החורים הרעבים של הילה

חלק ראשון 

הבת הגדולה יצאה למחנה של הצופים או משהו, את הבן הקטן הפקדתי בקייטנת ספורט. היומן לא כלל שום פגישה ושעת הבוקר המוקדמת יחסית, נראתה כמתאימה במיוחד לקפה רגוע לפני שהיום מתחיל. לקחתי אספרסו וסודה, לגמתי להנאתי, הצתתי סיגריה ושקעתי במחשבות על החופש הגדול. בניגוד לשנים קודמות, הפעם לא נערכתי אליו כמו שצריך. אולי כדאי שאחרי הצופים והקייטנה אארגן כמה דברים מעניינים לילדים רק שלא ירקבו מול המחשב והטלוויזיה.

הצצתי לרגע אל שתי נשים שישבו בשולחן הסמוך. קל היה לזהות מביניהן את הגרושה שלבשה שחור אופנתי וצמוד ועקבה מבעד למשקפי השמש אחר הגברים החולפים ברחוב. שפת הגוף שלה צעקה בווליום גבוה “אני גרושה ומחפשת גבר”. חברתה עבת בשר לעומתה לבשה חולצה פרחונית מכוערת ומכנסיים לא מחמיאים. היא נראתה כמו מורה בחופשה. אם הייתי צריך להמר, הייתי הולך על מורה לספרות או תנ”ך בחטיבת הביניים. כן, גם ללא הטבעת על האצבע לא היה ספק לרגע שהייתה נשואה.

לא התכוונתי לצותת לשיחתן, אבל חלקים ממנה הצליחו לחדור את בועת שלוות הבוקר שלי.
“איך אני מקנאה בך”
“מה יש לקנא?”
“את יודעת, כל הגברים, ההשתוללויות,… “
“כן, זה נחמד לפעמים, אבל יש גם צד שני”
“מה הצד השני?”
“שבסופו של דבר אני לבד…”

הו, כמה שהשיחה הזו לא עניינה אותי. ידעתי מה יאמר שם בכל רגע נתון, הייתי עד לאינסוף שיחות כאלו ובעצמי ניהלתי כמה דיאלוגים דומים עם חברים נשואים. הנשואים מקנאים בחופש של הגרושים ועוד יותר בהרפתקאות ובהיכרויות שתמיד הגיעו אל המיטה. מבחוץ זה נראה כל כך מפתה. הגרושים מצידם הבינו שהחיים לבד הם לא ירח דבש, לא תמיד כיף לישון באלכסון וכל פעם זה נעשה יותר ויותר קשה לנסות ולבנות מערכת יחסים כלשהי עם מישהו חדש.

הנה, סיגל, האחרונה שלי הייתה גם נאה מאוד וגם מעניינת, היינו ביחד חודשיים. אחר כך התחלתי לחשוב. הייתה בה גסות על סף הוולגריות שלא התאימה לי. גם הסקס היה ככה ככה. אני אוהב אותן עדינות יותר, צייתניות יותר ובכל זאת, חודשיים היינו ביחד, חודשיים של אשליית ביחד.

“אני יודעת שהחיים לא דבש וזה לא שאני רוצה להתגרש, אבל… לפעמים אני רוצה גבר אמיתי… כזה שיכבוש אותי במבט, שיעשה בי כרצונו” סיכמה המורה הנשואה במשפט מרוכז את עולם הפנטזיות שלה.
“נו, מי לא רוצה גבר אמיתי?” השיבה לה חברתה בערגה, “אבל איפה מוצאים כזה?”

