לפני החתונה – פרק ד

זהו המשך לסיפור לפני החתונה – חלק ג ומומלץ לקרוא אותו תחילה

הסיפור והדמויות בו הם פרי הדמיון וכל קשר בינם בין המציאו הוא מקרי בהחלט.

עמדתי מול הראי לבושה בג'ינס וחזייה, שיערי היה אסוף והדגשתי את הצללית השחורה מתחת לעין השמאלית כשנשמע צלצול פעמון דלת הכניסה אל הבית. הצצתי בשעון, לא עברו עשרים דקות וכבר היא הגיעה חשבתי לעצמי. שמתי על עצמי חולצה בצבע אפור שהייתה זרוקה על המיטה וניגשתי לפתוח את הדלת,  זו הייתה שירז.

היא הייתה יפה וכל כך.. כל כך זנותית, מבטי נתקע עליה כשנכנסה פנימה. לבושה במין שמלת מיני שחורה כששני בדים מסתירים מעט מאוד מהשדיים ויוצרים מחשוף עמוק שמסתיים בחגורה הצהובה שעיטרה את מתניה הצרות. רגליים ארוכות חשופות בנעלי עקב שחורות. שיערה הארוך פזור ולשפתיה אודם בצבע אדום בוהק.

"את עוד לא מוכנה? " שאלה ונתנה לי את השקית שהחזיקה בידה.
"הקדמת" עניתי ולקחתי ממנה את השקית, "מה זה?"
"הקדמתי וטוב שכך, תלבשי את מה שהבאתי לך!" אמרה ושנינו הלכנו לכיוון חדר השינה.
"מה בדיוק התכוונת ללבוש? ג'ינס?"
"אה לא, חשבתי על.."
"תעשי לי טובה ותתלבשי, אנחנו מאחרות" אמרה תוך כדי שסובבה אותי כך שהייתי עם גבי אליה, היא פתחה את אבזם החזייה שלי ונתנה לשדיי הגדולים לצאת לחופשי.
"לאן אנחנו בכלל הולכות?" שאלתי, מנסה להראות לה שהכל כרגיל וזה שהיא הורידה לי את החזייה בכזו טבעיות לא מרגש אותי, אך לבי פעם כה חזק, הכל קורה כל כך מהר ואני עדיין מתרגשת ומתביישת מהמצב הזה, במיוחד שמדובר באחותי הצעירה.

היא סובבה אותי אליה, תפסה שד אחד בידה ומצצה מציצה עדינה את הפטמה. נשכתי את השפה התחתונה, זה גירה אותי נורא. היא התכופפה ופתחה את כפתוריי הג'ינס, הורידה אותו וגם את תחתוני החוטיני שלבשתי. שירז הרימה אליי את מבטה וחייכה אליי,  ״יפה״ אמרה על החוטיני ונראתה מרוצה מאוד.

"חשבתי שאנחנו מאחרות?!" קטעתי את מה שעוד עלול להתפתח בדקות הקרובות.
"נכון, בגלל זה אני מלבישה אותך, כדי לזרז עניינים".
"לאן אנחנו הולכות?" שאלתי שוב.
שירז לא ענתה, רק הוציאה את הבגדים מהשקית והחלה להלביש אותי.
"מה ככה? בלי חזייה?" שאלתי כשעמדתי מולה, לבושה בסטרפלס שחור ומיני תואם, עומדת על סנדלי עקב גבוהים במיוחד, אלו עם הקשר המצטלב כלפי מעלה על הרגל. שירז פיזרה את שיעורי הארוך, לא הייתי רגילה להיות עם שיער פזור, לא בעבודה ולא בבית,  תמיד אסוף,  תמיד כלפי מעלה.

"לפעמים קשה להאמין כמה הוא ארוך מרוב שאת לא משחררת אותו אף פעם".
"בלי חזייה?" שאלתי שוב, "סנדלים? קריר לא?"
שירז העמידה אותי במקומי, החזיקה בכתפיי כמסמנת לי לעמוד ישר ולא לזוז.
"כן בלי חזייה וכן קריר, את אישה ותסבלי בכדי להיות יפה אוקי? אנחנו הולכות למסעדה" אמרה תוך כדי ששמה לי שפתון אדום בוהק כמו שלה.
"מסעדה? " שאלתי בהלם.

