אדום מבושה

הסיפור דימיוני וכך גם השמות, כל קשר בין הסיפור/שמות ובין מקרים/שמות אמיתיים הרי הוא מקרי בלבד.

הסיפור הוא המשך לסיפור הדרבי הוא אדום ומומלץ לקרוא אותו קודם

חיכיתי לתמר בבית הקפה הקבוע שלנו. תמר גדולה ממני בשלוש שנים, הבת של חברים טובים מאד של הוריי וכשאני אומר חברים טובים אני מתכוון לזה, כאלה טובים שלא רק שהם יוצאים לחופשות ביחד אלא גם שהם אהה…מחליפים זוגות ביחד! כן, ההורים שלי חושבים שאני לא יודע, מנסים להסתיר את זה ממני, להגן עלי עלק, אבל אני כן יודע ואיך אני יודע? נכון, דרך תמר!
כמו תמיד תמר הגיעה באיחור אופנתי קטן, תמיד היא מאחרת. "מצטערת על האיחור" היא התיישבה מולי, מחייכת, וכמו תמיד העיניים שלי ננעצו בעמק המפתה שבין שדיה העסיסיים, "בתור קנס על האיחור אני מזמינה, מה תשתה? כמו תמיד? משהו מיוחד?" היא קמה להזמין, עוד משהו שהפך מין טקס קבוע, בדיוק כמו התשובה שלי, "תפתיעי אותי" ובדיוק כמו ההצעה שלה שתגיע אחרי שנסיים את הקפה, "עכשיו בוא תנקנק אותי, בשרותים" וזה לא שאני מדבר גסויות, ככה בדיוק היא מדברת!

הפעם היא בחרה להפתיע בעוגת סברינה עמוסת קצפת, עוד שחיתות שהתחלקנו בה, אני כרגיל שתיתי קפוצ'ינו גדול והיא בחרה הפעם קפוצ'ינו עם חלב סויה.
השיחה ביננו קלחה. סיפרתי לה על ההכנות שלי לאוניברסיטה, שנה ראשונה לימודי הנדסה, תמר שסיימה תואר ראשון באותה אוניברסיטה הסבירה לי איך להסתדר, "כל מה שסטודנט צריך לדעת ולא מספרים לו" היא קרצה לי כשהסבירה לי.
"שמעתי שגמרת עם ציפי" היא החליפה פתאום נושא.
"גמרתי?" ציחקקתי, "זרקתי!" המשכתי וספרתי לה איך תפסתי אותה מתמזמזת בלהט עם חברה שלה.
"שרמוטה!" היא חייכה אלי והפעם כבר לא התרגשתי, התרגלתי לדיבור הגס שלה ולקללות, "לסבית שלא יודעת מה היא מפסידה" והרגשתי את היד שלה מחליקה על הזקפה במכנסיי.

"תגיד" היא הפתיעה שוב ושינתה נושא, "אתה עדיין אדום?"
"מה?" לא הבנתי.
"אדום, אוהד הפועל, אתה עדיין אוהד אותם?"
"כן" עניתי, "ינקתי את זה מאמא שלי" הוספתי את מה שהיא ממילא כבר ידעה, אמא שלי אוהדת שרופה שפעם הייתה הולכת למשחקים שלהם, "למה?".
"סתם" ראיתי את חיוך מלגלג עולה על שפתיה, "אתה יודע, הם לא משהו בזמן האחרון, פדיחה"
"כן" מלמלתי, מסמיק קצת, תמר צדקה כי בעונה האחרונה האדומים ניצלו מירידה וגם העונה הזאת לא מבטיחה טובות, 2 נקודות אחרי ארבעה משחקים ראשונים, מביך. "פעם אדום, תמיד אדום" ניסיתי לחייך, "לא מחליף צבע, הנאחס יעבור ושוב נמריא"
"ביום ראשון יש דרבי" היא חייכה לעברי, "רוצה להתערב?"
"להתערב?" עשיתי את עצמי לא מבין למרות שידעתי בדיוק למה היא מכוונת, מצבם של הצהובים הרבה יותר טוב משלנו בטבלה וגם המשחקים האחרונים לא בדיוק בישרו לנו טובות וניסיתי לחשוב על תרוץ לסרב.
"כן, נתערב על התוצאה נראה אותו ביחד אצלי ובסיום המשחק המפסיד ישלם את מחיר הפסדו!".
"רגע" נדרכתי, "להתערב על מה?"
"כמו אז, זוכר?" היא חייכה, חיוך זימתי כזה.

זכרתי, איך אפשר לשכוח ערב כזה? שלוש שנים עברו מאז ההתערבות הקודמת שלנו ואני זוכר כל פרט. גם אז זה התחיל בשיחת טלפון מתמר ובהזמנה להפגש בבית הקפה הזה, גם אז בדיוק גמרתי עם החברה שהייתה לי, גם אז מצבם של הצהובים היה טוב יותר מהאדומים, בהתחלה התנגדתי אבל תמר פיתתה אותי, קודם היא גילתה לי שגם ההורים שלנו עושים את זה ואפילו היא השתתפה איתם פעם בהתערבות כזאת, ואם זה לא מספיק היא הוסיפה פתיון שלא הייתי יכול לסרב לו, הייתי בתול והיא לקחה אותי לשרותים וגאלה אותי מבתוליי, כן, בין רגליה של תמר איבדתי את בתוליי או כמו שהיא אוהבת להזכיר לי תמיד "אל תשכח שאני זאת שפתחה אותך", ואחרי זה לא יכולתי לסרב לה והתערבנו.
בכל התערבות יש חכם וטיפש ולמרות שהייתי בטוח שאני הולך להיות הטיפש התערבתי איתה על תוצאות הדרבי רק שאז האדומים ניצחו, אומנם רק 1:0 קטן אבל מספיק כדי שאני אחגוג על תמר בגדול!

כנראה שתמר ראתה שאני מהסס כי היא התכופפה לעברי ולחשה, "אתה יודע מה? אני אתן לך פור, תיקו זה כמו נצחון שלכם" זרקה לעברי, כמו אז, עוד פתיון, "סגרנו?" היא חייכה אלי חיוך מפתה.
"אהה" עדיין ניסיתי לחשוב על תרוץ איך להגיד לה לא.
"מניאק" היא עשתה פרצוף נעלב, "לא מגיע לי משחק גומלין?"
"אני פשוט מרחם עליך" ניסיתי להצחיק אבל יותר מזה להתחמק.
"אל תרחם" היא התלהבה, "תהיה גבר, חגגת עלי אז בגדול עכשיו תן לי את ההזדמנות להשוות, אז זה היה משחק בית שלך" היא דאגה להדגיש בכל פעם את ה-אז, "עכשיו מגיע לי גם משחק בית, הפעם אצלי, בדירה השכורה שלי" היא חייכה והושיטה לי יד ללחיצה.

בשלוש שנים שעברו מאז נפגשנו עוד כמה פעמים. תמר הציעה לי כמה פעמים להתערב אבל הצלחתי להתחמק בעזרת תרוץ טוב, הייתי בצבא, לא הייתי בבית בזמן הדרבי והסברתי לה שכשזה לא בחי, ב-Live, זה לא שווה, אבל להפגש המשכנו, תמר אמרה שאני זיון טוב ובכל פעם שגמרתי עם מישהי, או מישהי גמרה איתי, היא הייתה מטלפנת, היינו נפגשים בבית הקפה, שותים קפה, מזדיינים בשרותים ואחר כך הולכים אליה או אליי ושוב מזדיינים.

גם בפגישה השניה תמר הפתיעה אותי, האמת שניסיתי להתחמק ולהגיד שאני עייף אבל היא שלפה את הג'וקר, "תגיד, אתה הומו?" היא שאלה אותי בטלפון.
"לא! למה?"
"לא בא לך לנקנק אותי בשרותים?"
לשאלה כזאת יש רק תשובה אחת נכונה, ביחוד אם אתה חייל חרמן שלא זיין שבועיים, "בא לי!"
"אז תגיע לבית הקפה, בזמן!"

