הריון בניחוח ערבי

ישבתי לי בכניסה לבניין החברה בה אני עובד כמאבטח, שנתיים אני עובד בחברת ההייטק באזור חיפה במחלקת הביטחון.
אני בן 26, סטודנט לפילוסופיה באוניברסיטת חיפה, הספקתי להיות חייל קרבי ביחידה מובחרת למשך שלוש שנים ואף הספקתי לעשות טיול
אחרי צבא של שנה וחצי באוסטרליה.

אני תושב חיפה ועל אף שמדובר בעיר שבה חיים יהודים וערבים לא היו לי חברים ערבים אף פעם. לאבי ואימי היו חברים ערבים במקומות העבודה ואני רחוק מהפוליטיקה והקונפליקטים הלאומיים בארץ, אף פעם לא גיליתי עניין כלשהו בסוגיות אלו. איני מגדיר את עצמי כמשתייך למחנה הימני או השמאלי של המפה הפוליטית, הערבים עבורי היו חור שחור.

באוסטרליה הכרתי צעירים רבים שהגיעו לטיול קצר או שחיו שם, שם הייתה הפעם הראשונה בחיי שהייתי בקשר עם ערבים כלשהם. אלו היו נוצרים לבנונים שהיגרו לאוסטרליה, הופתעתי שעובדת היותי יהודי ישראלי לא עמדה לחובתי מבחינתם והדבר לא הפריע להם לבלות איתי. יחד עם זאת העדפתי לא לשתף אותם בעברי כחייל ביחידה מובחרת בצבא הישראלי שאף לחם בלבנון לא מזמן, במלחמת לבנון השנייה.

יותר מכולם התחברתי לדיאנה. דיאנה הייתה בת 22, תושבת ביירות שהגיעה לביקור-טיול אצל קרוביה לכמה חודשים. היא הייתה יפה בטירוף, פניה הקרינו יופי טהור, ועיניה השחורות הדהימו אותי, לא תיארתי לעצמי שערבייה תהיה יפה באופן הזה. היחסים עם דיאנה היו יחסי ידידות (לא שהייתי מתנגד ליחסים עמוקים יותר!) יותר מכל, דיאנה, בשיחות שערכנו, גרמה לי להיחשף לערבים כיצורים אנושיים רגילים, כמו בני כל עם אחר, עם בעיות של היום-יום, עם החוויות האנושיות הבסיסיות של ילדים, עבודה, שמחה, עצב וכו׳. היה לי מוזר שהתרחקתי עד אוסטרליה על מנת להתחכך בערבים, בעוד כאלו גרים איתי בעירי ובמדינתי.

ומדוע אני מספר כל זאת? בגלל ערין.

השעה הייתה 20:00 והמשמרת שלי רק החלה. הטלפון של הקבלה צלצל.
"מי זה?" שאל קול נשי בקצה השני.
"יוני" עניתי.
"יוני, מה העניינים? זאת ערין. אתה יכול לבוא למשרדי? אני צריכה את עזרתך".
הסכמתי מייד. עליתי לקומה השישית, הקומה הייתה ריקה וחשוכה. כל המשרדים היו סגורים וחשוכים למעט משרדה של ערין שבהק ממנו אור חזק.

החברה מעסיקה כמאה ועשרים מהנדסים ורק שלושה מהם ערבים. מאז שהתחלתי לעבוד הספקתי להכיר את כל המהנדסים, לא התחברתי לכולם אך ניתן להגיד שככלל מדובר באנשים נחמדים וחייכניים.
ערין מהנדסת תוכנה כבר 4 שנים, אישה יפה, רזה, גובהה ממוצע, שחומת עור, שיערה ארוך, לבושה (על אף הצנוע יחסית) ופניה, אינם מסגירים את היותה ערביה. מהרכילות שבחברה הבנתי שערין היא מהנדסת טובה, משום מה הנחתי שהיא נוצרייה.

הגעתי למשרדה של ערין ונכנסתי, היא חייכה אליי בחיוך טיפוסי.
"מתנצלת שאני מטריחה אותך, תוכל בבקשה לעזור לי בסידור הקלסרים?" ערין הייתה בחודש מתקדם להיריונה והיה ניכר שקשה לה לסחוב את הבטן הגדולה יחסית לגופה, מיד הסכמתי. עליתי על כסא שליד ארון הקלסרים, ערין התחילה למסור לי קלסרים ואני התחלתי לסדרם בארון.
ממבט על שנשקף מהכיסא ראיתי את החזה של ערין כמעט במלואו. ההריון המתקדם עשה את שלו אף לציצים של ערין. הם היו גדולים ופטמותיה נראו מהכיסא כמעט במלואן, מראה זה גרם לזין שלי להזדקר. עיניה של ערין שמסרה לי את הקלסרים היו בקו ישר עם הזין שלי ורבים הם הסיכויים שערין הבחינה בהזדקרות של הכלי שלי. עצם המחשבה שערין הבחינה בזין העומד שלי הביך אותי ושמחתי מאוד שהמשימה הסתיימה חיש מהר.