לא הייתי צריך להכיר אותה לעומק כדי לסווג אותה לז’אנר הגרושות הפתטיות, אלו שפותחות רגליים לכל דכפין, רק שמישהו ייקח אותן לבלות וייתן להן אשליה ולו לרגע של זוגיות. בשנה האחרונה השתמשתי כמה פעמים בשכאלו.
אני לא יודע מה עבר לי בראש,אבל רגע לפני שקמתי מהכיסא להתחיל את היום, רשמתי על פיסת עיתון את שמי הפרטי יחד עם מספר הטלפון. וקמתי מהכיסא. “קחי” הנחתי אותו באמצע השולחן מבלי להתכוון למישהי מיוחדת, אני חושב שהרגשתי צורך בחור נשי תורן ולא ממש אכפת היה לי מה הסטטוס המשפחתי שלו.
שתיהן הרימו את פניהן כלפי בשאלה. המורה נראתה קצת יותר אדומה וקצת יותר מעניינת מהגרושה הפותחת. “תתקשרי בהקדם” הרמתי כלפיה אצבע ובעצם הפלתי את הפור. עזבתי את המקום מבלי להביט לאחור מרגיש את העיניים התמהות מלטפות את גבי.
עוד לפני שהגעתי הביתה התקשרה מבוהלת כולה. “זאת הילה… מבית הקפה… אמרת ש… אז אני מתקשרת”.
לא בא לי על שיחת פלרטוט. הייתי ישיר וחד משמעי.
“היי הילה, אני יובל. אני גר ברחוב X במספר Y, קומה ראשונה. תגיעי עכשיו” אמרתי לה.
“עכשיו?”
“כן עכשיו!” סגרתי.

תיארתי לעצמי את המאבק שהתחולל בראשה. אך לפני עשר דקות פנטזה על הרפתקה עם גבר גבר ופתאום זו נקרתה בדרכה. זה היה כל כך מפתה ומגרה ומנגד, זה כל כך הבהיל, אפילו הפחיד, גבר זר שמזמין אותה לביתו? היא אמנם רצתה, אבל ידעה שמדובר בלא פחות מבגידה בבעל. היא פנטזה, אבל מעולם לא חשבה שזה יקרה. הייתי גם בטוח שחברתה הגרושה הייתה לצידה ודחקה בה כמעט בכל הכוח ללכת על זה. כמעט הייתי יכול לשמוע אותה אומרת “אם לא תלכי עכשיו, אני אלך במקומך”.

אחרי פחות מעשר דקות נשמעו נקישות מהוססות בדלת.
פתחתי ומצאתי אותה מרוגשת וקצת רועדת.
“בואי” נטלתי את ידה ומשכתי אותה לסלון.
“אני יובל” אמרתי לה וסקרתי אותה. בחורה נחמדה, פנים נאות. הייתה בתחילת שנות הארבעים שלה, מהז’אנר הנאבק ללא הצלחה בהשמנה.
“אני הילה” הצליחה למרות הבהלה להציג את עצמה בפני.
הרבה יותר עניינו אותי שאלות כמו איך היא מוצצת והאם היא בתולה אנאלית, אבל בכל זאת חייכתי את ה”נעים מאוד” שלי, תפסתי את עורפה, קירבתי את ראשה אלי, הבטתי בעיניה ונשקתי לשפתיה.
היה שם בלגן אחד גדול, כמעט מהומת אלוהים, עיניים מפוחדות, שפתיים חשוקות, אגלי זיעה, אישה שנמצאת על הקצה ועוד רגע תתפוצץ.
ואז השתחררה. עיניים עצומות, שפתיים פקוחות, גוף רפה. נשימות רכות. נישקתי אותה בעדינות ואחר כך בתשוקה, ליטפתי את שערה וכתפיה, הרגשתי איך היא נרגעת, מתרגלת לטעם והריח, מתמכרת, אפילו מתאווה. ידיה נגעו בי קלות, הצמידו אותי אליה, טיילו בהיסוס על גבי.
הושבתי את עצמי על הספה ומשכתי אותה אלי. רגע התנגדה רגע אחר נמסה לגמרי. שוב נשיקה וידיים מגששות, הפעם נגעתי במקומות משמעותיים יותר, בישבן, בשדיים בין הרגליים. גופה נענה למגע והחל לנוע בקצב הליטופים. הורדתי ממנה את החולצה וגם את המכנסיים. את החזיה השארתי אבל די מהר חלצתי את זוג השדיים הגדולים והרכים החוצה.