"מצטערת" היא התיישבה לצידי באיחור אופנתי, "אתה יודע למה התקשרתי?" היא שאלה בחיוך.
"כי את רוצה שאני אזיין אותך?" ספק שאלתי ספק קבעתי, לא לפני שהסתכלתי ימינה ושמאלה לבדוק שאף אחד לא מקשיב לנו.
"גם" היא חייכה, "וגם בגלל שההורים שלי בדרך להורים שלך והם הודיעו שיחזרו מאד מאוחר"
"מה זה קשור?" לא הבנתי.
"קשור, כמו שאני מכירה אותם הם הולכים להתחלף, אבא שלי הולך להשחיל את המכחול שלו לשפופרת של אמא שלך" היא עצרה לשניה, מחייכת למראה המבט הנעלב על פניי, והמשיכה, "תרגע, גם אבא שלך לא הולך להשאר ותאוותו בידו, אבא שלך הולך לתקוע את השמוק הגדול שלו בכוס של האמא שלי" ולהפתעתי הגסות שבה היא דיברה חירמנה אותי, עמד לי כמו טיל ותמר ראתה את זה על פניי כי הרגשתי את היד שלה חוקרת מתחת לשולחן את הזקפה שבמכנסיי, "בוא חרמן שלי" היא ציחקקה ומשכה אותי אחריה לעבר השרותים, "את הקפה נשתה אחר כך" היא לחשה כשנכנסו לתא הצר, "עכשיו תנקנק אותי" היא הורידה את התחתונים, נעמדה עם הברכים על מכסה האסלה, התכופפה ונשענה על הניאגרה, הרימה את החצאית, לחשה "בוא! תתקע אותי" תאוותני וזה בדיוק מה שעשיתי, שלפתי את חרבי ותקעתי אותה, נעצתי את עצמי בתוכה בתנועה חזקה שסחטה ממנה גניחת הנאה ראשונה וזיינתי אותה, פרקתי בה את ארגז הפעולה המלא שלי לא לפני שנתתי לה את עונתה.

"שלא תחשוב שגמרנו" היא לחשה לי אחר כך, כשישבנו ושתינו קפה, "גמירה אחת לא מספיקה לי"
"שתיים" תיקנתי אותה, "גמרת פעמיים"
"הראשונה הייתה קטנה, לא נחשב" היא חייכה, "חוץ מזה, לא בא לך עוד?"
"בא" חייכתי חזרה, "עם האוכל בא התאבון".
"אז תגמור את הקפה ונלך אלי"

הלכנו אליה, ההורים שלה לא היו וכל הבית עמד לרשותנו. "קודם נשחק משחק מקדים" היא שלפה חפיסת קלפים מרופטת, "אל תתפלא שהיא משופשפת כל כך, ההורים שלנו משחקים הרבה סטריפ-פוקר" היא ציחקקה, "המשחק המקדים האהוב עליהם ועליי, מגרה אותי בטרוף, מכיר?"
"מכיר" עניתי, קצת מובך, "רק שאני לא טוב בפוקר".
"ראמי?"
"יותר טוב"
"אז נשחק סטריפ-ראמי, בכל תור המפסיד מוריד בגד" היא הסבירה, "ובסוף, המנצח, זה שנשאר עם בגדים, קובע את התנוחה" ובלי לחכות לתשובה התחילה לערבב את הקלפים.
תמר צדקה, סטריפ-ראמי זה משחק מקדים מגרה. גם היא, כמוני, לא הייתה שחקנית קלפים מקצוענית והנצחונות התחלקו ביננו ובכל בגד שירד הרגשתי איך הזקפה שלי, שגם כך כבר עמדה בדום מתוח, הולכת ונמתחת עוד יותר, הולכת ומתקשה.
המתח הגיע לשיאו בתור האחרון כששנינו נשארנו רק עם התחתונים, שלי בוקסר מתוחים שהדגישו עוד יותר את הזקפה שמתחתם ותמר בחוטיני שבקושי הסתיר לה את שפתי הכוס ושהפס הרטוב במרכז משולש הבד הלבן גילה שהיא מגורה לא פחות ממני.

ניצחתי. הייתי כל כך מיוחם שבחרתי בתנוחה הכי בנאלית. "איך אתה רוצה אותי?" תמר שאלה בחיוך אחרי שהורידה את התחתונים ונשארה עירומה.
"על הגב, ברגליים פתוחות" חייכתי אליה.
"בוא!" היא משכה אותי אחריה לחדר השינה של ההורים שלי ובלי לחכות עלתה ונשכבה על הגב, "בוא תזיין אתי כמו שאבא שלי מזיין את אמא שלך" היא פתחה רגליים.
עליתי על המיטה ונשכבתי עליה, "כמו שאבא שלי דופק את אמא שלך" תיקנתי אותה ונעצתי את עצמי לתוכה בתנועת אגן חזקה.
"אמא'לה" היא גנחה וחיבקה אותי בידיה וברגליה.
"כואב?" שאלתי בחשש.
"לא, שתוק, תזיין!" היא התנשפה והידקה את החיבוק, נועצת את צפורניה בגבי, "חזק! תטחן אותי!"
טחנתי. דפקתי אותה חזק ומהר. תמר הייתה רטובה והזיין שלי החליק בתוכה כבוכנה משומנת, "כן!" היא גנחה בקול, "ככה בדיוק אני אוהבת, כן, תמשיך, עוד! אמא'לה זה בא, כן, הנה, זה בא!" היא צרחה במין תאווה בלתי נשלטת ורגע אחרי השתתקה, "וואו, גמרתי" היא התנשפה, מחייכת, "רוצה עוד!"

אותה לילה הרבה מסורות נקבעו. הפגישות האלה שלנו המשיכו, כשהייתה לי מישהי תמר לא התקשרה אבל כשהיא הייתה מגלה שנפרדתי מהחברה, או החברה ממני, היא הייתה מחכה שההורים שלנו יפגשו ואז מצלצלת, קודם היינו שותים קפה ומדברים, אחר כך מזדיינים בשרותים של בית הקפה, טקס שלא מוותרים עליו, ואז הולכים לבית הפנוי ומשחקים בסטריפ-רמי ובסוף מזדיינים, זיון פראי תאוותני. כשתמר הייתה מנצחת היא הייתה רוכבת עלי, התנוחה האהובה עליה, משכיבה אותי על הגב, עולה, משתפדת, צועקת בקול "אני מזיינת אותך!" ודוהרת אל עבר האורגזמה שלה וכשאני הייתי מנצח הייתי דופק אותה בדוגי, מעמיד אותה על יד המיטה, מכופף אותה, נותן לה את האורגזמה הראשונה בעמידה ואז, בלי לצאת מתוכה, דוחף אותה על המיטה, נשכב עליה וטוחן אותה…

"תאמין לי רון, כדאי לך…לא תצטער" תמר קטעה אותי שוב במחשבותיי והחיוך שלה הפך רחב עוד יותר כשגם אני הושטתי לה את היד, "סגור" היא חייכה מאוזן לאוזן ולחצה לי את היד המושטת, "אני מיוחמת, בוא גבר, בוא תנקנק אותי בשרותים"

ניקנקתי אותה בשרותים. תמר טוענת שאני משתפר מפעם לפעם וזה לא שלא הייתי טוב גם בפעם הקודמת אבל בכל פעם אני קובע רף חדש של הנאה.
אני אוהב את התנוחה הזאת, היא עומדת עם הברכים על מכסה האסלה, מתכופפת קדימה ונשענת על הניאגרה ואני בא מאחור ודוחף לה את הזיין שרק לפני רגע היא מצצה והעמידה "לשביעות רצונה" וגם אלה בדיוק המילים שלה.
התנוחה מעולה אבל למקום יש בה חסרון, לא רק שהוא צר ודחוס גם אי אפשר לגנוח בקול, בכל אופן עמדתי וטחנתי אותה, גוחן מעליה ומעסה את שדיה החפונים בכפות ידי, שומע אותה חונקת את גניחות ההנאה שלה, לוחש לה מאחור "את אוהבת כשאני טוחן אותך ככה?" וממולל את הפטמות הנוקשות בין אצבעותיי.
"כן" היא לחשה חזרה, כן מלא תאווה והנאה, "כן, תמשיך, אתה משתפר" הוסיפה עוד משפט שהפך כבר מסורת, "כן, זיין אותי, אני אוהבת כשאתה מנקנק לי ת'צורה"
תמר גמרה פעמיים לפני שגם אני קיבלתי את עונתי, שתי גמירות מפנקות שהרעידו את כל גופה וכיווצו את נרתיקה סביב הזיין שלי החוגג בתוכה, שתי לחישות רועמות של "הנה זה בא לי!" ואחריהן בא מייד ה-"תמשיך!", כאילו חוששת שאפסיק, שאברח.
"אני בא!" הודעתי לה, "בואי, בואי, בואי" המשכתי ללחוש לה במהירות באוזן, מזמין גם אותה להצטרף, "הנה" התנשפתי באוזנה, "הנה זה בא, זה בא!" נמתחתי כולי, נועץ את הזיין שלי הכי עמוק שאפשר בכוס שלה, "קחי!" יריתי את המטח הראשון של שפיך סמיך וחם, "הנה, קחי!" נמתחתי מחדש ונצמדתי הכי חזק שאפשר לאחוריה, יורה בתוכה את המטח השני, "קחי" גנחתי וכל גופי כאילו נרגע כשרוקנתי את שארית ארגז הפעולה שלי במעמקי נרתיקה.

