוחות.
אבי נעלם באלסקה הרחוקה ואותי שלחו שוב למרי, הפסיכולוגית, רק שהפעם הבנתי מהר יותר מה אני צריך להגיד כדי שתרד ממני.
מה להגיד אולי הבנתי אבל מה לא להגיד לא הבנתי, באחד הערבים חיבקתי את אמא שלי ובתום ילדותי כזה אמרתי לה "אמא, אני אוהב אותך, אני רוצה לעשות אתך כמו שאבא עשה" ושוב הייתה מהומת אלוהים בבית, אמא שלי צעקה שאני סוטה כמו אבא שלי, שזה גילוי עריות, רק שאז לא בדיוק הבנתי מה זה בדיוק, ושוב נשלחתי למרי הפסיכולוגית שהצליחה לעשות עליי עוד בוכטה יפה של דולרים אבל לא הצליחה להעלים ממני את הרצון לזיין את אמא שלי.
סיימתי את התיכון ובפרץ של מרד נעורים במקום ללכת לקולג' התגייסתי עם עוד שבעה חברים למארינס.
אמא שלי כמעט התעלפה אבל שום דבר לא עזר לה, אחרי תקופת טירונות קצרה בקוונטיקו שבוירג'יניה נשלחתי לאפגניסטן, שם איבדתי את החבר הראשון במארב של הטאליבן, ומשם עברתי לעיראק, מאבד עוד אחד מחבריי בסמטאות העיר פלוג'ה.
מה שהחזיק אותי בתקופות הכי קשות היה הרצון לחזור הביתה ולזיין את אמא שלי, הייתי חולם על זה בלילות הארוכים במארב ומפנטז מה אני אעשה לה בזמן הפטרולים האין-סופיים בדרכי המדבר השוממות.
שבועיים לפני שהייתי צריך להשתחרר ולחזור לארצות הברית תפס אותי מטען צד גדול שהעיף והפך את ג'יפ ה-האמר שנסענו בו, אני זוכר פיצוץ גדול, אנשים צועקים, אחר כך שקט שעטף אותי וכשהתעוררתי שכבתי בבית חולים צבאי בגרמניה.
שכבתי שם פצוע, מוקף באחיות שטיפלו בי במסירות אבל הייתי בדכאון, כלום לא עניין אותי עד שדיאנה, אחות כושית טובת לב מפילדלפיה החליטה להוציא אותי מהדכאון שבו הייתי ובאחד הלילות, כשהיתה במשמרת, כיבתה את האור בחדר, סגרה את הווילון סביב המיטה, הוציא לי את הקטן והתחילה לשפשף, לעשות לי ביד עד שצמחה לי זקפה אדירה ורק אז התפשטה ועלתה על המיטה שלי, השתפדה על הזקפה שבנתה, דוהרת עליי ושדיה קופצים, מזיינת אותי וגונחת בהנאה, גומרת בקול ומוכיחה לי שעוד כוחי במותניי, שהגבר גבר שלי לא נפגע ושאני עדיין מסוגל להשביע כל אשה מיוחמת.
אחר כך נשלחתי לבית ההבראה הצבאי, מנסה שוב את תרגיל דיאנה על אחת האחיות המקומיות, מראה לה את הצלקות בבטן ובקול בוכה מספר לה שלא עומד לי ושאני לא יודע מה יהיה עם המה-שמו שלי, מצליח לשכנע ומוריד אותה למציצה, נותן לה לבדוק מאיפה משתין הדג, צועק "הללויה" כשפתאום "התחולל נס" והזין שלי הזדקר ונמתח, ודופק אותה בהנאה במחסן התרופות, טוחן אותה בדוגי סטייל פראי וסוחט ממנה שתי גמירות קולניות לפני שגם אני גמרתי והשפרצתי בתוכה.
חזרתי הביתה, חייל משוחרר עם צלקות בבטן ועיטורים על החזה, מציג בגאווה את לב הארגמן שקיבלתי ואת אות מלחמת אפגניסטן ואות מלחמת עיראק אבל זה לא הרשים אף אחד.
העברתי את הזמן בעיקר בבריכה הקטנה שליד הבית, צף על מזרון הגומי במרכז הבריכה ומשתזף.
החברים מבית הספר כבר לא היו, חלקם הלך לקולג' וחלקם עזבו, והבנות שנשארו כולן כבר נשואות. השתעממתי, מחפש קצת אקשן, מחפש איזה בילוי טוב ובסוף מצאתי את עצמי תמיד גומר בחדר שלי, רואה סרט כחול במחשב ועושה ביד.