מה יכול להיות מיוחד כל כך? חשבתי לעצמי, על מה כל המהומה? היא בינתיים העמידה אותי מול הראי, "נו מה את אומרת?" שאלה, "אוף חסר משהו" אמרה ורצה לכיוון חדר האמבטיה. "איפה את מחזיקה… לא משנה מצאתי".

היא חזרה כשבידה בקבוקון של לק בצבע אדום וסימנה לי לשבת.
"בלתי אפשרי לנעול סנדל כזה בלי לק!" אמרה. "תסכימי איתי נכון?!" הוסיפה.
"לא נעים, אנחנו גורמות לו לחכות לנו".
"גורמות לו לחכות?" שאלתי, "גורמות חצי לחכות?"
"לבחור המעלף שלוקח אותנו למסעדה!" חייכה חיוך זדוני.
"מה, השתגעת?"
"זורמת? את אמרת זוכרת?" סיימה לקשט את הציפורניים וזה בהחלט עשה את זה לוואו.
יצאנו מהבית כשהיא לא מפסיקה להאיץ בי, ״קדימה קדימה״ ואני מנסה להבין מה מזימתה הפעם.

הוא עמד מחוץ לרכב השחור, נשען עליו ורק כשהבחין בנו והזדקף הבחנתי כמה הוא גבוה. הוא היה גבר חתיך במלוא מובן המילה, באמצע שנות השלושים, שיער שחור חלק משוך לאחור, עיניים כחולות מדהימות ותווי פנים סימטריים מעוטרים בזקן צרפתי מעוצב. הוא לבש חליפה שחורה ומתחתיה היה ניתן להבחין בחולצת המשי הלבנה.

היה לו מבט חודר ומלא שלווה ובחיוך מקסים כשהושיט לי יד והציג את עצמו.
"נעים מאוד, אבנר" אמר ואחז בכף ידי, הוא נשק לי על גב כף היד ואני נותרתי ללא מילים, ממשיכה לבהות בו, מוקסמת ממנו.
"זו אחותי הבכורה נגה, חסרת הנימוסים כפי שבוודאי שמת לב" אמרה שירז בציניות.
אבנר לא הגיב והמשיך לחייך אליי, נועץ מבט עמוק בעיני.
"שנזוז?!" קטעה שירז את קו המחשבה שלי, את הרצון העז להתקרב אל פניו ולהרגיש אותו קרוב אליי, ששפתיו המשורטטות יגעו בשפתיי האדומות תודות לשפתון העז ששמה לי.

נכנסנו אל הרכב. אבנר שהצטייר מהרגע הראשון כג'נטלמן אבירי המשיך בכך שפתח לנו את דלתי המכונית, שניהם נתנו לי את הכבוד לשבת במושב הקדמי שליד הנהג. הרכב נראה עוד יותר טוב במפנים, איני מבינה גדולה ברכבים אך אני בטוחה שזהו רכב שלא יכול להרשות לעצמו כל אחד ממעמד הביניים ואם כבר כן השיג הוא התאמץ בשבילו לא מעט, כולל הלוואות. שירז התיישבה מאחור באמצע המושב כמו הילדות הקטנות שמתיישבות ברכב המשפחתי כשיוצאים לטיול, היה ניתן להבחין שהיא אינה שקטה.

כשהגענו אל המסעדה, מרחק נסיעה קצר מביתי, עניין של עשרים וחמש דקות נסיעה, נשארתי המומה. כחובבת מסעדות לא קטנה ידעתי עד כמה המסעדה הזו מבוקשת ושהסיכוי להזמין מקום באותו יום הוא קלוש מאוד עד אפסי גם בימי חול.

יצאנו מהרכב כשאבנר ממשיך עם מנהגי האבירות. הוא נתן את מפתחות הרכב לבחור הצעיר שעמד בכניסה לחנייה, אבנר צעד בשביל שמוביל אל המסעדה כששתינו צועדות לצידו, כל אחת מצד אחד והוא מחבק עם כף יד חסונה שנחה מעל האגן, הרגשתי בעננים והמבטים, או המבטים שלטשו בנו העוברים והשבים ויושביי המסעדה. הרגשתי שהזמן עצר מלכת, שכולם עצרו ומתבוננים בנו,  שקועים בנו.