"תזכור, התערבנו" תמר הזכירה לי לפני שנפרדנו, אומנם הזמנתי אותה לישון איתי הלילה אבל להפתעתי היא לא הסכימה, "ביום ראשון תהייה אצלי בשמונה, תביא פיצה אני אדאג לבירות" חייכה לעברי, "תגיד" היא טפחה לי על הישבן, "עשו אותך פעם בתחת?"
"למה?" הסמקתי.
"כי תתכונן" היא נעמדה מולי, מחייכת באושר, "חלק מהזובור שאני מתכננת לך, קניתי סטראפאון וכשתפסידו אני הולכת לקרוע לך ת'צורה ועוד בקשה, תלבש תחתונים אדומים, אני מתה לעשות לך את מה שעשית לתחתונים הצהובים שלי!"
חייכתי חזרה אבל לא עניתי.
ישבנו בסלון הקטן של הדירה השכורה שלה, השותפה שלה ניצלה את העובדה שהלימודים באוניברסיטה עדיין לא התחילו ונסעה להודו, משאירה את הדירה רק לנו.
"אופס, יש רק מכבי, אני מקווה שלא אכפת לך" תמר ציחקקה כשהגישה לי את בקבוק הבירה 'מכבי' שהביאה מהמקרר והתיישבה לידי. אכלנו מהפיצה שהבאתי, שתינו בירה ודיברנו, תמר הראתה לי תמונות שקיבלה באחת מקבוצות הוואטסאפ שלה, תמונות חושפניות של עיתונאית מוכרת שהופצו אחרי שהפלאפון שלה נגנב, אולי כהקדמה לשאלה שבאה בהפתעה, "אתה יודע איפה ההורים שלי עכשיו?".
חשדתי, "את חושבת ש…?"
"אני לא חושבת, אני יודעת!" היא קטעה אותי וחייכה לעברי, "הלכו להורים שלךָ, גם הם התערבו על המשחק" הוסיפה בחיוך זימתי, "אתה יודע, על כל המשתמע מכך" עשתה תנועה מגונה עם היד שלא השאירה ספק למה היא מכוונת.

לרגע שתקנו. תמר גמרה את הבירה שלה ועודדה גם אותי, "תגמור, אני מביאה עוד אחת" היא חייכה והלכה להביא עוד שני בקבוקים.

"אתה יודע מה הם מתכננים להורים שלך כשהאדומים יפסידו?"
לא יכולתי שלא להבחין בבטחון שהיא אמרה את זה, לא אם הם יפסידו אלא כשהם יפסידו, "אם הם יפסידו" תיקנתי אותה, "אל יתהלל חוגר כמפתח"
"יתהלל, יתהלל, הפעם זה שלנו, כתוב בהורוסקופ"
"ואת מאמינה להורוסקופים?" חייכתי, "זה בערך כמו העתידות בבזוקה, עד גיל 21 תגיעי לירח – הגעת?".
"הפעם אני מאמינה, הפעם זה שלנו, גם בלי זהבי נראה לכם מאיפה משתין הדג" היא עצרה לשניה, חייכה והמשיכה, "תגיד, ביקרו לך פעם בכניסת המשרתים שלךָ?"
"מה?!?"
"אתה יודע, עשו אותך פעם בתחת?"
"למה?"
"כי זה מה שהם הולכים לעשות להורים שלך כשננצח, זה מה שאתה עשית לי כשאתם ניצחתם וזה מה שאני הולכת לעשות לך אחרי שתפסידו" היא הסתובבה לעברי, חייכה ולגמה לגימה ארוכה מהבקבוק שבידה, "ביקרו?"
הסמקתי. "זה אישי" התחמקתי.
"מה אישי? אתה תינוק?" היא הסתובבה לעברי, "לי ביקרו, הרבה, אתה לא צריך להתבייש, אני רק רוצה לדעת אם גם שם אני הולכת לפתוח אותך" היא צחקה, "ביקרו?!?"
"כן" מלמלתי במבוכה, "פעם אחת"
"שיט" היא מילמלה, "כל כך רציתי להיות הראשונה שפותחת לך את התחת, בן או בת?"
"מה?" לא הבנתי.
"מי עשה אותך בתחת, גבר או אשה?"
"מה זה חשוב?" ניסיתי שוב להתחמק.
"חשוב!"
"גבר" מלמלתי.
"אני לא מאמינה" היא הביטה בי מופתעת, "ספר!" היא הנמיכה את קול הפרשנים שקישקשו בלהט בטלוויזיה, "בפרטים, אני רוצה לשמוע הכל"
"עזבי"
"למה? אתה מתבייש? אתה חושש שאני אחשוב שאתה הומו??" היא צחקה, "מה אתה חושב, שאני לא הזדיינתי עם בנות? הזדיינתי, ואפילו יותר מפעם אחת" היא עצרה, הביטה בי וכשלא הגבתי המשיכה, "הזדיינתי, אהבתי את זה ואני מתכוונת להמשיך לשכב איתן וזה לא אומר שאני לסבית, עכשיו ספר!"
"זה מביך" התפתלתי.
"מניאק, ספר!!"

סיפרתי. אני חושב שכבר הרבה זמן אני רוצה לחלוק את הסוד הזה עם מישהו ולא אזרתי אומץ, "שתדעי לך שרק פעם אחת עשיתי את זה, רק פעם אחת!" הדגשתי בקול מתנצל, "יש לי חבר טוב מהצבא, תמיד ידעתי שהוא הומו אבל זה אף פעם לא עלה עד שערב אחד, כשהיית אצלו, הוא התוודה בפניי שהוא מאוהב בי והציע לי שנשכב"
לרגע עצרתי ובלעתי רוק, לדעתי גם הסמקתי, תמר הביטה בי ושתקה, נתנה לי את הזמן, "בהתחלה אמרתי 'לא' אבל אני חושב שבאיזה מקום הייתי סקרן, ה-לא שלי היה הססני והוא כנראה הרגיש בזה והמשיך לפתות אותי, בדרכי נועם כמובן, בלי כוח. 'אם לא תנסה איך תדע?' הוא ניגן בדיוק על מיתרי הסקרנות שלי, 'בוא תנסה, אני מבטיח שגם אם זה לא ילך נשאר חברים' זרק עוד פתיון ובסוף נתפסתי, הסכמתי".

שוב עצרתי, לגמתי לגימה ארוכה מהבירה וגמרתי את כולה, "אפשר עוד אחת?" חייכתי לתמר.
"מניאק" היא חייכה, גמרה גם את הבירה שלה וקמה, "קח!" חזרה מהמטבח עם שני בקבוקים חדשים, "עכשיו תמשיך!"

