יום חמישי, שמונה בערב, מיכל עומדת במטבח, רכונה על הסירים, מכינה תבשילים לשבת, הילדים באים, צריך להספיק להכין את כל התבשילים האהובים עליהם, היום תסיים עם הבישולים ומחר נקיונות.
כבר חמש שנים שהיא לבד, מאז שיוסי נפטר בפתאומיות מדום לב, עדיין לא התגברה, ניסתה לצאת קצת, לנסות להכיר (בלחץ הילדים) אבל לא פגשה מישהו שישווה לו. מיכל כבר התרגלה לחיות לבד, נפגשת עם חברות פעמיים בשבוע, גם החברות לוחצות עליה למצוא מישהו, אחת מהן אפילו ניסתה לרמוז על למצוא מישהי, התכוונה לחיי אישות אך הסוותה כ"דיירת".
מתוך הרגל, מיכל עמדה במטבח הגדול שלה לבושה רק בסינר החדש שקנתה, בלי בגדים מתחת, כבר עשתה כביסה ושמה במייבש ולא רצתה לעשות עוד כביסה לפני השבת. תוך כדי הבישולים, מיכל מתחילה להרגיש איך חום גופה עולה ולא בגלל החום שפלטו הסירים, "בישול תמיד גורם לי לריגוש, היא אומרת לעצמה, ועוד בחצי עירום…", הריגוש גובר, מיכל שולחת את ידה השמאלית אל מתחת לסינר כאילו בהיסח הדעת ומלטפת את שדה הענק בעוד ידה הימנית בוחשת בסירים.
כל כך כייף שאפשר לעשות בבית מה שרוצים בלי להתחשב בדעות של אחרים. השד גדול וכבד, הפטמה רגישה מאוד ומזדקרת מיד למגע ידה,
הפטמה מתקשה ונהיית רגישה מאוד למגע, עומדת זקופה כקוראת למישהו לבוא ולינוק ממנה. פעם כשהיתה צעירה, כשרק נולדה תרצה בתה הבכורה, היתה להם שכנה שגם היא ילדה אך לא היה לה חלב ומיכל התנדבה להיניק גם את התינוק של השכנה, היא נזכרת איך שני התינוקות היו צמודים לשני שדיה העצומים שהיו גדולים עוד יותר כשהיו מלאים בחלב, אחד בכל צד, ככה במשך כמה חודשים.
היא גם נזכרת שהיתה מאוד מרוגשת לאחר כל הנקה. כשהיתה מסיימת להניק היתה כל כך רטובה למטה שנאלצה תמיד ללכת למקלחת,
לספק את עצמה בידה ואחר כך להתקלח. כשהרגישה שהריגוש כבר גדול מנשוא הרימה את השד למעלה ונישקה את קצה פטמתה, "איזה מזל ששדיי כאלו גדולים שאני יכולה להרגיע אותם בעצמי" חשבה לעצמה.
אחר כך, הוציאה את היד, בדקה את מצב הבשר בתנור והחליפה ידיים, מלטפת את השד הימני בידה הימנית, מעסה בעדינות את הפטמה בעוד היד השמאלית בוחשת בסירים. ריחות הבישול התעצמו והתערבבו, מיכל הרגישה איך חום גופה עולה עוד יותר וניגשה להפעיל את המאוורר כי מיזוג האוויר התקלקל. חשבה להקל מעט על החום לפחות עד שתסיים את הבישולים ותוכל לספק את עצמה במקלחת אבל הגוף בשלו, בוער על אש קטנה ולא מפסיק לבעבע.
לאט לאט החלה ידה לרדת במורד בטנה הגדולה, מלטפת את הבטן שבתוכה צמחו כל חמשת ילדיה, מגששת את דרכה, בודקת על הדרך שאין גושים חריגים כלשהם ומתקדמת באיטיות אך בנחישות מטה מטה לעבר העמק הנעלם שבין רגליה העבות.
העמק אותו ראו רק שני אנשים מאז שבגרה, היא עצמה ויוסי בעלה ז"ל.
כשהיד הגיעה למטה החריץ כבר היה רטוב לגמרי, היא הבינה שהגוף לא יחכה עד שהאוכל יהיה מוכן, הנמיכה את האש ונתנה לידה לחדור אל בין השפתיים העבות הבשרניות של ערוותה. ידה גיששה את דרכה בין השערות אותן לא גילחה כבר זמן מה. מאז שיוסי נפטר כבר לא היה בשביל מי, מפלסת את דרכה לכיוון דגדגנה שכבר היה נפוח מתשוקה.
ידה נגעה בדגדגן הנפוח, אנחה רמה נפלטה מפיה, האנחה היתה כל כך חזקה שהיא הבהילה אפילו את עצמה. היא הניחה לידה לשוטט אנה ואנה לאורכו של החריץ, נכנסת עמוק יותר ויותר וגם הרטיבות גדלה.
