זהו יום ההולדת שלו.
אני כל כך אוהבת כשאנחנו חוגגים ימי הולדת, לא עם המשפחה, לא עם החברים, רק שנינו.
נכנסתי לחנות לאנז'רי ובחרתי לעצמי בייבי-דול קטנטן בצבע לבן, מעוטר בתחרה שחורה לכל אורכו, ובתחתוני תחרה שחורים ודקיקים. כבר יכולתי לדמיין איך הערב ילך, איך אני אכין לו ארוחת ערב רומנטית לאור נרות, איך אני אוכל את האוכל שהכנתי לאט ובחושניות, אלכוד את מבטו ואחר כך.. אוכל משהו אחר, כל הלילה אם ירצה, כמו שהוא רוצה, כך שיום למחרת הוא לא יוכל לעמוד על הרגליים. צעדתי הביתה במהירות, ממשיכה לדמיין לי וליצור לי עוד ועוד מצבים ארוטיים בהם הוא מזיין אותי, ולפתע.. הרגשתי את חום גופי עולה מהר, נשימותיי מואצות, הדגדגן שלי דופק, והנה… עוד רגע אחד זה קורה.. אני קרובה… כל כך קרובה…
ופתאום אני על הרצפה.
"אוי ואבוי אני כל כך מצטערת! לא ראיתי אותך, את בסדר? את צריכה מים?" היא הייתה יפיפייה.
"אני בסדר, בסדר" עניתי בערפול, הייתי יותר מידי עסוקה בלבחון אותה. היא לבשה גופייה לבנה וצמודה, בלי חזייה, נו כנראה שבימינו עוד יש שדיים שמצליחים לגבור על כוח הכבידה. מותן צר יחסית ותחת שיכולתי רק לחלום עליו, היא הייתה תאווה למין הגברי והנשי. ולפתע בלי לשים לב קלטתי שאני פשוט בוחנת אותה באמצע הרחוב תוך כדי שהיא ממלמלת מילות התנצלות.
"כמה עוד את מתכוונת לבדוק אותי בלי אפילו לומר לי את השם שלך? נעים מאד, אני רעות" היא אמרה בקול נמוך. ואני? הסמקתי כמו עגבנייה והיפנתי לה את הגב. איך חשבתי על כזה רעיון? זה יהיה אסון, אין סיכוי, זה ממש רע.
"היי, אל תתחבאי.." היא ליטפה אותי במורד הגב, "זה בסדר, אני לגמרי בקטע שלך.." הסתובבתי אליה וידעתי, היא מושלמת בשביל זה.
"אני רוני, בואי אליי הערב הביתה.." החלפנו מספרים וכל אחת המשיכה בדרכה.
הגעתי הביתה והחלטתי שאני חייבת להעסיק את עצמי כדי לא לחשוב על התוכנית שהגיתי עבורו, על ההפתעה הלא שגרתית הזו. טלפנתי לרעות ועדכנתי אותה על התוכנית שלי ולמזלי היא זרמה עם זה לחלוטין.
הוא הגיע לבית חשוך שטוף באור רך של נרות. הוא קרא לי פעמיים ואני יצאתי מחדר השינה שלנו לבושה בבייבי דול החדש. הוא ניגש אליי בצעדים בוטחים, כאילו כבר עכשיו יהיה מוכן לאכול אותי ולא את ארוחה שהכנתי, אבל במקום זה סטרתי לו בעדינות על היד ואמרתי לו "איפוק אהובי, איפוק…"
בעודנו סועדים, נשמע צלצול פעמון. ואני ידעתי. הגיע הרגע.
הוא הביט בי במבט תוהה ואני לחשתי לו בקול מפתה "תפתח.."
הוא פותח את הדלת ולעיניו נגלית רעות היפיפייה. היא השקיעה, סידרה שיער והתאפרה. הוא הסתובב אליי בעיניים פעורות וכל מה שיכולתי לומר היה "זו מתנת יום ההולדת שלך.."
רעות הובילה אותו לכיוון הספות בעוד אני בוהה בהם בעניין. הוא התיישב והיא עומדת מולו, מתפשטת בחושניות. תחילה היא מורידה את הגופייה השחורה והצמודה שלה, חושפת חזיית תחרה עדינה שעוטפת את שדייה המושלמים ממילא. אז בעדינות כואבת פתחה את הכפתור של מכנסי הג'ינס שלה שהראו תחתוני תחרה תואמים לחזייה. ככה היא עמדה מולו, בחזייה ותחתונים והיא נראתה פשוט מושלם.
לפתע היא הושיטה יד אליי ואמרה "בואי רוני, תורך להוריד את פיסות הבד האלה.." אבל אני עוד הייתי יותר מידי מודעת לגופה היפה שפשוט לא הייתי מסוגלת.. "אא…אני אצטרף אליכם יותר מאוחר.." גמגמתי והמשכתי לשתות את היין. רעות לא לחצה, היא פשוט חייכה אליי והמשיכה להתעלל בעדינות באהובי.
