ביקור חולים

הגעתי לבית החולים לבקר ידידה ששכבה אחרי ניתוח קיסרי, בית חולים מודרני ומעוצב עם נוף לים. חניתי בחנית בית החולים, ניגשתי לכניסה, בעמדת הבדיקה הבטחונית עמדה מאבטחת שנראתה עייפה (כנראה כבר לקראת סוף המשמרת שלה), חייכתי אליה ואמרתי "בוקר טוב", היא חייכה בחזרה, נתתי לה כרטיס ביקור שלי ואמרתי לה "עיסוי ראשון חינם, עלי" ונכנסתי.

ניגשתי למכונת המשקאות בכניסה (אני חולה על השוקו של המכונות האלו), לקחתי כוס שוקו וניגשתי למעלית שלקחה אותי אל מרומי הקומה השביעית. נכנסתי למחלקה, חיפשתי במסך את מספר החדר בו שכבה וכשמצאתי, התחלתי ללכת לעברו. האחות בעמדת הקבלה הרימה אלי את מבטה, חייכתי אליה, היא היתה לבושה במדי אחיות בצבע תכלת ששני הכפתורים העליונים בחולצתה היו פתוחים, דבר שגרם למחשוף העמוק שבין שדיה להציץ אלי במלוא הדרו. האחות "נינה" לפי תג השם שלה, ראתה לאן מופנה מבטי, לא ניסתה אפילו לסגור כפתור אלא חייכה אלי בחזרה והייתי מוכן להשבע שהיה משהו מזמין בחיוך שלה.

הגעתי לחדר של ידידתי, בחדר היו 3 מיטות וביניהן שידות עמוסות בפרחים. שלוש נשים היו בחדר, שלושתן לאחר ניתוח קיסרי. זאת שהיתה במיטה ליד הדלת נמנמה או ישנה, זו ששכבה במיטה האמצעית היתה שקועה בתוכנית טלויזיה ולא שמה לב כי החלוק שלה פתוח וכי רגליה ומפשעתה חשופים לעיני כל. ידידתי שכבה במיטה שליד החלון, היא נראתה מנומנמת, התקרבתי אליה ונשקתי למצחה, היא פקחה את עיניה ואמרה "אריק, איזה כייף שבאת, התגעגעתי נורא".
אמרתי שגם אני התגעגעתי, הנחתי את השוקולד שהבאתי ליד מיטתה ולחשתי לה באוזן להגיד לשכנתה לסגור את החלוק. דינה אמרה לשכנתה באלגנטיות שכדאי לה להתכסות ואז השכנה ראתה לבד שהיא חשופה וכיסתה את מערומיה.

אמרתי לדינה (זה שמה של ידידתי) שהיא נראית נפלא, בפעם האחרונה בה ראיתי אותה זה היה ממש בתחילת ההריון, כשנפגשנו בכנס מטפלים בדרום ועכשיו, לאחר הלידה היא נראתה נפלא, לחייה התמלאו, שדיה התמלאו והחיוך לא מש משפתיה.

דיברנו על דא ועל הא על כל מיני מכרים וקולגות משותפים, סיפרתי לה חוויות מהטיול הלימודי האחרון שלי, חודשיים שלמים בתאילנד בלימוד עמוק של שיטת עיסוי מיוחדת. והיא סיפרה לי שהמשיכה לטפל באנשים עד שבועיים לפני הלידה שאז החליטה לקחת הפסקה. דינה סיפר לי שבעלה נמצא בחו"ל בענייני עבודתו כבר כמעט חודשיים והיא נשארה כמעט לגמרי לבדה בארץ ורק ענבל, ידידה משותפת שלנו עזרה לה בזמן האחרון עם הבטן הגדולה.

