שכנה עם נזילה

לבת של השכנים שלי יש ישבן כל כך נהדר שבמשך שבועות בכלל לא ידעתי איך נראים הפנים שלה. כל פעם שעבדתי בגינה והיא היתה יוצאת מהבית היו לי בערך 7 שניות לצפות בתופעת הטבע הזו. הר התבור של הישבנים, מהלך בטייטס ונעלם אל תוך האוטו. משאיר אותי עם טעם של עוד ולחלוחית במכנסיים. בגלל זה, יום אחד כשעדרתי בגינה שלי ואיזו אישה צעירה פנתה אלי, לקח לי כמה שניות טובות לחבר בין הקול והפנים לישבן הנהדר (שבדיוק הסתתר מאחורי הגדר).

"היי, אולי אתה יכול לעזור לי? יש לי פיצוץ מים במטבח, וההורים שלי לא בבית".
נו, גם לפני שחיברתי את הישבן הנהדר לפנים (פנים סבבה דרך אגב, מתובלות היטב בתבלין הנהדר של הנעורים) כמובן שהתגייסתי למשימה. אתם יודעים… עלמה במצוקה… קפצתי לראות במה מדובר. עוד לפני שנכנסנו לביתה ניתן היה לשמוע את סילון המים מכיוון המטבח. איכשהו היא הצליחה להשען ולעקם את ברז המטבח, כך שהוא נשבר והתחיל להשפריץ מים לכל עבר.
"בואי נסגור את הברז הראשי" קראתי לה מעבר לשאון המים.
"אי אפשר" היא ענתה לי בצעקה, "יש דיירים בצימרים, אסור לסגור את השיבר".
אי אפשר, אי אפשר… חשבתי והתקרבתי למפגע הרטוב. פתחתי את ארון המטבח לחפש את הברזונים תחת הכיור. בשלב זה כבר הייתי רטוב עד העצם. עם השרוואל הדהוי והשקוף למחצה שלי ואיזו טישרט ישנה.

"תקשיבי, אני אניח את הידיים שלי על הנזילה כדי להקטין את הנזק ואת תרוקני את הארון מלמטה כדי שנגיע לברזים" צעקתי אליה והסתערתי על מקור ההשפרצות.
"טוב" היא אמרה ופנתה בעוז אל מתחת לכיור. זו כמובן הייתה טעות אסטרטגית מצידי. כי מיד פניה נעלמו עמוק בארון והישבן הנהדר שלה שוב צץ לו בטייטס מנומר מול פניי, עגול וגדול ומורם מעם. שובב וחצוף ודורש תשומת לב

היא התחילה לצלול ולצאת ובידה מיני שפורפרות וחומרי ניקוי. אבל אני ראיתי רק את הישבן הנהדר שלה מתעגל מול עיני כמו הלבנה במלואה, גם במכנסים שלי (הרטובים והשקופים) התחיל משהו להתמלא. זה לא היה אוהל 6 מקומות מוכן לאירוח אבל נחש המכנסיים שלי בהחלט שיפר עמדות כנגד הבד הרטוב. כנראה שבזמן שדעתי הוסחה על ידי ישבן העל, הגברת גם כן צפתה בשינויים הססמיים שהתרחשו במכנסיי. קשה להגיד אם מכנסיה נרטבו עקב כך, כי כמוני, גם היא היתה רטובה עד העצם. הטייטס נותר טייטס אבל החולצה הלבנה נדבקה לחזה העסיסי, חסר החזייה וכבוד לכוחות המשיכה (אשרי הצעירים). הפטמות שם נזדקפו להן, אם כי גם כאן יתכן והמים הקרים עשו את העבודה יותר מאשר הקרבה הגופנית. אבל המבטים שנשלחו עם כל צלילה מתחת לארון אל מבושיי העידו על עניין.

