חזי הגדול והסוכנת הסמויה – חלק ב

זהו המשך לסיפור חזי הגדול והסוכנת הסמויה – חלק א ומומלץ לקרוא אותו תחילה

הסיפור דימיוני וכך גם השמות, כל קשר בין הסיפור/שמות ובין מקרים/שמות אמיתיים הרי הוא מקרי בלבד.

תמר הביטה בכל מה שקורה המומה, היא העבירה את מבטה מחזי לבנות וחזרה כאילו מפחדת להפסיד איזה פרט במחזה הזה שכאילו לא שייך לה אבל היא חלק כל כך חשוב ממנו.
"תתפשטי!" קטי פקדה על סיגלית והיא בעצמה הורידה את הסנדלים שנעלה וקיפלה את הג'ינס ברגל ימין שני קיפולים מעל הקרסול. סיגלית התחילה להתפשט, לאט, מביטה כל רגע לעבר חזי אולי הוא יסלח לה אבל הוא רק ישב וחייך.
"תעמדי כאן!" קטי הצביעה על מרכז השטיח כשסיגלית נשארה עירומה והעמידה אותה ישר מול עיניה של תמר המוצמדת לקיר, "קחי" היא הרימה את תחתוניה של סיגלית מהרצפה, גלגלה אותם לכדור ודחפה לה לפה "שיהיה לך מה לנשוך" היא חייכה אליה "ועכשיו פישוק רחב!" היא הוסיפה וסיגלית לא התווכחה רק מילמלה לעצמה איזו תפילה בלי קול ופישקה חזק את רגליה.
חזי קם, הסיט את מצלמת הוידיאו מתמר לעבר סיגלית, כיוון עד שהיה מרוצה וחזר לשבת על השולחן. "תתחילו!"

קטי נעמדה מול סיגלית, מחייכת אליה. רגע לא קרה כלום, סיגלית שידעה מה יקרה עצמה חזק את העיניים ונשכה את התחתונים שבפיה, מחכה. עוד רגע של שקט ואז באה הבעיטה, רגלה של קטי התרוממה במהירות וגב כף רגלה פגע בין רגליה של סיגלית היישר בכוס שלה!
צליל חזק נשמע בחדר כשהרגל פגעה בכוס ואחריו צריחת "איי!" חזק של סיגלית כשהיא תופסת בידה את המקום המוכה ונופלת על ברכיה ולא היה ספק שזה כואב לה, כואב לה מאד!
תמר נשארה פעורת פה. פעם, באיזה סרט כחול שהיא ראתה באינטרנט, שתי בנות שיחקו במשחק הזה, בועטות אחת לשניה בכוס לפי התור, אבל אז זה נראה לה רק סרט, טריקים של מצלמה ולא אמיתי, והנה פה זה אמיתי וכואב, שידור חי שאי אפשר לטעות בו, אבל מה שיותר הפתיע אותה זה הרטיבות שפשטה פתאום בין רגליה, זה חירמן אותה! אותה ואת חזי, אפילו מהמרחק שבינם היא ראתה איך האוהל הגדול שבמכנסיו מתרומם עוד יותר.
"אחת" קטי הודיע בקול אדיש, "תתכונני!"
סיגלית נעמדה שוב, קצת רועדת, שוב היא עצמה עיניים ונשכה חזק את התחתונים שבפיה. "ספלאש" נשמע שוב צליל הבעיטה בכוס ומייד אחריה הגיע ה-"איי" הצווחני של סיגלית ושוב היא נפלה על ברכיה, אוחזת את הכוס המוכה ובוכה.
"שתים" קטי ספרה שוב באותו קול מונוטוני ואדיש, "תתכונני" היא סימנה לה לקום, "לבוס אין זמן לחכות לך".

חמש בעיטות כאלה סיגלית חטפה בכוס ואחרי החמישית היא נשארה ככה על הברכיים ומיררה בבכי. "אני רוצה שתודי לקטי על העונש" חזי פנה לסיגלית.
"תודה" סיגלית מילמלה ושמעו את הכאב בקולה, "תודה שהענשת אותי".
"ככה לא מודים לקטי" חזי נזף בה כאילו הייתה הילדה הקטנה שלו, "את יודעת מה קטי אוהבת".
"סליחה" סיגלית התנצלה והתקרבה על הברכים לעבר קטי, "תודה שהענשת אותי" היא מילמלה כשהיא פותחת את חגורת הג'ינס ואחריה את הכפתור והרוכסן והורידה בזהירות את הג'ינס עד הברכיים, "סליחה" היא שוב התנצלה ותמר הופתעה לראות שקטי הולכת בלי תחתונים, "בבקשה, תרשי לי" ובלי לחכות לתשובה היא נישקה את קטי בכוס והתחילה לרדת לה, לפנק אותה.

