תודה לאל שיש חברים

הצפירות מלמטה מעוררות אותי ואני מתנתקת מהמראה. 'יאללה אני בסדר גמור ככה' אני לוקחת מעיל ויוצאת מהדירה שלי אל נועם שמחכה לי ברכב.
כבר איזה שבועיים לא נפגשנו, נועם היה שכן שלי, היינו נפגשים במדרגות ובמעלית ובדרך פנימה או החוצה לבניין, תמיד אומרים שלום, קצת דברי נימוסים. מהבחורים הצ'ארמינג האלה – חיוך מהמם, עיניים של ילד, לבוש טוב.

באחת הפעמים שנתקלנו זה בזה במדרגות נשארנו לדבר חצי שעה, אולי יותר, הוא סיפר לי על איזו סדנה שהוא נמצא בה שנשמעה לי ממש מעניינת ואמר לי שאם אני רוצה הוא יעדכן אותי איך הלך לו אז נתתי לו את המספר שלי ומשם התפתח הקשר שלנו לחברות של מעל שנה כבר. אנחנו בעיקר יוצאים לאכול במקומות מושחתים, להופעות משוגעות ולשופינג (כי בניגוד להרבה גברים אחרים הוא דווקא אחלה פרטנר ויש לו אחלה טעם).

היום אנחנו נוסעים לאיזו מסיבת היפ הופ-האוס-לטיני שאמורה להיות מטורפת, נועם קנה לנו כרטיסים כבר לפני חודש, אני קצת מתרגשת.
אני נכנסת לרכב, הדבר הראשון שתוקף אותי זה הריח של הבושם שלו שממלא את כל החלל. אנחנו מתחבקים, מדליקים רדיו חזק ויוצאים לדרך, שרים כמו מפגרים כל הדרך עם הרוח בפרצוף בדיוק כמו שהכי כיף כשהשעה חצות והכבישים פנויים.

כבר במרחק רחוב משם אנחנו שומעים מוזיקה ורואים תור לא נורמלי של אנשים מחכים בחוץ. אני מרחמת על כל הבנות המסכנות שלא הבינו שזה שהן באות בעקבים 12 סנטימטר יעשה להן רק רע ואני לא מדברת על כל המחשופים עד הפופיק, מכנסי דפוק אותי וכיוצא בזה כשברור שהן קופאות. אין לי בעיה שבחורה רוצה להיות מושכות ולהיראות סקסית – אני אחת מהן – כולנו כאלה, כולנו רוצות להיות יפות הרי, אבל להגיע למצב כזה זה יותר פתטי ומביך בעיניי.

אני לעומתן עם גופיית זמש ירוקה, עם מחשוף עדין שמגלה את תחילת צורת השדיים שלי, ג'ינס מפוספס שחור לבן גבוה שמדגיש את הישבן העגול שלי שללא ספק לא משאיר בחורים אדישים (קל וחומר כשאני רוקדת), עם חגורה עבה בצבע כסוף וסניקרס שחורות שכשכל הבנות ייפלו מהעקבים אני אוכל להמשיך לעמוד ולרקוד כמה שארצה. חוץ מזה קצת איפור, צ'וקר שחור, שיער פזור ובושם. מה צריך יותר מזה?

העיניים שלו מחייכות אליי כשהוא מחנה ואני יודעת שהוא מחכה שנגיע לרחבת הריקודים כי הוא יודע ששם אין לי אלוהים ואני מתפרעת כמו שלא רבות מרשות לעצמן. אני מחזירה לו קריצה, שיהיה במתח. הוא מצחקק ואנחנו יוצאים מהרכב.

אנחנו עוברים את כל התור, מקבלים אישור מהמאבטח ונכנסים לאפלוליות הרועמת שבמורד המדרגות. מאות אנשים כבר נמצאים בפנים, המוזיקה בפול ווליום והביטים עוברים דרך הרצפה לתוך הגוף שלנו. אני מחזיקה ביד של נועם שמוביל אותנו פנימה, נדחסים בין האנשים אבל איכשהו עדין יש סוג של מרווח, לא כמו סרדינים כשאנשים עולים אחד על השני ואי אפשר לזוז כמו שאני שונאת, בעיקר שהפרט הזה יעזור לי מאוד בהמשך. אנחנו מגיעים לבר העגול שנמצא באמצע הרחבה, נועם מתכופף לכיוון הברמנית הבלונדינית בלבוש המינימליסטי וצועק לה משהו שאני לא שומעת. היא מהנהנת ואחרי רגע נועם מסתובב אליי חזרה עם כוס גדולה בצורה מגניבה, צבע כתום למטה צבע כחול למעלה, קש ומטרייה. אני מחייכת אליו ולוקחת ממנו את המשקה, בלי לשאול אני שותה ומגלה ללא הפתעה שזה טעים יותר משחשבתי, נועם כמו נועם יודע מה הוא מזמין. לעצמו הוא לקח קולה ואנחנו מתיישבים על הכסאות הגבוהים, נותנים לעצמנו רגע להיכנס לאווירה, להסתכל מסביב על האנשים.