"התחלנו להתפשט" המשכתי לספר, "לאט, קודם נתתי לו להוריד בגד ורק אז אני הורדתי את שלי. הוא עמד מולי עירום וראיתי את המבט החומד שהוא נעץ בזקפה שהתרוממה בגאון בין רגליי כשהורדתי את התחתונים ונשארתי עירום כמוהו, 'גדול הקטן שלך' הוא חייך בהערכה, 'אני רוצה שתדע שרק מלראות אותך ככה נהייתי חרמן בטרוף', המשיך בקול תאוותני וירד על ברכיו לפניי, "יאמי" הוא ליקק את שפתיו ושלח את ראשו אל עבר חלציי. 'רק שתדע שאני לא מוצץ!' הודעתי לפני שהוא הספיק להכניס את הזיין המתוח לפה שלו, 'בסדר, אבל אתה לא יודע מה אתה מפסיד' הוא ציחקק והתחיל למצוץ לי"
"וזה היה לך נעים?" תמר קטעה אותי, מחייכת.
"האמת שכן, הוא יודע למצוץ" עניתי ואפילו אני הופתעתי מהפתיחות שאני מדבר איתה על זה, "ברגע הראשון זה הרגיש לי מוזר אבל עצמתי עיניים, עמדתי בפישוק ונתתי לו למצוץ לי וזה היה נעים. 'אני הולך להנות, אני אוהב לחטוף גדולים כאלה' הוא הפסיק לרגע למצוץ, חייך לעברי ושוב הכניס את הזקפה המתוחה עמוק לגרונו ומצץ בתאווה, 'מחר אולי יהיה לי קשה לשבת אבל תאמין לי, זה שווה' הוא הפסיק למצוץ ובמהירות הלביש לי קונדום, 'בוא ידידי', הוא חייך והגיש לי שפופרת של ג'ל סיכה, 'בוא תזיין אותי!'"
"וזיינת אותו?"
"כן" ולדעתי שוב הסמקתי.
"איך?" שמעתי את הסקרנות בקולה של תמר, "שכבת עליו?"
"לא" חייכתי, "בעמידה, הוא התכופף על שולחן האוכל הגדול ונשען עליו עם החזה, 'תמרח לי, לא הרבה, אני אוהב להרגיש אותך נכנס' הוא פישק חזק את ישבנו בשתי ידיו"
"אלוהים, מחרמן ברמות, לא תאמין כמה אני רטובה" תמר ציחקקה, "באמא שלי, תרגיש" היא אחזה בידי ומשכה אותה אל בין רגליה וגם דרך התחתונים הרגשתי עד כמה היא רטובה, "רק שתדע, כשתפסיד ככה בדיוק אני אדפוק אותך! נו, יאללה, סָפֵר, תמשיך"

"הרגשתי מוזר למרוח לו ג'ל שם ב… את יודעת, ב…" נתקעתי, פתאום לא הצלחתי להגיד את המילה.
"בתחת?" תמר צחקה.
"כן, בתחת" אשרתי, "אחר כך נצמדתי אליו, כיוונתי בידי את הזקפה הנוקשה אל הפתח הצר והמכווץ, 'חזק, בבת אחת, ככה אני אוהב' הוא לחש במין תשוקה כזאת ואני, כמו אוטומט, אחזתי חזק במותניו ונעצתי את עצמי לתוכו בתנועת אגן חזקה, מבקיע את השער וחודר למעמקי ישבנו"
"כאב לו?" תמר שאלה בסקרנות.
"כן, למרות שהוא לא אמר אבל הרגשתי את זה בגופו שנמתח וברעד שעבר בגופו"
"ואתה?" תמר קטעה אותי שוב, "מה הרגשת? זה באמת כמו לפתוח בתולה?"
"לא יודע, אף פעם לא פתחתי בתולה" ציחקקתי, "אבל אם בהתחלה זה מתנגד, חוסם, ואז, כשדוחפים חזק מצליחים לחדור ואז צר ולוחץ, לא לוחץ רע, לוחץ בטוב, לחץ כזה שעושה נעים כשמפמפמים, אז כן, זה כמו לפתוח בתולה"
"אז נהנית לדפוק אותו" היא זרקה לעברי בהתרסה.
"אהה" גמגמתי והסמקתי, "אהה, בואי נגיד שלא סבלתי, זה היה מגרה אבל לא נעים כמו לדפוק אשה"
"אבל גמרת" ושוב זאת הייתה קביעת עובדה ולא שאלה, "ואז הוא דפק אותך?"
"אהה, לא מייד, הוא גמר כשדפקתי אותו והוא היה צריך להעמיד לעצמו מחדש אבל כמה שפשופים"
"אז שפשפת לו" היא קטעה אותי, משועשעת.
"לא!" עניתי בתקיפות, "התחלפנו, אני נשענתי על השולחן והוא עמד מאחורי, הביט בישבן שלי ואונן, עשה ביד ואמר שיש לי ישבן מחרמן ואכן, אחרי זמן קצר עמד לו מחדש"
"איך הזין שלו? גדול כמו שלך?" תמר שוב קטעה אותי בשאלה.
"לא, בכלל לא" חייכתי במין גאווה כזאת, "יותר קטן"
"טוב, שלך גדול במיוחד" תמר שוב החמיאה לי, "בגלל זה אני אוהבת להזדיין אתך" היא ליטפה את הבליטה במכנסיי, "עכשיו תמשיך, ספר מה הוא עשה לך אבל תזדרז, המשחק תכף מתחיל"

"נשענתי על השולחן והוא הסביר לי איך להשען עם החזה, איך לאחוז בידי את פלחי ישבני ואיך לפתוח ת'תחת" המשכתי לספר, "עצמתי עיניים, לא יודע למה, והתכוננתי. שמעתי אותו מלביש לעצמו קונדום, אחר כך הרגשתי איך הוא מורח לי כמות נדיבה של ג'ל סיכה בפי הטבעת ומעסה אותו בעדינות, 'תתכונן' שמעתי אותו לוחש והרגשתי איך העטרה שלו נושקת לפי הטבעת שלי, 'תפתח חזק' הוא הוסיף ואני מתחתי חזק את פלחי ישבני לצדדים, 'בהתחלה זה יכאב קצת אבל אחר כך זה יהיה לך נורא נעים' הוא המשיך והתחיל ללחוץ, לדחוף לי, 'תרגע' הוא לחש כשפי הטבעת שלי התכווץ וחסם אותו, 'אל תתנגד' הוא לחץ חזק יותר ו…חדר לתוכי, לאט, לא במכה חזקה כמו שאני תקעתי אותו, חודר לאט, כאילו נותן לי להתרגל, עד שכולו היה בתוכי"
"וכאב?" תמר שאלה בסקרנות.
"כאב, ועוד איך כאב, נשכתי שפתיים שלא לצעוק, שלא יחשוב שאני חלשלוש כזה" עניתי במבוכה, "הוא התלהב, אני לא! לו עמד, לי בכלל לא!"
"ולא חירמן אותך?" תמר התפרצה בסקרנות.
"בכלל לא" עניתי במין תקיפות, "לא היה לי נעים ממנו אז נתתי לו להמשיך ורק חיכיתי שזה יגמר ובסוף הוא גמר, לא בפנים, לא הרשיתי לו, אני לא, לא היה לי מה. באותו ערב עשינו את זה פעמיים, פעם ראשונה ואחרונה" ניסיתי להצחיק וראיתי חיוך של רחמים על שפתיה, "וגם אחר כך, כששרף לי בפי הטבעת ויומיים היה קשה לי לשבת היה לי ברור שאני עם גברים גמרתי… תראי" הצבעתי על הטלוויזיה, "הקבוצות עולות למשחק" החזרתי את עצמנו למה שעבורו התכנסנו.
"אז לך תביא עוד בירה" תמר שלחה אותי.
הלכתי למטבח, כשחזרתי ראיתי שהיא אוחזת בסטראפאון עם תותב צהוב, "תגיד, של החבר שלך יותר גדול מזה?" היא הציגה אותו לראווה וחייכה לעברי, חיוך מתגרה כזה.
תמר לא הייתה צריכה להסביר לי למה היא מייעדת אותו, "אהה" מלמלתי ובחנתי את התותב הצהוב בקפדנות, "כן, קצת יותר קטן, לא הרבה".
"אתה רואה, אני רחמנית, יכולתי לקנות תותב יותר גדול, כזה כמו שאתה תוקע לי" והיא הדגישה את ה-גדול וה-אתה תוקע.
"אני מודה לך אבל קודם אתם צריכים לנצח, לא?" ואני חושב שבעצם, בתוך תוכי, ניסיתי לעודד את עצמי.
"אל תדאג, ננצח!" תמר אמרה בהחלטיות.
"אל יתהלל חוגר כמפתח" חזרתי שוב.
"יתהלל, יתהלל" היא צחקה, "אתה הרי יודע שהפעם זה שלנו"
"כן נזכרתי, אתמול קנית מסטיק בזוקה וזה היה כתוב שם" אמרתי בלגלוג.

