״בואי למים״, אתה דוחק בי בעיניים חצי עצומות, כאילו לא אכפת לך בכלל אם אבוא או לא.
אני קמה מהמגבת בגוף מעקצץ והולכת לידך לקו המים, כמה שניות אחר כך הם כבר בולעים אותנו לתוכם ומערסלים בעדינות.
אתה אוחז במותניים שלי ומניח את כל הגוף צמוד צמוד לאורך גופי, אני מרגישה שאתה מגורה מאד והעיניים עדיין חצי עצומות לעברי. אני כורכת רגליים סביבך ומצמידה את כל מה שחשוב בזמן שהאצבעות שלך חופרות את מותניי והנשימות שלך מתגברות באזניי, אין אף אחד שקרוב אלינו, בטח לא מספיק בכדי לראות שאתה כבר מחכך את הזקפה שלך בבטן הרכה שלי ואת הידיים בפיטמות שלי מתחת לחזיית בגד הים.
אנחנו מתלטפים כך עד שהשמש שוקעת מאחורינו והחושך מתחיל לרדת ואז אנחנו מתנתקים כדי לצאת מהמים למגבות שלנו ולפינה המבודדת שמצאנו בחוף.
מאחורי סלע גדול אנחנו מתיישבים ואוכלים אבטיח שחתוך לקוביות, את כל המיץ שנוזל לך על הצוואר אני מנשקת בנשיקות עמוקות ואת כל המיץ שנוזל בין השדיים שלי אתה מלקק בלשון חמה. אנחנו נשכבים על המגבת הענקית שלנו, שלובים בבגדי ים רטובים ממים ועוד דברים.
אתה מוריד קצת את המכנסיים, אני מזיזה את החלק התחתון של בגד הים ובחסות החשיכה אתה חודר לרטיבות שרק מתעצמת בי, אנחנו נעים בקצב, בעיניים עצומות ובנשימה מתגברת. הידיים שלך במותניי, הידיים שלי על אחורייך, מאיצות בך, יותר חזק, יותר עמוק, יותר מהר. השרירים הפנימיים שלי מתכווצים סביבך, אני מרגישה שאתה ממש קרוב ואז מתכווצת פעם אחרונה סביבך וגומרת, אתה שם את כף ידך על הפה שלי שלא ישמעו וגומר באנקה משלך.
בואי למים
א
א
א
7 באוגוסט, 2022
מאת זוהרה
סיפורים נוספים מאת זוהרה:
לעיתים נדירות
לינה, תודה רבה!
רוצה להתכתב חפשו אותי בפייסבוק ריקי ארז
כתיבה מהממת