אחרי כמה זמן נועם נעמד וצועק לי באוזן "טוב חלאס, באנו לרקוד ואני רוצה לראות אותך רוקדת." אני נענית בחיוך לבקשה שלו ושמה את היד שלי בשלו כשהוא מוליך אותנו לאיזו פינה קצת פנוייה שנוכל לרקוד בכיף שלנו. אני נכנסת למוד ריקוד ופשוט נהנית, מתאימה את עצמי לשיר, לקצב, לביטים, נותנת לגוף לזוז בלי לחשוב יותר מידי. עוברת מריקוד חושני להיפ הופי מגניב וכמובן שנועם ואני לא פוסחים על ריקוד ביחד כשהשירים הספרדיים מתנגנים. הוא רוקד מצויין בנוסף לכל. ויותר מזה, הוא באמת רוקד איתי, לא פשוט מנסה להצמיד אותי כמו כל כך הרבה בחורים אחרים במועדונים שלא מבינים כמה זה מעצבן שבחורה באה להנות ולרקוד והם פשוט נדבקים אליה ברמה כזו שהיא כבר לא יכולה לזוז.

מידי פעם אני רואה את המבט של נועם מסתכל עליי במן הערצה-הערכה, הוא אמר לי פעם שהוא מת על זה שבניגוד לרוב הבנות שהוא רואה וראה במועדונים – אני באמת רוקדת, אני חוזרת לעצום עיניים, שום דבר לא מוציא אותי מהטראנס שלי כשהמוזיקה ממלאת אותי.

השעה 3 לפנות בוקר, אני אחרי עוד שני קוקטיילים וכמה שוטים כששני בחורים באים פתאום לנועם ומחבקים אותו, אחרי סצנת המפגש המחודש הם מסתובבים אליי ונועם מציג אותם בפניי; מימינו קטלר ומשמאלו בליק, כרגיל רק שמות משפחה, אני אומרת להם היי עדין קצת רוקדת ורואה את העיניים של קטלר מתעכבות עליי כמו שאני רגילה לקבל מידי פעם (תמיד מחמיא) אבל אני פשוט חוזרת לבועת המוזיקה ומתמסרת, נשכחת בריקוד שלי.

הזמן טס, כבר קרוב ל-4 כשנועם בא אליי עם קטלר תחת הזרוע שלו וצועק אליי שאם זה בסדר מבחינתי הוא רוצה לנסוע איתו לאיזה משהו שלא הבנתי ובליק כבר אמר שיחזיר אותי הביתה. אישרתי לו את העניין ואחרי חיבוק ונשיקה על הלחי מכל אחד מהם (פלוס לחישה מנועם שאם יש משהו, כל דבר, לדבר איתו מיד. אני אוהבת שהוא דואג לי אני חייבת להודות) הם יוצאים להם כמו שני ילדים קטנים מחובקים ומתרגשים.

בליק מתקרב אליי בריקוד ומחייך, אני מחייכת בחזרה ואנחנו רוקדים יחד, מופתעת לגלות שבליק אחלה של רקדן וגם לא מהנצמדים.
יוצא לי לבחוןן את הלבוש שלו ואני חייבת להגיד שהתרשמתי; יש לו סריג גולף דק בצבע שחור, מעליו ג'קט עור, מכנס ג'ינס בהיר קצת קרוע, נעלי סטאן סמיס, ותכשיטים גבריים.
אנחנו נהנים מהשעה הנוספת שאנחנו רוקדים עד שכבר אין כח, אני צועקת לו באוזן מה דעתו שנזוז והוא מאשר לי בראשו. כמו עם נועם, הוא תופס לי את היד ומוביל אותי בין האנשים אל היציאה. האויר הצח והקר תוקף אותנו ואנחנו מתעטפים במעילים שלנו. אנחנו נכנסים לסיאט איביזה השחורה שלו, מדליקים חימום ומתחילים לנסוע.

