יצרים

אי אפשר לקרוא למה שיש ביניהם אהבה. 

סיפורם החל ביום אביבי של אמצע אפריל. היא ישבה בתחנת האוטובוס, שקועה בפלאפון שלה. השמלה שלה הייתה קצרה מדי, המחשוף עמוק מדי. עמד לו. חזק. רק מהצצה חטופה בה. 

הוא החליט להתיישב במושב רחוק ממנה, רק כדי להסתיר את זקפתו הלוחצת. מדי פעם הוא הגניב לעברה מבטים חשאיים, לא עומד בפיתוי. שיערה היה ארגמני לוהט, צבוע ללא צל של ספק, שפתיה נפוחות אך מפוסלות – כמו מתחננות שיטרפו אותן. הם היו היחידים שם, בתחנה. ״אתה מתכוון להמשיך ללטוש מבטים או שתגדל ביצים ותיקח ממני את המספר?״ היא לא הסיטה את מבטה מהפלאפון לרגע, קולה היה מתגרה וחסר סבלנות בו זמנית. הוא היה בשוק מוחלט. 

-״תרשמי את שלי…״ הצליח למלמל כשיצא מההלם. הם החליפו מספרים ממש לפני שהאוטובוס שלה הגיע. היא שלחה לעברו קריצה משועשעת ועלתה עליו מבלי להוסיף מילה. 

״ערה?״ הוא שלח לה הודעה בחצות.
-״כן. אתה נראה אפילו יותר טוב ממה שזכרתי…״ ענתה לאחר דקות בודדות.
״גם לך לא חסר בכלל ;)״
-״אפשר לוותר על זיוני השכל?״
״למה ככה?״
-״אני מחפשת להזדיין. והרבה. אם אתה בקטע אז סבבה אם לא, גם סבבה, רק אל תבזבז לי את הזמן.״
״קשוחה. אהבתי!״
-״כמו הזין שלך עכשיו?״ 

״…״ 

-״אני אקח את זה ככן.״
״מתי אני רואה אותך?״
-״עכשיו״. 

הוא לא בזבז זמן – נכנס למקלחת זריזה, גילח למטה הכל, התבשם ויצא לדירתה. לא היה לו סקס כבר כמה שבועות טובים. הוא קיווה שהוא יצליח להחזיק מעמד יותר מכמה דקות ספורות. רק המחשבה על החזה הגדול שלה מיטלטל מעליו גרמה לו לבלוע רוק. הוא קיווה שהיא זיון טוב, לפי הניסיון שלו בחורות שנראו כמוה לא השתדלו יותר מדי במיטה כך שהציפיות שלו לא היו בשמיים, אבל כרגע הוא רק רצה חור לקבור בו את עמוק את הזין שלו, אפילו לא באמת עניין אותו איך היא נראית. 

הוא חייך להשתקפותו במראה חיוך שבע רצון להכעיס. סוף כל סוף יהיה לו סקס! 

השכונה בה התגוררה הייתה בחלק הפחות טוב של העיר. הבתים היו ישנים ורעועים, המדשאות ידעו ימים טובים יותר ובסמטאות לרוב הסתובבו מסוממים מוזנחים שחיפשו ממי להתארגן. אולי היא זונה. זה לגמרי מסתדר. הרהר לעצמו כשעלה במדרגות הבניין ובחן בגועל את המקקים שהתרוצצו שם באין מפריע. ייתכן שהיא תבקש ממנו תשלום?? הוא לא היה מוכן לסיטואציה הזו כלל, למעשה, הוא השאיר את ארנקו בבית. דיה לצרה בשעתה, הרגיע את עצמו ודפק על דלת דירתה. 

לאחר שלוש נקישות היא פתחה את הדלת. עיניו זללו אותה במבטן באיטיות, היא לבשה שמלת מיני אדומה כשיערה ונעלה נעלי עקב שחורות גבוהות, שדיה איימו להתפקע מתוך מחשופה הנדיב, היא נראתה כמו החטא בהתגלמותו.
״שלום גם לך״ פלטה, מגחכת כשלא פצה פה בהתחלה ופשוט עמד שם כמו גולם. 

-״היי.״ עיניו לא משו מגופה לרגע. 

