נשק אותי,
נשק אותי חזק,
עם לשון חוקרת,
אבל את הלב תשאיר בחוץ.
גע בי,
אני רוצה שהאצבעות שלך
יחליקו על גופי,
אבל אל תמרח עלי רגש,
זה שורף.
תחליק עוד אצבעות,
תרגיש כמה אני נוטפת,
אבל אם ארגיש בהן את הלב שלך,
אבעט בו.
שבור את חומות הגוף,
תאגוף מימין, משמאל
אבל את הלב תסגור בכלוב
לא אוכל להכיל אותו,
הוא ירסק אותי.
הלב נבעט,
אך עודנו פועם,
מביא אותך בדיוק למקום הנכון.
למקום הבטוח.
למקום שבו הכל עוצר.
ומרוכז אך ורק במה שחשוב.
בך…
הלב פועם, הוא בידייך, אמצי אותו, זרקי אותו, הבחירה היא אך ורק בידייך…
מקסים, כתבת יפה🌺
תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר…
תודה חיים שלי
תודה גבי🌺
מקסים,
מאחל לך שתצליחי לסגור את הלב שלו בחוץ ולהנות המגע, מהאצבעות, השפתיים והלשון.
ארור הוא הלב הזה, ולפעמים השכל, שמצליחים להרוס לנו את התענוג חסר המצפון והרגש לפעמים….
מקסים.
מאחלת לך לגבור על הפחד מליבו ולו ללמוד לאהוב אותך.
תודה🌺