אשת עסקים – חלק ב

זהו המשך לסיפור אשת עסקים – חלק א ומומלץ לקרוא אותו תחילה

"איזו קבלת פנים.."
אני המומה. מה לעזאזל הוא עושה במשרד שלי?!

אנחנו מביטים האחד בשנייה.
הרטט של הויברטור העובד הוא הקול היחיד שנשמע בחדר.
אני חייבת להתעשת, כאילו חטפתי אגרוף בתוך המוח, הנה יוצאת הלביאה העיסקית.

אני מפסיקה את הויברטור, לובשת את החוטיני שלי וקמה על מנת להסתדר ולנסות לעשות קצת סדר ביום הזה.

"היי אל תתני לי להפריע לך. תסיימי את מה שהתחלת.."
"לא הייתה לך שום זכות להיכנס למשרד שלי בלי רשותי ולעשות עליי אמבוש.." אני קוטעת אותו בקרירות.
אני מסדרת את הספה עליה ישבתי לפני מספר שניות.
אני ניגשת לכורסה כדי לקחת את החצאית שלי, ורואה את אריק קם וצועד אלי בצעדים גדולים ובטוחים.
הוא תופס במרפקי והודף אותי לקיר.

בעודי צמודה לקיר הוא מרים את רגליי וכורך אותן סביב מותניו.
אני יכולה להרגיש את הזין שלו עומד חזק ואיתן ביננו, קשה כמו אבן.
אריק מצמיד אליי את הזקפה שלו ומסובב את האגן מספר פעמים, מספיק פעמים כדי לשלוח לגופי תחושת חום ורעד.
הוא מתחיל לנשק לי את הצוואר וידיו נעות על גופי מלמעלה למטה, הוא נושך לי קלות את הצוואר וזה מוציא ממני גניחת הפתעה.

"מי ידע שמלכת הקרח בכבודה ובעצמה יכולה להיות כזאת לוהטת. אני בכלל חשבתי שאת לסבית… איך שאני טעיתי."
אריק נושם דרך שיניו, ואני יודעת שהוא מגורה ממני.
כולם מגורים ממני.
כי ידעתי לשחק את המשחק.
אבל יש גבול לכל תעלול.

אני הודפת אותו ממני וניגשת לחצאית שלי אבל אריק לא היה מוכן לוותר, הוא ניסה לתפוס את ידי שוב אך הזזתי אותה, אולם הוא בא בכזה כוח ששנינו נפלנו על הרצפה.

וככה היינו.
במשרד שלי.
אני בחולצה ותחתונים ואריק עם זקפת ענק.
הוא נשכב עליי וניסה לנשק ואז נשמע קולה של המזכירה שלי ג'סיקה דרך הטלפון.

"העלמה רוז, רוב רוצה שאת ואריק תגיעו לאולם הדיונים".

אני ואריק מביטים אחד בשנייה ואריק קם ממני בשקט, מסדר את הז'קט שלו ועוזר לי לקום, אנחנו לא מדברים ביננו.
אני לובשת את החצאית ויכולה להרגיש את עיניו של אריק עוקבות אחריי ואחרי הפעולות שאני עושה.
אני מביטה על המשרד שלי, בראש שלי זה הרגיש כאילו עברה כאן סופת הוריקן, אבל המשרד נקי ומסודר להפליא.

"שנלך?" שאל אריק בטון קר ועיסקי.
מה? כאילו, דמיינתי את מה שקרה עכשיו? גם אני יודעת להיות קרירה ועיסקית.
אני מכחכחת בגרוני.
"כן".
אריק פותח לי את הדלת ואני יוצאת ממנה בביטחון, אבל משום מה בתוך תוכי אני מעט נרעדת.
אני עדיין מרגישה את הרטיבות בין רגליי ואני עדיין יכולה לזהות את זקפתו דרך המכנסיים המחויטים שלו.
אני צועדת לפניו עם הראש למעלה, מרגישה בכל צעד כיצד הביטחון העצמי שלי עולה.
ואז כאשר אנחנו מגיעים לחדר הדיונים, אריק מניח את ידו על גבי התחתון ומוביל אותי לשבת לידו.
אני מעט מבולבלת, אבל על מנת לא ליצור אי נעימות אני מתיישבת לידו.

מתברר שרוב כינס את כל הבכירים בחברה, בכדי לספר להם, שבנו אריק, הולך לתפוס את מקומו ולהתחיל היום לעבוד כמנכ"ל החברה. רוב תמיד דיבר כל כך יפה וברהיטות. מכיוון שלא הספקתי לאונן היום, יכולתי להרגיש שוב כמה אני רוצה להתנפל על רוב.

טק. ואו זה הוציא אותי מהחלום בהקיץ שלי. אה… לאריק נפל העט ולכן נבהלתי.
אבל בעוד אריק מתרומם, אני יכולה להרגיש אותו מכניס מעט את ידו לתוך החצאית שלי.
למזלי זו חצאית עיפרון ואי אפשר להתקדם יותר מידי אבל בהחלט יכולתי להרגיש את אריק מלטף אותי לאורך הרגל.
אני זזה מעט ומצמידה את היריכיים אבל אריק זז יחד איתי ותופס אותי בירך בחוזקה, זה כמעט כואב.
אני לא מצליחה להתרכז בכלל במה שרוב אומר, כואב לי ומוזר לי אבל אני לא מראה דבר, שום דבר לא הצליח לערער אותי במהלך העבודה שלי.

שאר היום עבר מעט בערפול. לא ראיתי את אריק, רוב עזר לו עם המעבר היום, הדריך אותו ועשה לו סיור בחברה. כמובן שכל מה ששמעתי היה דיבור על איזה חתיך הוא, מושלם. האמת קינאתי קצת, עד עכשיו אני הייתי המקור לרכילות ולפנטזיות ועכשיו אריק קיבל את אור הזרקורים.

כאשר הגעתי הביתה החלטתי שאני פותחת לי בקבוק שמפניה טוב ועושה אמבטיה חמה וטובה. התפשטתי ונכנסתי לאמבטיה, נשמתי עמוק ויכולתי להרגיש איך הגוף שלי נרגע. לאט לאט התחלתי לשקוע בתנומה קלה.

צלצול הטלפון העיר אותי מהתנומה שלי. יצאתי מהאמבטיה ורצתי לטלפון אך עד שהגעתי כבר ניתקו, חזרתי לחדרי ומרחתי קרם גוף לאורך גופי, על הכתפיים, מעסה את השדיים, על הבטן השטוחה, בין הרגליים, על הישבן העסיסי, לבשתי חולצה דקה ותחתוני בוקסר מתחרה והתחלתי לעבוד.

למחרת הגעתי לעבודה ועל שולחני מצאתי זר ורדים עם סרט בגוון סגול בהיר, כמו החולצה שלבשתי אתמול ופתק:
הייתי אצלך אתמול,
התקשרו מהקבלה ולא ענית
לחיי פגישות מקריות במשרדי הייטק
ולחיי חולצות משי עם מחשוף מטריף
(תהפכי את הפתק)

עדיין עומד לי.

הייתי המומה וידעתי שאני חייבת לטפל בעצמי,מאתמול לא טיפלתי בעצמי.
לחצתי על המתג שאוטם את קירות הזכוכית וניגשתי לדלת על מנת לנעול אותה אבל מישהו מהצד השני פתח אותה בכזאת חוזקה שנפלתי על התחת.

אריק עמד בפתח.
הוא נעל את הדלת.
"עכשיו אני הולך לקבל את קבלת הפנים שמגיעה לי…"

המשך קריאה – חלק ג