אודישן – חלק א

עלילת הסיפור, הדמויות הנזכרות בו ושמותיהן הם כולם פרי דימיוני.  כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות של אנשים אמתיים, חיים או מתים, הרי הוא מקרי בהחלט.

לפני כשנה…

הלימוזינה נעצרה בשולי השטיח האדום והדלת נפתחה, שירה יצאה ראשונה, מותחת ומיישרת את השמלה הלבנה שלה, שמלה ארוכה וצמודה המבליטה את חמוקי גופה המגרים, אומנם לא מלכת היופי אבל סגנית שניה, מחשוף נדיב מקדימה שמבליט זוג שדיים זקופים ומפוארים, מחשוף גדול מאחור שמציג גב בנוי לתפארת ושסע ארוך בצד שיבליט את רגליה הארוכות בכל צעד שתצעד איתי על השטיח.

חיכיתי עוד רגע ויצאתי גם אני, מחייך את החיוך המקצועי שלי מול הבזקי המצלמות הרבות המתרכזות בי ושומע את הצווחות ההולכות ומתגברות "גבי, גבי" ואפילו "גבי תעשה לי ילד" מבנות הטיפש-עשרה שבקהל ולא רק הן, גם מיותר מבוגרות.

שירה התקרבה ונעמדה לצידי, צמודה, שולחת יד מהססת ואוחזת בכף ידי ואני מחזיר לה באחיזה משלי שמעודדת אותה להצמד עוד יותר. "גבי, גבי, סליחה" נדחף לעברי המיקרופון הראשון כשהתקדמנו ככה יחד כמה צעדים, "האם לדעתך תזכה בפרס השחקן המצטיין?" המשיכה ושאלה אותה כתבת חייכנית של תכנית בידור מוכרת.

"בעזרת השם" פניתי לעברה ושלחתי חיוך, אני לא אדם דתי אבל עניתי לה בדיוק כמו שהסוכנת שלי ואשת יחסי הציבור הכינו אותי לענות, "כל המועמדים הפעם מצויינים והתחרות קשה יותר מהשנה שעברה" המשכתי באותו נאום מוכן מראש, בדיוק כמו הדף המונח בכיסי ובו נאום הנצחון "הספונטני" שלי שבו כל מילה נבחרה בקפידה על ידי אשת יחסי הציבור כולל למי להודות ראשונה, לסוכנת שהשיגה לי את התפקיד כמובן, ואחריה לבמאי ולמפיק ורק אז לאבא ואמא.

המשכנו להתקדם, לאט, עוצרים לשניה מול עוד כמה צלמים ונותנים להם את הפוזות המתאימות, כולל חיבוק שחיבקתי את שירה והצמדתי אותה אלי, מסנן לעברה שלא ישמעו "זה יעלה לך" והיא מסננת חזרה, "אני מוכנה לשלם" ומחייכת באושר.

מול קצינת האופנה עצרנו שוב, הנחיה ברורה של הסוכנת שלי שהיא לא במקרה גם הסוכנת של שירה. עצרנו לא בגללי, אני כבר לא צריך את זה וחוץ מזה הסטיליסטית שלי היא חברה של קצינת האופנה ומדליפת הרכילות הראשית שלה וזאת לא תרצה להסתבך איתה, לא איתה ובטח שלא איתי☺, עצרנו בשביל שירה, היא מאד צריכה את זה, מילה טובה של קצינת האופנה על השמלה שלה חשובה לה, לה ולמעצבת שהשאילה לה את השמלה והבטיחה לשירה שאם קצינת האופנה תזכיר את שמה לטובה שירה תשמש כפרזנטורית שלה במשך שנה לפחות, ראיתי את החיוך הקטן של קצינת האופנה והמבט השואל ועשיתי "כן" עם הראש, כן קטן, לא מורגש למי שלא מחפש אותו, אבל החיוך שהתרחב על פניה של קצינת האופנה הבהיר לי שהיא הבינה ואני? אני חייכתי לעצמי, הרגע הרווחתי עוד זיון, ההסכם שלה ושלי, קצינת האופנה תציג את השמלה של שירה בתוכנית ותחמיא לה, תתן לשירה עוד כמה דקות תהילה שכל כך חשובות לה, תתן למעצבת, ששירה לחשה לה את שמה, את הפרסום המיוחל ובתמורה אני אתן לה לנרתק אותי, ככה היא קוראת לתנוחה הזאת שהיא משופדת עלי ודוהרת אל האורגזמות שלה, כן אורגזמות, ברבים, וכן, אני יודע שקצינת האופנה נשואה ואפילו אמא טרייה אבל מה אכפת לי? זיון טוב זה כל מה שמעניין אותי, וקצינת האופנה היא בהחלט זיון משובח, ואם היא מסכימה מי אני שאתנגד?

ממרומי המטר שמונים ושמונה שלי, וצמוד כל כך לשירה, לא יכולתי שלא לראות את העמק הקסום שבין שדיה של שירה הנמוכה ממני בעשרים סנטימטר לפחות, לבהות בו, להרגיש איך נעמד לי ולחייך, לחייך כי הלילה אני הולך לראות הרבה יותר מהעמק הקסום הזה שלה, הלילה אני הולך לראות גם את שתי הגבעות המפוארות שיוצרות את העמק ולא רק אותן, הלילה אני הולך לראות את שירה עירומה ולא רק לראות, אני גם הולך לרכב עליה, לזיין אותה כמה שאני רוצה ואיך שאני רוצה, כן, הלילה שירה הולכת לשלם בגופה על הפרסום שאני מעניק לה ומצידי אתם יכולים לקרוא לי 'מניאק', 'נצלן' ואפילו 'סוטה' אבל ככה זה אצלנו, אין מתנות חינם! הסוכנת שלי לא עובדת חינם, אשת יחסי הציבור לא עובדת חינם, הסטיליסטית לא עובדת חינם וגם אני לא בעל צדקה או גמ"ח, גם אני דורש תמורה לשרותיי וכאשר אתה צעיר וחסר כל אין לך ברירה ואתה משלם בגופך ואת זה אני יודע מניסיון…

פעם, לפני כמה שנים….