תמר גמרה. כל המחזה הזה, קודם הבעיטות ועכשיו המציצה של סיגלית לקטי, גירו אותה ברמות ואפילו שהיא לא יכלה לגעת בעצמה, והיא הייתה מתה לגעת בעצמה שם במקום הפרטי שלה שבין הרגליים, הובילו אותה לגמירה מפנקת ורק בנס היא הצליחה להסתיר את זה מכולם.
סיגלית השקיעה. גניחות ההנאה של קטי מלאו את חלל החדר, לא רק ראו שהיא נהנית גם שמעו, קטי לא הסתירה את זה, היא אחזה את ראשה של סיגלית בידיה והצמידה אותו חזק לערוותה, מדריכה אותה מה לעשות עם הלשון שבפנים וזאת עושה, "כן" היא גנחה בקול והיה ברור שהיא תכף גומרת, "כן, הנה, תודה בוס" קטי צווחה, "כן, אני גומרת, כן!" היא הצמידה את הראש בידיה ודחפה חזק באגנה, "אני גומרת!!" היא שפשפה את ערוותה, גומרת ומורחת את מיץ הכוס שלה על פרצופה של סיגלית.

"רגע" קטי התנשפה והתיישבה ליד חזי, "וואו, היה טוב, תודה בוס, הייתי צריכה את זה" היא ציחקקה אליו.
"מחרמן" חזי הביט בה, חייך ונעמד, נשען בישבנו אל השולחן והעמוד מתח גבוהה שבמכנסיו בולט למרחק, "עכשיו תודי לי!" הוא פנה אל סיגלית והתחיל להפשיל את מכנסיו. סיגלית לא התווכחה וניגשה אליו על ברכיה.
עיניה של תמר נפערו לרווחה כשהיא ראתה מה חזי שולף ממכנסיו, היה לו זיין ענק כמו שהיא לא ראתה מימיה, בטח לא ככה, מול עיניה, אולי רק אצל כמה משחקני הפורנו הכושים בסרטים הכחולים, היא רצתה לראות עוד אבל הראש של סיגלית הסתיר לה כשהיא התחילה למצוץ לו, לרדת לו.
סיגלית לא הצליחה להכניס את כל הזיין לפיה אבל היא ניסתה וכמעט נחנקה, "את לא מודה לו?" קטי גערה בה.
"תודה" היא הוציאה את הזיין לרגע ושוב הכניסה, מנסה להכניס עוד, לרצות אותו.
"עוד פעם" קטי האיצה בה.
"תודה" היא שוב הוציאה והכניסה.
"שוב!"
"תודה" והיא שוב מצצה.
גם חזי היה מגורה, הוא התחיל לזיין לה את הפה, מניע את אגנו קדימה ואחורה והזיין הגדול שלו נכנס עמוק לגרונה ויוצא, כנראה שהוא היה מגורה מאד כי פתאום הוא אחז בראשה, הצמיד אותו חזק לערוותו וגמר, יורה את מטענו החמים עמוק בגרונה, מצמיד חזק, לא נותן לה לברוח ומצווה עליה "תבלעי!" והיא בלעה, את הכל, מלקקת את שפתיה שלא תיפול חלילה טיפה.

חזי הרים את מכנסיו אבל סיגלית נשארה עדיין על ברכיה. "אני מבקשת שתסלח לי" היא התחננה, "אני מתחננת, אני מבטיחה שאני אעשה כל מה שתגיד לי, אני לא אגלה יותר ככלום אפילו אם זה יעלה לי בחיי" היא ניסתה לשכנע אותו, "אני אעשה הכל כדי שתרשה לי להמשיך לשרת אותך, כדי ש…ש…" היא נתקעה לשניה, בלעה רוק, הסמיקה והמשיכה, "שתזיין אותי! אני אפתח את הרגליים איך שתרצה, גם שם, בתחת!"
תמר הסתכלה בה המומה, היא לא האמינה שמישהי מוכנה להשפיל את עצמה ככה ועוד בשביל מה? בשביל זיון.
"את מוכנה להשבע?" חזי זרק לעברה וחזר לשבת בכסא שלו.
"כן, מוכנה" ובפעם הראשונה תמר שמעה שביב שמחה בקולה.
"מה את אומרת?" חזי פנה פתאום לקטי, "אפשר להאמין לה?".
"תעשה לה את ה-מבחן" קטי ענתה, מדגישה את ה' הידיעה במבחן, "תעשה לה 'שוגון', אם היא מסכימה כמובן" ציחקקה והביטה בה.
בחדר הייתה דממה וכל המבטים הופנו לעבר סיגלית. מהמבט על פניה היה ברור לתמר שסיגלית יודעת בדיוק לאיזה מבחן הם מכוונים ושזה לא קל לה, עוד שניה של היסוס וסיגלית לחשה "כן", "כן, אני מסכימה" היא חזרה על עצמה אחרי עוד שניה והפעם בקול החלטי.

