אופיר ואשת הרב

הוא פתח את הדלת לבית מעט מבולגן, קטן ומואר באור חם. היה שולחן קטן ליד הדלת וארונות ספרים בכל מקום אפשרי עם ספרים שנראו משעממים מאוד. הם בוודאי היו ספרי קודש. זה גם הגיוני כי הוא רב. הוא הרב של חב”ד ברמת גן. הוא לובש תמיד חליפה וחולצה מכופתרת, אבל זה לא נראה מרשים. זה נראה זרוק. ככה זה אצל דתיים – הם תמיד נראים זרוקים. יש לו זקנקן קטן ושחור ועיניים כחולות וחודרות. יש לו פנים נחמדות. הוא באמת אדם נחמד. אופיר לא אוהב דתיים, אבל הרב מנחם הוא ההתגלמות של אדם טוב. הלוואי וכולם היו כמוהו. הוא החווה לעבר השולחן הקטן ליד אחד מארונות הספרים.
“שב, שב! תרגיש בבית! מה ששלי הוא שלך, הא?” הוא הלך לעבר חדרון קטן שהיה באותו קיר של הדלת. עכשיו אופיר ראה שזה המטבח. המטבח קטן. הוא הוציא קעריות מארון תלוי ומארון אחר הוציא וופלים של חרדים ובייגלה. זה כאילו אלו החטיפים היחידים הכשרים שמותר לדתיים לאכול. היו חסרים רק קרטיבים מגעילים. “אתה יודע”, המשיך הרב מנחם את השיחה מלפני כן, מבית חב”ד, “הרבי אומר שחשוב כל הזמן לעשות ביקורת עצמית, אבל חשוב עוד יותר להיות שמחים ולהפיץ את אור התורה”.
“אבל מה זה אומר?” שאל אופיר שעבר לסקור את הספות המאובקות שבסלון על ידו. הן נראו נורא. ניקיון הוא בטח לא הצד החזק של דתיים.
“זה אומר שצריך לתת לאלה שלא… שאין להם את הידע. להראות להם את כל הטוב שהקדוש ברוך הוא נותן להם. הכול דרך תורתו של הרבי הקדוש. בעל התניא הקדוש”.
“ומה הוא נותן לי?” הקשה אופיר והפנה את ראשו לכיוון החדרים שמעבר לקיר. הוא לא הצליח לראות בהם דבר. הדלות היו סגורות.
“וואה וואה! מה שהוא נותן לך!”, אמר הרב מנחם והתיישב מול אופיר. “אתה חי? אתה בריא? יש לך פרנסה? יש לך חברה? מה הוא לא נתן לך?”
“אם הוא היה נותן לי עוד קצת כסף, זה היה יכול להיות נחמד!”. השניים צחקו להם ועברו ללמוד מספר התניא. הרי זה מה שהציע לו הרב מנחם לפני כן – לעבור אליו לבית וללמוד. את בית חב”ד היה צריך כבר לסגור, אבל הבית של הרב מנחם תמיד פתוח לאלו שרוצים ללמוד.

הלימוד המשיך והמשיך והבייגלה והוופלים הלכו ונגמרו. השעה הייתה כבר עשר בלילה ואשתו של הרב יצאה מאחד החדרים הסגורים. היו לה פנים יפות, זה הדבר הראשון שאופיר ראה. הוא בדרך כלל רואה את הציצים קודם, אבל לה היו פנים יפות. היא הייתה אי של יופי באמצע הבית הדוחה הזה. הראש שלה היה מכוסה במטפחת הדוקה שלא נתנה לאף שערה לצאת. הוא היה יכול רק לדמיין מה צבע השיער שלה. רק אז הוא ראה את הציצים שלה. הם היו בולטים במיוחד על גופה הרזה ומודגשים דרך השמלה הצמודה שלה. השמלה הייתה בצבע טורקיז שתאם בדיוק לעיניה והציצים שלה היו שתי גבעות של אושר יפהפה בחזה. הם היו מלאים וגדולים. הם לא היו גדולים מדי ולא קטנים מדי. הם היו מזמינים לתקוע את הראש ביניהם. אולי גם את הזין. היה לה תחת קטן וחמוד. גם הוא בלט מהשמלה. לרב מנחם יש טעם טוב.

