רגל בחלון

זהירות – פנטזיית מין בכפיה ותוכן מיני ללא הסכמה!

"תחזיקי פה חזק, אל תזיזי את הידיים."
הקול שלו ממשיך להיות חד משמעי, קשה.
אין כל תועלת בלחזור שוב ושוב להגיד 'לא' או 'די'.
אז היא מאגרפת את ידיה סביב הידית הפנימית של דלת הרכב בזמן שהוא מלפף את החבל סביב כפות ידיה והידית.
כשהוא מסיים הוא סוגר את הדלת בטריקה. בזמן שהוא הולך סביב הרכב לדלת שממול היא מושכת בידיה בודקת את הקשר ומבינה שאכן אין לה סיכוי. היא קשורה ולפותה, אין לה דרך לצאת מכאן.
הוא פותח את הדלת ממול ומושך ברגליה לכיוונו עד שידיה נמתחות חזק לאחור, ישבנה מבצבץ מעט מהמושב החוצה.
כבר אין לה כח להילחם. היא יודעת שממילא זה אבוד. היא כאן, כפותה בידיה אל הדלת ואין דבר שתוכל לעשות כדי לברוח ממנו.
הוא מסתכל עליה ומחייך. היא מסבה את ראשה הצידה, עוצמת עיניים ומרגישה אותו גוהר מעליה על הספסל האחורי של המכונית שבה נלכדה.
הוא תופס בפניה ביד אחת, מפנה אותם אליו ומעביר בגסות את לשונו על פיה. היא מעוותת את פרצופה, מנסה להשתחרר מאחיזתו ללא הצלחה.
"תפקחי את העיניים." הוא פוקד אך היא לא מקשיבה.
"תפקחי אותן עכשיו!" הוא כמעט צועק.
הפחד מתגלגל בתוכה, גדל מרגע לרגע. עיניה נפקחות והיא מביטה למעלה, אל תקרת המכונית. לא מוכנה להסתכל עליו. אבל זה כנראה לא מספיק בשבילו כי הוא מצווה מחדש "תסתכלי עליי! מיד!" בלית ברירה היא נלחמת ברצונה ומביטה בעיניו הרושפות. עכשיו מזדחל אליהן גם קמצוץ שעשוע כוחני שגורם לבטן שלה להתהפך. עיניו כמו אומרות לה 'שימי לב' ואז הוא מלקק את פיה שוב, לכל אורכו באיטיות מייסרת. היא נועלת את שפתיה עוד יותר.
"תפתחי את הפה."
'אין מצב' היא חושבת לעצמה.
נמאס לו לחזור על דבריו פעמיים. הוא צובט חזק בפטמה שלה. "איי!" הוא תופס בשפתה התחתונה באגודלו, "את עושה מה שאני אומר לך ברגע שאני אומר לך. אני ברור?" היא לא עונה. זה מעצבן אותו. הוא מבין שצריך עוד קצת כדי שתבין ותעשה הכל בלי לעשות בעיות.
שיניו מתהדקות על חלק בצווארה ולאט לאט הוא לוחץ יותר ויותר עד שהיא נשברת ומסכימה לשתף פעולה, מיוסרת.

"תפתחי את הפה." הוא אומר שוב, הפעם קולו פחות תוקפני. כמו יודע שהיא תציית בכל מקרה.
והיא אכן עושה כדברו ופותחת את פיה כמעה.
"עוד." הוא אומר, היא עוצמת את עיניה כמבקשת להיעלם ופותחת את פיה יותר.
הוא מתכופף ומחדיר את לשונו אל פיה עמוק, מסחרר אותה בפיה, מלקק את לשונה וכל חלק שיכול להגיע אליו.
היא נשארת דוממת ולא זעה גם כשהוא עוזב את פניה ויורד אל שדיה. מתחיל לשחק בהם, למצוץ, ללקק, לנשוך. הוא מכאיב לה קצת, בכוונה היא יודעת, אבל לא יותר מידי. היא יכולה לסבול את זה. היא פשוט תשכב שם, כמו כלום, תיתן לו לעשות מה שירצה ואז יעזוב אותה.
אלא שחוסר התגובה שלה, ההתאבנות שלה שוכבת שם כמו פסל דווקא רק מעצבנת אותו.
"תגיבי."
היא לא עונה. לא זזה.