תמר הביטה בדממה איך סיגלית עומדת על ברכיה לפניו, עירומה כביום היוולדה, ונשבעת לו אמונים, לא משהו שהוא נתן לה לקרוא, לא משהו שהקריאו לה והיא אמרה "אמן" או "אני נשבעת", נשבעת במילים שלה להיות נאמנה לו ולעשות כל מה שיגיד לה בלי לערער וסיימה את השבועה כשהיא מנשקת את כף ידו כאילו הייתה זאת ידו של הרב הראשי לציון.
"את מוכנה להוכיח לנו את נאמנותך?" הוא שאל כשסיימה.
"כן" היא הרימה את הראש והביטה בו.
"כל מה שאני ארצה?"
"הכל, רק תגיד ואני אעשה".
"אני רוצה לעשות לך שוגון!"
תמר ראתה איך סיגלית משפילה עינים ובולעת רוק, היה ברור שהיא לא שמחה אבל "אני מסכימה" היא ענתה אחרי שניה, מנסה לחייך.
"בטוחה?" חזי חזר ושאל כשהוא מביט בתמר, כאילו מוודא שגם היא שומעת.
"בטוחה!" סיגלית חזרה שוב על דבריה.
"אז תלכי להתכונן!" חזי פקד אליה ולהפתעתה של תמר היא קמה ויצאה מהחדר, "קטי" חזי פנה לקטי, "תכיני אותה ותבואו" הצביע על תמר, "אני רוצה שהיא תראה" השלים וגם הוא יצא מהחדר.

קטי ניגשה לתמר, "אל תנסי להיות חכמה" היא אחזה בחוזקה בידיה ושחררה אותה מהקרס שבו הייתה תפוסה, שחררה אזיק אחד מיד שמאל, סובבה את ידיה לאחור ואזקה אותה חזרה כשידיה מאחורי גבה.
"הוא מחבב אותך, הבוס" קטי חייכה אליה.
"כן, בטח, ממש" תמר ענתה בספקנות, "בגלל זה הוא הכאיב לי".
"הוא לא הכאיב, הוא עינג" קטי תיקנה אותה ובתנועה מהירה דחפה אצבע הישר אל תוך הכוס של תמר, "בדיקת שמן" היא ציחקקה, טבלה אותה עמוק, בחשה ועוד לפני שתמר הספיקה לעשות משהו הוציאה, "תראי איך גמרת" הציגה את האצבע העטופה במיציה מול עיניי תמר, "תראי כמה את רטובה".
תמר שתקה והסמיקה, היא ידעה שקטי צודקת, שעם העובדות אי אפשר להתווכח אבל היא לא יכלה להרשות לעצמה שלא לענות, "אז אם הוא כל כך מחבב אותי שיתן לי ללכת".
"הוא יתן" קטי השיבה בביטחון, "תאמיני לי, אבל קודם הוא רוצה שתכירו אחד את השני קצת יותר אינטימית" ומהחיוך לא היה ספק לאיזה אינטימי היא מתכוונת.
"את רוצה להגיד שהוא רוצה לאנוס אותי" תמר התריסה.
"לזיין, אם יתמזל מזלך" קטי חייכה, "ואחרי שהוא יתמזל את תבקשי עוד!"
"בחלום הלילה!"
"עוד נראה" קטי ציחקקה, "את לא הראשונה שאומרת את זה, אני מוכנה להתערב איתך"
"תשכחי מזה!"
"חבל, אם הייתי מפסידה הייתי מלקקת לך שם" וקטי החליקה עם כף ידה על הכוס של תמר כשהיא עושה תנועה זימתית מתגרה עם הלשון, "אני הרבה יותר טובה מהלסבית ההיא שצילמתי אותך איתה".
"אני לא לסבית!" תמר הכחישה במהירות.
"לא אמרתי, אמרתי שההיא לסבית למרות שבכל אחת מאתנו מתחבאת לסבית קטנה" היא ציחקקה, "גם אני אוהבת לעשות אותה" וקטי עשתה תנועה גסה באגן להסביר לאיזה לעשות היא מתכוונת, "אבל עכשיו הבוס מחכה, את יודעת מה זה שוגון?" קטי שינתה נושא.
"משהו שקשור ביפן" תמר זכרה משהו במעורפל, "לא ממש".
"נכון, קשור ביפן. ביפן העתיקה השוגון היה השליט בפועל של המדינה אף על פי שהתמנה על ידי הקיסר, השוגון שאנחנו מתכוונים זה סרט ישן על ימאי אנגלי שספינתו נטרפה לחופי יפן והוא לומד להכיר את תרבותם, אחד הדברים שמרשימים אותו זה הנאמנות שלהם לאדונם, לבוס שלהם, ובסרט יש מבחן נאמנות כזה ומשם הבוס לקח את מה שהוא הולך לעשות עכשיו לסיגלית, אין יותר משפיל ממה שהוא יעשה לה והיא תצטרך לקבל את זה בשמחה ועוד להגיד לו תודה!"
תמר שתקה, חושבת, מנסה לעכל. "לך גם הוא עשה את זה? איך אתם קוראים לזה?" היא שאלה את קטי.
"שוגון, ולא" קטי חייכה.
"ואם הוא היה דורש ממך?" תמר הקשתה.
"הייתי מסכימה, בלי היסוס!" קטי ענתה במין בטחון כזה.
"למה?"
"את עוד תביני" קטי חייכה, "אם תבטיחי שלא תנסי לברוח אני אפתח לך ת'אזיקים" היא הפתיעה את תמר למראה תנועות הגוף שלה שהבהירו שזה כואב לה.
"אני מבטיחה" תמר ענתה בהקלה, יודעת שממילא אין לה לאן לברוח ושאפילו אם תנסה קטי הרבה יותר חזקה ממנה.
"תסתובבי" קטי לקחה את המפתח ושחררה אותה, "עכשיו בואי אחרי, הבוס מחכה לנו".