“רגע… רגע… אני…” ניסתה להגיד משהו.
“את עכשיו שותקת” אמרתי לה בחיוך קל תוך לישת שדיה הנעימים למגע.
“את שותקת ולא אומרת דבר”, לחשתי לאוזנה שוב וצבטתי קלות את הפטמות המזדקרות.
“ממש אין צורך בדיבורים…” הדגשתי וליטפתי את פתח הכוס שלה מעל לתחתונים המכוערים שהלכו והתמלאו בקצב מפחיד במיצי כוס. הברזים אצלי בבית לא עובדים כל כך חזק.
האינסטינקט שבה גרם לה להצמיד את הרגליים. אותו אינסטינקט הביא אותה לפשק את עצמה. שלחתי יד מבעד לתחתונים כדי לגלות שיער ערווה וחור מטפטף. דחפתי אצבע פנימה. היא פלטה מן “אההה” לא רצוני ואני העמקתי את החדירה בכדי לזיין את החור באצבע שלמה. היא נתנה את עצמה לגמרי. השכבתי אותה על הספה והפשלתי ממנה את התחתונים.
היה לה אגן רחב, תחת גדול, בטן קטנה וכאמור שדיים גדולים, מה שמכונה “לחובבי הז’אנר”. ת’אמת? אני הייתי קצת כזה.
היא הסתכלה עלי מסתכל עליה. “זה קצת…” התחילה לומר.
“זה לא!” היסיתי אותה ומייד התחלתי לאונן לה עם האצבעות, מחפש ומגשש את הנקודות החמות בתוך החור המוצף בנוזלי תשוקה. גופה החל לרעוד ולהתפתל על האצבעות המשפדות. אני חושב שרצתה רק לגמור. אבל היי, לא בשביל זה הבאתי אותה לכאן.

“בואי תעשי היכרות עם הזין שלי” חייכתי אליה ופתחתי את המכנסיים.
בזמן שהפשלתי את המכנסיים והתחתונים וחשפתי מולה את הזין שלי היא התיישבה לצידי..
“נעים מאוד, זה החבר הכי טוב החדש שלך” נפנפתי בו קלות ומיד תפסתי את עורפה והורדתי אותה אליו להיכרות מעמיקה יותר.
“נעים מאוד, הילה של שלושה חורים חדשים”.

הופתעתי. בחיי שהופתעתי. נשים נשואות לרוב אולי זוכרות שיש דבר כזה שמכונה “מציצה” אבל כבר מזמן שכחו את התוכן אבל זו בהחלט שהפתיעה. כמה סיבובים קלים סביב ראש הזין, כמשחק מקדים קצר, לשון שהלכה למטה, הכי למטה שיש ועלתה אט אט מעלה ופה רטוב וחם שקלט את הזין כולו. וואו. פשוט יופי של פתיחה.

נתתי לה להפגין את יכולותיה עוד טיפה ואז הכנסתי אותה למצב, כשהיא על הרצפה מולי, הזין שלי תקוע עמוק בפיה, והידיים אוחזות חזק בשיער, מטלטלות את ראשה קדימה ואחורה לפי הקצב הנכון.
התענגתי על פיה במשך דקות ארוכות ואז משכתי אותה כלפי מעלה, “בואי נערוך היכרות עם חור נוסף” .

היא התיישבה בשמחה וכמעט בעליצות על הזין תוך השמעת גניחות גרוניות משונות.
זה נמשך עוד רבע שעה עד עשרים דקות בשתי תנוחות פשוטות וגם בספאנק קטן על הישבנים הגדולים. היא גמרה, פעם או פעמיים מה ששימח אותי קלות. רגע לפני שגמרתי יצאתי ממנה, סובבתי אותה אלי ומילאתי את פיה בזין ומיד אחר כך בזרע. זה שימח אותי הרבה יותר.

“יאללה, עכשיו תלכי”, אמרתי בזמן שהתלבשתי. וכשהייתה לבושה והתכוונה לצאת, חיבקתי אותה חזק.
“מחר יהיה עוד. תבואי בשמונה ורבע בדיוק.”