ערב אחד, כשנמאס לי לעשות ביד, נסעתי לחוות הבנות של פגי-סו, בית זונות שעבור חופן דולרים נתן לי גוד-טיים. בחרתי לי סינית קטנה וחמודה משורת הבנות שנעמדה מולי, לכבודי, מיי-לין שמה, ועליתי איתה לחדרה.
היו לה, לסינית שלי, שדיי אגס מדליקים מעוטרים בפטמות כהות ונוקשות וכוס צר, דפקתי אותה בהנאה, שוכב עליה, מוחץ אותה ומפמפם בלהט, מרגיש איך היא מכווצת את הכוס השרירי שלה באומנות סביב הזין המתוח שלי, מעבירה בי זרמים שלא הכרתי וסוחטת ממני גניחות הנאה חזקות עד שלא יכולתי יותר והשפרצתי, גמרתי בתוכה בהנאה, מרוקן בתוכה את כל המטען שצברתי.
אחרי שבועיים נוספים, כשכלום לא קרה, התחלתי לדבר על לחזור לשרות, להתגייס שוב לחיל הנחתים, "פעם מארינס, תמיד מארינס" אמרתי לאמא שלי את מה שסמל המחלקה תמיד אמר לי והיא הזדעזעה, מנסה לשכנע אותי לרדת מזה וללכת ללמוד או לחפש עבודה אחרת.
הדיבורים שהתחילו אולי כבדיחה הפכו יותר ויותר מוחשיים. ערב אחד, כשחזרתי שוב מהחווה של פגי-סו אחרי שחגגתי על אנט הצרפתיה, רוקד בישבנה המוצק את הטנגו האחרון בפריז וממשיך ותוקע אותה עד ששרה מרוב אושר את המארסֵיֶיז, ההמנון הצרפתי, הודעתי לאמא שלי שמחר אני הולך לפגוש את מפקד המחלקה שלי, שחזר בדיוק לחופשת מולדת בעיר הסמוכה, ולבדוק איתו את האפשרות לחזור לפלוגה.
אמא שלי בכתה, כמו תמיד, מנסה שוב להסביר לי שאני הבן היחיד שלה והיא תמות אם יקרה לי משהו, שאני כבר נפצעתי ובכלל תרמתי כבר את תרומתי לאומה, וכמו תמיד זה לא בדיוק עזר לה.
בבוקר, לפני שנסעתי, אמא שאלה אותי במין זהירות כזאת "תגיד לי בן" ככה תמיד היא קוראת לי, בן ולא ג'וני שהוא השם שנטבלתי בו, "מה אני צריכה לעשות כדי שלא תתגייס?".
יותר טוב מזה לא יכולתי לבקש, כאילו הרימה לי להנחתה, כל הפנטזיות שלי מלילות השמירה הארוכים רצו לי מול העיניים, ידעתי בדיוק מה אני רוצה ואני בטוח שלא לזה היא התכוונה, הפעם ידעתי גם מה זה גילוי עריות אבל באמת שלא היה אכפת לי, "אמא" התחלתי, סורק אותה במבטי, השדיים כבר לא זקופים כמו שהיו פעם והישבן קצת יותר מרופד אבל עדיין אישה עסיסית ומושכת, "את זוכרת שרציתי לאהוב אותך כמו שאבא אהב אותך באותו הלילה" אמרתי, בטוח שהיא זוכרת, "אז זה מה שאני רוצה!".
ראיתי אותה מחליפה צבעים, "מה?" התממה, כמעט נחנקת, עושה עצמה לא מבינה, "בן, על מה אתה מדבר?"
"אז" הזכרתי לה "בכתה ז', בליל הברקים והרעמים כשתפסתי אותך ואת אבא מזדיינים על השולחן במטבח, זוכרת?" הפסקתי לרגע, בוחן את ההבעה שעל פניה, "את והפסיכולוגית שלך הסברתם לי שזה בסדר, זאת אהבה" הוספתי במין גיחוך, "אז את יכולה לבקש ממנה את הכסף בחזרה כי זה מה שאני רוצה, לעשות אתך אהבה על השולחן במטבח, בדיוק כמו שראיתי את אבא עושה אתך!".