כשיצאו מהחדר אל האולם הגדול תמר הביטה מסביב בחשש, מנסה להסתיר בכפות ידיה את שדיה וערוותה אבל האולם היה ריק מאדם. קטי הובילה אותה אל עבר דלת שעליה שלט קטן "שרותים".
"ימינה" קטי הדריכה אותה כשנכנסו ותמר מצאה את עצמה בחדרון מקלחת שהזכיר לה את המקלחות הצבאיות, לקח לה רגע להתרגל לאור העמום ולהפתעתה היא ראתה שרק סיגלית בחדר, שוכבת עירומה על הגב על הרצפה הקרה וידיה צמודות לצידי גופה.
"אל תעזי להתערב במה שיקרה כאן" קטי הזהירה אותה, מצמידה אותה אל הקיר בניצב לסיגלית השוכבת ונעמדת לידה, תופסת בידה את עורפה של תמר, לרגע לוחצת, כאילו מאותת מה יקרה אם, ומפסיקה ללחוץ אבל לא משחררת, "תזכרי שהכל פה בהסכמה, את שמעת אותה".
תמר לא ענתה, היא רצתה להגיד שזה לא בדיוק בהסכמה אבל היא לא מצאה טעם להתווכח ואולי לגרום לה לאזוק אותה שוב.
דקה או שתים הן עמדו ככה בשקט עד שחזי נכנס, נועל כפכפי-ים, מכנסיו מקופלים בשני קיפולים מעל קרסוליו כאילו חשש שירטבו, רגע הביט בתמר אחר כך בקטי ורק אז פנה לעבר סיגלית ונעמד מעליה, בערך מעל לאגנה.
תמר הביטה איך חזי פותח את חגורת מכנסיו, אחר כך את חנות מכנסיו, משך מעט למטה את תחתוני הבוקסר השחורים שלבש והוציא את הזיין שלו ולא הצליחה לעצור "וואו" חרישי שנפלט מפיה למראה נחש האנקונדה הענק שהתגלה מול עיניה, מרגישה בעקצוצים המוכרים האלה בין רגליה ונושכת שפתיים שלא תצא עוד אנחת התפעלות שתסגיר את הרגשתה.
תמר לא הייתה בתולה, כמה מכחולים כבר טבלו בשפופרת שלה אבל אף פעם לא מכחול כזה, אפילו לא מתקרבים לאותו חדק-של-פיל שהתנוסס בגאון בין רגליו של חזי, "אני רוצה לנסות" הבליחה פתאום המחשבה במוחה והיא הרגישה ברטיבות המתפשטת בין רגליה מעצם המחשבה על מה זה יעשה לה שם ולא האמינה שזה קורה לה, שהיא בכלל חושבת על זה.

"את מוכנה?" חזי פנה לסיגלית השוכבת על הגב ומביטה בו.
"כן"
"ומסכימה?"
"כן"
"למה את מסכימה?"
"שתעשה בי שוגון".
"תסבירי בבקשה לאורחת מה בדיוק אני הולך לעשות לך" והיה ברור שהוא מתעלל בה, משפיל אותה עוד יותר.
סיגלית הסמיקה, מביטה בו במבט מתחנן, "לעשות לי מקלחת זהב!" היא מילמלה במבוכה.
תמר קפאה במקומה, לא מאמינה ששמעה נכון, תמר ידעה בדיוק מה זה מקלחת זהב. "יותר ברור, האורחת לא מבינה" חזי המשיך במשחק שלו.
תמר הביטה לעבר בטי במבט לא מאמין, היא רצתה כבר להתערב ולהגיד שהיא יודעת אבל המבט הקר בעיניה של קטי והאצבע שהניחה על שפתיה השתיקו אותה. "אני מסכימה שתעשה לי כל מה שאתה רוצה" סיגלית ניסתה שוב תשובה מתחמקת אבל תנועת ידו של חזי שכאילו מחזיר את הזיין שלו לתחתונים הקפיצה אותה, "סליחה, סליחה, אני מסכימה שתשתין עלי! אני מבקשת שתשתין עלי" ותמר שמעה את הדמעות החונקות את גרונה.
תמר עמדה המומה והביטה בחזי שמטיל את מימיו על סיגלית השוכבת. "ככה זה בסרט" קטי לחשה לה. חזי לא עשה לסיגלית הנחות, הוא התחיל על הבטן ועלה, מרטיב לה את השדיים באותו נוזל צהבהב.
הריח החמוץ מילא את החדר הקטן, חזי המשיך, עולה מעט לעבר ראשה ויורד חזרה, שוב על השדיים, חוזר אל הבטן, עולה שוב לשדיים, מזגזג בינם והפעם ממשיך ועולה אל עבר ראשה ולא יורד, פוגע בפניה.