היא התיישבה על הרצפה בין רגליו, והחלה לכפתר את החולצה שלו, בעודו לוקח נשימות עמוקות ואיטיות, לאט לאט היא החלה לנשק לו את הצוואר ולהתקדם לעבר חזהו ואז לבטן המטופחת והסקסית שלו, אל עבר פס האושר שלו, אל עבר הכפתור במכנסיים שלו.. ולאחר מספר התארגנויות, הוא היה עירום לתפארת, על הספה בסלון שלנו. רעות תפסה בזין היפה והגדול שלו והחלה ללטף אותו בעדינות מייגעת, גניחותיו החרישות מילאו את החדר בעוד רעות מוצצת לו את הזין, היא שולחת יד כדי לחפון לו את הביצים והוא נאנק.
ופתאום אני מרגישה איך אני נאנקת גם, איך הדגדגן שלי מתחיל לפעום בקצב גניחותיו. רעות הרימה אליי את מבטה ותוך כדי שהיא מוצצת לו את הזין היא עושה לי תנועה סיבובית, כאילו אומרת לי "כן כן מותק, תאונני…" שלחתי יד אל הכוס שלי ונדהמתי לגלות כמה רטובה אני, כל כך רטובה שהרטבתי את הכורסה. הרמתי רגל אחת על המשענת של הכורסה והתחלתי לעסות את הדגדגן שלי ובלי לשים לב גנחתי, רעות הרימה אליי את מבטה ומיד משהו בעיניה השתנה, נהיה רעב יותר, חם יותר, מאיים אפילו.. היא משכה אותו על הרצפה והאיצה בו לחדור אליה, תפסה בתחת המפוסל והיפה שלו וצעקה "כן! כן! תזיין אותי חזק, עוד יותר! קדימה עוד!" בעודה גונחת-צורחת מהאופן שבו אהובי מזיין אותה, כי אני יודעת כמה טוב הוא יודע לחכך את הזין שלו בפנים, כמה מטריף זה..
גנחתי חזק יותר ועצמתי עיניים, כשפקחתי אותן רעות הסתכלה עליי במבט חודר, מלקקת את שפתיה בחושניות וגונחת באותו קצב איתי.. ובלי שום הודעה מוקדמת גמרתי, בקולי קולות. גמירה שהרעידה לי את כל הגוף.
בזמן שאני מנסה להסדיר את הנשימה, הוא קם. עוצר הכל באמצע וניגש אליי.
"גמרת עכשיו?" שאל בקול מתנשם. הסמקתי כמו עגבנייה אבל הוא תפס את פניי בידו.
"תעני לי, גמרת עכשיו? חשבתי שזה יום ההולדת שלי.." אבל לא ידעתי מה לומר..
לפתע תפס בידי, והרים אותי אליו, הוא נישק אותי נשיקה עמוקה ורטובה, הלשונות שלנו גומעות אחד את השנייה בהיסטריה, כאילו עוד שנייה ניעלם והנשיקה לא תספיק, אבל אז הוא שבר את הנשיקה, הסתובב לכיוון רעות "אני מצטער, אבל את יכולה ללכת, עכשיו הגיע הזמן שבאמת אקבל את מתנת יום ההולדת שלי…" רעות הייתה המומה, אבל לפני שיכולתי לשים לב אליה אני והוא כבר היינו שקועים אחד בתוך השני, הוא יושב ואני רוכבת עליו בפראות, בקצב מסחרר, שנינו גונחים, מזיעים ונהנים..
מרחוק יכולתי לשמוע את הדלת נטרקת, אבל לא היה לי אכפת, כל מה שרציתי היה לרכב על הזין הגדול שלו עד אור הבוקר.
הבוקר שלמחרת
אני מתעוררת.
שנינו שרועים על הרצפה הקשה. אני קמה כדי להכין קפה, כל כך הרבה קרה אתמול, אבל לפחות הסיום היה כיף ביותר עם הרבה אורגזמות שלי ושלו. לפתע אני שומעת צליל של הודעה, אני לוקחת את ספל הקפה שלי וניגשת אל הנייד. ספל הקפה נופל ונשבר על הרצפה בעודי קוראת את ההודעה שוב ושוב..
הסיפור ביננו יקרה רוני,
לא תוכלי לברוח.
רעות.
טוב במידה ותחליטי להמשיך הימרתי על איך תחליטי להמשיך בואי נראה….
שמחה לבשר… שכבר היום עלה לו… חלק ב' בסיפור.
קריאה מהנה 😉
ההמשך פורסם…
קריאה מהנה~
אנה ברור שיהיה המשך ההחלטה התקבלה -:)
אני כבר אחשוב על משהו (:
אשמח לשמוע את דעתך על סיפור נוסף שלי.. "שלוש לפנות בוקר"
זה נשמע כאילו זה סיפור אמיתי…אני צודק?
אנה! תיארת את זה בצבעים כל כך חיים ממש מהמם את כותבת יפה וזורם , והסוף מפתיע עם טעם לעוד.
אני עוד שוקלת אם להמשיך את הסיפור או לא…
אבל שמחה שאהבת 🙂
הצלחת להעמיד לי אותו כל הכבוד סיפור מגרה יש הוכחה -:)