הריח שהיה בחדר, ריח החלב הטרי לאחר לידה, היה מאוד נעים ובלי שהרגשתי הוא פעפע לתוכי וחידד את חרמנותי שגבוהה גם כך בדרך כלל. לאחר כחצי שעה, כשרציתי ללכת, באתי לנשק לדינה בלחייה לשלום אך היא הסיתה במפתיעה את ראשה ונישקה אותי נשיקה עמוקה, חושנית ארוכה מלאת תשוקה. הופתעתי, לא ציפיתי לנשיקה הזו אבל שיתפתי פעולה, אני אוהב להתנשק. הזין שלי שכבר היה מגורה מהריח התחיל להזדקר לו בתוך מכנסיי הרחבים (איזה מזל שלבשתי אותם ולא איזה ג'ינס צמוד), נפרדנו מהנשיקה, דינה הסתכלה עלי במבט ספק מחורמן, ספק מתנצל ואמרה "אורי לא בארץ, אתה מבין, כבר חודשיים לא התנשקתי",

חייכתי בהבנה והזדקפתי, חיכיתי שהזקפה תדעך במקצת לפני שאצא מהחדר, אמרתי לה שאם תרצה טיפול כשתחזור הביתה, היא מוזמנת להתקשר אלי והיא אמרה שבטוח תשתמש בהצעתי.

נפרדתי ממנה ויצאתי למסדרון המחלקה. נינה האחות עמדה שם במסדרון, עכשיו כשעמדה, ראיתי שגם שני הכפתורים התחתונים במדיה פתוחים ונדמה לי שפתחה עוד כפתור בחלק העליון. שדיה המלאים העטופים בחזיית פוש-אפ, היו לחוצים אל הבד התכלכל והעמק הנעלם שבין שדיה היה גלוי לעיני. שלפתי כרטיס ביקור מכיס מכנסי, הושטתי אותו לעברה וברגע של שובבות, הנחתי אותו בחריץ שבין שדיה, ״טיפול ראשון חינם״, לחשתי לה באוזן כשעברתי לידה ויצאתי מהמחלקה, משאיר אותה המומה. נינה פנתה לאחור, אחזה בידי ועצרה אותי, "ככה? בלי נשיקה? ראיתי שאתה מנשק טוב" אמרה לי ומשכה אותי לחדר האחיות שמאחורי הדלפק בכניסה למחלקה. כשנכנסו לחדר, סגרה את הדלת מאחוריה, נצמדה אלי, הביאה את פיה לשלי ונצמדה אלי בנשיקה חושנית, שפתיה הבשרניות היו חמות ורכות, לשונה הארוכה חדרה לתוך פי, חוקרת את נבכי הפה שלי וגם לשוני חקרה את פיה באותו הזמן. שדיה הגדולים היו צמודים לחזה שלי והרגשתי את פטמותיה הזקורות נוגעות בי דרך החזיה ודרך בד המדים. שלחתי את ידי ופתחתי את שאר כפתורי החלוק התכלכל שלה, מגלה שמתחתיו היתה לבושה רק בתחתוני חוטיני סקסיים ובחזיה, שניהם בצבע לבן.

