יום ההולדת שלו – חלק ה

זהו המשך לסיפור יום ההולדת שלו – חלק ד ומומלץ לקרוא אותו תחילה.

אני מביטה בו והוא בי. הוא כאן, הוא בא להוציא אותי מפה. אני פותחת את הפה כדי לקרוא לו, אבל שום קול לא יוצא. הוא מתקרב אליי, ורעות ברוב טובה יורדת ממני.
"איחרת" היא מטיפה לו.
מה? מה קורה כאן?

"ידוע ידוע, תשאירי אותנו לבד.." אני לא יכולה להפסיק לרעוד. מה קורה כאן? אני כל כך מבולבלת… והוא נעמד על ברכיו, ושם את ראשו על ידי. ידו החמימה מלטפת את שיערי והרעד בגופי מעט נרגע. אני רוצה לבכות, ולומר לו שייקח אותי מכאן.

"איך הייתה החוויה?" הוא שואל אותי. אני לוקחת נשימה עמוקה..
"מטורפת. מי היה מאמין שיצליחו להגשים לי את הפנטזיה הזו?" בדיוק אז רעות נכנסת חזרה לחדר ולגופה חלוק אדום ממשי.

"אני שמחה שנהנית רוני, בדיוק מסיבה זו הקמנו את הדאנג'ן הזה.." רעות היא המנהלת של הדאנג'ן והשליטה האישית של אהובי…וככה חגגתי לו את יום ההולדת. ידעתי על השליטה וידעתי על הסטיות, אבל מעולם לא התנסיתי בהן..

"שנלך להתלבש?" אהובי שחרר אותי והלכנו להתכונן.

וככה נכנסנו, שלושתנו אל מסיבת הפתיחה של הדאנג'ן. רעות התלבשה במחוך עור, נעלי עקב שחורות ושוט אדום בידה. אהובי התלבש בלבוש צנוע של ספידו עור שחור ולצווארו קולר. אני לבשתי לגופי מחוך עור שחור מעוטר מסביב לחזה בתחרה שחורה, גרביונים שחורים ונעלי עקב שחורות סגורות, כי אחרת עוד אמצא את עצמי עם רגל רטובה במהלך הערב..

כשנכנסים לראשונה לאולם, יש שוק, אהובי אוחז בידי, כדי לעזור לי להתרגל, אבל אני כבר במקום אחר, בעולם אחר… שבו הכל מותר, שבו הכל חופשי..

אהובי לקח אותי לחדר צדדי, שנראה מעט דומה לחדר שבו הייתי כלואה עד לא מזמן, רק שהפעם החדר היה יותר מואר, עם המון שוטים, ספות, מיטות, כבלים… מגרש משחקים פרטי משלי… והיום? היום המשחק העיקרי שלי יהיה – אהובי.

דרשתי שיתפשט. כי אני אוהבת לראות את התחת הסקסי שלו ככה, חשוף להתעללותי האישית. הובלתי אותו לכיוון אחד הקירות שבדרך, עליו היו רצועות שניתן לכבול בעזרתן את העבד שלך, וכך עשיתי.

כבלתי את אהובי בידיו כדי שאוכל להיכנס בינו לבין הקיר אם ארצה בדבר. נשימותיו של אהובי נעשו כבדות, וכבר יכולתי לראות עד כמה הוא מגורה, לכן החלטתי לשחק איתו קצת.

ירדתי על ברכיי כאשר הקיר מאחורי ומלפני הזקפה המרשימה של אהובי. ליטפתי אותו קלות והתחלתי ללקק אותו מהבסיס עד לקצה, ליקוקים עדינים, שיטריפו אותו, משם עברתי לביצים שלו שכבר היו נפוחות וכבדות, מצצתי אותן קלות ושפשפתי את האצבע ביניהן, פעם, ועוד פעם, בעדינות. אהובי נאנק, וההתרגשות שלי רק עלתה יותר.

חזרתי ללקק את הארטיק האהוב עליי, לאט לאט מתקדמת לקצה ומוצצת את הראש הגדול שלו, מסובבת סביבו את הלשון, לא יכולה להפסיק, לא רוצה להפסיק.

ולפתע הרגשתי מעט טרום פליטה בפי וידעתי שהגיע הרגע.
"ילד רע," אמרתי בטון חתולי, "אני עכשיו צריכה להעניש אותך".
"כן… תענישי אותי… אוו בבקשה תענישי אותי…"

"זה לא פרס! אתה צריך להיענש!" ניגשתי אל הקיר המקביל, עליו היו תלויים שלל עצום של שוטים, בכל צבע, צורה, עובי ואורך אפשרי. החלטתי ללכת על הפלוגר, אהבתי את המגע שלו ביד שלי, תחושת עליונות שלא ניתן לתאר.

התקרבתי אל אהובי, נשקתי לצווארו, התרחקתי והצלפתי בו. הוא גנח. "חזק יותר, מלכתי! חזק יותר!" הצלפתי בו שוב. "אההה!!" קרא, ושוב, "כןן!!" המשכתי כך עוד מספר פעמים עד שצעק בקולי קולות ויכולתי לראות את הזרע, כולו מרוח על הקיר לראווה, לאות ניצחון.

שחררתי אותו, והובלתי אותו אל עבר הספות, שם, נתתי לו לשלוט.. להשטיח אותי ולהפוך אותי לילדה הרעה שלו. הוא ינק אותי, רכב עליי ועינג אותי עד שגמרתי בצעקות חזקות. רגליי עדיין רעדו ועוד הייתי צריכה להסדיר את הנשימה, אבל אז, רעות הופיעה.

קמתי על רגליי, ויצאתי מהחדר.

תור השליטה הגיע.