ישבתי מולו, שירז ישבה מימיני ומשמאלו, שולחן מרובע לא גדול במיוחד בחדר ה-VIP, הבנתי שהוא לא סתם אחד, יש לו קשרים לבחור הזה, האמת זה לא הדבר שעושה לי את זה בגברים, מעולם לא היה, אך הוא כל כך חתיך עם קסם וקשרים אז מה רע חשבתי לעצמי.

הזמנו שתייה קלה ויין שאבנר בחר בשבילנו, הסתכלנו בתפריטים ושירז אמרה שהיא חייבת ללכת לנוחיות. נשארנו אבנר ואני לבד. אני חושבת שהפכתי אדומה מבושה, הוא הסתכל בעיניי, אני בטוחה שהפכתי לאדומה, הרגשתי בערה בכל גופי.

"אחותך אמרה שאת חובבת מסעדות" הוא שבר את הקרח. חייכתי אליו בקושי מצליחה להוציא הגה מפי, הנהנתי בראשי בעדינות. הוא חייך, הוא שם לב שאני נבוכה, הוא הסיט את מבטו ממני ואחז בכוס היין.

"כן, מסעדות טובות זה הבילוי האהוב עליי!" עניתי בהצתה מאוחרת.
"זו מסעדה טובה?!"
"לפי מה ששמעתי היא מעולה" אמרתי כולי קורנת.
"לא יצא לך להיות כאן?" התפלא.
"כן אני יודעת שבתור מישהי שמחשיבה עצמה פריקית של מסעדות זו תקלה רצינית לא להיות כאן עד עכשיו" אמרתי בזמן שהסמארטפון שלי רטט על השולחן, על הצג היה רשום אהובי,  זה היה ארז.

סימנתי לאבנר שאני צריכה לענות וחייבת שייתן לי כמה רגעים שקטים. הוא סימן לי שהכל מצוין ושהוא לא מוציא הגה מהפה.

"היי" עניתי לארז.
"היי מותק שלי, מה איתך?" שאל במצב רוח שונה לחלוטין מזה שהיה בו בימים האחרונים.
הרגשתי איך אני מסמיקה, איך חם לי כשאני מדברת עם ארז ויושבת מול הדוגמן האלוהי הזה.
"אני בסדר, יצאתי לשתות משהו עם שירז" עניתי, מה שהיה חצי אמת.  "מה איתך? אתה נשמע טוב יותר".
"כן, האמת שהייתי זקוק לנסיעה הזו, השקט של המושב עשה לי טוב, קצת סדר בראש" אמר ואני קצת נעצבתי מהמילים, הרגשתי שפירושן לא כל כך טוב מבחינתי, הוא שמע את העצבות בקולי כשעניתי לו.
"אל תדאגי יפה שלי. באמת שכל בסדר, אני אחזור ביום חמישי בבוקר ונבלה את סופ"ש האחרון לפני החתונה איך שתרצי, איזו מסעדה שבא לך!"
אני עכשיו במסעדה שבא לי רציתי להגיד, אבל הגבתי לגבי חזרתו, "אתה לא חוזר מחר? רק בחמישי?"
"כן מתוקה, שואף עוד קצת מושב ואין לי משמרת בחמישי, אני חופשי עד החתונה" ענה לי כבר על השאלה הבאה שלי.
"אני אוהב אותך נגה!" אמר, "תמסרי ד"ש לשירז".
״יגיע״ אמרתי וניתקתי את השיחה שהחזירה אותי אל הקרקע. המילים האחרונות שאמר גרמו לי לחשוב מה באמת אני עושה לעזאזל,  איך יתכן שאני יושבת לארוחה במסעדה עם בחור זר ומי יודע לאן יוביל הערב הזה, החלטתי לשים לטירוף הזה סוף.