“וזה כמובן מביא אותנו להבנה ש…”, הפסיק הרב מנחם פתאום כשראה לאן מסתכל החברותא שלו. “סליחה!”, קרא אופיר והתכווץ במקומו, מחזיר את עיניו אל הספר ולא מצליח להוציא את דמותה של אשתו של הרב מהראש. הוא הרגיש נורא עם זה.
“הכול בסדר”, חייך אליו הרב מנחם. “תרצה תה?”
“כן”.
“חני, את יכולה בבקשה להכין לנו תה?”, הוא קרא אל המטבח.
“אתה לא צריך להרגיש רע”, הוא חזר ופנה אל אופיר. “חני היא אישה יפה. אם לא היית מסתכל הייתי חושד בך שאתה איזה פייגעלה, הא?” הרב מנחם צחק ואופיר גיחך מבלי להבין.

הקומקום רתח וחני הגיעה מהמטבח עם שלושה ספלי תה, קופסת תיונים וקופסת סוכר עם כפית. היא מזגה ספל והושיטה לאופיר. הוא הודה לה. היא מזגה עוד ספל ונתנה לבעלה ואת הספל האחרון היא מזגה לעצמה והתיישבה ליד בעלה.

“אתה שותה עם סוכר?”, היא שאלה בקול נשי ונעים, מנוגד לקולו המחוספס של בעלה, כששפכה לעצמה סוכר לתה וערבבה עם הכפית של הסוכר והחזירה אותה לקופסת הסוכר. הוא הבין למה הסוכר נראה מחליף צבעים. זה מוזר לו שאנשים משתמשים בכפית של הסוכר עם נוזל. לא מערבבים סוכר ונוזל ביחד. אבל זה מה שהם עושים. הוא לקח את הסוכר וערבב לתוך התה שלו שתי כפיות.
“אני לא שותה עם סוכר”, הכריז הרב מנחם ולגם מהתה שלו. “וואה וואה! זהירות! זה רותח”, קרא הרב לאחר הלגימה. חני נענעה בראשה במבוכה ואופיר צחקק. זה היה לו מוזר שאשתו של הרב פשוט נשארה שם. האם גם היא באה ללמוד?
“זאת חני, אשתי”, הסביר הרב והסתכל על אשתו. “וזה הבית שלנו. זה כל מה שיש לנו. זה לא הרבה, אבל זה המון. זה עולם ומלואו”.
חני ומנחם הסתכלו זה על זה במבט אוהב עם ניצוץ בעיניים. הם באמת ראו במצב הזה מצב מושלם. זה מדהים איך האנשים האלו שרואים בחיים שלהם שליחות חיים בתת תנאים והם מאושרים מזה. אופיר עצמו לא היה מרוצה מהדירה שלו בלב רמת גן, מקום יקר מאוד שהוא עמל רבות כדי לקנות, בגלל שהחניה שם היא בערך כמו בתל אביב – אין.
“זה יפה מאוד”, אמר אופיר. “ומה עם ילדים? אני יודע שלחרדים תמיד יש המון ילדים”.
“זאת נקודה קצת כואבת”, אמר הרב מנחם ואופיר כבר התחרט שהוא העלה אותה. “אבל זה בסדר. אנחנו, אתה מבין, אנחנו עקרים. ידענו שהקדוש ברוך הוא מנע מאיתנו להביא ילדים לעולם כשהתחתנו. בגלל זה שדכו בינינו. ידענו שהשם נותן לנו אתגר גדול להתמודד איתו ואנחנו צריכים לאזור אומץ ולאהוב את השם בכל מאודנו. החלטנו לקחת את החסרון שלנו ומתוכו להביא גאולה ואהבה לעולם. החלטנו שאם הקדוש ברוך הוא לא רצה שנלד ילדים, זה מסיבה כלשהי. אנחנו צריכים להתגבר על הסיבה הזאת איכשהו. מתוך זה למצוא את המקום שלנו בעולם. לכן אנחנו החלטנו שבגלל שההתמודדות שלנו היא במיניות, אנחנו נעזור לאחרים עם מיניות. לכן אם מישהו ירצה מאיתנו דברים שקשורים במיניות שלא סותרים דברים אחרים בתורה שלא קשורים למיניות, נעשה את זה בלי למצמץ. זו השליחות שלנו בעולם. אנחנו ניתן מהמיניות שלנו לכל מי שצריך ונקרב את כולם לאור התורה ולרבי דרך המיניות שלנו, ההתמודדות שלנו וכמובן דרך התניא הקדושה”.