״היכנס.״ פקדה, ״או שאתה מעדיף להמשיך לעמוד שם ולרייר..?״ הוא התעלם מהעקיצה ונכנס לדירתה הצנועה. היא סימנה לו להתיישב על הכורסה בזמן שהיא פתחה להם שני בקבוקי הייניקן. היא התיישבה בניחותא מולו והושיטה לו את הבירה. היא חייכה אליו חיוך חצוף ופישקה את רגליה. פאק. פאק. פאק. היא לא לבשה תחתונים. 

הוא ממש יכל להרגיש את זרימת הדם מתגברת בורידים של הזין שלו שהתקשה במכנסיו תוך שניות. היא נראתה מרוצה. ״מה אתה מתכוון לעשות?״ הוא בלע חזק. -״לקרוע לך ת׳כוס.״ לא היה מקום לגינוני נימוסים בסיטואציה ההיא. מבטה האפיל למשמע מילותיו. ״אני לא יכולה לחכות…״ היא נשכה את שפתה התחתונה האדומה והעסיסית כל כך וזה היה מה שגרם לו להישבר סופית. הוא התרומם מהכורסה והקים אותה בגסות ממקום מושבה, חופן את שדיה בחזקה. היא ייבבה. 

הוא היה להוט וחסר סבלנות כנער בגיל הטיפש-עשרה. שפתיו התרסקו על שפתיה בזמן שהרים אותה בקלות והיא כרכה את רגליה סביב מותניו, מתחככת באיברו הקשה. הוא מצץ את שפתה התחתונה בתאוותנות שלא ידעה שובע. לשונותיהם הסתחררו יחד במן ריקוד כאוטי תוך כדי שהוא קורע את שמלתה החושפנית מגופה מלא הקימורים. הוא נכנס לחדר השינה והטיל אותה על המיטה בכח, פישק את שפתיי איברה ודחף פנימה אצבע אחת. היא גנחה היישר לתוך פיו כשאצבעו מצאה אותה נוטפת ומוכנה לקראתו.״כן!״ קראה בקולניות כשהוא התחיל להכנס לקצב מהיר יותר. הוא הכניס והוציא את אצבעו, לאט לאט צובר תאוצה. היא החלה מתפתלת מתחתיו, מתחננת לעוד. ״תזיין אותי כבר!״ דרשה כשהכניס אצבע נוספת ועם היד השניה גירה את הדגדגן שלה בתנועות סיבוביות מענות. 

״עוד לא… זונה קטנה.״ עפעפיה היו כבדים על עיניה, היא הייתה ממש קרובה לשיא כשהוא עצר לפתע, הוציא את אצבעותיו הרטובות ודחף אותן עמוק לגרונה. היא מצצה חזק. הזין שלו היה על סף התפוצצות במכנסי הג׳ינס שלו. -״בואי כלבה, תמצצי לי קצת…״ הוא פתח את כפתור מכנסיו, הפשיל אותם והוריד את הבוקסר הצמוד שלו. הזין שלו הזדקר כמו תורן, מלא בורידים בולטים. עיניה החמדניות התעגלו כשהיא קלטה כמה הוא גדול ועבה. 

היא כמו שכחה לגמרי מערפול החושים בו הייתה שרויה ממש שניות ספורות קודם לכן והחלה ממששת את איברו. הוא הוריד ממנו את ידיה ומשך אותה מעלה חזק משיערה האדמוני. -״אמרתי לך למצוץ, נכון?״ נהם. היא פלטה יללת כאב. באיזה שלב התחלפו התפקידים? תהה. בבת אחת הוא דחף את מלוא אורך איברו לפיה הנפוח והדואב מנשיקותיו. פאק, כן… זה הרגיש כל כך טוב. לשונה הקטנה חגה במעגלים סביב הזין האימתני שלו. הוא הרגיש אותו ממש מגיע עד הגרון שלה, כמעט חונק אותה בגודלו. היא השתנקה כמה פעמים, רפלקס ההקאה שלה נכנס לפעולה, אך זה לא עניין אותו כהוא זה, הוא המשיך לזיין את הפה שלה בתנועות אגן קצרות ומהירות עד כדי טירוף. 