חלק שני 

לכבוד פטירתו של ג’יימס גנדולפיני החלו ביס לשדר שוב את הסופרנוס ואני כמו אידיוט, נשארתי מידי לילה לצפות בפרקים שכבר ראיתי שלוש פעמים. לא שמתי שעון והצלצול בדלת העיר אותי. הילה עמדה שם מרוגשת קלות. היא נכנסה ומיהרה לסגור אחריה את הדלת ואפילו לנעול אותה, כאילו מישהו רודף אחריה. רק אז היא הרימה ראש, הסתכלה עלי וחייכה.

הרמתי באצבע את סנטרה ונישקתי אותה. עוד הייתי בשלבי התעוררות והיא כבר הייתה מיוזעת קלות מהחום, מהלחץ, מההתרגשות וכנראה מרוגשת מחרמנות.

“לכי לסלון, אכין לנו קפה”.

היום השתדלה. ברור. היא לבשה את השמלה היפה ביותר שלה. הימרתי ביני לבין עצמי שבחרה בתחתונים והחזיה הסקסיים ביותר בארון. שחור שקוף, לכבוד האירוע גם נעלה נעלי העקב.
מזגתי שתי כוסות קפה שחור עם אחד סוכר ונכנסתי לסלון. “בבקשה” הגשתי לה.
היא לגמה רגע.
“מה שלומך?” שאלה בנימוס.
התיישבתי על כורסת הקש, הרמתי רגל על רגל, נשפתי קצת לתוך הכוס המהבילה.
“תכף נדבר על זה, אבל קודם תתפשטי”, לא ממש שיחת החולין על הא ודא שציפתה לה.
היא לקחה לגימה מהקפה.
“ככה? כבר?” שאלה בחיוך.
“שמת לב ש…”
“לא חשוב, תתפשטי!”

היא התלבטה לרגע ומיד החליטה, פשטה את השמלה היפה, הניחה אותה בזהירות על כורסת הקש השניה, הביטה היישר לתוך עיני ופתחה את החזיה. רגע של בושה עבר עליה ומיד אחר כך השדיים השתחררו מהחזיה השחורה השקופה. בישיבה על הספה גוללה את התחתונים מעצמה, שחורים שקופים כמובן.
משעשע, הפורנוגרפיה שמקיפה אותנו לימדה אותנו שאישה ערומה בנעלי עקב זה סקסי. יתכן שבאמת הרגישה ככה, יתכן שהנעליים סיפקו לו איזו תחושת לבוש קלה. בעיני הן היו מיותרות, אבל אם הן נתנו לה הרגשה טובה, אז ממש לא היה אכפת לי. שתקתי דקה ולגמתי מהקפה.
שפת הגוף שלה הייתה מבולבלת ומגומגמת. רגע רצתה לעטוף את עצמה בידיה, לכסות את מערומיה, רגע אחר ניסתה להראות מפתה, אולי אפילו טבעית.
התיישבתי לצידה, הדפתי אותה למצב של שכיבה ופישקתי את רגליה. הכוס שלה היה פתוח קלות, כמעט מזמין. דחפתי אצבע פנימה ושחררתי איזו אמירה מטופשת לחלל האוויר, “את מחורמנת”. כאילו גיליתי את אמריקה.
היא התנשפה קלות.
“את יודעת, אני לא אוהב את השיער המיותר” אמרתי לה ומשכתי קצת בקווצות השיער.
“אולי תלכי להתגלח?”.
“בחיים לא עשיתי את זה” ענתה בביישנות מפתיעה.
“טוב, אז תמיד יש פעם ראשונה”.
אולי תגלח אותי אתה?”
“חחחחה גם אני בחיים לא עשיתי את זה” אמרתי, “אבל אני מכיר מישהו שכן עשה את זה”.

לקחתי את הטלפון וחייגתי אל אלי, עבד הניקיון השחום.
שני צלצולים והוא היה על הקו.
“אני צריך אותך כאן אצלי, תוך רבע שעה עם ערכת גילוח” נהמתי אליו.
“אדוני, יש לי פגישה חשובה” ניסה להתחמק.
“על הזין שלי, רבע שעה ואתה כאן”.

