אני רק שלך אדוני

שמי אנה, אני בת 31, נשואה +2, אני אוהבת וחייבת ריגושים בחיים.
יש לי אדון (לא בעלי), אנחנו מתכתבים הרבה במיילים, הנה אחד המיילים שכתבתי לו, פנטזיה שאני רוצה שהוא יגשים לי.

הגעתי אליך, המקום היה ריק, חשוך למטה. קראתי בשמך ולא ענית, תוך כדי שאני עולה במדרגות אני שוב קוראת בשמך.
הדלת של המשרד סגורה, אני פותחת אותה לאט ונדהמת. החדר אדום, מלא בנרות. אתה עומד שם לבוש בג’ינס וגופיה לבנה שצמודה לגוף היפיפה שלך, מבט כועס בעיניך. אני מחייכת ומבינה למה אתה כועס.
אתה מסמן לי עם האצבע לבוא אליך, אני נגשת לאט ומחשבות מציפות אותי “מה יהיה עכשיו?”
כשאני עומדת מולך אתה מצמיד אותי לקיר ואומר לי “אז מה, אין לך מספיק ריגושים? את לא נהנית? לא טוב לך איתי?”
אני, בהלם מההצמדה לקיר, בולעת את הרוק, חושבת פעמיים מה לענות לך כדי לא לעצבן אותך עוד יותר.
“לא אמרתי אף פעם שאני לא נהנית או שלא טוב לי איתך, ההפך הוא הנכון, הכי טוב לי בעולם איתך, אתה הדבר הכי טוב שקרה לי מזה הרבה מאוד שנים”.
אתה מסתכל לי בעיניים, מחייך, כי זו בדיוק התשובה שלה ציפית.
“אני עדיין אעניש אותך, את אמרת דברים שעיצבנו אותי, אני משקיע בך זמן ומחשבה ואת אומרת לי כאלה דברים?״
״עכשיו אני אצא מהחדר, את תלכי לארון שלך, תורידי את הבגדים, תישארי רק עם תחתון, תנעלי את נעלי העקב שלך, תשימי את השרשרת והעגילים שקניתי לך ותחכי לי עומדת עם הגב לדלת, הבנת?”
“כן” אני עונה.
“כן מה?” אתה מסנן מבין שפתיך,
“כן אדוני” אני עונה בלחש.
תוך כדי שאני מתפשטת מחשבות ופחד משתלטים על גופי.
אבל מה שבאמת ניכר זו ההתרגשות, זה התחיל בין הרגליים והשתלט לי על הרגליים, הרגשתי שאני לא מסוגלת לעמוד.
אחרי שהתפשטתי וענדתי את התכשיטים נעמדתי איפה שאמרת לי, כמו שאמרת לי, כולי ציפיה מה יהיה עכשיו, מה אתה הולך לעשות לי.
החדר חשוך, הצל מאור הנרות רקד על הקירות,. ריקוד שמבשר כי משהו סקסי וחושני הולך לקרות.
נכנסת לחדר, “ידיים על הקיר” אתה אומר לי.
אני עושה את מה שאתה אומר.
אתה עומד, מסתכל עלי, מתענג מהמראה, מראה של אישה שאתה יודע שכל כך רוצה אותך, כל כך חושקת בך, שאתה מושא תשוקתה, עושה כל מה שאתה פוקד עליה.
אתה ניגש אלי, שם לי כיסוי על העיניים וקושר לי את הידיים.
“עכשיו את תהיי חסרת ישע, לא תוכלי לראות ולא תוכלי לזוז, אני שולט בך, נפשית ופיזית, את צריכה אותי בשביל לזוז ואת צריכה אותי בשביל לראות, אם לא תעשי מה שאני אומר לך אני אשאיר אותך ככה כל הלילה, הבנת?״
“כן אדוני”, אני עונה,
“אני לא שומע אותך, תדברי בקול רם”.
הפה שלי כל כך יבש, אני מתה מצמא, לא מצליחה להוציא מילים מהפה מרוב אי ידיעה…
“כן אדוני” אני עונה.
“יופי, ילדה טובה. עכשיו תפשקי את הרגליים”.
אני עושה את מה שאתה מבקש, מרגישה שהמוח מתרוקן מכל מחשבה מיותרת, להיות מרוכזת רק במה שקורה עכשיו.
מריחה את שעוות הנרות וריח של קטורת.
פתאום כאב מפלח את הטוסיק, כאב חד וברור.
“אוווץ’….” אני צועקת..
“שקט, כל הגה שתוציאי מהפה יכפיל את כמות המכות”.