הוא היה כל כך קרוב לגמור. הפה הקטן שלה היה חם ומיומן סביב הזין שלו. לא עברה דקה והוא הרגיש אותו ממלא את פיה בזרם זרע סמיך. והיא בלעה הכל. הוא לבש את הבוקסר וחיפש אחר מכנסיו. ״מה אתה חושב שאתה עושה?״ קולה היה מלא בעצבים ואי אמון. -״כמו מה זה נראה?״ השיב כלאחר יד. ״אתה לא הולך לפני שאני מקבלת את הזין שלך.״ היא התרוממה מהמיטה ונשמעה חצי פגועה וחצי רותחת מיחסו האדיש הפתאומי. הוא רק חייך, חיוך שהעלה את חמת זעמה אפילו יותר. -״אבל כבר קיבלת אותו בפה הזנותי שלך… לא הספיק לך?״ ״הפה שלך אימא שלך זנותי, בן זונה מזדיין בתחת!״ צעקה והטיחה בפניו את מכנסי הג׳ינס שחיפש. ״עוף לי מהבית!!״ הוא לא בזבז זמן, לבש את מכנסיו, לקח את המפתחות מהשולחן ויצא מדירתה בשתיקה. 

לאחר שבוע היא קיבלה ממנו הודעה בשעת לילה מאוחרת. 

״ערה?״
-״לך תזדיין.״
״איתך?״
-״הפסדת את הצ׳אנס שלך איתי טמבל. גזגז לי מהמסך.״
״את יודעת שאת רוצה אותו עמוק בכוס החם והרוטט שלך.״ התעלם מדבריה לחלוטין.
-״ממש לא. אפילו אם היה זה הזין האחרון עליי אדמות…״ שלחה והתנתקה מהווטצאפ. 

הוא לא התעקש, זה לא היה הסטייל שלו. אומנם נשים לא בדיוק צבאו על דלתו, אבל עדיין, הוא לא ישפיל את עצמו בשביל כוס. ובטח לא שלה. עוד שבוע נקף והוא ניסה את מזלו בשנית. הוא שלח לה תמונה של האיבר העומד שלו, בלי כל הקדמה מיותרת. היא ראתה את ההודעה ולא הגיבה. זונה מחורבנת. הוא הביא ביד כמה פעמים על התמונה שלה בווטצאפ וגמר חזק כל כך, כל פעם מחדש. בדרך כלל דאקפייס לא עשה לו את זה אבל המקרה שלה היה יוצא דופן. עברו כמעט שעתיים תמימות כשהפלאפון שלו צלצל. הייתה זו הודעה ממנה. היא שלחה לו תמונה של הכוס הורוד המגולח שלה. הוא נראה כל כך מעורר תיאבון. ״שינית את דעתך אני מבין…״ כתב לה בזחיחות. הוא ידע שהיא רוצה אותו. 

-״בכלל לא. רק רציתי להזכיר לך מה אתה מפסיד.״
״זונה מלוכלכת.״
-״כמו שאתה אוהב אותי בייבי.״ 

הוא החליט לשכוח ממנה. למרות שהחוצפה שלה לגמרי עשתה לו את זה. היא הייתה רק סתם עוד כוס. זה לא כאילו הייתה לה חשיבות כלשהי בעיניו. 

שנה וקצת חלפו להן. הוא הזדיין במהלכן כל שבוע עם מישהי אחרת בזכות פלאי הטכנולוגיה – או במילים אחרות – טינדר. הוא בירך את הרגע בו המחשבה להוריד אותה צצה בראשו. באותו יום בשלהי הסתיו הוא בדיוק היה עסוק בדפדוף בין התמונות השונות באפליקציה כשקלט אותה ישובה על כיסא במרחק מה ממנו בדואר. היא לבשה שמלה ורודה ארוכה עם מחשוף שטני. לא מפתיע. היא שוחחה עם הגבר שהיה ישוב לצידה בנינוחות. מדי פעם היא נגעה בירכו באגביות ולא הפסיקה לצחוק מדבריו. הוא זע במקומו באי נוחות. מה לעזאזל?! הוא ממש הרגיש את צביטת הקנאה בשיפולי בטנו. הוא רצה להיות זה שהיא נוגעת בו! הוא רצה להצחיק אותה! מאיפה החרא הזה בא בשם אלוהים?! פתאום היא הפנתה את מבטה ועיניה ננעלו על שלו. לא לקח לה הרבה זמן להיזכר מהיכן הוא מוכר לה. בהחלט ניתן להגיד שהיא יצאה מאיזון. השלווה שלה נפגמה. 

