פשוט ליהנות מהדרך

אני יושבת ברכבת, בקרון האחרון בקומה השניה באמצע. זה מוצאי שבת והרכבת די ריקה.
בדיוק סיימתי לקרוא את אחד הסיפורים האירוטיים מהמחרמנים שקראתי, אני בדרך כלל משתדלת לקרוא אותם בבית כי אז אני יכולה לאונן אם אני רוצה ובנינו , אני בדרך כלל צריכה.

אבל הפעם קראתי ברכבת, טעות. אני כבר מרגישה את העקצוץ הזה שם למטה. אני נמתחת ואומרת לעצמי, נועה, תשתלטי על עצמך עוד לא הרבה זמן את בבית, אני מגרדת את הזרוע והיד שלי מתחככת בחזה שלי, אני קולטת שהפיטמות שלי עומדות ואני שוב מקללת את עצמי על זה שהכנסתי את עצמי לסיטואציה הזאת.

אני מסתכלת סביבי, הרבעיה שבה אני יושבת ריקה וברבעיה מעבר למעבר יש את החייל החתיך שעלה וחייך אלי בחיוך ממיס, אבל הוא ישן, קטע שחיילים תמיד ישנים. אני מתרוממת ומסתכלת ברחבי בקרון. בקצה האחורי יש איזה איש זקן עם הגב אלי ובקדמת הקרון יש איזה אימא עם ילד והילד ישן.

טוב, אני חושבת לעצמי, לא ממש פרטיות אבל זה מה יש. למזלי אני לובשת שמלת מעטפת ארוכה ככה שהגישה לא מסובכת. אני מורידה את התחתונים עד שהם מגיעים לאמצע הירך מניחה את התיק שלי כמעין קיר ביני לבין המעבר, מרימה את רגל שמאל על דופן הקרון ולאט לאט משחילה את יד ימין לכיוון הפות שלי. את יד שמאל אני מניחה על המחשוף שלי ומתחילה ללטף את הפיטמה הימנית מעל השימלה בתנועות מעגליות, יש לי מין קטע – ליטוף בפיטמה עוזר לי לגמור. אני חושבת על הסיפור שעכשיו קראתי, גם שם היה חייל, אני מציצה לכיוון היפיפה הנרדם שמעבר למעבר ומלהקת אותו בתפקיד החייל שבסיפור.

מתחילה לאט, עוצמת עיניים אבל לא לוקח הרבה זמן עד שאני ממש מרוגשת, החייל בדמיון דופק אותי חזק ומהר מאחורה, אני קרובה לשיא ופתאום אני שומעת לחישה.

״אפשר להיצטרף..?״
אני קופצת בבהלה, פוקחת את עיני ורואה שהחייל התעורר, עבר לשבת על המושב מימיני ועכשיו לוחש לי באוזן. הייתי המומה. לא יודעת מה לחשוב ובטח לא מה להגיד. גם לא הבנתי איך אפשר להצטרף לפעילות שעד עכשיו בטיפשותי חשבתי שאני עושה בפרטיות.

הוא נתן לי נשיקה קטנה על הכתף ליד הכתפיה ולחש ״יהיה נעים אני מבטיח״.
הוא שלף בעדינות את היד שלי והתחיל ללקק אותה, בלעתי את הרוק, לא בטוחה מה קורה פה, הוא הניח את היד שלי על הירך שלי.

עדיין קפואה הרגשתי את היד שלו משתחלת ואת המפרק של האגודל שלו מטייל הלוך ושוב לאורך השפתיים הנפוחות שלי, זה היה נעים. מאוד נעים. הייתי כבר קודם קרובה לגמור ועכשיו זה.. ״אפשר להיכנס?״ הוא לחש.

לא הצלחתי להוציא מילה אבל הנהנתי בבישנות, הוא דחף אצבע אחת ועם האגודל הוא איתר את הדגדגן והתחיל לעשות סיבובים מסביבו.
״את בטח בקושי מרגישה אותי, את כל כך רטובה״.
הוא דחף עוד אצבע והתחיל לפמפם אותי עם האצבעות שלו בקצב קבוע.

הייתי על הקצה, הוא ידע את העבודה, הוא שלח את יד שמאל שלו וחיבק אותי, התחיל ללטף לי בעדינות את הפיטמה של שד שמאל ואז לחש ״ראיתי שאת אוהבת ליטופים ואני מודה שהחזה שלך ראוי לליטוף״ וצבט את הפיטמה בעדינות. הבל הפה שלו מלטף לי את הצוואר. הוא דחף עוד אצבע ולחץ לי על הנקודה מאחורה. מילמלתי משהו ותוך כדי שאני נאנחת בהנאה הוא מחניק אותי בנשיקה. רעדתי, השתוללתי. ברקים. גמרתי. זה היה מדהים.