תמר התעלמה מהציניות שלי. הטקסים על המגרש הסתיימו, השופטים גמרו לבדוק את הרשתות והשחקנים נערכו לבעיטת הפתיחה. "אני אזכיר לך את הכללים" תמר אמרה במהירות, "אם חוטפים גול מורידים בגד ולא סתם מורידים, עולים כאן על השולחן" היא הצביעה על שולחן הסלון הנמוך שלפנינו, "מורידים ומוסרים אותו בהכנעה"
"בהכנעה?"
"כן, עושים כבוד למקבל, מקפלים, אוחזים בשתי ידיים, משפילים עיניים, קדים ומוסרים" היא קמה והדגימה במהירות, "גם על פספוס פנדל מורידים בגד, תסכים איתי שזה בושה לפספס פנדל בדרבי" היא לקחה אוויר, חייכה והמשיכה באותו דיבור מהיר "וגם בכרטיס אדום מורידים! תרומתנו למיגור האלימות במגרשי הכדורגל, ובסוף המשחק מגיע השיא, הפרס הגדול, הזובור למפסיד, אני עושה בך כל מה שאני רוצה ואתה יודע מה אני רוצה" היא צחקה.
לא תיקנתי אותה, קודם הם צריכים לנצח ואיך אומרים? לדרבי חוקים משלו, אבל דשנו בזה מספיק, במקום זה הזכרתי את מה שהבטיחה לי, "ואל תשכחי שתיקו זה כמו נצחון שלנו".
"מילה זאת מילה" תמר חייכה, "אבל אל תבנה על זה, יהיה ניצחון! הפעם תל-אביב תצבע בצהוב!"

התחיל בגישושים, קרן צהובה כבר בדקה הראשונה ובעקבותיה מתפרצת אדומה שמסתיימת בכלום, ואז הגיעה הדקה החמישית, טעות שערוריתית של המגן שלנו שנוגח למרכז ומבשל שער, שער לצהובים!
"יש!" תמר קפצה ממקומה צוהלת משמחה, "אמרתי לך, אלוהים אוהב צהוב" היא הוסיפה בחיוך מאוזן לאוזן, "ועכשיו" התרווחה חזרה בספה כשהיא משפשפת ידים בהנאה ומותחת רגליים, "אתה יודע מה זה אומר?"
"כן"
"מה"
"שאני צריך להוריד בגד" שלחתי ידים להוריד את החולצה.
"לא!" היא עצרה אותי, "שאתה עולה על השולחן ואז מוריד בגד" היא הדגישה את העולה על השולחן.
עליתי והורדתי את חולצת הטריקו האדומה שלבשתי והגשתי לה. "לא ככה, בהכנעה" היא חייכה. החלטתי לא להתווכח, ירדתי מהשולחן וקיפלתי, הכי טוב שאני יודע לקפל חולצה, אחזתי בשתי ידיים נעמדתי מולה, התכופפתי מעט קדימה ומסרתי לה את החולצה, "בבקשה" חייכתי, מנסה להראות משועשע למרות שבתוכי החשש התחיל לכרסם.
"מניאק" תמר לחשה בקול ברגע שהתיישבתי חזרה.
"מה?" לא הבנתי.
"הגופיה, ממתי הולכים עם גופיה מתחת לחולצת טריקו?"
"מה?" התממתי, "אסור? ולך יש חזיה"
"יופי, אז גם אתה התחלת ללכת עם חזיה?" ועוד התקפה אדומה השתיקה אותה רק שהשוער שלהם הדף.

עד המחצית התוצאה לא השתנתה, אומנם רגע לפני השריקה הלב ירד לי לתחתונים כשראיתי את הכדור השני עושה את דרכו לרשת אבל לשמחתי הוא יצא לחוץ. תמר חיממה במיקרו את חצי הפיצה ששמרנו להפסקה ויחד עם עוד בקבוק בירה ישבנו ואכלנו.

אם בפתיחת המחצית השניה, אחרי עוד החמצה משוועת שלנו, עוד היה לי תקווה שנצליח להשוות באה הדקה ה-53 והרסה לי אותה. מתפרצת קטלנית של הצהובים והחלוץ, שלא חס על האקסית שלו, עובר את השוער ומגלגל את הכדור פנימה, 2:0 !
"יש!" תמר שוב קפצה ממקומה, "יש אלוהים!" הוסיפה עוד צעק שימחה, "ועכשיו" התרווחה שוב בספה והחיוך מאוזן לאוזן שלה התרחב עוד יותר, "הגיע הרגע שלך"
קמתי ועליתי על השולחן. "לא!" היא עצרה אותי כששלחתי ידיים להוריד את הגופיה, "קודם המכנסיים"
"למה?"
"כי בנות מורידות את החצאית לפני החזיה" היא פרצה בצחוק.
הסמקתי. "מניאקית" לחשתי אבל שיתפתי איתה פעולה, כמו שזה נראה עכשיו לא כדאי להרגיז אותה, פתחתי את החגורה במכנסיים והורדתי אותם, "בבקשה" הגשתי לה אותם בעיניים מושפלות אחרי שקיפלתי אותם ולא יכולתי שלא לראות את המבט החומד שהיא שלחה באוהל המתוח שבחזית תחתוני הבוקסר האדומים שלי..
"אני רואה שעומד לך" היא גיחכה "אתה חושב שעוד יש לך סיכוי?".
"כדורגל משחקים 90 דקות" מילמלתי את אותה קלישאה ידועה אבל בתוכי התחיל לכרסם לו הספק.
עוד החמצה אדומה ואם עוד הייתה לי תקווה באה הדקה ה-64 ומחקה לי אותה כליל, עוד התקפה צהובה, ואותו חלוץ, זה שלא חס על האקסית שלו, מבקיע בבעיטת פגז את השלישי לצהובים והשני שלו, 3:0 ועכשיו כבר די ברור לי שהלילה אני הולך לעבור זובור, למרות שכבר היו דברים מעולם, תראו מה הקבוצה הרוסית עשתה לאותם צהובים רק כמה ימים קודם.

עוד לפני שתמר גמרה לחגוג את השער אני כבר עליתי על השולחן, לא נתתי לה את ההנאה לחמר בי. "אני רואה שאתה כבר מתורגל" תמר לא התאפקה ואמרה כשחיוך גדול על פניה, "כן, כן, תוריד את החזיה שלך" היא המשיכה באותו קול סרקסטי כששלחתי ידיים לפשוט את הגופיה שלי, "תודה" היא צחקה כשהגשתי לה אותה, "אני חושבת שחבל שתרד מהשולחן, כמו שאתם נראים היום עוד מעט יהיה עוד גול"
לא הקשבתי לה וירדתי. ישבתי בשקט, מבוייש, תמר הצטרפה לשירת האוהדים הצהובים שנשמעה ברקע מנופפת בצעיף הצהוב של הקבוצה.
החזקתי אצבעות, גם ככה הבושה גדולה, לא זה שאני יושב ורק התחתונים האדומים על גופי אלא מה שהולך במגרש, ההפסד הצורב, ופתאום המחשבה שבעצם גם אמא ואבא שלי באותה צרה, שגם אמא שלי עומדת עכשיו מבויישת מול ההורים של תמר ורק תחתונים לגופה, ויותר מזה שלאבא שלי בטח לא היה שכל ללבוש גם גופיה והוא עומד עכשיו עירום ועריה, הכתה בי אבל מה שהפתיע אותי היה שהתחרמנתי מזה, שבמקום שהזיין שלי יהיה רופס מבושה הוא עמד בגאון, זקור ונוקשה.