שוב הייתה מהומת אלוהים, שוב אמא שלי הסבירה לי שאני סוטה, אפילו יותר גדול מאבא שלי, שוב למדתי שזה אסור מהתנ"ך ובכלל זה גילוי עריות ושוב היא פרצה בבכי, רק שהפעם לא התרגשתי, "תראי אמא" קטעתי אותה בקול קר, מנסה להשמע הכי קר ואדיש שאפשר, "עכשיו אני נוסע לפגישה! את יודעת את מספר הטלפון הנייד שלי אז יש לךְ זמן להחליט עד שאני פוגש אותו!" העמדתי לה אולטימטום, "אם תחליטי שאת מסכימה תצלצלי ותודיעי לי כי אחרי שאני מתחייב זה כבר מאוחר!" הנחתי חרב על צווארה.
אמא שלי התקשרה בדיוק כשהחניתי את האוטו בחניון המסעדה שבה קבעתי את הפגישה, קודם ניסתה שוב לשכנע אותי, בוכה ומפעילה את כל הטריקים הנשיים שהיא מכירה ובסוף, כשלא השתכנעתי, היא נכנעה, "בסדר" לחשה ושמעתי אותה מתאפקת ומנסה שלא לבכות.
"מה בסדר?" חקרתי.
"בסדר אני מסכימה"
"מסכימה למה?" הקשיתי.
"די בן, אתה יודע" התחננה.
"אמא, אני רוצה לשמוע!" לא ויתרתי.
"לשכב ככה בשבילך" לחשה, כאילו פוחדת שישמעו אותה.
"ו.." לא הרפיתי.
"ושתעשה לי את זה" לחשה שוב.
"לעשות לך מה? אני רוצה לשמוע בדיוק למה את מוכנה, בפרוט!" התעלקתי עליה.
"לשכב על השולחן, כמו ששכבתי עם אבא, ולתת לך לזיין אותי… בסדר?" היא צעקה בקול מובס.
"יופי" אמרתי בקול קר והרגשתי איך נעמד לי התותח, "אני שמח שהסכמת, עכשיו אני נכנס לפגוש את ביל, המפקד שלי לשעבר, לשתות איתו איזה בירה או שתים ובדרך חזרה אני אתקשר ואגיד לך מה את צריכה לעשות".
שלוש פעמים התקשרתי בדרך חזרה. בפעם הראשונה, בערך שעה לפני שהגעתי הביתה, שלחתי אותה להתרחץ ולהתבסם. בפעם השניה, כשראיתי את אורות העיירה מרחוק, להדליק נרות במטבח ולכבות את כל האורות בבית, ובפעם האחרונה, רגע לפני שנכנסתי לחניה שלנו, שלחתי אותה להתפשט ולשכב עירומה על השולחן, לחכות לי כמו אז, כשתפסתי אותה ואת אבא, "תשכבי ברגליים מפושקות אל מול הדלת ותחכי לי" אמרתי וסגרתי.
כשנכנסתי הביתה הכל היה חשוך, כמו שביקשתי, רק מהמטבח נצנצו אורות הנרות. התקרבתי, נבלע בחשיכה, רואה ואינו נראה, והסתכלתי עליה, שוכבת על השולחן ברגליים מפושקות, מוכנה לקראתי בדיוק כמו שביקשתי.
הדלקתי פנס שקניתי בדרך, מאיר עליה, לרגע היא נבהלה וניסתה להתיישב ולכסות את מערומיה, "תרגעי, זה אני" אמרתי, מכבה את הפנס ומדליק שוב, "תשכבי ותחשבי שזה אור הברקים" הארתי על שדיה שעלו וירדו בקצב נשימתה המהירה, המתנשפת, ושוב כיביתי והדלקתי את הפנס, יורד לאט עם קרן האור לאורך הבטן, מכבה ומדליק עד שהגעתי אל בין הרגליים הפשוקות מולי, מאיר ומתמקד בכוס, מתחיל במשולש פלומת השיער המעטרת את החלק העליון שלו, יורד לשפתיים הכהות והנפוחות, ועוצר בפס הורוד הבוהק המנצנץ באור הפנס, "תחזיקי את הברכים בידים ותפשקי יותר" ציוותי והיא עשתה, פותחת יותר את רגליה ומגלה עוד יותר מהוורוד שבין שפתי הכוס.
"כשהייתי בתיכון חלמתי על הרגע הזה" אמרתי לה כשאני מוריד את חולצת הטריקו שלבשתי וזורק אותה לפינת החדר, "כשהייתי בטירונות חשבתי איך תשכבי ככה" המשכתי וחלצתי את מגפיי הבוקרים שלרגליי, "באפגניסטן הייתי שומר ומתכנן מה אני אעשה לך" הורדתי את הג'ינס שלבשתי, "ובעיראק לא נרדמתי לפני שפנטזתי על הרגע שבו אני אתקע לך" פשטתי את תחתוני הבוקסר שלי וזרקתי גם אותם לפינה, נעמד לצידה וחושף בפניה את הזין הגדול שלי שעמד מתוח ומוכן, זקוף ונוקשה, "תראי" הדלקתי את הפנס והארתי את זקפתי, משפשף את הזין המתוח בעדינות כדי שיעמוד עוד יותר "מה את אומרת, מתאים לך?!"