"אל תחניקי את הקולות, אל תקפצי ככה שפתיים, אני רוצה לשמוע אותך, אני רוצה שתזוזי."
"היית מת." היא יורה אליו בלי לחשוב.
תשובה שללא ספק מרתיחה אותו. ליבה דוהר בקצב כשהיא קולטת מה אמרה ומבינה שזה הכעיס אותו. מאוד.
מה יעשה עכשיו?
הוא נשכב עליה שוב. קרוב מאוד לפיה ואוזנה, היא מרגישה את הבל פיו כשהוא אומר לה בלחש מקפיא: "אני ועוד איך אשמע אותך. גם אם תנסי לא תצליחי לעצור את עצמך. כל מה שאני רוצה אני מקבל. את שומעת? את תתני לי כל מה שארצה."
הוא מבין שבכאב וקושי היא מצליחה למשול כביכול, היא יכולה פשוט לאטום את פיה ולא לתת לשום קול לבקוע ממנו, הדמעות יבואו במקום או שדעתה ומחשבותיה ינדדו כאילו איננה כאן וכל החלק המרגיש של גופה כאילו ייעלם ולא ישפיע עליה.
אחרי רגע מחשבה עולה בראשו רעיון… 'מה שהיא לא תוכל להחזיק בתוכה הוא מה שהגוף מרגיש באורגזמה, באופן טבעי הגוף מגיב ומיטלטל ומתפרצות גניחות ואנחות שכמעט ואי אפשר להחניק. אני רוצה לשמוע אותה ויהי מה. ודווקא האפשרות לגרום לה להישבר, לא להצליח להחניק את הגניחות של עצמה למרות אי הרצון שלה רק עושה לי יותר ויותר חשק.' הוא מלקק שפתיים, מרוצה מהרעיון.
הוא נעמד מולה, מסתכל עליה.
החצאית שלה מגולגלת כלפי מעלה, החולצה קרועה על הרצפה, חזייה לא הייתה לה והתחתון שלה גם הוא איפשהו זרוק מתחת למושבים. תענוג לראות אותה ככה שכובה במכונית שלו, קשורה ועירומה, כולה נתונה לו. הזין שלו מוכן כבר מהרגע שכל זה התחיל אבל הוא מוכן לחכות עם זה עוד קצת. הוא חייב לגרום לה להישבר ולגנוח, הוא רוצה לשמוע אותה מתחננת לעוד, שתבקש שיזיין אותה, שיפמפם אותה. רק המחשבה הזאת מעבירה בו זרמים בגוף.
הוא תופס את רגלה השמאלית ומעביר אותה בתוך החלון של דלת המכונית הפתוחה כך שהגישה אל הגוף שלה פתוחה לקראתו, מזמינה. היא אמנם מתנגדת קצת אבל זה משחק ילדים נו, אין פה כוחות וזה ברור. הוא לוחץ על רגלה כאומר 'אין לך מה לנסות אפילו מותק, את סתם מבזבזת כוחות.' זה ברור גם לה. היא מטילה את ראשה לאחור ועוצמת עיניים, מחכה לבאות לכודה כטרף.
במשך כמה שניות ארוכות שום דבר לא קורה. ופתאום התחושה ממלאת אותה מלמטה למעלה כמו מים וכל כך מפתיעים אותה שהיא יונקת אויר בחדות, בהפתעה גמורה.
היא פוקחת את עיניה בלי משים ומבטה נע אל בין רגליה אינסקטיבית על מנת להבין מה לכל הרוחות.
אבל היא לא טועה.
הבחור אכן עם פניו בין רגליה, פיו עליה, ולשונו דוהרת על הדגדגן שלה, משתחלת אל החור שלה ונטמנת פנימה עמוק לעוד ליקוקים ומציצות יסודיות. הוא ממשיך כך עוד ועוד, פיו נדבק אליה והוא מוצץ ומוצץ אותה ללא רחמים.
'מה לעזאזל הוא עושה? למה הוא לא מזיין אותי פשוט וזהו? מה נדפק שהוא יורד לי? מה קורה כאן?!'