סיגלית לא זזה, מחכה. גם תמר לא זזה, עדיין המומה ממה שראתה אבל יותר מופתעת שזה לא הגעיל אותה, שהיא לא עצמה עיניים, שהיא לא הפנתה את הראש, שהיא הסתכלה מהופנטת ובאופן הכי פרדוקסלי שאפשר היא הייתה מוקסמת ממנו, מהגבר הזה ששולט בסיגלית, מהגבר הזה שהכל נעשה בדברו, מהגבר הזה שכמוהו גם היא רוצה שיהיה לה, לא כמו החבר הלפלף שלה, הרכיכה שמתפלשת לרגליה, ופתאום היא הבינה שזה בדיוק מה שהיא מחפשת, גבר חזק שישלוט בה!
חזי החזיר את הזיין שלו למקום, סגר את החנות ורכס את מכנסיו. "מה אומרים?" קטי התערבה פתאום.
"תודה" סיגלית מיהרה לענות, "תודה שנתת לי את ההזדמנות החוזרת".
"את!" הוא פנה לסיגלית, "תנקי פה ותחכי לי על יד הדלת עד שאקרא לך, ואת" הוא פנה לתמר באותו קול סמכותי שלו, "בואי אחרי, יש לנו עוד משהו קטן לסגור במשרד".

חזי הלך ראשון, תמר אחריו וקטי אחריה. קטי סגרה את הדלת ונשענה עליה עם גבה כשידיה שלובות ופניה חתומים באותה עמידה השמורה לשומרי הסף במועדונים. חזי התיישב בכסא שלו, "שבי" הוא פנה לתמר והצביע על הכסא שמולו.
"בוא נדלג על הבולשיט" תמר פנתה אליו, משתמשת במילים שהוא אמר לה. בדרך הקצרה מהשרותים לחדר היא בנתה לעצמה תכנית פעולה, זה שהוא הולך לזיין אותה היה לה ברור והיא החליטה שלא לתת לו את העונג שהיא תתחנן בפניו, "אני יודעת בדיוק לאיזה הכרות אינטימית אתה מכוון, אתה הולך לזיין אותי!" היא המשיכה, במקור היא תכננה להגיד לו שהוא הולך לאנוס אותה אבל ברגע האמת משהו בתוכה לא הרשה לה להגיד לו את זה, "אז בוא נגמור עם זה ותן לי ללכת" היא הביטה בו, מנסה להשמע אדישה אבל בפנים הבטן קירקרה לה, "אז איך אתה רוצה שאני אשכב ואפתח את הרגלים?"
חזי הביט בה וחייך, אחר כך פנה לקטי, "מה את אומרת קטי, יש לה ביצים לשוטרת שלנו".
"קצינה בשבילך" תמר תיקנה אותו בכעס.
"סליחה" הוא ציחקק, "שמעת קטי, יש לה ביצים לקצינת הבילוש שלנו".
קטי צחקה, "כן בוס, ותכף היא תהיה קצינת הבילוש המזדיינת".
תמר הסמיקה. "לא יפה" חזי ציחקק, "ככה מדברים לאורחת?" הוא כאילו נזף בקטי אבל שמעו בקולו את הציניות, "תנוחת המזכירה!" הוא חזר לתמר, "מכירה?".
"מכירה" תמר מילמלה, היא לא ציפתה לזה, היא חשבה שהוא יגיד לה לשכב על השטיח ולפתוח רגליים או אולי לרדת על ארבע בדוגי-סטייל אבל להפתעתה הרבה היא הרגישה שהמחשבה על איך היא תעמוד ככה כפופה אל השולחן ושדיה תלויים תחתיה כשהוא עומד מאחוריה ודופק אותה חירמנה אותה עוד יותר, "כמו בסרט ההוא, נכון?" תמר מילמלה כשהיא נזכרת בסצנה ואיך זה גירה אותה, איך היא ביקשה מהחבר שלה שיעשו את זה אבל הוא לא הסכים כי זה גס מדי.
"בדיוק!"
"עכשיו?" היא שאלה בהיסוס.
"עכשיו!"
"אבל…" והיא פזלה לעבר קטי.
"למה? היא מפריעה לך?"
"אהה" תמר גימגמה, מסמיקה.
"תחשבי שהיא לא פה" חזי ציחקק, "התערבנו ואני רוצה שהיא תראה איך היא מפסידה" חזי חייך, קם מהכסא והתחיל לפתוח את חגורת המכנסיים שלו.
תמר שוב הסמיקה, הפעם אפילו חזק יותר. מצד אחד תמר הרגישה מושפלת, העבריין הזה הולך לזיין אותה והיא ידעה שאין לה ברירה, ומצד שני היא רצתה! כן, היא בעצמה לא האמינה ליצר העז הזה שהשתולל בתוכה, היא לא נימפומנית, היא יודעת היטב לשלוט ביצריה אבל מאז שהיא ראתה את הזיין הענק שלו במלוא הדרו הדחף הזה להרגיש אותו עמוק בתוכה לא הפסיק לרדוף אותה.