כמה אירוניה הייתה במשפט הזה. היה מת להיות על הזין שלי. מתחתיו או באיזשהו טווח נגיעה. לפני כמה חודשים פנה אלי באיזה צ’ט ושאל אם אני צריך עבד ניקיון. אמרתי לו שאני סטרייט גמור, אבל בהחלט אשמח לעבד ניקיון ושיהיה גם זמין לעבודות נוספות. ממש לא אכפת לי שיעשה את זה בערום מלא, גם לא יפריע לי להצליף בו קצת עם החגורה וגם ממש לא יטריד אותי אם יאונן בסוף.

וכך היה.
מאז הבית שלי היה נקי.
השתמשתי בו למשימות נוספות ומאחר וביומיום בזמן שלא ניקה לי את הבית בערום, עבד בתור עורך דין גם נעזרתי בו לכמה עניינים שדרשו ייעוץ משפטי. בהחלט עבד שימושי.

“תכף עניין השיער המיותר ייפתר” אמרתי לה, “בינתיים אני הולך להתרחץ. רוצה לבוא לסבן לי את הגב?”

במקלחת הדברים נראים אחרת לגמרי. גבר ואישה ערומים, מחובקים, מתלטפים, מסבנים זה את זו. אינטימיות שוברת מחיצות. מתחת למים הזורמים גם מצצה קצת ואפילו חדרתי לתוכה למרות שממש לא התכוונתי לזה.
אין ספק, נכנסנו במצב אחד ויצאנו במצב שני. אף נקיים. לבשתי בוקסר ומכנסיים קצרים וגם חולצת בית סמרטוטית. היא “התלבשה” בלבוש שנדמה לי שקלטה בחוש כי יהפוך לרשמי אצלי בבית, ערום מוחלט.

כשאלי דפק בדלת ושלחתי אותה לפתוח את הדלת, נבהלה.
“בבקשה… לא…”
“די, נו… ” עשיתי לה פרצוף. “יאללה” ופתאום כל ההרמוניה של המקלחת טפטפה לרצפה. ניהלנו מאבק כוחות קטן שבסיומו הרימה ידיים ואני ברוב אדיבותי סיפקתי לה הסכם כניעה משופר, עם מגבת.
עטופה בצורה חמודה להפליא הלכה אל הדלת. דווקא רציתי לראות את המפגש בו היא פותחת את הדלת לאלי עטופה במגבת, מבוישת כולה והוא בלי להתייחס אליה יותר מידי מתפשט מבגדי עורך הדין וזוחל אל הסלון.

“תכירו, אלי העבד ההומו, הילה” אמרתי כאשר השנים נכנסו לסלון. אחת על שתיים, שני על ארבע.
“בואי,” עטפתי בזרועותיי את הילה הנבוכה והאדומה על סף בכי.
“הכול בסדר” ליטפתי את ראשה.
“הכול בסדר” נסכתי בה קצת ביטחון.

הסרתי ממנה את המגבת והושבתי אותה על קצה השולחן הסלוני.
“תשכבי” ביקשתי והיא עדיין נבוכה, עשתה כמצוותי.
“אני רוצה שתגלח לה את הכוס עכשיו” אמרתי לאלי שעל הרצפה.

זאת לא הייתה הפעם הראשונה שהשתמשתי בו בתור ספר כוס. הוא נכנס מיד לעניין. הלך (על שתים) למטבח, מצא את הקערית הכחולה שביומיום שימשה לסלט, מילא אותה במים חמימים. חזר עמה והניח אותה על השטיח לצד השולחן. חיפש ומצא את השקית שהביא ומתוכה שלף מכשיר גילוח וקצף. פרס את המגבת מתחת לתחת השמן של הילה והחל להזליף מים על שיער הערווה המיותר.
היה זה מחזה מרנין לראות אותו חופף את המקום בקצף ומגלח בתנועות איטיות. הוא עשה זאת ברצינות תהומית. מתח את העור כשהיה צריך, נגע לא נגע בשפתי הכוס, השתדל בכל החלקת סכין.
תוך פחות מעשר דקות המקום היה חלק ומנוגב, כמעט התפתיתי להביא אפטר שייב.