"זה היה המיועד?" שאל כשניתקתי את השיחה, לא עניתי, הייתי חדורת מוטיבציה להבין מה בדיוק תכננה שירז ולשים לזה סוף.
"לאיפה אחותי נעלמה?" שאלתי.
אבנר הניף את ידיו לצדדים והניד בראשו לצדדים, "אין לי מושג, לדעתי היא חתכה".
"חתכה?" שאלתי.
"כן, הלכה מפה" ככה בטבעיות, למה להטריח כל כך חשבתי לעצמי, מה עובר בראש הזה שלה.
"זה מה שהיא תכננה, להשאיר אותנו לבד" ענה לי כקורא את מחשבותיי, "כל הדבר הזה זה רק בשביל לגרום לך להיכנס לזה".
"מה, כל הלבוש שלה, כל ההתארגנות, בשביל מה?" ניסיתי בכח להבין.
"אל תדאגי לה, היא כבר תמצא את עצמה".

התוכנית הלא מובנת של שירז הייתה לגרום לי להרגיש מצוין, הרי הבטחתי לזרום, היא תעלם לנו, תשאיר אותנו לבד ואני אתפרפר בסופו של הערב עם אבנר. מה בדיוק היא חשבה לעצמה? הוא בהחלט סוף הדרך של בחור, אחד למי יודע כמה שנראים כפי שהוא נראה, אבל ללכת ולבגוד בארז? בשביל מה בדיוק? יש לי גבול ומתחתי אותו.

אבנר בשיא חוצפתו סיפר לי את כל זה ואמר שידע בדיוק מה היא תכננה, היא ביקשה ממנו מפורשות לזיין לי את הצורה כמו שרק הוא יודע. הייתי בהלם, מה הוא חושב לעצמו?! עוד סיפר שהתוכנית המקורית שלה הייתה לצאת ברביעי או חמישי, תלוי במשמרת של ארז, למועדון שבבעלותו, לרקוד, לשתות וליהנות כשאת סוף הבילוי אסיים בחדרו שנמצא בקומה העליונה של המועדון ושם הוא יזיין אותי.

קמתי ממקומי, אחזתי בכוס מלאה במים שעל השולחן ושפכתי עליו, פשוט ככה. הנפתי את ידי בלי לחשוב פעמיים ושפכתי את המים על פרצופו, היממתי אותו ואת עצמי. בחיי לא האמנתי שאעשה פעם ככה למישהו, למרות שמגיע לו.

לא אמרתי מילה ויצאתי מהחדר, אבנר לא התבלבל יותר מדי ויצא אחריי, יצאתי בזעם מהמסעדה והוא אחריי. חיפשתי מונית, רציתי רק להיות בכיוון הבית כבר.

"את הרבה יותר ממה שנראה לעין!" אמר כשעמד מאחורי, לא עניתי, ניסיתי להתעלם אבל בסוף שאלתי אותו מה זה בדיוק אומר.
"שאת לא רק אישה יפה" ענה לי.
"חבל שאני לא יכולה להגיד עליך את אותו המשפט".
"נגה את שופטת אותי מוקדם מידי".
"אתה חושב?!" עניתי בכעס.
"מה נראה לך שאת עושה? אני אקח אותך הביתה".
"ממש לא!"
"נגה, אני אקח אותך הביתה!" אמר ואחז בזרועי, משהו גרם לי להתרצות, אולי הסמכותיות שבה אמר את זה, אולי מגע עורו החם בידי, אולי בכלל תת המודע תעתע בי אבל הלכתי אתו אל רכבו.

"אתה לא חושב שהגזמת? " שאלתי אותו כשהיינו בתוך הרכב.

"תראי" אמר לפני שהתניע, "אני אדם של כנות, גם אם היא פוגעת אני אומר אותה. אחותך ביקשה את עזרתי, לדעתי התוכנית שלה הייתה בכלל אורגיה במשרד שלי במועדון ומשהו השתבש לה עם חילופי הימים או שרצתה שאהיה רק איתך". המשכתי להקשיב לו, מנסה להבין אותו, "היא סיפרה לי על אתמול, אמרה שזה קרה בעקבות ניסיון לעזור לך להיות ליברלית יותר וכאן גם אני נכנס לתמונה".