"זהו, סיימתי" היא קראה וסחבה מתחת לכיור ערימת סמרטוטים אחרונה. צללתי במקומה וחיש מהר סגרתי את ברזוני השליטה. המזרקה שככה לה.
"טוב, זה נראה כמו עבודה לשרברב יקירתי, מעבר לכוחותיי הדלים" הצבעתי על השבר הדולף.
"כוחותיך הדלים…" היא חזרה אחרי בחיוך… "טוב, נראה שיש כאן עוד דליפה שצריכה טיפול" אמרה ולא פרשה אם מדובר בדליפה אצלי או אצלה, אבל אני זוכר שהמחשבה הזו חיש מהר נעלמה ממוחי כשהיא הצמידה את החזה המתוק שלה לחזי ונעמדה על קצות אצבעותיה כדי לנשק אותי. הייתי רוצה לספר לכם יותר על הנשיקה הזו. כמה היא הייתה מתוקה, מלאת תשוקה וחושנית. אבל מירב הקוגניציה שלי באותו רגע הייתה מרוכזת בקצות אצבעותיי שגלשו להן אל שתי עגבותיה ועשו את מה שפנטזתי עליו ימים רבים, חפנו בכוח את שני פלחי עכוזה. פעולה זו האיצה את מהלך הדברים, והיא נצמדה אליי יותר, וגם הצליחה להגיע טוב יותר אל שפתיי עקב הדחיפה התחתונה. אני מצדי העברתי את ידי מהצד החיצוני של הטייטס אל הדבר האמיתי שמתחתיו והתחלתי לחפון את הישבן האלוהי והקריר עקב חשיפה ארוכה למים קרים.

אחרי נצח כזה או אחר, בו אצבעותיי נדדו לעומק היבשת הלא נודעת, סובבתי אותה כך שהיא נשענה על הכיור, נצמדתי לישבנה מאחור עם כלי זייני (אחחחחחחחחחחחחחח). הפעלתי עליה את כובד משקלי והיא אחזה בשייש כדי לא ליפול. בשתי ידי שהתפנו התחלתי לטייל בין החזה לבטן שלה. מועך ולש, כשאני מדלג על השלבים העדינים של התהליך וישר לעוצמה מירבית. לפי הגניחות והצמדת אגנה אל המוט שלי היה נראה שזה מתאים לה, כל העניין הזה.

השיש הפריע לי להגיע לכל המקומות שחמדתי אותם. עצרתי לרגע ממעשיי. התנתקתי מגן העדן ששהיתי בו והתחלתי במלאכת קילוף הטייטס הרטוב מישבנה. לא הצלחתי לעצור מלנשק את הדבר הנפלא הזה. מה שעיכב מעט את תהליך הקילוף, שאיננו קל גם בימים כתיקונם. לאט לאט ובסיועה של הגברת הטייטס שיחרר את הרגל הראשונה ואז השנייה, ידיי שהתפנו מהמלאכה סיעו במלאכת האכילה של הישבן כשהן מפשקות את הישבנים ומאפשרות לי להגיע למחוזות שטרם זכיתי להגיע אליהם. היה נראה שהדבר מביך את בעלת הישבנים, אם כי לא, לא נעם לה. המאבק בין ה- לא נעים לבין הנעים כלכך ריגש אותי לשגעון. בסוף נעתרתי ונפרדתי לעת עתה מעבודת התיזה של הלשון שלי במעמקי ישבנה וטיפסתי שוב. חבקתי אותה מאחור וסובבתי את שנינו יחד כך שאני אשען על השיש והיא תשען עלי בגבה (בישבנה). עתה כל גופה היה חשוף לידי. יד אחת התמקמה לה בין רגליה והתחילה שם בחפינה שלא היתה מביישת את נשיא ארה״ב היוצא. היד השנייה ניסתה ליהנות מכל העולמות. מבקרת בבטן התחתונה, בחזה, בצוואר, בין שפתייה, מושכת ומענגת בשיער ראשה וחוזר חלילה.

