כשהייתי חיילת

הייתי חיילת בקריה, עוזרת אישית לבכיר בחיל האוויר. חיילת מצטיינת יש לומר. התגייסתי מאוחר, כמעט בגיל 20, בראייה בוגרת ומפותחת ברמה ניכרת מהסובבים אותי. נשארתי תמיד אחרונה, לוודא מוכנות ליום למחרת ולסדר את כל ענייני האישיים שלא הספקתי במהלך היום. כולם ידעו מי אני ומה אני שווה. קומת היחידה שלי הייתה בין הקומות האחרונות בבניין, ממודרת, מצולמת ותחת שמירה חמושה. כל הקומה הייתה בשמירה, כולה מלבד חדר אחד בקצה אחד המסדרונות. בקומה שלנו היה מטבחון לא קטן, אשר ממנו יצאה מרפסת הפונה אל הים. מידי יום הייתי צופה בשקיעה. הקיר החיצוני של המטבחון הפונה אל הים ממנו היציאה למרפסת, היה כולו זכוכית.

באחד מימי חמישי, מהאחרונים בשירות הסדיר שלי, הלכתי כמידי ערב לכיוון המרפסת יחפה. בעוברי במסדרון הבחנתי כתקוותי שכל המשרדים אכן נטושים ונעולים. כמה אהבתי את הקומה ריקה כולה לעצמי, כולם חוץ מאחד, משרדו של אחד מראשי התחומים, רב סרן. נכנסתי למטבחון ולהפתעתי ראיתי את אחד מקציני המחלקה במרפסת. לבד. מתוסכל מכמות העבודה שמונעת ממנו לחזור הביתה ולסיים את השבוע הזה. הוא עבר תפקיד לא מזמן, היה לפני כן בבסיס סגור בתפקיד בכיר כלשהו בבית הספר לטיסה אם אני לא טועה. שרקתי לו שיסתובב, נופפתי לשלום והוא חייך-הנהן חזרה. התקרבתי אל דלת המרפסת, נעלתי אותה מבפנים, צחקתי להבעת פניו ההמומה והלכתי.

אחרי כעשר דקות, של דפיקות וצעקות השם שלי חזרתי עם חיוך זדוני של שעשוע למטבחון עם כל כוסות הקפה ששתיתי באותו היום, היו לא מעט.. הוא מסתכל עליי. שמתי את הכוסות בכיור, גבי אל הים. הסתובבתי לראות את מצבו הנואש וחזרתי לעיסוקיי. הורדתי את הסוודר אשר פירק לי את הקוקו בדרך ופיזר בפרעות את שיערי הארוך. שתי נקישות עדינות ואיטיות על החלון. שטפתי כוס-שתיים והסתובבתי אליו. הוא הסתכל לי בעיניים, “תפתחי לי”. פתחתי את הכפתור העליון של חולצת המדים שלי ואחריו את הבא בתור מלמעלה. הוא ממצמץ באיטיות, מכווץ שפתיים. חייכתי בשובבות בהרמת גבות מרמזת השואלת “רוצה עוד?” הוא כועס עכשיו. פתחתי כפתור אחר כפתור ומשכתי לאט את החולצה החוצה ממכנסי המדים הצמודים שלבשתי והורדתי אותה מאחוריי. פתחתי את החגורה ואת כפתור המכנסיים. הוא הצמיד מצחו אל החלון בהשתוקקות, משאיר עליו אדים. התחלתי למשוך את מכנסיי מטה ועצרתי מכופפת, מרימה את מבטי אליו, ראיתי כמה הוא מתרכז, שעון על הזכוכית, מרוכז, מתנשף, חייכתי. הפשלתי את המכנסיים רגל אחר רגל והתרוממתי חזרה לאט עם המכנסיים ביד, מלטפים את גופי לכיוון מעלה ועזבתי. הסתובבתי לכיור, נשארתי בתחתונים וגופייה לבנה דקיקה. המשכתי לשטוף את יתר הכוסות מבלי להתבייש להשפריץ לכל הכיוונים. שיחקתי עם גומי התחתונים בצדי האגן לכיוון מרכז הישבן. צלילי חריקה של ידיים לחות משתפשפות כנגד החלון היבש. הסתובבתי אליו. הראיתי לו במבטי מה אני רוצה שהוא יעשה. וכך עשה.

