יום ההולדת שלו – חלק ב

זהו המשך לסיפור יום ההולדת שלו – חלק א ומומלץ לקרוא אותו תחילה.

“הסיפור ביננו יקרה רוני, לא תוכלי לברוח. רעות.”

עיניי המשיכו לקרוא שוב ושוב ושוב את ההודעה מרעות, חשבתי שאני עומדת להתעלף. הוא התעורר מקול שבירת הכוס ונכנס למטבח “מה קרה? תראי נפצעת… אל תזוזי.” גם אם הייתי רוצה לזוז לא הייתי יכולה, המחשבות שלי התרוצצו לכל עבר וממש לא הייתה להן כוונה לעצור. הוא הרים את הזכוכיות וניקה לי את הפצע, כמו ילדה קטנה. הוא הרים לי את הרגל הפצועה והחל לנשק לי את האצבעות אחת אחרי השנייה וכשהגיע לזרת נשך אותה קלות וזה היה כמו קו ישיר אל בין הירכיים שלי.
החלטתי להתעלם מההודעה הזו, כרגע זה רק אני והוא, ורעות ממש לא קשורה אלינו יותר.

קול צלצול הנייד שלי הוא שניקה את אדי הסקס והאורגזמות שאפפו אותי והחזיר אותי לכאן ולעכשיו.
על הצג הופיע השם שייחלתי שיעלם – רעות.

“מה את רוצה?”
“זה די ברור”.
“לא זה לא ברור!” שמתי לב שאני מתחילה להתעצבן והוא עדיין ישן ולא רציתי להפריע לו. אלוהים, הוא כזה סקסי שבא לי אותו שוב ובכוונה שהיא תישאר על הקו ותשמע אותנו עושים סקס לוהט.
“אמרתי לך שלא תוכלי לברוח רוני, אז למה את משחקת אותה?”

נכנסתי לשירותים ונעלתי את הדלת, הייתי צריכה להתרחק ממנו, שלא ישמע. רציתי שהיא תיעלם לי כבר מהחיים.
“אני לא משחקת ואני מעוניינת שתיעלמי מהחיים שלנו, אני מצטערת שככה זה יצא, חשבתי שהוא ישמח להיות עם מישהי…”
“ואת? את לא תשמחי להיות עם מישהי? רוני תביני, את תהיי מתחתיי ואני אענג אותך עד שתראי כוכבים, זה יכול לבוא בטוב, או ברע, ההחלטה היא שלך”.

הייתי המומה. מי היא בכלל שתאיים עליי? נכון שבחנתי אותה אבל רק כי חשבתי שאהובי יתחרמן ממנה וזה יעשה לו טוב, ממש לא חשבתי עליי. אבל אז הרמתי את המבט לראי שבשירותים וראיתי שאני מסמיקה. אני? מסמיקה? מאישה! לא לא לא זה לא הגיוני.

“למה את מתנשמת רוני? זה שאני קשוחה איתך מחרמן אותך?”
הקשיחות שלה באמת עשתה לי את זה! התנשמתי, והרטיבות למטה התחילה לצבור תאוצה..

“תדמייני שאני מעלייך, מנשקת אותך בלהט, משחקת עם הפטמות היפות שלך, נושכת לך את השפה, מחדירה לך אצבעות בקצב רצחני לכוס הצר והסקסי שלך… ואת תגמרי כל כך חזק….”
“די!” צרחתי! לא יכולתי יותר, “תפסיקי עם זה מיד!!”

“גמרת.”

וזה היה נכון. הדיבור הקשוח והנלהב של מה הייתה עושה לי חירמן אותי עד כדי כך שגמרתי. שקעתי לריצפה והתחלתי לבכות.
“למה את עושה לי את זה? יש לי אותו. אני אוהבת אותו. זה לעולם לא ישתנה. אני לא מעוניינת בך, אני מצטערת שקיבלת רושם שגוי”.
“הו לא רוני, אמרתי לך, זה יבוא בטוב או יבוא ברע, את תהיי שלי, תסמכי עליי”.
וניתקה.

וככה נשארתי במשך זמן שנראה כמו נצח על רצפת השירותים הקרה אבל בערתי מבפנים. להבה שרק המשיכה להתלקח. מעצבים? מחרמנות? משניהם? לא יודעת. אבל החלטתי לא לתת לזה להרתיע אותי ושאני פשוט צריכה להמשיך עם חיי, התעלמות תהיה הפתרון הטוב ביותר.

ביום למחרת הגעתי לעבודה ועבדתי במרץ. מלבד התכתבות מחרמנת וסקסית איתו, לא קיבלתי שום הודעה או טלפון מרעות והבנתי שהיא כנראה ויתרה, לפתע נכנס שליח למשרד ובידו זר ורדים לבנים עם סרט שחור.

“משלוח לרוני שירז!” קרא, ניגשתי אליו ולקחתי את הורדים, אליהם היה מחובר מכתב קטן לבייבי דול סקסי בשחור לבן ״פעם הבאה תלבשי אותו ואני אדאג להפשיט אותך…״

ואו… אהובי כזה משקיען, מיד מיהרתי וסימסתי לו כמה אני אוהבת אותו ושיתכונן כי אנחנו הולכים לשחק במערב פרוע ואני הולכת לרכוב עליו כל כך חזק.

הוא השיב לי כמעט מיד. אמר שהוא מתפתה לומר שזה הוא ששלח אחרי ששמע מה הפרס שלו, אבל שלצערו זה לא הוא. נותרתי מבולבלת עד לצלצול שהודיע שהתקבלה עוד הודעה.

אהבת את הורדים? רעות.

היא לא תעזוב אותי כבר? אבל איכשהו שוב התחילו להתעורר לי פרפרים בבטן, ניערתי את המחשבות הסוררות הללו מראשי וסימסתי לו שהייתה טעות ושהורדים לא היו לי אבל הפרס עדיין נשאר, ושקעתי בעבודה.

באותו ערב דאגתי לסחוט את שנינו מרוב סקס ואורגזמות. מיד כשהגיע הביתה תקפתי את פיו בנשיקה לוהטת וליקוקים מחרמנים. מצצתי לו עד שגמר, חפנתי לו את הביצים עד שנעמד לו שוב ומצצתי לו עוד פעם. משם המשכנו אל עבר הסלון, הוא התיישב על הספה ואני רכבתי עליו עד שכאבו לי הרגליים. אחרי מנוחה ומקלחת טובה המשכנו להתעלס במיטה עד שנרדמנו שנינו וככה הוכחתי לעצמי שהוא הגבר שלי ואני ממש לא מחפשת עוד התנסויות בסקס עם שום גבר או אישה אחרים מלבד אהובי שלי.

בשעה 4, התעוררתי, הייתי רעבה אבל גם ראיתי שהנייד שלי מצלצל.
“הלו?”
“אני למטה”.
“תסתלקי מפה כבר!”
“את תרדי לכאן ועכשיו”.
וככה… ירדתי למטה.

המשך קריאה – חלק ג