תמר קמה ממקומה, הזיזה את הכסא הצידה ונעמדה במרחק מה מהשולחן, 'אם כבר אז אני אעשה את זה בסטייל' היא החליטה בתוכה, פישקה רגלים והתכופפה קדימה, 'כמו בסרט הוא רצה וכמו בסרט הוא יקבל' היא הניחה את המרפקים על השולחן ואחר כך את כף ידה, עומדת ככה ומסתכלת קדימה, מגלה שהמצלמה מצלמת ורואה את הנעשה מאחור על המסך הגדול שעל השולחן.
תמר ראתה אותו מוריד את מכנסיו עד הברכיים ואתם את התחתונים, עמד לו! הזיין שלו נראה לה עכשיו עוד יותר גדול ומאיים, 'הוא יקרע אותי' חלפה המחשבה במוחה ורעד עבר בגופה 'בחיים הוא לא יצליח להכנס'.
חזי נעמד מאחוריה והיא הרגישה את ידיו על ישבנה, היא הביטה למטה, מנסה לראות מתחת לגופה את מה שהמצלמה לא מצליחה לצלם, אבל כל מה שהצליחה זה לראות את כפות רגליו שנעמדות בין רגליה, את כל השאר שדיה הגדולים הסתירו לה.
קודם היא הרגישה את האצבע שלו מלטפת בין שפתי הכוס שלה, מגרה אותה וכאילו זרם חשמלי עבר בגופה, שוב הוא ליטף והפעם גם לחץ וחדר עם האצבע לתוכה, 'בודק לי שמן' חלפה המחשבה במוחה והיא התאפקה שלא לחייך, "אני מרגיש שאת רוצה אותי" חזי גחן לרגע מעליה ולחש לה באוזן, נותן לה לראות איך האצבע שהוציא מתוכה רטובה במיציה, אחר כך הוא הזדקף והיא הרגישה את ראש הזיין שלו נושק לשפתי הכוס המגורות שלה, משתפשף בהן, מגרה אותה עוד יותר עד שבא לה לצעוק 'תכניס לי!' אבל היא שלטה בעצמה, מתאפקת, חורקת שיניים ושומרת על כבודה.
תמר הרגישה איך הוא מתכונן, אוחז חזק במותניה ולוחץ עוד קצת, דוחף את הכיפה שבראש הזיין אל בין שפתי הכוס שכאילו נפתחו לכבודו, תמר ידעה שהרגע הגיע, היא עצמה עיניים חזק ונשכה שפתיים, מתכוננת, עוד דחיפה קטנה וכול העטרה הייתה בתוכה, "עכשיו אני אזיין אותך קצינת משטרה שלי" הוא לחש באוזנה, אחז חזק במותניה ונעץ בה את כל הזיין הגדול שלו בתנועת אגן אחת חזקה.
"אימא'לה" נפלטה גניחה חזקה מפיה של תמר ואי-אפשר היה לטעות במשמעותה, זאת לא הייתה גניחת כאב, למרות שלרגע היה נדמה לתמר שעוד רגע הוא אכן קורע אותה, זאת הייתה גניחה של הנאה, גניחה של אשה מיוחמת שמקבלת בדיוק את מה שרצתה.

חזי חייך, המשיך לאחוז במותניה והתחיל לפמפם בה. היה לה כוס צר אבל בפנים היא הייתה כל כך רטובה, משומנת באותו מיץ כוס שומני שלה, שזה חיפה על הכוס ה-'בתולי' שלה וחזי חייך לעצמו, הוא ידע שהיא כבר מזמן לא בתולה וזה גירה אותו. חזי הרגיש את קירות נרתיקה מתהדקים סביב הזיין שלו וידע מניסיונו שזה הסימן הבדוק שהיא בדרך לגמירה הראשונה וזה הדליק אותו עוד יותר. "את אוהבת את זה" הוא גחן מעליה, לוחש ושולח ידים אל שדיה הגדולים המרקדים בקצב נעיצותיו החדות ותופס בהם, חופן אותם בכפות ידיו המסוקסות ולש בהנאה, משחק לה בפטמות הנוקשות ומגביר את הקצב, יוצא מתוכה כמעט עד הסוף ונועץ בחוזקה, מחייך בהנאה למשמע הצליל של אגנו המכה באחוריה המצטרף לגניחותיה החרישיות ולאותו צליל קסום של הכוס הרטוב שלה שהזיין שלו חוגג בתוכה.