הוא מוציא את היד הרטובה שלו מתוכי ופותח את הרוכסן של המכנסיים שלו. אני מתחילה להתאפס על עצמי.. הוא מצפה שאחזיר לו טובה, אבל זה מוזר, האמת מגיע לו והוא כזה חתיך.. אבל אני לא יודעת מה לעשות עכשיו, אני לא סגורה מה קורה פה. הוא מצידו חובק את הזין הענק שלו ביד הרטובה ממיצי הכוס שלי ומתחיל לענג את עצמו. ואז הוא לוחש לי ״תנזפי בי״.

אין לי מושג מה לעשות עכשיו. מה הכוונה? מה קורה כאן?
״תגערי בי, בבקשה״ הוא מסתכל עלי במבט כחול, עמוק ומתחנן.

״אתה היית ילד רע״ אני לוחשת לו בחצי גערה חצי שאלה, לא בטוחה אם לזה הוא התכוון.
אבל הוא ממשיך לעשות ביד במרץ ומחייך אלי בהסכמה.

״אתה יודע בדיוק מה עשית, אני חושבת שמגיע לך עונש״.
עכשיו הוא כבר ממש מתנשף, הוא כבר לא מסתכל עליי הוא מרוכז במה שהוא עושה, הוא אחד מהבחורים הכי חתיכים שראיתי.

אני קולטת שהתחלתי ללטף את עצמי שוב שם למטה והיד השמאלית שלו שעדיין חיבקה אותי, נוגעת לא נוגעת בחזה שלי, כולי מרוגשת מהמחזה הנהדר שנגלה אליי.

״אתה היית ילד כל כך רע, חתיכת חרא קטן, אני כבר לא יודעת מה לעשות איתך, איך אפשר שתלמד. רק עונש, זאת הדרך היחידה״.

משהו ממה שאמרתי היה נכון הוא משפשף את הזין הענק שלו כל כך מהר ומתנשף בקול שפחדתי שהאנשים מהמושבים האחרים יבואו לבדוק מה קורה. אני קולטת שאני כל כך מגורה מזה שאני מאוננת לעצמי באותו הקצב בו הוא משפשף. 

״אולי העונש שלך יהיה שאני אפליק לך, אולי העונש שלך יהיה שאני לא ארשה לך לגמור״.
אני מתפוצצת למליון זיקוקים, הוא ממש כבר על הסף.

״מותר לי לגמור…?״ הוא שואל בקול מתחנן.
״כן, מותר״ אני לוחשת, ״אבל אצטרך עדיין לחשוב על עונש אחר״.

הוא גומר, מלכלך את התחתונים שלו וקצת מהמדים, נותן לי נשיקה קטנה שוב על הכתף, נשיקה מתנשפת. ולוחש ״תודה״.
הוא שולף מגבונים מהתיק שלו ומחייך אלי בחיוך מבוייש, ״תודה! ממש הייתי צריך את זה״.

אני רוצה להגיד לו שלו מגיעה התודה אבל האמת שעכשיו אחרי החוויה הזאת אני עדיין לא רוצה לסכם.
שנינו יושבים אחד ליד השני מתנשפים, מרוגשים, מחוייכים.

אני לוחשת לו. ״ומה עם העונש שלך?״ הוא קופא שניה, מסתכל עלי מבולבל .
״מגיע לך עונש ואתה צריך למלא אותו״, אני מורידה את התחתונים לגמרי ומפשקת את הרגליים לפישוק רחב.

הוא מחייך, מבין.

״את צודקת, מגיע לי עונש, אני אהיה ילד טוב עכשיו״.
הוא יורד מהכיסא ומזיז אותי בעדינות למושב שהוא ישב בו עד עכשיו, מחליק את האגן שלי קדימה עד שהכוס שלי על הדופן, כורע ברך ודוחף את הראש שלו בין היריכיים שלי. בהתחלה רק מלקק ומעביר את הלשון, אני רועדת. ונאנקת, הוא מתחיל לינוק מהדגדגן שלי ואז דוחף את הלשון, הוא מזיין אותי עם הלשון שלו וזה מדהים. אני תופסת לו את הראש עם יד ימין, דוחפת אותו פנימה ואני גומרת בפעם השלישית בנסיעת הרכבת הנהדרת הזאת.

הוא מרים את הראש ולוחש, ״ הייתי ילד טוב…?״