"טלילה, תמונה" צעקה כתבת מדור הרכילות בעיתון נשים מוכר וטלילה, אוחזת בידי, הסתובבה לעברה, "תחייך!" היא סיננה בין שיניה ואני, חנוט בחליפה המהודרת ששכרתי במיטב כספי, חייכתי את החיוך שהתאמנתי עליו כל כך הרבה מול המראה אל עבר הכתבת והצלם שמולנו.

"טלילה, מי לדעתך תזכה השנה?".

"אני כמובן" היא חייכה את החיוך הכל כך מוכר שלה, "גם השנה אני אזכה" הוסיפה, מזכירה שגם בשנה שעברה זכתה, ואני, הקישוט שלידה, ממשיך לחייך.

****

הכל התחיל כשהסוכנת שלי דרשה שאני אלווה את טלילה, הכוכבת המזדקנת שלה, לטקס חלוקת הפרסים השנתי ואני סרבתי. "גבריאל" היא אמרה לי, וכשהסוכנת קוראת לי גבריאל ולא גבי זה סימן שהיא כועסת עלי, "שים לב ושים לב טוב!" היא המשיכה באותו טון מאיים, "יש עוד אלף כמוך! יש לך שתי בררות, האחת ללוות את טלילה והשניה ללכת לחפש לך סוכנת אחרת ותאמין לי, אחרי מה שאני אלכלך עליך בברנז'ה אף סוכנות לא תרצה לגעת בךָ!" הוסיפה איום מאד לא מרומז, "ולא רק זה, אתה תלך איתה ותתן לה גוד-טיים (good time), כולל אם היא תרצה במיטה או בכל תנוחה אחרת שהראש הכחול והמופרע שלה יחליט" הוסיפה ומהקול שלה היה ברור שהיא רצינית.

זה שטלילה חובבת צעירים כל התעשיה ידעה, זה שטלילה מכורה למין גם לא היה סוד אבל טלילה הייתה הכוכבת ב-ה' הידיעה ולהצמד אליה יכול להריץ את הקריירה שלי וזה כל מה שעניין אותי כרגע, זה ולזיין כמובן, וכשזה הולך ביחד זה אפילו יותר טוב, "ומה ייצא לי מזה?" שאלתי.

"זה תלוי בךָ, כמה תסכים לזרום איתה" הסוכנת חייכה חיוך ניצחון.

"אני מוכן ללכת עד הסוף" חייכתי חזרה, "מה ייצא לי?"

"תפקיד קטן לצידה בסרט הבא שלה",

"ואם אני רוצה תפקיד קצת יותר גדול, תפקיד אמיתי לא איזה ניצב מושתן",

"שובב" הסוכנת שלי חייכה, "אבל זה בדיוק מה שאני אוהבת בך" המשיכה, "אתה נצמד אליה לאורך כל הצילומים, עושה כל מה שהיא רוצה ממך ביום ובלילה וכמו שאני מכירה אותה זה יהיה בעיקר בלילה" היא צחקה, "ובתמורה תפקיד מאד מרכזי, כזה שאולי אפילו יריץ אותך להתחרות על פרס שחקן המשנה!" היא הביטה בי לרגע, "וכמובן לא לשכוח את האחוזים שלי" היא חייכה.

"האחוזים שלך?"

"כן, האחוז המקובל מהשכר, התמלוגים וכל פרסומת שתתלווה לזה ו…" היא עצרה לשניה, אולי מהססת ואולי חושבת, "ודמי חתימה, פה ועכשיו!" השלימה במהירות.

"מניאקית, דמי חתימה אהה?"

"כן" היא חייכה מאוזן לאוזן ודחפה את הכסא מנהלים שלה לאחור, "בוא גבר, בוא תמצוץ לי!" ועוד לפני שהספקתי לקום היא כבר הורידה את התחתונים וזרקה אותם על השולחן.

קודם הורדתי את חולצת הטריקו, חושף בפניה את הריבועים בבטני, יודע עד כמה זה מדליק אותה, אחר כך ירדתי על ברכיי בין רגליה, מריח את הארומה המוכרת שלה כשהיא מיוחמת, כן, זאת לא הפעם הראשונה שאני יורד לסוכנת שלי, ואז הצמדתי את שפתי לשפתי הכוס הנפוחות שלה, החדרתי את הלשון והתחלתי למצוץ לה.

בבית הספר למשחק לא לומדים למצוץ אבל השותפה שלי לדירה עשתה לי בית ספר בלרדת לאשה, מה בית ספר? אוניברסיטה! לתקוע לה היא לא הרשתה לי, "אתה לא החבר שלי" היא הייתה מסבירה בכל פעם ששאלתי למה, אבל למצוץ? את זה היא נתנה לי חופשי ולא רק אני לה גם היא לי, מוצצת לי ואפילו בולעת.