“בוא תראה” הזמין אותי להתרשם ממעשה ידיו. החלקתי את גב היד על המקום. באמת חלק חלק וגם יפה במיוחד.
“לך תביא את החגורה מחדר שינה” ביקשתי ממנו.
הוא נטה לוותר על “התמורה” ולמהר לפגישה החשובה שלו, אבל לי היה חשוב שיצא מסופק, ועם ישבן אדום. התעקשתי.
הוא חזר כרע ברך מולי והגיש לו אותה ברוב טקסיות בשתי ידיים ובראש מורכן. “בבקשה אדוני”. לקחתי אותה מידיו ופתאום הבזיק בי רעיון אדיר. “תשכבי איך שהיית” אמרתי להילה שעקבה בפה פעור אחר המתרחש.
“תעמיד את הזין שלך” הוריתי לאלי והעפתי לו סטירת הבהרה, הוא לא נזקק להרבה מאמץ.
“תתקרב לכאן” הוריתי לו להיעמד על הברכיים בין רגליה הפשוקות בעוד אני משכתי את ידיה שהסתירו את החור המגולח בביישנות והנחתי אותן על בטנה המלאה.
“תחנה אותו בפתח” פקדתי עליו והוא הביט בי נדהם.
עוד בטרם קלטו השניים את העניין לעומקם של דברים, הצלפתי בכוח עם החגורה על ישבנו של העבד ההומו. בתנועה קטנה ולא רצונית חדר אל תוך גופה של האישה השמנמנה והמגולחת שעל השולחן.
הוא משך את עצמו לאחור מבוהל קצת, אבל הצלפה נוספת, חזקה יותר גרמה לו שוב להדחף פנימה, הפעם עמוק יותר.
עשר הצלפות מהירות הפכו את כל העניין לזיון סוער ומרגש אפילו. אחד עבד הומו עם זין זקור בתוך אחת מורה עם גוף דשן וכוס מגולח ועוד אני עם חגורה ביד.
גם אחרי שהפסקתי להצליף המשיכו השנים לנוע באופן מתואם, מתענגים על זיון לא מתוכנן. שלהם.

הומו לא הומו, חור לוהט על סף רתיחה עושה את העבודה לכל זין, גם לאחד שרגיל להיכנס לחורים גבריים וצפופים כנראה הרבה יותר.
אלי החל להתרגש. “אהההה” זעק כשהוא שולף את הזין שלו ומתיז את זרמתו על גופה של הילה. שנייה אחרי שגמר, היא התרוממה קלות, משכה את ראשו כדי שימשיך ויסיים את מה שלא הצליח לגמור קודם לכן.

כשהלך. הורדתי אותה מולי. אני יודע שהיו לה הרבה דברים להגיד, אבל במקום זה נתתי לה למצוץ לי במשך דקות ארוכות.



חלק שלישי 

נקישות העקבים על הרצפה העירו אותי. הילה נכנסה לחדר עירומה מופתעת למצוא אותי ער ומחייך. סימנתי לה להיות בשקט ולהמשיך… כלומר, לעשות את מה שביקשתי ממנה יום קודם. בחיוך קל טיפסה על המיטה, התמקמה בין הרגליים שלי ולקחה את זיקפת הבוקר לטיפול אישי צמוד. פששש… אין דרך נפלאה מזו להתעורר.

רק אחרי מקלחת וקפה, ביקשתי ממנה שתראה לי את מה שהביאה.