אופיר התקשה להבין. “אני מצטער מאוד לשמוע, אבל מה זאת אומרת שאתם עוזרים לאחרים דרך המיניות שלכם? אני ממש לא מצליח להבין”.
“זה אומר שאם מישהו רוצה מאיתנו תמיכה מינית, הדרכה מינית, אקט מיני, יחסי אישות, אנחנו ניתן מהמיניות שלנו כל מה שצריך כדי שאנשים ירגישו טוב בעולם הזה ויהיו כלים יותר נקיים ומוכנים לעבוד את השם”, אמר הרב מנחם.
“יחסי אישות?” שאל אופיר, מתקשה להאמין.
“בטח! מה שרק יבקשו שקשור במיניות. אנחנו רוצים לעזור לאחרים דרך ההתמודדות שלנו. אז בכל דרך מינית שיחפצו”.
אופיר עדיין התקשה להאמין. לא יתכן שהרב מתכוון למה שהוא אומר. אבל אשתו ישבה ליד וחייכה. היה לה חיוך נעים כל כך. הוא אצה לוודא שהוא מבין את מה שהרב אמר לו.
“אז אם אני רוצה שאשתך תמצוץ לי, אתה מצפה ממני להאמין שהיא באמת תעשה את זה? בחייך, כבוד הרב! אלה דברים שאני מצפה מהחברים שלי, לא ממך”, אמר אופיר בזלזול.
“אם אתה רוצה שהיא תמצוץ לך, תצטרך לבקש ממנה. אני לא יכול להחליט עליה”, ענה הרב ברצינות תהומית.
אופיר היה בשוק מהרצינות של הרב. אבל הרב אמר, אז הוא יישם.
“את יכולה למצוץ לי את הזין?”, שאל אופיר את אשת הרב.
“עכשיו?” שאלה האישה כדי לוודא. אופיר הנהן.
חני קמה מכסאה, הלכה לספה וזרקה כרית על הרצפה לצדו של אופיר ונעמדה לידו. הוא לא הבין מה קורה. זו בוודאי בדיחה. כן, זו חייבת להיות בדיחה. הם דתיים. זה הרב של חב”ד! הוא הגיע לכאן כדי ללמוד איתו תורה. זה לא יכול להיות שהיא באמת עומדת לרדת לו. לדתיים יש הומור כל כך מוזר. כל כך קיצוני. ואז היא ירדה על ברכיה לידו על הכרית.
“אתה יכול לקחת את הכיסא מעט אחורה כדי שיהיה לי יותר נח?” היא שאלה אותו.
בהלם מוחלט הוא דחף עם הרגליים את הכיסא לאחור. הוא בהה בראש העטוף כשהידיים שמחוברות אליו פתחו לו את החגורה. הוא פשוט לא האמין. זה לא יכול להיות. חני פתחה את הרוכסן והגבעה שבתוך התחתונים נחשפה. היא העבירה עליה את ידה הקטנה והרכה ואופיר התכווץ בכסאו. אשתו של הרב שמלמד אותו על אהבת השם נוגעת לו בזין דרך התחתונים! מה לעזאזל קורה שם?! זו המתיחה הכי מוגזמת שהוא נתקל בה בחייו.