לא הספקתי לשבת הרבה ובדקה ה-75 שחקן הרכש האיסלנדי של הצהובים שלח אותי לעלות שוב על השולחן. שלושה אדומים ניסו לחסום אותו אבל הוא היתל בהם ושלח מ-20 מטר כדור אל החיבורים, מעלה ל- 4:0 וקובע סופית שזאת תבוסה!
"יש!!" תמר קפצה, מרימה שוב את ידיה באותה תנועת ניצחון ידועה, "גולללללללללל" היא גילגלה את הקריאה כאילו הייתה שדרן דרום אמריקאי וותיק, "גול, גול, גול" המשכתי באותו סגנון שלהם, "צהוב שולט ובגדול!" היא חייכה לעברי ורק האוזניים עצרו את החיוך שלה מלהמשיך ולהתרחב, "ותזכיר לי, מה מקבלים על גול?"
"מניאקית" סיננתי מבין שיניי ובמבט מושפל עליתי בפעם הרביעית הערב על השולחן. "שלוש שנים אני מחכה לרגע הזה" תמר שפשפה את ידיה בהנאה והביטה בי אוחז בתחתונים האדומים שלי ומתחיל למשוך אותם באיטיות כלפי מטה, "תחשוב על זה שגם אמא שלך צריכה להוריד עכשיו את החוטיני האדום שלה אבל אצלם זה אחרת"
"איך?" שאלתי כשאני מוריד את התחתונים ומתחיל לקפל אותם, מנסה לשדר אדישות אבל בתוך תוכי הבושה אוכלת אותי מבפנים.
"אבא שלי גוזר לה אותם"
"מעניין" מסרתי לה את התחתונים שלי.
"ואתה יודע למה אני לא גוזרת לך?"
תארתי לעצמי אבל התחכמתי, "לא, אבל את בטח תסבירי לי".
"אומנם עברו שלוש שנים אבל אני בטוחה שאתה זוכר מה אתה עשית לתחתונים שלי כשאנחנו הפסדנו" היא קמה והתחילה ללכת לעבר שולחן הכתיבה שעמד בצד החדר.
זכרתי והבטתי במהירות אל השולחן שאליו היא הלכה. ברגע הראשון לא הבחנתי בזה אבל אז היא התכופפה ושלפה מתחתיו מגרסה ביתית. "זוכר?" היא לא נתנה לי להתחמק.
"זוכר" מלמלתי.
"מה?" זרתה מלח על פצעיי.
"גרסתי לךְ אותם" מלמלתי והסמקתי.
"נכון" היא פרסה את התחתונים שלי, "גרסת לי אותם" היא התכופפה והפעילה את המגרסה שהחלה לטרטר בקול, "שלוש שנים אני מחכה לרגע הזה" היא גחנה שוב והניחה את קצה התחתונים שלי בפתח המגרסה, "והנה הוא בא" וטרטור המגרסה התגבר כשהתחילה לגרוס את הבד האדום.

"לא אכפת לך שאני אשמור את זה למזכרת" תמר חייכה והתיישבה לידי חזרה אחרי שהתחתונים הבוקסר שלי הפכו לפתיתי בד אדום.
"להפך, לכבוד הוא לי" ניסיתי לחייך חזרה, חיוך מאולץ, "תגידי, מה לדעתך ההורים שלך עושים עכשיו לאבא שלי?" וברגע שסיימתי לשאול הבנתי את הטעות שעשיתי, שבעצם שאלתי שאלת קיטבג.
"משימה, מה לא ידעת?" תמר ענתה בבטחון, "זה החוק, מי שאין לו מה להוריד מקבל משימה, אמא שלי סיפרה לי שאמא שלך המציאה את זה וזה בדיוק מה שיקרה לך בגול הבא"
"לא יהיה גול הבא" קבעתי בפסקנות.
"כדורגל משחקים 90 דקות, זוכר?" היא ענתה לי באותו משפט שרק קודם אני השתמשתי ואכן, בדקה ה-83 למדתי את זה על בשרי, אשר יגורתי בא לי והאיסלנדי היכה שנית! הרמה לרחבה, השוער שלנו יוצא רע והאיסלנדי מקדים אותו ונוגח פנימה את השער השני שלו, קובע 5:0 מוחץ ומשווה את השיא בן 45 שנה, מבסס את המפלה, את התבוסה הגדולה, הצהובים היכו אותנו שוק על ירך ונשארו עוד 7 דקות פלוס זמן פציעות לנסות לשבור השיא.

"יש!" תמר צהלה, קופצת ומרימה את הידים באותה תנועת ניצחון מוכרת, "משימה!" ציחקקה, "מה אני רוצה?" עשתה את עצמה מתלבטת, "מה אני רוצה?" חזרה שוב אבל מהחיוך שעל פניה היה ברור שהיא יודעת בדיוק מה היא רוצה, "אני חושבת שאני אתן לך את המשימה שאמא שלך נתנה פעם לאבא שלי" והיא עצרה רגע, אולי כדי לתת לי לעכל שאם אמא שלי נתנה אותה פעם לאבא שלה אין לי מה להתנגד, "ואני בטוחה שגם אבא שלך קיבל אותה היום" היא המשיכה עם אותו חיוך של סיפוק, "בוא, תרד על הברכיים, כאן מולי" היא הצביעה על השטיח שלפניה, "ועכשיו תאונן!" היא השלימה כשירדתי.
"מה?!?" כמעט התפלצתי, לא התכוננתי לכזאת משימה.
"מה לא ברור?" היא ציחקקה, "תאונן, אף פעם לא אוננת?"
"אהה" גמגמתי, "כן, אבל לא ככה"
"תראה רון" היא הביטה בי מחויכת, "צריך לדעת להפסיד בכבוד"
"כן" התפרצתי לדבריה ואפילו לעצמי נשמעתי מתבכיין, "אבל אף פעם לא ספרת לי על החוק הזה ואפילו לא רמז למשימה כזאת"
"למה? אם הייתי מספרת לך לא היינו מתערבים?" היא חייכה, "תחשוב שהזובור שלך מתחיל עכשיו, אתה באמת חושב שבדקות הספורות שנשארו תצליחו לנצח? אולי להשוות?" הוסיפה בציניות.
"לא" הודיתי, משפיל עיניים ומסמיק קצת, "אבל"
"בלי אבל ובלי חבל, תתחיל" היא ציחקקה, "וחוץ מזה עדיף לך להפטר מהזקפה הזאת לפני שאני מכופפת אותך על השולחן ודופקת אותך" היא הצביעה על העמוד מתח גבוהה שהתרומם בין רגליי וקמה, "רגע," תמר ניגשה שוב לשולחן הכתיבה שלה והוציאה מהמגירה בקבוק ג'ל סיכה, "קח!" היא זרקה אותו לעברי והתישבה חזרה, "עכשיו תתחיל!" השלימה בתקיפות.

שפכתי כמות נדיבה של ג'ל הסיכה על היד והתחלתי לשפשף. לא התווכחתי יותר כי מה הטעם? תמר צודקת, הסכמתי להתערבות, הפסדנו, בהתערבות הזאת אני הייתי הטיפש ועכשיו אני צריך לשלם את המחיר כמו גבר.
בהתחלה שפשפתי לאט, מורח את הג'ל, ואחר כך יותר במרץ, מקווה לגמור במהירות את ההשפלה. בהארכה הם כמעט הבקיעו את השער השישי אבל הפעם השוער שלנו לא פישל וניצלנו מהשפלה יותר גדולה.
המשחק נגמר לפני שאני גמרתי. "אתה צריך עזרה?" תמר הביטה בי בחיוך.
"את רוצה לשפשף לי?"
"חס וחלילה" היא צחקה, "זאת המשימה שלך, אבל" היא עצרה לרגע, מחייכת, "אבל אני מוכנה לתת לך לצלם לי" ובלי לחכות היא התרוממה, שלחה ידים אל מתחת לחצאית שלבשה ופשטה במהירות את החוטיני הצהוב שלבשה, הרימה גבוה את החצאית והתיישבה חזרה, "תהנה" היא התרווחה לאחור ופישקה רחב את הרגליים, נותנת לי להשקיף על החריץ המופלא שבין רגליה, חריץ ורדרד ורטוב, מנצנץ כאילו קורץ אליי, "אל תתלהב, זוהי הארץ המובטחת" תמר צחקה, "אותה תראה ואליה לא תגיע, הערב אני זאת שדופקת אותך"

כן אגיע, לא אגיע, באותו רגע זה לא מה שעניין אותי, אולי כי היה לי די ברור שבסוף אני אבקר שם גם אם זה יהיה כשהיא רוכבת עליי בתנוחת ה-cow-girl שהיא כל כך אוהבת, כאבו לי הביצים ומה שעניין אותי זה לגמור, להשפריץ, נעצתי עיניים בנוף הקסום שבין רגליה ושפשפתי לעצמי במרץ, ראיתי את המבט המלגלג בעיניה והתעלמתי, ידעתי שהיא משפילה אותי אבל זה לא היה אכפת לי, אוננתי! הייתי עמוק בעניין, אוננתי כמו שאף פעם לא אוננתי ובאופן הכי מפתיע נהניתי מזה, התחרמנתי מזה שהיא רואה אותי עושה ביד!