אתמול לפני שהלכה ביקשתי ממנה שני דברים להיום: להעיר אותי עם מציצה מושקעת והביצוע היה כאמור כמעט מושלם והדבר השני היה להביא את כל הויברטורים מהמגירה שלמטה ליד המיטה.
“איך אתה יודע שיש לי בכלל ויברטורים ואיפה הם נמצאים?” שאלה מופתעת.
משכתי בכתפי וחסכתי ממנה הכללה גסה וקצת מעליבה על כל המורות השמנמנות בנות ארבעים פלוס שפגשתי אשר החזיקו אוסף קטן של ויברטורים במגירה התחתונה של השידה ליד המיטה. אחד מהם נקנה על ידי הבעל סביר להניח שהיה זה הוויברטור שכמעט לא השתמשה בו מעולם. אחד גדול עם פנינים ושלוש מהירויות שאותו קיבלה במסיבת יום הולדת מלאת אלכוהול מכמה חברות טובות וזה האהוב ביותר נקנה על ידה כשטיילה בחנות סקס יחד עם חברה טובה, אולי הגרושה הפותחת. אז באותו בוקר כשקנתה אותו רגישה מאוד נשית ומשוחררת.

בשקית היו דווקא חמישה. היא הציגה אותם כמעט לפי הסדר הבנאלי, אחד גם קנתה עם בעלה באינטרנט, והיה שם גם רוקט פוקט שקנתה על פי המלצה של חברה, כזה שהטריף את הדגדגן שלה במשך שבועות ארוכים.

“תפתחי את הרגליים” השכבתי אותה על הספה מולי הפעלתי אחד אקראי והחדרתי אותו לתוך החור הפעור. הבעה קלה של אושר עלתה על פניה. רציתי להגיד משהו, אבל הטלפון צלצל הקדים אותי.

“עוד חמש דקות אנחנו אצלך, תשים מים” נשמע קולו של מיקי השותף שלי.
“מי זה אנחנו?”
“כהן, נו, זה היבואן של מוצרי האלקטרוניקה, קבענו שמגיעים אליך כדי לסגור את העסקה”
שכחתי לגמרי. פשוט שכחתי. במקום להיתקע בפקקי הבוקר ביקשתי ממנו שיגיע עם הלקוח המיועד אלי הביתה לפגישת היכרות וסגירה.
מבלי משים הרמתי מבט מהיר כדי לראות שהכול בבית מסודר פחות או יותר, המטבח היה נקי ובסך הכל צריך לשים מכנסיים וחולצה טובים יותר, להעביר כמה דברים לחדר השני, וגם את הילה.

הוצאתי מתוכה את הוויברטור.
“בואי רגע” הרמתי משכתי אותה.
“קחי את הבגדים שלך ובואי”. העברתי אותה אל חדר השינה שלי.
“תכף השותף שלי מגיע עם לקוח לפגישה קצרה” הסברתי לה, “אבל את… את תהיי כאן ותמשיכי עם הוויברטורים, רק ש… ” נשכתי לה פטמה שקרצה לי, “רק ש… כל פעם שתרצי לגמור, תעצרי. אני לא רוצה שתגמרי בכלל “.
היא הביטה בי נדהמת.
“את שוכבת כאן, מאוננת לעצמך בכוח ורגע לפני, מכבה, מוציאה, לוקחת אוויר, מרגיעה מפעילה שוב” הסברתי שוב מה אני רוצה ממנה. “הסברתי את עצמי כמו שצריך?” שאלתי ומבלי לחכות לתשובה רכנתי בין רגליה, הרבצתי ליקוק קטן לכוס ולדגדגן ודחפתי לתוכו את הוויברטור הגדול.
“אני רוצה אותך הכי מיוחמת שאפשר!” הבהרתי לה את כוונותיי.

“טוק טוק, מישהו בבית?” נשמע קולו העולץ של מיקי.
“אני בא, תשים מים לקפה” צעקתי אליו כשאני מזיין את הילה עם הוויברטור ואז ומיהרתי אל הארון כדי להוציא משם מכנסיים וחולצה הולמים.

“תתחילי, נו…”

הגשתי קפה, קצת ביסקוויטים, כמה התחכמויות קטנות לפתיחה והתחלנו לשוחח על מה הוא צריך מאיתנו, מה אנחנו יכולים לספק לו.
הזמזום הקטן שברקע אישר לי שהילה אכן מבצעת את המוטל עליה בחדר הסמוך. כלבה טובה.