הגניחות של הסוכנת שלי הלכו והתגברו ועדיין היא שמרה על איפוק, שלא ישמעו ויבואו לראות מה קורה. הלשון שלי שיחקה לה בדגדגן, תופפה עליו, הובילה אותו אל שפתי למציצה, אחזה בו כששיניי נוגסות בו בעדינות, מספיק חלש ועדִין שלא להכאיב אבל יחד עם זה מספיק חזק כדי להריץ את האורגזמה שלה קדימה, "כן" היא התנשפה, אוחזת בראשי חזק בשתי ידיה ומצמידה אותו אל ערוותה הרותחת, "כן, שם, בדיוק שם! כן, תמשיך, עוד! עוד!!" והרגשתי איך רגליה מתהדקות סביבי וכל גופה נמתח, "כן, הנה! כן, עכשיו, כן! כן!! כן!!!" והרגשתי את הטעם המוכר של עסיס-גמירה-נשית ממלא את פי, "כן! הנה! הנה!!" ועוד גמירה חזקה טלטלה את גופה והציפה את הכוס שלה באותו עסיס נשי, "וואו, כמה שאתה טוב" היא התנשפה, דחפה את ראשי וסגרה את רגליה בחוזקה, "וואו, איך שתעשה את טלילה מאושרת" היא ציחקקה והתנשפה ביחד, "שמע לי, תעשה מה שהיא רוצה והיא תהפוך אותך לכוכב" והתחילה להסביר לי מה טלילה אוהבת.

****

"בוא, תעלה אלי לכוסית" טלילה הודיעה כשהמונית שלקחה אותנו מהטקס עצרה ליד ביתה, זאת לא הייתה שאלה, גם לא הצעה מנומסת, זאת הייתה פקודה, טלילה ידעה שאני לא אגיד לה "לא".

"יש קרח במקרר, תמזוג לנו וויסקי" טלילה הניחה את פסלון פרס השחקנית הראשית הטובה ביותר שזכתה בו הערב והצביעה על הבר המאובזר שעמד בסלון, "אני רק הולכת להחליף למשהו קצת יותר נוח" הוסיפה ונעלמה בחדר השינה שלה.

לקחתי כוסות אולד-פאשן מהבר, נגשתי למקרר והוספתי להם קוביות קרח, חזרתי לבר ומזגתי וויסקי מבקבוק הג'וני-ווקר-בלו-לייבל וכשכבר עמדתי להתיישב על הכורסה טלילה חזרה והכוסות כמעט נשמטו לי מהיד, חשבתי שדברים כאלה קורים רק בסרטים, או באחד הסיפורים הכחולים, אבל טלילה עמדה מולי לבושה בחלוק משי קצרצר הקשור ברישול כשציצי אחד מציץ לה, "בוא, שב לידי" היא התעלמה מהמבט הבוהה ששלחתי בה והתיישבה על הספה ולפני שסידרה במהירות את החלוק שהתרומם היה נדמה לי שאני מבחין בפלומת שיער ערוותה ואז, כשהושיטה יד לקחת את הכוס שהגשתי לה, החלוק שוב התרומם ואישש את מה שחשבתי, שטלילה בלי תחתונים.

ישבתי לצידה על הספה והשקנו כוסות. לגמנו בשקט, המשקה הענברי החליק בגופי ושלח גלי חום נעימים. "בוא נעשה לך אודישן" היא לגמה לגימה מהמשקה שבידה והוסיפה "תתפשט!" באותו קול קר וסמכותי.

"מה??" שאלתי, מופתע.

"אתה לא חירש, אמרתי תתפשט!" חזרה בקול חסר סבלנות של מי שרגילה שלא מתווכחים איתה.

ידעתי שהרגע הזה יגיע אבל לא ציפיתי שהוא יגיע כל כך מהר ומצד שני עמד לי, הציצי החשוף, הערווה שהציצה והוויסקי הטוב עשו את שלהם והתחלתי להתפשט. "לא ככה, תעמוד שם, מולי!" היא גערה בי, "אני רוצה לראות אותך מתפשט!"

לא התווכחתי. נעמדתי מולה והמשכתי להתפשט, מוריד פריט אחר פריט. עם הנעלים והגרביים לא הייתה לי בעיה, גם עם הז'קט והחולצה לא, כשהורדתי את הגופיה וחשפתי את הבטן השטוחה המרוצפת בריבועי השרירים שלי ראיתי את המבט שהיא שלחה בי, מבט מעריך תאוותני וחושק, וכאילו במקרה פרמה את הקשר בחגורת החלוק ונתנה לו להפתח עוד קצת, חושפת עוד מעט משדיה, זוג שדיים גדולים, שמוטים משהו, בכל אופן היא כבר לא בת 20 ולא הייתה לה חזיה שתתמוך.

כשהורדתי את המכנסיים המבט שלה התמקד בבליטה בתחתוני הבוקסר הצמודים שלי, מבט מהופנט משהו, מצפה. "יאמי, בדיוק כזה רציתי" חרישי נפלט לה כשהורדתי גם את התחתונים והצגתי לראווה את הזיין הגדול שלי, אומנם אין הנחתום מעיד על עיסתו אבל באמת יש לי זיין גדול, אמרו לי את זה כל הנשים שכבר התכבדו בו וברוך השם היו לא מעט כאלה.