לפתע נשמעה דפיקה בדלת, היא אמרה "רק רגע" וניגשה לפתוח כמו מתוך חלום, שוכחת במה היא לבושה.
מיכל פתחה את הדלת כשידה הימנית עדיין בתוך החריץ הרטוב. בפתח עמד בחור צעיר ואמר, "שלום אני הטכנאי של המזגן" (שכחה שהוא אמור היה לבוא), בולע אותה בעיניו. מיכל שמה לב שהוא מסתכל עליה במבט רעב ורק אז נזכרה איפה נמצאת ידה ושהיא בעצם ללא בגדים.
היא מיהרה להתנצל ורצתה ללכת לחדרה להתלבש, (איזו בושה חשבה לעצמה, הוא ראה אותי נוגעת בעצמי), הטכנאי אחז בידה, משך אותה והצמיד אותה אליו בחיבוק עז, שדיה נמעכו אל חזהו השרירי, מיכל הרגישה איך היא נמסה בתוך ידיו.
"כמה זמן שלא חיבק אותי גבר" חשבה לעצמה, ידו נשלחה לעבר ישבניה, מועך אותם, מצמיד אותה אליו בחוזקה, פיו נצמד אליה בנשיקה, פיה נפתח אליו, נוזלים התערבבו, לשונות חקרו זו את זו, מיכל הרגישה איך הוא משחרר את קשר הסינר ומוריד אותו ממנה.
הבחור התרחק קצת והסתכל על גופה העירום, רואה את שדיה העצומים עם הפטמות הזקורות ואת בטנה הגדולה.
הוא החל מלטף את שדיה הענקיים, פטמותיה הזקורות שכבר כאבו מרוב תשוקה. עיניה השחורות ברקו הוא החל לינוק את פטמותיה, פעם את זו ופעם את השניה. מיכל הרגישה רטיבות חמימה על פטמותיה בזמן שינק אותן, הרטיבות בחריץ שלה גברה וכששלח את ידו לעבר מבושיה,
מחדיר את אצבעו את בין השפתיים העבות, מפשק אותן ונוגע בדגדגנה הנפוח, הרגישה איך כוחותיה נגמרים, הדופק נעשה מהיר יותר ויותר ואז לא יכלה לשאת יותר את הגירוי וגמרה, בתוך שניות, בפעם הראשונה מזה שש שנים.
ההרגשה היתה נפלאה, הוא המשיך ללטף את השפתיים התחתונות שלה והיא גמרה בתוך דקות ספורות ושוב ושוב.
אחרי 5 גמירות לא יכלה יותר, אמרה "די, אין לי כוח", הבחור הוציא את ידו הספוגה במיציה מתוך החריץ שלה.
מיכל הרגישה שהיא פשוט חייבת והתכופפה, ירדה על ברכיה, פתחה את מכנסיו, והוציאה מתוכו את איברו, "או שכבר עבר באמת המון זמן מהפעם האחרונה שראיתי זין, או שיש לבחור משהו גדול במיוחד" חשבה לעצמה והכניסה את קצהו של האיבר הגדול והזקור לפיה.
היא ליקקה את הראש הגדול של הזין הענק של הטכנאי, אחר כך פתחה את פיה הכי הרבה שיכלה והחלה בולעת אותו לתוכה, לאט לאט, סנטימטר אחרי סנטימטר. כשהרגישה שיור לא ייכנס, החלה יונקת אותו כך ומלקקת אותו לכל אורכו. מיכל מצצה את האיבר הזקור במשך כמה דקות עד שהרגישה את קצב נשימותיו של הבחור מתגבר, הזין התקשה יותר ויותר בתוך פיה עד שלבסוף נפלט זרם חם מתוכו לתוך פיה וירד במורד גרונה.
מיכל המשיכה למצוץ את הזין הגדול עד הטיפה האחרונה ועד שהזיין נהייה רך. אחר כך קמה, מלמלה סליחה ורצה לחדרה להתלבש.
עד שחזרה, הטכנאי הספיק כבר להתלבש בחזרה, לפרק ולנקות את הפילטרים ולהרכיב אותם בחזרה.
הוא אמר "זהו, ניקיתי את הפילטרים והצנרת, עכשיו את תרגישי יותר טוב", חייך אליה, קרץ והלך לדרכו.
מיכל סיימה את הבישולים וכיבתה את האש, התיישבה בסלון וחשבה "זה באמת קרה עכשיו או שאני עד כדי כך חרמנית?"
בישולים
א
א
א
21 ביולי, 2013
מאת צפוני
סיפורים נוספים מאת צפוני:
משפחה שכזו – חלק במשפחה שכזו – חלק אבמכון הכושר – חלק גבמכון הכושר – חלק בבמכון הכושר – חלק א