"הרבה זמן לא ראיתי בחורה רוקדת כמוך"
אני אוהבת לשמוע את זה, זה גורם לי לחייך ולהרגיש מיוחדת.
"למדת או משהו?" הוא מתעניין,
"הייתי בכמה חוגים אבל זה לא קשור.. אני פשוט לא חושבת כשאני רוקדת. אני נותנת לגוף שלי לזוז עם המוזיקה, היום בנות פשוט זזות מצד לצד כי הן על עקבים גבוהים מידי ושמלות צמודות וקצרות מדי מכדי לרקוד וכל זה בשביל להרשים בנים, אני באה להנות."
"וזה לגמרי מה שכל כך עושה את זה" העיניים שלו על כביש אבל אני מרגישה משהו אחר מתחת לפני השטח.
אני מצחקקת.
"גם אתה הפתעת לטובה שתדע.."
הוא מחייך והחיוך שלו מהמם להפליא, עם גומות חן והתכווצות סביב העיניים החומות – בהירות שלו.
"לא חוכמה, אני למדתי" הוא אומר לי.
"וואלה מגניב, בדרך כלל בנים הולכים לחוגים של אומנויות לחימה לא ריקוד".
"מה לגבי גם וגם?" הוא מחזיר לי בציניות.
"גם וגם זה הכי טוב" אני קורצת לו והוא מהנהן בגיחוך.
הוא מחנה מול הדירה שלי כשאני שואלת אותו איזו אומנות לחימה הוא למד.
"קרב מגע, 8 שנים."
אני מתרשמת ומבקשת לראות דוגמא לאיזה תרגיל, להפתעתי הוא מיד מתחיל בלי זיבולי השכל שהרבה פעמים אנשים אומרים בשביל שיתחננו אליהם.
"אז אם מישהו בא אלייך ככה נניח את עושה ככה…" הוא מדגים עליי תנועה מהירה עם הידיים, לוקח את היד שלי ומראה לי איך לחסום תקיפה ודרך כך מושך אותי אליו כך שהפנים שלנו קרובות אחת מול השנייה. האויר משתנה בשנייה והופך מוצק יותר, חשמלי יותר, הוא מרגיש את זה גם זה ברור. אני רואה פתאום את השפתיים שלו משורטטות יפות, האף הסולד, אני מרגישה את ההתרגשות הזו בבטן שעולה ועושה חשק לנסות ולהנות.

הוא רוכן אליי ואנחנו מתנשקים ברכות. אחרי כמה שניות אני מתנתקת ממנו, נשארת קרובה אליו, עיניים בעיניים, נשימה חמה, אנחנו חוזרים להתנשק הפעם בכח, הלשון שלו נכנסת לפה שלי בטעם מתקתק משונה שאני אוהבת, הוא תופס אותי מאחורי הראש, נותן לעצמו קונטרה לנשק אותי יותר ויותר חזק. הידיים שלי בשיער שלו, יורדות אל הצוואר ולמטה, נתקלות בחזה מוצק תחת החולצה שלו. אני נהיית חמה ואני מרגישה בקלות שגם הוא.

הוא מזיז לי את הראש אחורה והצידה בעזרת האגודל כששאר היד שלו עוד מחזיקה אותי בשיער ומנשק אותי בצוואר, אני עוצמת עיניים, מתמכרת.
היד השנייה שלו על הירך שלי, עולה אל המותן, מלטפת אותי. אנחנו ממשיכים להתנשק ומפסיקים כדי להתנשם. מסתכלים זה בזו. אני שולחת יד לחגורה שלו ופותחת אותה אבל לפי שאני מספיקה להגיע לדבר המעניין הוא עוצר אותי עם חיוך על הצד.
"ממש לא."
אני מסתכלת עליו לא מבינה.
"ליידיז פירסט." הוא מחייך בממזריות בזמן שהוא שולח יד ופותח לי את החגורה.
אני מופתעת אבל נותנת לו. אני מפשילה את המכנס, זורקת אותו על הדשבורד, נשארת בחוטיני ירוק כהה. הוא מסתכל, נושך שפתיים ואני רואה את האש ניצתת בו. זה מגרה אותי. הוא שולח יד אל בין הירכיים שלי, מטייל קצת מסביב ואז נוגע בי שם, ממש איפה שצריך. אני מרגישה את הרטיבות עוברת את הצד הדק של התחתון ככל שהוא מלטף עד שהוא מביא את היד שלו אל הפה שלו, מכניס שתי אצבעות ומחזיר אותן אליי, נכנס מהצד של התחתון, נוגע בי באמת הפעם.
אני נרעדת מהמגע ומההרגשה הנעימה, הגוף שלי חם. אני שומעת את הלב שלי ואת הנשימות הכבדות שלו.
הוא מחדיר את קצות האצבעות שלו לתוכי, משחק שם, מזיז אותן לצדדים ופנימה, ונותן לי להתחיל בגניחות קטנות ובלתי נשלטות שלי.
אחרי כמה דקות כאלה הוא נשען חזרה בכסא שלו ומוריד את המכנס שלו, בקושי יש לי רגע לראות את הצורה של הזין שלו בתוך הבוקסר הצמוד ולהנות מהמראה הגדול והנפוח שהוא כבר מפשיל אותו. זה מוצא חן בעיניי. וקל וחומר הכלי שיצא משם; גדול, עבה, מרשים ועושה חשק.