עמדתי מולה עירום כמו ביום ההוא שיצא לאוויר העולם (בעצם פחות חתיכונת שהרב קצץ לי אחרי שמונה ימים ☺). עמד לי, שטרונגול גדול וזקור, אבל לא ניסיתי להסתיר את אוצרותי, להפך, הייתי גאה בהם, הנה אני עומד מול טלילה, הכוכבת שגברים רבים בארץ מפנטזים עליה, אם לא לומר מפנטזים ומאוננים, טלילה שגברים רבים כבר עמדו מולה ככה עירומים, ואני רואה שהיא מתפעלת ממה שיש לי להציע.

החלוק שלה נפרם עוד יותר והרגליים שלה נשמטו לצדדים, חושפת בפניי את הכל, את שדיה הגדולים שעטרה כהה וגדולה בראשם ופטמה נוקשה מזדקרת במרכז העטרה, את מברשת שיער הערווה המסופרת בקפידה ואת הכוס שלה שהתגלה במלוא תפארתו, זוג שפתיים כהות ונפוחות שפס וורוד ורטוב מפריד בינם, "בוא תמצוץ לי!" היא הזמינה אותי והצביעה על החריץ המנצנץ בין רגליה המפושקות, "השרמוטה אמרה שאתה טוב בלרדת לאשה" ואם הסוכנת לא הייתה מזהירה אותי מראש שככה היא קוראת לה לא הייתי מנחש למי היא מתכוונת וכן, ככה היא קוראת לסוכנת גם בפניה והסוכנת הסבירה לי שגם אם אני אכניס כל כך הרבה כסף לסוכנות היא תרשה לי לקרוא לה איך שאני רוצה.

התקדמתי לעברה, ידעתי שגם הרגע הזה יגיע, הסוכנת שלי תדרכה אותי בדיוק מה ואיך טלילה אוהבת. כנראה שראו על פני שאני קצת מאוכזב, הייתי חרמן ברמות ומה שרציתי זה לדפוק ולא ללקק, כי כשירדתי על ברכי בין רגליה היא חייכה לעברי, "אל תדאג, לא תלך מפה לפני שתדחוף לי ת'שמוק שלךָ" ופתאום התברר לי שהכוכבת הגדולה, זאת שעל בימת התאטרון מדברת בלשון שקספיר וצ'כוב ובראיונות מתנסחת בעברית תקנית כאילו הייתה דן קנר או אבשלום קור, יודעת גם לדבר גסויות כשהיא חרמנית בדיוק כמו כל אשה אחרת, "אני לא הולכת לוותר על התענוג לחטוף כזה מעדן בין הרגליים שלי" ציחקקה, "נו גבר, תראה לי מה אתה יודע".

ביקשה לראות אז הראיתי לה. את כל הטריקים שהשותפה לדירה שלי לימדה אותי עשיתי לטלילה וזה הוכיח את עצמו. אם הסוכנת שלי הייתה חייבת לשמור על איפוק כשירדתי לה לטלילה כלום לא הפריע, גניחות ההנאה שלה לא היו מאופקות בכלל, "כן, תקע לי אותה" היא גנחה כשדחפתי לה את הלשון עמוק לכוס שלה, "כן, שם, בדיוק!" היא צווחה בקול כשהלשון שלי מצאה את הדגדגן שלה והתחילה לשחק בו, "כן, תמשיך! עוד!!" היא התנשפה בכבדות כשהתחלתי למצוץ לה אותו, "כן, תמשיך, עוד, עוד" ההתנשפות שלה הפכה כבדה יותר ויותר עד שהתחלתי לחשוש, "פאק! אתה טוב, כן, הנה!" היא הצמידה את הראש שלי חזק אל ערוותה כשהיא משפשפת ומורחת עליו את מיצי הכוס שהציפו אותה, "כן, אימא'לה, אני גומרת!" הרגשתי איך כל גופה נמתח, "אימא'לה, כן! כן!!! פאק! גמרתי" בבת אחת כל גופה של טלילה רפה והיא נשענה לאחור, מתנשפת בקול, "אהבתי" היא הוסיפה "את האודישן הראשון עברת בהצלחה" היא ציחקקה, "אבל עכשיו הגיע הרגע לאודישן האמיתי" היא נעמדה והושיטה לי יד ועזרה לי לקום, "בוא!" היא הובילה אותי לחדר השינה שלה.

חדר השינה שלה היה בנוי לסקס, מיטה ענקית עם סדין סאטן לבן, בפינת החדר עמדה מנורה עומדת עם אהיל אדום שהפיצה אור זנותי בחלל החדר, מראות גדולות על הקירות ודלתות ארון הקיר יחד עם מראה גדולה התלויה על התקרה שמעל המיטה הציגו את הנעשה על המיטה מכל זווית אפשרית. "תשכב על הגב!" היא פקדה כשהגענו לחדר, "אל תפחד, אני לא אכאיב לך" היא ציחקקה כשנשכבתי במרכז המיטה והיא אחזה בפרק כף ידי והחלה לקשור אותו לפינת המיטה בחגורה שהיתה מוכנה לכך ומזל שגם לזה הסוכנת הכינה אותי כי אחרת הייתי משתולל, "אני הולכת לזיין אותך" היא לחשה בתשוקה כשהצמידה לידי השניה עוד חגורה הקשורה לפינת המיטה השניה ומתחה אותה, "ואני לא אוהבת שמפריעים לי" היא הוסיפה והחלה לקשור לי גם את הרגליים.