חני לא עצרה שם, היא לאט לאט, בשתי ידיים, חשפה את הזין מתוך התחתונים. הוא נחשף לאט ופתאום זינק החוצה. הזין שלו שהוא התבייש בו תמיד שהוא קטן מדי עמד שם, עלוב ומסכן מול הידיים הקטנות והנשיות של חני. הוא עמד מול הפנים שלה העטופות במטפחת המנצנצת. הוא עמד מול הפנים היפות שלה שהביטו בו כאילו הן באמת רוצות אותו. אופיר הסתכל ולא האמין כשהידיים של חני עברו ללטף לו את הזין לאט לאט. הוא התנשף בכבדות וצפה בפה של חני מתקרב לאט לאט לכיוון העטרה שלו. ואז הוא הרגיש. הוא הרגיש את השפתיים שלה נוגעות לו בכיפה של הזין. מיד אחר כך השפתיים גלשו הלאה והגיעו לבסיס הכיפה והפתח של הזין נגע קלות בלשונה של חני. הפה המשיך הלאה והלשון מצאה את מקומה בצד הזין עד שהזין כולו היה עטוף בחמימות וברטיבות הפה של חני.
אופיר הסתכל ולא האמין. יש פה דתייה שמוצצת לו. זה לא שהוא לא שכב עם דתיות בעבר, אבל זאת דתייה מהדתיות יותר. סגנון בני ברק כזה. דתייה חרדית. הוא לא חשב בחיים שמישהי כזאת תרד לו. הוא לא רצה מעולם שמישהי כזאת תרד לו. הוא לא ידע כמה הוא רוצה את זה. והיא חרדית כזאת ונשואה. והוא מכיר את בעלה. בעלה הוא פאקינג רב. ובעלה יושב שם מולם. בעלה עודד אותם לעשות את זה. אופיר לא הצליח לקלוט את הסיטואציה וכבר הוא גנח כשהראש האלוהי עלה וירד על הזין שלו. אולי באמת יש השגחה פרטית והכול והשם באמת נותן לאנשים דברים טובים? זה היה הפה של אלוהים מסביב לזין שלו. זו הייתה מציצה מקצועית ומדובר בחרדית שככל הנראה הזין היחיד שהיא מצצה אם בכלל היה של בעלה. אבל היא טובה בזה והוא נהנה מזה מאוד.

היא ליטפה אותו עם השפתיים שלה ועם הלשון שלה. היא סובבה את הראש עם כל עלייה וירידה כך שכל חלק בזין שלו קיבל יחס. הוא הרים את אגנו והוריד את המכנסיים והתחתונים לירכיים כדי שהם לא ילחצו לו על הביצים וישחררו את הידיים של חני. חני מצידה השמיעה קולות חניקה כשהוא דחף לה את הזין במפתיע לעומק הגרון. היא שחררה את הזין מהפה שלה עם כמות רוק גדולה במיוחד וקצת דמעות בעיניים.

“סליחה”, התנצל אופיר. בתגובה, חזרה חני אל הזין במהירות רבה יותר ובהתלהבות גדולה יותר תוך שידיה מנסות להצטרף לפה על הזין, לשחק בביצים וללטף את ירכיו. הרב מנחם הסתכל עליו בחיוך אמתי מכל הלב. הוא כאילו התלהב עם אופיר מכל המצב הזה. זה היה כל כך מוזר לאופיר. הוא מעולם לא זיין מישהי כשהיו עוד אנשים לידו. בטח שלא אישה נשואה ובוודאי שלא כשזה בעלה. אבל הוא עודד את העניין ולאופיר נמצץ הזין על ידי פה קטן וחמוד, אז הוא לא התנגד.

חני הפסיקה למצוץ וניסתה לעבור מהצד של אופיר להיות על הברכיים מולו, בין הרגליים שלו. לא היה לה מקום מתחת לשולחן, אז אופיר דחף את הכיסא עוד אחורה ברגליו עד שהוא הגיע לארון הספרים מאחוריו. חני התמקמה עם הכרית לרגליה בין הרגליים של אופיר ועברה על הזין שלו עוד כמה פעמים בידיה. אז היא החזיקה אותו בתפר בין התחת שלו לירכיים ודחפה את כולו לתוך הפה שלו ומצצה בכח. זו הייתה מציצה נהדרת. הוא הרגיש את עצמת המציצה יונקת את הזין שלו. הפה שלה השתחרר מהזין בצליל שחרור ואקום חזק. אופיר גנח בקול מהמציצה הזאת. היא הייתה מציצה טובה כל כך.

חני לקחה אוויר והראש שלה חזר אל הזין שלו לעוד מציצה חזקה. היא הייתה פשוט נהדרת. היא הייתה הדבר הכי טוב שהוא יכול היה לשאוף אליו. הוא לקח את ידיו והניח על ראשה ומיד החזיר אותן לצדי הכיסא. היא עדיין אשתו של הרב והוא לא רצה לעשות משהו לא בסדר. הוא נתן לה את המושכות, אבל ידע שהיא לא תרכב עוד הרבה זמן. הוא כבר היה קרוב לשיא.