מיקי שהלך לשירותים רגע, חזר משועשע. “אוי, אתה מופרע” מלמל.
הרמתי את היד, “עזוב…”
כהן שהיה באמצע המשפט שאל מה.
“לא משנה, ממש לא משנה, בוא נגמור את העניין”
“נו, מה העניין?”

במוחי נצנץ רעיון. התכופפתי קדימה וסימנתי לו להתכופף אליי “בוא נסגור את הדברים” לחשתי לו “ואתן לך בונוס שבחיים לא קיבלת ולא תקבל מאף ספק שלך”.
“איזה בונוס?”
“לך תציץ לחדר השינה ותגיד לי אם בא לך על הבונוס הזה”.

הכול בחיים זה עניין של טיימינג, בחיי, כי באותו רגע של שקט מהורהר, בקעה גניחה קלה על רקע הזמזום הרציף. אני חושב שהדמיון של כהן עשה סלטה כפולה באוויר.
“בשושו…” סימנתי לו לקום. בהליכה חתולית עבר את המסדרון הציץ וחזר מרוגש.

“מי זאת?”
“סתם כלבה מיוחמת עד קצות האוזניים,” אמרתי ואחרי מחשבה קטנה שיקרתי קלות.
“המורה של הבן שלי אם אתה מתעקש לדעת” ואחרי עוד הרהור קל, הוספתי אמת בגילוי לב, “באופן מפתיע היא מוצצת מדהים”.

בשקט אפשר היה לעבור לשיחת מילואים על זיונים, על מציצות, על ‘זו שפעם פגשתי ב..’. ועל ‘ההיא שעשתה לי את הזה והזה…’ אבל אני כבר חתרתי לעסקה שאכן תוך עשר דקות נסגרה ובגמר חתימה טובה, כלומר, על שש המחאות דחויות.

“בוא איתי רגע” הזמנתי את כהן.
בכניסה לחדר השינה סימנתי לו לעצור.

הילה אפילו לא ראתה אותי נכנס. ביד אחת ליטפה את השדיים, בשנייה החזיקה במכשיר הגדול והרוטט, הכניסה והוציאה קלות. עיניה היו מזוגגות לחלוטין, היא נשכה את שפתה התחתונה, גנחה קלות ופתאום.. שלפה את המכשיר מתוכה וסגרה את הרגליים בכוח, מנסה מחד ליהנות מרגע מקדים של אורגזמה ומאידך, להרגיע. איזו תמונה, איזה מחזה. דברים שכאלו לא רואים באף סרט כחול, גם לא במשובחים שבהם.

התיישבתי מעליה וליטפתי את פניה הסמוקות.
“את צריכה זין אה?” והיא רק פתחה וסגרה את הפה.
“הנה הבאתי לך זין ראשון. תטפלי בו יפה ותקבלי עוד אחד” אמרתי לה.

עוד בטרם הצליחה להבין למה אני מתכוון קראתי לכהן.
“תראה איזה חור יפה יש לנו” פישקתי אותה בפניו, “אתה מאמין שאתמול היא הסתפרה בפעם הראשונה?”

אני מודה שלרגע חששתי מתגובה מתפרצת, אבל הילה הייתה מיוחמת כפי שלא הייתה כל חייה. שעה של אוננות מטורפת ובלתי פוסקת ועצירת האורגזמות על הסף כיבו לה לגמרי את השכל.
כהן לא זכה להתרשם מאיכות המציצה שלה, חצי דקה משפשט בגדים, כבר קלטה אותו עמוק בתוכה. אחרי דקה או שתיים גמרה פעם הראשונה בכמעט צרחה ואחרי עוד כמה דקות צרחה שוב.

הלקוח החדש שלנו הצליח לספק אותה רק קצת, היא הייתה רעבה כאילו הייתה במדבר ולא אכלה שבוע. גם מיקי השותף שלי הביא אותה לעוד שתי אורגזמות חזקות בלבד ואני… טוב, אני חיכיתי שיתלבשו וילכו כדי להמשיך ולטפל באופן אישי במורה החרמנית עם החור הלוהט שדרש זין.