כל התוכניות של תמר השתבשו ברגע שחזי חדר לתוכה. היא תכננה להשאר אדישה, לתת לו לדפוק אותה ולא להוציא הגה, היא האמינה שהיא תשאר יבשה ולא תהנה, שהיא לא תיתן לו את הסיפוק שהוא עושה לה את זה והנה, כבר ברגע שהוא נעץ בה את אברו המפותח להפליא היא נשברה וגנחה בקול, "אימא'לה" מלא הנאה שהיא לא הצליחה לחנוק ואחרי הגניחה הראשונה באה שניה, רק גניחה, חלשה יותר, אבל עדיין לא משאירה ספק שהוא כן, שהוא עושה לה את זה ולא סתם, עושה לה את זה ובגדול ואפילו יותר – תמר גמרה!
את הגמירה הראשונה שלה תמר הצליחה להסתיר, ככה לפחות היא חשבה למרות שידעה שהוא מרגיש עד כמה היא רטובה. את השניה שהגיעה מייד אחריה היה לה כבר יותר קשה להסתיר, גמירה שניה באותו זיון היה לה כבר פעם, מזמן, אבל כל כך מהר אחרי הראשונה את זה היא עוד לא חוותה מעולם. את השלישית כבר היה לה יותר קשה להסתיר אבל היא הרגישה שהיא מאבדת שליטה.
תמר הרגישה איך האורגזמה הרביעית נבנית בתוכה, ההגיון שלה דרש שהיא לא תתלהב, "הוא רק סוחט אותך" הוא ניסה לשכנע, "הוא מנצל אותך מינית", "הוא עושה את זה כדי להשפיל אותך!" אבל הזרמים המענגים שהתפשטו ממוקד תשוקותיה כשהזיין הגדול והנוקשה שלו השתפשף במהירות בין שפתי הכוס המגורות ושיחק בדגדגן הנפוח מתאווה היו חזקים יותר והיא לא יכלה לעצור בעצמה, "כן!" חזק מלא תאווה נפלט מפיה, "אימא'לה, זה טוב!" היא צווחה בלי בושה, "כן, הנה, זה בא לי!" אבל אז, שניה לפני שהגיעה לשיא והכל התפוצץ בתוכה, חזי שלף את עצמו מתוכה והשאיר אותה ותאוותה בידה!
"מניאק!" היא צרחה בתאווה בלתי נשלטת, רואה את פניו במסך שמולה מחייך, "מניאק, אל תפסיק, תכניס לי!" והיא ניסתה לשלוח יד אל בין רגליה.
"לא!" חזי פקד, תקיף! והפליק בידו על ישבנה, "אני לא מרשה לך! כף היד על השולחן, כמו בסרט!"
תמר החזירה את היד והוא תופף עם הזיין הגדול על שפתי הכוס הרגישות שלה, מדליק אותה עוד יותר, "אני רוצה לשמוע אותך מתחננת!" הוא גחן מעליה, משחק לה עם היד החופשית בפטמה הזקורה מתשוקה.
"מניאק, תכניס לי, זיין אותי!" היא צווחה בהיסטריה.
"תתחנני יפה, כמו נרקומנית, כמו נימפומנית, כמו מי שרוצה באמת" הוא שיפשף את ראש הזיין הנוקשה בין שפתי הכוס שלה.
תמר בכתה, היא ידעה שאסור לה, שהוא משפיל אותה, אבל מזמן היא כבר לא שלטה בעצמה, כל מה שהיא רצתה עכשיו זה להרגיש אותו בתוכה, שימשיך לזיין אותה, שיכבה את האש הבוערת לה בין הרגליים, "תכניס לי" והפעם שמעו את התחינה בקולה, "בבקשה, אני מתחננת, זיין אותי, פליז, פליז, בבקשה".
"הפסדתי" היא שמעה את קטי, "צדקת בוס, הבת זונה, קצינת המשטרה המזדיינת שלך, אוהבת את מה שאתה דוחף לה" היא המשיכה אבל את תמר זה לא עניין, הזיין של חזי היה שוב בתוכה, מפמפם אותה במהירות וזה כל מה שהיה חשוב לה, "כן! תטחן אותי!" היא צווחה, לא שולטת במילים שפורצות מפיה, "כן, אני קצינת המשטרה המזדיינת, אני אוהבת את מה שאני חוטפת ואני רוצה עוד!"

חזי חייך לקטי, תמיד הוא אוהב לנצח אותה בהתערבויות שלהם, בעצם תמיד הוא אוהב לנצח. נקודה. וזה בדיוק מה שהוא עשה היום, הוא ניצח את קצינת המשטרה, היא אולי עוד לא יודעת אבל היא תהיה שלו, מרצונה, וכבונוס קטן הוא גם יקבל את קטי, נכון שאת קטי הוא יכול לקבל מתי שהוא רוצה, מילה שלו והיא פותחת לכבודו כל פתח בגופה, אבל את קטי הוא שומר, הוא מעולם לא דרש ממנה, תמיד זה היה ביוזמתה או התערבות, כמו עכשיו.
חזי הרגיש את הרטיבות ששוב מתגברת בכוס של תמר ואת קירות נרתיקה המחבקים את הזיין שלו בחוזקה והוא ידע שהיא תכף שוב גומרת בפעם הרביעית שלה. בהתחלה היא ניסתה להסתיר את זה אבל לא ממנו, שפת הגוף שלה גילתה לו כל פעם, אבל הפעם זה יהיה שונה, הפעם גם הוא מגיע לשיא, השפשוף הזה גירה אותו ברמות, הוא אוהב כוס צר כמו שלה, הצווחות שלה עוד הוסיפו, הוא אהב שהפרטנרית שלו נהנית וגומרת, "תתכונני" הוא לחש לה, אוחז חזק במותניה ודופק אותה בתנועות חזקות, "אני הולך לגמור לך בכוס" הוא המשיך ולחש, מושך אותה בחוזקה לעברו ונועץ את הזיין הכי עמוק שאפשר.
"כן" תמר צעקה באותה אקסטזה מטורפת שבה היא נמצאה, "כן, תגמור לי בפנים" היא המשיכה, מתחננת בקול, "כן, תן לי, תן לי! כ-ן-ן-ן-!" היא הרגישה איך הוא גומר בתוכה והצטרפה אליו, גומרת גם היא, "כן" היא התנשפה בכבדות, חשה בזרם החם של השפיך שלו מציף את הנרתיק שלה, "כן, זה מה שרציתי", היא מילמלה לעצמה וקרסה אל השולחן, שוכבת עליו עם פלג גופה העליון.