הבטתי לה בין הרגליים ושפשפתי במרץ, עמד לי בטרוף, זיין גדול, שמן ונוקשה אבל לא רק אני הייתי חרמן, גם תמר, ראיתי את זה במבט שלה, ברטיבות שגברה בין רגליה, "מניאק" היא מילמלה פתאום, שלחה יד והתחילה לטפל בעצמה.
"לא חבל? תראי מה את מפסידה"
"שתוק ותאונן!" היא עצרה אותי מלדבר וגנחה בקול, גניחה תאוותנית כזאת שלא השאירה ספק שהיא מגיעה לשיא, "כן" היא נמתחה לאחור ועכשיו גם הריח הוכיח שהיא גומרת.
תמר גמרה ואני מייד אחריה, עוד שפשוף או שנים ומטען ראשון נורה מקנה התותח שלי, שפיך לבן, סמיך וריחני, "כן!" גנחתי בקול ועוד מטען נורה מהקנה המתוח, "וואו" נאנחתי כשהמטען השלישי נורה והזיין הגאה והמתוח שלי איבד בבת אחת את זקפתו והתדלדל מבוייש בין רגליי.

תמר סגרה את הרגליים ומשכה למטה את החצאית, מכסה את ערוותה בתנועה מתחסדת. רגע ארוך לא קרה כלום, תמר התרווחה בספה, מתנשפת, אני שכבתי על השטיח, שתקתי וחיכיתי לתמר, המנצחת הגדולה של הערב.
בסוף תמר שברה את השתיקה. "התחרמנתי ברמות לראות אותך ככה מאונן" ועדיין שמעו התנשפות קלה בקולה.
"כן, גם אני" הודיתי, מה שנכון נכון.
"הפסדתם"
"כן, תבוסה" הודיתי שוב, מה לעשות? היא צודקת.
"ואתה יודע מה עושים למפסיד?"
"זובור"
"כן, זובור, מה שבא לי" היא ציחקקה, "ואתה יודע מה בא לי?"
"ללכת לישון?"
"חחחח, הייתַ מת" היא צחקה, "הערב אני הולכת לזיין אותך, לא לרכב, לדפוק!" והיא הזדקפה ולקחה את הסטראפאון שהיה מונח על הספה לצידה והראתה לי אותו, "לתקוע לך מאחור, בתחת! כמו ההוא, באותה תנוחה"

שתקתי. מה אני אגיד? ידעתי בדיוק מה היא מתכננת באם נפסיד ולמרות זאת התערבתי ועכשיו כשהפסדנו אני צריך לשלם את המחיר.
"תביט בי" תמר קמה והתחילה להתפשט, לאט, לוקחת את הזמן. הבטתי בה, חושפת בפני את גופה עד שנשארה עירומה, שדיה הגדולים עומדים זקופים והפטמות כהות, נוקשות וזקורות בראשם. "עכשיו הזיין" היא ציחקקה והלבישה לעצמה את הסטראפאון, מסדרת את התותב הצהוב במקום הנכון, על הערווה החלקה שלה, אוחזת בו ביד אחת שלא יזוז ומותחת את החגורות ביד השניה.
"אני יודעת שבנים אוהבים שימצצו להם לפני" היא חייכה לעברי ורעד עבר בגופי, "גם אני" היא הצביעה על התותב המזדקר בין רגליה, "בוא!".
לא התווכחתי, כנראה שכבר השלמתי עם הזובור. בשיר "המנצח לוקח הכל" (The winner takes it all) של להקת "אבבא" יש משפט שאומר "…המנצח לוקח הכל, המפסיד צריך ליפול…" אז אני המפסיד ולכן נפלתי, ירדתי על ברכיי לפניה, לרגע עצרתי והבטתי בה כך מלמטה. "תמצוץ, תמצוץ" היא חייכה לעברי, חיוך ניצחון כזה, "אם תמצוץ טוב תקבל הרבה ג'ל" היא ציחקקה.
מצצתי לה. קודם בקטנה, טועם את הקצה, ואחר כך את כולו. תמר הניחה את ידיה על ראשי והכתיבה את הקצב, "אני אוהבת שאתה מוצץ לי" היא לחשה והיה ברור שהיא מתגרה.
לא עניתי כי תמר זיינה אותי בפה ואמא שלי חינכה אותי שלא לדבר בפה מלא, אבל גם אם לא מה הייתי אומר? שלדעתי היא בכלל לא מרגישה? ואולי היא באמת מרגישה? אולי זה לוחץ ומרטיט לה שם משהו? מין פרפר אהבה כזה.
עמדתי על הברכיים ותמר זיינה אותי בפה. "היום אתה השרמוטה שלי" היא סיננה בין שיניה והגבירה את תנועות אגנה, מוציאה ותוקעת את התותב הצהוב בגרוני, "זה כיף לזיין אותך ככה" היא המשיכה במין לחישה זימתית, "עכשיו אתה מרגיש איך בחורה מרגישה כשמורידים אותה למצוץ"
שתקתי. זוכרים? פה מלא. "הנה זה בא לי" תמר צרחה פתאום בקול והצמידה חזק את ראשי לערוותה, תוקעת את התותב עמוק יותר, "כן, אימא'לה, אני משפריצה!" היא אחזה את ראשי ככה צמוד ושחררה, נותנת לי לנשום לפני שאחנק, "וואו" היא התנשפה, "כיף" היא חייכה בהנאה, "אני מקווה שגם אתה נהנית" היא ציחקקה, "כי אני כן, הרבה, וזאת היא רק המנה הראשונה, עכשיו מגיעה המנה העיקרית, לך תתכופף על השולחן כי עכשיו אני הולכת לזיין אותך בתחת"

תמר צחקה, אני פחות. קמתי וניגשתי אל השולחן, הזזתי את הכסא, נעמדתי בפישוק לפניו, התכופפתי קדימה ונשענתי עליו בידיי. "לא, לא ככה" תמר ניגשה והפליקה לי על ישבני החשוף, "כמו שרמוטה, כמו שההוא דפק אותך, כשאתה מפשק את התחת עם הידים!"
לא התווכחתי. נשענתי על החזה, שלחתי ידים לאחור ופישקתי את פלחי ישבני, פותח בפניה את הדרך אל פי הטבעת שלי. תמר ניגשה והניחה לפניי מראה, "תביט במראה! אני רוצה לראות את הפנים שלך כשאני מנקנקת אותך" היא ציחקקה כשהשעינה אותה על הקיר. הבטתי, היא ראתה את פניי אבל גם אני ראיתי אותה, לא את כולה רק מהציצים ומעלה. תמר נעמדת מאחורי ובשקט של החדר שמעתי אותה פותחת את בקבוק ג'ל הסיכה. "אז איך השרמוטה שלי אוהבת? עם הרבה שמן או בכלל בלי?" היא צחקה.
"הרבה" מלמלתי, מושך ומפשק חזק יותר את אחורי.
תמר זילפה כמות נדיבה של ג'ל הסיכה היישר אל פי הטבעת שלי והתחילה למרוח עם האצבע, מעסה בעדינות עם האצבע, מעסה ולוחצת, מוסיפה עוד ג'ל, מעסה ומתחילה לדחוף את הבוהן. "תתכונן" היא הודיעה אחרי שעיסתה ומתחה טוב טוב את פי הטבעת שלי, "אני הולכת לזיין אותך" היא המשיכה כשהיא מורחת עוד ג'ל על התותב המוצמד לערוותה, "אני הולכת לנקנק אותך" הוסיפה בקול מגורה והרגשתי איך ראש התותב הנוקשה נלחץ לפי הטבעת שלי, "אל תתביש לצעוק, ממילא אני לא אפסיק" היא צחקה ובאבחת אגן חזקה נעצה את התותב עמוק בישבני.