שכבתי על המיטה, ידי ורגליי קשורות ומתוחות לצדדים, בקושי יכול לזוז, וטלילה עמדה לצידי וחייכה, "כן, ככה אני אוהבת אתכם" היא ציחקקה והחליקה את החלוק מעליה והפעם יכולתי לבחון את כל גופה ואין ספק שעשו הרבה עבודת ריטוש באותו ירחון נשים שפירסם רק החודש את תמונותיה כי השדיים שלה לא היו זקופים כמו בתמונה והירכיים שלה היו עבות יותר וכמה קפלים נראו בביטנה ועדיין היא הייתה כוסית מושכת. "אני הולכת לזיין אותךָ" חזרה שוב כשעלתה על המיטה לצידי והתחילה לשפשף לי בעדינות, נותנת את המתיחה האחרונה למה שהיה כבר זקור ומתוח, "ואני הולכת להנות" היא חייכה ונעמדה מעלי כשגופי בין רגליה, נותנת לי לשלוח עוד מבט על הכוס הרטוב שלה לפני שירדה על ברכיה וכיוונה בידה את התורן המפואר שהתרומם בין רגלי אל החריץ המצפה לו ובלי הרבה משחקים התיישבה והשתפדה עליו, גונחת "כן!!" ארוך ותאוותני כשכל הזיין הגדול שלי ננעץ עמוק בכוס הרטוב והחם שלה.

רגע טלילה ישבה ככה ולא זזה, רק קירות נרתיקה התכווצו סביב הזיין שבתוכה. אחר כך היא התחילה לזוז, קודם קדימה ואחורה ואחר כך לצדדים, משפשפת את מברשת שיער ערוותה ביער שיער ערוותי המתולתל ומסדרת את הזיין שישב בתוכה במקום שהכי מתאים לה, דואגת שיגע לה בנקודות הנכונות, אלה שיזניקו אותה במסלול האורגזמה.

עוד רגע והיא התחילה לדהור, עולה ויורדת על הזיין הנעוץ בין רגליה כאותם סוסי-עץ בקרוסלה שבגן השעשועים, משפשפת את שפתי הכוס בזיין הנוקשה, עוצמת עיניים והבעת הנאה צרופה מרוחה על פניה, גונחת בקול, גניחות הנאה קולניות.

הבטתי בה, הפטמות שלה עמדו זקופות ונוקשות, כהות, מגורות, היא התכופפה לעברי והגישה פיטמה לפי, "תמצוץ!" היא ציוותה ואני מצצתי, לא כי היא ציוותה, כי הייתי חרמן, מצצתי בקול, במיצמוצי שפתיים שחירמנו אותה עוד יותר והרגשתי איך קירות נרתיקה מחבקים בחוזקה את הזיין שלי.

הגמירה הראשונה שלה הגיעה בבום, לא הייתי מוכן, רגע היא עוד דהרה במהירות ואז עצרה, שפשפה בחוזקה את ערוותה בערוותי, נמתחה ו…"כן, הנה, אימא'לה, ג-מ-ר-ת-י-!" צווחה בהנאה כשחיוך גדול של אושר מרוח על פניה, "וואו" טלילה התנשפה, מחייכת אלי, "אחת לא מספיקה לי" הודיעה ושוב התחילה לדהור, נכנסת למין קצב כזה, עולה ויורדת, משתפשפת קדימה ואחורה ושוב עולה ויורדת, דוהרת במהירות אל עבר האורגזמה השניה שלה שלא אחרה להגיע.

גם הגמירה השלישית לא הספיקה לה והיא המשיכה לדהור עלי. לרגע היא עברה להשתפשף, גחנה מעלי והפעם נתנה לי למצוץ לה ת'ציצי השני אבל באותו הזמן גם שחררה את החגורה מהידיים שלי, הזדקפה חזרה ושוב דהרה, "שחק לי בציצים!" אחזה בכפות ידיי והובילה אותם אל השדיים שלה, "שחק, שחק בפטמות" עודדה אותי כשהיא עולה ויורדת, "חזק, כן, צבוט לי אותם" המשיכה באותו קול חרמני, "כן, ככה, תמשיך" היא גנחה בתשוקה כשמוללתי בחוזקה את הפטמות הנוקשות שלה בין אצבעותי והרגשתי איך גם אני מגיע לשיא ובאופן ספונטני הרמתי את אגני באוויר ואותה איתו, "דיר באלאק, אל תברח! תגמור לי בפנים!" היא צווחה כאילו קראה את מחשבותיי שלא בא לי ילד ממנה☺, "כן, תן לי! תן לי בפנים!" היא גנחה באקסטזה והיה ברור שהיא מגיעה לאורגזמה ו…"קחי!" הרמתי אותה הכי גבוה שיכולתי, נועץ את עצמי עמוק לתוכה, "כן, קחי!" הצטרפתי אליה, יורה את מטעני החמים בתוכה.

רגע ארוך טלילה שכבה עלי, מתנשפת, ורק כשנרגעה קצת התגלגלה ונשכבה לצידי. "גם את זה אהבתי" היא חייכה, "עברת בהצלחה גם את האודישן השני" היא המשיכה, "נשאר עוד אודישן אחד" היא ציחקקה, "אני רוצה לראות תוך כמה זמן אתה מצליח להעמיד אותו מחדש ו…לא!!" היא עצרה לשניה והביטה בי במבט רציני, "אני לא מוצצת לךָ!" הודיעה בקול תקיף והחלטי, "אבל אם אתה רוצה אני אעשה לך קודם מיץ" והמבט הרציני הפך לחיוך מבודח, "מיץ לחיזוק השפיץ".