היה לי זין גדול, לכל הדעות, אבל באור המהבהב של הפנס הכבה ונדלק, הוא נראה גדול עוד יותר. שמעתי את אמא שלי בולעת רוק, הארתי על פניה וראיתי את המבט המופתע בעיניה, עברתי והתייצבתי מולה, מול הכוס החשוף, עמדתי כמו שאבא שלי עמד אז ונגעתי עם העטרה המתוחה בין השפתיים, משפשף בעדינות ומרגיש להפתעתי שהיא רטובה.
עוד רגע אגשים חלום ישן, חלום שליווה אותי עוד מימיי ילדותי, חלום שהחזיק אותי ברגעים הקשים באפגניסטן ועיראק, עמדתי ליד אמא שלי ששכבה עירומה על השולחן בחדר האוכל ורגליה מפושקות לרווחה לכבודי, מצמיד את הזין המתוח שלי לחריץ הכוס שלה, הכוס של האמא שלי, הפתח שממנו יצאתי לאוויר העולם, משפשף ומחרמן עוד קצת את שנינו, מתכונן לרגע השיא, רואה את המתח על פניה לאור אורות הנרות המנצנצים, אוחז במותניה, מתכונן ו…באבחת אגן חזקה נעצתי בתוכה את כל הזין הזקור, לוחץ ותוקע את האיבר המתוח למעמקי נרתיקה עד שכולו היה בפנים, עד שלא יכולתי יותר.
גניחת ההנאה שלה הפתיעה אותי, לא ציפיתי, חשבתי שתשכב שם כמו בול עץ, עמדתי תקוע בתוכה ולא זזתי, נהנה מהרגע, מחלום הילדות שהתגשם, מהפנטזיה שהתממשה, עוד גניחת הנאה החזירה אותי למציאות, "תזיין, בן" אמא לחשה לי בתאווה, "כבר שנה שלא זיינו אותי באמת" המשיכה "מייקל, זה שאני יוצאת לרקוד איתו, הוא אולי רקדן טוב אבל במיטה הוא סמרטוט, רק תנוחה מיסיונרית וגם אז גומר עוד לפני שהתחממתי, לא מצליח לעשות לי את זה" התוודתה, לוחשת כאילו היה זה סוד נורא, "שכחתי כבר איך זה לגמור באמת" צחקה לעצמה, "אני רוצה לגמור כמו פעם, כמו עם אבא שלך, לצעוק!"
התחלתי לזיין והיא המשיכה לגנוח, בקול, "כן, הוא גדול, עוד, תמשיך" פמפמתי במהירות, מגביר את הקצב, מרים את רגליה ומניח אותן על כתפיי, מרגיש איך הכוס שלה מתכווץ סביב האיבר שבתוכו, מחבק את רגליה, נצמד אליה יותר ודופק בלהט, חזק ומהר, שומע את אגני מכה בישבנה, אותן טפיחות כמו אז, כמו ששמעתי באותו הלילה, וזה חירמן אותי עוד יותר.
"תשחקי לך בפטמות" ציוויתי אבל היא לא צייתה, "תשחקי!" חזרתי שוב ושום דבר לא קרה.
הצלפתי עם ידי על ישבנה, מכה מצלצלת וכואבת "אייי!" אמא צעקה, מופתעת, "מניאק" הוסיפה בלחישה והתחילה לשחק, ממוללת את הפטמות בין אצבעותיה.
"של מי יותר טוב, שלי או של אבא?" שאלתי,
אמא לא ענתה.
"של מי?!" חזרתי בתקיפות.
"מניאק, סוטה"
"של מי?!" הפלקתי לה שוב,
"של שניכם" התחמקה "אותו דבר".
התכופפתי אליה, מקרב את הרגלים שלה לעבר החזה שלה ומרגיש איך הכוס שלה נמתח עוד יותר סביב הזין החוגג בתוכו "תשובה לא טובה" לחשתי בארסיות לעברה ותפסתי בפטמותיה, צובט ומסובב.
"איי!" אמא צעקה בכאב.
"של מי יותר טוב?!?" זיינתי אותה במרץ.