נינה הורידה את חולצת הטריקו שלי מעלי וחשפה את החזה השעיר שלי, פתחתי את סוגרי החזיה שלה והשדיים המלאים נגלו אלי במלוא הדרם. גדולים ומלאים, נכון שכבר לא עומדים כמו שהיו בודאי לפני כמה שנים אבל עדיין יפים מאוד. נצמדנו שוב, גוף לגוף, פה לפה. נינה פתחה את קשר המכנסיים שלי הפשילה אותם יחד עם התחתונים שלי ושחררה מכלאו את הזין שלי. היא התכופפה וירדה על ברכיה, לקחה אותו בפיה והחלה מוצצת אותו לכל אורכו, הזין התקשה והזדקר בתוך פיה במלוא תפארתו, בלי להשוויץ, אין הרבה נשים שהצליחו לבלוע אותו ונינה היתה אחת מהן. היא מצצה אותו לכל אורכו, פינקה בלשונה את שק האשכים הכבד ואת ראש הזין, מצצה וינקה אותו מוציאה ומכניסה אותו בין שפתיה. אחר כך קמה, הושיבה אותי על המיטה שהיתה בחדר, הורידה את תחתוניה ובאה והתיישבה עליו כשפניה אלי, נינה החלה עולה ויורדת על הזין הקשה שלי, בהתחלה לאט, אחר כך מהר יותר ועמוק יותר, נינה החלה לגנוח בתשוקה גוברת והולכת, תנועותיה נעשו מהירות יותר וכך גם קצב גניחותיה עד שלבסוף, נעצה את עצמה על הזין, עמוק ככל שיכלה, הרגשתי איך הכוס שלה מתכווץ בעוצמה על זקפתי ומיד לאחר מכן, רפיון מלווה בזרם נעים של נוזלי תאוותה. נינה נשארה יושבת על הזין שלי ולאחר כדקה מנוחה, קמה, הסתובבה והתיישבה עליו שוב, הפעם בגבה אלי, שוב החלה עולה ויורדת עליו, היות והיתה מאוד חרמנית לאחר כשתי דקות הרגשתי שוב את רעידות רגליה והיא גמרה שוב בישיבה על הזין שלי שעדיין עמד זקור. נינה קמה מעלי ושאלה "איך בא לך?" עניתי לה "תתכופפי", נינה התכופפה קדימה, חושפת לפני את החור הטוב שלה, ראיתי שגם החור האחורי שלה פתוח אז קירבתי את הזין שלי אליו, הצמדתי את ראשו אל החור האחורי שלה ושאלתי "אפשר?" נינה לא ענתה רק נצמדה אלי עוד יותר, עוזרת לי להחדיר את הזין הזקור והקשה שלי לתוכה, לאט לאט הראש נכנס, לאחר מכן הדרך היתה קלה יותר.

החור היה צפוף וצר יותר מהקדמי אבל הזין שלי שהיה רטוב ממיצי תאוותה, נכנס ללא קושי. כשהיה כולו בפנים אחזתי את מותניה בידי והתחלתי לחפור בתוכה, החוצה ופנימה, מחדיר את זכרותי לתור החור שבין ישבניה החדר והוצא. הגירוי היה עצום ולאחר כמה חדירות הרגשתי איך הזין שלי מתנפח עוד, הנוזלים עולים משק האשכים לכל אורכו ומתפרצים בזרמה חזקה הישר לתוך מעמקי ישבניה של נינה. הוצאתי אותו מתוכה וקמתי על רגלי. נינה הביאה לי מגבון וניקתה אותי ואותה, התלבשנו, "אתה לא זוכר אותי?" שאלה.
"האמת שלא כל כך" עניתי.
"הייתי חיילת שלך לפני 20 שנים בערך" אמרה והוסיפה "רציתי להתחיל איתך אז אבל אתה לא הסכמת" המשיכה, עכשיו נזכרתי בה, בחיילת הקטנה, הבובתית "אבל היית מאוד קטנה אז" אמרתי "לא היו לך כאלו פרופורציות".
"נכון אמרה נינה, החזה שלי גדל עם הלידות".
התחבקנו, "למה לא הסכמת אז לחיזורי?" שאלה.
״כי הייתי המפקד שלך" עניתי "וזה לא היה הולם".
"אבל בא לך עלי אז?" שאלה.
"מאוד" עניתי, אבל התאפקתי".

יצאתי מבית החולים, השומרת כבר התחלפה בשומר, אמרתי לו "יום נפלא שיהיה לך" והמשכתי לדרכי. בדרך למכונית ראיתי שיש לי הודעה חדשה, הסתכלתי וראיתי שההודעה היא מהשומרת בבית החולים, היא שאלה מתי אפשר לבוא לטיפול, שלחתי לה הודעה בחזרה שתתקשר אלי ונקבע.

נכנסתי למכונית ונסעתי הביתה.