"מה, היא  סיפרה לך מה שקרה בינינו?״
"כן, סיפרה ולא חסכה בפרטים".
"היא לא נורמלית!"
"צודקת, היא לא! " צידד בי והתניע את הרכב.
"שלא תביני אותי לא נכון, אני לא כופה את עצמי על אף אחת, לעולם. אם יקרה בינינו משהו זה יקרה כי את תרצי".
"אבנר, אני מתחתנת עוד שבוע, היקרה הזה שאתה מדבר עליו, לא יקרה!"
"אז למה אני מסיע אותך הביתה? הערב עוד צעיר, בואי נצא לשתות משהו".
"אתה צוחק עליי?"
"ממש לא, התלבשנו, אנחנו בחוץ לבית, לא חבל על הערב?"
לא עניתי, הוא שלח יד אל ידי, "מה את אומרת?"

משהו קרה בי שוב כשנגע בי, הסכמתי.

ישבנו על הבר, עוד כוסית ועוד כוסית, בילוי של ידידים הבטיח לי, כשנכנסו אל הפאב כל העיניים היו עלינו, הוא מוכר בחיי הלילה של העיר, הבנתי זאת. נהניתי מהעובדה שגם עליי היו לא מעט מבטים.

בתחילה דיברנו קצת על העבודה שלי, על ארז והחתונה המתקרבת, הוא היה קשוב מאוד, אמר שאם מתחשק לנו הוא יכול לארגן לנו עוד אלכוהול לאירוע ממש בזול, יש לו קשרים חזקים בשוק הזה. אבנר החמיא לי יותר מפעם אחת שאני יפה מאוד, שיש לי עיניים טובות וגוף שכל אחד כאן היה מוכן לפרק.

שאלתי מה בדיוק שירז  סיפרה לו ופשוט הבנתי שהיא סיפרה לו את הכל, אבל הכל.
"אני יכול לדעת בוודאות שמתחת למיני, מתחת לתחתונים, את חלקה לחלוטין".
הסמקתי, איזה בושות.
"מה ההכרות שלך עם אחותי?"
"היא במועדון שלי המון, כמעט כל סופ"ש".
"שכבת איתה?"
"כן, יותר מפעם אחת".
"אצלך במועדון?"
"אצלי במועדון!"

הנושא לא הרחיק אותי, להיפך, הוא קירב אותי אליו. המשכנו לשתות ולשוחח, התעניינתי במה שהולך אצלו במועדון, למה בדיוק הוא עושה את זה, שוכב עם המון נשים, לא מחפש משהו רציני, לא חושב על התמסדות בעתיד.

"אני לא גבר של אישה אחת, פעם יכולתי להיות, לא היום".
"מי זו?" שאלתי.
"ששברה לי את הלב?" ענה וחייך.
אבנר סיפר לי על התקופה שאחרי השירות הצבאי, הוא בחור צעיר בן עשרים ואחת שעוזב הכל ויצא להגשים את חלום הדוגמנות, ההצלחה, הרצון לכבוש את העולם כולו, הוא הכיר אותה בספרד, בחורה בת ארבעים פלוס, עשירה כקורח שלקחה אותו תחת חסותה.
"שכבתם?" שאלתי כשהאלכוהול שואל ביחד איתי.
"הייתי הצעצוע שלה, זיינתי אותה בכל פעם שהתחשק לה, גרתי אצלה במשך שלושה חודשים".
"ואז מה, התאהבת בה וזה נגמר?"
"לא בדיוק, התאהבתי במישהי אחרת, מלצרית שעבדה אצלה באחד האירועים שעשתה".
"לא הבנתי, מה בדיוק קרה?"
"שיקרתי לה, ניסיתי להתחבב עליה על ידי שקרים וזה עבד טוב והבעיה הגדולה יותר היתה שגם היא שיקרה לי, היא הייתה נשואה וזה התגלה לבעלה. הוא הגיע אל סנדרה, זו שגרתי אצלה והיא זרקה אותי מביתה כשגילתה שזיינתי אחרת ועוד בביתה. מאז אני נוהג בכנות, לא רוצה להתאהב ולא מזיין נשואות".