ירדתי מהכיסא ועמדתי לצאת אך ערין הציעה עוגיה מקופסת העוגיות שהיא זללה, הסכמתי.
"מאז שנכנסתי להיריון הזה אני רק זוללת עוגיות ושוקולדים" זרקה לכיווני ערין בעודה יושבת על כסאה במבט מתנצל ומנסה לפתח שיחה.
לקחתי עוגיה אחת ואמרתי "בטח קשה לך.. הריון ראשון?" שאלתיה והיא ענתה "קשה לי, אבל זה ההריון השני ובראשון היה יותר קשה".
שיחתנו גלשה לקשיים של ערין ולחוויות מההריון, מהר מאוד נפלתי כשבוי ביופיה של ערין.

כמחצית השעה עברה והתחלתי לצאת ממשרדה של ערין. לפתע התחילה ערין להוציא קולות מוזרים ולהניח את ידה על בטנה. לא הצלחתי להבחין בטיב הקולות שערין הצליחה להוציא מבין שפתיה היפות, קולות שמחה או קולות מצוקה? קולות הנאה או קולות כאב?

"ערין, הכל בסדר?" שאלתי בדאגה כדי לוודא שאין היא זקוקה לעזרה.
"הכל בסדר, זה הנסיך הקטן שברחמי בועט ומבקש התייחסות" ענתה ערין כולה נרגשת, מזמינה אותי להניח את ידי על בטנה ולהרגיש את הנסיך שלה. הייתי מופתע מהפתיחות של ערין, היה לי מוזר שערביה מזמינה אותי לגעת בבטנה. בלי להסס הנחתי את ידי על בטנה כמצוותה, היה לי קשה לחוש את הבעיטות של הנסיך ולתדהמתי ערין חשפה את בטנה והתחילה מזיזה את ידי בתקווה שאחוש ואז הרגשתי את הבעיטות.

המישוש נמשך דקות ארוכות אף שהבעיטות של הנסיך נפסקו כבר מזמן. חשתי כי ערין משתוקקת למגע גברי ואכן ערין המשיכה לאחוז את ידי, ללחוץ אותה לבטנה ולהחליק אותה לעבר כל בטנה, כל זאת כשעיניה עצומות. גם אני אהבתי את המגע עם גופה של ערין ההריונית.
"אני מרגיש שזה עושה לך טוב, את רוצה מסאג׳ לבטן ולגב?" אזרתי אומץ ושאלתי את ערין.
"אני יותר מאשמח" ענתה לי.
מיד קפצתי על ההסכמה כמוצא שלל רב. לא תכננתי דברים, לא ידעתי לאן אני מעוניין לזרום עם ערין. מסאג׳ תמים, זיון או רק מזמוזים.
פשוט זרמתי. הסיטואציה הייתה מוזרה, גם ערביה, גם נשואה וגם הריונית, לא היה לי מושג לאן הדברים יתפתחו אך זרמתי עד הסוף.

ערין התיישבה על הכורסה הרחבה שבמשרדה. התחלתי ללטף את בטנה החשופה בנגיעות קטנות ומלטפות, הגעתי לכל חלקיק בבטנה, לרבות הבטן התחתונה. היא אהבה את מגע ידי והורידה את חולצתה. דלת המשרד הייתה פתוחה אך משרדי החברה היו ריקים. דלת הכניסה היתה סגורה, הייתי חייב להימצא בכניסה אך באותם רגעים הדחקתי כל סממני האחריות והחלטתי לזרום עם ערין עד הסוף, פשוט ללכת שבי אחריה.