היא שוב שחררה את הזין שלו בצליל ואקום חזק וחזרה למצוץ לו כרגיל, כשהפה עולה ויורד. הידיים שלה התחפרו ותפסו חזק את התחת שלו. היא תפסה אותו ושחררה. תפסה ושחררה. זה חרמן אותו. זה היה כל כך נעים. הידיים שלה היו נעימות. הפה שלה היה נעים. הלשון שלה שבדיוק החליטה לשחק לו בכיפה של הזין הייתה חמה ונעימה וחלקה. הוא כבר לא עמד בזה.

“אני גומר”, הוא קרא.

מטח של זרע חם כמעט כמו הפה של חני ניתז מתוך הזין שלו לתוך הפה שלה. התחת שלו התכווץ והיא אחזה בו בכח. הרגליים שלו התיישרו והאגן שלו עלה לתוך פיה של אשת הרב ווידא שהוא מתמלא בשפיך הלבן. אופיר עצם את עיניו והתרכז כל כולו בגמירה שלו. היא לא גמירה מדהימה ואין שם מטחים כמו בפורנו – לא בכמות ולא במרחק, אבל זו הייתה השפיכה שלו והיא מלאה את פיה של חני. הוא התיישב שוב על הכיסא וחני הרימה את ראשה, מבטה פגש במבטו. הוא הרגיש נבוך מאוד. הוא הרגע קיבל מציצה מאשתו של הרב שלו. והיא הסתכלה עליו במבט שמח ומאושר. האיפור העדין שלה קצת נמרח, אבל הוא לא גרע כהוא זה מפניה היפות. היא הסתכלה עליו בפה פתוח והוא ראה את השפיך שלו בפה שלה. הוא הרגיש רע עם זה. בנות לא אוהבות את השפיך בפה שלהן. והיא עוד אשתו של הרב מנחם! אבל היא חייכה אליו. כמו שחקנית פורנו מיומנת היא בלעה את השפיך ברגע וחייכה חיוך חושף שיניים יפהפיות למולו של אופיר. הוא לא ידע איך להגיב. הוא התחיל לנסות לדבר וכל מה שיצא לו היה “אה… אה…”.

אשתו של הרב קמה, ישרה את בגדיה, לקחה את הכרית וזרקה אותה לעבר הספה. היא הסתובבה סביב השולחן וחזרה להתיישב ליד הרב. אופיר פתאום הרגיש חשוף מדי ומיד החזיר את התחתונים והמכנסיים תוך שהוא מתקדם חזרה עם הכיסא לעבר השולחן. הוא הביט בזוג הדתיים שמולו במבט המום וניסה לחזור ולהבין איך להגיב. מה אומרים במצב כזה? תודה?
“אז? איך היה?”, שאל אותו לפתע הרב מנחם בקולו הצרוד.
“אה… אה…”, גמגם אופיר. “זה היה… אה… זה היה מצוין” הוא הצליח להשיב בסוף.
“יופי! יופי!”, אמר הרב וחייך אל אשתו.
“אני שמחה שנהנית”, אמרה חני וחייכה חיוך מהלב אל אופיר. “יש לך איבר מין חמוד מאוד. אני בטוחה שאתה יודע את זה. כיף למצוץ אותו”.
“תראה מה זה”, אמר הרב בסיפוק, “גם על איבר המין שלך אתה יכול להודות לקדוש ברוך הוא! יש כל כך הרבה על מה להודות!”

אופיר נשאר נבוך. הוא לא הבין איך להתייחס למצב הזה. הוא לא הבין למה שאשתו של הרב שלו תמצוץ לו את הזין בעידוד של הרב ושניהם ידברו על זה כאילו זה הדבר הכי טבעי בעולם. כמובן שסקס זה טבעי ומציצות זה טבעי כשהחברה מוכנה למצוץ, אבל לא מאישה נשואה ועוד לרב שלך. הוא פשוט לא הצליח להבין את הדבר ההזוי הזה.

הרב מנחם המשיך ללהג על התניא הקדוש ועל הרבי. הוא דיבר על כל מיני דברים שאופיר פשוט לא שמע. הוא היה עסוק מדי במחשבה על הזין שלו נמצץ על ידי האישה שמעבר לשולחן. הוא בקושי שם לב לדברים שנאמרו שגרמו לשלושתם לקום מהשולחן ולהתקדם לכיוון הדלת. מבנה הגוף של חני כשהיא עומדת היה יפה יותר מאשר כשהיא מכופפת לפני אל עבר הזין שלו. הוא התאווה אליה, אבל הוא לא נתן לזה לקרות. היא הרגע מצצה לו את הזין והוא לא יכול להוציא אותה מהראש. כמה שהוא רצה אותה.