"יש לך שבוע לנסות להשכיב אותי" צחקתי.
"מה שנכון נכון" חייך חיוך שהמיס אותי.
"רוצה לשמוע וידוי?" שאלתי אותו.
"או בהחלט" אמר, "אם זה משהו שבא לך לשתף אותי, אני כאן בשבילך".
"אמרת שאחותי סיפרה לך הכל, אפילו שברחתי אתמול בצהריים מחנות הסקס".
"נכון, לא חסכה בשום פרט, דרך אגב אני מבין אותך לגמרי, זה מוזר כשאחותך הצעירה לוקחת אותך לחנות שכזו, מה עוד שאין לך ידע ועניין בדברים האלו".
"אז זהו, שעד אתמול לא היה לי שום עניין".
"את רוצה לומר לי שצעצועי המין הדליקו אותך? פשוט אצל אחותך לא קשה להתבלבל, זו כבר סוג של מחלה" אמר ואני צחקתי.
"היא בהחלט מכורה!" הוספתי.
"אז מה הוידוי נגה?" החזיר אותי למסלול .
"אז כמו שאמרתי עד אתמול זה לא הדליק ולא חשבתי על זה, אבל אחרי הלילה הסוער והמוזר עם שירז החלטתי ללכת ולקנות לי צעצוע".
"הופה" אמר בהתלהבות, "זה שווה עוד הרמת כוסית!" הרים את הכוס באויר. "קדימה למזוג כוסית" אמר והרמנו כוסית נוספת.
"קניתי דילדו מטורף" אמרתי לו, "ניסיתי אותו מוקדם יותר" המשכתי.

אבנר הביט בי במבט שאמר הכל, אני לא תמימה לחלוטין כפי שאני מצטיירת לו ולאחותי.
לטענתו יש בי את המיניות שרק רוצה לפרוץ החוצה, גם נהנית מזה, כשבחורה היא שמרנית מידיי, מה הסיכוי שערב אחד ישפיע עליה עד כדי כך? אין.

"אני מתכוון שאם היית שמרנית בנשמתך, אחרי אירוע שכזה ועוד עם אחותך שבוע וקצת לפני החתונה שלך, היית מתפרקת ולא קונה מיד צעצוע שכזה בשביל להמשיך את התענוג החדש שהכרת, זה ככה כי זה מוחבא אצלך ועכשיו מתחיל לפרוץ".
תיארתי לו איך זיינתי את עצמי באמבטיה כשחשבתי על המוכר בחנות, "עברה לי המחשבה למצוץ לו כבר אז בחנות עוד לפני שקניתי".
"מצא חן בעינייך הבחור?" שאל.
"ממש לא" צחקתי בטירוף, "הכל פורץ כמו שהסברת" המשכתי לצחוק.
"חושבת שהיית מצליחה לעשות דבר כזה?" ירה לכיווני.
"בקלות!" ענה האלכוהול מגרוני.
"אה, אני לא חושב, זה רק צף אצלך, חדש לחלוטין הגילוי המיני וזה דבר…"
"יכולה ועוד איך!" עניתי לו.
שתיקה של כמה רגעים ואז הגיעה ההצעה של אבנר, "רוצה להוכיח לי את זה?"

יצאנו מהפאב ונסענו לכיוון חנות צעצועי המין, השעה הייתה מאוחרת אך אבנר טען שבשעות האלו החנות עדיין פתוחה, הם פותחים בסביבות השעה עשר בבוקר ונשארים פתוחים עד השעות הקטנות של הלילה, הוא לא יכול להבטיח לי שהמוכר יהיה אותו המוכר שהיה הבוקר.

הגענו אל החנות, אבנר החנה את הרכב בקרבת מקום ונכנסנו פנימה, היה חשוך בדיוק כמו בשעות היום. לקוחות לא היו בפנים, רק אבנר, אני והמוכר שישב מאחורי הדלפק, לא אותו מוכר שהיה מוקדם יותר היום. זה היה בחור אחר, צעיר יותר, בערך בן גילי. הוא היה גבוה מהשני ורזה יותר, לא היה מנופח מעודף שעות כושר ושערו הארוך היה אסוף, הוא נראה לא רע בכלל ואני חייכתי.

"זה לא אותו המוכר" אמרתי לאבנר בחיוך.
"נראה שזה משמח אותך".
"בהחלט, הוא חתיך!" אמרתי. "אז מה אמרת שאני מרוויחה מכל זה.?" שאלתי.
"האלכוהול בחתונה שלך עליי!"