משהו מתפוצץ מאחורי עיניה והיא נושכת את שפתה, מתחילה לאבד מיקוד של זמן ומקום, נשאבת אל מערבולת התחושה הממלאת אט אט את בטנה, מגיעה עד פטמותיה ועד קצות אצבעות רגליה. ראשה מתנתק. היא מרגישה את האורגזמה נבנית בתוכה אך היא לא מהנשים שגומרות רק מאורלי, היא צריכה גם חדירה בשביל להתפוצץ לגורמים. 'לפחות פעם אחת זה יעבוד לטובתי כי אני ממש לא מתכוונת לרצות את הזבל הזה' היא מגחכת לעצמה בעצב.
ההרגשה המייסרת שהיא על הסף אך לא חוצה אותו מתחילה להתפשט בתוכה ולנתק כל מחשבה אחרת שאינה מופנית אל האורגזמה הקרובה אך בלתי ממומשת שלה. הקצוות נמתחים ונמתחים ונטרפת דעתה מן התחושות הגואות בה בסערה. כל כולה אבודה בסערה הזו עד שהיא שומעת גיחוך קל, מן צחקוק גאה. הקירות הסוערים סביבה נעלמים והיא נופלת חזרה אל המציאות, אל הרכב והבחור שכעת מגחך אליה מבין רגליה. ההכרה מחלחלת לתוכה ומקשה עליה לנשום.
"מה?" היא יורה אך החשש נשמע היטב בקולה.
"לא רק שדחפת את האגן שלך אליי שוב ושוב אלא גם ביקשת ממני שאזיין אותך."
"מה??" היא מזדעקת. אך לאחר רגע קולטת.. זה בדיוק מה שעשתה. מתוך הסערה, המערבולות כל תחושת ה'כמעט' המחרפנת הזאת.. היא ביקשה ממנו. היא ביקשה ממנו, מרצונה, שיחדור לתוכה.
בעתה עוטפת אותה בזמן שהוא פותח את החגורה של מכנסיו. הוא אפילו לא מוריד אותם, רק פותח ומזיז מה שצריך בשביל להוציא את נשקו – "אני תמיד מקשיב לבקשות של הבחורות שלי", אומר בחיוך נבזי. תכף מיד הוא כבר בתוכה בתנועה חלקה אחת. היא כל כך רטובה שאפילו הגודל בקושי מכאיב לה. הוא מזיין אותה חזק ומהר. מטלטל את כל גופה.
בהתחלה הוא שקוע בהרגשה שלו בתוכה, בתחושות שזה עושה לו, אבל כשהוא מביט בה ורואה ששוב היא נועלת את פיה הוא מנחית את ידו בחוזקה על צד האגן שלה, היא פולטת יבבה קטנה.
'אני רוצה לשמוע עוד. רוצה לשמוע אותה שוב כמו מקודם!
'איך שהיא גנחה לעזאזל וזה עדיין לא היה הכל אני בטוח שהיא מהצועקות…'
"אל תחסמי את עצמך. אני רוצה לשמוע אותך!" קולו גס, לא מותיר ברירה. אמנם היא צריכה להילחם בעצמה שוב ובהתחלה האנחות שלה מגומגמות ומבויימות אבל הן הופכות להיות אמיתיות ברגע שהיא נותנת לעצמה להיכנע, כמעט להתמסר.
"תגמרי!" הוא מורה לה וננעץ בתוכה חזק, עוד פעם ועוד אחת וגופה רועד אליו. בתשובה הוא נעצר נעוץ עמוק בתוכה ומטח חזק של זרע נורה לתוכה.

הוא נכנס למושב הנהג, היא עדין קשורה במושב האחורי, שוכבת באפיסת כוחות.
הוא נוהג ויוצא מהמקום המבודד הזה שאליו הסיע אותם. כשהם מגיעים הוא מחנה ופותח את הדלת שאליה ידיה עדין קשורות. הוא פורם את הקשר ומוציא אותה מהרכב, מרים אותה בקלות בידיו. היא עייפה, לא מתנגדת וממילא כבר נגמר.
הוא עולה בגרם מדרגות, קצת מסתבך עם המפתחות ולבסוף מכניס את שניהם פנימה אל הבית.
עוד כמה מדרגות והנה הם בחדר השינה.
הוא מניח אותה על המיטה, שוכבת על צידה ונשכב למולה.
הוא מסיט קצוות שיער שנופלת על עיניה אל מאחורי אוזנה ואומר לה ברכות: "היית מדהימה יפה שלי".
היא מחייכת אליו בחום "כן, היה מאוד מוצלח".
הם מתנשקים נשיקה רכה, עדינה ונרדמים זה בזרועותיו של זו.