הישבן שלה הלך ונצמד אליי בתנועות עיכוס אלוהיות, ושני זוגות שפתייה, מעל ומתחת, החלו להפשק. אצבע מלמעלה רפרפה על שפתיה, אוספת לחות ומשחקת בעוד בתחתית האצבעות עשו מלאכה דומה. בפיה אצבע מצאה את דרכה פנימה והיא אספה אותה עם לשון ויניקה ששלחה לי גלים ישר אל הביצים שלי. למטה אצבעותיי המשיכו לחפור וגילו את המערה החמה והלחה. שם אספתי רטיבות וגייסתי אותה לטובת חיכוך הדגדגן. הפיצוץ היה חזק ומהיר. בקושי הצלחתי להחזיק אותה בידיים שלי. הרגשתי את כל הגוף שלה מתכווץ ורועד. היא השמיעה קולות מתוקים מתוקים של גמירה, חזרה ורעדה בלי שליטה בעוד אני מנסה בכל כוחי להחזיק אותה בכוס ובבטן שלה. נותן לה לרעוד עוד ועוד. עד שהשיא שכך.

היא הסתובבה אליי, כרכה זרועתייה סביב צווארי ונישקה אותי בלהט, כשגופה נצמד לגופי. את מכנסי הדייגים שלי היא הסירה בזריזות וקילפה מעליי את החולצה הדביקה. עכשיו היינו צמודים גוף לגוף. בלי חוצץ והקור הרטוב החליף את מקומו לכבשן מיוזע.
"אני רוצה שתכנס אלי״" היא אמרה ואני הזדרזתי לקיים. הפניתי אותה כנגד השיש כך שהיא אוחזת בו וישבנה פונה אליי. בכשרון טבעי היא קישתה את גבה ופשקה את רגליה, מנגישה לי את הדרך פנימה. הרטבתי מעט ברוק את הכובע של הזין שלי והצמדתי אותו לשפתות הכוס שלה. התחלתי להתחכך שם והרגשתי איך השפתיים שלה נפתחות והכלי שלי נמרח במיצי התאווה שלה. אחרי מספר שיפשופים היא הזכירה לי שוב "תכנס כבר, אני רוצה שתמלא אותי". עלמה במצוקה מבקשת סיוע.

מיד כיוונתי את כיפת הזרג שלי לעבר הכניסה. הכנסתי לאט את הכיפה פנימה. היא מיד דחפה את אגנה לאחור בנסיון לבלוע אותו. אבל הייתי זריז ובתנועה משולבת של אחיזה במותניה ונסיגה מהירה של אגני נותרתי רק עם הכובע בתוכה. יללת זעם נשמעה. "תכניס אותו, אני צריכה אותו בפנים". זה לא שלא רציתי. כל כך רציתי. אבל דברים טובים קורים למי שמחכה. אז חיכיתי עוד קצת… עושה תנועות קטנות עם הזין בכניסה הקדושה שלה. סוחט עוד בקשות ותחינות… היא ניסתה את כל מילות הקסם שהיא הכירה. בלחש, ובצעקה רמה. ״תתקע אותו, דחוף אותו, תמלא אותי, תזיין אותי, תתקע אותי" כבר כמעט ונעתרתי, כשפתאום היא כנראה נזכרה, שהכח היה ונשאר תמיד, שלה.

היא השתלטה על הסערה שבה והחלה להניע את ישבנה בדרך סקסית בטירוף בעוד היא לוחשת לי "אתה רוצה להכנס הביתה מתוק? בוא, אני מחכה לך". הישבן הנאצל שלה רקד על קצה הזין שלי במעגלים ושמיניות והיא הרגישה שהשליטה נמצאת שוב אצלה. אחזתי היטב במותניה ונכנסתי לאט לאט פנימה, עמוק עמוק עד שנצמדתי עם אגני אל ישבנה. אחזתי במותניה והיא המשיכה לרקוד עם הישבן שלה על הזין שלי כשהיא שולטת במקצב, בעומק ובעוצמת היניקה. היא הניעה את אגנה, חוצבת רטטים של הנאה עמוקה מעמקי הכוס שלה. אני שיחררתי את המותנים והתחלתי ללטף ולשרוט במעלה גווה. מהעורף והשיער ועד לבסיס ישבנה. משחרר גלים של צמרמורת בכל גופה. הקשב שנוצר בה בזמן שחיכינו, עכשיו הפך לאוצר. היא חקרה והתענגה על התחושות בגוף שלה. חוגגת את הזרמים שנעים בה מלמעלה למטה ומבפנים החוצה.