ניגשתי אל המוכר, כשהתקרבתי ממש התעניין אם אני צריכה עזרה.
"באתי הנה לעזור לך!" אמרתי והוא לא הבין את כוונתי ונראה המום כשעמדתי לצידו בצד הדלפק שעמד הוא.
"אתה אוהב את מה שאתה רואה?" שאלתי.
הבחור לא הבין, הסתכל אל אבנר מבקש עזרה, "אני לא כאן" אמר אבנר, "תתעלם ממני".
"אוהב או לא?"
"כן, את נראית טוב מאוד".
"יופי" חייכתי אליו, "אז תישען לאחור ותן לי את מה שבאתי לקחת" אמרתי לבחור ההמום, בעזרת ידי דחפתי אותו לאחור והוא התיישב על הכיסא, התכופפתי והתחלתי לפתוח את כפתוריי מכנסיו. הוא הביט שוב אל אבנר כמבקש עזרה להבין מה פשר העניין,  "אני לא כאן, תהנה!" הגיב לו.

הפשלתי את מכנסיו למטה, משכתי את התחתונים למטה וחשפתי את הזין שלו שקפץ החוצה, הוא היה מגורה כבר וגדול, כמעט עומד.

"אתה כן מבין מה אני רוצה!" חייכתי לכיוון הזין. אחזתי בו בשתי ידיי, מעסה אותו, מחליקה את כפות ידיי לאורכו. נשכתי את השפה התחתונה של שפתיי, נתתי לו מבט חודר אל תוך עיניו, פתחתי את פי גדול גדול והכנסתי את כולו עמוק, הרגשתי איך הזין שלו ממלא את פי, ליקקתי ומצצתי אותו בהנאה. תפסתי אותו בידי הימנית, את ידי השמאלית הנחתי על גופו, מניעה את ראשי קדימה ואחורה, מכניסה ומוציאה.
המשכתי למצוץ לו את הזין במשך כמה דקות, נכנסתי לזה בטירוף, נהניתי מההרגשה של הזין בתוך פי, מעולם לא נהניתי כך כשזין תקוע לי בפה, אף פעם לא מצצתי ככה, לזין אמיתי.

כל כך התחרמנתי, הרגשתי איך אני מתחילה להרטיב בין רגליי, שלחתי את ידיי לכיוון גופיית הסטרפלס השחורה, משכתי אותה למטה וחשפתי את שדיי הגדולים, הוצאתי את הזין של המוכר מפי, תפסתי את שני שדיי והצמדתי אותם זה לזה כשהזין ביניהם.

"טוב אה?" חייכתי אליו.
"אין מילים" השיב לי.
הנפתי את שדיי למעלה ולמטה, הזין ביניהם, בכל פעם כשהוא מול פניי ליקקתי אותו,  ככה שוב ושוב.
הוא נאנח וגנח, לפי עיוותי פניו הרגשתי שהוא מתקרב לגמירה.
"אתה קרוב?" שאלתי, אל תתבייש לגמור לי על הציצים" אמרתי.

המשכתי לזיין אותו עם שדיי. הרגשתי שהוא ממש מתקרב להשפרצה, לקחתי את הזין בידיי, פתחתי את פי ושוב מצצתי לו, מצצתי לו מהר, הרגשתי איך הוא מתקרב לגמירה, איך הוא מתנפח בתוך פי, שנייה לפני שגמר הוצאתי אותו מפי, אוננתי לו מול פניי עד שהשפריץ, מטח של זרע לבן וחם ניתז על פניי ועל שדיי, הרגשתי איך הנוזל החם פוגע בפניי, ממלא אותי. זו הייתה הפעם ראשונה בחיי שעשיתי דבר כזה ולהפתעתי הרבה זה היה אדיר. הייתה הרגשה מחרמנת מאוד להרגיש על הפנים את נוזל החם. השלב המרגש ביותר היה השנייה הראשונה שהנוזל פגע.