הוא התחיל ללטף את חלציו, המכנסיים כבר היו מאוד אדוקים. התקרבתי לחלון ונפנפתי שלום לוודא שיבחין ביד שלי יורדת למטה ובתנועת “קמצוץ” כאילו פותחת את ריצ’רץ’ מכנסיו, הראיתי לו שאני רוצה שיפתח אותם, הוא פתח, הנהנתי לו בגאווה. הוא היה מושלם. חזק, מוקפד, מגורה. הוא החל לכפתר את חולצתו, היה לו חם. דפקתי על החלון, הוא הסתכל עליי בשאלה, בתשוקה. הנעתי את ראשי מצד לצד לאיסור. הצבעתי לו להמשיך. צמודה לחלון מצצתי את שתי אצבעות יד ימין שלי, שמאל הייתה מתוחה למעלה על החלון, יד ימין ליטפה את שדיי הזקורים. התנשפתי. הוא המשיך. הסתובבתי והצמדתי את שני עכוזיי אל הזכוכית הקרה, הקשתתי את גבי כך שרק התחת והראש שלי נגעו ממש בחלון. הוא הראה לי כמה הוא קרוב. הסתובבתי חזרה, עומדת בפישוק רחב, שדיי צמודים לחלון. הוא כבר בקושי עמד, עמד כפוף, נשען בידו על הזכוכית, על החזה שלי. שרטתי את החלון בציפורניי. אחרי כמה רגעים הוא גמר על החלון, בכיפוף ברכיים אשר פנו לכיוון חוץ, צמודה לחלון ביצעתי “פלייה” מרשים, ליקקתי את החלון לכיוון מטה, בקצב הזרע שלו שנזל על החלון.

הוא התיישב-נפל על רצפת המרפסת, הסדיר את נשימתו, לא ניסה להבין מה קרה שם באותו הרגע. הייתי כבר על ברכיי. הוא הסתכל עליי, עייף ומגורה. נשכתי את שפתיי והשענתי את ראשי על הזרוע אשר נשענה על החלון. ליטפתי את עצמי, אחזתי בשדיי בחוזקה, ליקקתי את ידי והכנסתי אותה לתחתונים. הסתכלתי לו בעיניים כל אותם הרגעים. מתנשפת, מעלה אדים על הזכוכית, עולה ויורדת, מתיישבת על הקרסוליים ומזדקפת שוב על הברכיים. הוא דפק על הזכוכית, הורה לי להתרחק. זזתי הצידה והתיישבתי על הישבן, נשענתי ברגליים פשוקות על קיר הבטון והמשכתי לאונן. פתאום הוא קם, לקח את הכיסא שעמד כל אותו הזמן במרפסת, הניף אותו לאחור, הסתכל עליי בייצר מטורף, בגאווה גברית שהדליקה אותי אף עוד יותר, ראיתי זאת  בעיניו הגדולות, והטיח אותו בחלון.

החלון התנפץ לרסיסים. הייתי בהלם, לא יכולתי לזוז, ראשי טמון בין ברכיי. הוא נעמד מעליי, הרים אותי במהירות חייתית כך שלא אפצע את רגליי הקטנות, יצאה ממני איזו זעקת עונג מופתעת. רגליי היו מלופפות סביבו. ידו האחת אחזה את ישבני בחוזקה, נשאה את כל משקל גופי הלוהט. ידו השנייה הורידה ממני את הגופייה הלחה מעל הראש. התנשקנו בלהט דקות ארוכות, שעונים על הקיר, אני באוויר. הוא הלך לכיוון המשרד שלו בעודי מנשקת ונושכת את צווארו. הוא השכיב אותי על שולחנו בעדינות מדהימה וטמן את ראשו בין שדיי. פתחתי את אחד מכפתורי חולצת המדים שלו שהיה זמין לידיי הרועדות, אחד הכפתורים האמצעיים, נגעתי בעור בטנו הלוהט. קרעתי ממנו את יתר החולצה בתנועה חדה לצדדים תוך שריטות רוחביות לא מתוכננות של חזהו המשורטט. הכפתורים עפו אל חלל החדר. הוא הזיז את תחתוניי, אפילו לא הוריד או קרע אותם ממני, משך אותם הצידה והמשיך למצוץ את פטמותיי האדומות, הוא נישק לי את הבטן וליטף את ירכיי. הוא נתן לי נשיקה בפופיק, הוא נתן לי נשיקה בדגדגן. התחלתי להתפתל. הוא תחב את לשונו אל תוכי וגנחתי ללא שליטה. כמעט תלשתי את שערות ראשו מן הקרקפת בעודי מושכת אותו אליי. אוי הפנים האלה. הראיתי לו שאני רוצה את זה, רוצה אותו, מתחננת לזה, שייכנס אליי. הייתי כל כך רטובה. הוא נכנס כל כך חלק, כל שריריי חיבקו באהבה אדוקה עליו והוא המשיך. מתנשף. מייצר קולות מאופקים של עונג שלא חווה מעולם, שאף אחד מאתנו לא חווה מעולם. זזנו בתיאום מושלם. ידיו על האגן שלי, על המותניים שלי, מחזיק חזק, שלא יעוף, או שלא אפול אני. גנחתי בקצב מתגבר, הייתי כל כך קרובה, הראיתי לו כמה זה טוב לי, הוא היה איתי.

גופי היה ברפיון טוטאלי. הוא הניח באפיסת כוחות את ראשו הלוהט על בטני, בתוכה עוד הרגשתי אותו, את החמימות ההיא, את העצבים ההמומים האחרונים, שעוד מנסים להבין מה קורה ולקחת בזה חלק.