“אז אני אשמח שתמשיך להגיע לבית חב”ד. נמשיך ללמוד ביחד, הא?”, אמר הרב מנחם והושיט את ידו ללחיצה. אופיר החזיר לו יד. “ואל תשכח, אם תוכל, לתת צדקה לבית חב”ד שלנו על השירות שאנחנו נותנים, הא?”, הוסיף הרב בקריצה ותפס את ידו של אופיר בחום.

אופיר מצדו כמעט החסיר פעימה מתוך חשש שהרב התכוון שהוא קיבל הרגע שירותים מזונה. אבל לא לזה הרב התכוון. אשת הרב לא הייתה זונה. היא הייתה אישה שמתמודדת עם עקרות בדרכה שלה. דרך מוזרה, אבל הם דתיים והם עושים דברים מוזרים. חני הסתכלה עליו בחיוך גדול כאילו היא לא מצצה לו רק לפני כמה דקות, אלא פשוט אירחה אותו כמו כל מארחת רגילה. “להתראות”, היא איחלה לו והעיניים שלה התכווצו עם החיוך הגדול שלה.

אופיר התכוון להושיט לה יד עד שהבין שהיא דתייה מהסוג שלא נוגע בבנים. כל כך מוזר. אבל אז הוא רצה לבדוק. הוא היה חייב. הם אמרו שהם יעשו כל דבר מיני, אז… במקום ללחוץ לה את היד, הידיים שלו נשלחו לציצים של חני ולחצו אותם. חני המשיכה לחייך כאילו דבר לא קורה שם כלל. הרב מנחם גם הוא חייך אליו כאילו זו ברכת שלום מוכרת ורגילה לחלוטין. כאילו תמיד נהוג לגעת בציצים של המארחת לפני היציאה. אופיר אולי היה חילוני שגדל תמיד במסגרת חילונית, אבל הוא ידע שאין שום סיכוי שאצל דתיים זה נורמלי לגעת בציצים של מישהי. אולי, וגם את זה הוא לא ידע, אבל אולי מותר להם לגעת בציצים של הנשים שלהם. אבל לזוג הדתי הזה זה ממש לא הפריע. אופיר החזיק את הציצים בשתי ידיו. הוא הרגיש את החזייה של חני ואת הבליטה של הפטמה שלה מבעד לחזייה. הוא מחץ את הציצים בידיו ושחרר. הוא נהנה מזה. הוא רצה את זה וזה נתן לו איזשהו סיפוק. הם באמת יודעים לספק מינית, השניים האלה.

אופיר חייך אליהם, אמר “להתראות”, והחל לרדת במדרגות, פותח וסוגר את ידיו במחשבה על הציצים הנהדרים של האישה שמצצה לו את הזין ובלעה הכול.

הם גערו בו שאין להם זמן לשטויות שלו כי הסרט מתחיל בעוד עשר דקות, אבל הוא ממש היה צריך לקנות כמה דברים קטנים בסופר פארם. הוא יהיה סגור אחרי הסרט והם כבר בקניון איילון ליד הסופר פארם. הוא נכנס בכל זאת למרות הזלזול של חבריו והשתדל למהר.
הוא הלך במהירות אל השמפואים, עובר ליד משפחה עם ילד ג’ינג’י אבל מכוער עם קול מעצבן שמחפש איך לעשות כמה שיותר נזק. הוא חיפש שמפו עם ריח אבוקדו. הוא ידע שחבריו יזלזלו בו על שהוא מתעניין בריח של שמפו, אבל הוא אהב להריח וטוב. מאחוריו עברה עובדת פטפטנית של הסופר פארם. יש בהן משהו שתמיד הזכיר לו מפלצות, בעובדות של הסופר פארם.