ישבתי על הכורסה בסלון כשרק מגבת קשורה סביב מותני ושתיתי את המיץ שהיא סחטה לי, מיץ תפוזים מחוזק במעט וודקה. טלילה, לבושה באותו חלוק משי מקודם שהפעם סגרה בקפדנות, ישבה מולי ושתתה וויסקי, הפעם בלי קרח, ודיברנו על בית הספר למשחק שסיימתי ועל התפקידים שעשיתי עד כה, לא היה לי משהו שאני יכול להשוויץ בו.

ידעתי שכדי להצליח גם באודישן הזה אני חייב להעמיד אותו במהירות ונזכרתי בפטנט שפעם קראתי באיזה סיפור, פעם ניסיתי אותו עם השותפה שלי והוא עבד אז החלטתי לנסות גם הפעם. "את מוכנה לעזור לי להעמיד אותו?" שאלתי.

"כן" היא הביטה בי חייכה, "אבל בלי למצוץ או לשפשף לךָ!".

"לשפשף אני אשפשף בעצמי" עניתי, קצת חושש שמה שאני הולך לבקש ממנה אולי קצת חצוף, "את רק תפתחי ת'רגלים ותתני לי להציץ לךְ".

לשניה היא שתקה, רצינית, וכבר התחלתי לחשוש שהגזמתי אבל אז חיוך נמתח על שפתיה, "אני אוהבת שמציצים לי אבל בלי לגעת!" הודיעה ופישקה רחב את רגליה.

ירדתי על ברכי קרוב לפניה, נשענתי עם הישבן על העקבים, נעצתי מבט בכוס שנגלה לפניי, הרחתי את ריח קוקטייל מיץ הכוס שלה המהול בשפיך שלי והתחלתי לשפשף לעצמי.

"אהבתי, ראש כחול יש לך ואני אוהבת אנשים עם ראש כחול" היא ציחקקה וראיתי עליה שגם היא מתגרה, "חמש דקות אני נותנת לך" הצביעה על שעון הקוקיה הגדול שתלוי על הקיר, "אם אתה מצליח להעמיד אותו אני ארשה לך לדפוק אותי בדוגי" איתגרה אותי.

לא הייתי צריך את כל חמש הדקות שהיא הקציבה לי כדי שיעמוד לי. אני לא יודע כמה בדיוק זה לקח, בשעון קוקיה אין מחוג שניות, אבל אחרי יותר משלוש ופחות מארבע דקות עמד לי טיל בליסטי מוכן לשיגור ולא רק לי, גם שפת הגוף של טלילה שידרה שהיא מגורה בטרוף.

"לא האמנתי שתצליח" היא אמרה וגם בקולה שמעו את החרמנות, "עברת גם את האודישן הזה" היא הודיעה "ועכשיו" היא קמה, "מגיע לך גם הפרס, בוא!" והיא פנתה והתחילה ללכת לעבר חדר השינה.

התעכבתי לרגע, גמרתי את המיץ שלי. כשנכנסתי לחדר השינה מצאתי את טלילה עומדת על ארבע במרכז המיטה, שדיה הגדולים תלויים תחתיה, מתנדנדים מעט בקצב נשימתה, רגליה מפושקות והדרך למגרש המשחקים האישי שלה פתוחה בפני ואם זה לא מספיק אז היא נענעה את פלחי ישבנה בתנועה מזמינה. "בוא גבר, בוא תדפוק אותי" היא התנשפה, מיוחמת, "בוא תכניס לי ת'שמוק שלך לפני שהמנוש שלי מתקרר!".

עליתי על המיטה, עמדתי על ברכי ונצמדתי לאחוריה, כיוונתי עם היד את הזיין ותקעתי את עצמי לתוכה בתנועת אגן חזקה. "וואו!" היא התנשפה בקול כשכל הזיין הגדול ננעץ עמוק לתוכה, "אהההה, כן" גנחה בהנאה כשאחזתי חזק במותניה והתחלתי לדפוק אותה, "כן, ככה, חזק, זיין לי ת'צורה! תמשיך, עוד, תמשיך!".

בלי להפסיק לזיין גחנתי מעט, חפנתי את שדיה הגדולים והתחלתי ללוש אותם, גניחות ההנאה של טלילה הלכו והתגברו, מוללתי לה את הפטמות הנוקשות והן התחזקו עוד יותר, "כן, ככה, תמשיך!" היא צווחה באקסטזה וגמרה בפעם הראשונה, "תמשיך!" המשיכה לצווח ולי בכלל לא היו תכניות להפסיק, "כן, הנה, זה בא!" הודיעה על האורגזמה השניה שלה, מהירה כל כך, ואני המשכתי, שחררתי את שדיה שהתנדנדו לכל עבר, אחזתי חזק בכתפיה והגברתי את הקצב, פועל בתאום, מושך אלי את כתפיה ובו בזמן תוקע חזק באגן וזה הוכיח את עצמו, הגמירה השלישית שלה לא אחרה להגיע, אורגזמה חזקה ועוצמתית, כזאת שהרעידה את כל גופה והשאיר אותה חסרת נשימה.

הרגשתי שתכף זה בא לי. "תשכבי!" דחפתי אותה קדימה ובלי לצאת מתוכה השכבתי אותה על הבטן, פישקתי חזק את רגליה עם רגליי ודפקתי אותה בתנועות ארוכות וחזקות, יוצא, כמעט עד הסוף, נועץ חזרה בעוצמה וסוחט ממנה גניחת הנאה תאוותנית. "בואי" לחשתי לה, מרגיש איך זה מתחיל לעלות לי, "בואי, בואי" המשכתי, מרגיש איך זה בא, "בואי!!" צווחתי בקול, "עכשיו! בו-אי-!!" ו…"כן! הנה, אני באה!" שמעתי את טלילה צווחת לי חזרה וזהו, השפרצתי, יריתי בתוכה את המטען האצור בביצים המלאות שלי ונפלתי עליה מתנשף בכבדות.