״התגעגעת?״ הוא הקליד ושלח לה את ההודעה למספרה הישן שעדיין היה שמור בזיכרון של הפלאפון שלו, במהירות, לפני שיתחרט. הוא ראה אותה מקלידה בתגובה.ארבע מילים. 

-״בבקשה אל תהרוס לי.״
״יש מה להרוס?״
-״זו רק ההתחלה… אבל לגמרי יש פוטנציאל.״
״והוא מודע לזה שאת זונה מזוינת?״ 

הוא ראה את פניה מאדימות אפילו ממרחק. הבחור בדיוק קם לתורו בדלפק ולא שם לב לדרמה המתחוללת. -״אמרתי – אל תהרוס לי! לא הייתי ממליצה לך להתעסק איתי…״ 

״חחח את מאיימת עליי? באמת?״
״לא מאיימת. מייעצת. זה הכל.״
״ומה אם אני אחליט להתעסק איתך?״

״באמת שלא כדאי לך לגלות…״ היא כיבתה את המסך והכניסה את הפלאפון לתיקה כשחבר שלה חזר מהדלפק עם חבילה בינונית בידו. היא קמה ברגע שהגיע ומחתה כל זכר לדאגה מפניה. כנראה שהוא באמת היה משמעותי בשבילה. ״745.״ המספר שלו. שיט. איזה תזמון גרוע. הוא קם בחוסר רצון וראה את גופה מתקשח כשראתה אותו נע לכיוונם. היא זירזה אותו במסדרון הארוך בכיוון הנגדי עד שיצאו מבניין הדואר. זין על המספר. זין על הכל. חיים רק פעם אחת! הוא הגדיל את צעדיו כדי להדביק אותם. 

מדי פעם הוא ראה אותה שולחת מבטים חטופים לאחור ונלחצת יותר ויותר מהתמעטות המרחק ביניהם. היא לחשה דבר מה באוזנו של חברה, קמט עמוק נחרט במצחה. מעולם הוא לא ראה מישהי עצובה ומלאת חרטה כל כך. האם הוא באמת רוצה להיות השמוק שהורס לה את מערכת היחסים? לא. לעזאזל, לא. הוא נעצר באחת. לפתע, החבר שלה הסתובב ובחן אותו בחטף בעיניים סקרניות. הוא אמר לה כמה מילים שקטות שלא הצליח לשמוע והחל מתקדם בלעדיה, מניד בראשו. 

דמעה שמנה זלגה במורד לחייה. ״אני מקווה שאתה מרוצה.״ פלטה לעברו בקול לאחר שהבחור שלה התרחק מספיק. היא נראתה כל כך שברירית וכאובה באותו רגע. זה לא הגיע לה. הוא לא הגיע לה. רגש עמוק של בושה צף ועלה בו. -״אני מצטער…! כל כך מצטער. בבקשה תקשיבי לי! חכי!״ הוא החל לרוץ כדי להשיג אותה. יופי טמבל, עכשיו איבדת כל שביב סיכוי שאי פעם היה לך איתה. נזף בעצמו בליבו. וגם פגעת בה על הדרך. עבודה טובה. היא מחתה את הדמעה והמשיכה ללכת בראש שחוח, לא מחכה לו. הוא היה ממש קרוב אליה כשהיא הפסיקה ללכת והתעמתה איתו. ״מה אתה רוצה?!״ שאלה בכעס. -״אני באמת מצטער. זו לא הייתה הכוונה שלי…״ הצליח לומר, בין התנשפות אחת לרעותה.״אז מה כן הייתה הכוונה שלך לעזאזל?! לשבח אותי בפניו?! לספר לו איזה מוצצת טובה אני?! די, בבקשה תפסיק לעקוב אחרי. אני לא רוצה שום קשר אליך.״ טון דיבורה היה פסקני והיא המשיכה ללכת. הפעם הוא לא ניסה ללכת אחריה. הוא הרגיש כמו אידיוט גמור. לוזר. אפס. לא היו די מילות גנאי בלקסיקון שלו על מנת לתאר את התחושות הקשות שהרגיש כלפי עצמו. דביל.

איבדת אותה, אחת ולתמיד.