משם הוא המשיך לדאודורנטים. נגמר לו הקרמה והוא קיווה שאולי פה יהיה אחד. זה כאילו הם הפסיקו לייצר אותם. הוא הסתכל על המדף דרך שני חברים שעברו דאודורנט דאודורנט ובדקו מה הרכיבים שלו. אנשים טבעיים עצבנו אותו מאוד ולא היה לו זמן אליהם. הוא נדחף ולקח דאודורנט של ג’ילט בתקווה שיהיה לו ריח טוב. הוא היה בצבע כחול, אז יש סיכוי שהוא יהיה טוב.
הוא מיהר ליד התור התמיד ארוך לבית המרקחת. היו שם הרבה אנשים כרגיל. זה תמיד היה מביך כי הוא רצה את אחד המדפים ליד. המדף עם הקונדומים. היה שם מבחר גדול והיה שם נער דתי שעמד והסתכל עליהם כמו סוטה. כאילו רק להסתכל על קונדומים יכול לגרום לו לגמור. הדתיים האלו כל כך סוטים. אבל זה מאוד לא נעים לקחת קונדומים כשמסתכלים עליך. בטח כשאתה לא מאלה שלוקחים את הגדולים. הוא מצא את החבילה שהוא צריך ולקח אותה מהר בזמן שהנער הדתי העמיד פנים שהוא בכלל לא מודע שיש שם עמדת קונדומים. זה תמיד מצחיק לראות.

הוא התחיל ללכת לכיוון הקופות, מסתכל מסביב אם יש עוד משהו שהוא צריך. הוא לא צריך כדורים לאלרגיה. ציצים של מוכרת. לא כפכפים. תחת של אמא. לא מברשת שיער. תחתים מציצים של נערות במכנסוני ג’ינס. לא קרם ידיים במחיר מופקע. ציצים בולטים על רקע שמלה צמודה על גוף רזה. הנה הקופה. יש קופות מהירות? הציצים סקרנו אותו. הם היו יפים. אמנם הייתה לו חברה, אבל זו לא סיבה להעריך ציצים שיש לנשים. הוא מעריך את החברה שלו, וכן, גם את הציצים שלה, אבל יש עוד ציצים יפים בעולם והוא לא יפספס את היופי של העולם רק בגלל שגם לה יש ציצים.

הוא הסתכל על בעלת הציצים ומיד הוא זיהה את הפרצוף. גם את הפרצוף של הגבר העומד לצדה הוא הכיר. בלי לחשוב יותר מדי הוא ניגש אל האישה ותפס לה בתחת בכח, מעסה אותו בערגה.
“אופיר! מה נשמע?”, חייך אליו הרב מנחם.
“בסדר גמור”, ענה אופיר מבלי לשחרר את הפלח העסיסי שבידו.
“לא ראינו אותך כבר הרבה זמן בבית חב”ד”, המשיך הרב.
“כן, אני מצטער”, המשיך אופיר, מאושר שהתחת לא מתנגד לו. “קרו כמה דברים מאז. אני עדיין חייב לכם תרומה, נכון? אתה מבין, התחלתי לצאת עם מישהי”.
“סיי נו מור”, אמר הרב במבטא ישראלי כבד וחייך אליו חיוך לבבי. “אתם מוזמנים להגיע שניכם! נשמח להכיר את החברה שלך ולחזור ללמוד איתך. אתה חסר לנו”.
“בעזרת השם, כבוד הרב, בעזרת השם”, השיב אופיר בחיוך ושחרר סוף סוף את התחת מאחיזתו.
חני חייכה כל הזמן הזה כאילו הוא כלל לא נגע בה. בדיוק כמו שהוא זכר. בדיוק כמו שהוא קיווה. בדיוק כמו שהוא חלם מדי לילה. היא עדיין יפהפייה. הוא עדיין היה שמח לזיין אותה. אבל אין לו זמן כרגע.

“אני מצטער, אני ממהר לסרט. אבל היה ממש כיף לראות אתכם”, אמר להם אופיר.
“גם אותך”, אמרה חני ושניהם חייכו אליו וחזרו לקניותיהם.

אופיר המאושר הסתובב ושילם מהר בקופות המהירות. הוא רץ בחזרה לחבריו. הוא חייב לספר להם סוף סוף על הזוג הזה. בטח כשהזוג הזה כאן. בעיקר כשהוא גילה שבאמת אפשר לגעת בה בלי בעיה וזה לא היה עניין הזוי חד פעמי. הם חייבים לדעת. הוא חייב לספר להם. הוא עוד יזיין אותה.