שכבתי לצידה על הגב, בהינו האחד בשני דרך המראה הגדולה התלויה מעלינו ושתקנו. "השרמוטה אמרה שאתה מחפש תפקיד בסרט החדש שלי" טלילה שברה לבסוף את השתיקה ושוב לקח לי שניה להזכר שהשרלילה זאת הסוכנת שלה ושלי.

"כן, אני מחפש תפקיד משמעותי" עניתי, מדגיש את המשמעותי.
"אתה יודע איך זה, אין מתנות חינם",
"אני יודע, היא אמרה לי" ולא היה לי אומץ לקרוא לסוכנת שרמוטה כמוה.
"השרמוטה אמרה לך גם מה המחיר?",
"אמרה, זאת אומרת אני חושב" וסיפרתי לה מה הסוכנת אמרה לי.
"ואתה מוכן לעמוד בזה?",
"מוכן",
"הכל, כל מה שאני ארצה?",
"הכל, עד סוף הצילומים",
"עד אחרי הצגת הבכורה!" היא הסתובבה לעברי, "זה טוב ליחסי הציבור של הסרט" חייכה בערמומיות,
"אוקיי, עד הבכורה, אבל תפקיד משמעותי",
"משמעותי, אני אדבר מחר עם הבמאי והמפיק, אבל הם ירצו שתעשה אודישן, אמיתי, לא כזה שאני עשיתי לך" היא ציחקקה, "אתה יודע, הרבה כסף מושקע בזה והם צריכים להיות בטוחים אבל אני אעזור לך להתכונן ואין לי ספק שתצליח" היא עצרה לשניה, מחייכת, "עכשיו בוא, נרים כוסית לחייך" התיישבה במיטה והתחילה ללבוש את החלוק שלה.

ישבנו בסלון ושתינו עוד כוס וויסקי. "אני יכול לשאול אותך משהו?" שאלתי בהיסוס אחרי לגימת כמות גדולה של וויסקי לעידוד.

"תשאל",
"את אף פעם לא מוצצת או רק היום?",
"שובב" טלילה חייכה, "אתה מתכוון אם רק לךָ?"

"אהה" גמגמתי ואני חושב שגם הסמקתי, לזה בדיוק התכוונתי, אבל היא קטעה אותי ולא נתנה לי להמשיך, "אני רגילה שמוצצים לי, בעבר מצצתי, אפילו הרבה, אבל היום, במעמדי, אני כבר לא צריכה למצוץ" היא ציחקקה, "זה לא אישי נגדךָ, למה? אתה אוהב שמוצצים לךָ?"

"כן" והפעם אני בטוח שהסמקתי.

"אם פעם" היא חייכה לעברי, "תזכה בפסלון כזה" והיא הצביעה על שורה ארוכה של פסלוני-פרס שהיא זכתה בקריירה שלה, "אני מבטיחה למצוץ לךָ, עד אז אתה הוא זה שתמצוץ לי!" היא צחקה ולקחה לגימה מכוס המשקה שבידה.

"רק שתדע, אני אוהבת לעשות את זה בשלישיה?" טלילה הפתיעה אותי אחרי עוד רגע ארוך של שתיקה.

"אני לא עושה את זה עם גבר!" ההומופוב שבי התפרץ וענה.

"מי דיבר על עוד גבר?" היא צחקה, "אני דו ויש לי חיבה גם לנשים" גילתה לי צד שלה שלא הכרתי וכנראה שהצליחה להסתיר אותו גם מאחרים כי לא שמעתי גם רכילות כזאת אפילו לא בצהובונים הכי מלוכלכים, "אני מתכוונת שאני והיא נתחלק בך, אין לי ספק שתצליח לספק שתים, אבל הכי אני אוהבת כשגבר יושב וצופה איך היא ואני עושות אהבה" הפתיעה אותי.

"אין לי בעיה עם שתי נשים אבל בחיים לא עם גבר!" הבהרתי שוב למען הסר ספק.

למחרת הופעתי בטלוויזיה, סקירה על טקס הפרסים, כתבת צעירה ונמרצת ראינה את טלילה שעמדה עם הפסלון שזכתה ביד ואני עמדתי לידה, תפאורה.

גם בצהובון הצהרים החינמי הופיעה תמונה שלי פוסע עם טלילה על השטיח האדום בתוספת התיחסות עוקצנית, "הגברבר החדש באוסף של טלילה!".

טלילה הבטיחה וקיימה. שבוע אחרי זומנתי לאודישן, טלילה השקיעה ועבדה איתי על התפקיד, מעניקה לי מניסיונה מה להדגיש, איפה להגביר את הקול ואיפה ללחוש והכי חשוב איך לאחוז בה באותה סצנה סקס מתוכננת שלה ושל הדמות שאני נבחן לגלם.

האודישן הצליח מעבר למשוער והסוכנת שלי התקשרה מתמוגגת. טלילה הזמינה אותי לארוחת ערב במסעדה גורמה יוקרתית, כזאת שאני לא יכולתי להרשות לעצמי לממן.