“פאק” אני חושבת “איך אני אמורה להתמודד עם זה עכשיו?!?”
עוד מכה, עכשיו על הלחי השניה.
טוב, לפחות זה מאזן את הכאב על שתי הלחיים.
אני נושכת את השפתיים, מפחדת להוציא הגה מהפה, עוד מכה ועוד מכה וואו כמה שזה כואב ומחרמן בו זמנית. הישבן אדום, אדום מאוד, זה מחרמן אותך, אתה נהנה להסתכל עליו, לראות את הסימנים שלך עלי. אתה מחליט להוריד לי את התחתונים, אתה נצמד לגוף שלי, אני מרגישה אותך, מרגישה את הזין שלך זקור וקשה, אני מחייכת לעצמי, יודעת שאתה רוצה אותי באותה מידה שאני רוצה אותך.
אתה מתחיל לנשק לי את הצוואר, תוך כדי מלטף את החזה, הפטמות זקורות ומוכנות לצביטה שלך, לצביטה הכואבת והמענגת שלך.
יורד לגב, הלשון והשפתיים שלך עוברות על כל תא ותא, היד שלך יורדת לבטן, מלטפת אותה בסיבובים איטיים. היד יורדת למטה, בין הרגליים, אתה מרגיש כמה שאני רטובה ורוצה אותך אבל אתה מחליט לשחק איתי עוד קצת, להעניש אותי על ההתנהגות שלי מאתמול.
אתה מכניס אצבע אחת ועוד אחת, מרגיש את נשמותיי נהיות יותר ויותר כבדות.
“ממממ כן, תמשיך כך… ”
“תהיי בשקט” אתה מסנן לי באוזן.
אתה מוציא את האצבעות, מכניס אותן לפי, נותן לי ללקק אותן, לטעום את עצמי, מוזר לטעום את הטעם שלי. אתה משכיב אותי על השולחן שלך, העיניים עדיין מכוסות והידיים קשורות מעל הראש שלי, אתה לוקח נר, מטפטף טיפטוף אחד על הבטן שלי.
“אוויץ’.. זה כואב” אני מתחננת אליך.
“אני אמרתי לך להיות בשקט לא?”
עוד טפטוף ועוד טפטוף ואני מתפתלת מכאבים ואתה נהנה. אתה מוריד את הג’ינס. נותן עוד מבט, מעביר את ידך על הגוף שלי, מרגיש את השעווה מתקשה על העור וחודר אלי בפתאומיות. אני מרגישה אותך כמו שלא הרגשתי אף פעם, אני מרגישה את הזין שלך, הזין המושלם שלך נוגע, מלטף וחודר בו זמנית. אני מרגישה את חום גופי עולה, את הרטיבות והעיקצוצים הכל כך מוכרים ומענגים. אתה מוריד לי את כיסוי העיניים והקשר מהידיים.
“תסתכלי לי בעיניים בזמן שאני בתוכך”
“תסתכלי לי בעיניים בזמן שאני מענג אותך”
תסתכלי לי בעיניים ותביני מי אדונך”
“תסתכלי לי בעיניים בזמן שאת גומרת”
אני לא מורידה ממך את העיניים, נעלמת בתוכך, נעלמת מגופי, ממחשבותי.
אתה מגביר את הקצב, את החוזק. אתה מנשק אותי על השפתיים, נושך אותך קלות, כל מגע שלך, כל ליטוף שלך, כל נשיכה שלך כל חדירה שלך מקרבת אותי עוד ועוד לגמירה. אני מרגישה את זה. אני מרגישה איך הגוף שלי עומד לקרוס, אני מרגישה איך אני מאבדת שליטה…
“כן, עוד, תמשיך, אני קרובה”
עוד קצת ואני שם, עוד קצת ואני מגיעה לזה.
אתה מסתכל לי בעיניים ומבין שזה קורה, אני מסתכלת לך בעיניים ומבינה שאתה עומד לגמור איתי,רוצה להרגיש אותך, רוצה שתגמור לתוכי ובתוכי ואתה עושה את זה, אני מרגישה את הזרע שלך מציף את כולי, חם ונעים. זהו, הגוף עזב אותי, הגוף בגד בי. אין לי יותר שליטה עליו, הוא בשליטתך, הוא שלך. אתה נשכב עלי, מרוצה. כל כך מרוצה. אני מרגישה אותך ויודעת שאתה היחידי שגורם לי להרגיש כך, מדהים שלי.

אני רק שלך אדוני