"פאק!" צעקתי כשכאב חד חלף בגופי, "פאק! פאק! פאק!" המשכתי כשהיא אחזה במותני והתחילה לדפוק אותי רק שלהפתעתי, ככל שפי-הטבעת שלי התרגל לפולש שמפמפם בתוכו כך הכאב הלך ונחלש. תמר דפקה לאט והתותב המשומן החליק בישבני, "כואב?" היא שאלה במין סרקסטיות.
"קודם, עכשיו פחות" לחשתי ותמר הגבירה את הקצב.
"אני מזיינת אותך" היא גנחה במין ארסיות כזאת והיה ברור שהיא נהנית, "אימא'לה כמה שאני חרמנית" היא תקעה את עצמה בחוזקה שסחטה ממני גניחה, "אימא'לה, כמה שאני אוהבת את זה" היא פמפמה שוב ומבעד למראה שלפני ראיתי את שדיה הקופצים ובעיקר את ההתלהבות על פניה, "אתה אוהב את זה?"
שתקתי. התביישתי. מה אני אגיד לה? זה לא היה כמו עם אותו חבר, איתה זה היה שונה, נכון שבשני המקרים דופקים אותי בתחת, נכון שהפעם עושים את זה גם כדי להשפיל אותי, אבל הפעם, באופן הכי מפתיע, זה גם חירמן אותי, כן, חירמן, הרגשתי איך הזיין שעד עכשיו היה תלוי תחתיי רופס ומבוייש התחיל לעמוד מחדש, להזדקף ולהמתח.
"אתה מתחרמן?!" ספק שאלה ספק צחקה וגחנה מעליי, שלחה יד מתחת לבטני אל בין רגליי ומגלה את האוצר, "וואו" ציחקקה, "אתה באמת מתחרמן"
"כן" מלמלתי מבוייש, אולי אפילו הסמקתי, "הוא התעורר" הוספתי בקול מתנצל, "אני. אני לא. אני לא הומו" גמגמתי ולא ידעתי איך להמשיך.
"נכון, אתה לא הומו" היא צחקה, "אל תתבייש, גם אותי זה מחרמן כשמבקרים בכניסת המשרתים שלי" היא עצרה לשניה, מהססת או אולי חושבת, "אם תרצה, לא היום כמובן," הוסיפה במהירות, "אני גם אתן לך לבקר שם" היא גחנה עוד יותר ולחשה לי באוזן, "מחרמן לראות אותך ככה" היא אחזה בזיין המזדקף והתחילה לשפשף לי ודרך המראה ראיתי את החיוך על פניה.
תמר לא הפסיקה לזיין אותי, מפמפמת, משפשפת, מתחככת וגונחת בהנאה. הרגשתי את שדיה נמחצים אל גופי ואת הפטמות הנוקשות חורצות ודוקרות בגבי. "אמא תשתגע כשאספר לה מה עשיתי לך" היא לחשה לי.
"מה?!?!?" ניסיתי להתרומם אבל היא חסמה אותי, "ששש תרגע, אנחנו מספרות אחת לשניה הכל"
"כן, אבל, את יודעת"
"תרגע, היא לא תספר לאף אחד, מה שאנחנו מספרות אחת לשניה לא יוצא"
"אין לו יוצא, את מספרת רק לה והיא מספרת רק לשניה ובסוף זה יגיע לאמא שלי"
"אמא שלך ממילא יודעת שאתה פה ויותר מזה, היא יודעת למה" תמר לחשה במין קול שווה נפש כאילו הדבר מובן מאליו, רק שלי זה לא היה כל כך ברור.
"מה?!!?" ניסיתי שוב להתרומם אבל תמר דחפה אותי חזרה, "את לא נורמלית, מה סיפרת לה?"
"שהתערבנו על המשחק"
"רק זה?"
"טמבל, לא הייתי צריכה להסביר, היא הבינה מייד, אל תשכח שאני כבר התערבתי אתם פעם ואפילו הפסדתי"
"את לא נורמלית" מילמלתי, "את לא נורמלית"
"נורמלית, הכי נורמלית" היא צחקה, "תראה איך זה מחרמן אותך" ואכן, הזיין שלי שהיה חפון בידה נמתח עוד יותר, הפך נוקשה כפלדה.
"ומה עוד סיפרת לה?" הסתקרנתי.
"מה זה חשוב?" היא ציחקקה.
"חשוב!" עניתי בתקיפות.
"שאנחנו מזדיינים ושאתה תותח"
"ומה היא אמרה?"
"היא התענינה"
"במה?" לא התאפקתי.
"עד כמה שווה התותח שלח" היא ציחקקה, "היא אמרה שהיא לא ראתה מאז שהיית ילד ועניין אותה עם הוא גדול ומפותח".
"ומה אמרת לה?"
"תארתי לה אותו וסיפרתי לה כמה טוב אתה יודע להשתמש בו"
"אני לא מאמין, אמא שלי מתעניינת בזיין שלי"
"לא רק" היא ציחקקה, כאילו ממתיקה סוד.
"מה עוד?"
"היא ביקשה שאני אבדוק אתך אם תרצה להשתתף במשחקים שלהם, כאלה שגם אני משתתפת"
"תשכחי מזה, זה גילוי עריות!" התנגדתי אבל הזיין שלי נמתח שוב ואותת לי אחרת.
"לא דיברנו על לשכב איתה אבל אתה יודע, התערבות כזאת בשלישיה, משפחה נגד משפחה"
שתקתי. תמר כנראה פירשה את זה שאני מסכים כי פתאום היא לחשה "וואו, אני רואה אותך מזיין את אמא שלי וזה מה זה מחרמן" ושמעתי את ההתרגשות בקולה, "אתה חושב שהיא שווה זיון?"
"אהה" גמגמתי שוב, אמא שלה אכן שווה זיון אבל היה קשה לי להודות בזה. "רון" תמר שינתה פתאום נושא והיה משהו משונה בקולה, "אני מזיינת אותך!" היא התיישרה, אחזה במותני ודחפה את עצמה הכי עמוק שאפשר, "רון, הנה זה בא לי!" היא גנחה בקול תאוותני, "כן, כן! הנה, אני משפריצה!" היא נצמדה חזק לאחוריי ולא זזה.

לא זזתי. נתתי לה להנות מהרגע. היה ברור שהיא גמרה בגדול רק שאצלה התותב לא התרכך אחרי ש"השפריצה". "רון" היא התנשפה, "גמרת?"
"לא"
"אני רוצה עוד" והיה משהו מתפנק בקולה, "אבל לא ככה" והיא שלפה את עצמה מתוכי ועכשיו הרגשתי את הצריבה בפי הטבעת שלי וידעתי שיכאב לי, "אני רוצה להרגיש את הדבר האמיתי, אני רוצה לרכב עליך"
חייכתי לעצמי, למרות שהיא אמרה שהלילה אני לא אזיין היה לי ברור שתמר לא תוותר על התנוחה האהובה עליה, "אז את רוצה שאני אזיין אותך?" חייכתי.
"לא, אני רוצה לרכב עליך"
יכולתי אולי להתווכח איתה, לנסות לשכנע אותה שכשהיא רוכבת עליי אני בעצם מזיין אותה, אבל בשביל מה? הבקבוקים שלי היו שוב מלאים ומה שרציתי באותו הרגע זה להכניס את הזיין הגדול והמתוח שלי למעמקי הכוס הרטוב והחם שלה ולחגוג שם ובכלל לא חשובה לי התנוחה. "על השטיח?" שאלתי ובלי לחכות לתשובה נשכבתי על הגב במרכז השטיח והיא אחרי, באה, נעמדה בפישוק מעליי, נתנה לי רגע להשקיף ביעד הנכסף שבין רגליה והשתפדה, התיישבה על אגני כשהזיין מחליק ונכנס אל החריץ הרטוב והחם והתחילה לרכב, עולה ויורדת, משתפשפת, דוהרת במעלה הדרך אל עבר האורגזמה שלה.

למרות שגם אני הייתי מיוחם בטרוף לא גמרתי לפני שהיא גמרה פעמיים, מיללת כחתולה ומספרת לי בשבחי הזיון. "אני דופק אותך" הגבהתי את ישבני ואותה היושבת על אגני, תמר התעלמה או אולי הייתה שקועה מדי בתענוג שהשתולל בגופה, "אני מרים אותך!" חזרתי שוב, בקול זימתי מלא תשוקה וידעתי שאני הולך להשפריץ.
כל גופה שידר שהיא בדרך לשיא. "רגע!" היא צווחה בתאווה בלתי נשלטת ובדרך נס הצלחתי להתאפק, "עוד רגע, רגע, שניה, אימא'לה! כן! הנה! תן לי! עכשיו!!" וזה היה הסימן בשבילי לגמור, לרוקן את הבקבוקים המלאים שלי עמוק בכוס שרק חיכה להם.

שכבנו זה לצד זה על הגב, מתנשפים ובוהים בתקרה. "נו?" תמר צחקה, "אחרי כזאת מפלה אתה עדיין אדום?"
"כן" מלמלתי והרגשתי איך אני מסמיק, "אדום מבושה"
"ומה אתה אומר על ההצעה של אמא שלך?"
"לא יודע, נראה, אולי" מלמלתי תשובה מתחמקת.
"יפה, התקדמנו" ראיתי איך חיוך עולה על פניה של תמר.