התחלתי מעביר את עשרת אצבעותי על גבה הנאה של ערין ודי הופתעתי מהקעקוע שצויר על גבה בצורה של מלאכית עם כנפיים ועלים קטנים מסביבה, הקעקוע הדליק אותי. גניחותיה של ערין המתוזמנות עם הנגיעות שלי רק הגבירו את קשיחותו של הזין שלי.
"ממממ… כןןןן… בדיוק שם… יותר חזק… אייי.. מממ.." היה רק חלק קטן מהגניחות של ערין. מי שישמע את גניחותיה בקול עדין מלא התשוקה היה לבטח חושב שאני מזיין אותה. לפתע פנתה אליי ערין וביקשה שאשב מאחוריה כשרגליי מחבקות אותה מאחור, מיד הסכמתי. הזין שלי עמד בשיא הדרו על כל 21 הס״מ שלו. שלא כהרגלי אזרתי אומץ שוב ובין נגיעה אחת לאחרת, לגמרי "במקרה" שחררתי את החזייה של ערין.
"וואיי סליח.." התחלתי להגיד, אך ערין עצרה אותי ועם משיכתה את החזיה לכיוון מטה אמרה בשיא הרוגע "זה בסדר.. פשוט תמשיך".
ואני המשכתי.

ערין לקחה את שתי ידיי שהיו עסוקות בליטוף בטנה הגדולה והניחה אותן על שדיה היפים שחנו על בטנה הגדולה, היא ביקשה את נגיעותיי הקסומות מבלי להוציא הגה מפיה ואני בשיא הצייתנות פינקתי אותה בעוד מגע. למרות ההתקדמות לא ידעתי באותם רגעים מה ערין רוצה ולאן נגיע בנגיעות. בין מחשבה אחת לאחרת, היא קמה מהכורסה והשילה מעליה את חצאיתה השחורה הנמתחת ונשארה עם תחתוניה ומיד לאחר מכן השילה אף את תחתוניה. המראה של ערין בלב המשרד עירומה לגמרי היה מרהיב ביופיו. ההיריון המתקדם ובטנה הגדולה הוסיפו הדר ליופיו. הישבן שלה גדל מאז שנכנסה להיריון ולא רק שלא איבד מיופיו אלא היופי רק הלך והתעצם. הכוס של ערין היה שעיר אך ערין הקפידה לקצץ שערות פה ושם והוא נראה פשוט מדהים.
מיד לאחר שהתפשטה חזרה ערין לכורסה לאותה תנוחה, לא לפני שביקשה בקול עמוק ועדין "יוני, אתה יכול להוריד את הבגדים? אני רוצה להרגיש את חום הזין שלך ומגע הביצים". התפשטתי והתיישבתי מאחורי ערין כשאני עוטף אותה, הזין שלי היה זקוף והנחתי אותו על גבה.
דאגתי גם שהביצים שלי תהיינה במגע עם גופה. "חבק אותי" ביקשה ואני חיבקתי אותה והנחתי את ידיי על בטנה. דקות ארוכות נותרנו במצב זה, שני זרים, מרוחקים, ערומים, מחובקים.. ויותר מכל מחוברים, לא רק פיסית אלא בעיקר נפשית. חשתי שהמגע הפיסי מעביר אנרגיות עצומות של אהבה. לא דאגתי לסקס, יהיה או לא יהיה? פשוט החיבור הזה, אני, ערין והנסיך – היה מדהים.

במשרד שרר שקט מלא אהבה וחושניות. לא תיארתי לעצמי שגופה של אישה יהיה מושלם דווקא בהיריונה המתקדם. צלצול הטלפון הנייד של ערין חיסל באנחה את הרגעים הרומנטיים המדהימים שחווינו. היא לא היססה לרגע, לקחה את הנייד וענתה בעוד שנינו מאוחדים בגוף אחד. היא דיברה כשהיא משתמשת בערבית ועברית כך שניתן היה להבין את המשפטים או לנחש באופן די מדויק ולקלוע לתוכן בשיחה. זה היה בעלה. הופתעתי שהיא לא קמה מיד מהקן החם בין ידיי ורגליי. היא הודיעה לבעלה שהיא מתעכבת בעבודה וביקשה ממנו לשמור על בתם דינא, ניתקה ומיד קמה מהכורסה. מחשבותיי הראשונות היו בכיוון שהשיחה של ערין עם בעלה הצליחה להעיר אותה מהחלום הנפלא בו היינו שרויים אך ערין חשבה אחרת.