חזי לא זז, נשאר לעמוד צמוד לאחוריה. גם תמר נשארה במקומה, מתנשפת. חזי חיכה עד שהזיין שלו החליק מתוכה ורק אז הוא התכופף והרים את התחתונים שלו, מכסה את הזיין הרטוב במיציה שגם עכשיו, כשהוא מדולדל, היה גדול ועבה. "את יכולה להתלבש" הוא הרים גם את מכנסיו ורכס אותם, סוגר במשיכה את החגורה והתיישב בכסאו.
תמר נעמדה, מביטה בו, אחר כך בקטי שעמדה ליד הדלת באותה תנוחה של שומר-סף והתבוננה בה רק שעכשיו המבט הקפוא הפך לחיוך מלגלג. תמר אספה במהירות את בגדיה והתחילה להתלבש, קודם התחתונים, אחר כך היא לקחה את החזיה, הביטה בה ומסרה אותה לחזי, "אתה יכול לזרוק לפח בבקשה?" היא שאלה בסרקזם.
"36-D" חזי קרא מהפתק שתפור לחזיה, "קטי הייתה נותנת לך את שלה אבל היא לא תתאים לך" הוא פרץ בצחוק וקטי הצטרפה אליו, "אבל אני אקנה לך אחרת, מבטיח".
"בלי טובות" תמר ענתה ואם המבט שהיא שלחה בו היה יכול להרוג הוא כבר מזמן היה מת, "לא רוצה ממך כלום" היא הוסיפה ומילמלה כשהיא מכפתרת את החולצה שלה.
"את בטוחה?" ושוב הוא פרץ בצחוק.
"נורא מצחיק" היא עוותה את פניה.
"את יכולה גם לקחת את זה" הוא החליק לעברה את האקדח, האזיקים והמיקרופון שתלש ממנה כשגמרה להתלבש.
"תודה" היא הסמיקה והכניסה אותם במהירות לתיק.
"שבי!" הוא הצביע על הכסא.
"לא תודה, אני מעדיפה ללכת".
"שבי!" והיה ברור מקולו שהוא לא יסבול שוב תשובה כזאת ותמר התיישבה, בחוסר חשק, לא אומרת כלום אבל דואגת ששפת הגוף שלה תשדר לו את זה.
חזי הסיט את המסך לעברו והתעסק במחשב, אחר כך הוא הוציא דיסק-און-קי שהיה תקוע בו ומסר לה אותו, "זה בשבילך, מתנה" הוא חייך.
היה ברור לתמר מה יש שם. "לא תודה" היא דחפה אותו חזרה לעברו.
"מתנה לא מחזירים!" הוא דחף את הדיסק-און-קי חזרה אליה "את לא רוצה שאני אשלח את זה לרב הפקד שלך או אולי למח"ש".
"בן זונה" היא מילמלה ולקחה, מכניסה את זה אל התיק וסוגרת.
"אם מישהי אחרת הייתה אומרת לי בן-זונה היא הייתה עכשיו בלי שיניים" הוא סינן בשקט וחייך אליה.
רעד עבר בגופה.
"אני יכולה ללכת?" היא שאלה בחוסר סבלנות.
"עוד לא" הוא שוב חייך, "מחר אני נוסע לחו"ל, בסוף רק לשבוע" הוא אמר בקול קר ורגוע, "עד שאני חוזר אני רוצה שתכיני את הדו"ח השנתי למס הכנסה אבל כזה שיוציא אותי מלך, צח ונקי ואפילו אולי עם החזר קטן" הוא חייך אליה. "תקראי לסיגלית" הוא פנה לקטי.
קטי פתחה את הדלת וקראה לה, סיגלית נכנסה, עדיין עירומה, וראו מההליכה שלה שכואב לה שם בין הרגליים במקום שקטי בעטה בה, "סיגלית תלווה אותך למעלית" חזי חייך אליה, "מונית מחכה לך למטה ותקח אותך הביתה".
"לא צריך, אני אסתדר".
"צריך!" הוא קבע ותמר לא מצאה טעם להתווכח, היא הרגישה חלשה ומותשת וכל מה שרצתה עכשיו זה ללכת הביתה, "עכשיו תלכי" הוא סימן לה בידו ללכת ודחף את עצמו מהשולחן, "מישהי פה צריכה לשלם את החוב שלה".

תמר יצאה, "אני מצטערת" היא לחשה לסיגלית שהלכה לצידה אבל זאת לא ענתה. תמר חיכתה למעלית שתגיע ובינתיים הביטה אחורה, אל האולם הגדול והחדר של חזי שבקצהו, הדלת של החדר הייתה פתוחה והיא ראתה את קטי, פלג גופה העליון חשוף והיא כורעת על ברכיה בין רגליו ומוצצת לו, 'הבת-זונה טועמת עכשיו את הטעם שלי' חלפה המחשבה בראשה ובפעם הראשונה הערב היא חייכה.

 

המשך קריאה – חלק ג