"שלך!" היא צעקה "כן, ככה, אני אוהבת גברים שדופקים אותי חזק… כן, הנה, אני גומרת!"
אמא שלי גמרה, רעד עבר בגופה והכוס שלה הפך חם ורטוב יותר, "אני גומרת!" צרחה בקול, לא שולטת בעצמה, "אל תפסיק, כן, כן, כ-ן-!!" ובבת אחת היא נרגעה.
עצרתי גם אני אבל לא יצאתי, הזיין המתוח רטט בתוכה, נמתח בקפיצות קטנות, "גמרת אמא?" שאלתי, יודע את התשובה ומחייך מאוזן לאוזן בגאווה, עומד תקוע בתוכה ומתחיל לזיין בתנועות קטנות ואיטיות.
"כן" היא לחשה.
"אני לא" עניתי ותקעתי אותה בתנועות ארוכות יותר, כמעט יוצא ושוב תוקע לתוכה במכה חזקה שמרעידה את גופה ובעיקר את שדיה הגדולים, מחליק בכוס הלח והשמנוני, סוחט ממנה וממני גניחות הנאה כשאני מפמפם אותה באיטיות מהנה, יוצא ונכנס בכוס של האמא שלי.
סחטתי ממנה גמירה נוספת לפני שהתחלתי לזיין במהירות, לש את שדיה העסיסיים והפעם מפמפם במרץ, רוצה לגמור ומרגיש שזה בא לי, "את נהנית?" שאלתי בלהט.
לא הייתה תשובה.
"שאלתי אם את נהנית?!" עצרתי וצבטתי לה בחוזקה בפטמה.
"איי, כן!" אמא צעקה "כ-ן-ן-ן, תמשיך!"
המשכתי, מזיין במהירות, מרגיש שזה בא ונמתח בתוכה, קופא במקומי, לא זז אבל מ-ש-פ-ר-י-ץ, ממלא אותה בזירמתי הרותחת!
למחרת שלחתי טפסים להרשם לאוניברסיטה המקומית וניגשתי ל"וולמארט", התראיינתי והתקבלתי למשרת סגן מנהל מחלקת הירקות.
בערב, בבר, פגשתי את דיאנה, כוסית בלונדינית עם שדיים גדולים שהתענינה רק בדבר אחד, בכלי המפואר שבין רגליי. אחרי כמה דרינקים הלכנו לדרייב-אין, לסרט ישן, "הצגת הקולנוע האחרונה", ישבנו במושב האחורי, מתמזמזים ומתנשקים, ידה במכנסיי וידיי בכל גופה, פולש לתחתוניה ולש את שדיה ששחררתי מהחזיה, וכשעל המסך הגדול סיביל שפארד המהממת התפשטה על המקפצה אני הפשטתי את דיאנה.
את המשך הסרט כבר לא ראיתי, הייתי עסוק בלזיין אותה, נועץ בה בפראות את הזין שלי, דופק בלהט במושב האחורי החורק, מתחרמן מגניחותיה, מרגיש איך כל האוטו מתנדנד, בדיוק כמו המכוניות שלידנו.
כשחזרתי הביתה, מתגנב בשקט שלא להעיר את אמא שלי, מצאתי אותה מחכה לי בסלון, יושבת על הכורסה לבושה בחלוק סקסי שלא ראיתי אותה לובשת מאז שאבא שלי עזב, חלוק שלא הסתיר הרבה ממכמניה, "חיכיתי לך, בן" אמרה בצרידות, בקבוק וויסקי חצי ריק בידה, "בוא" אמא אחזה בידי וגררה אותי אחריה לחדר השינה שלה, "בוא תאהב אותי שוב כמו אבא!"
היה לי מקרה דומה שנמשך 4 שנים
יכול לשתף מעט? מעניין 😉
אתה יכול לפרסם את הסיפור?
אריה מקסים שלי, תקצר את הסיפורים הרגת אותנו
מה שעושה את אריה הכותב הכי טוב באתר (בנוסף לכישרון הכתיבה כמובן) זה הפירוט והאורך של הסיפורים.
אני מתה על הסיפורים הארוכים
אל תעיז לקצר.
ארוך זה טוב 😉
פנטסיה יםה אבל ישן מאוד אם אני לא טועה..
אכן ישן.. לקוח מאיזה אתר
אבל …תמיד נחמד להיזכר
סיפור שאני פרסמתי בעבר באתר שנעלם ואני עורך ומפרסם מחדש (כמו עוד כמה סיפורים שכבר פורסמו וכמה שבדרך)
אריה