לאט לאט הקשב חזר להיות קדחת של טירוף. הקצב עלה ואני חזרתי לאחוז במותניה כדי לא לעוף לאחור מחבטות ישבה באגני. נכנסנו למחול הסופי, בגניחות משותפות אני נע קדימה ואחורה נחבט בישבנה ויוצא. שנינו נוהמים וגונחים בקול. אבל כנראה שהמשחק המקדים לא אפשר לה לגמור. כמה שלא חפרנו שם ושנינו התחלנו להתעייף מהמרוץ. כדי לקבל גישה טובה יותר לדגדגן שלה סובבתי אותה מעט על הצד והרמתי רגל שלה באוויר. (באופן לא באמת מפתיע ישבן נהדר שכזה הוא פרי של אימוני יוגה מתמשכים, כפי שחשדתי). הצלחנו להניח את רגלה על כתפי כך שהיא בפישוק מדהים ולי יש נגישות נהדרת לאן שרק ארצה. כך, שבעוד היא אוחזת בשיש כדי לא ליפול, אני המשכתי להכנס ולצאת ושני אגודליי החלו לפשפש בה מלפנים ומאחור. מקדימה האגודל התיישב על הדגדגן שלה והחל בסיבובים בלחץ מתון . מאחור האגודל החל לטייל בין שולי הפות הרטובים שלה, דרך חיץ הנקבים ועד הכניסה הסודית. כנראה שעשיתי משהו טוב, כי הגניחות שלה העידו על שיא שמתקרב. היא החלה לגנוח ולרעוד, בונה בתוכה התפוצצות. שלוש…. שתייים….. אחת …. בום. שוב היא החלה בסדרה של התכווצויות וגניחות. הרגל אשר סחבה אותה עד כה התנתקה מהרצפה והיא נותרה תלויה עם רגל על כתפי וכוס פועם סביב הזין שלי. האגודלים שלי המשיכו לעבוד בקצב אחיד, מושכים את ההתכווצויות כמה שניתן.

עם תחילת הפיצוץ האגודל בישבנה חיפש ומצא את החור הפועם (והרטוב ממיצי כוס) של ישבנה. ועם כל שיחרור (בין התכווצות להתכווצות) נכנסתי קצת יותר פנימה. דוחף בעדינות. שמעתי אותה לוחשת (בין התכווצות להתכווצות) "מה אתה עושה? לא שם, לא שם…" אבל בחרתי להקשיב לגוף שלה במקום והמשכתי לזחול פנימה, בונה לה עוד שיא על גבי השיא שכבר היה שם. היא שאגה, היא התפתלה, היא רעדה… עד שנרגעה.

הנחתתי אותה בעדינות שוב לארץ. הוצאתי לאט לאט את אצבעותיי ממנה. (היא טמנה את ראשה בין ידיה, עסוקה בלהסדיר נשימה) ואז יצאתי לאט לאט ממנה והחזרתי את הרגל השנייה לאדמה. היא נשארה שעונה על השיש ואני נשכבתי עליה, מנשק את גבה ועורפה. מלטף בעדינות עד שגם תודעתה נחתה שוב לארץ. היא התרוממה והסתובבה אליי ושוב חיבקה אותי חזק. חיבקתי אותה ונותרנו כך זמן ארוך, פשוט נושמים אחת את השני בשקט.

נישקתי אותה בעדינות על השפתיים ושברתי את הקסם השקט, ״אני צריך לחזור הביתה לפני שישימו לב שנעלמתי״, אמרתי לה.
נשיקת פרידה על הבטן, על הכוס ושתי נשיקות אחרונות על כל אחד מפלחי ישבנה הנהדר.

ממש לפני שיצאתי והשארתי אותה להתמודד עם ניגוב המים היא נזכרה פתאום
"רגע, לא גמרת"
"בואי נשמור משהו לפעם הבאה" אמרתי לה.
החיוך שלה אמר שהיא תשמח לעוד סיבוב.

תודה לאלה.