"הרווחת את זה ביושר!" אמר לי אבנר כשיצאנו מהחנות ואני מנגבת את פניי בנייר טואלט. "האלכוהול לחתונה עליי!"
נכנסנו אל הרכב נסענו משם, הריח בפניי התחיל להציק לי, "לא האמנת שאעשה את זה אה?" אמרתי לו בגאווה.
"מודה שלא נתתי לזה סיכוי".
"אני חייבת לרחוץ פנים, זה כבר מסריח".
"גם בזה הפתעת" אמר.

הגענו אל ביתי, אבנר כהרגלו האבירי, פתח את דלת הנוסע של המכונית. ביקשתי ממנו ללוות אותי אל הדירה, לא חשבתי אחרת, הוא ג'נטלמן וליווה אותי בשמחה.

"אתה ג'נטלמן אמיתי אתה יודע?" אמרתי.
"לא, אני לא!" השיב לי, "ג'נטלמן אמיתי לא היה מוציא אישה תפוסה ליציאה כזו עם בילוי כזה" הדגיש אץ המילה בילוי. "ג'נטלמן אמתי לא היה מלווה אותך בלבוש כזה אל הדירה, שמא אחד הדיירים יראה, את כמעט נשואה נגה".
"אל תצחיק אותי, זה ממש לא משנה לך".
"כל עניין הג'נטלמיות שאת מדברת עליו, הוא התנהגות הרגילה שלי, כמו שאמרתי אני איש כנה ואני מודה שהיא עוזרת לי להשיג את מטרותיי עם נשים".

נכנסנו אל הדירה, דבר ראשון ניגשתי לרחוץ את פניי עם סבון.
"אם אתה חושב שאתה עומד לשכב איתי אתה טועה, בטח לא כאן" צעקתי מחדר האמבטיה.
"מעולם לא ניצלתי מישהי תחת השפעת אלכוהול ולא אתחיל עכשיו!" קבע לי עובדה.
"סליחה!" אמרתי לו כשיצאתי חזרה אל הסלון, "אתה רוצה לומר לי שההצעה המגונה שהצעת הערב לא הייתה ניצול של המצב?"
"את שואלת אותי אם אני חושב שאת תחת השפעת אלכוהול? אני לא בטוח בזה״.
"הגזמת" אמרתי וחלצתי את סנדליי העקב השחורים.
"הנה כרטיס הביקור שלי" הניח על שולחן הסלון, "צרי איתי קשר לגבי האלכוהול לחתונה".
"זהו? אתה הולך?" שאלתי אותו מניפה בידיי לצדדים, "זה הסיפור של אבנר הגדול?"

הוא חייך אליי, התקרב ממש קרוב, כמעט ונגע, "קח אותי לחדר השינה, אני רוצה לדעת למה אתה מסוגל".
הוא הניף אותי באויר, ידי סביב צווארו, רציתי שינשק אותי, כל כך רציתי.
הגענו אל חדר השינה, אבנר הניח אותי על המיטה מבלי ששחררתי את ידיי מהלפיתה סביב צווארו. הבטנו זו בזו, מבט עמוק והתנשקנו.
שחררתי את ידיי מצווארו ואבנר חדל לנשק אותי, הייתי רדומה, מלמלתי מתוך שינה, "אני רוצה אותך אבנר".
"אבנר תמיד משיג את מבוקשו" אמר, "אבל בדרך שלו!" אמר וכיסה אותי בשמיכה.

התעוררתי אחרי השעה עשר עם כאב ראש חזק מאוד, לבושה בחצאית המיני וגופיית הסטרפלס השחורה. לא זכרתי טוב את סוף הערב, שמתי יד על פי פעור, זכרתי טוב מאוד מה קרה בחנות הצעצועים, אני כזו סתומה, לא זכרתי שהגעתי הביתה, האם שכבתי גם איתו? שאלתי את עצמי,  מנסה להיזכר.

קמתי מהמיטה בקושי רב, ניגשתי למטבח לקחת איזה כדור נגד כאב ראש. לא יכול להיות שהזדיינו קבעתי, לא יכול להיות כשאני לבושה בבגדים האלו עדיין. על השולחן במטבח ראיתי פתק שהשאיר.

"תודה על בילוי נהדר, את אישה מקסימה! המפתחות לדירה מתחת לשטיח הכניסה".

המשך קריאה – פרק ה