היא התיישבה על הכורסה, ביקשה שאעמוד מולה ומיד התחילה למצוץ לי את הזין. תחילה את הכיפה למשך כשתי דקות כשהיא מחליקה את אצבעותיה על הזין ונותנת נגיעות קסם לביצים, לאחר מכן התחילה למצוץ בצורה מקצועית ומדהימה את כל הזין כשהיא ממשיכה להוציא קולות שהסגירו את צמאונה המיני. לא ידעתי עדיין לאיזה שלב נגיע ולא כי לא ידעתי מה גבולותיה של ערין או רצונותיה, כי אם לשפוט לפי התנהגותה, ערין רצתה שנתאחד לגוף אחד ונזדיין. הסיבה שבגינה לא ידעתי מה יהיה נעוצה בהיריונה. אני רווק, הזדיינתי עם נשואות, אך לא עם הריוניות ובוודאי לא עם הריוניות ערביות, באותם רגעים חששתי מאמונות טפלות אצל ערבים בכלל ואצל ערין בפרט לגבי יחסי מין בזמן הריון (עוד לא גיליתי אם ערין מוסלמית או נוצרייה).
מצד שני, אם ערין מתכוונת להזדיין עד הסוף, איך לעזאזל מזיינים הריונית בחודשי ההיריון האחרונים? האם היא תזדיין בתחת? או בכוס? לא ידעתי! למזלי ערין ידעה.
היא נשכבה על הכורסה על צדה הימני וביקשה ממני לשכב מאחוריה באותה צורה וכך עשיתי. היא הרימה את רגלה השמאלית וביקשה בקול אצילי "תכניס אותו לכוס שלי, את הזין שלך".
נצמדתי אליה והתחלתי להכניס את הכיפה. שפשפתי את הדגדגן שלה בכיפה והיא המשיכה להוציא קולות שהעידו על הנאה צרופה.
לא נדרשתי להרבה שפשוף, הכוס שלה היה רטוב לגמרי והשחלתי את הזין שלי לתוך הכוס שלה. המשכנו בתנוחה זו דקות ספורות עד שהיא התעייפה ואז נטלתי יוזמה.

הוצאתי את הזין שלי מהכוס המדהים שלה וקמתי, הזזתי אותה והנחתי אותה בתנוחת doggy style, ליטפתי את ישבנה שספג לא מעט מהמיצים שיצאו מהזין שלי ומהכוס שלה. הכוס שלה היה חם מאוד, בלי הכנה מקדימה, השחלתי את הזין שלי לתוך הכוס שלה בעדינות רבה. וערין.. ערין המשיכה לגנוח "מממממ… וואוו…. איייי.. מממממ… מממ.. אוווו… " בים הגניחות שלה, בין גניחה וגניחה, ביקשה ממני לחדור לתוכה, לתחת. יצאתי עם בחורות רבות, בתיכון, בצבא, באוסטרליה, יהודיות ונוצריות (לא ערביות), ביחס למין אנאלי התחלקו הבנות לשתי קבוצות, אלו שאהבו את זה ואלו שלא היו מוכנות לשמוע על זה.
כנראה שערין מהזן הראשון. מבלי להסס לשנייה הוצאתי את הזין מהכוס שלה, ירקתי לתוך החור שלה ועל הכיפה של הזין וחדרתי לתוכה.
הזין שלי נכנס בקלות רבה והיה ברור כי ערין מזדיינת בתחת בתדירות גבוהה וכי היו פורצי דרך לפניי.
כחמש דקות עברו עד ששאלתי "איפה את רוצה את הזרע החם שלי?" כשהזין שלי עמוק בתוך התחת שלה.
שאלתי בעדינות רבה ביראת כבוד שאחזה בי, יראה שאחזה בי כאילו נגעתי במשהו קדוש. תיארתי לעצמי שערין תרצה את זרעוניי החמים בתוך ישבנה היפה ולכן שאלתי שאלה זו כמי שמבקש היתר לשחרר את הזרע השובב והרותח לתוך ישבנה. התכוננתי לשחרר את המחסנית שלי, אך ערין הדהימה אותי כשהוציאה אותי מתוכה, התיישבה מולי וביקשה שאגמור על בטנה!!!! כה רציתי לפרוק את זרעי בתוך ערין אך מרוב אהבה שחשתי כלפיה באותם רגעים מושלמים מלאי תשוקה, הנחתי את יד ימין על הזין והתחלתי לאונן עד שגמרתי על בטנה. הכמות שהצלחתי להוציא הייתה מדהימה. היא החלה למרוח את זרעי על בטנה, מכל הצדדים ובכל המקומות. חיבקתי אותה קרוב קרוב והתנשקנו דקות ארוכות.
היה מדהים להזדיין עם ערין, הגם ששנינו באים מעולמות שונים, הזדיינו זיון מושלם מבלי כמעט לדבר למעט מלים בודדות.
התשוקה דיברה.

השעה הייתה כבר 21:30. קמנו, התלבשנו ונפרדו לשלום. יחי הדו-קיום.