בכניסה למסעדה הפתיע אותי פפרצ'י, הבזק המצלמה סנוור אותי וכמעט קפצתי להרביץ לו אבל טלילה עצרה אותי וחייכה, "תתרגל! אל תעשה להם סצנות ובסוף הם יתיאשו וילכו".

הפפרצ'י השני ארב לנו בכניסה לבית שלה, היא כנראה ידעה שזה יקרה והזהירה אותי מראש, "אתה שחקן, לפי האודישן אפילו שחקן טוב, אז תשחק אותה אדיש" וזה בדיוק מה שעשיתי.

אותו לילה ישנתי אצלה. גם הפעם היא הורידה אותי למצוץ לה, אחר כך דהרה עלי, "אני אוהבת איך שאתה משחק לי בציצים" היא הסבירה כשלא קשרה לי את הידיים, אחר כך היא רצתה שאני אעמיד אותו שוב כמו בפעם הקודמת, "תשמע, זה מחרמן ברמות" היא ציחקקה והסבירה, ולרגע נראה לי שהיא הסמיקה, ואכן זה היה המשחק המקדים הכי טוב לפני ששוב דפקתי אותה כשהיא עומדת על ארבע על המיטה שלה.

בבוקר היא הכינה לי ארוחת בוקר מפנקת אבל כידוע אין ארוחות חינם ובתמורה זיינתי אותה על שולחן האוכל כשהיא שוכבת על הגב ואני עומד בין רגליה המפושקות, קרסוליה מונחים על הכתפיים שלי, ידיי משחקות לה בציצים ואני דופק אותה בתנועות ארוכות וחזקות שהרעידו את כל גופה ובעיקר את שדיה הגדולים, נותן לה שתי אורגזמות מפנקות לפני שמלאתי לה את הכוס באותה זרמה גברית חמימה שלי.

צילום הסרט התחיל. אני לוהקתי לתפקיד טייס צעיר שהוא המאהב של טלילה, לא התפקיד הראשי בסרט אבל בהחלט תפקיד שיוכל להתחרות על פרס שחקן המשנה. הרבה סצנות, הרבה דיאלוגים, סצנה מיטה לוהטת במיוחד עם טלילה ועוד סצנת מיטה לוהטת עם נווטת מהטייסת שלא הייתה במקור והבמאי דרש מהתסריטאי להוסיף, ובסוף סצנת המוות שלי בתאונת האימונים שהייתה מחויבת כדי להצדיק את אותה סצנת מונולוג של טלילה על הקבר שלי, סצנה שלדעתי תביא לה גם השנה את פרס השחקנית הטובה ביותר.

צלומי הפפרצ'י שלנו הפכו עניין שבשיגרה, הרבה לילות הייתי מבלה אצלה במיטה וצילום שלנו יוצאים יחד מוקדם בבוקר לצילומים או יושבים ואוכלים אחרי הצילומים באיזו מסעדה מפונפנת כבר לא היה שווים הרבה כסף כמו הצילומים הראשונים וכשאין כסף אין מוטיבציה ולכן פחות ופחות הציקו לנו.

שלושה ימים לפני סוף הצילומים הגיעה הכתבת הנמרצת של תוכנית טלוויזיה מוכרת העוסקת בענייני בידור ורכילות לראיין אותנו והפעם ראינו גם אותי.

בערב למחרת, כשהתכנית שודרה ראיתי שבנוסף לראיון איתי שילבו בה גם קטע מסצנת המיטה שלי עם טלילה שכמובן ההפקה נתנה להם לקידום הסרט ושזכתה להרבה מחמאות מהמגיש ומהכתבת.

ביום הצילומים האחרון, אחרי הכרזת ה-קאט (CUT) של השוט האחרון כולם מחאו כפיים ונפתחו הפנטזיות, כאן זה ישראל ואין תקציב לשמפניה אמיתית, וכשטלילה הודיעה לי שהערב נאכל עם הסוכנת שלנו, לא חשדתי בכלום.

עשו לנו כבוד במסעדה. אני רגיל כבר שמתיחסים לטלילה כאל סלאב, שעוצרים אותה ומבקשים לעשות איתה סלפי אבל כשהמלצרית ניגשה עם הפלאפון שלה וביקשה לעשות סלפי איתי ואחריה עוד סועדת ניגשה אלי ועוד אחת הופתעתי ורק כשהשף יצא והתעקש להצטלם עם שנינו, ולא רק עם טלילה כמו תמיד, הבנתי שאותו ראיון בטלוויזיה, או אולי אותו קטע מהסרט, עשו לי שרות טוב ופתאום מכירים אותי, פתאום גם אני סלאב, אבל השיא היה כשהסוכנת הודיעה לי, עם חיוך גדול על שפתיה, שהתקשרו וביקשו שאני אעשה קמפיין למותג בגדי גברים יוקרתי ועוד אחד כפרטנר לדוגמנית צמרת ידועה עבור מותג אופנת נשים מפורסם והיא מנהלת איתם משא ומתן על המחיר והתנאים.

האם הסוכנת תסתפק בארוחה? למה טלילה קוראת לסוכנת שלה שרמוטה? על מה התערבה הכתבת ומי ניצח בהתערבות? והאם קצינת האופנה תתיחס בתוכנית לשמלה של שירה? את כל זה נדע בקרוב בפרק השני של "אודישן"

(הערת הכותב) ניצול סמכות לצורך השגת טובות הנאה מיניות היא הטרדה מינית ומהווה עבירה פלילית!

המשך קריאה – חלק ב