אני מלקקת את השפתיים ומסתובבת לכיוונו, מתכופפת ומלקקת את הכיפה. אני שומעת את הגניחה הראשונה שלו, גברית וסקסית למות, כשהוא עוצם עיניים נשען עם הראש אחורה. אני ממשיכה בעבודתי המסורה, מלקקת מסביב ולאורך, נושכת בעדינות את סביב הכיפה, מכניסה כמה שאני רק יכולה לפה, יונקת חזק, עולה ויורדת ומשתמשת בידיים לעסות את הביצים ולהחזיק אותו חזק ישר לתוך פי.
באיזשהו שלב הוא זז "די. בואי הנה." הוא פוקד ואני זזה לפיו, עוברת אל הכסא שלו, עם הפנים אליו, הרגליים שלי בצדדיו. הוא מחזיק את התורן ואני יורדת עליו לאט, מתיישבת לגמרי, מרגישה אותו עד הסוף בתוכי. הכאב המתוק עושה לי סחרחורת בראש ובמהרה הוא מתחיל להניע את עצמו מעלה ומטה, נעזר בידיים שלו על המותניים שלי לקבוע את העומק והמהירות. התחושה מסחררת. הכל מסביב נעלם. רק הגניחות שלי והנשימות שלו חוצים את המסך השחור שמאחורי העפעפיים הסגורים שלי.

הידיים שלו עולות אל מתחת לגופייה שלי, אל חזיית התחרה שלי, הוא מוריד ממני הכל ועם הידיים על הגב שלי מרכין אותי אליו כך שהשדיים שלי נמצאים בדיוק מול הפה הפתוח שלו ששמח לינוק את הפטמות הזקורות ולנשוך את הבשר הרך מסביב. כהרף עין הוא הופך אותי, אני שעונה קדימה על ההגה, עכשיו עם הגב אליו. הוא מסתדר מחדש ונכנס אליי שוב. יוצא לי בטעות לצפור כמה פעמים אבל ממש לא אכפת לנו. הוא ממשיך להיכנס לתוכי חזק ומשחק בדגדגן שלי בו זמנית ואז הוא מפסיק פתאום. לוקח לי כמה שניות לנחות חזרה לזמן ולמקום בו אני נמצאת ואז אני שומעת אותו מאחוריי בקול צרוד מתשוקה "תרקדי עליי. כמו במועדון."

אני בולעת רוק רגע, מעכלת את הבקשה ומתחילה לענטז ולעשות עליו טווארק, הוא תופס אותי חזק בצידי הישבן, ממשש אותי, לש אותי, התנועות שלי נוגעות לא נוגעות בקצה הזין שלו ואני בטוחה שכמה שזה מטמטם אותי זה מטריף אותו אפילו יותר. אני מרגישה אותו מתאמץ כמה שיותר זמן להתענג על המראה שלי רוקדת עליו עד שהוא כבר לא יכול, אני מרגישה אותו מתחרפן, תופס אותי, משפד אותי ברגע עד הסוף ומפמם אותי כמו חיה רעה. נטרפת דעתי, הגניחות שלי הופכות לצעקות, אני אוחזת בהגה בכל הכח, מאבדת לגמרי שליטה מרגישה את כל הגוף שלי רותח, מתחיל לרעוד ולקרוא לו שאני עוד רגע גומרת. הוא מרגיש אותי, מגביר את הקצב, מוחק אותי לגמרי כשאני צועקת את האורגזמה שלי שנמשכה בזכותו מעל המצופה עקב עקשנותו להמשיך לזיין אותי ככה חזק ולא לעזוב את הדגדגן לרגע עד שאני נופלת עליו תשושה וגמורה.
אחרי דקות ארוכות של התנשמות וחזרת הלב לקצב נורמטיבי, המח שלי חוזר לתפקד והפוקוס שב אליי.
אנחנו מחייכים זה אל זה, חצי צוחקים.
"טוב זה לא היה צפוי.."
"בהחלט לא.."
"אבל טוב שהיה."
"בהחלט כן!"
אנחנו צוחקים, מדברים קצת ואז מתלבשים ואני יוצאת מהרכב.
ופתאום נופל לי האסימון.
אני מסתובבת אל הרכב מתכופפת לחלון שלו,
"רגע.. אתה.. לא גמרת אבל..!?"
"לא נורא. תפצי אותי בפעם אחרת." הוא קורץ אליי לפני שהוא סוגר את החלון ונוסע משם.
"מבטיחה!" אני צועקת לו, לא בטוחה ששמע…

אחרי מקלחת וכל השאר אני נכנסת למיטה ושומעת צליל וואטסאפ.
מספר לא מוכר ומתחתיו כתוב: "אגב.. היו לי שתי אורגזמות, אבל כבר הבטחת שניפגש שוב בכל מקרה אז בינתיים תאזרי כוחות מחודשים ;)"